החלק הקודם של הסיכום - 
הפינה על מרן ר' אברום, סיכום תולדות חייו - א' #64 - נוער וגיל ההתבגרות (פרקים א'- ח' בסדרה)
בפינה האחרונה בתיאור תולדות חייו, כתבתי שאכתוב שני פרקי סיכום לכל פרקי תולדות חייו שכתבנו, כדי שייצאו מכך עם תמונה בהירה ושלימה. כשהתחלתי לכתוב אותם גיליתי ששניים לא יספיקו, היות ואי אפשר לכתוב בתימצות כל כך כפי שחשבתי. וכנראה זה יהיה יותר בכיוון של ארבעה או חמשה. נראה לפי העניין.
להלן השני מביניהם.
לתשומת לב, הסיכום הוא לא מדוייק לפי סדר הפרקים שנכתבו. אלא בסדר שיותר התאים. בכל משפט מצויין מאיזה פרק הוא עם לינק לאותו פרק.
חלק שני (פרקים ט' - י"ד)
לאחר מספר שנים של הרבצת תורה בישיבה, החליף רבינו את רה"י ר' יעקב משה חרל"פ, במסירת השיעור הכללי, לבקשתו, בעקבות חולשתו. לאחר מכן, כשנפטר הגרי"מ חרל"פ והחליפו הרצי"ה בראשות הישיבה, ביקש מרבינו לכהן לצידו כרה"י, רבינו בבריחתו מהכבוד סירב לטקס הכתרה גדול כפי שרצה הרצי"ה, אך קיבל את המינוי ולאחר מכן כינה הרצי"ה את רבינו "ראש ישיבתינו. בזאת נכנס רבינו לתפקידו המרכזי בחייו, אשר ממנו הקים והעמיד את כל עולם התורה הציוני דתי, אשר כולם תלמידיו ותלמידי תלמידיו. (פרק ט')
לאחר מעט שנים הביא הרב דרוקמן שליט"א את חניכיו מ"שבט איתנים" לישיבה, ורבינו היה זה שהפיח בהם רוח עמלה של תורה וגדלותה בהתמסרות רבה, ויצר מתוכם את ראשוני הדור החדש של בני התורה (פרק י"א). בפרק י"ב עמדנו על משמעותה של השקעה זו, כשאחד מגאוני הדור משקיע בלהוביל נערים צעירים בצעדיהם הראשונים בלימוד התורה ובעולמה, במקום לפלפל עם גאונים כמותו... כשהוא משקיע את כל כוחותיו כדי לחנכם לתורה ויראת שמיים, לאהבת ה' ועבודתו. לדבקות בתורה ולהתגדלות בה.. ולהחדרת עולם ערכיה. כל זאת כשהוא חדור תחושת שליחות עצומה, להקמת דור רענן לומדי תורה.. וכל זאת מתוך חזון גדול, בטרם שראה את את תנובת הפרי לנגד עיניו. מידי פעם, בגבור עליו בדידותו הלמדנית, היה מפיג את צערו בפלפול עמוק יחד עם הגאון ר' משה דימנטמן, שכבר אז היה גאון מופלג...
כחלק מהשקעתו הרבה בבניינם של תלמידיו, והפיכתם ללמדנים אמיתיים בעלי סברא ישרה, החל רבינו במסירת שיעור בספר היסוד הלמדני והעמוק "קצות החושן", כשהייחודיות המפעימה של השיעור היא שהוא לא היה מכין מראש את השיעור, אלא על פי דברי המשתתפים פתח מיידית במקום הרלוונטי לדבריהם בסוגיה, והחל שופע פלפולים וחשבונות סבוכים כמעיין! ללא כל הכנה! (פרק י"ג)
באותה תקופה היה רבינו מראשוני וצעירי המשתתפים בקבוצה ייחודית של תלמידי חכמים שנתכנסה בכל יום שישי לבית הרב הראשי הרב הרצוג לפלפל בדברי תורה. הרב הרצוג התפעל כל כך מהת"ח הצעיר - עד שהעניק לו סמיכה לדיינות באופן מיידי ומינהו לכהן כדיין. בכך - נכנס רבינו לתפקידו השני מסדרת התפקידים היהודית המיתולוגית - "רב, אב"ד, ור"מ" (פרק י'). אז גם התהדקו קשריו עם שאר גדולי ישראל - כגון הגר"מ פיינשטיין שכתב עליו כבר אז "רב גוברייהו [-גדול כוחם התורני] דחכמי ירושלים [הכוונה כאן לרבינו] להורות בכל התורה כולה ומה אני נגדם" (פרק י"א).
כפי שצייננו במיוחד בפרק י"ד, כשאנו מספרים על כל זה, חשוב לזכור את "אשת חבר" - האשה שעמדה מאחורי היכולת של רבינו להתמסר ללימוד התורה, בית הדין, וגולת הכותרת - העמדת התלמידים. הרבנית פנינה ע"ה, רעייתו הדגולה, שמסרה נפשה ונשאה בעול הבית כדי שרבינו יוכל לעשות כל זאת, בשאיפתה הגדולה להצלחת גידולם של התלמידים באופן הכי טוב לאור התורה הגואלת, ודאגתה להם. כל מה שיש לנו היום מכוחו של רבינו - מכוחה וזכותה הוא! זכרה לה אלוקינו לטובה.
תיוגים:
אם יש עוד מישהו שרוצה שאתייג אותו - מוזמן לכתוב כאן.
מקבץ- כל הפינות היומיות של הסיפורים ממרן ר' אברום שפירא זצ"ל - נוער וגיל ההתבגרות
