שנה שעברה (בעיקר בשביל המחויבות האישית ) הייתי חונכת עם עוד 3 בנות במועדונית בסניף שלנו.

היו בערך 20 בנות בכיתות א-ב עם קשיים לימודיים וחברתיים וכל יום חמישי עזרנו להם עם שיעורי הבית, הכנו פעולה והגשנו ארוחת ערב.

אחרי פורים כשפרצה הקורונה ההורים פחדו לשלוח את הבנות אחרי הסגר וכמה חודשים לא הייתה שום פעילות.

כששחררו את ההגבלות בערך בחופש הגדול ארגנו משחקים בחוץ ועדיין באו רק 3 בנות וגם הן בקושי.

פעם אחת ישבנו כל החונכות וחיכינו שבנות יבאו, לא היינו בטחות שאף אחת תבוא, אבל היינו חייבות להישאר.

אחרי חצי שעה של המתנה נמאס לי, והתחלתי ללכת הביתה.

בדרך, לא רחוק מהסניף עצמו אני רואה את אחת החניכות בכיוון הנגדי לאן שהלכתי.

היא התנפלה עליי בחיבוקים ושאלה האם האם המועדונית מתחילה עכשיו כי היא לא הייתה בטוחה.

מהר תירצתי שיצאתי מהרחבה של הסניף ופגשתי אותה בדרך כי הלכתי לחפש אם בנות באות. ואז ביחד איתה חזרתי לרחבה שליד הסניף.

לא היה ממש אפשר לעשות את המשחקים שתכננו עם ילדה אחת, וההגבלות של הקורונה כבר מזמן לא נתנו לנו להביא אוכל, אז סתם דיברנו איתה בשעה שנותרה.

זאת הייתה ממש פאדיחה בשבילי, גם מול הילדה שעשתה מאמץ והגיע ואני רציתי ללכת, וגם מול החונכות האחרות שבאמת צדקו שבסוף מישהי תבוא.

(אגב, זאת ההודעה ה2,000 שלי, אין לי מושג איך זה עלה כ"כ מהר)

רוצה לספר סיפור?

יש לי מטרה נסתרת לפתוח שרשור של מעל 30 תגובות בלי וויכוח אידאולוגי, סתם דברים כיפיים.

אני לא יודעת עד כמה ראלי אבל אני ממש רוצה לנסות.

כל הכבוד ואהמ בהצלחה

@באולפנה...
@ציפור מדבר.
@רודף אהבה בימים
@לראות בטוב
@חסרת טאקט
@קורא ממעמקים
@מאן דאמר
@תות"ח!
@yes123
@טונה(לא דג)
@הכול לטובה!
@אני ועצמי

ואפשר לבקש @נשמה כללית את הרשימת תיוגים שלו מהפינה, מעוניינת?

זו עבודת פרך!

אמממ וואו בעצם למה תויגתי?

עשינו יום כיף לילדים שיש להם אחים חולי סרטן. וואו, זה היה מרגש... זה כאילו אתה מקבל פרופורציות... לא משנה מה אני אבקש וכמה אני אתמסכן... יש פה ילדים שכל כך רוצים שאלו יהיו התלונות שלהם! קיצר נראלי הם ממש נהנו, 

ולקראת הסוף אז הפרחנו בלונים לאוויר, אם משאלות עליהם, והיה שם ילד קטן שלא כתב על הבלון שלו כלום.

ניגשתי אליו, ושאלתי אוןתו: "תגיד, אין לך שום משאלה? אין שום דבר שאתה רוצה?"

ואז הוא כתב על הבלון: "ה', בבקשה תשלח רפואה שלמה לאחותי", ואז הוא רשם את השם שלה. 

כמעט בכיתי שם ברצינות.

ותודה רבה על הסיפור.

בבקשה כל מי שעוד לא כתב שיכתוב משהו.

הייתי פעם בבית ספר חילוני שהעברנו שם פעילות על יהדות קיצר אני הייתי צריכה להדביק לילדים איזה משו ועברתי בניהם.. אז פניתי לאחד: חמודי גמרת את היצירה? אתה רוצה שאני ידביק לך? או משו כזה קיצר או בוהה בי ואומר לי לא קוראים לי חמודי.. ואז הוא מצביע על מישו והוא אומר זה חמודי ואני כזה לא הבנתי מה הוא רוצה מהחיים שלי אחרי זה אני קולטת שהיו שם גם ערבים ואשכרה השם הפרטי שלו זה חמודי....

לא אמרתי שמקסים זה שם מוזר ואם אמרתי תקני אותי

דבר שני אם לסבא שלי יקראו סטיב זה יהיה חריג גם אם השם מוכר ביותר בחו"ל אני לא הכרתי את השם

היה לי קונצרט שבוע שעבר (מנגנת בכינור) והתאמנתי עליו מאלאא.. בשבוע של הקונצרט לא קבעתי כלום כדי שאני יהיה פנויה להתאמן במיוחד עם הקורונה שלא היו הרבה תלמידים אז כל אחד קיבל יותר קטעים כדי למלא את הערב...

