מישהי לא דתית זה חילול השם ענק 2 גם אם זה מישהי דתית זה מצווה לעזור לבן אדם ואם שולאים אותך זה מה שצריכים אז תעזור

ו3 דרך ארץ קדמה לתורה

תענה עם עיינים ברצפה (לא שזה לא פוגע אבל עדיף)

מה הקשר שמירת עיניים לענות על שאלה פשוטה כזו?

גם לא נראה לי שייך "ואל תרבה שיחה עם האישה"... הוא לא הולך להרצות לך על ההבדלים בין שעון דיגיטלי למחוגים...

יש מושג של "ראייה בעלמא" כלומר ראייה כדרך העולם ולא הסתכלות

למרות שאם אדם יודע על עצמו שגם מראייה בעלמא הוא יכול לבוא לידי הרהורי עבירה אז באמת יש פה שאלה, וכנראה עדיף שקצת יפדח את עצמו וילך לשם ממלמל לעצמו או משו, (ככה הוא גם נזהר מהרהורי עבירה וגם מפדח בעיקר את עצמו ולא פוגע בכבודו של אף אחד אחר)

אני חושבת שגבר שמתעלם מאישה בכלל חושב עליה בתור אוביקט מיני.
אם הוא לא יבוא בגישה של 'אישה היא דבר מחטיא, לא אסתכל עלי כדי שלא אחטא' ברור שכשהוא יסתכל הוא יחטא- כי הוא יצר התניה. אבל אם הוא ישים גבולות שפויים וידע לא לבייש את עצמו ואת הנשים- זה דווקא יגרום לי לכבד אותו.


בנים: האם גבר שבכלל לא מסתכל על נשים בהכרח חושב שאישה היא חפץ מחטיא? צדקתי בהנחת היסוד שלי?

לא בדיוק מסכים.

את צודקת בתור קו מנחה לדרך הישר, שצריך איזונים, אך זה ממש לא נכון להניח שמי שלא מסתכל הוא חושב כך על האשה, ממש לא.

ההיפך הוא הנכון, אותו אחד הוא כנראה יש לו דרך של יחידים שהוא מצליח להיות פרוש ולא להסתכל בנשים בכלל שהן לא אשתו, שזה ממש ראוי להערכה. לא נכון, גם אם אני לא אייצר התניה כלשהי ייתכן שאחטא, זה לא אומר כלום, אין כזה דבר.

אם נאמר כך, אז אפשר גם להוריד מחיצות כי אם תסתכל על אשה ולא תבוא בגישה הנ"ל- אז לא תחטא. ממש לא, יש הלכה ויש דרך של צניעות שצריך להתנהל בה.

אם מישהי יכולה לגרום למישהו לחטוא, והוא יודע על עצמו כך, שלא יסתכל בה וינסה כמה שפחות לפגוע בכבודה, אך אין מה להיעלב וההנחה הזאת איננה נכונה.

ההיפך, מי שלא מסתכל הוא האחרון שמחפיץ, הוא דווקא יודע להעריך נשים באמת.

אבל לפעמים, זו דרך קיצונית שלא מתאימה לך ויכולה להביא לדברים לא טובים...

מקווה שהובנתי...

אפשר לתת תחושה שאישה זה דבר מאוס/מיני ולכן הוא אסור ואפשר לשמור עיניים.
שניהם מבצעים אותה פעולה רק עם פחות/יותר כבוד לזולת.

 

נכון, צודקת לגמרי...

אבל במשפט שלך אמרת שמי שלא רואה אשה אז הוא כך וכך.

מי ששומר עיניים יכול גם לא לראות אשה וגם לכבד את הזולת, אם הוא מספיק מקורי...

למרות שלא הייתי עושה את זה

וזה לא נכון בעיני להתעלם

זה ממש לא מעיד על מה שאת אומרת. ממש לא.

את זה יגידו שמאלנים שונאי דת שמנסים ללכלך על הדתיים ומדביקים להם דברים לא נכונים שלא קשורים.

זה פשוט משהו לא נכון. וזהו.

ממה שומרי העיניים נשמרים? מלראות אישה אישה חשופה.



