מתי נכון להעיר לנשים זרות?

בהנהלת: יעל מהדרום , טארקו , חצילוש , בארץ אהבתי

מכתב פתיחה

מתי נכון להעיר לנשים זרות?עוגת שוקולד

מקרה שקרה לי היום, אשמח לתובנות.
נכנסתי לשרותים ציבוריים בקניון וכשהייתי בתא השרותים שמעתי אמא שנכנסת עם ילד, השיח נשמע ככה, הכל בצעקות:
לאאאא לא להכנס לתא הזה, הוא מטונף!!
אל! תגע! בפחחחח זה עם קקי זה מלאא חיידקים!!!
יאלה, אתה צריך קקי?
הילד: לא.
אתה צריך???
הילד: לא אין לי קקי
אבל אמרת שיש לך קקי!!!
הילד בעצבים: לא אמא אין לי קקי!
-צליל של סטירה-
הילד מתחיל לייבב.
אני סיימתי ויצאתי מהתא, הם גם יצאו וראיתי אמא עם ילד בן 5,
האמא: נווו תשטוף כבר ידיים! גם פנים!! -הילד בוכה והאמא שוטפת לו בכוח-
האמא תופסת שקית שהיא מחזיקה ואומרת לו, תרגע!! אני מחזירה את מה שקנינו לך! תפסיק לבכות!
הסתכלתי עליהם בצורה מודגשת וקיוויתי שהאמא תשים לב שמסתכלים עליה, ראיתי שהיא לא שמה לב ויצאתי.
אחרי רגע חשבתי שאני לא אצליח לסלוח לעצמי אם אני פשוט אמשיך הלאה אז חזרתי ואמרתי לאמא באסרטיביות שההתנהגות שלה לא מקובלת. היא אמרה לי "מה, זה מעניין אותך? מי את בכלל?" עניתי לה שכן, זה מעניין אותי. היא שאלה מה זה העסק שלי ועניתי שילדים הם עסק של כולם.
מוסיפה שבהתחלה לקחתי את האפשרות שהיה לה יום רע או משהו, אבל ככל שזה המשיך הרגיש לי שלא משנה איזה יום האמא עברה, זו לא התנהגות שאפשר לעבור עליה הלאה...
כשהם הלכו היא המשיכה לדבר אליו בצורה נוראית וכנראה הייתה עוד יותר עצבנית גם בגללי. אחרי חצי שעה ראיתי את הילד יושב על הרצפה בפתח של חנות ומייבב.
אני ממש אשמח לשמוע מה אתן הייתן עושות במקרה כזה, אם קורה לכן לפעמים שאתן דווקא מהצד של האמא ואתם חושבות שהתנהגות כזאת היא אולי בסדר ואני לא רואה את כל התמונה🤷🏽‍♀️
אני מהוררת ולא כל כך יודעת מה לחשוב... אשמח לשמוע את דעתכן על הסיטואציה...
תןדה

אני לא הייתי עוברת על זה בשתיקהאנונימית-אנמית

כל הכבוד על האומץ להיות הפה עבור אלו שאין להם פה, זה מחריד התנהגות כזאת, אנשים מנצלים את זה שחסרי ישע אין להם פה ואת היית הפה של הילד הזה.
הרבה מהנשים האלו חוו את ההתנהגות הזאת בבית אז הן לא מבינות מה הבעיה בכך.
אני עוד הייתי מרחיקה לכת ואומרת לאותה בחורה שאני מזמינה ניידת כי הייתי עדה להתעללות בילד, לפחות שתגיע הביתה שתהרהר במה שהיא עשתה.
בן אדם שמתנהג ככה בפומבי צריך לקחת בחשבון שיש מצב שהוא יקבל ביקורת פומבית - לשאלתך, עשית מה שהיית צריכה לעשות.
זה עצוב ולא נעים לראות דברים כאלה ... לכן אני מאוד מאמינה בלהגיד משהו כי יש יותר מידי שסותמים את הפה או שסומכים שמישהו אחר יגיד משהו ..
אשרייך

איזו אמיצהסמיילי12

לי לא היתה מסוגלות להתערב אני מניחה.
מסכן קטן🤕

לא הייתי אומרת לה כלוםאין לי הסבר

זה לא שמאמירה אחת שלי היו נפקחות לה העיניים. זה לא מה שהיה ''מחנך'' אותה. להיפך, זה רק יחריף את ההתנהלות שלה, מעין דווקאיות כזאת...

בעיניי, רק במקרה חירוםפה לקצת

אין לנו מושג מה הדינמיקה המשפחתית שם, מה הסיפור של הילד או האמא, כמה האמא מסוגלת לקבל ביקורת ומה תהיה התוצאה שלה.

אני חושבת שיש מקום להתערב רק כאשר מדובר במקרה חירום- מסכן חיים או מקרה ממש קיצוני.
סורי אבל ילד שמקבל סטירה לא נחשב קיצוני בעיניי 🤷‍♀️
ברור שאני נגד אלימות מכל צורה שהיא בכלל וכלפי ילדים בפרט אבל מכאן ועד להעיר לאמא אחרת שלדעתי היא לא מתנהלת נכון עם החינוך של הילד שלה? לא בעד.

את בעצמך אומרת שיכול להיות שההערה שלך גרמה לה להיות עצבנית יותר וזה התנקם בילד שקיבל אמא יותר כועסת.
וגם אם נגיד שהאמא הזאת לא תרביץ לו שוב ברחוב, אולי היא תשמור את כל הכעס לבית ושם תרביץ לו עוד יותר גרוע כי אף אחד לא רואה.

ואת האמת, שהיום מפחיד להעיר לאנשים בכל נושא שהוא.
לא חסרים אנשים שרק העירו לבנאדם או תפסו לו את החנייה ונדקרו.
אני לא מתעסקת עם אנשים זרים כל עוד זה לא חובה.

ואני בעצמי לא אקבל בעין יפה אם מישהו יתערב לי בחינוך הילד שלי, ק"ו אם הוא זר.

ואני לא חושבת שילדים הם "עסק של כולם".
ממתי הילדים שלי זה העסק של אנשים זרים ברחוב? הם שלי, החינוך שלהם עליי ולא על אף אחד אחר.

הילדים שלך הם שלך, כן, אבל לא במובן של מותר לךסופי123

לעשות בהם ככל העולה על רוחך... וכמו שאסור לתת סטירה לזר מבוגר אסור לתת סטירה לילד שלך. לא חוקי ולא מוסרי. ולכן במקרה הזה חושבת שכן יש אחריות ציבורית לשים גבולות... לא יודעת אם ואיך נכון לעשות את זה בפועל. באמת שאלה.

נכון. אבל זה לא קשור.פה לקצת

היא טוענת שהיא מעירה לה כי ילדים זה עסק של כולם אז אני אומרת שלא, הילדים שלי זה לא עסק של כולם. אף אדם זר ברחוב לא אמור להתערב לי בחינוך גם אם הוא חושב שזאת לא הדרך, יש דרכים שונות בחינוך ולא תמיד הדרך שלי תתאים למישהו אחר אז יש לו זכות להעיר לי?
הערתי את זה על האמירה שילדים זה העסק של כולם, לא על אלימות או לא אלימות.

ותסלחי לי שאני חולקת על הנחרצות שלך לגבי הסטירה.
לא שאני מתכננת מתישהוא לתת סטירה לילד שלי אבל זאת השוואה בכלל לא לעניין להשוות את הילד שלי לאדם זר.

ואני לא חושבת שלכל אמא שאראה ברחוב שתתן מכה לילד שלה (שזה לא חוקי ולא מוסרי לדברייך) אני צריכה להעיר.

שתי דבריםעוגת שוקולד

ילדים זה עסק של כולם הכוונה שלי הייתה שאם אני רואה ילד במצב סכנה הוא עסק גם שלי. שלא כמו מבוגר שלדוגמא נוסע בפראות וזה לא העסק שלי.
ולגבי הסטירה, העערה שלי לא הייתה בגלל הסטירה אלא בגלל כל ההתנהלות שהייתה מזעזעת

אז במקרה הזה הוא לא היה בסכנהפה לקצת

וילד שאמא שלו כועסת עליו וצועקת עליו זאת לא סיבה להתערב לדעתי.
את אף פעם לא מאבדת את זה וצועקת על הילד?
את לא צועקת בזעזוע כשהוא עושה משהו שמגעיל מאוד לדעתך?

וזה לא שאמרת שאת רואה אותם כל שבוע וזה ככה כל שבוע.
ממקרה חד פעמי לא הייתי ממהרת להסיק מסקנות ולהתערב.

היא נשמעת כמו אישה בכללי עם תקשורת אלימהאנונימית-אנמית

עצוב ביותר...
השרשור הבהיר לי דווקא למה חשוב להגיד משהו , כי יש מלא שחושבים שלא צריך להגיד כלום, ולא להיות אדישים לסיטואציה
לפי דעתי רק מהמקרה הזה שלא היה פה פיצוץ נוראי של האמא , אלא "רק" סטירה אם היה משהו שיותר היה חמור מבחינתה כנראה הייתה מפוצצת אותו במכות.. והיא צריכה להבין שמה שהיא עושה לא תקין! לא תקין ברמה שתוזמן עליה משטרה, מישהו צריך להעיר אנשים כאלה מתרדמת... שאם היא במקום פומבי והיא לא מצליחה להשתלט על עצמה מעניין מה קורה מאחורי דלתות סגורות ...וכן יש אנשים בלי מודעות עצמית שחייבים להתעורר על עצמם

בעיני זו תגובהמשמעת עצמית

מאוד קיצונית
ומאוד שטחית
את כבר החלטת שכנראה היא היתה מפוצצת אותו במכות.
מניין לך?
אין לנו מושג מה היה שם בדיוק.

אבל בסדר. זו רוח ההתייפייפות שנושבת פה בפורום מדי כמה שרשורים.
🤷‍♀️

אז תודה על תגובה מאוזנת ומעל פני השטחאנונימית-אנמית

כך לפחות בעיניך, אבל בעיני ההפך הוא הנכון .
אני לא אמורה להכיל התנהגות בהמתית של אישה כלפי הבן שלה שמטרידה *אותי* במרחב הציבורי, במיוחד שהיא עוברת על החוק. אני לא אמורה להכיל את הרגשות שלה וחוסר הויסות הרגשי שלה בציבור. כן זהפשוט לא חוקי להפעיל אלימות פיזית כלפי הבן שלך.
וזה לא רק עם ילדים, ראיתי ערבים מכים קשיש דמנטי אז התערבתי , ראיתי עבריין זורק אבנים על חתול אז התערבתי, ראיתי אם מכה את בנה האוטיסט אז התערבתי, ואם הייתי פה במצב היית מתערבת , בשביל הילד ובשביל עצמי כי לא שותקים שמישהו אחר סובל ואין לו קול!
כן אני טיפוס שמתערב ואף יש כאלו שיגיד מסכן את עצמו אבל אין מה לעשות אנחנו בחברה שלא כולם מקשה אחת, יש כאלו שיעשו יותר ויש כאלו שיעשו פחות, אני יודעת על עצמי שאם יש חוליה חלשה שאני יכולה להיות הפה שלה , אני אהיה הפה שלה , אז אם אני קיצונית - תודה, אם אני מגיבה באופן שטחי זה לשיטתך
אבל אם מישהו מתנהג בציבור בצורה מסוימת שלא מכבדת את הקוד האתי הציבורי אני אגיב במקרה של סבל של האחר.

למה את קוראת התייפיפות?oo

לנשים שמוטרדות מאד מילד שקיבל סטירה?
זה אכן מאד מטריד, את לא מאמינה שזה מטריד אותנו? למה חשוב לך לנרמל סטירה?

ממש לא מסכימה. אם כבר זו התגובה שלך כזו..יערת דבש

כן. אפשר להבין מהתנהלות כזו הזוי ומרחיקת לכת ולא שניה אחת של איבוד עשתונות

אלא דקות ארוכות ועוד ליד אנשים זרים

שזו אמא אלימה וילד בסיכון.

דוקא תמהני מאוד

אם יש אמא שלא הזדעזעה מתאור כזה

ממש לא התייפיפותביבוש

לכי תדעי אם אפשר להציל את הילד הזה

כמה ילדים ניצלו בגלל שכנים/אנשים טובים?

בודאי שילדים זה עסק של כולםביבוש

הם חסרי ישע

"מבשרך אל תתעלם" מפורש בתורה

מסכימהאביול

לא הייתי מעירהחמצוצית

יש מלא אנשים שזה סגנון שלהם, הם מתקשרים בצעקות ודיבור לא הכי יפה.
ילדים מוכים לא עושים סצנות בחנות, הם מקשיבים יפה שותקים כי הם מפחדים. אם ילד בוכה בחנות, רב הסיכויים שהוא לא מוכה.
כנראה ילד התעייף והשתעמם הקניות, התחיל עם מה שילדים רגילים , שירותים, לשתות, לאכול, לברוח, לגעת בדברים.
לא מצדיקה אותה אבל לפעמים ילדים מעצבנים. קרה שהיינו בגינה , כולם משחקים , פתאום ילדה צריכה קקי, אוספת ילדים מהר, רצים הביתה שהיא לא תפספס, מגיעים והיא לא צריכה, היה לה משעמם....

רק רוצה להגידאישהואימא

שזה לא מדוייק.
בעבודה שלי נחשפתי להמון ילדים בסיכון, כולל ילדים שהעובדים הסוציאליים שוקלים אם להוציא אותם מהבית, ילדים שסופגים בבית אלימות וכו'... וחלקם הגדול כן ילדים שעושים סצנות ויש להם בעיות התנהגות בחוץ וגם עם ההורים.

אני שמחה לתגובה הזאת. רת צודקת שילד שרגיל למכותעוגת שוקולד

כבר לא בוכה.
תודה

עכשיו ראיתי מישהי מתחתייך שטוענת אחרת😬עוגת שוקולד

השאלה באיזו רמה הוא רגיל זה מורכבביבוש

אישיתי לא היתי מעירה, אני ביישנית נורא...דיליה

אבל גם אם כן,
לא הייתי אומרת לה שההתנהגות לא מקובלת עלי,
אלא שהיא נשמעת קצת לחוצה ושהילד לחוץ ואם היא הייתה רוצה שאעזור.

תגובה מדהימהרוצה טוב!!!!!

אהבתי ממש

אהבתיים...

וואו יפה!!עוגת שוקולד

יפה!אביול

חייבת לציין שאני בהלם מהתגובותאשה שלו

כבר נבנה פרופיל לאיך מתנהגים ילדים מוכים..

בגלל אנשים שרואים דברים ולא עוצרים יש לנו ילדים שנהרסים ועוברים התעללות, הטרדות אונס ורצח
לא מבינה איך אפשר לא להגיב
כל הכבוד לך שהגבת!! הייתי עושה כמוך ואם היה צורך גם לוקחת את הילד הצידה ומתקשרת למשטרה לדווח שבוכה לבד ולפני כן ראית התנהגות של האמא.
אני לא יכולה לשמוע ולראות דברים כאלה, מזעזע
לאף הורה אין זכות להרוס את הילד שלו
ולהעיז להמשיך להרביץ ולצרוח אחרי שאת מעירה מראה על חוסר בושה
ואם להתנהג ככה נקרא חינוך הילד ולכן אין זכות להתערב אני פרשתי..

ילד הוא יצירת אומנות מושלמת.
ובכל זאת כל אידיוט יכול לעשות אחד כזה ואפילו בחושך

אני מסכימה עם העקרון אבל לא חושבת שהערה של זר ברחוב תשנהאנונימיות

אם מכירים אז רווחה או משטרה אבל אם לא זה פשוט לא יעזור

מסכימה עם העיקרון אבל אל תשווי בין אונס לסטירהאין לי הסבר

מבטיחה לך שסטירה זה לא מה שיהרוס לילד את החיים. אם יש דברים שהם מעבר אז כן, הם עלולים לפגוע, אבל גם אז לילד יש בחירה חופשית האם זה מה שיהרוס לו את החיים או שזה מה שיצמיח אותו ויקדם אותו הלאה.

אם את זוכרת, היה כאן סיפור לא מזמן בפורום על מישהי שפרקה שאיזו אישה התחילה להתערב לה בחינוך בתחנת אוטובוס ואיימה עלייה שתתקשר למשטרה.
עכשיו, כמובן שזה לא אותו הדבר מכות וילד עם מגפיים בקיץ, אבל הדומה כאן, זה שמבחינת האמא היא נהגה בסדר.
לבוא ולהפנות אצבע מאשימה לאמא, בנוכחות הילד, ולהגיד לה ''את לא בסדר'' יגרום לאמא לצאת קטנה, וכדי להגדיל את עצמה בחזרה המכות רק יחריפו.

בקיצור- הגישה שלך נכונה במצבי קיצון.
בעיניי היא לא נכונה כאן

איך את מבטיחה דבר כזה?סופי123

ילד שחוטף סטירות מעצבים של אמא שלו זה לגמרי פוטנציאל להרס חיים.

ממש לאאין לי הסבר

תסתכלי על ילדים ממשפחות מוכות והרוסות, תסתכלי על אנשים שנפצעו אנושות בתאונות ופיגועים ומתו להם קרובים, תסתכלי על אנשים שהדרדרו לסמים, יש כאלו שנהרסו להם החיים ויש כאלו שצמחו מזה.
אדם ש''נהרסו לו החיים'' בחר שיהרסו לו החיים.
כי האדם הוא בעל בחירה חופשית ויכול לבחור האם הוא צומח או נובל.

אז כן. מבטיחה לך שמסטירה לילד לא יהרסו החיים, אם הוא יבחר בזה.
ועוד משו- יש אנשים ש''נהרסו להם החיים'' והם מאשימים את ההורים שגוננו עליהם מידי.
איך את מסבירה את זה?
הרי הם לא קיבלו מכות. להיפך! הם קיבלו רק 'כן' כל החיים. איך נהרסו להם החיים?

לילד בן 5 אין אחריות אישית ובחירה.סופי123

החיים לא מתחילים בגיל שבו אנשים אחראיים על עצמם, גם לבן חמש מגיע לחיות בלי פחד ממכות ובלי שלל מצוקות רגשיות שבאות עם אורח חיים כזה. גם בן חמש הוא בנאדם.

בטח שלילד בן חמש יש בחירה!! למה החלטת שלא?אין לי הסבר

יש כאן ממש לידי שני ילדים שברגע זה בוחרים לא להתפלל למרות שאמרו להם כמה פעמים.
משום מה יש לי הרגשה שגם צעקות לא יעזרו כאן. להיפך...

מה שכן, קצת הוצאת את דבריי מהקשרם.
איפה כתבתי שלבן חמש מגיע לחיות בפחד? איפה כתבתי שילד בן חמש הוא לא בן אדם?
אני מאוד מסכימה איתך שמכות וצעקות זו לא הדרך, אבל מכאן ועד ''יהרסו לו החיים''...
הבה נגזימה

נכון. בן חמש יגיד לעצמו:סופי123

אמנם אמא נותנת לי כאפות מידי פעם צורחת עליי במקומות ציבוריים (ולא ציבוריים יש להניח), אבל אני בוחר לפתח אישיות חזקה בעקבות כך, לקחת את הביקורת שלה לתשומת ליבי ולא לפתח כל אישיוז עם קשרים אינטימיים, עם דימוי עצמי ועם יכולת ויסות רגשית.
ואם שני בני חמש לידך לא משתפים פעולה אז כנראה שהמבוגר האחראי עליהם לא עושה עבודה טובה מספיק, ותני לי לנחש ש"להגיד להם" יעזור הרבה פחות מליצור איתם קשר רגשי משמעותי ויחסי סמכות תקינים ומיטיבים.
ואם במקרה את המבוגר האחראי הנ''ל אולי כדאי שתניחי את הפלאפון בצד ;)

חח לאלא, זה בן חמש ובן תשע ואני לא המבוגר האחראיאין לי הסבר

המבוגר האחראי מתפללת כרגע, והיא אמרה להם שיסיימו לאכול וילכו להתפלל. אני סתם האחות הגדולה הנודניקית🤭

ובן חמש לא ישתמש במושגים של 'אישיות חזקה' ו'תשומת לב', אבל הוא יכול להחליט שהוא אומלל ומסכן, והוא יכול להחליט שהוא טוב ושווה.

ד''א- אני זוכרת מחשבות שלי מגיל ארבע. ואת יודעת מה הכי פגע בי בתור ילדה? שגננות וסייעות לא הבינו את העומק של הנפש שלי, ואת יכולת ההבנה שלי והתייחסו אליי כמו לאומללה וחסרת ישע.
את מתייחסת לילדים בתור חסרי הבנה, וזה ככ לא נכון!!
ילדים הם יהלומים!!
יש להם הבנה מטורפת!!!

יש להם הבנה של בני חמש. שזה מקסיםסופי123

וזה מתוק וזה עולם עמוק ומופלא. אבל יש גם פגיעות פיזית ורגשית, יש חוסר בשלות, יש אישיות מתפתחת, יש צורך בדמות התקשרות שתהווה חלק בלתי נפרד מהדימוי העצמי והיכולת לקחת אחריות.
אפילו ביהדות יש גיל של אחריות אישית. לא מבינה את הגישה שלך בכלל.

מסכימה איתך. יש להם הבנה ברמתםאין לי הסבר

אבל כן, לילדים יש יכולת בחירה.
אני אישית לא מבינה את האובר גוננות על הילדים האומללים וחסרי הישע. איך ילד יכול לפתח אישיות אם הוא עטוף בצמר גפן?

אני שואלת כדי להבין אותך, כי באמת לא הצלחתי...
מצד אחד את כותבת שילד בן חמש הוא בן אדם, מצד שני את מתייחסת אליו ככלי חרסינה...

יש פער מאוד גדולפאף

בין להבין שכן ילדים הם חסרי ישע ותלויים בהורים שלהם ובסביבה שלהם לבין לגונן עליהם בצמר גפן, היא לא מתייחסת אליו כאל כלי חרסינה, היא אומרת שלהשפלה וסטירות יש השלכות לטווח רחוק....במקרה הזה אנחנו לא יודעות, אולי זה אירוע חד פעמי שהאמא באמת יצאה מדעתה, אבל כן, ילדים תלויים בנו! הם לא אנשים עצמאיים....

אני שמחה האמת שקשה לך להבין את זהאשה שלו

כי זה אומר שאת לא מכירה את המקרים בהם ילד באמת צריך הגנה
ותאמיני לי אין להם שום בחירה חופשית..
וילד בן חמש הוא ילד קטן. אנחנו לא מגוננים עליו ממריבה עם ילד אחר בגן שרצה גם כדור. לא זה המקרה
וכן הוא לא יכול להגן על עצמו כמו שאת חושבת

את ממש מגזימה ומוציאה דברים מהקשרם. חבלאנונימיות

למה מגזימה?אישהואימא

תשאלי פסיכולוגים ופסיכיאטרים.
תינוקות וילדים הם חסרי ישע. ההורים שלהם בעיניהם הם אלוקים. הם האמות מידה שלהם לעולם, הם ההשתקפות שלהם למה שהם- דרכם הילדים רואים מה הם. אם אמא משדרת שאני לא טוב- אני לא טוב.
ואם ההורים מתנהגים אליהם בצורה לא מיטיבה זה פוגע בהם נקודה.
ברור שסטירה פעם ב.. על התנהגות מוגזמת זה לא עושה שום דבר. אבל אמא שמתנהגת בצורה לא נורמטיבית לילד שלה- ברור שהיא פוגעת בו ובאיש שהוא צומח להיות. שוב- ברור שזה ניתן לתיקון וריפוי עם טיפולים ודמויות מבוגרים אחרים נורמטיביים בחייו של הילד. אבל בגדול, התנהגות הורית לא נורמלית, פוגעת.

זה שיש אנשים עם תעצומות נפש שיודעים להתגבר ולצמוח על התעללותמקרמה

לא אומר שלא צריך להוקיע התנהגות שכזו!

או לנו כחברה מתוקנת אם נשאיר את האנשים החלשים ונחליש טותם עוד יןתר רק כי לא הצליחו למצוא את הכח להתעלות מעל הקשיים.

אני מאמינה הרבה בבחירה.
ויש לאנשים הרבה בחירה על החיים שלהם

אבל בהקשר של התעללות בילדים להגיד
"אדם ש''נהרסו לו החיים'' בחר שיהרסו לו החיים" זה על כך מעוות
איך לילד שרק הקטינו אותו וקטשו אותו הלי שהחברה התערבה יהיה כוחות נפש לבחור בחיים???

