חשבון נפש זה לבדוק איפה הייתי לא בסדר, לפשפש במעשים שלי ולבחון האם הקב''ה לא מרוצה מחלקם.
להניח מראש שבוודאות כל מה שאני עושה זה מעולה, ואילו החוטאים שבגללם התרחש אסון הם המתנגדים האידיאולוגיים שלי - זו סתם אכזריות, ויש לעשות עליה חשבון נפש.
בנוסף, מדובר בכשל לוגי הנקרא ''הנחת המבוקש'' - אתה רוצה להוכיח שצריך לעלות להר הבית, ולא משנה מה יקרה - לדעתך זאת תהיה הוכחה שאתה צודק.
שיתכבד הרב ויגיד האם יש אירוע כלשהו, שיגרום לו להגיד ''זה סימן משמיים שטעיתי, ובאמת אסור לעלות להר הבית''. אני מניח שאין שום אפשרות כזאת, וכל אירוע יתפרש אצלו כהוכחה לכך שהוא צודק.
הייתי פעם בדרשה של רב אחד, כחצי שנה לאחר ההתנתקות. הוא אמר שיש עכשיו בצורת קשה כי הקב''ה כועס על החקלאים הקיבוצניקים שתמכו בהתנתקות, ובמיוחד באלה שגרים בעוטף עזה.
מישהו בקהל שאל אותו אם יכול להיות שהקב''ה בעצם כועס על החקלאים של כפר מימון שהתנגדו להתנתקות, והרב אמר שזה ''לא יכול להיות''. כלומר ברור לרב שההתנתקות היא דבר רע, ואז מן הסתם כל צרה מגיעה כעונש על ההתנתקות, אפילו אם נפגעים ממנה במידה שווה גם מפוני גוש קטיף עצמם...
אני לא אומר שההתנתקות הייתה טובה, אבל בוודאי שלא ניתן ללמוד על כך מתוך אותה בצורת, כשם שאי אפשר ללמוד על החשיבות של ירושלים מתוך אותו אסון נורא במירון.