אך כאשר מתייחסים לאישה צנועה כאל אישה חשופה- זה אוטומטית מרגיש כאילו מתייחסים אליה כאובייקט מיני, וזה ממש לא נעים, זה מרגיש כאילו המאמץ שאנחנו משקיעות בצניעות לא מוערך.

תדעי לך שלפעמים גם לראות אישה לא חשופה יכול לעשות לבנאדם לא טוב

זה לא אומר משהו רע עליו

ממש לא

לפעמים אפילו זה אומר על הבנאדם דברים טובים

ככל שאדם מזדכך ומתעלה היצר שלו עובד קשה יותר, ודברים שלא הפריעו לו בעבר מפריעים לו היום.

וכן, גם נשים לבושות צנוע יכולות להפריע

וכן לפעמים צריך לשמור עינים מנשים צנועות

ואם מישהו בעייתי, אז כמובן שרק הוא עתיד ליתן על כך את הדין - כי היא הייתה צנועה. וזה פשוט.

אישה זה דבר מלא תוכן וטוב וקדושה והכל.

אבל היצר הרע עובד קשה וזה לא קשור.

קצת מזכיר את הגמרא "איזהו חסיד שוטה כגון דקא טבעה איתתא בנהרא ואמר לאו אורח ארעא לאיסתכולי בה ואצולה"

(מי הוא חסיד שוטה, כגוןש רואה אשה טובעת בנהר ואומר לא דרך ארץ להסתכל ולהציל אותה)

כמובן טביעה זה לא שאלה מה השעה, אבל העיקרון ברור.

מה אתה מתכוון לומר? 

כולם? או שיש רבנים שאומרים שעדיף לעבור על דרך ארץ ולא לענות מה השעה?

ליודעת, זה נראלי הַכְלָלָהּ

אין שום סיבה לא לענות מה השעה. סורי

על ילדה בת 8 שהייתה בשריפה ואחיה אמר לה להוריד את השמלה הבוערת שלה, והיא לא הסכימה "כי אז אני לא אהיה צנועה" ומתה.

כמובן שמסופר על כמה שהיא גיבורה ומודל לחיקוי.

כנראה לא ראית מספיק כאלה.

אני שמעתי את הסיפור הזה מאבא שלה

וזה אנשים צדיקים ברמות שככה הם מסוגלים אז אין לנו מה לשפוט..

יש חולניות כלשהי בחלק מספרי הצניעות...
כאילו, הנימוק שלהם היה כדי שגבר לא יבין שהיא הייתה במקלחת...
סלחי לי אבל ספרי הצניעות האלו ירדו מתחת לכל ביקורת...

אם היא חשבה שכשהשמלה תישרף והאש תעבור אליה היא כן תהיה צנועה.

🤔

בדיוק כמו פלסטיק שמתעוות באש...
ואז כבר לא תהיה בצרה של אישה, ואז לא יכשלו בה.
אז עדיף להיפך בסופו של דבר לאפר חסר צורה מאשר לאישה בלי שמלה.

 

מה קשה להבין?

יצור בעל צורה מאוד נשית שנמצאת בחשש כבד להכשיל גברים בריאים בנפשם ללא חשש פדופיליות.

כי ברור שצריך לחנך ילדה בת 8 לצניעות.

הנקודה היא שהנאמר שם הוא עיוות ולא צניעות. אם היה מדובר על צניעות אמיתית וראויה - אכן חשוב לחנך לכך מגיל צעיר.

ומי שחושב על הצניעות שלה במושג הזה צריך טיפול.

כשהייתי בכיתה ו' פעם התכופפתי לקשור שרוכים ואז קלטתי שאיך שהתכופפתי החצאית הצרה לא מסתירה את מה שצריך להסתיר.

זה כל השיעור צניעות שראוי ללמד ילדה בגיל הזה לדעתי, אם היו אומרים לי אז שיש יצר לגברים להסתכל באותם חלקי גוף כנראה שלא הייתי מקבלת מאז לשים רק חצאיות רחבות באותה שלוות נפש בלי שום לחץ בנושא.

א. לא ציטטת שהיא אמרה "להכשיל גברים", ציטטת שהיא אמרה "לא אהיה צנועה".