אבל היא לא אמרה שלא צריך להוקיע!אנונימיות

למה אתן בוחרות להיתפס לחצי משפט ולבנות תיאוריה שלמה?
היא רק אמרה שכנראה סטירה מהאמא לא מייד הורסת לו את על חייו ושהערה של אישה זרה ברחוב לא תציל אותו מזה. זה הכל.
לא אמרה שאפשר להרביץ ולא אמרה שלא צריך להוקיע, היא אמרה שלא זו הדרך להוקיע

בהמשך הדיון היא דווקא כן אמרהסופי123

שליד בן חמש יש אחריות לבחור לקחת את ההתעללות שהוא חווה בקטע טוב
או משהו כזה לא הבנתי עד הסוף

חח מה זה ''בקטע טוב''?אין לי הסבר

לא!!
התעללות אי אפשר לקחת בקטע טוב!!
ממש ממש לא!!!
את שוב מוציאה את דבריי מהקשרם(וזה מעצבנתי. ממש אבל😅)

אבל ילד בן חמש יכול להחליט האם המכות מחלישות אותה, להיכנס להתמסכנות, או לקחת את זה למקום של הנהגה ויציאה מהקושי.

עבדתי עם ילד שחווה מכות והתעללות מינית. אחד הילדים הכי מנהיגים שעבדתי איתם!!
אז יכול להיות שאם הוא היה גדל במשפחה נורמטיבית הוא היה הרבה יותר טוב מבחינה נפשית (היו לו כמה הפרעות קטנות), אבל אותו ילד בחר לא להתמסכן.
וזה לעומת ילדים אחרי באותו הגן שגדלו עם כפית זהב בפה.

חוץ מזה, איפה האמונה שהקב''ה נתן לילד שגדל במשפחה כזו כח להתמודד?
(שוב, לא אומרת שמכות זה לגיטימי ונתעלל בילדים כח ''ה' נתן להם כח להתמודד'')
אבל אני בטוחה שה' שומר על כל ילד בעולם, ונותן לו כוחות נפש להתגבר.

את טועה. ילד בן חמש לא יכול להחליט לא להתמסכןסופי123

כשהאדם שהוא השמש והירח והאדמה שהוא דורך עליה - כל עולמו - אמא שלו - מתאכזר אליו.
זה פשוט לא נכון. את גם עושה פה ערבוב משונה עם פינוק יתר.
אגב האנשים מהמשפחות המדהימות, את לא באמת יודעת איזה קשר רגשי היה להם עם ההורים בילדות. זה פשוט לא משהו שרואים מבחוץ, ואין לזה שום קשר לנתינה חומרית...

נדירים מאוד הילדים בני 5מקרמה

שיכולים להחליט האם המכות מחלישות אותה, להיכנס להתמסכנות, או לקחת את זה למקום של הנהגה ויציאה מהקושי.

אם הם בכלל קיימים.

לצפות מילד לבחור לחיות בגיל הזה כשבעצם הבן אדם שאמור לתת לו את הבטיחון ואמור לבנות בו את היכולת להתמודד עם קשיים הוא זה שפוגע בו היא כל כך לא מציאותית

לא מדובר על ילד שחווה בריונות בביס ונקבל חיזוקים מהבית. (שגם זה עלול להיות הרסני)
מגובר על התעללות של הורה!
יש לזה השפעות נפשיות קשות מאוד

לא סתם קוראים להם חסרי ישע.

זה לא סותר את העובדה שיש כאלו שבגיל מבוגר ימצאו את הכוחות לצמוח מזה אבל יראו כמו כד חרס שבור שכולו מודבק חלקים חלקים, הוא לעןלם לא יהיה חלק.

אפילו למבוגר לפעמים קשה לקוםלהרגישטוב

מהשפלה ופגיעה ולהפוך את זה למקום 'חזק' אז ילד בן 5? קל להגיד קשה ליישם. לילד בן 5 עדיין אין הבנה! אומרת בתור אחת שבגיל הזה עברה טלטלה משפחתית וממש לא היה לי את החשיבה לקחת את זה למקום חזק פשוט שרדתי! בתור בת 5 עברת קושי ועברת עם עצמך מסע נפשי ומסקנות שהנה זה רק יעצים אותי? אם זה לא בא לילד מבחוץ החיזוק הזה - בגיל הזה זה לעולם לא יגיע מבפנים.. ואו, מפחיד שחושבים ככה ומצטערת על הישירות אבל מה שאמרת מסוכן. שוב אומרת בתור מישהי שעברה קושי גדול בגיל הזה ושמטפלת בעצמה ולוקחת את זה רק *היום* אחרי יותר מעשרים שנה (!!) למקום חזק. ולא, אני לא אדם חלש או שבחרתי להתמסכן כילדה. לפעמים החיים יותר גדולים מאיתנו. בטח כשאתה ילד חסר אונים שלא מבין את העולם ואת עצמך ואת הנפש שלך. ולא משנה כמה בוגר תהיה בתור ילד - עדיין לא תבין את זה.כי בסוף אצה ילד ואין לך את הכלים האלה אלא אם כן מישהו בא ומטפל בך בגיל הזה ומסביר לך מה קורה ואיך אפשר להתמודד. זה ממש להעביר את האחריות של הסיטואציה על הילד כשיש כאן אדם מבוגר שאחראי להכול!!

מסכימה איתך לגמרי

אין לי הסבר

לא נתתי שום לגיטימציה לאלימות. ממש ממש לא!!

אבל חיים אומללים זו בחירה.
יש אנשים שגדלו בבתים מדהימים, עם הורים מלאכים, ולמרות זאת טוענים שנהרסו להם החיים. איך זה הגיוני?
כי נתוני החיים לא משפיעים על חיים טובים או לא.
יש אנשים בלי כסף- שהם שמחים.
יש אנשים מליינים- עצובים וממורמרים.
יש אנשים שנפגעו בתאונה- וזהו. מבחינתם נגמרו החיים
יש אנשים שנפגעו בתאונה- ולמדו לצמוח מזה ולהתגבר על הקושי.

אז כן, ''חיים הרוסים'' זו נטו צורת הסתכלות ובחירה של האדם.
כמובן שלאדם עם ''נקודת פתיחה טובה'' יהיה קל יותר, אבל זה לא אומר כלום על המשך החיים

נכון, יש ילדים ממשפחות הרוסות שהשתקמופאף

זה לא אומר שאלה שלא בחרו שייהרסו להם החיים....על אלה שהצליחו לצאת מהמעגל אנחנו צריכים להסתכל בהערצה ולהבין שהם היוצאים מן הכלל, אלה שנשארו עם שריטות לכל החיים (ויכול להיות שנראים לך נורמטיביים לחלוטין, ואני מכירה לא מעט כאלה) לא בחרו בשריטות, הם צריכים למצוא את הדרך להתמודד איתם, ואני מתפללת שהם יפגשו את האנשים הנכונים שיעזרו להם להתמודד...
במקרה הזה אני לא חושבת שההערה תעזור במשהו, היא בן אדם מבחוץ, זה לא יחלחל אליה, ואנחנו גם לא יודעים את כל הסיפור, אבל כן, ילד שמשפילים אותו עם סטירות וצעקות הגיוני שיצא עם שריטות, גם אם את לא רואה את זה, וזה לא כי הוא בחר-כבוגר הוא יכול לבחור איך להתמודד עם הקשיים שלו, האם ללכת לבקש עזרה וממי, אבל כילד-הוא פשוט סובל ....

ברוראנונימיות

לא אמרתי שאלימות לגיטימית

אין לי הסבר

או שלא הבנת את דבריי או שלא קראת אותי עד הסוף...
*אלימות לא לגיטימית*
להגיד שוב?

אבל מכאן, ועד להגיד שילד שחווה אלימות נהרסו לו החיים, זה פשוט לא נכון...
וכן, הרס של חיים זו בחירה.
אחרת איך יש אנשים שגדלו בבתים מדהימים והגיעו למקומות מזעזעים?
הם פשוט בחרו בכך.
נכון, קשה להפנים את זה, אבל לאדם יש בחירה חופשית לא משנה מהם נתוני הפתיחה שלו.

אם נתוני הפתיחה שלו גבוהים, יהיה לו קל להגיע למקום טוב.
אם נתוני הפתיחה שלו נמוכים, יהיה לו קשה יותר להגיע למקום טוב, אבל זה לא בלתי אפשרי ולא יוצא דופן.

כמו כן, גם הפוך-
אם נתוני הפתיחה שלו גבוהים, הוא יעבור הרבה יותר עד שיגיע לשפל המדרגה.
אם נתוני הפתיחה שלו נמוכים, הוא יגיע לשם במהירות יותר.

קיצר- נתוני הפתיחה מעידים על אורך הדרך, לא על האם הדרך אפשרית או לא

כן אבל את מדברת על העתידסמיילי12

רוב הילדים בני החמש לא יקחו התנהגות כזו למקום טוב.
*כרגע* הם מסכנים.
*כרגע* אין להם אפשרות לראות איך הם צומחים מהמקום הזה. כי הם ילדים. הם חסרי אונים.

איפה אמרתי שלא?אין לי הסבר

קראת את כל הדברים שכתבתי?
שואלת מתוך עניין כי כבר עניתי על השאלות האלו

כן כן קראתיסמיילי12

כתבת לילדים יש חופש בחירה.
אז לילדים, כרגע, אין חןפש בחירה.
הוא לא ברמת הבנה שזה לא קשור אליו התסכולים של האמא. והוא נפגע מזה מאד. בנפש שלו.

ובעתיד יכול לבחור אם לתת לזה להשליך על כל החיין שלו או להבין שזה לא קשור אליו ומשם לצמוח.
וגם אם יבחר לצמוח, עדיין יצטרך טיפולים כדי לטפל בנפש הפגועה שלו. זה לא מספיק להחליט. מכירה אנשים קרובים אלי מאד שעברו ילדות לא פשוטה בכלל. והם אנשים מדהימים! ממש אבל. עם תעצומות נפש שלא רואים כל יום. ועדיין, יש להם שריטות שדורשות טיפול.
למרות שחיצונית הם וואו.

^^^ כל מילה!!אשה שלו

בדיוקבאת אליי פתאום

אני בכלל לא אמרתי שאת חושבת שאלימות לגיטימיתפאף

מה שמרגיז אותי במה שאת אומרת זה עניין הבחירה....ראיתי שכתבת שעבדת עם ילד שחווה אלימות והיה מדהים לעומת הילדים בגן שגדלו עם כפית זהב בפה, את בעיניי לא מתייחסת בכלל לפרמטרים הנכונים, יש הרבה יותר מאשר חומריות, אנחנו מדברות פה על קשר רגשי, על השפלה לעומת חיזוק הביטחון העצמי וזה בכלל לא קשור למצב הכלכלי בבית. וכן, גם הורים מגוננים יתר יכולים לפגוע בביטחון העצמי של הילד כי הם לא מביעים בו אמון ולא מאמינים שהוא יכול, זה שונה מאוד מלהשפיל את הילד, אבל קיימות גם נקודות דמיון.
עבדתי עם הרבה יותר מילד אחד ממשפחה הרוסה, ולתקופות ארוכות של שנים, ראיתי אותם מתבגרים, אני גם עושה היום תואר שני בתחום, ונכון, כבוגרים יש להם בחירה איך להתמודד עם ההשלכות של הבית, אפילו כילדים, אבל הם צריכים שמישהו יעזור להם ויכוון אותם איך להתמודד, מישהו שיחזק את הביטחון שלהם ביכולות שלהם, וזאת הייתה העבודה שלי במשך ארבע שנים, והיום אני ממשיכה עם חלקם את התהליך בצורות שונות בהתנדבות, והם ילדים מדהימים, עם כוחות עצומים, אבל כשקשה להם, כשהם סובלים מהפרעות התנהגות, לא מצליחים להתמודד עם גבולות או תסכולים-אני לא מאשימה אותם, זה לא מוריד מזה שאני מאמינה שהם יכולים לייצר אצלם שינוי ולהתקדם, אבל זה לא כי הם בוחרים להתמסכן או בוחרים להיות מופרעים או דיכאוניים , או לפתח הפרעות פסיכיאטריות, הפרעות אכילה לקשיים שונים, הם ככה כי הם קיבלו נקודת פתיחה יותר נמוכה (ולרב גם ההורים שלהם) והתפקיד של האנשי מקצוע זה לעזור להם למצוא בתוכם את הכוחות לייצר שינוי. אבל מי שלא מצליח זה לא בגלל שהוא בוחר שלא להצליח, זה בגלל שאף אחד לא נתן לו את הכלים.

מה שאת אומרת זה אמירה בעייתיתאישהואימא

לתינוקות וילדים אין בחירה חופשית. הם חסרי ישע לחלוטין. וההתנהגות של מבוגרים כלפיהם(במיוחד ההורים) נספגת עמוק עמוק בנפש שלהם, בתת מודע שלהם ובאנשים שהם צומחים להיות.
אז נכון שיש אנשים שקמים מזה , אבל זה הרבה פעמים אחרי טיפולים לא מועטים וגם אז זה לא אומר שהבעיות שלהם נפתרות... הם לפעמים סוחבים איתם בעיות וצלקות למשך כל החיים שיכולים להתפרץ בטריגרים שונים(חרדות, דיכאון אחרי לידה, ביטחון עצמי ירוד, קושי להתמודד בזמני משבר של החיים כמו פיטורים מהעבודה, מצב בטחוני ירוד וכו')
לא יודעת איך האמא בסיפור כאן מתפקדת ואני לא מאבחנת, אבל עקרונית סטירה יכולה להראות הרבה מעבר לסטירה עצמה. סגנון התנהלות הורית בעייתית. למרבה הצער סטירה היא לא תמיד רק סטירה .. ויש הרבה מאחוריה. (לפעמים גם לא, אבל לפעמים גם כן)

למה את חושבת שאמרתי שמכות זה לגיטימי?אין לי הסבר

ממש לא אמרתי את זה.
סה''כ אמרתי שזה לא מה שיהרוס לילד את החיים.
ועייני בתשובותי בהמשך השרשור כי אין לי כח לחזור על כך שוב

לא אמרתי שאמרת שמכות זה לגיטימיאישהואימא

אמרתי שלילד ולתינוק אין אפשרות בחירה. הם תלויים לחלוטין בהורים שלהם והם נקראים חסרי ישע(גם בחוק)
ילד תלוי בהורים שלו. ילד בן 5 לא יכול לחיות בלעדיהם. הוא תלוי בהם מכל הבחינות.
אני לא מדברת על אפשרות בחירה בין ללבוש מכנסיים כחולים לבין שחורים. או להתפלל או לא להתפלל. או לבכות כשלא נותנים לו סוכריה או לא. אני מדברת איתך על *הישרדות* ילד שהוא מוכה, או סופג אלימות מילולית או כלכלית. אין לו יכולת להתגונן. הוא תלוי לחלוטין בהורים. וזה נספג לו בנפש, אין לו לאן לברוח.
כשהוא יהיה מבוגר ויוכל להתקיים בכוחות עצמו אז יש לו את היכולת להשתקם. אבל שוב, זה מצריך הרבה כוחות נפש ועוד הרבה דברים.
סליחה אם נפגעת ממני או משהו כזה (ככה הרגשתי ממש שכתבת) ואני מתנצלת על כך.
אני ממש לא רוצה להתווכח או להתנגח חס ושלום. אני פשוט כותבת את הדברים מהכרות עמוקה עם אנשים וילדים שעברו דברים כאלה בחיים וההשפעות ההרסניות של זה. ואת מה שאנשי המקצוע אומרים על זה.
ושוב- אני לא מתייחסת לסיפור שפותחת השירשור כתבה כי אני לא יודעת בדיוק מה המצב שם.. אני מתייחסת רק לאמירה שלילדים יש בחירה...

מסכימה כמעט עם כל מה שכתבת

אין לי הסבר

נכון שלילד אין איך להתגונן.
נכון שאלימות מזעזעת.
אבל אני מאמינה שלילדים יש כח נפשי יותר ממה שאנחנו מאמינים.
והילד בוחר האם החוויות שהוא חווה יקלקלו לו את חיי החברה(הסתגרות, התפרצויות), או שהוא יתאמץ יותר וינסה להשתלב כרגיל.
הרבה יותר קל להיות אומלל ומסכן (הרבה פעמים זה גם שדר של מצוקה, ולפעמים זה גם מציל את הילד אותה ההסתגרות), אבל אין ספק שזו בחירה.

תראי זה מורכבאישהואימא

התגובה שהילד מגיב זה קשור הרבה פעמים למשאבים הנפשיים שעומדים ברשותו(האם יש עוד מבוגר בסביבתו שכן מאמין בו ומתנהג אליו יפה, לדוג' סבא וסבתא או בגן ובביה"ס, סביבה נורמלית ותומכת במשך היום (ביה"ס , מועדונית רווחה וכו') תכונות מולדות כמו אופטימיות, הומור ויכולת תקשורתית וחברתיות וכו', שימוש במנגנוני הגנה בצורה יעילה וכו'. אם ילד ישקע בדיכאון או לא, יסתדר או לא, זה לא כל כך קשור בהתאמצות אלא במשאבים הנפשיים שעומדים ברשותו

כשאת אומרת שזה בחירהלהרגישטוב

חווית משהו בסגנון בתור ילדה שבחרת בסביבות גיל 5 אם להיות מסוגרת או קלילה חזקה ופתוחה? או שאת מדברת ממקום אחר?

כן... מכות יכולות להרוס את החיים לילדים!!גילה גיל

ילדים שגדלים בצל אמא מכה/ אבא מכה יכול להיות שיצליחו לחיות חיים נורמלים ויתגברו על זה וייראו אנשים מצלחים חכמים ובריאים. אבל בפנים הם מתמודדים כל יום עם המון משברים והמון התמודדויות.
וברור שאם הם בחרו ללכת לטיפול נפשי זה יעזור להם לצאת מזה. אבל זה בגיל יותר מבוגר.

ומכירה אישית משפחה כזאת שלאחד נהרסו לגמרי החיים, הבן אדם חסר בטחון, מבולבל, בקיצור לא אדם בקו הנורמה...
וגם אלו מהמשפחה שנראה שיצאו מושלמים בפנים מתמודדים עם המון בעיות....

מכות ואלימות מילולית יכולות להרוס נפש של ילד!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

גם צמר גפן יכול להרוס את הנפש של הילדאין לי הסבר

יש ילדים שגדלו במשפחות מדהימות והגיעו לשפל.
רוצה להסביר את התופעה?

כל אדם יכול להגיע לשפל המדרגה ולרום המדרגה, זה נכוןגילה גיל

אבל ילד בן חמש לא יכול להחליט את זה. (לא מתייחסת למקרה הספיציפי והאם צריך להעיר או לא)

נכון, יש אנשים שהגיעו ממשפחות הרוסות והצליחות להתגבר ויש אנשים ממשפחות טובות שהדרדרו.

ברור שהכל תלוי באדם עצמו.

אבל ילד שגדל באוירה כזאת, שהאמא היא הדמות המשמעותי בחייו, אבל הוא לא יכול לסמוך עליה בשום צורה והוא מפחד ממנה, והוא לא מקבל את הבטחון שהוא זקוק לו בבית.
ברור שקשה לו וקשה לו מאודדדדדד (ואני כותבת את זה מדם ליבי)
גם אם הוא לא מודע לכך!!!
ונכון הרבה פעמים זה מעצבן לשמוע סיפורים על נערים שנשרו והם מאשימים בכך את ההורים.
אבל זה קצת נכון, נכון הייתה להם בחירה לקום ולצאת מזה. אבל לא היה להם כח, לא היה להם תעצומות נפש או דמות שתדריך אותם לצאת מזה.
למה שילד יצטרך להכנס למקום כזה מלכתחילה???

וברור שגם צמר גפן יכול להרוס... לכן צריך להיות מאוזנים בחינוך... והלוואי שנצליח

אז לא הבנת אותי נשמה

אין לי הסבר

אף אדם בעולם לא צריך להיכנס למקום של אלימות. ח''ו ח''ו שככה הבנת אותי!!
ממש ממש ממש לא😅

א-ב-ל
אני דיברתי על האמירה ש''סטירה יכולה להרוס לילד את החיים''. זה פשוט לא נכון.
ילד הוא בן אדם כמו שאמרו כאן.
לאדם יש בחירה חופשית.
הילד יכול לגדול ולצאת מהמקום הזה.

שוב-
אלימות לא לגיטימית
אבל אלימות לא מחייבת שיהרסו לילד החיים.
יהיה לו קשה יותר, זה נכון, אבל אין כאן הרס.

יש הבדל בין סטירה, לבין אלימותגילה גיל

ואת מתייחסת לשניהם אותו דבר בתגובה שלך... (יכול להיות שלא הבנתי נכון)

סטירה בודדת מישי פעם לא תהרוס לילד את החיים, ולכן על סמך מקרה אחד בקניון אי אפשר להחליט שהילד ילד מוכה.

אבל אלימות כן יכולה לגרום לחיים יותר קשים נפשית.

וילד בן 5 לא יכול בלחור לצמוח מזה.
כי כל תפיסות החיים שלו מתעוותות כילד. אין לו הסתכלות על החיים כילד נורמלי.

כמבוגר, הוא יכול להחליט לטפל בעצמו כדי לשנות את תפיסות החיים הללו כדי להיות אדם בריא בנפשו (ומבוגר יכול להיות בגיל 12 ומעלה)

.....ה' אלוקינו

עבר עריכה על ידי ה' אלוקינו בתאריך י"ז באב תשפ"א 12:53

נכון גם צמר גפן יכול להרוס את החייםאישהואימא

מכירה אישית ילד שעבדתי איתו שההורים אך פעם לא אמרו לו לא , ופינקו אותו בלי סוף והוא ניהיה ילד עם בעיית אלימות קשה כי הוא לא ידע להתמודד עם תסכולים.
להורים יש השפעה גדולה מאד מאד על איך שהילדים שלהם צומחים להיות.
זה נכון שיש עוד גורמים שמשפיעים כמו אופי מולד של הילד והסביבה הנוספת(בביה"ס, חברים, מורים וכו')
אבל ההשפעה של ההורים היא ענקית בעיצוב הילד.

יש פער בין מכות להורים מכיםאני10

לא כל סטירה זה הורה מכה..
הורים מכים זה דבר חמור ונורא שיכול להרוס לילד את החיים
ילד שמקבל מדי פעם מכות או סטירה זה דבר עצוב מאד, אבל לא מתקרב בכלל למה שעוברים ילדים מוכים

^^^^^^אין לי הסבר

צודקת מאודגילה גיל

לא התייחסתי למקרה הספיציפי אלא בכללי.

משפט הזויפעם שנייה2

הורה שמרביץ לילד שלו הוא הורה מכה.

אז מה הוא? הוא הכה עכשיו לא?

או שיש לך איזשהו סרגל אלימות של מכמה מכות זה נחשב מכה ופחות מזה הוא לא נחשב מכה?

את רצינית?אני10

כל בנאדם שמעליב את אשתו הוא בעל מתעלל נפשית?
כל גבר שביקש מאישתו לא לצאת הערב עם חברה זה כבר גבר שכולא אותה?
את לא צועקת לפעמים על הילדים שלך? כל צעקה שלך זו אלימות נפשית?
אם התשובה שלך לשאלות האלה היא כן אז אין על מה לדון כי אנחנו תופסות את העולם בצורה שונה לחלוטין.

אם לא, אז אני חושבת שגם לא כל מכה חד פעמית הופכת הורה להורה מכה.
קצת פרופורציות...

אלימות - פיזית, נפשית, מינית, או כל סוג אחר- היא דבר מזעזע שמורכב ממעגל של השפלה, הכאבה בכוח ובמכוון, לפעמים ניצול..

איך אפשר בכלל על פי סיטואציה חד פעמית של צעקות וסטירה להחליט שהאמא הזאת מתעללת?!?

כי אמא שמכה את הילד בקניון לעיני אנשיםoo

אני לא רוצה לחשוב מה היא עושה לו בבית.
וסיטואציה של מכה וצעקות היא אף פעם לא חד פעמית. הורה נורמטיבי לא מגיע לסיטואציה כזו בקניון אף פעם.

וואו לא הייתי מסיקה את זה בכלללאני10

הורה באמצע החופש הגדול יכול להגיע לרגעי כעס וחירפון, בבית או בקניון.
דווקא הורים מכים הרבה פעמים נראים הכי נורמטיביים מבחוץ..
מהיכרות אישית עם כמה משפחות שהיו בהם מקרי התעללות קשים מאד - פיזית ונפשית - דווקא כלפי חוץ וליד החברה הגורם המתעלל (במקרה שבו הוא שפוי מספיק) ממש מנסה להראות מושלם שאף אחד לא יחשוב שום דבר..

ברור ברור ברוררר שזה לא תמיד המצב ויש כאלה שלא אכפת להם ונכון שהמכות בחוץ הן רק חצי ממה שבבית, אבל אני רק אומרת שזה לא *בהכרח* אינדיקציה.

תחשבי על כל המקרים ששומעים על נשים שעברו התעללות ממש קשה מהבעל וכולם כזה "וואי לא היינו מאמינים, הוא כזה עדין.."
בעל שמוכן לריב עם אשתו לעיני כולם, הוא כזה שאמנם יש לו הבנה דפוקה של מה זה זוגיות, אבל הוא לא בהכרח מתעלל..

