ביקורון קצר, באמת חד"פ...
על מה שכתבת בדיוק הגמרא שינתה בגלל זה מנוסח הברכה, שהרי בברכת קריאת שמע בבוקר אנחנו אומרים "יוצר אור ובורא חושך עושה שלום ובורא את הכל" במקום הפסוק שאמרת. וכך כתוב בגמרא מסכת ברכות דף י"א עמוד ב':
"יוצר אור ובורא חשך לימא יוצר אור ובורא נוגה כדכתיב קאמרינן אלא מעתה (ישעיהו מה, ז) עושה שלום ובורא רע מי קא אמרינן כדכתיב אלא כתיב רע וקרינן הכל לישנא מעליא הכא נמי לימא נוגה לישנא מעליא"
דהיינו, שינו ללשון בורא את הכל, במקום בורא רע, כי זו לשון מעולה יותר, דהיינו, לא באו לכסות, הקב"ה באמת בורא רע, אבל הוא לא בורא רע בשביל הרוע, אלא כחלק מהכל, כדי שהכל יהיה מאוזן וטוב, כדי שהטוב יהיה טוב, צריך שיהיה רע, לכן בורא את הכל. דהיינו, אפילו הדברים היותר גרועים בעולם, הם חלק מברייתו של הקב"ה, כי על ידם העולם מתעלה והופך לטוב יותר, ואפילו הרע הגדול ביותר הוא חלק מהמהלך הא-לוקי שמוביל לטובה, הכל מחושב ומחושבן אצלו יתברך.
ובדיוק על הפסוק שהבאת "והנה טוב מאוד", מפורש כך:
"אָמַר רַב הוּנָא הִנֵּה טוֹב מְאֹד, זוֹ מִדַּת הַטּוֹב. וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד, זוֹ מִדַּת יִסּוּרִין. וְכִי מִדַּת יִסּוּרִין טוֹבָה מְאֹד, אֶתְמְהָא. אֶלָּא שֶׁעַל יָדֶיהָ הַבְּרִיּוֹת בָּאִים לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא. וְכֵן שְׁלֹמֹה אוֹמֵר (משלי ו, כג): וְדֶרֶךְ חַיִּים תּוֹכְחוֹת מוּסָר, אֲמַרְתְּ, צֵא וּרְאֵה אֵיזֶהוּ דֶּרֶךְ מְבִיאָה אֶת הָאָדָם לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא, הֱוֵי אוֹמֵר זוֹ מִדַּת יִסּוּרִין.
אָמַר רַבִּי זְעֵירָא, הִנֵּה טוֹב מְאֹד, זוֹ גַּן עֵדֶן. וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד, זוֹ גֵּיהִנֹּם. וְכִי גֵּיהִנֹּם טוֹב מְאֹד, אֶתְמְהָא. מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ פַּרְדֵּס וְהִכְנִיס לְתוֹכוֹ פּוֹעֲלִים, וּבָנָה אוֹצָר עַל פִּתְחוֹ, אָמַר כָּל מִי שֶׁהוּא מִתְכַּשֵּׁר בִּמְלֶאכֶת הַפַּרְדֵּס יִכָּנֵס לְאוֹצָרוֹ, וְכָל מִי שֶׁאֵינוֹ מִתְכַּשֵּׁר בִּמְלֶאכֶת הַפַּרְדֵּס אַל יִכָּנֵס לְאוֹצָרוֹ. כָּךְ כָּל מִי שֶׁהוּא מְסַגֵּל בְּמִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים הֲרֵי גַּן. עֵדֶן, וְכָל מִי שֶׁאֵינוֹ מְסַגֵּל בְּמִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים הֲרֵי גֵּיהִנֹּם.
אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר יִצְחָק, הִנֵּה טוֹב מְאֹד, זֶה מַלְאַךְ חַיִּים. וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד, זֶה מַלְאַךְ הַמָּוֶת. וְכִי מַלְאַךְ הַמָּוֶת טוֹב מְאֹד, אֶתְמְהָא. אֶלָּא לְמֶלֶךְ שֶׁעָשָׂה סְעוּדָה וְזִמֵּן אֶת הָאוֹרְחִים וְהִכְנִיס לִפְנֵיהֶם תַּמְחוּי מָלֵא כָּל טוּב, אָמַר כָּל מִי שֶׁהוּא אוֹכֵל וּמְבָרֵךְ אֶת הַמֶּלֶךְ יֹאכַל וְיֶעֱרַב לוֹ, וְכָל מִי שֶׁהוּא אוֹכֵל וְאֵינוֹ מְבָרֵךְ אֶת הַמֶּלֶךְ יוּתַּז רֹאשׁוֹ בְּסַיָּף. כָּךְ כָּל מִי שֶׁהוּא מְסַגֵּל בְּמִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים הֲרֵי מַלְאַךְ חַיִּים, וְכָל מִי שֶׁאֵינוֹ מְסַגֵּל בְּמִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים הֲרֵי מַלְאַךְ הַמָּוֶת."
(בראשית רבה ט')
יש שם עוד דברים באותו סגנון, אבל הרעיון הובן...
ע"י הרע מתעלה הטוב האמיתי הרבה יותר...
כתוב במסכת ברכות כך:
"ואהבת את ה' א-לוקיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך". בכל לבבך- בשני יצריך. ביצר טוב וביצר רע. וכו'...".
דהיינו, צריך לעבוד את הקב"ה עם יצר הרע שלנו, לקחת אותו למקומות טובים, וזו אנרגיה אדירה שיכולה להניף אותונו למקומות אדירים פי שבעה מיצר הטוב. ("שבע יפול צדיק וקם", דהיינו, שבזכות שבע הנפילות שהיו לו הוא הצליח להתקדם הרבה ולקום מחוזק...).
בלעדי יצר הרע בעולם היו שני דברים קורים:
א. לא היה טוב, כיוון שהטוב מוגדר כ"טוב" רק כי יש רע בסיפור, אם אין רע אז אין גם טוב.
ב. העולם לא היה מתקדם והטוב לא היה מתעורר לולא הרע.
הקב"ה הרבה פעמים, ואפשר לראות את זה בחוש בספר שופטים, שלח עלינו גויים רבים שיעשו לנו צרות כשחטאנו וכך נחזור בתשובה ממעשינו הרעים, וכן הגלות והחורבן מזכך אותנו ובזכות הגלות נרפאנו ויכלנו לחזור לארץ ישראל למרות חטאינו הנוראים שהארץ לא יכלה לסבול.
אז כן, הפשט מקרא שהבאת אומר שהקב"ה בורא רע, הטוב מאוד זה יצר הרע, הרע הוא עוד יותר טוב מרע. לא באופן רגיל, דהיינו, אם נשאיר את הרע כמות שהוא הוא ישאר רע, אך כאשר אנו מעלים אותו אל הקודש, כאשר אנו משתמשים בו לעבודת השם, הוא חזק הרבה יותר מיצר הטוב ויכול לקדם אותנו הרבה יותר.
בזכותו קורים הרבה דברים טובים, בזכותו אנחנו מזככים את עצמינו הרבה יותר ומתעלים כל פעם עוד יותר, ואם לא היה לנו יצר הרע היינו נשארים באותה מדרגה כל הזמן ולא היינו מתקדמים וכו'....
ועדיין, השתמשו בגמרא בלשון יפה, כדי להראות לנו שהרוע בעצמו הוא איננו טוב, אלא כשהוא כחלק ממהלך כללי, ממהלך א-לוקי שמוביל לטוב.
וצע"ג.
שכוייח...!
נ.ב. אני גם בייניש, תתחילו לתייג אותי גם בשרשורים שצריך להזעיק ביינישים...