ב. לא בטוח שיש בעיה שילדה בת שמונה תדע בקווים כללים שיש קשר בין צנועה ללבנים (במסגרת הקשר הקיים, כמובן. מי שמסביר שכל עניין הצניעות זה בגלל גברים הוא לא בסדר גם בגיל 20, לא רק בגיל 8)

הדת.

אמנם כותבי החוברת לא יודעים את זה, אבל זה היה היעוד הראשון של מחבר הסיפור.

הם כבייכול מלקטים אותם

בתור ריטה סקיטלס, העיתונאית שיכולה להפוך לחיפושית.

אם הסיפורים האלה היו נכונים היו הרבה יותר מדורות של חצאיות ג'ינס וחולצות צבעוניות, אולי אפילו יבעירו את כל זויה אם כל הילדים החולים היו נרפאים, כל הרווקות היו מוצאות חתנים, וכל העניים היו זוכים בלוטו.

הסיפור הזה הוא אמיתי, שמעתי אותו מאבי הילדה.

אני חושבת שצריך להכניס רווחה למשפחה ולקחת לו את שאר הילדים אם זה החינוך שהוא מעניק לילדיו...

https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3381267

https://www.hidabroot.org/article/233875

הסיפור בחב"ד ובהידברות למי שמעוניין.

מה הקטע? לגרום לי לסיוטים בלילה?
לגרום לי לדמיין ילדה בת 8 עושה שיקול (או יותר נכון לא עושה) מזעזע כזה?

שהיא מתה צדיקה (בצורה מעוותת מאוד)

את ה"אבל אז אני לא אהיה צנועה" ילדה הייתה יכולה לקבל בצורה עקומה בעצמה מהסביבה, ואת ההמשך השלימה לבד.

אבל הרעיון שאסור לגעת באדם עם סמארטפון, דבר שאין לו שום בסיס בשום מצב, עוד יותר בפיקוח נפש, הוא בטוח קיבל במפורש במילים האלו מהסביבה שלו שמשבחת אותו על זה.

(בערך שבועיים לפני סוף שנה הייתה לנו בגרות בתושב"ע ואנחנו לומדות ספר החינוך)

במצוות קידוש ה' נאמר ש*אסור* למסור את הנפש על מה שהוא לא בתנאים הנכונים ליהרג ובל יעבור ומי שעושה כזה דין לעצמו יישפט בשמיים על רצח של עצמו.

גם 93 הבנות שנקראו על שמן רחובות ומהוללות כגיבורות בציבור החרדי, לפי מה שלמדתי אסור היה להן למסור את נפשן על כך כי אונס זה מעשה פאסיבי מצד הנאנסת וזה נלמד מאסתר המלכה.

גם כאן, זה לא שהם מהללים את מי שמחמיר על עצמו בגבורה שרק שנזכה לה, הם מהללים איסור הלכתי מובהק, בשם ההגזמה הפרועה בחשיבות של הצניעות.

לפחות צניעות ובעילה אסורה הן עברות של ממש, לא לגעת במי שיש לו סמארטפון זה לא מהעולם הזה, אני חושבת שתלמידי הישיבה הזאת שברו את הסמארטפונים בזה שהם התקשרו לרווחה ולכל רשות אפשרית שתוציא את הילדים שנותרו מהחינוך המזעזע הזה כ"כ הרבה פעמים עד שהטלפון נהרס.

כשלא נותנים לבת רשות להתקרב לאינטרנט (גם אם הוא מסונן) היא תקנה טוקמן...
ובו כמובן לא יהיה סינון (בין אם מחוסר תקציב ובין אם מחוסר רצון), ואז הופל'ההה כל דלתות העולם הגדול יפתחו בפניה ומה שהיא תמצא שם... איאיייי...


עדיף להתיר מה שאפשר, לשים גבול למה שאסור ולעזור לדור להתמודד.

אני לא מבינה אם הם עיוורים או מתעלמים, אבל נדבר עוד 20 שנה כשהבועה תתפוצץ להם בפרצוף...

זה כבר עבר את גבול הטעם הטוב וחצה קווים אדומים.
כאשר מקדשים את ערך הבידול על פני ערך התורה, זה ההיפך מ'ובחרת בחיים'.
ראית לאן הם מובילים את הנוער...