בקיצור אני חושבת שיש אנשים אלימים שמסתירים את זה בחוץ, ואנשים נורמטיביים עם נפילות גם בחוץ.
לא הייתי מסיקה מסיטואציה חד פעמית מה קורה או לא קורה בבית.

הבהרה: אני לא טוענת שהיא אמא מושלמת או אפילו טובה!
אם הייתי יכולה הייתי שולחת אותה להנחיית הורים.
*אבל*
אני לא חושבת שהסטואציה האחת הזו היא הדרך לשפוט אם זו אמא מתעללת

אין אנשים נורמטיבים עם נפילות בחוץoo

של מכות וצעקות לא פורפורציונאליות. הם לא נורמטיבים בעיני.

השאלה מה לא פורפורציונאלי בעינייךאני10

הרוב המוחלט של ההורים צועק על הילדים לפעמים
יש הורים שנותנים סטירות פעם ב..
הרוב המוחלט של הילדים מתחרפן בחופש ויכול לשבת ולבכות גם באמצע הסופר או הקניון

מסכימה איתך שאם זה היה מופע אימים של צרחות לא סבירות ומכות משוגעות - זה לא פורפורציונאלי ולא סביר. (בכוונה לא אומרת לא תקין - כי שום מכה היא לא תקינה. אבל זה קיים וקורה ולא בהכרח מעיד על אלימות כללית)
ברור לי שבעיניים של פותחת השרשור זה היה דבר נורא, בגלל זה היא גם הגיבה כמו שהגיבה.
אבל אני לא הייתי שם, ומשמיעה כללית של הסיפור "אמא צועקת על הילד שלה, נותנת לו סטירה, הילד בוכה, אחכ שוב ראיתי את הילד והוא בכה" לא הייתי ישר מסיקה שזו אמא שמאבדת פרופורציות ברגיל שלה..
זה הכל.

תראי, אני ממש לא מזלזלת במקרי אלימות. כמו שכתבתי למעלה, זה דבר חמור מאד, אין ספק שזה יכול להרוס לילד את החיים. ואני גם מכירה באופן אישי מקרים כאלה.
לא חושבת שאלימות היא דבר להקל בו ראש.
עם זאת, אני חושבת שיש מדרג בעולם, גם בתחום הזה.
יש אנשים עם יותר איפוק ושליטה עצמית, יש אנשים עם פחות.
לא כל הורה שכועס על הילדים שלו, וגם מעליב אותם, או מרביץ להם - אפילו מול אחרים, הוא הורה מכה.
נכון, זה רע להרביץ לילדים, וזה רע לצעוק עליהם וזה רע שהם בוכים. אני לא חולקת עלייך בכלל..
אני רק אומרת שלא כל דבר שנראה לנו נורא ואיום הוא באמת נורא ואיום. לפעמים יש דברים שהם *לא* תקינים, ומאד עצובים, וחבל שהם קורים - אבל הם בגדר העצוב אך סביר ואף בעל מקצוע לא יוציא ילד מהבית בגללם..
זה הכל.

אני חושבת שזה מבורך שיש היום הרבה מודעות לנושאים האלה, אבל ישר להדביק תווית של הורה מכה או מתעלל זה דבר לא נכון בעיניי..

המאפיינים של צעקה נורמליתoo

ווליום נורמלי ולא צווחה משוגעת
משך זמן של שניות ולא של דקות ארוכות
תוכן של מילים נורמליות המביעות בהלה או עצבים, ולא מילים משפילות ופוגעניות.
מכות לא יכולות להיות אף פעם נורמליות.

מסכימה איתךאני10

תקראי שניה את הדו שיח (אם אפשר לקרוא לזה ככה) בין האמא לילד שהפותחת תיארה,
עזבי את הווליום שאין לנו מושג מה הוא - אם זה היה מנוהל בווליום סביר, זה היה דו שיח די מטופש, אבל אין בו שום דבר לא נורמלי. האמא עצבנית, לא בא לה שהילד יתלכלך, אין לה סבלנות, היא כל כך על הקצה שמתחרטת שקנתה לו משהו (לא ברור מה הקשר אבל מילא).
כל הדברים האלה לא תקינים, זה נכון, אבל היא לא משפילה אותו או פוגעת בו.. אולי קצת היסטרית, אובר-עצבנית ועל הקצה. לא משהו שבני אדם נורמטיביים לא מכירים באמצע החופש הגדול, החום של אמצע הקיץ ועם ילדים שיכולים להגיע לרמות שיגוע על טבעיות.

לא יודעת מה היה הווליום שם, אבל לגבי משך הזמן - לא נשמע לי כמו דו שיח שלוקח יותר מחצי דקה..

מכות הן גרועות. הן לא נורמטיביות. זה דבר רע.
אבל כל מה שניסיתי להגיד הוא שסטירה שילד מקבל מהורה עצבני לא *בהכרח* מהווה אינדיקציה להכאה שגרתית.

צעקות שמתחילות בשירותיםoo

ונגמרות או שלא בשטיפת ידים, בהכרח לוקחות כמה דקות.
הסיטואציה הזו, איך שלא מסתכלים עליה, לא נורמטיבית בעליל.

מה אגיד לך..אני10

אני חושבת שהסיטואציה הזו נתונה לפרשנות.
יכול להיות שמדובר באמא קצת בעייתית שהדרכה לא תזיק לה, יכול להיות שמדובר באמא מכה ואלימה, יכול להיות הרבה דברים.
אני לא חושבת שאפשר לשפוט על סמך הפרטים שנאמרו בסיפור ולהחליט שבהכרח זו סיטואציה כזו או אחרת.

מכבדת את הסתכלותך, אבל נראה לי שמיציתי את הדיון..

סתם מגיבה על אחד מהמשפטיםעוגת שוקולד

אני יודעת שהסיטואציה לא זעקה "אלימות אלימות הורה מתעלל!!" אם כן, הייתי עוצרת הכל ומזמינה משטרה.
אבל זה מה שאני תוהה, האם יש איזשהו מקום להתערב בסיטואציות גם כאלה...

כל מילה!פעם שנייה2

^^^!!אשה שלו

זה לא לעיני אנשים!!!!חגהבגה

הכותבת רק שמעה את זה מתא השירותים
אולי זה בכלל היה משהו אחר???
אולי היא הרגה יתוש?
אני רצינית!

הרגה יתוש והילד התחיל לבכות?😳 אולי🤷🏽‍♀️עוגת שוקולד

החלטתי שהיא מתעללת?פעם שנייה2

אל תכניסי לי מילים לפה.

וכן אנחנו תופסות את העולם בצורה אחרת למזלם של הילדים שלי.

הורה שמרביץ לילד שלו (ואם היא הרגישה ככה נוח בקניון מעניין איך היא מרגישה בבית) הוא הורה מכה.

מה ההבדל בין הורה מכה למתעלל?אני10

ההבדל שאמרת שהחלטתי משהו שאני לא רשמתיפעם שנייה2

את מסיקה מסקנות זה יפה וטוב אבל זה שלך ולא שלי.

נעים להכירבת 30

אני אמא מכה.
כן, קרה אי אלו פעמים שנתתי לילד או לילדה מכה בטוסיק.
ואפילו, אני נזכרת בכאב לב בשתי סטירות שנתתי לילדה.
רוצה לפנות לרווחה?

בקיצור, לא.
אני יודעת מצוין מה זה הורה מכה. מכירה. ב''ה לא מהמשפחה שלי, אבל מקרוב.
אני יודעת מה זה אמא שחוטפת עצבים, לוקחת מקל מטאטא ומרביצה איתו לילדים קטנים.
יודעת מה? גם הילדים האלה, כשגדלו, כולם בקשר טוב איתה, מכבדים, עוזרים, כולם הקימו בתים טובים, נורמליים, עם ילדים בריאים וחמודים.

אז בבקשה, נא להיזהר עם הגדרות כאלה ועם הכללות כאלה

תגובה פרובוקטיביתאנונימית-אנמית

זה שאת עושה את זה לא אומר שזה בסדר. אני מכירה מקרוב ילדים מבתים מכים שאולי מוצלחים כלפי חוץ אבל מבפנים הם שבורים ומתמודדים עם דברים שלא ניתן להגדיר שזה נורמלי. זה שבן אדם בתפקוד גבוהה כלפי חוץ לא אומר שהוא שלם מבפנים. יש נשים שנאנסו בתפקוד גבוהה זה אומר שזה בקטנה שעברו אונס? לא!
מחקרים כיום נגד הכאת ילדים, החוק נגד הכאת ילדים וכן רבותיי נגד הכאת ילדים.
להתנהג עם ילד באלימות זה ללמד אותו אלימות.

וכן אם אראה אמא שלדעתי מתעללת אני אדווח לרווחה

נכוןבת 30

כי מה שכתבת הוא קיצוני.
הורה שנותן מכה הוא הורה מכה. זה מה שכתבת, ובתגובה שלי הסברתי לך שזה לא נכון בכלל.
הורה שנותן מכה מידי פעם הוא לא הורה מכה. יש הבדל גדול.

לא כתבת לי ...אנונימית-אנמית

לא נעים להכיר בכלל.פעם שנייה2

אני צריכה להיזהר?
נשמע שהילדים שלך צריכים להיזהר.

מה את מנסה להגיד בזה שאת מכירה הורים מכים אחרים והילדים שלהם בסדר?
שמותר לך גם? כי הם "יקימו בתים טובים"..

שואלת שוב..
איך היית מגיבה אם בעלך היה סוטר לך?

עדיין לגיטימי? או רק למישהו שלא יכול להחזיר לך זה בסדר?

זה לא מדויקים...

יש התנהגויות של הורים שיהרסו לילד את החיים גם אם מעולם לא הרימו עליו יד.
להורים יש הרבה כוח על הילדים, על הביטחון העצמי שלהם ובניית החוזק הנפשי והיכולת שלהם לגדול לאנשים בוגרים ותורמים לעצמם ולסביבתם

את צודקת, אבל יש כאן אותו פעראני10

אלימות נפשית, השפלות, בהחלט יכולות להרוס לילד את החיים והן חמורות לא פחות מאלימות פיזית.
*אבל*
לא כל עלבון שהורה זורק לילד שלו ברגע של כעס הוא אלימות נפשית, לא כל צעקה תהרוס לילד את החיים.
יש מדרג בדברים האלה

על מה את מדברת? ילד בן 5 יכול לבחור?באת אליי פתאום

גם אנשים שעברו את השואה זה פוטנציאל להרס חייםאנונימיות

בסוף יש כאחה שנהרסו ויש כאלה שלא, וחיו וחיים עדיין אח"כ חיים מלאים שמחים וטובים.
אין שום ספק שלכל אחד יש בחירה בחייו

צודקת, אם ככה אין שום משמעות לילדות שאנחנו מעניקים לילדנוסופי123

לתחושת ההגנה שלהם בעולם ולתחושה שהאנשים שהכי קרובים ואוהבים אותם לא יכאיבו להם אם הם יהיו קצת מעצבנים.
גם פוסט טראומה בסדר גודל של השואה זה בסדר, בסוף מגיעים לגיל מסויים ויש את כל הכלים הרגשיים לבחור לחיות חיים טובים ומטיבים. זה רק רק רק עניין של בחירה
בהחלט

נחמד שאת בוחרת לענות בציניות, זה לא מה שאמרתיאנונימיות

אני אתן לילדים שלי תחושת מוגנות וילדות טובה כדי להעניק להם מקפצה לחיים טובים יותר.
זה לא אומר שמי שלא מקבל את המקפצה הזו וודאי חייו יהרסו
יש הבדל

סורי על הציניות, באמת, זה אף פעם לא במקוםסופי123

אני פשוט לא מבינה את ההקשר של בחירה חופשית לסטירה לבן חמש.
זה שיש אנשים ששרדו את השואה ונשארו שפויים זה מעולה, אבל את מבינה בעצמך שזו לא דוגמה לגידול ילדים.
(אגב, סבא וסבתא שלי היו ילדים בשואה וגידלו משפחות לתפארת. ואני אומרת לך מכלי ראשון- הם היו אנשים פגועים רגשית מאד, וכשסבתא שלי נפטרה בגיל קרוב ל90 מוקפת בילדים, נכדים ונינים, המילים האחרונות שלה היו לקרוא לאמא שלה שתציל אותה, ביידיש. עם כל הטוב שהשיגה בחייה היא נפטרה בתודעה של ילדה נטושה ופגועה.)

לא אמרתי שזה בסדר להרביץ לילד בן 5אנונימיות

אמרתי רק שזה שאמא מרביצה לבן ה5 שלה זה לא מייד הופך לאירוע קיצוני ומסוכן שמסכן את חייו של הילד וגוזר עליהם הרס.
אין ספק שאסור להרביץ לילדים וצריך לדווח על אלימות במשפחה אבל בתור אישה זרה בקניון אין לי מה לעשות, את זה יעשו השכנים, החברים, המורים.
ובנוסף מסייגת מאוד בזהירות שלפעמים זה מקרה חד פעמי. לא שזה מצדיק אלימות אבל יש הורים שבוחרים לחנך את ילדיהם עם סטירות מידי פעם וגם אם אני לא מסכימה עם זה זה לא הופך לאלימות מסוכנת ואם זה פעם ב... והילד אהוב ומקבל כל מה שצריך ויודע שהוא אהוב ואוהב את הוריו אז זה לא אסון לאומי. (אני למשל מכירה כמה משפחות כאלה, הילדים מדהימים ומאוד אוהבים את ההורים שלהם והפוך, לאדם מן הצד זה יראה מזעזע ומחריד אם הוא יקלע באופן חד פעמי לסיטואציה) ושוב, אני מגנה התנהגות כזו בכל תוקף!!

אני גם לא יודעת מה נכון לעשות בתור זרה בקניון...סופי123

וכמובן לא יודעת מה הסיפור המלא שם, אבל צריך להזהר עם אמירות כמו אלימות לא הורסת חיים, ודוגמאות כמו השואה... כחברה כן יש לנו אחריות על הילדים שלנו, גם על ילדים זרים בקניון. זו דעתי

טוב. מיציתי. מי שרוצה להגיב לי- בשמחהאין לי הסבר

רק שתקרא את כל מה שכתבתי לפני כן.
ולמי שעדיין לא הבינה או הפנימה- לא נתתי לגיטימציה לאלימות.

הקצנתי קצת אבל התכוונתי לרעיון הכללי בגלל התגובות שנכתבואשה שלו

ואת אף פעם לא יכולה לדעת אם זו רק סטירה.

סטירה זה אלימות פיזיתקל"ת

ועל אלימות פיזית חייב לדווח,
לא משנה אם הסטירה תהרוס או לא תהרוס לילד את החיים

קצת פרופורציותחמצוצית

מצליל של סטירה ושטיפת פנים הגעת לרצח אונס .
לפי הגיון הזה שליש מילדים ישראל וכל ילדי ערבים בסכנת הכחדה.

תקראי שוב כי ממש לא הבנת מה כתבתיאשה שלו

תודה תודה תודה❤❤❤עוגת שוקולד

מסכימה איתך ב100%. ואני בהלם גם מתגובות פה.יערת דבש

למשטרה? על מה?אביול

זה לא עד מ כדי כך קיצוני

אני1234אנונימי

כנראה לא הייתי מעירה, כי לא חושבת שהערה שלי תעזור.
מה כן הייתי עושה? מנסה להמשיך קצת לעקוב מרחוק. אם יש חשש לאלימות, מנסה להבין איך לדווח למשטרה או לרווחה.

לפעמים מסיטואציה של כמה דקות, כמה שהיא נראית לנו לא תקינה, קשה להבין באמת את הדינמיקה.
ותחשבי שאם זו באמת התעצבנות לד פעמית של האמא, זה יוצר לא מעט נזק לילד לראות אישה זרה מעירה לאמא שלו על דרך ההתנהלות.

אני מסכימה שלשמוע את זה זה מזעזעגולדסטאר

ובעולם מתוקן עם אוכלוסייה רגועה הייתי מעירה

אבל

יש לא מעט מקרים של אנשים טובי לב שהעירו לאנשים כאלה ואחרים ו"חטפו" בעצמם והאמת שמפחיד, יכלה לקבל עלייך סיבוב לפי איך שאת מתארת את ההתנהוגת שלה

אני דווקא חושבת שכן הערה של זר יכולה לפעמים לשנות אצל האחר משהו אם נניח כמו שכתבת שאולי בהתחלה חשבת שהיה לה יום רע והערה יכולה לפקוח את העינים

לצערי במקרה הזה לא נראה שזה המצב אלא פשוט אישה ואמא לא, לא... פשוט לא

הייתי מעירה בוודאי בעיקר בגלל הסטירהפעם שנייה2

אין לה שם זכות להכות חסר ישע כמו שאני מכירה את עצמי אפילו הייתי מאיימת עליה במשטרה רק כדי שתחשוב שוב פעמיים אם לעשות את זה .

פשוט הלם על אמהות כאלה עצוב לי כל כך על הילד באמת .

הלוואי היה לי את האומץ להעירים...

מקווה שלא להתקל במקרים כאלו בכלל, וב"ה לא יצא לי.
מאוד מעריכה אותך על מה שעשית גם אם לא עזר.

תקשיבי בקטע הראשון שלא לגעת, הזכרת אותיחבובוש

לא עושה את זה בצעקות, אבל כן, זה עושה לי צמרמורות בכל הגוף, אז הילד שלי יודע שאם הוא רוצה להרים את המושב זה עם טישו.

את לא יכולה לדעת בחיים מה עבר לה עם הילד, כמה שיגע וכמה פעמים אמר לה סתם שהוא צריך לשירותים.

לא מצדיקה לרגע את ההתנהגות את ההשפלה ואת זה שהכתה אותו.

אבל אין אפס לפעמים קשה להיות הורים וילד יכולים לשגע.

(את יודעת כמה פעמים הילד שלי יכול לשבת באמצע הקניון על הרצפה כי ראה שמלה שאהב ולא קניתי לו אותה, אז אנשים יכולים לחשוב שאני אמא מתעלמת אדישה ורעה, שיחשבו.)

ממש אין השוואה בין אמא מתעלמת לאמא שמכה את הילד שלה.פעם שנייה2

עורכת כי אחכ המנהלות לא ימחקוה' אלוקינו

עבר עריכה על ידי ה' אלוקינו בתאריך י"ז באב תשפ"א 12:50

עבר עריכה על ידי ה' אלוקינו בתאריך י"ז באב תשפ"א 12:49

אני לא מבינה1234אנונימי

מה יעזור שתעירי?

את חושבת שזה מה שישנה את אותה אמא?

ברור שלא.

זה לא שאם מישהי זרה תעיר לה בקניון היא פתאום תגיד, וואו תודה שהסבת את תשומת ליבי, באמת לא התנהגתי איתו כמו שצריך.

במקרה הטוב זה לא יעזור, במקרה הרע זה רק יגרום לה להיות עצבנית ולהוציא את העצבים עוד יותר על הילד.

אנחנו לא יכולים לתקן את כל העולם. זה עצוב, אבל זה ככה.

אם האמא הייתה מכה בילד מכות נמרצות, כן הייתי מתערבת מיד. כדי להפסיק את הפגיעה עכשיו ומדווחת למשטרה.

זה לא המקרה כאן.

האם זה נעים? לא

האם זה ראוי? לא

האם הערה שלנו תעזור? לא.

היא רק תשקיט לנו את המצפון.

אם זה באמת נראה סיטואציה קיצונית, הייתי ממשיכה להשקיף מהצד. אם צריך גם להזמין משטרה.

מעבר לזה באמת לא חושבת שלעשות משהו יעזור.

אף אחת ממי שכתבה שהיא לא תתערב לא כתבה שהיא תמנע מלהתערב בגלל שהיא חושבת שזו אמא מושלמת. או בגלל שהיא אדישה. אלא פשוט כי היכולת שלנו להשפיע על אנשים היא מוגבלת. אז בשביל מה?

איזה גישה באמת..פעם שנייה2

יודעת מה התשובה שלך גרמה לי לחשוב? שאולי באמת עדיף להזמין משטרה.

אם את חושבת שעדיף פשוט לא לעשות כלום כי גם ככה זה לא יעזור..

לא מבינה באמת...איך אפשר להתעלם..מזעזע.

אני מנסה להבין1234אנונימי

מה יעזור שתעירי לאמא?
את עושה את זה בשביל המצפון שלך?

החיים הם לא שחור לבן.
אנשים מתנהלים בצורות שונות
לא רואה סיבה להעיר לאמא אם זה לא יעזור, בשביל מה? בשביל שארגיש צודקת? כדי שירגע שלא התעלמתי? כדי שאטפח לעצמי על השכם איזה אזרחים טובה אני?
משתדלת להוסיף טוב איפה שאני יכולה.
ולהכיר גם בגבולות של היכולת שלי.

וכתבתי, כן, אם זה קיצוני, הייתי מזמינה משטרה. אם נראה לי זה לא תקין, הייתי ממשיכה לפקח מרחוק ובמידת הצורך מנסה לדווח לרווחה.
אני לא אדישה וחסרת רחמים, אני מנסה לפעול בצורה הגיונית במסגרת הכלים שיש לי.

מוזמנת לענות על השאלה שלי למה בכל אופן להעיר

אני עושה את זה בשביל הילדפעם שנייה2

כדי שאולי אולי אם יש בה קצת בינה היא תחשוב פעמיים אם להכות אותו שוב!

המצפון שלי רגוע בזכות הדרך שאני מגדלת את הילדים שלי ועדיין לעולם לא אהיה אדישה למצוקה או התעמרות בילד אחר!

את באמת1234אנונימי

חושבת שמה שתגידי לה יעזור?

כן.פעם שנייה2

את נורא אופטימית...באורות

לצערי לדעתי את טועה.
רוב האנשים משהו כזה ממש לא יעזור להם.

יש אנשים שונים בעולםמשמעת עצמית

שחושבים ככה או אחרת
ומתנהגים ככה או אחרת.

ואולי הם יהיו בהלם ממי שמתערבת לאישה זרה בקניון...

אז אין צורך להיות בהלם.

.....ה' אלוקינו

זו לא סיטואציה מוחלטתמשמעת עצמית

לא מדובר על אמא שתקפה את הילד בטירוף.
זו תמונה שאפשר לפרש אותה בכל מיני צורות הסתכלות:
מ אמא קצת עייפה וילד שחירפן אותה בקניון
עד אמא אלימה ילד מוכה דחוף להזמין משטרה.

מה שאני באה לומר שיש כלמיני נורמות ודרכים לפרש סיטואציות אפורות.
קיצוניות לא עשתה טוב לאף אחד.

אבל למה? היה שם ילד שכנראהחמצוצית

שיקר שהוא צריך שירותים, לא יודע להתנגב כי אימא נכנסה איתו ביחד ואז התחיל לשחק בתחולת הפח בתוך התא. אימא לא התאפקה והתעצבנה. זה יכול לקרות לכל אחד בעצם.

.....ה' אלוקינו

למה לצאת מהנחה שילד משקר?אשה שלו

לא קורא לך שאת צריכה לשירותים ופתאום "נבלע לך"?
למה ההסתכלות הזו

זה לא יכול לקרות לכל אחד. מה פתאוםסופי123

התגובות האלה בכלל לא בטווח עבור רוב האנשים. (סטירה)

אז אומשמעת עצמית

שאין לך מושג
או שאת מתייפייפת...

מיהם רוב האנשים?

לא הבנתי ..את חושבת שרוב האנשים סוטרים לילדים שלהם?פעם שנייה2

לא יודעתמשמעת עצמית

לכן אני לא אומרת שרוב האנשים כן. גם לא אומרת שרוב האנשים לא.
אני לא יוצאת בקביעות שמבוססות על תחושתי האישית.

רק יודעת שזה יותר נפוץ מאוירה העולה בשרשור הזה.
וכולנו מתמודדים עם נושא סבלנות לילדים וכולנו לא מושלמים.
לא כולנו נותנים סטירה
לא כולנו צועקים
חלקינו כן.
זה לא רצוי אבל קורה.

לפעמים רמות הקיצוניות, יפות הנפש (בשורוק), טיוחי המציאות והנאיביות כאן משעשעים עד מחליאים.

בואו...

לצערי את צודקתoo

הרבה הורים מכים ילדים ומתיחסים אליהם בצורה גרועה. זה לא הופך את זה למשהו נורמטיבי. זה רק עצוב ביותר.

נכוןמשמעת עצמית

אפשר לפתוח פה הרבה סוגריים.

יכול להיות שזו סטירה חד פעמית שהילד קיבל
יכול להיות שלא.

לא כל הורה שנותן סטירה הוא לא נורמטיבי.

הפותחת נחשפה לחתיכה מתוך סיפור חיים שלם. אנחנו לא יודעים מה היה לפני ומה אחרי.
זה מאוד לא נעים לראות הורה ככה אבל זה לא מספר את הכל.