באתי לכתוב שהם נבלים ברשות התורה, אבל אז שמתי לב שלמות על קידוש אי הנגיעה ב'אייפון' זה לא בדיוק רשות התורה 




נ"ב אחרון...
מי יסביר להם שאייפון זו חברה ולא מכשיר?

לחברה קוראים אפל ולמותג קוראים אייפון.

זו מחלוקת ראשונים. ולא מעטות הדעות שאדרבה - זה קידוש ה'. מה שאת אומרת זו דעת הרמב"ם (שהחינוך צועד בעקבותיו), אבל יש חולקים.

לגבי הבנות ההן - אמנם האשה לא עושה כלום, אבל זה עדיין לא פשוט, היות ואם זה נעשה בפרהסיא אז זה חילול ה' ועל חילול ה' כן חייבים למסור נפש. הגמרא דנה בזה באריכות במסכת כתובות ובמסכת סנהדרין (ויש על זה בכל אחת מהן תוספות ארוך, תוספותים מוכרים: "והא אסתר קרקע עולם הויא", ועוד כמה) אני לא זוכר כעת את מסקנת הסוגיות, אבל זה לא פשוט.

הייתה שם טבלה שמסבירה את החילוק של שעת השמד, ושלא בשעת השמד, מהזיכרון-

בשעת השמד (כשמאיימים על היהדות) מוסרים גם בצנעה (פחות מעשרה גברים מישראל) וגם להנאתו (לא בגלל נימוק דתי אלא סתם להנאת מי שמחייב את העברה)

וגם לדבר קטן כמו צורת הנעל שמיוחדת ליהודים.

שלא בשעת השמד מותר למסור רק בפרהסיה ובגלל שמנסים להעביר אותו על דתו.

אני לא חושבת שהיו מלמדים דעת שוליים בתוכנית הלימודים, אבל אני לא יודעת, אני יכולה לשאול את הרב של האולפנא.

אבל הסוגיה מורכבת, כאמור.

אמנם לא מלמדים דעת שוליים בתכנית הלימודים, אבל גם בטוח שלא מעבירים אותכם תכנית לימוד לרבנות....

קיצר, זה טוב לאינטלגנציה, אבל לא לקבוע מזה מסמרות.

כעת ראיתי שהסוגיה שם הפוכה: היא שואלת שאסתר היתה בפרהסיא, ועונה בכך שהיתה "קרקע עולם", כלומר פסיבית.

אבל עדיין כמדומני שזה לא כ"כ פשוט. ועל התוס' שם לא עברתי כעת.

(ולפחות בחלק מהמצבים היה לגוים אינטרס לטמאות נשים יהודיות על הפרינציפ, מה שאוליי מכניס זאת לגדר של "שעת השמד". קיצר, מורכב מאוד, ואי אפשר להכריז כ"כ מהר הכרזות..)  

יש דעות בראשונים מתי זה נקרא "קרקע עולם". לפי המאירי כל מעשה, גם הכשר לעבירה עצמה, מוציא את האשה מכלל קרקע עולם.
לפי הריב"ש קרקע עולם נאמר רק כשאין לאשה אפשרות למסור את הנפש.

דווקא לא בטוח שזה שייך, ר' משה עומד על כך שאסתר דווקא לא יכלה להימנע מהכשר כדי שלא יחשדנה שהיא יהודיה, אותן בנות יכלו להתנגד לחלוטין.

הוא מביא את הסברא הזאת. אבל המאירי כתב שעל כרחה היו מוליכים אותה.

אני פשוט לא מבינה לאן אנשים יכולים להידרדר!
איזה חינוך מזוויע!
איפון הוא כלי, בדיוק כמו מקרר, כמו שלא פוסלים מקרר כי אפשר לקרר בו מאכלי טריפה...
אין טעם לפסול סמארטפון כי יכולים לראות בו דברים לא ראויים, כל בנאדם בוחר מה להכניס ובנאדם אחראי ישים חסימה.
ובאמת לטומאה יש יכולת להימצא בכל מקום, מי שיחפש ימצא. אנשים יראי שמים לא רוצים לחפש.
(או לכל הפחות לא רוצים לרצות לחפש)

אי אפשר להשוות בכלל, היצה"ר של רוב בני האדם יותר חזק בלעבור על עריות מאשר בלאכול טריפות

התמונה שהם ציירו על כך שתלמידי הישיבה התיכונית שברו את הסמארטפונים נשמעת חד צדדית...
כלומר, רקדו על הדם של הילד המת בכדי לספר סיפורי 'התחזקות' שלא היו ולא נבראו...
 

ואז כל המזרחיסטים |לדמיין בקול של הבחורצי'ק מאנדרדוס "ואז בא הדרקון הגדול.."| שברו את האייפונים הטמאים שלהם! וליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר...

אני אף פעם לא זוכר את השמות שלהם

למרות שאת המערכונים היותר חדשים בסגנון של מורי ורבותי עושה מתן צור (המתולתל)

ובאמת הסיטואציה הזאת לגמרי יכולה להיות מערכון של אנדרדוס.

זה גורם לי לחשוב, איך שוברים סמארטפון ישר מהכיס? לזרוק אותו על הרצפה אולי יסדוק אותו, אבל איך מוציאים את הכלי הטמא הזה מידי שימוש?

בישיבות של חוזרים בתשובה חרדים יש פטישים מיוחדים לכך? 

אם זה יכול להיות יופי של מערכון, מתחזקים אדוקים במיוחד מנסים לשבור את הסמארטפון ללא הצלחה.

לא שמעת על מדורות הפאות הנוכריות והסמארטפונים?
לא ידעת שישנם אנשים (אני קוראת להם ככה, למרות שבתקן הם רבנים-דמוגוגים-סטנדאפיסטים) שמביאים להרצאות שלהם פטיש שיוחד מראש לשם מצוות 'וביערת הרע מקרבך'?

מה הקשר פאה נוכרית?

שריפת פאות - וסמארטפון 'מוגן': צפו במגזין - כיכר השבת
סתם שתבין את הטימטום...



ולהבהרה: אני חושבת שלכסות שיער בשיער זה מטומטם, אבל לשרוף פאות זה קצת יותר, סו...

מכיר מכיר.

לגבי ההברה שלך, נחמד מאוד לשמוע את דעתך, אבל אין פה שום נפקא מינה להלכה.

והפשט בהלכה זה שזה אסור. (וזה בלי להיכנס לזה שהמקור של הפאות החל בנערות ליווי בארה"ב, שזה וודאי לא לרוח ההלכה) 

פאה מבחינה היסטורית הייתה קיימת אצל האצולה האירופית עוד לפני שהגיעה ליהודיות המסכנות.

חסיד שבגלל שהוא לא רוצה לראות נשים נתקע בדברים ברחוב. אני לא זוכר את המקור, רק את השיעור שבו זה הוזכר.

הוא לא נתקע בדברים כי הוא לא מסתכל על נשים.

אלא הוא עושה את עצמו כאילו נתקע בדברים כי שומר על עיניו..

אבל בזה אני לא בטוח

מדובר על מי שבאמת נתקע כי הוא מגזים..

אחי שומר עיניים והוא נראה אדם רגיל ונורמלי, מסודר ויפה ובעל טקט.

הוא לא הולך עם עיניים ברצפה כי הוא הרגיש שזה לא מנומס ולא נוח.

אז פשוט הוא התפלל ממש שה' יעזור לו, שלא יבחין בדברים שהוא רואה.

וזה עזר,  הוא ממש עבד על עצמו, והיום, הוא באמת לא מבחין באנשים בחוץ!

אני עוברת ממש לידו ברחוב והוא לא שם לב אלי בכלל... בלי להגזים. ממש כך!

אין לי הרבה מה להוסיף, רק אומר שזה משהו בוער לי ממש, הנושא הזה, ואני מזדהה ממש.

ככל שאדם יותר מזדכך ויותר קדוש, כך יצרו הרע גדול יותר, דהיינו כוחות הנפש וכוחות החיים הטבעיים שלו גדולים יותר, והסכנה שזה ילך למקום לא טוב גדולה יותר, ולכן מי שזה ברמתו לא להסתכל על נשים, אשריו ואשרי חלקו...

כמובן, יש הבדל בין מישהי בת גילך למישהו מבוגרת נשואה, בין ילדה קטנה או זקנה, לבין מישהי צעירה...

כמובן, צריך שיהיה לרמתו של אותו אדם ולא שחלילה האדם יקצין ויהיה ברמה שלא נכונה ומתאימה לו, כי אז זה יכול לגרום לדברים לא טובים...