יש הרבה מאוד אפור בין שחור ללבן.

כולנו מתמודדים עם סבלנותפעם שנייה2

כולנו מרימים את הקול לפעמיים

אבל תאמיני לי לא כולם מכים את הילדים שלהם.

אפילו לא בכיוון ..

האם זה קורה? בוודאי.

ממש לא מהתייפייפות...

השרשור הזה נהיה הזוי מרגע לרגע..

כתבתמשמעת עצמית

בדיוק כמוני

לא כולם כן.
יש כאלו שלא.

הנורמליזציה שאת מנסה לעשות כאן לסטירה לילדסופי123

ממש מחדדת לדעתי למה כן צריך להעיר. עדיף שאנשים ידעו שהמעשים שלהם חריגים ומעוררי תגובה ויצטרכו להתמודד עם הבושה והאשמה שזה מעורר בהם מאשר שיגידו לעצמם כולה סטירה, קורה לכולם, רק יפי נפש לא מודים שזה קורה להם וכו', וימשיכו הלאה כאילו כלום.

בהצלחה 😊משמעת עצמית

לא מצליחה להבין אם זו תמימות אמיתית, נאיביות או הכחשה.

אבל מיציתי את האווירה הצדקנית🤷‍♀️

מדויקתפעם שנייה2

יכול להיות שזה גם נובע מפערי דורותאמאשוני

כשאני הייתי ילדה לא חושבת שיש מישהו שלא חטף,
יש כאלו שזו הייתה דרך החינוך שלהם, היו כאלו שלעיתים רחוקות מאוד כחלק מאיבוד שליטה או חוסר אונים של ההורה,
ויש מנעד באמצע.
זה היה כ"כ נפוץ שהיה צריך קמפיינים והעלאה למודעות והרבה שיחות והרצאות להורים.
הורים צעירים מן הסתם התיישרו מהר עם הקו החדש, הורים מבוגרים פחות...
אני זוכרת בתור נערה שכל הזמן היו פרסומים של הרצאות של הרב יעקובסון על חינוך ילדים ובפרסומות היו כתוב ללמוד איך לא להגיע לסטירות וכו' אם זה היה נדיר לא היה צריך לדבר על זה כל כך הרבה.

נעשה ניסוי קטן:
מי בילדותה זוכרת שנסעה בשגרה ללא חגורה?
בילדותי זה היה מאוד נפוץ. לקח שנים להרגיל את הציבור להקפיד על חגורות והיום זה הסטנדרט.
כמובן שיש הבדל בשינוי הרגלים בין אוכלוסיות שונות. ומכאן הפער בין המציאות שחלקנו מכירות למציאות שחלק אחר מכיר.
יש כאלו שנולדו וגדלו בבועה.
ואם הן צעירות אני יכולה להאמין למה הם לא מכירות את הסטנדרט הזה...
תודה לאל שיש שפיות כזאת. וב"ה על התהליך שיש אצל האחרים.

יש עוד דוגמאות כמו מעצרי סמים וכו'. פעם ראשונה שנתקלתי בפשיטה קיבלתי את הלם חיי שדבר כזה קורה במציאות ולא רק בסרטים/ חדשות.
זה לא שמי שלא מכירה עושה שקר בנפשה. היא כנראה באמת לא מכירה. (כשזה לא סטנדרט אז לא בדיוק מוציאים את זה מהבית.. קשה לי להאמין שאמא תחטיף לבן שלה ברחבת בית כנסת ביישוב או בגינה ביישוב כשהיא יודעת שזה חריג)

אהבתי את החשיבהמשמעת עצמית

יש מצב שאת צודקת.
מהרהרת בזה...

רק,
צדקנות וקיצוניות פה בפורום
הן רווחות מאוד.
בהרבה מאוד תחומים. ולא לראשונה.

אז ההסבר שלך לעניין הספציפי הזה יכול להיות נכון. אבל לא 'מכסה' את שאר המגמה הזאת...

ואני ממש לא היחידה שחושבת כך. ויעידו ההודעות בפרטי 😁

נו נו. אז עזרת לכל מי שמפליקה לילדים שלהסופי123

להרגיש יותר טוב עם עצמה, והן עזרו לך להרגיש יותר טוב עם עצמך. חגיגה.

ברגע שעברתמשמעת עצמית

מדיון וויכוח לציניות מכוערת -
תדייני עם עצמך.

העיקר שתרגישי שאת אמא מושלמת
ויותר טובה מכולן.

לא מושלמת, טובה דיהסופי123

ולא מכולן - עדיין מאמינה שרוב האמהות לא מרימות יד על הילדים.

על סמך מה ביססת את האמונה הזו שלך?באורות

יצא לך לדבר עם חברות שלך על זה? וגם אם כן, את באמת חושבת שהן היו מספרות לך את זה במידה והן כן עושות את זה, בהתחשב בתחושת ההאשמה שתשדרי?

אם הן לא מספרות הן כנראה מבינותפעם שנייה2

שזאת לא התנהגות מקובלת.

כבר לא יודעת מה עדיף שיעשו את זה בפומבי וינרמלו סיטואציה בה ילד מקבל מכה או שתעודדו אחת את השנייה בפרטי..

גם אני סיימתי את הדיון העצוב עצוב הזה.
פשוט ככה.

אוי בחייאתבאורות

ההתחסדות פה שלך מגוחכת, סליחה.
מה את חושבת שקורה פה בפרטי?
בנות שולחות אחת לשניה "תרביצי, תרביצי, תרביצי" " הידד אלימות" "כן לכאפה ובוקס"?
הדבר היחיד שניסיתי להגיד פה, זה שזה לא הורס חיים בהכרח ולא ביג דיל כמו שהפכתן את זה להיות. לא ניסיתי להגיד שזה דבר חיובי שצריך לעודד שיקרה יותר.

מהההההה. את טוענת שכל אחד לעיתים נותן סטירה לילד שלו?!סופי123

מי הם רוב האנשים עבורך?!

עניתי פהמשמעת עצמית

לא יודעת - הריון ולידה

אני חושבת שאת תמימה קצתבאורות

כן, להרבה אנשים יוצא לתת פליקים או סטירות קטנות (ולפעמים גם גדולות) לילדים שלהם. אצל חלקם זה מחוסר שליטה עצמית ומלווה באשמה, ואצל חלקם זה חלק מהדרך החינוכית והם לחלוטין מאמינים בזה שלפעמים זה מעשה ראוי. אני מכירה המון משפחות, והרבה חברות שלי, וגם אני, שקיבלנו פליקים וסטירות מההורים. בתדירות מאוד נדירה, ובתגובה להתנהגות חריגה, אבל עדיין זה היה קיים. אצל הדור שלנו(בני ה20, 30) זה כבר פחות תדיר אבל עדיין קיים, וגם תלוי אוכלוסיה ותרבות.
אז כבוגרת להורים "מכים" לפי הגדרת חלק מהבנות כאן, שמחה לבשר לכן שלא אני ולא אחים שלי בעלי טראומות כלשהן, גדלנו בסביבה בריאה לחלוטין, אנחנו בקשר מדהים עם ההורים, וכולנו סהכ ממש סבבה (אם הנחתום יכול להעיד על עיסתו). וגם אני לצערי לא אמא מושלמת, וכמה שאשתדל, יוצא לי לפעמים לצעוק מאוד על הילדים, הסצנה שפותחת השרשור תיארה היתה יכולה לקרות לי בצורה כלשהי, אולי בלי סטירה דרמטית מצלצלת אבל כן עם משיכה לא עדינה של היד. לא גאה בזה, משתדלת מאוד לעבוד על זה, אבל זה קורה, ולהמןן המון הורים זה קורה, גם עם סטירות. זה לא עניין של להעצים ולהאדיר הורים שיוצא להם להיות אגרסיבים כלפי הילדים, אלא פשוט להבין שלא כל הורה שעושה את זה הוא הורה מרושע שהרס לילדים שלו את החיים.

גם אני קיבלתי סטירותoo

מההורים, והיתה אוירה לא טובה בבית של צעקות ועונשים. בתור ילדה הבטחתי לעצמי שאצלי יהיה אחרת. ואכן אצלי אחרת, עם אוירה נעימה באופן תמידי ותקשורת טובה עם הילדים.
לי כן יש טראומה מכך, ואני לא סולחת להורים שלי שבחרו בדרך חיים פוגענית.
וההורים שלי נחשבים משפחה טובה ומוצלחת..
הורה שמכה ילד או מתיחס אליו בצורה פוגענית, הוא כן הורס לילד שלו.
מהשרשור הזה אני שמחה לשמוע שיש פה עוד כמה שבדעה שלי להגן על הילדים, וכואבת לשמוע את כל נסיונות ההגנה על הכאה והתיחסות פוגענית.
זה בידים שלכן, אל תפגעו בילדים.

חשוב כל כך נהדר שהגבת.פעם שנייה2

מצטערת עבור מה שחווית ותודה לאל על התיקון מול הילדים שלך.

חיבוק

תודה לךoo

מצטערת לשמוע על החוויה שלך...באורות

אצלי זה היה פחות דרמטי, אין ספק בכלל שלפעמים קינאתי בחברות שההורים שלהן היו הכי רגועים בעולפ ושקטים ואף פעם לא צועקים. מצד שני אני מסתכלת על הקשר שלהן עם ההורים ורואה שזה בא עם חסרונות אחרים לפעמים. כמובן שיש הורים מושלמים שהם גם רגועים ועדינים ועדיין יודעים לייצר גבולות ולעודד התנהגות בריאה, אבל זה מאתגר בלי ספק. לצערנו להמון אנשים זה מאוד קשה להפגין איפוק מול הילדים, לא סתם יש ככ הרבה סדנאות הנחיית הורים.

לא צריך להיות הורה מושלםoo

כדי להיות רגוע ולעודד התנהגות בריאה.
צריך שזה יהיה מספיק חשוב, ומי שלא מצליח, שיקבל את העזרה המתאימה.
יש מבוגרים שפחות חשים בפגיעה הזו בעתיד, ויש שיותר חשים. זה מרגיש סוג של הרגעה עצמית, להגיד כל הסובבים אותי לא נפגעו ממכות בילדות.

זה ממש לא ממקום של הרגעה עצמיתבאורות

יותר ממקום של לשים בפורפורציות.
אני חושבת שהיום המודעות לקבלת עזרה בלהיות הורה יותר טוב כשאתה מרגיש שאתה לא כזה, היא גבוהה מאוד ב"ה, וגם הכלים מאוד נגישים. אבל גם כשיש את הכלים, זה יכול לקרות. אני פשוט לא חושבת שצריך לשפוט כל הורה שנתן פליק לילד כהורה שהרס עכשיו לצמיתות את החיים של הילדים שם, כי זו פשוט הכללה לא נכונה.. עובדתית...

אבל זה הנקודה אגב,באורות

את כותבת "הורה שמכה ילד או מתייחס אליו בצורה פוגענית, הוא כן הורס לילד שלו".
אז זהו, של בהכרח.
אני, בעלי, אחים שלי, גיסים שלי, כולנו קיבלנו מכות פה ושם, ולא הרגשנו שנהרסו לנו החיים ושיצאנו בטראומה מהעניין. אם זה עזר מבחינה חינוכית? כנראה שלא תמיד.. זה באמת מאוד משפיל ופוגע. ומרחיק מההורה לאותו זמן. אבל אישית, זה נשכח אצלי אחרי שעה גג בדרכ, ואין לי מטענים בעניין היום...

בול!משמעת עצמית

מסכימה מאודבת 30

ומעניין שמי שקיבלה מכותפעם שנייה2

ניסוח שלך כן לא שלי?
קודם טענו שהורה שסוטר הוא לא הורה מכה..
אבל הנה ילדים שקיבלו מכות מעבירים את ההתנהגות "הנורמטיבית" הזאת גם לילדיהם.

גלגל.

לא נשמהבאורות

יש הורים מכים, ויש הורה שנותן מכות. וזה ממש ממש ממש לא אותו דבר בעיני.
ולגבי המשפט האחרון שלך, אני ממש לא הולכת להתייחס אליו

ואני לא אתייחס למשפט הראשון שלך..פעם שנייה2

גם אצלי ההרגשה היתהעטרת ראשי

שהם נותנים לי סטירה מחוסר איבוד שליטה שלהם ולא רצון לחנך

נכון מאוד מה שכתבת "באורות"רננה 11

כבר חשבתי מהתגובות פה שאני אמא מתעללת... אני אוהבת את הילדים שלי אהבת נפש, משקיעה בהם את כל כולי, בהפעלות, בזמן אישי, במחשבה על כל אחד מה הוא צריך וכו, אבל כן יש לי מצבים מסויימים שמוציאים אותי מדעתי. ולא תמיד זה נראה טוב אבל אחרי כמה דקות זה עובר ומתפייסים והכל חוזר לקדמותו. לדעתי צריך לבדוק את היחס בין הזמן החיובי והשמח לבין הזמן העצבני. אם כמה דקות ביום ההורה עצבני וצועק ואם ילד עובר את הגבול אפילו עלול לקחת אותו בכח ובשאר היום היה מדהים, צחוקים, שיתוף, שמחה וכו- זה לא נורא בעיני. הילד לומד שגם ההורה הוא בן אדם ויש מצבים שבהם הוא צריך להיזהר שלא לעבור את הגבול, זה בריא לו. גם כמורה אני לפעמים מתחממת מהר יותר, אבל כמות ההשקעה, ההתעניינות והצחוקים שלי עם התלמידים ככ הרבה יותר מזה שבעיני זה לא סוף העולם!
שמתי לב שדווקא המורות הרגועות תמיד ובחיים לא יוצאות משלוותן הן הכי פחות בקשר עם התלמידים. רציני!

לא הייתי מתערבת בחינוך של אחרים כמו שאני לא רוצה שיתערבו לישיח סוד

למרות שזה נשמע גרוע הסיפור שאמרת.

וואו כמה קשה לקרואתהילה 3>

על סיטואציה כזאת

אני חושבת שזה חשוב להגיב אבל אולי הייתי בוחרת בדרך שתתן לה לעשות משהו.

נגיד לומר לה נשמה אני רואה שזה ממש קשה ככה עם הילד בחופש ובסידורים.
בטוחה שאת אוהבת את הילד שלך רק שככה את מכאיבה לו בנפש ובגוף.
זה קשה להרבה אנשים לגדל ילדים, אולי אפילו לכולם, והיום יש דרכים שאפשר ללמוד
איך לעשות את זה בצורה שתהיה נעימה גם לך ובריאה גם בשביל הילד שלך. אולי גם ממליצה על משהו ספציפי ממש שהיא יכולה למצוא ברשת או משהו.
אולי גם הייתי מחייכת לילד או מעודדת אותו..

נראה לי שזה יכול יותר לעזור כי זה משאיר לה תקוה וכיוון ולא עוד משהו שיעצבן אותה מעבר לעצבנות הקיימת...
ואת אלופה שעשית משהו.

האמת שדי ברור שעימות בפני הילד תוביל לפגיעה נוספת בואמאשוני

מבחינת האמא היא בעימות עם הילד שלה.
ובואי, בחופש הילדים עולים לנו על הנשמה,
ומטבע הדברים אם אנחנו לא לומדים איך לווסת נכון את העימות אז הסיטואציות האלו לגמרי יקרו.
היא לא אמא מזניחה או מתעללת במיוחד, היא אמא רגילה שכנראה לא הייתה לה דוגמה אישית מילדות והיא לא למדה איך להוביל נכון את המקום ההורי.

מבינה מאוד את החוסר אונים שלך, אבל עימות במקרה הזה רק יוביל לתוצאה הפוכה. מבחינת האמא ההתערבות שלך נבעה מהתנהגות בלתי נאותה של הילד, לא מהתנהלות בלתי נאותה שלה,
מבינה את ההבדל? אז אם הילד מראש אשם במה שקרה (ביקש קקי ואז התחרט.. כנראה שיבש לה את כל התוכניות הקקי שלו ובסוף מרוב לחץ הוא מתאפק ואומר שלא צריך) אז הוא גם אשם בכל ההמשך...

ככה שלהבא, לדעתי אם דבר מועיל לעשות אז בלית ברירה להתעלם מתוך הבנה שהתערבות רק תגרע מהמצב.
מתי אסור להתעלם? כשהאלימות היא מעבר לסתירה.
עיקום איברים, בעיטות מסוכנות, הטחה על קיר או רצפה.. שלא נדע. הייתי עדה למעשים זוועתיים כאלו שאז נכון לערב רווחה. על סתירה הרווחה לא תוכל להתערב.
מה שאפשר *אולי* לעשות במקרה המתואר זה לשאול בנעימות את האמא אם אפשר לדבר איתה שניה בצד,
ואם היא עונה שכן אז כבר חצי דרך עשית ואם היא עונה שלו, אז פשוט לאחל לה בהצלחה עם חיוך אמיתי ץ, אולי להוסיף וואי החופש הזה מה שזה מוציא מאיתנו.. או משהו כזה מצד אחד לא תוקף מצד שני כן להציב לה מראה שהיא "איבדה" את זה ואולי היא תעשה עם עצמה חושבים איך להבא לנהוג מראש.
אם היא מסכימה לבוא שניה לצד אז להגיד ממש בעדינות שאולי הילד מאופק מקקי בגלל הלחץ אולי להקריץ שגם לך זה היה קורה כשהיית ילדה.. (זה בדיוק המקרה שמותר לשנות בשביל השלום ואיזה ילד זה לא קרה לו מעולם?)
משהו בסגנון. הכי חשוב קצר וקולע, לא מתנשא ולא לחכות לתשובה.. לתת לדברים טיפה לחלחל בלי מבט שופט.
פעם מישהי העירה לי באופן כזה שלא ישבתי בצניעות וכולי הייתי בסערה ממילא בחום עם ילדים עצבניים בתור שהתעכב מעל שעה וכו'.
כאילו רק היא וההערה שלה היה חסר לי בחיים.
אבל היא עשתה את זה כל כך נכון והכי אהבתי שהיא המשיכה בדרכה, אפילו לא הסתכלה לראות אם הסתדרתי שזה השפיע עלי כל כך לטובה, ברור שתיקנתי את הישיבה אבל מעבר לזה למדתי שיעור מאלף בביקורת בונה.

לייק! מחכימה מהתגובות שלך מאוד!חצילוש

להבדיל אלף הבדלות מהערה על צניעותפעם שנייה2

אין לנו את הפריוולגיה כחברה להתעלם מאלימות כלפי ילדים.

למה צריך לחכות שיעקמו לילד את היד? שיבעטו בו?

מה קרה לנו?

לחשוב מה הערה שלי הייתה חסרה לה בחיים יושבת בתחתית סדר העדיפויות שלי.
כמו שהרגשות של הבן שלה חשובים לה..
ולפי המשך הסיפור לא נראה שהיא התאפסה.

לא אתפלא אם זה גם נגרר לאוטו...ואחרי זה למקלחת ולשעת השכבה..

הרי בואי "הילדים בחופש ועולים לנו על הנשמה.."

אז אולי כן יגמר בבעיטה לכי תדעי.

עבדת פעם עם משפחות רווחה?אמאשוני

יש לך ניסיון מקצועי כלשהו בתחום?
פעם התקשרת למשטרה על דיווח אלימות כלפי קטין?

ומה שהשוויתי לעניין הצניעות, זה אופן העברת הביקורת ולא תוכן הביקורת. וזה מובן מההודעה שכתבתי. ככה שזה ממש שלא משנה כמה הבדלים יש בין צניעות לאלימות,
אם המטרה היא להשתיק את המצפון, אז תצעקי כמה שאת רוצה,
אם את באמת רוצה ליצור שינוי לטובת הילד, אז אם יש דרך לעשות את זה בסיטואציה הנ"ל, זה בדרכי נועם ולא בעימות מול האם.
כרסום בסמכות ההורית פוגע בילד לא פחות מסטירה וצעקות בקניון (ולצערי אני מדברת מידיעות בתחום, לא מתחושות בטן)

ומה שכתבתי על עיקום איברים ובעיטות והשפלה קשה, מדברת מהיכרות אישית עם לא מעט מקרים כאלו שמוכרים לרווחה, ולא לא מוציאים ילדים אפילו על מקרים כאלו מהבית, אבל בשל הספק חשוב לדווח לרווחה לוודא שמשפחות כאלו מטופלות.
כשאת רואה אדם שמתעסק בפלאפון בנהיגה את ישר מדווחת למשטרה? הוא עובר על החוק ומסכן חיים, למה צריך לחכות לעבירות חמורות בשביל לדווח על נהגים מסוכנים?
החיים בנויים ממדרג, את יודעת...
זה לא אומר שזה בסדר להיות במדרג הנמוך של העבירה, זה אומר שהתגובה מושפעת מרמת החומרה.

רשמת לעניין!!אם_שמחה_הללויה

נהנית לקרוא אותך! תודה על זה,שגרה ברוכה

תגובה יפה!!!!!גליאור

מחכימה וחשובה

וואו. תגובה לכולן...עוגת שוקולד

קראתי את רוב התגובות ובהחלט החכמתי, המסקנה שאני נשארתי איתה היא שראוי לעצור ולהעיר רק כשהעניין באמת חמור. ואם לא אז מתאים יותר לתת מבט מבין ולנסות להציע עזרה, אולי להרגיע את הילד או משהו... ולתת לאמא זמן להתאפס על עצמה..
תודה לכולן על התגובות היפות

מנצלשת לשאלה- מה הייתן עושותרעותוש10

פגשתי היום מקרה שאשה עזבה ארבע ילדים בבריכה מתנפחת כזאת,
ולא מצאתי את המילים מה להגיד, מצד שני זה היה נראה לי רשלנות פושעת ממש

הייתי בקרבת מקום וראיתי שהבריכה נשארה מלאה, והגלגלים צפים בה...
השתגעתי ככה לבת משפחתי שישבה לידי מזה שמשאירים בריכה מלאה במים ללא השגחה ולפתע ראיתי ראש יושב בין המצופים
נעמדתי לראות וגם היא,
היא ישר הלכה לחפש מסביב את האמא
ואני נגשת לבריכה ומגלה:
בבריכת פעוטות נמוכה יחסית יושבת ילדה כבת 5-6 וילדה בת שנתיים גג (עם מצופים על הידיים)
בבריכה הגדולה יותר ילד בין 3-4 מוסתר מעיני הילדה ה"גדולה" בבריכה הקטנה
ועגלה עם תינוקת בת כמה חודשים ליד

הלם !
לא עזבתי אותם, שאלתי איפה אמא

מרגע הגילוי של הבריכה הנטושה עד שניגשתי עברה דקה אולי שתיים , עוד שתי דקות שאני עומדת ליד הבריכה ומחכה למישהו שיבוא, אין באופק מישהו כזה

בת משפחתי (נערה צעירה) המשיכה להסתובב והתחילה לצעוק, אמא, אמא בתקווה שהאמא תבין ותגיע
פתאום הגיעה אמא בריצה, קצת בהלם מזה שאני שם.
לא אמרתי מילה אולי אמרתי אה, את כאן והלכתי

הרגשתי מאוד רע שלא הערתי או אולי הארתי את עיניה
אבל היה נראה לי שהיא הבינה
בעלי אמר שהייתי חייבת להעמיד אותה במקום, ולא מספיק לחשוב שהיא הבינה

דוקא זו דוגמה ממש טובהמשמעת עצמית

לדבר נורא ספציפי וברור.
שלא כמו בסיפור הראשון שאפשר לפרש טותו בכמה דרכים, כאן ברור שזו סכנת נפשות ולא כולם מודעים לכך.

קרה לי שנה שעברה משהו ממש דומה
שראיתי שני ילדים מאוד קטנים בבריכת פעוטות והאמא הלכה להביא משהו (לא ככ קרוב)

כמובן השגחתי עליהם וכשהיא חזרה אמרתי לה משהו כמו: איזה מתןקים הם ממש התנהגו יפה ותקשיבי שזה ממש מסוכן להשאיר ככה, במקרה הייתי פה והשגחתי.
וזהו. היא הודתה לי מאוד והלכתי משם.

זה מקרה שונה לחלוטין.

טוב לא יודעת לי היה משהו מאוד לא נורמטיבירעותוש10

זה לא היה בבריכת שחיה,
זה היה באמצע מדשאה בשכונת מגורים כפרית (עכשיו מגיעים מלא נופשים לשם)
4 ילדים קטנים, תינוקת בעגלה ועוד 3 ילדים בבריכה ואין נפש חיה משגיחה מעל 5 דקות

אני מאמינה שזה לא פעם ראשונה

זה לא מסכן את נפש הילד אבל זה בפירוש מסכן את הגוף שלו שבלעדיו גם נפש אין לו

זה מה שאמרתימשמעת עצמית

שכאן נורא ברור שזה לא תקין ובטח שהייתי מתערבת.
כנראה לא הבנת אותי נכון...

קרה לי גם מקרה אתמולסמיילי12

ראיתי ילדה באיזור גיל 4 משוטטת לבד בחוץ. במרכז מסחרי, לא במקום סגור אלא במקום עם חניה
הלכתי לחפש את האמא. וכשמצאתי אותה היה נראה שהיא אפילו לא שמה לב שחסרה לה ילדה. התהלכה חה בנחת עם שאר הילדים.
הייתי קצת בשוק. וגם לא אמרתי כלום.
אבל זה זיעזע אותי.
🤷‍♀️

זו דוגמא מצויינת מתי צריך לפעול בכל הכוחחגהבגה

מסקנה חכמה!אם_שמחה_הללויה

ישר כח!!

זה מאוד עצובבת 30

אבל לא נראה לי ששייך להעיר.
הרי בכל אופן היא לא תקבל את ההערה, זה לא יועיל, אז בשביל מה?
אם משהו, הייתי שואלת אם היא צריכה עזרה או משהו בסגנון

זה מה שסיכמתי לעצמיעוגת שוקולד

אני לא יודעת לגבי מה כתבת שלא שייך להעיר, במקרה שכתבתי למעלה או במקרה חמור באמת?
כי במקרה שניראת שסכנה נשקפת לילד נדרש בהחלט להתערב.

במקרה שתיארתבת 30

לא חושבת שיש טעם להעיר

איזה סיפור עצוב

או מיי גאד

הייתי מבררת עליה ומערבת רווחה. התנהגות ממש מוגזמת והרסנית!!!

כי להיות באומנה יעזור לילדים יותר?באורות

תלוי במה מדובר...או מיי גאד

נשמע שהילד עובר חיים בלתי סבירים. לא נשמע לי נורמטיבי בכלל...

זה מקרה נקודתי, בקניון(מקום שמוציא צדדים מאוד גרועים)באורות

לא הייתי שופטת על פי זה חיים שלמים.

בדיוק.. פרופורציות!חצילוש

וואו בחיים לאאו מיי גאד

שום סיטואציה לא הגיונית להתנהגות כזאת!
יש פה סדרה של התנהגויות בעייתיות, זה ממש לא נקודתי! זה שהיא צורחת ומחטיפה סטירה ומאיימת בקניון ליד זרים, זה סימן גרוע חףלמה שקורה בבית כשאף אחד לא רואה... ילד שבוכה ומייבב לבד בפתח חנות אחרי התנהגות כזאת זה לא סביר!!!! הגיוני שילד בוכה ולא תמיד זה באשמתנו או בשליטתנו, אבל ההתנהגות שלה בשילוב של זה, מזעזע!!!

אני מסכימה שההתנהגות היתה על הפניםבאורות

כנראה שגם לי היה צורם ויש מצב שהייתי מנסה גם לעזור. אבל זה לא בהכרח מעיד שבבית קורה משהו אחר חמור יותר.
וגם מפה ועד להסיק שהאמא היא אמא מתעללת ומכה ושהרווחה צריכים לקחת לה את הילדים..אהמ.
בכל אופן, הדיון כאן קצת מעגלי וחוזר על עצמו. נראה לי שהצדדים כוסו לכאן ולכאן.

לא אמרתי שצריך לקחת את הילדים בכלל,או מיי גאד

לערב רווחה כדי שישגיחו ויספקו עזרה גם אם זה רק לאמא אפילו... הילד סובל והאמא חייבת להתאפס!

לא ברמה של רווחה...עוגת שוקולד

רק רציתי להעיר את תשומת הלב שלה ששההתנהגות שלה לא מותאמת לילד

את עשית נכון!!!! וטוב שהערת!פעם שנייה2

אל תתני לכמה דעות קיצוניות לגרום לך לפעול אחרת בפעם הבאה.
זה לא נורמלי.
זה לא בסדר.
זה לא קורה/קרה לכולם.

בשביל הילד הזה היית משמעותית גם אם לדקה אחת.
גם הוא צריך לשמוע ולדעת שזה לא ראוי! שאמא לא מתנהגת ככה.

מחזקת אותך. לא סתם הרגשת את מה שהרגשת באותו רגע ופעלת.

לא צריך לחכות למקרה קיצון או "חמור" הילדים האלה שקופים בשביל ההורים שלהם וזה כואב מספיק הם לא צריכים להיות שקופים גם לחברה.

תודה🙏עוגת שוקולד

אני באמת חושבת הרבה על מה שהיה.
בתור ילדה גם יצא לי ללכת למקומות אם אחת האמהות שלי (סיפור ארוך🤦🏽‍♀️) שלא הייתה דמות מי יודע מה לחיקוי... אני מנסה לזכר אם קרו סיטואציות דומות ואיך הייתי שמחה שהסביבה תגיב, אבל באמת שאצלי האלימות לא הייתה פיזית או מילולית בצורה שמישהו יכל לשים לב בקניון...
אבל אולי הצורך שלי להגיב מגיע מהמקום הזה שכל כך רוצה לתת לילד הזה לשמוע שיש אנשים שמאמינים שלא ככה החיים שלו צריכים להראות.

אבל אם אלו החיים שלו, וזה המשפחה אליה הןא נולדבאורות

איך הוא יכול לשנות את זה?
כן, יש כל מיני סוגי אנשים בעולם. יש אנשים שיולדים ילדים והם ממש לא ראויים להיות הורים. אבל הילדים האלו נולדו להורים האלו, והאופציות האחרות שלהם לבית ממש לא מוצלחות.

אני רק...אם_שמחה_הללויה

תודה על השיתוף הכנה על החיים שלך!!
ברור לגמרי מאיזה מקום פעלת!
גם לי יצאה לראות סיטואציה דומה, עם ילדים קצת גדולים יותר שהאמא הייתה נראית בדכאון , מאוד מוזנחת וצעקה עליהם או אפילו נתנה מכה בגן שעשועים. זה כואב הלב לראות את זה , ידעתי שבמצב שלה אין עם מי לדבר ומצד שני לא ידעתי למי לפנות. יש נשים שצריכות עזרה והלוואי שיגיעו למקומות שיתנו להם את העזרה הזאת.

חיבוק!מכחול

נשמע שהיתה לך ילדות לא פשוטה, ואחת מקסימה שאת רואה את הילדים שסביבך ורוצה שיהיה להם טוב.

^^^^^^!באת אליי פתאום

עשית נכון וטוב שהערת!באת אליי פתאום

נראה לי שלקחת את זה קצת קשה...אביול

תראי מה שחגה בגה כתבה... אין לי כוח לנסח שוב

עונה, למרות שיש הרבה תגובות- תהיו מוכנות עם עגבניות!חגהבגה

אני קוראת את השרשור, ובאמת שאני ממש, אבל ממש בשוק.
יקרות, אתן יכולות להעיד על עצמכם שאת לא מאבדות את זה לפעמים?
נניח לרגע, ורק לרגע את עניין הסטירה- ובכוונה אני מניחה בצד,
האמא בסך הכל לא רצתה שהילד ייגע במשטחים מזוהמים
והייתה עצבנית עליו.
זה כל כך נדיר? כל כך חמור?
אם הטענה היא- שאם ככה היא מרשה לעצמה להתנהג בפומבי- איך היא בבית, מפליאה אותי.
אם אמא אמורה להחזיק את עצמה יותר בקניון מאשר בבית, למה היא לא מצליחה להחזיק את עצמה גם בבית?
אני אכעס על הבת שלי באותה מידה אם היא תעשה תעלול בבית, בקניון, בגינה או במוזיאון.

לא קרה לכם שהיה לכן יום גרוע, וכל דבר שיכול היה להשתבש - השתבש? כולנו יודעות שטיפול בקניון עם ילדים- זו חוויה מאתגרת בלשון המעטה.
ואם הילד נודניק, כל שניה מבקש משהו, מתבכיין, לא מרוצה?
מנדנד לאמא? ואם יש לה סידורים שם, ועוד ילדים לטפל בהם?
אין לנו מושג מה הולך שם, באמת.לי זה נשמע שהילד מתח את האמא עד לקצה בצורה קיצונית ולכן התגובה שלה.
יקרה, @עוגת שוקולד את ראית רק חלק מהתגובה. וחלק קטן מאוד.
יכול להיות את צודקת. אבל סביר מאוד שלא.

אפשר להתווכח אם האמא צודקת בכך שלקחה בכלל את הילד, אם הוא עושה כאלה בעיות,
אפשר להתווכח על הסטירה- וגם על זה, יש בפירוש מה להתווכח.

לטעמי, מגיע זמן להעיר כשיש לילד סכנת חיים ברורה- אמא עוזבת ילד בחניה, ליד כביש, בבריכה, כמו שנאמר פה.
או אמא שזורקת ילד בכוח, מחטיפה לו אגרופים, , דורכת עליו, לא יודעת מה.
אבל סטירה אחת, שהםוץחת בכלל לא ראתה! רק שמעה!
אולי אחרי שנאמר העירה לילד הוא בכוונה הכניס יד לתוך האסלה אז היא נתנה לו פליק?

יש הרבה מכן שחושבות שפלים הם מחוץ לתחום ולא לגיטימי בכך צורה- אבל יש כאלה שחושבים אחרת והם בפירוש לא הורים מכם- שפחתכן הנאמנה משתמשת בכלי הזה פעמים נדירות.

שורה תחתונה- כל מה ש הכותבת תיארה- לא עניינה בכלל.
אין פה השפלה, אין פה ניצול לרעה של הילד, אין פה הזנחה. יש אמא דואגת, שמאוד עצבנית, עייפה ואין לכן מושג למה. באמת שאין.
איפה לשפוט אדם לכף זכות?
ואלו שאמרו להציע עזרה- תסלחו לי, זה עוד יותר משפיל! ברמות!!!
היה ממש פוגע בי אם מישהי הייתה מציעה לי עזרה
אני בטוחה שהאמא מרגישה שהיא עושה משהו מוגזם, ומתביישת בזה, אז שיסתכלו כליה כמו מסכנה משוגעת?

ילד שיושב ובוכה בקניון נו באמת, לא ראיתם גבר כזה אף פעם?

לא יודעת, אולי אני המשוגעת היחידה.
היה לי מחשוב לכתוב פה את זה כי רובכם כל כך הזדעזעו מהאמא כשבפועל קוראים פה אינסוף שרשורים על אימהות שקשה להם עם זה שהתפרצו על הילד בבית, ואיבדו שליטה וכל מיני.
זה לא בסדר, אבל זה לא חריג.

אוהבת את כולכן, מקווה שלא פגעתי בדברים באף אחת.
פותחת יקרה- המחשבה שלך על הסולו מרגשת, אבל אני חושבת שלפעמים זה חיבוק דב, זה הרבה פעמים לא במקום, במיוחד שרב הנזק על התועלת.

את ממש לא המשוגעת היחידה. כתבת יפה חגושחצילוש

תודה ❤❤חגהבגה

אני מסכימה1234אנונימי

איתך לגמרי.
חושבת שהדעה הזו כן עלתה בשרשור, פשוט נבלעה בתגובות זועמות שהגיעו אחרי דעה כזאת.

חושבת גם שהדיון קצת יצא מפרופורציות.
כל הדיון מלכתחילה היה האם בכלל מתאים להעיר.
איכשהו יצא שמי שחושבת שלא מתאים להעיר בהכרח תומכת באלימות וזה ממש לא נכון.

האמת שלא קראתי כל תגובה ותגובה, ייתכן ופספסתיחגהבגה

לגיטימי

1234אנונימי

לא באתי לחלוק, רק להוסיף ולחזק

❤❤חגהבגה

כלללללל מיייילללללההההעדינה אבל בשטח

אני איתך. הלדון לכך זכות אבד מן העולם. ההרגשה שאני הכי טובה, והדרך שלי הכי טובה , ואיך אפשר בכלל. זה קשה לי פה מאוד. מאוד. לכן אני בכלל לא מתערבת בדיונים כאלו.. אבל הסכמתי עם כל מילה שלך, והייתי חייבת להגיב רק לזה. אני מגישה לך תותים, לא זורקת עגבניות.( וגם למשמעת עצמית 😁 ולעוד כמה)

❤❤חגהבגה

תודהההמשמעת עצמית

עבר עריכה על ידי משמעת עצמית בתאריך י"ח באב תשפ"א 14:48

תותים זה החיים😌

ד.א.עדינה אבל בשטח

אני לא מכה את הילדים שלי, אני כן מתעצבנת, קורה, ואם יקרה לי להתעצבן במקום ציבורי ומישהי תעיר לי, אני כל כך אתבייש , ואכעס , ואפילו אבכה בבית. אין שום סיכוי שההערה שלה תשיג את המטרה. שום סיכוי. בדיוק ההפך, מי היא, מה היא יודעת על החיים שלי, ומי אמר שהיא יותר טובה? זה כל כך לא מתאים לדעתי. אני מאמינה גם שאם יש אמא מתעללת, שמכה וצועקת, על הילדים שלה ברמות מסכנות חיים ונפש , אני, זו שעושה קניות בקניון, לא אהיה הראשונה שעלתה על זה.. ובטח לא תהיה זו שההערה שלה תגרום לאמא להפוך לפיה טובה..
וזהו. לא חושבת שאגיב יותר.. נראה לי שהעניין מוצה לחלוטין

תודה נשמה על הדברים שכתבת❤️אין לי הסבר

מסכימה איתך מאוד. עם כל מילה.

אם הנחת את עניין הסטירה בצד את צודקת.פעם שנייה2

אבל הסטירה בסיפור היא העניין מבחינתי.

ולגבי השאלה שלך..היו מלא ימים גרועים בחיי אכן
קשים
מתישים
מעיפים
שבכיתי שיגמר.

ולעולם.לעולם. לא הרמתי יד על הילדים שלי.

סוף הדיון מבחינתי.

מאוד מעריכה אותך על זה שאת עומדת מאחורי העקרונות שלךחגהבגה

לדעתי גיל חמש הוא כבר באמת גיל גדול לסטירה ושוב אני מדגישה- בהנחה שזו באמת הייתה סטירה.
וגם אם כן- לדעתי היא פשוט יצאה מפרופורציה, והייתה מותשת ולא שמה לעצמה את הגבול הזה.
זה לא הופך אותה לאמא אלימה ואת הילד לילד מוכה..

מה הכוונה גיל גדול לסטירה?קל"ת

האמת ממש קשה לי לשמוע את זה..
בעיני שום הרמת יד על ילד היא לא לגיטימית בשום גיל אלא אם כן זה כהגנה כלפי אלימות פיזית שהוא עצמו מפגין כלפיך (לא עלינו..)

שוב, זה דיון שלא נגמר ועולה פה מדיי פעםחגהבגה

אני סוברת שיש פעמים ש סטירה היא לגיטימית.
לא סטירה, יותר פליק.
כן, כשילד בא לגעת במשהו מסוכן- הוא יקבל פליק, אם הוא לא מקשיב לאזהרות.
כן, כש שום דבר אחר לא עבור ובפירוש- שום דבר אחר וניסינו הכל, קודם כל בנועם, כמובן של לחנך לאורך כל הדרך ולא רק בשעת מעשה ורק במקרים קיצוניים מאוד מאוד מאוד- פליק.
לא לחלק סטירות על הלחי כדרך חינוך אוםטימלית. כמובן שאני משתדלת להימנע כמה שאני יכולה ולעשות תהליך כדי לא להגיע למצבי קיצון, אבן כן זה קורה ואף ילד לא מת מזה.

עונהקל"ת

א. במקרים שתיארת כגון שהילד לא מקשיב לאזהרות ממשהוא מסוכן- מסכימה אז שלא תמיד מספיק בדיבור אם הילד לא מקשיב, אבל עדיין אני לא מבינה למה דווקא לנקוט בנתינת פליק אם אפשר לנקוט במגע פיזי של פשוט להזיז אותו מטווח סכנה.
ב. אם הפותחת תיארה במדוייק את הסיטואציה אז די ברור שפה זה לא אותו מקרה והיא נתנה לו סטירה רק כי הוא לא עשה את רצונה, לא שהוא עשה משהוא מסוכן. בעיני זו אלימות,לא משנה מה גודל הסטירה

היא לא ראתה את זהחגהבגה

רק שמעה מבעד לדלת השירותים.
אין לנו מושג מה הלך שם.

מה מבחינתךקל"ת

עשוי אולי להצדיק את הצליל של הסטירה?
אם הילד ניסה להטביע את עצמו באסלה?
או שמא זה לא היה סטירה?

טוב אם זה היה צליל של משהוא אחר ולא באמת סטירה כמו שהיא תיארה אז כל הדיון הזה לשווא

אם הילד דחף יד לפח, או לאסלהחגהבגה

אולי היא העיפה לו את היד ויצאה לה מכה
ואולי היא נתנה סטירה- יכול להיות...

יכול להיותקל"ת

אבל עדיין בשני המקרים האלה זה לא לגיטימי בעיני

בעיניי לגיטימי מאודחגהבגה

במיוחד אם הילד עושה בכוונה

אוקיקל"ת

אז דעתנו שונות בעניין דרכי חינוך ילדים

בהחלטחגהבגה

היא פחדה שהוא ייגע שםחמצוצית

בנייר עם צואה או התחבושת עם דם, לכי תדעי מה היה שם. ואם הוא נדבק במשהו, מי היה מטפל בו? זה לא פח ניירות, פח בתא של שירותים ציבוריים. יש פה סכנה.

ועדייןקל"ת

למה סטירה זה הפתרון? אפשר לנקוט במגע פיזי מיידי אבל לא של סטירה כגון להזיז את הילד

ברור שסטירה לא פתרוןחמצוצית

אבל נראה שהיא לחתחילה הייתה בלחץ מחיידקים, אולי הייתה לה סיבה. ברור שסטירה לא פתרון. כמובן עדיף להרחיק. אבל יכול להיות שהוא כבר תפס משהו והחזיק חזק. והיא הייתה צריכה שהוא ישחרר.
אי-אפשר לשפוט ככה.

אני לא מבינה אותךקל"ת

מצג אחד את מסכימה איתי שסטירה זה לא פתרון ומצד שני את מנסה להביא תרחישים שעשויים להצדיק סטירה

אולי היא קודם הזיזה?חגהבגה

שוב חוזרים לאותה הנק'-
הפותחת
לא
ראתה
כלום
רק
שמעה

מצטערתקל"ת

שום תרחיש בעיני לא מצדיק סטירה.
הוא ילד רק בן 5, היא צריכה לדעת להשתלט עליו ללא סטירה

שוב- בגדול נכוןחגהבגה

אבל אנחנו לא יודעות מה היה שם

נכוןקל"ת

אבל זה לא ישנה את דעתי על סטירות לילדים

מה זה משנה, תיאורתית אם היתה סטירהאו מיי גאד

אז אנחנו נגד זה.

וגם אם לא היתה סטירה, התנהגות חסרת רסן וחבל.

^^^אשה שלו

מגישה לך פרחיםבוקר אור

כתבת יפה את מה שלי לא היה כוח לנסח

❤❤חגהבגה

מסכימה לגמרי~מרמלדה

את ממש לא משוגעת.
לכולנו יש פער בין הרצוי למצוי. לא רציתי להיכנס לדיון הזה, אבל כתבת כ"כ מדויק את המחשבות שלי, אז אני רק מצטרפת גם לדברים שלך.

תודה יקירה ❤חגהבגה

לא יכולת לפרגן לי במילה יותר מחמיאה?😜~מרמלדה

תודה אהובה!!!חגהבגה

ממש מסכימהאביול

גם אני מסכימה איתך... תודה שכתבתמטילדה

ועוד כמה שכתבו כמוך- תודה גם לכן

הוווווו תודה שבאת באמתמשמעת עצמית

כבר התחרפנתי...

פשוט את חגה
וכיף להקשיב לך

פשוט אני חגה- ולכן אני בגה 😎😎חגהבגה

לגמרי בגה😺משמעת עצמית

הסיטואציה הייתה נשמעת לא רגילה ובהחלט דפוס של אלימותביבוש

חגה בגה אני מאד אוהבת ומעריכה את הישרות שלךטלטלולי

לצערי גם לי קרו כמה פעמים שנתתי מכה לילד שלי.
האמת זה מבייש אותי מאד.
ומעודד לשמוע שזה קורה גם לאחרות.
לדעת שזה נורמלי כי כולנו בני אדם.
באופן אישי אני לגמרי נגד הכאת ילד
ולכן גם מתביישת בזה שזה קרה לי כמה פעמים.
אבל הישרות שלך היא משהו!

❤❤חגהבגה

סורי, אבל לא מסכימה איתך.או מיי גאד

אני חושבת שכל מי שלא מזדעזעת מזה זה בדיוק בגלל שהיא מאבדת שליטה והיא חושבת שזה לגיטימי כי נוח לה לחשוב ככה כי היא עושה את זה בעצמה.
בעיניי לא לגיטימי לאבד שליטה בצורה כזאת. זאת התנהגות הרסנית ולא חינוכית בכלל... ואם קשה לה ללכת לקניון, שלא תלך איתו העיקר חא להגיע לסיטואציה כזאת שאני בשוק שאת לא מזדעזעת ממנה, ובשוק שיש פה בנות שכותבות שלהזדעזע מזה זה יפות נפש.
מי שמתנהגת בצורה הזאת שתדע שהיא מזעזעת וזאת התנהגות מסוכנת לנפש הילד גם אם בסוף אפשר לדון אותה לכף זכות זה לא הופך את זה ללא מזעזע.

את טועה לדעתיבוקר אור

לפחות על עצמי אני יודעת שכואב לי מאוד לראות התנהגות כזו ובכל זאת אני מבינה שקורה, וזה לא אומר שהאמא רעה
וגם אם יש אמהות שמאבדות שליטה- קורה. אנחנו בני אדם. לא אידיאלי, לא טוב, אבל נורמלי במקרי קיצון. ב"ה שלי לא קרה עדיין ומקווה שלא יקרה

לא אמרתי שהאמא רעהאו מיי גאד

אני כן חושבת שזו התנהגות הרסנית ומזעזעת ושהאמא צריכה לדעת את זה במקום להבין את עצמה לוותר לעצמה ולהקל על עצמה.
אני לא טועה, מי שלא מזדעזעת מזה טועה.

כתבת שמי שלא מזדעזעת מזה היא כזו בעצמהבוקר אור

ועל זה כתבתי שאת טועה לדעתי.

לדעתי רק מי שעושה את זה לא מזדעזעת, וזה אכן מזעזע.או מיי גאד

אי אפשר לומר "לדעתי"חצילוש

על עובדות שאין לך דרך ודאית לדעת..

כמעט כל מי שלא הזדעזעה פה אמרה שגם להאו מיי גאד

קורה פה ושם להתחרפן.

כנראה שלא הבנת. "להתחרפן" אין פרושו להרביץחצילוש

כמו שילד שקיבל פליק ביד כי עשה משהו מסוכן או אסור ורצו ללמד אותו זהירות (גם אם זה מעצבים וגם אם היה עדיף למשוך ביד ולהרחיק בעדינות, למרות שיש ילדים שלא יבינו ככה) הוא לא ילד מוכה וההורה שעשה ככה רחוק מלהיות הורה אלים או מכה.

לא אמרתי שום דבר על הורה מכהאו מיי גאד

יש פה כל מיני גישות ודעות ואני התייחסתי רק לזה שהורה מאבד שליטה זה מזעזע שזה מגיע לרמה כזאת.
קורה שמאבדים שליטה אבל חייבים לזכור שזה חמור!
וזה שיש פה כאלה שמאמינות שילד משקר זה בעיה! ילד זה דבר טהור ואם הוא משקר זה בגלל שהוא מפחד ממך!
וזה שהוא נוגע בפח כנראה לא חינכת בגישה נכונה והנה לך הזדמנות להגיד שאסור לגעת במקום לצרוח עליו!
ואני ממש לא ייפת נפש וממש לא מושלמת, וזה עדיין מזעזע אותי שיש גישה כזאת.

אני איתך

קל"ת

אני מאחלת לך שאף פעם לא תגלי אחרתחגהבגה

כשילדייך יגדלו.
בנתיים אספר לך, לא כי אני מחכה ומיוחדת, פשוט מנסיון קטן, אך נסיון שילד לא משקר כח הוא מפחד. גם, לפעמים. (אין שום דבר רע בלפיח לפעמים כשהוא יודע שעשה משהו רע- יש לו בחירה לגמרי הוא בן חמש, ומבין שעשה משהו פסול אם הוא חושש)
ילד משקר כחלק מבחינת גבולות. אין מילד שלא משקר.

אני לא צריכה להיות אמא לילדים גדולים כדי להיותאו מיי גאד

בעלת דעה. גם אני הייתי ילדה טהורה וזכה ויודעת מהי התנהגות נורמטיבית ומה לא.
לא באתי לשפוט, באתי להעיר שזה לא לגיטמי ולא בסדר גם אם אפשר לדון בדיעבד לדון לכף זכות.