בקיצור, זהו בערך...

יש לי המון מה להרחיב, אבל אסתפק בזה, כדי לא להלאות את הקוראים וכדי שאוכל לישון....

להיות בן אדם בריא ולענות מה השעה, לדעתי...

להסתכל באשה כשאתה אומר לה מה השעה...?

לא חובה, מי שמחמיר על עצמו תבוא עליו הברכה...

וכמובן, לא בצורה שהאשה תיעלב...

אם זה בצורה שהאשה תיעלב אז לא שווה את זה...

מלבד המצווה של שמירת עיניים, יש גם עניין של כבוד הבריות שהוא מאוד חמור.

ואם מדובר שהאשה לא צנועה ויכולה לגרום לכל מיני דברים, בהחלט ראוי לא להסתכל...

הפתרון הכי פשוט הוא להוציא את הפלאפון ולבדוק שם מה השעה ואז להגיד וכבר להסתכל בהודעות שקיבלת, וכך למנוע העלבה....

מידות הראי"ה, צניעות:

"מדת הצניעות גורמת טובות רבות בעולם, ומתוך-כך היא זוכה לדחות מפניה דברים שהיו טובים מצד עצמם, אבל כיון שמפני יצר האדם וכחו החלש יגרמו לפרוץ במדת הצניעות, שהיא קיומו של העולם הרוחני והחמרי. מדת האהבה והידידות, בכל הסימנים והדבורים הנוחים, הי' ראוי להיות שוה בין המינים, אבל מפני יקרת ערך הצניעות נדחית מדת דרך-ארץ ממקומה עד שלא לשאול בשלום אשה (קידושין ע.). הצנוע מכיר, כי לא מפני שנאה על המין הוא מתרחק ועושה גדרים כי-אם מפני התכלית הכללי היפה.

דוגמתם של דברים אנו מוצאים בדעות, התרחקות הראויה וכמעט מוטבעת שלא לתור אחר מחשכות המרחיקות את המעמד המוסרי, לפעמים נראה שדוחקים את חופש הדעת, אבל מי שמכיר התכלית יבין את יקר ערך ההגבלה, ויקבל אותה באהבה."

זה שייך מול דבר שחסר צניעות. לענות מה השעה זה לא חוסר צניעות.

התכוונתי שכשהרב זצ"ל מביא 'שלא לשאול בשלום אישה' זה לא כ"כ חסר צניעות לפי מה שאתה אומר

(לא אמרתי מה דעתי לגבי השאלה. כנראה שאני אענה ברוב הפעמים (לא בכולן). אבל וודאי שבאיזשהו מקום מידת דרך ארץ נדחית, צריך לדעת את הגבולות פשוט...

חז"ל דרשו "מכאן שלא ישאל אדם בשלום אשה". אז למדנו שאין לעשות זאת ואכן נדחית מידת דרך ארץ מפני צניעות זו.

אבל במה שאין בו שום בעית צניעות - אין שום טעם "להחמיר"

שאילת שלום זה לא כ"כ חוסר צניעות וגם את זה אסרו חכמים.

ב. לא יודע אם אין שום טעם, אבל וודאי שאין איסור ברוב המקרים

אסור להקדים ולהגיד שלום לאשה.

בימינו בעיקרון יותר קל להתיר להגיד את המילה "שלום" כי היא מילה זולה, אם כי שוטה מי שאומר זאת סתם לאשה ברחוב, אלא לשכנה או משהו כזה או מישהי מהעבודה שאתם נפגשים כל יום, ראוי לומר שלום. (ושלא חלילה לפתח שיחה, אלא מה שנקרא "היי ביי"...).

הטעם של האיסור הנ"ל הוא כי האדם מראה שהוא מתעניין בשלום האשה, ודברים כאלו יוצרים קשר, ולכן אומרים לא להקדים שלום, אך דיבור ענייני כגון להשיב מה השעה אין בעיה הלכתית כלל. אם כי גם פה יש גבולות ובאמת שיהיה ענייני, וגם בדברים ענייניים לא להרבות שיחה יותר מדי, ולהשתדל לקצר כמה שניתן.