ואגב, אני עובדת עם ילדים וזו הגישה שלי באופן כללי וכן, גם כשהם מחרפנים אותי זה עדיין מה שאני חושבת. שאני המבוגר האחראי!! לא מצפה ממנו לכלום.

לעבוד זה משהו אחרחמצוצית

מכירה כמה וכמה גננות מורות מקסימות מושלמות שלא מצליחות להשתלט על ילדים של עצמן.
כי זה קשר אחר במהות שלו.

ממש לא מסכימהאו מיי גאד

חברות שלי לעבודה חושבות כמוכן ויש להן בעיות משמעת! אני דוגלת בשיטה אחרת והן הרבה יותר שקטים ומחונכים אצלי. זה עניין של גישה ואמון וממש לא משהו אחר אני לא יותר טובה מהן

ילד במסגרת מתנהג אחרתחמצוצית

כמו שאת לא מתנהגת אותו דבר בעבודה ובבית. גננת מורה היא אדם זר, יש שם מרחק טבעי.
ילד מגיע למסגרת בריא, נקי ומסודר. הגננת או מורה מפתחת אותו מבחינה קוגניטיבית והוא לומד לרכוש חברים ולהתנהל בחברה.
עם אימא זה משהו אחר. קשר אישי, תלותי, בכל מצב , אחד על אחד. הם מכירים אחד את השני עד הסוף.
כמו שתשווי קשר עם בעל לקשר עם בוס.

ממש לא נכון. אבל ממשאו מיי גאד

אותם תלמידים מתנהגים אצלי שונה ואצלן שונה בדיוק בגלל עניין של גישה!
ואותן בנות מתנהגות ככה גם בבית עם הילדים שלהם. זה עניין של אמון וגישה ולא של עבודה ובית.

לא באת לשפוט אבל זה בדיוק מה שאת עושה.פה לקצת

מדביקה פה תוויות לכל מי שלא חושבת כמוך.

את מרביצה?או מיי גאד

ואם כן? ואם לא?פה לקצת

בכל מקרה אין לך שום זכות לשפוט אותי (ולא אף אחת אחרת כאן) וגם לא את זאת מהקניון.
כשתדעי את כל הסיפור ותכירי את הנפשות הפועלות אולי אולי אז יהיה לך זכות לשפוט ולהדביק תוויות.

לא הדבקתי שום תווית ולא שפטתי אף אחתאו מיי גאד

אם לא אז מעניין למה לא,
ואם כן אז כנראה שאת שופטת את עצמך וחושבת שאני שופטת אותך.

אמרתי מליון פעם שאפשר בסוף לדון לכף זכות אבל כל מי שמרביצה לילדים מחוסר שליטה לא צריכה להרגיש טוב עם עצמה.
אני בהחלט שופטת את המעשה וחושבת שזה נורא וזו זכותי המלאה.

והאישה מהקניון לא בסדר גם אם היא מסכנה וקשה לה.
זו לא התנהגות לגיטימית. זהו.

קודם כל זכותך המלאה לשפוט אישהאנונימית-אנמית

שעושה דבר כזה בפרהסיה! לטוב ולרע. אם החוק אומר שזה דבר רע- משמע אסור, בטח שזכותך להסתכל על זה בצורה שופטת לרעה!! הגישה של לתת מכות לילדים לא נתמכת היום על ידי שום גורם לא חוקי, לא טיפולי, לא רבני, לא מחקרי וכדו..
זאת גישה פרמיטבית שמידי פעם להעיף סטירה מעצבים זה בסדר, אבל בתכלס כנראה ההתנגדות לגישה מעוררת דיסאונס קוגניטיבי במצדדים בה והתגובות של לדון את האם לכף זכות בהתאם. אבל אם נתנו לך מקום לדון ואת דנה לשלילה זה כאלו לא בסדר, שזה הזיה ..

פה זה ציטוט שלך, זה לא הדבקת תווית?פה לקצת

אני חושבת שכל מי שלא מזדעזעת מזה זה בדיוק בגלל שהיא מאבדת שליטה והיא חושבת שזה לגיטימי כי נוח לה לחשוב ככה כי היא עושה את זה בעצמה.

החלטת שכל מי שלא חושבת כמוך זה כי היא מרביצה בעצמה או בעלת פוטנציאל.

אז לשאלתך, לא הרבצתי לילד שלי מעולם.
ושאלת גם למה? לשיטתך פשוט כי עוד לא מימשתי את הפוטנציאל שלי 🤷‍♀️

אז עובדה שלא..בוקר אור

אני מעולם לא הרבצתי לבת שלי בגלל חוסר שליטה, ואני בכל זאת לא מזדעזעת.
בטוחה שיש פה הרבה כאלה
זה פשוט לבוא ולהגיד- רק הדעה שלי היא לגיטימית, מי שלא היא לא בסדר ולהפיל עליה האשמות למרות שאת לא יודעת מי עומד מאחורי הניק..

הרבצת לילדה שלך אבל, נכון?או מיי גאד

יש פה חוסר שליטה ואלימות, את כנראה מאמינה שמותר להכות במקרים מסויימים ואני לא מסכימה איתך על זה, אבל זה לא מזעזע אותי.
אני אומרת שמי שמכה בשביל חינוך לא מזדעזעת גם כשזה לא בשביל חינוך. זו דעתי וכן אני חושבת שצריך להזעזע מזה.

מעולם לאבוקר אור

גם לא בשביל לחנך אותה.אני לא מאמינה בזה
אבל כן מבינה ומקבלת דעות שכן משתמשות בזה לעיתים נדירות

אני גם מקבלת, אמרתי שזה לא מזעזע אותיאו מיי גאד

למרות שלט מסכימה...

שאלתי כי אמרת "לא הרבצתי לבת שלי בגלל חוסר שליטה" אז שאלתי אם בשליטה כן הרבצת לה...

אני הבנתי ממךבוקר אור

שמי שלא מזעזע אותה זה אומר שהיא עושה את זה בעצמה ורק רוצה לנרמל את עצמה
גם בהודעות אחרות
וזה קצת פוגע באנשים שחטאם היחיד הוא שהם מבינים שיכול לקרות למישהו איבוד שליטה במצבי קיצון, וגם לא נכון

זה לא אמור לפגוע אם זה לא מזעזע מישהיאו מיי גאד

הכי הרבה שתגיד שהיא לא מרביצה... אבל אם זה בסדר מבחינתה וקורה אז שלא תיפגע מזה.

וכן לדעתי רוב הבנות שלא הזדעזעו זה כאלה שעושות את זה או בעלות פוטנציאל כזה.

אסור להכות מבחינתי, רק לשם חינוך מפני סכנה כשאין ברירה אחרת בכלל.
ואם מאבדים שליטה זה מזעזע וצריך לעבוד על זה.
זה לא אומר ששופטים מישהו שאיבד שליטה אבל המישהו הזה חייב לקחת אחריות, אחרת כן ישפטו אותו ובצדק.

מבקשת ממך להרגיע בבקשהחצילוש

לא נקבל פה דיבורים כאלה והאשמות שנשים כאן מרביצות בפועל או בפוטנציאל. את יכולה להעביר את המסר גם בצורה יותר נעימה

כמה נשים פה בשרשור כבר התוודו שכך הן נוהגותאנונימית-אנמית

אז לא האשמה משום מקום..

גם אם היא לא משום מקום. לא מקובלחצילוש

וגם נראה שהסקת המסקנות פה לא ממש בקשר ישיר למה שבנות באמת כתבו. בכל מקרה השרשור מוצה ואני נועלת

וואו1234אנונימי

קצת הכללת.

זו סיטואציה ממש לא נעימה.
אבל לא חושבת שצריך להעיר.
ולא, זה לא קשור לזה שאני מאבדת שליטה ונותנת סטירה לילד שלי, כי אני לא.

פשוט לא חושבת שמקומי להעיר לאף אחת על התנהגות. אם זה מסכן חיים, אזמין משטרה. אם צריך, אדווח לרווחה.
זו לא הסיטואציה המתוארת.

ומה שמפריע לי לאורך כל הדיון, זה שאין לי בעיה עם דעה אחרת, אבל התפיסה כאן היא שאם מישהי לא מזדעזעת זה אומר משהו עליה כבן אדם, כהורה... וזה פשוט לא נכון.

מותר לחשוב אחרת, מותר לחשוב שלא מתפקידי להעיר לאמא אחרת איך להתנהל, גם אם אני חושבת שהיא לא מתנהלת בצורה טובה.

וכן, מסכימה עם @משמעת עצמית שיש כאן בשרשור מגמה כאילו "אנחנו האימהות הכי טובות מושלמות בעולם, אני לעולם לא מאבדת שליטה ומי שעושה את זה היא האמא הכי גרועה בעולם" וזה יפות נפש בעיניי. אז רוב האימהות הן לא מושלמות, והן מתעצבנות לפעמים, גם אם זה לא בא לידי ביטוי בלתת סטירה לילד.
אם את אף פעם לא מאבדת שליטה, אשרייך, באמת. זו תכונה מדהימה. זה לא הופך את כל מי שכן מתעצבנת לפעמים, למפלצת..אבל זו התחושה כאן בשרשור

בדיוק לזה התכוונתי.משמעת עצמית

תודה שהסברת אותי 🤗

לא אמרתי להעיראו מיי גאד

בעינייך לא מזעזע מספיק בשביל להזמין רווחה, בעיניי כן. וזה בסדר.
אני חושבת שמי שלא מזדעזעת כנראה שהיא רגילה להתנהגות כזאת וזה לא בסדר בכלל...

אני לא קראתי את כל השרשור אני רק יודעת שזה שאני מזדעזעת לא הופך אותי לייפת נפש.
כמו שאת לא רוצה שיכלילו אותך כאמא בעייתית, מי שמזדעזעת לא צריכה להיות יפת נפש.
כן זה מזעזע אותי ואני לא יפת נפש!!! מי שחושבת ככה צריכה לבדוק למה היא לא מאמינה שיש מישהי שמזדעזעת מזה בכנות.

בקיצור אפשר לדון לכף זכות אמא שבאופן חד פעמי קורה לה דבר כזה, אבל אי אפשר להסכים עם זה כגישה נורמטיבית ולא מזעזעת.

בסדר, תזמיני רווחה..חצילוש

כנראה את לא יודעת אם איזה מקרים הרווחה באמת מתעסקת... כי את הרווחה זה באמת לא יעניין. ואני אומרת מידיעה. דוד שלי בהנהלה של כפר לילדים בסיכון שהוצאו מהבית, אחותי עושה שירות עם ילדים כאלה ואצל חמי וחמותי יש ילד באומנה.

זה באמת עצוב שהרווחה לא עוזרת למשפחות כאלהאו מיי גאד

ושמה שכולם מכירים זה את זה שהיא מוציאה ילדים מהבית.
במקרים טובים היא שולחת את ההורים לטיפול ואני מכירה שכנים כאלה.

אין עם מי לדבר תעזבי.פעם שנייה2

אני לא חושבת שאני אמא מושלמת.
אני עושה טעויות
אני גם עייפה
אני גם מאבדת סבלנות
לכולנו יש ימים רעים

אבל להרביץ לילד שלי? לסטור לו?

הן אומרות שזה בסדר כי זה ילד! זה מה שמזעזע אותי באמת.

רוצה לראות אם הבעל שלכן היה סוטר לכן כי היה לו יום קשה/חופש הילדים חירפנו אותו ועוד חלק מה תירוצים שנזרקו פה..

מה הייתן אומרות?! מה הייתן מרגישות? איך זה לקבל סטירה?

גם הייתן מקלות בזה ראש?

כמה קל זה לסטור לבן 5..
אתן גם הייתן סוטרות למבוגר שהרגיז אתכן?
מה זה אשמת הילד מה עובר עלייך?
אתן מוציאות עליהם כי זה קל כי לא יחזירו לכן.
זאת האמת.

לא נאמר שזה בסדר לסטור לילדחצילוש

וגם לא שזה ראוי. אלא שצריך לקחת בפרופורציות.. החלטתן כבר שהיא סטרה לו ובניתן לה פרופיל של אמא מכה. אולי הוא דחף את היד לפח והיא נתנה לו פליק ביד? ולגבי זה שבכה מחוץ לחנות, כשאח שלי היה קטן היה תדיר נמרח על הרצפה בקניון או בסופר וצורח ומייבב שלא קנו לו את הממתק או הצעצוע שרצה.. והוא ממש לא היה ועודנו ילד מוכה או מסכן

גם אם היא לא אמא מכה, זה עדיין לא תקין לתת סטירה לילד.באת אליי פתאום

זה שיכול להיות שזה היה ביד או ברגל או וואטאבר זה כבר משהו אחר, כי אין לנו דרך לדעת ואין טעם לנחש...

לא אידיאלי ולא תקין. סבבה..חצילוש

אבל מכאן ועד להקצין שהיא מכה ומתעללת..

כותבת שוב

1234אנונימי

אני לא חושבת שזה בסדר לסטור לילד.

רק לא חושבת שזה תפקידי להעיר
לא חושבת שזה יעזור אם אעיר
ובאופן כללי לא חושבת שזה תפקידי לשנות את העולם.
זה הכל

וזה שאני לא מעירה, לא הופך אותי לבן אדם לא מתחשב.

יש הבדל בין להגיד שלא היית מעירה לבין להגיד שאיןבאת אליי פתאום

צורך להעיר כי ההתנהגות תקינה.

אז אני1234אנונימי

אומרת שלא הייתי מעירה למרות שההתנהגות לא תקינה בעיניי

אז אני1234אנונימי

חושבת שבגלל שלא קראת את כל הדיון, לא הבנת למה אומרים "יפות נפש".
האמירה הזו הייתה באופן כללי על רוח השרשור כאן, ולא כוונה אלייך באופן ספציפי.

כל הדיון מלכתחילה היה האם להעיר או לא. אל על האם ההתנהגות של האמא היא בסדר או לא. (הרוב יסכימו שזה לא תקין, ברמות שונות של הכלה למקרה).

זו לא גישה נורמטיבית להתנהג ככה לילד כל יום, מסכימה איתך.

לגיטימי לחלוטין שזה יזעזע אותך
אבל אומרת לך בפירוש, אני לא מזדעזעת עד עמקי נשמתי ואני לא נותנת לילדים שלי סטירה וגם לא גדלתי בבית כזה. ככה שזה לא קשור לזה שאני רגילה...

אוקיי ♥️או מיי גאד

אני לא חושבתקל"ת

שהעיקר בוויכוח הוא האם להעיר או לא להעיר על ההתנהגות. יש הבדל גדול בין לא להעיר לבין כבר לחשוב ולהגיד שזו התנהגות סה"כ לגיטימית.
אני אישית לא הייתי מעירה, המקסימום שהייתי עושה זה שואלת את האישה אם הכל בסדר והיא צריכה עזרה או לשתות משהוא. אבל כן, אני עדיין אחשוב ואהיה בטוחה עם עצמי שהרמת יד על ילד זה קו אדום.
מותר לאבד שליטה, זה כולנו עושות- ברור.
האם איבוד השליטה זה לגיטימי שיכלול הרמת יד על ילד? פה כנראה נמצא חילוקי הדעות בשרשור. בעיני לא.

מסכימה איתך על העיקרןןחגהבגה

לא על הדוגמא.
היא לא קיללה אותו.
לא הטיחה אותו בקיר.
לא נתנה לו אגרופים.
לא איימה עליו בדברים איומים.
היא פשוט הייתה עצבנית איתך.אני מסכימה איתך במאה אחוז שילד שממש קשה לו בקניון- לא לקחת אותו מלכתחילה!
ושוב, אני לר מצדיקה ואומקת- כל הכבוד לאמא על מה שעשתה.
אבל- זה לא מקרה לרווחה ולא למשטרה.
זה מקרה רגיל.

תודה חגה על הקול השפוי...אביול

❤❤חגהבגה

בעיניי זה כן חמור מה שהיא עשתהאו מיי גאד

ולא אמרתי משטרה, אמרתי רווחה שתשלח אותה לטיפול שליטה בכעסים כי זה לא נורמלי אם יגידו לך שהקול שלך שפוי זה רק כי זה נוח לומר ולחשוב כך.

תקשיביחגהבגה

את מסכימה שאנחנו לא מלאכים?
שיש לנו מצבי קיצון?
שיש דברים שמוציאים אותנו מאיזון?
זה לא שלב של סדנת שליטה בכעסים, נשמה שלי.
את שופטת אשה שלמה וחיים שלמים ומשפחה שלמה!!!! על סמך סצנה אחת, סופר לגיטימית ו נורמלית.
אולי את מיוחדת ורגועה כל ימי חייך ושום דבר לא יוציא אותך משלוותו.
שאפו.
אבל כשאת מנסה מיאה את כל הנשים הבאמת נורמליות פה משוגעות- זה לא מתאים יקירה.
כי בפועל, רובנו פה בני אדם ממוצעים שמתמודדים. כולנו רוצות להיות טובות יותר זה ברור- אבל זה קורה.
ולא על זה פונים לרווחה.

אני לא יודעת על מה את מדברתאו מיי גאד

ובכן
אני לא מושלמת, לא תמיד שולטת בכעסים אבל לא מגיעה למצב שבא לי להחטיף סטירה למישהו כי זה מזעזע אותי. וכן גם כשהייתי קטנה והייתי יכולה להחזיר לאחי שהכאיב לי ריחמתי עליו ולא הייתי מבינה איך הוא מסוגל להכאיב למישהו אחר.

מה שהיה כתוב בהודעה הפותחת מזעזע. וכן זה מזעזע שזה לא מזעזע אתכן.
אני לא שפטתי שום אישה, שפטתי את ההתנהגות שלה ומותר לי בהחלט.
זאת לא התנהגות שהיא בסדר גם אם נוח למישהו לחשוב ככה מכל מיני סיבות. זה הרסני לילד והוא פיקדון שה' נתן לנו כהורים ואנחנו צריכים לכבד אותם ולדאוג שהם יגדלו בצורה הכי בריאה ונכונה.

לאבד שליטה זה קורה וזה לא אומר שזה לא מזעזע.

וההתנהגות של האישה בקניון נשמעת הרבה יותר מאיבוד שליטה רגעי, זה נשמע חמור ואני בשוק שאת לא רואה את זה.
כל מי שהסכימה איתך נוח לה להסכים איתך ואני ממש לא יפת נפש, אני פשוט מאמינה בילדים ומאמינה שהתנהגות כזאת רק מגדלת ילדים קשים ומסכנים ואם זה חמור יותר אז גם מסוכנים בהמשך.
ואני לא מגזימה.
יש לי שכנה כזאת וכל הילדים שלה אומללים חסרי ביטחון, צווחנים, מקללים את ההורים.
אמא שיוצאת משליטה הרבה פעמים יוצאת משליטה גם בקניון בלי להתבייש.
אמא שרגילה לשלוט בעצמה, לפחות בקניון מבינה שזו בושה וחרפה להתנהג ככה.

כנראה שיש כאלה שמרשים לעצמם אבל זה חמור מאוד.

מסכימה עם כל מילה שלךאנונימית-אנמית

אז תרשי לי להציג בפנייך סקלה שלמה של אנשיםחגהבגה

מי שעףמי פעם יוצא לו- והוא מתפרץ,
עדיין יכול להבין שילדים הם פיקדון מהשם
ויש להם נשמות מיוחדות
וזה זכות
וכל מה שכתבת.
ועדיין הילדים שלהם יגדלו מקסימים, נהדרים, מלאי ביטחון עצמי וטובים

כן כן, תתפלאי!
גם עם הורים שמתחלק להם מדיי פעם

שוב אף אחת לא היללה פה את ההתנהגות של האמא, ולא שיבחה אותה.
פשוט נרמלה אותה.
את לא רואה הבדל בין זה לבין נניח, להטיח ילד ולהרביץ לו מכות נמרצות?
כי זה נגיד מזעזע אותי ממש.
אי אפשר להזדעזע מדבר קטן וגדול אותו דבר- זה לא תקין, יש דרגות.

ברור שמה שכתבת בהמשך מזעזע עוד יותראו מיי גאד

זה עדיין לא הופך את הסטירה ללא מזעזעת!!! וחוץ מזה שאם את לא שולטת בסטירה את בקלות יכולה להגיע לאלימות גבוהה יותר.

לא נכון בכלל!חגהבגה

וואו כמה, שהתיאוריה הזו לא נכונה
ושוב
לרמת גורל אשה ומשפחה שלמה בלי לדעת אם באמת הייתה שם סטירה

זה בסדר כולם דנים תאורתיתאו מיי גאד

ואני אמרתי שהייתי מבררת על האישה הזאת ומזמינה רווחה.
מבררת כדי להבין את התמונה ומזמינה רווחה כדי שיעזרו.
לא רואה בזה משהו רע, להפך, אני עוזרת לה ולילדים שלה. אכפת לי מהם...

נשמה את תצטרכי לברר על כל אדם שניחגהבגה

בעולם אם ככה
באמת
זה סופר נורמלי, לא היה דבר חריג בכלל
זה מוגזם לגמרי..

מזעזע אותי שאת מאמינה בזהאו מיי גאד

חבל על הזעזוע שלך בחייחגהבגה

איך אפשר לשמור על שפיות אם כל דבר כזה מזעזע אותך כל כך?
אני לא צינית, מקווה שאת מבינה את נימת דבריי לא מתכוונת לפגוע.

אבל באמת, שהעולם כל כך מורכב.
כולנו או רובנו לפחות רוצים להיות טובים יותר.
הדרך שלך, פוסלת את רוב אוכלוסיית בני האדם.
זה הכי מזעזע בעיניי.
מסיימת כאן את הדיון
האמת שאני קצת לא מבינה מאיזה מקום את מגיעה שאת מצפה מכולם להיות מושלמים כל הזמן
אבל נניח לזה.

מזעזע אותי שזה בסדר שמתפלקת סטירהאו מיי גאד

בזמן של איבוד שליטה.
כן כן זו אלימות וזה מזעזע אותי ואני ממש לא מזדעזעת מכל דבר. להפך, בקושי מזדעזעת.
מבחינתי ילדים זו נשמה קדושה וזכות שה' נתן לנו לגדל.
והנכון הוא להבין שמי שמתפלק חייב לעבוד על עצמו ולא להפוך את זה לנורמליזציה. זה ממש חטא!

זה שהם קטנים לא הופך אותם לחסרי כבוד וחסרי כאב.

כמו שלא מתחלק לי עם השכנה שלי לדוגמאאנונימית-אנמית

שתעצבן אותי או שתגרום לי לאבד את הסבלנות כך לא יתחלק לי עם ילד, מה בגלל שילד הוא תחת חסותי וחלש ממני וחסר ישע מותר לי להחטיף לו כי מתחלק לי ואיבדתי את הסבלנות?
ילד בימינו בחוק הוא יישות בפני עצמו שאנו כהורים חייבים להגן עליו והוא לא שם (כמה מרגיז שיהיה) לחטוף. כשהבאתי ילד לעולם לקחתי בחשבון שאני לא יישן, שיהיה קשה מרגיז וכד', לצד כל היופי בילדים יש התמודדות , אבל אם אני המבוגר כפי שאדרוש מהבן שלי לשמור על הידיים שלו, אני אביב חייבת לשלוט על הידיים שלי

ההבדל הקטן אך העצום הואחגהבגה

שאת השכנה את לא מחוייבת לחנך
ואת הילד כן!
ואם זו דרך אחרונה, אבל דרך
לדעתי- כן.
ואין קשר בין אלימות של ילד לאם ההורה הפליק לו בילדותו
יכולה להראות לך מלא ילדים שלא הפסיקו להם והם עבריינים
ומלא ילדים שקיבלו פליקס או שניים, והם מלאכים בדמות אדם

אם מתפלק לי בטעות זה לא לשםאנונימית-אנמית

חינוך זה בא מעצבים וזה בכלל אסור.......

אז זה משהו אחרחגהבגה

אני מדברת על פליקים כי אמרת שככה גדלים ילדים אלימים (אולי אני טועה ומתבלבלת עם ניקיתי אחרת - אם כן תתעלמי)

גם פליק שמתפלק- זה לא סוף העולם.
זה לא מצווה, ולא דרך מועדפת, ולא משהו שיש להלל.
פשוט הבנה שאנחנו אנושיים
ואם בשאר הזמן האמא מכילה, , מקשיבה, אוהבת, עוטפת, ונתנה פליק אחד ברגע איום ונורא ושוב!!! בכלל לא בטוח שזה היה- אז זה לא אומר שהיא אמא נוראית.

מה שקרה שם בקניון זה לא חינוך!!!!או מיי גאד

זה איבוד שליטה.
וגם בנוגע לפליק לשם מצוות חינוך יש הרבה מה לדון. אבל זה לא הדיון כאן.

הלכתי לקרוא שוב בכוונהחגהבגה

איזה איבוד שליטה?
אל תיגע זה מלא חיידקים?
זה נקרא איבוד שליטה?
פרופורציות...

כל מה שקרה שם, לא תוכן הדבריםאו מיי גאד

אלא האופן שבו היא מתנהגת.

מקודם זה היה בסדר מבחינתך שמאבדים שליטה לפעמים, ועכשיו זה לא איבוד שליטה בעינייך.
קצת מדאיג... מקווה שאנחנו פשוט לא מבינות אחת את השניה...

👍👍👍או מיי גאד

בימי קדם ילד היה נחשב לרכוש ההוריםאנונימית-אנמית

כיום זה לא כך

נשמע שאולי האמא הגיבה בחוסר סבלנותמצפה להריון.

חופש גדול , ילדים בבית
מי מאיתנו לא פעם ולא פעמיים היתה חסרת סבלנות???
גם לגבי הסטירה זה לא מגיע לילד אבל אולי זה הגיע מחוסר אונים, אני ממש מקווה שאותה אמא אחכ נרגעה וביקשה סליחה מהילד שלה,
אבל מפה אתן משערות על אלימות וכאלה?? כל אחת שתסתכל על הצלחת שלה ... מה גם שזה לא מקרה של סכנת חיים להזמין ניידת

מוזר לי שאנשים חושביםמשהי חמדמדה

שאם הם יעירו לאנשים ברחוב אז מעכשיו אנשים יפסיקו להתנהג בצורה מסויימת. אדם לא ישנה את ההתנהגות שלו בגלל שמישהו העיר לו ברחוב. ממש לא.
ובמקרה הזה, גם אם האמא הייתה מרסנת את עצמה בגלל ההערה, אז בבית הילד היה חוטף פי שתיים.
ובכללי אל תשפטו. אתם לא רואים את כל התמונה. אי אפשר לדעת מה עבר עליה\ מה הילד עשה לפני וכו.
וזה שהילד חטף סטירה זה לא אומר שכל החיים שלו מריריים ושהוא ילד מוכה ויש לו שריטות בנפש. אני גם קיבלתי כמה פעמים בחיי סטירה ולא קרה לי כלום ואני בריאה בנפשי ואין לי שריטות והמשפחה שלי מדהימה והכל טוב ויפה.
הדיבור כאן נשמע לי מוגזם...
ודרך אגב, יכולה להגיד שאם משהי הייתה צועקת על אמא שלי או מעירה לה על החינוך וההתנהגות שלה, לי זה היה גורם הרבה הרבה יותר שריטה בנפש מאשר לקבל מכה.

חדמ"ש!משמעת עצמית

יש עניין של מחאהביבוש

זה נכון שלא ישנה את ההנתנהגות

אבל מחאה זה לא בשביל ליצור שינוי אלא לעורר מודעות מסויימת.

כן, אולי אז זה היה נראה שהיא לא מתייחסת

אבל אחכ בבית היא בודאי תחשוב על הדברים ותראה שאנשים שמים לב להתנהגות שלה ,אולי תעשה חשבון נפש,לכי תדעי

ולגבי הילד-כנראה שהוא כבר סרוט..אז לא נראה לי ישרוט אותו עוד לראות שאנשים גם חושבים ככה

כן מה לעשות אני מרחמת מאד על הילדים שחווים הורים אגרסיביים וצעקנים

סורי אבלמשהי חמדמדה

ממש ממש לא כנראה שהוא כבר שרוט. וכמו שאמרתי- גם אני קיבלתי כמה מכות בחיי, ואני ממש לא שרוטה בנפשי. בכלל בכלל לא. את מסיקה מסקנות מהירות מידי ולא רואה את כל התמונה.
וחשבון נפש זה מן הסתם לא יעשה לה. נסי לחשוב איך היית מגיבה אם מישהו היה מעיר לך ברחוב על ההתנהגות שלך או על החינוך שלך. סביר להניח שהיית מתעצבנת עליו בלב וחושבת שהוא חסר טקט ושמה נראה לו בכלל.

וגם אם לא היית חושבת ככהמשהי חמדמדה

רוב המוחלט של האנשים בעולם היו חושבים ככה.

אוווווווווווףףףףףףףףעוגת שוקולד

איך משאלה פשוטה של האם ומתי נכון להתערב כשקורה משהו בין ילד להורה בשטח ציבורי, הדיון הפך להיות על מכות התעללות משטרה ורווחה???
בשום שלב לא חשבתי שהילד בסכנה, רק נבהלתי בשבילעצמי ובשבילו על התגובה של האמא שלעניות דעתי יצאה משליטה... רציתי לתת לה "פליק" חזרה כדי שתתאפס על עצמה, זה הכל.
זהו.
ואחרי זה וגם לפני זה, לא הייתי בטוחה אם זה נכון לעשות את זה🤷🏽‍♀️ אז שאלתי לדעתכן...
עכשיו אני מרגישה כאילו עשיתי משהו מזעזע וחשדתי באמא שאיבדה אתזה קצת בחופש הגדול שהיא אמא מכה ונוראית וצריך לקחת ממנה את הילדים.
אוף🙄

את בסדר גמוראו מיי גאד

לא חושבת שמישהו חשב פה שצריך לקחת לה את הילדים...
ומה שאמרתי על רווחה זה כי זה גוף שאמור להתעסק בנושאים האלה באופן כללי ממש לא בשביל לקחת לה את הילד אלא לעזור לה להבין שהיא צריכה ללמוד לשלוט בכעסים...

זהו. צדקת שהערת והזדעזעת... אני לא הייתי מעירה כי זה לא היה עוזר אבל זה שחשבת שצריך להעיר צדקת.

חחח מותקמשמעת עצמית

זה קורה פה הרבה
ששאלות הופכות למפלצות

זה אופי הפורום הזה.
את יודעת כמה הורמונים במצטבר יש כאן?

ומה על ההורמונים שלי😕עוגת שוקולד

בכיתי חצי לילה אחרי יומיים מתישים לחלוטין שהסתיימו בשירשורפלצת הזה שכל תגובה מאשימה כאן הרגשתי שמאשימים אותי😟
עכשיו אחרי שינה של 12 שעות אני בערך בסדר🥱
רק תגידי לי שכל מי שהשתתפה בדיון לא חשבה על השאלה שלי ולא כתבה את דברים נגדי 😶

אפחד לא מאשים אותךמשמעת עצמית

וקראתי פה כל תגובה ותגובה.

ברגע שהנושא הוצת את בכלל לא רלוונטית אלא מדברים ומתווכחים עליו.

כלומר, את רלוונטית תמיד נשמה.

תרגישי הכי נח עם עצמך!! וכל אחת כאן זכותה לחשוב מה שבא לה.

ואני רק: 12 שעות שינה????????? 😳
בקרוב אצלי. אמן.

חחחח כנראה שעם ילדה אחתעוגת שוקולד

שלא ישנה יומיים זה אפשרי

וואי1234אנונימי

זאת ממש לא הייתה הכוונה!
סליחה סליחה סליחה

שום דבר כאן לא נכתב כלפייך, העלת שאלה, ענינו מה אנחנו חושבות.

שאר הדיון שהתפתח התפתח לגבי מה שנשים אחרות אמרו כאן, ממש לא לגבי האם את ספציפית בסדר או לא.
לא מכירה אותך, אבל את נשמעת לי מדהימה.

למרות שכתבתי שאני לא הייתי מעירה, זה מדהים בעיניי שיש לך כזו רגישות למי שמסביבך. צריך הרבה אומץ בשביל לעשות צעד כזה, זה מביך ולא נעים.
אבל רק את היית בסיטואציה, ורק את יודעת. בחרת להגיב לפי מה שהיה נראה לך ובעיניי זה ממש מוערך❤️

ואחרי כל זה את אחר כך את חושבת על מה שעשית ומתייעצת האם זה היה הדבר הנכון.

את מהממת
אל תקחי שום דבר כאן אישי נגדך
זה טבעם של דיונים, ויכולה להגיד כשעניתי מה שעניתי זה בכלל לא היה מכוון כלפי המעשה הספציפי שלך

תודה❤😅עוגת שוקולד

יקרה, אל תקחי אישיתחמצוצית

את בן אדם אכפתי וזה טוב. לפעמים זה יכול להציל מישהו.
פשוט לפעמים אנחנו מגזימים.

השרשור מוצה. אני נועלתחצילושאחרונה

עייפות תמידיתאמא לאוצר❤

לא בהריון

לא אחרי לידה...

ילדים קטנים אבל כבר לא פיצים

כן רוב הלילות קמה בין פעם לשלוש אבל סוף-סוף כבר יש לילות שיכולה לא לקום בכלל....

ברזל תקין בי 12 בעייתי קצת אבל מטופלת בזריקות

ועדיין עייפה כל הזמןןןן

לא משנה מתי הולכת לישון, לא משנה מתי קמה, לא משנה כמעט איך ישנתי בלילה

פשוט מרגישה עייפות תמידית

כל הזמן גמורה כל הזמן עייפה כל הזמן מרגישה שרוצה לישון

כל הזדמנות שיש לי לישון/לנוח בבוקר או בצהריים כמעט תמיד קופצת עליה בלי לחשוב פעמיים גם על חשבון דברים אחרים...

זה נורמלי?! יש לכן רעיונות איך לעזור? זה מתיש ומתסכל🙈

בלוטת התריס גם בדקת?מתואמת

בכל אופן, עד שלא תסיימי את הטיפול בזריקות ל-B12 כנראה שהעייפות לא תעבור...

לא בדקתי.. יש קשר?אמא לאוצר❤

יש לי בעיה קבועה של בי12.. בגדול אני כבר 5 שנים מקבלת זריקות עם הפסקות קלות

כן, לפעמים זה קשורמתואמת

זו בדיקת דם פשוטה, תבקשי הפניה.

וקשוח להיות עם מחסור קבוע של B12... מקווה שתצליחי לעלות אותו כמו שצריך במהרה...

ממש קשה, הלואי שנמצא פיתרון יעיל יותראמא לאוצר❤

תודה!! אבדוק את זה!

B12 בעייתי גורם מובהק לעייפותמשתדלתלהיותאני

מטופל ויש כבר התקדמות? כי חוסר בb12 הוא גורם מובהק לעייפות

באופן אישי אחרי התקופה הכי עייפה בחיים שלי גיליתי שחסר לי b12, וכשהצלחתי להעלות משמעותית העייפות התמידית שהייתי בה נעלמה.

כמו שכתבתי זה בעליה אבל יש בעיה כמעט תמידיתאמא לאוצר❤

מההריונות בגלל ההיפראמזיס....

אז מקבלת די קבוע... מתישהו בקרוב אמורה להיות לי עוד בדיקה לראות מה המצב שלו

בדקת בלוטת התריס לאחרונה?ואילו פינו

אני עם תת פעילות וזה ממש תסמין...

לא ידעתי שיש קשר.. פשוט לבקש הפניה מרופאת משפחה?אמא לאוצר❤

זה בבדיקות דם?

אופס. הדף אצלי לא היה מרוענןואילו פינו

וראיתי עכשיו שמתואמת כתבה לך..

בדיקת דם פשוטה. Tsh זה מה שבודקים...

עדיף גם freeT4מתיכון ועד מעון

ממליצה לבדוק גם פריטין בבדיקת דםתהילנה

שזה מאגרי ברזל. לא רק iron והמוגלובין. זאת בדיקה יקרה אבל חשוב להתעקש

נבדק, תודה!אמא לאוצר❤

שומשום קלוי מעט מעלה ברזל (שמעתי על מקרה כזה)נפש חיה.

כל יום לאכול כף

בסלט, ביוגורט וכו...

חוץ מזה

יש גם תערובת פירות יבשים שממש עוזרת לאנרגיה

של דוד קאפח

ללא עצירות ותופעות לוואי...

100 גר´ שומשום לא קלוי-מלא,

100 גר´ צימוקים כהים,

100 גר´ תאנים יבשות,

100 גר´ שקדים קלופים,

100 גר´ תמרים,

8 אגוזי ברזיל.

לטחון את הכל טוב טוב (יש חנויות שמוכנות לטחון את הרכיבים הקשים)

ולאכול כף בבוקר וכף בערב.

(ד.א. זה גם ממש טעים=) )

בהצלחה ותרגישי טוב!

את בטח מכירה להיות בשמש, לעשות קצת התעמלות וכו....

כל השנה ככה? או שעכשיו במיוחד?אוזן הפיל

אולי דיכאון חורף

תמיד ובמיוחד בחורף ..מכירה..אמא לאוצר❤

אני רקתקומה

אגיד, שבעיני זה כן הגיוני.

ברור שטוב לבדוק בדיקות דם וכאלו

אבל

א. שינה לא רציפה, ממש משפיעה על איכות השינה. פעם אחת (ובטח שלוש), לא באמת מאפשרות שינה טובה. ואז, גם אם יש לך פעם פעמיים בשבוע שאת כן ישנה לילה, זה לא מספיק. כי יש משמעות לרצף של ימים שבהם את ישנה טובה, וזה לא שיום אחד יכול לחפות על כל השאר.

ב. מה את עושה במהלך היום? אם את רוב הזמן יושבת או בעבודה עם מעט תנועה, ממליצה להוסיף ספורט ותזוזה. אני ראיתי אצלי שזה ממש משפיע. ישיבה לאורך זמן, מעייפת אותי מאוד, ברמה של להירדם. כשאני זזה, הגוף מתעורר

תודה !!אמא לאוצר❤

זאת גם היתה השאלה שלי

האם זה הגיוני פשוט..

כן נכון, תכלס כבר 5 שנים אני לא ישנה נורמלי וקמה מלא , לא היתה תקופה אחת ארוכה שישנתי שינה רציפה וטובה בלילות....

אשים לב , תודה🩷

אולי זה מונו? בדקו לך?פרח חדש

היה לי פעמיים מונו וככה הרגשתי

פעם שניה הייתי עם זה חצי שנה!!! עד שטיפלתי אצל איזה רופא בירושלים שיש לו שיטה לטפל במונו טזה עבר ב"ה

האמת לבעלי היה לא מזמן. לא בדקו לי חושבתאמא לאוצר❤

אבל האמת שלא כזה משנה כי לא באמת מה יש מה לעשות.. וואלה עכשיו קוראת שכתבת שהיה משו שעזר, מעניין!! אנחנו ביקרנו ממש כולם אמרו לנו מטבעי ועד קונבנציונלי שאין מה לעשות חוץ מלחכות....

תבקשי לבדוק קודם כלפרח חדש

אם זה מונו אני אכתוב לך מה הטיפול

אנסה גם להיזכר בשם של הרופא

מקווה שהוא עדיין עובד כי אז לפני 5 שנים הוא כבר היה ממש מבוגר

תודה על התגובות!אמא לאוצר❤

אבדוק בלוטת התריס, אולי גם מונו למרות שלא יודעת אם יש עניין

גם ככה אמורות להיות לי בקרוב בדיקות דם מקיפות לבדוק את בעיית הb12..

אבל האמת האמת אני ממש מופתעת שרוב התגובות מנסות לחפש סיבות 🤭 הייתי בטוחה שיהיו הרבה יותר תגובות מנרמלות שלהיות אמא, בטח לקטנים, ותינוק יונק, זה פשוט מעייף 🙈🙈🙈

לכולן יש כוח תמיד? אתן לא עייפות ומרגישות צורך תמידי בשנצ?

אני לא הספקתי להגיב אבל כןשוקולד פרה

אם אני לא ישנה את ה8 שעות מינימום ורצוף

-מה שבחיים לא קורה עם יונקים ןגם עם קטנים לא יונקים כמעט ולא) אני עייפהההה כל היום

ובדקתי- ברזל בלוטות התריס בי 12 הכל תקין

אה ואם הולכת לישון מאוחר אז גם- יותר עייפה מאשר אם נכנסת לישון מוקדם איזור 10 אפילו

שווה לך לנסות שבוע אם אפשרי לך

תודה!! זהו מרגיש לי שכמה שזה מבאס ממשאמא לאוצר❤

בסוף כל הדברים לא באמת עוזרים כשאין לי את המינימום שינה רציפה הזאת...

יש עייפות ויש עייפותאנונימית בהו"לאחרונה

ברור שתמיד אשמח לנוח צהריים ולקום מאוחר בבוקר/לחזור לישון אחרי פיזור של הילדים

ומכיוון אחר -

הרבה פעמים דיקור של מישהי מקצועית גם ממש יכול לעזור.

אני באמצע סדרת טיפולים שמטרתה לאזן כל מיני דברים, וממש מרגישה גם שיפור בתחום הזה.

שאני מסוגלת לעשות הרבה יותר ולא להגמר מכל דבר קטן.. כאילו כל המצברים של הכוחות שלי היו על הקצה ועכשיו הם באנרגיה טובה.

והמטפלת שלי אמרה לי כמה פעמיים שנשים חושבות לעצמן שזה הגיוני שמרגישים ככה כי את אחרי לידה.. בהריון.. או כל תירוץ אחר כשבעצם זה משהו אחר שאפשר לפתור אותו ולא ברירת המחדל של אישה.

למישהי יש ניסיון עם לידת עכוז אחרי קיסרי?אנונימית בהו"ל

תבררי מול בתי חולים אם זה בכלל אפשריהשם שלי

זה אפשרי אם חותמים על סירוב לניתוחאנונימית בהו"ל

יש הבדל גדולהשם שלי

אם בית חולים מאפשר מלכתחילה לנסות לידה רגילה במצב כזה.

או שהאישה מכריחה אותם לילד אותה ככה, כי היא מסרבת לניתוח.

ואז אולי זה מה שיקרה, כי לא יכולים לכפות ניתוח, אבל כל האווירה תהיה של הלחצות, ועל כל דבר קטן ינסו לשכנע לעבור לניתוח.

אין לי מושג מה המדיניות של בתי החולים. אבל אם יש בית חולים שמאפשר, ומוכן להתגייס לזה, אז עדיף.

ואגב, אני ילדתי בניתוח בלי לחתום על הסכמה. ברור שהסכמתי, אבל זה היה כל כך מיידי, שבכלל לא נתנו לי לחתום.

ואיך הרגשת אחרי?אנונימית בהו"ל

מבחינת הניתוח?השם שלי

ב"ה התאוששתי בקלות.

מבחינת זה שלא חתמתי על הסכמה,

אז קודם כל כן הסכמתי, ושיתפתי פעולה. רק לא חתמתי על הטפסים.

ולמחרת הרופא הגיע אלי להתנצל.

זה היה ניתוח חירום ממש, אם היו עוד מחכים, לא בטוח שהתינוק היה שורד.

לצערי אין בי"ח בארץ שמאפשר את זה ככה בקלותאנונימית בהו"ל

יילוד תינוק עכוזחנוקה

דורש מומחיות גדולה.

לא סתם הפסיקו ליילד עכוז- כי זה מסוכן.

אז אם בביח אין רופא מומחה לזה-

נשמע לי ממש התאבדות.

סליחה על החריפות...

אבל המטרה שהולכים לביח היא בשביל שיהיה שם מישהו שציל חיים במקרה הצורך.

אפשר גם ללדת בבית- שם אף אחד לא ייקח אותך לניתוח..

איך אפשר לדעת מראש אם יש רופא מתאיםאנונימית בהו"ל

או לא באותה משמרת?

לוקחים רופא פרטיעדיין טרייהאחרונה

תתחילי בלהתייעץ עם רופא מומחה. לא כל מנך ולא בכל מצב (לא יודעת לגבי לידה אחרי קיסרי) מתאים ליילד עכוז.

לי איןיעל מהדרום

לק"י

הקטן שלי היה במצג עכוז (וב"ה התהפך לבד בסוף), ואני אחרי קיסרי.

אבל כשהרופאה אמרה לי מה האפשרויות, היא אמרה שאפשר ללדת בלידת עכוז (היא לא המליצה. אבל לא אמרה משהו על הקיסרי שעברתי).

אז אולי בסורוקה זה אפשרי. לא ביררתי.

זו את מהשרשורים הקודמים?יעל מהדרום

לק"י

כתבת שבעבר היפוך לא עזר לך?

(אני בכל מקרה קבעתי תור להיפוך. לידת עכוז לא רציתי לנסות).

פריקהאנונימית בהו"ל

ואז היא אמרה לנו בצחוק

העולם לא כזה גרוע אם החלטתם להביא עוד ילד, לא?

והצביעה לי על הבטן

ואנחנו צחקנו והמשכנו בשיח עם כל החברים ובפנים בכיתי

אני רגילה לבכות בפנים

כבר הרבה זמן

האם ידעת, אחות אהובה שלי, שלפעמים נכנסים להריון בלי שמחליטים?

האם את יודעת שיש כל מיני סיבות למנוע?

נכון ההריונות שלך קשים וכולם רואים את זה

את מקיאה, חלשה, ואני הכי מעריכה אותך בעולם על כל ילד שלך

אבל האם ידעת שיש קשיים שקופים יותר?

את לא יודעת.

אני אחותך, אבל לא כל דבר מתאים להגיד לך

אנחנו גרים מספיק רחוק בשביל שלא יהיה באמת טעם לספר

האם את יודעת שבהריונות שלי אני לא עובדת

לא כי אני מפונקת

לא כי אני 'מוציאה שמירה'

אלא כי אני בדכאון?

קליני, אמיתי, מאובחן

(מנסה להיות) מטופל אבל לא ממש בהצלחה?

את לא יודעת

הקטן שלי בן שלוש

וכולם במשפחה אומרים שאני מפונקת

ולא רוצה הרבה ילדים

וההריונות שלי כל כך קלים

ואני כל כך חזקה

אבל זה שהגוף חזק

לא אומר שהנפש לא מפורקת?

האם את יכולה להבין, שעוד לא התאוששנו מההריון האחרון

נכון עברו שלוש שנים

שעבדנו כמו משוגעים

לשקם את החיים שלנו

מאפס

זוגיות, מיניות

טיפולים לילדים שכבר יש, לבן זוג, לי.

האם את יכולה להעלות בדעתך שיש קשיים

שקשה לדבר עליהם

ממש קשה

אבל זה לא הופך אותם ליותר קלים?

האם תביני פעם שאנחנו לא מדברות

לא כי אני עסוקה

לא כי אני סנובית

אלא כי אין לי כח

וכשאני מדברת

בסוף אני בוכה

אז למי שלא רוצה לבכות

אני לא מדברת?

ואמא שלי,

שמדי פעם לוחצת

וכל כך מאושרת לשמוע על ההריון הזה

ורומזת לי לא בעדינות בכלל שהשנים חולפות

אמא, את יכולה לכבד קצת?

לא להבין, אני יודעת,

תחשבו שזה בחירה או חוסר רצון או-

מה זה נקרא להיות במיטה? תקומי.

אחיות שלך קמות ומקיאות.

מה לא עושים בשביל ילד.

האם תסכימו לא להבין,

ולמרות זאת לכבד אותי טיפ טיפה?

יש סיכוי שלא אמלט גם מהמפגש המשפחתי הזה?

ובכמה מאמצים זה עלה לי להגיע למפגשים האלו.

וגיסות שלי,

אתן חמודות

מאד.

די להתלחשש עלי.

כן, לא סיפרתי על ההריון. לא היה לי כח.

נכון. אין לי רצון לדבר עליו.

זה כל כך לא בסדר?

בקשתי מבעלי לספר, והוא העביר לכן את זה בדרכו שלו

וזהו.

לא בקשתי עזרה, לא בקשתי ארוחות.

בקשתי שתעשו לי מקום בשולחן.

רציתי החנוכה הזה לשחק קצת בנורמליות.

לעשות הצגה שאנחנו פה כמו שנה שעברה.

עם הילדים החמודים שלנו.

קלעתי צמות לבנות.

הלבשתי את כולם יפה.

התאפרתי לכבודכם. לכבוד כולכם.

(נכון לא הבאתי סלט, סליחה. לא בקשו אז...)

ונכון לא את הכל אפשר להסביר

ויש סימני שאלה אני מבינה

אבל רציתי לעשות כאילו.

לא הצלחתי.

חיבוקפייגא

איזו גיבורה את!

כל כך קשה להיות עם קושי שקוף

את סוחבת ככ הרבה,

זה שאת קמה כל יום ודואגת למשפחה שלך

מגיע לך מחיאות כפיים!

🫂יעל מהדרום

חיבוק גדולתהילה 3>

נשמע ממש קשוח.

ומציעה בזהירות, אולי שווה לספר למשפחה או לחלקה? אפילו לספר חלקית? כמה שמתאים לך?

נשמע שזה הרבה עול וקושי, וחבל לשאת לבד אם יש אפשרות לתמיכה והבנה..

שיהיה בקלות בע"ה

דכאון בהריון זה הוא שחורמתיכון ועד מעון

חיבוק ענק, עצום

מקווה ממש שאת מלווה ומטופלת כמה שאפשר

קשוח ברמות ואכן שקוף לגמרי

חיבוק גדול! את כותבת כל כך יפהקופצת רגע

ושומעים את המורכבות והקושי.