לגבי הסתכלות, בוודאי ובוודאי שיש עניין לא להסתכל, ולכן המחמיר בעניין זה תבוא עליו הברכה. ואם היא לא צנועה, אסור להסתכל עליה. ואם היא צנועה אך יכולה לגרום לחטא, גם אסור להסתכל עליה ולכן כמה שניתן להתרחק מהעניין במקרה כזה. אם שאלו, אפשר כמו שאמרתי להסתכל בפלאפון ולענות, וכך לא להסתכל.

לגבי אין שום עניין של החמרה, אם זה לא פוגע בכבוד הבריות, אז ברור שיש עניין, אך לא לכולם זה מתאים לא לדבר כלל גם דיבור ענייני, מי שיכול ומחמיר- תבוא עליו הברכה.

הבנתי את החילוק הזה - נוער וגיל ההתבגרות

"מה שלומך?" יכול לציין שהוא דואג לה ויש קשר של חיבה בינהם.

זיל קרי בי רב הוא

(הגבתי לך ב^^, וכתבתי לו על דברייך את המשפט ההוא)

(והמשמעות, אם סתם מסקרן אותך, היא "לך תקרא בבית הספר הוא"  כלומר - דבר זה הוא פשוט ומפורש

מחילה שלא דייקתי

הבנתי את החילוק הזה - נוער וגיל ההתבגרות

וכן הדגשתי כבר שצריך בדיוק להבין איפה עובר הגבול.

עיקר מה שרציתי להדגיש זה שמידת ד"א ארץ בהחלט יכולה להידחות מפני צניעות.

שאתה מתעניין בה. וזה לא מתאים

ולכן במקומות שיש שאלת שלום שמגיעה רק מנימוס ולא על מנת לפתח שיחה

מותר להגיד שלום לאישה

תראה בשידורי רדיו שו"ת, כל הרבנים (!) אומרים שלום לנשים ששואלות.

לאיודע

אבל בעיקרון עיקר הבעיה זה הלפתח שיחה

ההתעניינות

כי אסור לומר "מה שלומך?"

אבל זה לא שהייתי בדייט בעצמי מתישהו.

אבל שוב

באמת זכור לי במעורפל שמנשים להימנע מהשורש שלום

לא אגיד מה שאני לא יודע

ואכן משתמשים ב"מה עניינים" "מה קורה" וכדו'

נניח 'מה העניינים' במקום 'מה נשמע'
'שלום' במקום 'איך את מרגישה'



אגב ההלכה הזו למיטב ידיעתי הדדית ותקפה הן לגברים והן לנשים.

מחילה, שוב:

הבנתי את החילוק הזה - נוער וגיל ההתבגרות

אז מה הקשר שדרך ארץ נדחת מפני צניעות?

זה בכלל לא קשור לדרך ארץ או נימוס. זה קשור ללא להרבות שיחה.

"רבי יוסי הגלילי הוה קא אזיל באורחא אשכחה לברוריה אמר לה באיזו דרך נלך ללוד אמרה ליה גלילי שוטה לא כך אמרו חכמים אל תרבה שיחה עם האשה היה לך לומר באיזה ללוד"

ובתרגום לבנות שביננו

רבי יוסי הגלילי היה הולך בדרך פגש את ברוריה ואמר לה "באיזו דרך נלך ללוד?" אמרה לו "גלילי שוטה, לא כך אמרו חכמים 'אל תרבה שיחה עם האשה' היה לך לומר באיזה ללוד"

אבל מצד שני אני מעריכה את זה

חוסר דרך ארץ וגוזמה. אף אחד לא יחטא מלהגיד לך מה השעה...

אבל תלוי בבחור, אם הוא יודע שזה מפריע לו, זכותו המלאה להתעלם.

יותר מפליא שהרבה פעמים דופקים לנו בדלת מתרימים אלמוניים שומרי עיניים ומבקשים שאתן להם כסף, אפילו בלי להסתכל מי אני ואיפה אני נמצאת, אוקיי, אני מבינה ואין שום בעיה.

אבל למה, למען השם, אם אתם שומרים על העיניים וכו'... למה הלכתם בכלל לדפוק בכל מני בתים?

זה לא מנומס ללכת למסע קיבוץ נדבות על דעת לא להביט בפניהם של חלק מהתורמים... 

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...