מבאס לשמוע שיש מקומות ש'יורדים' על אשה שיש לה כמה ילדים והקטן שלה רק בן שלוש, שהיא מפונקת שרק עכשיו נכנסה להריון נוסף, ממש עולם הפוך בעיני.

חוץ מזה שזה באמת לא בסדר בעיני להכנס לשיקולי תכנון משפחה של מישהי אחרת, זה נראה שכמעט אין אפשרות לא לפגוע ככה.

ואם אפשר, אוסיף רק שהקושי הזה שקוף כי אנשים עובדים קשה לשמור עליו בלתי נראה. אולי דווקא אם כן תשתפי בכל זאת יוקל לך ולכם?

הלוואי הלוואי הלוואיהשתדלות !אחרונה

אנשים לא יוציאו בכזאת קלות את המילה "מפונקת".

שימי על כולם פס.

אומרת גם לעצמי, כי אני כמעט קורסת כי כולם חושבים שאני מתפקדת כרגיל אז אני מנסה לספק את זה. לכי תסבירי לכל אחד שאת ממש לא מרגישה טוב, ולא תמיד זה יהיה עם הסבר "רפואי"...

תני לעצמך צל"ש על ההצלחות הקטנות. זה ממש לא מובן מאליו שהגעת בכלל לארוע משפחתי. תראי כמה את עושה בשביל הילדים שלך, את אמא לביאה❤️

הוא בדרך הביתה…אנונימית בהו"ל

הוא בדרך הביתה… והדמעות עצב/כאב/עלבון/געגוע…

הפכו ברגע לדמעות אושר/שמחה/אהבה.

הוא בסבב מספר מילון וחצי. ואני כ"כ שמחה על הזכות להיות בצד הנכון של ההיסטוריה. ואני מבינה את החשיבות. ואני מפרגנת. ואני תומכת. ואני מעודדת. ובאמת שלרוב המוחלט אני גם ממש מסתדרת.

אבל היום היה לי קשה. תכננתי לשבת הערב לכתוב ולפרוק כאן..

והקושי יושב על קושי שקצת מלווה אותי בסבב האחרון. כי הפעם הוא קרוב, הפעם הוא "רק" ביו"ש, הוא חצי שעה מהביתה. סופסוף לא עזה ולבנון. מרחק נגיעה.

וגם קצת יותר "קל"… ואני שומעת על "זמנים מתים" ומפרגנת, באמת שמחה בשבילו. אבל לפעמים בזמנים המתים קצת רוצה שאני אהיה זו שממלא אותם. ולברור שלא תמיד זה הכי זורם.

שבת הייתי לבד עם הילדים, זה תמיד קשה. במוצ"ש רציתי כ"כ שהוא יתקשר, יתעניין, ישמע איך היה לי. הוא התקשר רק 40 דקות אחרי צאת שבת, להדליק איתנו חנוכיה בווידיאו. ישר אח"כ ניתקנו ואני סיימתי עם הילדים. התקשרתי אחרי ההשכבות לפרוק לו את שבת, הוא הקשיב ואז בשיא הכנות אמר שלא מצליח להתרכז (לא היה בפעולה ספציפית) אמר שיחזור אלי, וחזר אחרי 5 שעות (בדקתי🙈) ברור לי שזה לא מרוע, שאני חשובה לו, שיש עליו כ"כ הרבה על הראש (הוא לוחם בתפקיד פיקודי)

אבל נפגעתי. רציתי צומי, רציתי להרגיש היחידה שחשובה, להרגיש שהוא כל זמן רק חושב עלי.

היום היה יום קשה. מכל מיני דברים שיושבים עלי. התקשרתי קצת לדבר והוא היה באמצע אימון. חזר אלי בדיוק באמצע סידור לא.ערב, שמע בעיקר שאגות שלי על הילדים.

סיימתי להשכיב את הילדים. כ"כ רציתי לסוע אליו, לחיבוק, לדבר.

ולא התקשרתי. פחדתי כ"כ מדחייה, פחדתי לשמוע שלא שייך שאגיע.

ולדבר בטלפון לא באמת מספיק לי, לא באמת עוזר תמיד.

אז יצאתי קצת להסתובב, כי זה תמיד עושה לי טוב. וכן חיכיתי שהוא לפחות ייתקשר, יתעניין…

והוא לא התקשר. וכבר מאוחר. ואני נעלבת, ונפגעת, ומקנאה, ומרגישה פחות חשובה.

ואז הוא התקשר.

הוא בדרך.

נבהלתי.

שאלתי אם קרה לו משהו.

ענה לי שלא, הכל איתו בסדר, פשוט הרגיש שאני צריכה אותו.

ואז כל הדמעות התפרצו.

והכל פתאום הפך להיות יותר קל. יותר בסדר.

הדברים נכנסנו לפרופורציות.

וזהו. יושבת על הספה, בוכה, פורקת ובעיקר מחכה.

ויודעות שיהיה עוד. עוד סבבים. עוד קשיים. עוד מבחנים בזוגיות.

ומתפללת שהקב"ה ימשיך לתת לנו יד כל הזמן.

ושתגיע הגאולה השלמה בקרוב.

שולחת לך חיבוק גדולואילו פינו

ותודה גדולה ממני ומכל עם ישראל על ההקרבה העצומה שלכם!

מזדהה עם המון ממה שכתבת.. קראתי והחזרת אותי למילואים האחרונים שהיו מאתגרים וממש כמו שאת מתארת..

שמחה בשבילך שהוא חוזר, שהצליח קרוא אותך מרחוק ושהתאפשר לו להגיע. מאחלת שיהיה זמן משמעותי וממלא יחד

שולחת לך מלא כוחות להמשך המילואים והמון הערכה ♥️♥️

את כל כך מחוברת לעצמךEliana a

אהבתי

זה כבר חצי ריפוי

מהממת שאת! תודה לך ותודה עלייך!!!אמהלה

ואיזה זוג מתוק אתם נשמעים

ותראי איך את חשובה לו

ואיך הוא הרגיש שאת צריכה אותו

איזו אינטואיציה חזקה היתה לו שנכון שיגיע הביתה היום

שיהיה לכם ערב קסום

ושזה יתן לכם מלא כח להמשך

בשורות טובות

חיבוק ענקיתהילה 3>

זה קשוח בטירוף. נשמע שאת קשובה למה שהלב שלך זקוק ויודעת גם להביא את זה לזוגיות וזה כל כך חשוב.

איזה כיף שהוא חזר, תספרי לו כמה זה מחיה אותך ❤️

🫂יעל מהדרום

וואי אהובההבוקר יעלהאחרונה

כמה קשה. מבינה אותך כ"כ

שולחת חיבוק גדול.

ותודה לכם.

משהו שלא מובן לי: מה ההבדל בין אוטיזם למחוננות?מתואמת

אני קוראת פה בשרשורים אפיונים של מחוננים, שמאוד מזכירים לי את כל מה שאני יודעת על אוטיזם... ואני שואלת: באמת מדובר על מחוננות, ולא על אוטיזם במסווה?

אני יודעת שבתוך הסיווג של אוטיזם יש אוטיסטים שמוגדרים מחוננים ויש כאלה שלא. ויש כאלה בתפקוד גבוה, שבאמת אולי המחוננות שלהם מחפה על האוטיזם...

אבל עד עכשיו חשבתי שמחוננות היא פשוט איי-קיו גבוה, שאולי עלול להוביל לקשיים חברתיים ורגשיים, אבל לא לצורך מוגבר בשקט, לרגישות לרעשים, לקושי במעברים... וכו' - דברים שאני מכירה מאוטיסטים.

וזהו, אני קצת מבולבלת, ומעניין אותי אם מישהי תדע לעשות לי כאן סדר...🙈

האמת שגם לי זה נשמע קצת מוזר ולא הכי קשוריעל מהדרום

לק"י

הבן שלי מחונן, והוא אומנם רגיש יחסית, ועם קצת רגישות תחושתית. אבל אני בכלל לא בטוחה שזה קשור אחד לשני. גם אני הייתי רגישה (מאלה שנעלבים ובוכים וכדומה), ואני לא מחוננת.

(והבן שלי לא אוטיסט. לפחות אין לנו סיבה לחשוד בזה🤷‍♀️).

לגבי אוטיזם- אוטיזם זה קודם כל קשיי תקשורת. שאר הדברים הם נלווים, אבל לא הבסיס. מה שאני חושבת לפחות.

באמת שאלה טובהנפש חיה.

אני חושבת שמחוננות קשור לתחום החברתי (קשה להבין מצבים חברתיים ויש פער בין השכל ליכולת הרגשית)

ואוטיזם קשור להפרעות/בעיות תקשורת (שזה גם קשור לתחום החברתי אולי בעקיפין)

ורמת התפקוד מצביעה על הטווח של רמת התקשורת

חחח מקווה שהצלחתי להסביר את עצמי

גם אני מכירה כמוךיראת גאולה

שמחוננות זה מנת משכל גבוהה,

אבל יש מאפיינים של מחוננים שנובעים מהפער בין הרמה השכלית לבין הרמה הרגשית. כלומר, לרוב המחוננים יהיה בהכרח פער כזה, וההשלכות שלו (כמו שכתבת, רגשית וחברתית בעיקר) זה משהו שנראה אצל הרבה מחוננים.

מעבר לזה, לכל אדם אופי משלו ומאפיינים משלו בלי קשר למנת המשכל.

מחוננותתהילה 3>

למיטב ידיעתי היא נטו עניין של איי קיו, כלומר ה3% העליונים במבחני איתור (מקווה שזכרתי נכון את מספר האחוזים, אפשר לוודא).

בין המחוננים, יש כאלה שהם גם על הרצף האוטיסטי, ויש כאלה שלא ובכלל לא, והם לגמרי חברתיים, חברותיים וכו'.

יש ילדים מחוננים שפחות בשלים רגשית או חברתית וזה יוצר אצלם גם פערים מסויימים, אבל זה לא מחייב שהם על הרצף.

כמו כל העורבים שחורים אבל לא כל השחורים עורבים

אני האמת תוהה מה ההבדלבתאל1

בין סימנים של אוטיזם לקשב וריכוז. כי נשמע שיש הרבה מהמשותף.

אוטיזם זה קודם כל לקות תקשורתיעל מהדרום

לק"י

נכון שהרבה פעמים גם יש להם גם קושי להתרכז לפרקי זמן ארוכים.

אבל זה שכל מי שעם לקויות קשב וריכוז יש לו גם קושי בתקשורת.

התסמינים יכולים להיות דומים אבלממשיכה לחלוםאחרונה

הגורם הוא אחר

ולכן המענה צריך להיות אחר

בתהליך האבחון של אוטיזם או הםרעת קשב שוללים את השני

נראלי יש לי התקפי חרדה - חוששת...אנונימית בהו"ל

סובלת מזה כבר תקופה, אחת לכמה זמן סוג של נפילה לקראת הערב , בילבול, בחילות חזקות , עייפות מטורפת נכנסת למיטה ולא מסוגלת לדבר עם אף אחד, לא מצליחה להירדם גם עד הבוקר ככה סוחבת עד הבוקר והולכת בקשוי לעבודה, לוקח לי זמן להתאושש מזה. היה לי ככה פעם ב3 שבועות נניח, לאחרונה זה מגיע לי אחת לכמה ימים, ב"ה יש משפחה ברוכה, עבודה מחוץ לבית וגם שם עמוס, אתמול אחהצ זה קרה שוב לא תיפקדתי עד שנכנסתי למיטה מיותר לציין שלא נרדמתי עד שעה 5 בבוקר אולי

קמתי בתחושת פחד וחרדה שזה יחזור על זה שוב. מנסה להבין מה יש לי ולאט לאט מבינה שזה סןג של התקף חרדה.

הגיוני שאני לא מבינה ממה זה מגיע? אין שום טריגר וסיבה, ככה משום מקום? קבעתי למחר תור לרופאה שלי, אבל מה להתחיל טיפול תרופתי?? או שיש משהו עדין יותר

ממש מפחדת מהפעם הבאה, החוסר שינה , חוסר אנרגיות ממש מרגישה מתה באותו זמן מחרפן אותי, תחילה חשבתי שזה קשור לקיבה בגלל הבחילות אבל מבינה שלא...

עד עכשיו לא התאוששתי מאתמול, מתפקדת בבית ובעבודה כמו רובוט, עכשיו הפחד מההתקף הבא משתלט עלי

יצא קצת מבולבל אז סליחה, מנסה להבין מה הטיפול כי לא מסוגלת לסחוב ככה עוד

האמת שזה נשמע יותר נפילת סוכר/לחץ דם מחרדהאמהלה

התקף חרדה בד"כ מתואר בצורה ממש שונה.

ובלבול זו תופעה שמצריכה בירור. (והיא קורית בנפילות סוכר...)

הייתי הולכת לרופא משפחה ומבקשת בדיקות דם מקיפות

ובהם בדיקת המוגלובין מסוכרר HBA1C בדיקה שמראה אם היו צניחות בסוכר לאחרונה.

אם את בכ"א חושבת שזה התקף חרדה הטיפול שמאד עוזר זה CBT

לפעמים צריך גם טיפול תרופתי.

אני ממש ממליצה ללכת לרופא משפחה בקרוב.

יש לי תור טלפוני מחראנונימית בהו"ל

מעולם לא סבלתי מלחץ דם גבוה/נמוך ובעיות של סוכר

לפי הצאט כן נשמע שזה סוג של חרדה

לך לא נשמע? האמת שאת מעודדת אותי כי שקעתי לייאוש וקשה לי עם המצב ולהרגיש ככה

ממש לא. התקפי חרדה בד"כ לא כוללים בלבול ועייפותאמהלה

ונפילת סוכר ממש כן.

לכן זה הדבר הראשון שעלה לי.

אבל אם זה תופעה שמלווה אותך כבר זמן רב את חייבת לבדוק ביסודיות.

לכן חשוב קודם כל בדיקות.

ובבקשה אל תתני לצ'אט לתת לך עצות רפואיות. זה עלול להיות מסוכן.

בהצלחה יקרה

טוב שקבעת תור

תרגישי טוב

זה גם יכול להיות חוסר בוויטמינים וכד'.אמהלה

תודה לךאנונימית בהו"ל

חיבוקתהילה 3>אחרונה

מציעה לקבל עזרה רגשית. הרבה פעמים סטרס ועומס יוצרים אצל נשים מצב כזה.

ולפעמים זה גם יוצר גלגל נוסף של חרדה מלא להירדם, שעוד יותר מקשה לישון, וחוזר חלילה...

הכי נכון זה לעשות עבודה רגשית ולהבין מה כבד עלייך❤️

יש דבר כזה לאבחן היפראקטיביות לפעוט?אנונימית בהו"ל

סליחה אני ממש נואשת

הבן שלי בן כמעט שנתיים (עוד חודש)

שובבבבבבבבבבבב

פרא ממש

אני לא עומדת בקצב!

הוא גם מגיע לכל דבר מטפס משתחל

כל פעם אני מוצאת אותו במקום מפחיד אחר

אני לא מצליחה לשמור עליו.

הוא יודע לפתוח קופסאות של תרופות עם נעילת בטחון

וכמעט את כל סוגי המנעולים לארונות

ולברוח מהכסא בטיחות או החגורה של כסא האוכל בקיצור- הבנתן את העיקרון...

הוא גם לא יישן טוב בלילה- קשה לו מאד להרדם

הוא צורח שעות, אז אי מוציאה אותו שלא יפריע לאחים שלו

ואז הוא נשאר ער עד 11 בערך ומשתולל בכל הבית...

ביום הוא בכלל לא ישן והגננת קצת מתלוננת עליו

ויש לו מלא כח

היה עכשיו מפגשי חנוכה ואני רואה שהבני דודים מפחדים ממנו

לא אלה בגילו, ילדים בני חמש שש חוששים ממנו

הוא מרביץ, שורט נושך

זורק חפצים על ילדים אחרים

האמת לפעמים גם אני מפחדת ממנו (למרות שיחסית לי ולבעלי הוא לא מציק וגם לא לגננת כי יש לנו סמכות עליו)

הוא חכם, הוא מבין, אני רואה לגמרי.

הוא יודע מה מסוכן מה אסור

זה לא עוזר

הוא לפעמים אומר אחרי שעשה משהו רע 'עונש, אני עונש' _לא יודעת מאיפה זה בא, אולי מהגן.

אבל הוא בהחלט מבין שעושה מעשה אסור.

(עכשיו אמרתי לו שמחר חוזרים לגן, היה חופש יומיים, מיד אמר לי את השמות של החברים ומשחקים האהובים מהגן)

לפעמים אני חושבת ש*אני* צריכה כדור כדי להתמודד איתו

אבל לפעמים נדמה לי שגם לו אפשר לעזור

גם בשבילו מפחיד להיות כזה מנוע עוצמתי בתוך גוף של פעוט.

הוא מנחם את האחים אחרי שפוצע אותם...

אחים שלו גם לא אוהבים אותו כל היום מתלוננים עליו הוא הורס להם נוגע מציק

אני באמת מנסה לעזור אבל לא תמיד יכולה אני אחת ושי לי 2 ידיים והבית לא גדול

והוא אוהב את אחים שלו ורוצה שישתפו אותו במשחקים.

אבל כשאי קולטת שאני דוחה את ההחתלה שלו כי אין לי כח להתמודד איתה-

אני מבינה שמשהו פה לא תקין.

שאני שוקלת אם לקחת אותו לגינה (כי אני אצטרך בטוח לטפס על המגלשה מבחוץ להוריד אותו משם)

או שעדיף להשאר בבית (ועוד משהו יישבר..)

בקיצור מה עושים?

לכי להתפתחות הילדפאף

תבקשי הפניה מהרופא ילדים, לא יאבחנו היפראקטיביות בגיל הזה, אבל תדגישי את הקשיים ואולי יתנו לך אבחון אצל מרפאה בעיסוק שתבדוק וויסות חושי ודברים נוספים...

אם המצב באמת כמו שאת מתארת-מרפאה בעיסוק ממש יכולה לעזור, ללמד אותו לווסת את הכוח שלו, ללמד אותך איך להתמודד איתו-יכול להיות שהוא ילד שזקוק לגירוי תחושתי גדול יותר, כי נשמע שהוא מתנהג בצורה טיפוסית לגיל שנתיים-אבל מפעיל המון כוח, הרבה ילדים בגיל שנתיים מרביצים או מפרקים משחקים לאחים שלהם, נשמע שהעניין אצלו שבכל פעולה שלו הוא מפעיל המון כוח...

בהצלחה! נשמע קשוח ממש

תודהאנונימית בהו"ל

זה לא ילד ראשון שלי

קלאסי בגיל שנתיים להציק אבל הוא פשוט מנוע טורבו

זה בלי הפסקה ומתזז ואני לא מצליחה לעצור את זה

גם אין לו פחד

חופשי בגינה נניח

ילד בן ישר עוקף אותו בתור למגלשה

הוא מטפס מהצד על הסולם נוגס בו בברך

וואלה זה זר לי..

וגם מאש/כביש/כלבים שום דבר לא מפחיד אותו..

זה נשמע לי קשור לוויסות חושיפאף

אני מסכימה איתך שזה לא בו שנתיים רגיל, זה פשוט נשמע כמו התנהגויות של בן שנתיים מוקצנות, עם היפראקטיביות פחות יש מה לעשות בגיל הזה, אבל וויסות חושי, הפסקות תנועה יזומות, דברים כאלה לדעתי יכולים מאוד לעזור, כדאי להתחיל מרופא ילדים ולהתעקש על הפניה להתפתחות הילד ולמרפאה בעיסוק

מסכימהיראת גאולה

לא מאבחנים היפראקטיביות בכזה גיל, אבל יכולים לתת כלים מכיוונים אחרים.

אני רק שולחת חיבוקאחת כמוני

נשמע מתיש ביותר

רק רוצה להרגיע אותך שעם הגיל זה מתאזן קצת...חילזון 123

עבר עריכה על ידי חילזון 123 בתאריך ב' בטבת תשפ"ו 23:59

וזה כבר מפסיק להיות מעניין לעשות מה שעניין אותו בגיל שנתיים...

יש לי אחד כזה שבגיל יותר צעיר אפילו עלה לארון העליון במטבח ופתח ושפך את האקמולי... היה אלוף במתקנים בגינה...וכד'

ובכללי צריך כל הזמן אקשן ומשהו לעשות...

אחרת מפנה את המרץ להצקות ולצומי...

יש לאופי הזה גם יתרונות. זה אחד שתמיד ישיג מה שהוא רוצה, עצמאי מאד, אוהב אתגרים

גם לי נשמע כמו ויסות חושי. בהצלחה רבה!!!! לא פשוט❤שיפוראחרונה

מצפון, שומר בעבודהאנונימית בהו"ל

יש לנו שומר בכניסה לעבודה שמדבר הרבה עם מי שנכנס, בהתחלה הייתי תמימה וחדשה ונידבתי קצת מידע על מי אני ומאז הוא שואל הרבה שאלות ומגיע בהפסקה ואם ריק נכנס ומנסה לדבר.. וגם בסוף היום מנסה להתחיל שיחה..

הוא מבוגר ונראה שעבר הרבה קשיים בחיים...

מרחמת.. ויודעת שהקב"ה מצפה מאיתנו ליחס מכבד.

מצד שני באיזה שהוא שלב התחלתי לענות מהר, לעבור לידו מהר, לענות בקצרה ולהיות מהר בפלאפון ולהראות עסוקה.. הוא לא הפסיק!! וגם ניסה לדבר עם עוד מורה חדשה ולהראות לי שהיא כן זורמת - היא גם תמימה עוד..

יום אחד בעלי בא איתי והוא התחיל לדבר איתו גם..

יודעת שהתנהגתי אליו בקצת קוצר רוח,

מצד שני אני לא מעוניינת לדבר עם גברים!! ובקלות זה עלול להגיע למקומות של בעיה... הוא יכול לדבר ממש הרבה ולשאול שאלות.. ניסיתי לעצור את זה מהר...

אשמח למחשבות שלכן

מוסיפהאנונימית בהו"ל

הוא יודע שאני דוסית, אני לבושה ככה!!

בהתחלה חשבתי שהוא מדבר בקטע של סוג של סבא.. או משהו כזה.

אבל זה נהיה שאלות של הרבה זמן והרגשה של רצון לברוח..

אני רואה מבוגרות ממני שמכבדות אותו ומקדישות לו זמן.. אני צעירה וזה לא מתאים לי גם בלי קשר.

יש טיפוסים שהם לא מאה...באתי מפעם

זה לא נשמע כמו טיפוס שזה בעייתי לדבר איתו מבחינת 'לאן זה עלול להדרדר,' מכירה כמה שומרים כאלה וגם כשהייתי ממש צעירונת הרגשתי ממש לא נעים ואפילו מוטרדת, אבל כשהתבגרתי קצת (אני לא כזאת מבוגרת, פשוט לא ילדונת...חח) אז לא לקחתי את זה למקום כזה, הסתכלתי עליו בעיניים של ילד מסכן שמתחנן לטיפת יחס מכל עובר אורח, זה לא רק מנשים צעירות... אז את כמובן לא חייבת לתת לו יחס כ''כ אם זה מרגיש לך מעיק מידי, רק אומרת שאל תקחי את זה קשה. זה שאת לבושה דוסית לא אומר שהוא יסיק את המסקנה, כאמור, יש אנשים שהם לא ממש מאה בתפיסת העולם והבנה של דבר מתוך דבר, ומן הסתם גם לא מודע לכך שהוא חופר אלא בטוח שהוא חברהמן.

אבל הוא ממש מסוגל להפוך להיות "חבר"אנונימית בהו"ל

כזה ולהרגיש מאוד בנוח לומר הערות ולייעץ ולהתקרב רגשית, ואני גם לא ילדונת.. ופשוט מעיק עלי הלשים גבולות בלי סוף, כשאני פשוט לא מעוניינת לפתח שיחה חוץ משלום ולהתראות.

אז אל תפתחי שיחה. בעיני זה ממש בסדריעל מהדרום

לק"י

זה לא שהוא בודד לגמרי. אני מבינה שיש כאלה שכן משוחחים איתו.

(גם אם הוא היה בודד וזה היה מעיק עלייך, אז לא הייתי אומרת שמחובתך לשוחח איתו. אבל אם הוא גם לא בודד, אז בכלל).

תודה על זה.אנונימית בהו"ל

ברגע שאת מרגישה רצון לברוחכורסא ירוקה

זה הזמן לעצור. אפשר להתעלם או להגיד בוקר טוב בנימוס ולהכנס פנימה, בלי מה שלומך או שאלות. אם הוא שואל מה איתך - בסדר תודה שיהיה יום נעים.

אני מרגישה מועקה כזאת. שהוא מנסה לפתח קשראנונימית בהו"לאחרונה

ואני ממש לא בעניין, אבל מרחמת ואולי צריכה לחשוב קודם על עצמי וכמובן לכבד אותו אבל לשים גבול ברור

אולי יעניין אותך