קיצר התאמנתי התאמנתי ביום של הקונצרט גם התאמנתי (באורך פלא...) ואז הגיע הקונצרט פפפם (תופים) אז הקטע המרכזי שנגנתי היה קונצרטה לכינור באיזה סולם שאני לא זוכרת והיה לי שם קטעים שדי פיקששתי... די התבאסתי על זה אחרי המלא השקעה שנכתבה לעיל בסוף לא אהבתי איך שיצא... מצד שני הקטעים האחרים יצאו יותר טוב שזה מעודד וההרכבים יצאו טוב ממש... בסך הכל נהנתי למרות הבאסה והגעתי למסקנה חשובה לכל מי שמנגנן בכינור תמנעו ממים בידיים לפני שמנגנים או שתשימו טלק כדי לייבש את האצבעות למה מים מקשים על התנועה של האצבעות מה שפיקשש לי את היצירה.. זהו תודו שאם מבואסים עכשיו

השנה, שנת תשפ"א היינו כל השכבה בטיול סוף שמינית.

באחד הימים היינו בקייאקים (נראה לי כפר בלום) איך שנכנסנו לנחל ירדנו מהסירות.
אחרי שהתקדמנו כמה עשרות מטרים ועשינו הרבה בלאגן הגיעה קבוצה גדולה של חיילים (נראה לי שהגיעה פלוגה שלימה)
חברים שלי חטפו להם סירה ואז התפתח איתם קרב רציני. היה כיף! פירקנו אותם..
במהלך החופש חברים שלי נפגשו ברחבי הארץ חיילים שהיו שם ונזכרו ביחד בחוויה.

מתי היה חופש

החופש התחיל אחרי תשעה באב

מה כבר הספקתי לעשות

אממממ

פעם איבדתי משקפיים בכינרת

אמממ

מה עוד

לוידע

פעם הלכתי לאיבוד באור יהודה כי לא הבנתי אוטובוסים!

בנות: הייתי בטיול עם חברות היה כיף ממש ואז כשחזרנו נסענו בשני אוטובוסים קיצר מה עושים כשלא יודעים את הדרך? מוביט קיצר המוביט אומר קו 71 עלינו על קו 71 אחרי שעה אחנו רואות שאנחנו בקצה אחר של המדינה קולטות שעלינו על הכיוון ההפוך יאוו איזה בלאגן הלך שםם... הרימו מסוקים לחפש אותנו עלינו על איזה 80 קוים כדי להגיע הביתה...

בנים: פעם הלכתי לאיבוד באור יהודה כי לא הבנתי אוטובוסים

חח הספור שם בחיים לא קרה לי...

אפילו עשיתי סרטון עליו! 

עשיתי את זה בכיתה ט

הוא נקרא story time animator

הסגנון הזה כ"כ מוצלח עד שהם נהיים עסק שלם ושוכרים אנימטורים שיעשו רקע מושקע.

לערוץ הכי גדול בתחום יש 17 מיליון רשומים.

https://www.youtube.com/channel/UCo8bcnLyZH8tBIH9V1mLgqQ

https://www.youtube.com/channel/UCn1XB-jvmd9fXMzhiA6IR0w

https://www.youtube.com/channel/UCGwu0nbY2wSkW8N-cghnLpA

https://www.youtube.com/channel/UCWPB0WpnMIy-g7zncwIhvQg

הם ממש מפורסמים.

חלק גדול מהאנגלית שלי בזכותם.

בננה על קרנף שלא אוהב בננה...

יש מצב שזו הייתה טעות לשלוח את הסרטון הזה

הקול שם דומה לקול שלך?

ולא הבנתי את הקטע עם הספה...

דורשת הסבר

סתם, זה היה בהתחלה של הקורונה, הייתי יכול לעשות את זה יותר מושקע, אבל נורא פחדתי שעוד שנייה תיגמר הקורונה וזה לא יהיה אקטואלי, זה היה לפני איזה שנה וחצי

לא. הזה עם אני בכלל לא אוהב בננה...

עם המתיחה? באמת נונסנס מוחלט, אין שום תבנית או הסבר או הגיון, וזה היופי, כאוס מוחלט

אבלאבלאבל זה באמת דומה לקול שלך?

נורא מעוות בעריכה

ממש בשבוע הראשון של החופש לתיכוניסטים - נוער וגיל ההתבגרות זו ההודעה הרלוונטית

במסע הרשתי השנה בקיאקים חייבו אותנו ללבוש כובעים, וכמעט מיד לפני הקיאקים אבדתי את הכובע שלי (כובע טמבל בצבע שמנת חלק ממש יפה ונוח אם מישהו ראה באזור ) אז חברה שלא יכלה לעלות בגלל בעיה רפואית השאילה לי את שלה ועוד אחד שהיה לה לאחת הבנות האחרות בקיאק.

(בתחילת המסלול עמד צלם וכולנו חייכנו אליו בלי לדעת איזו במזימה נוראית הוא משתתף.)

בערך באמצע הדך הכובע המושאל השני נתקע בקצה ליד עץ, אז שתי בנות ירדו למים לתפוס אותו והשאר "חנינו" את הקיאק בערך 10 מטר משם בחלק רדוד כי רק אז הצלחנו לעצור. (היינו ממש גרועות בניווט ותמיד נתקענו בקצוות )

אני ניסיתי ללכת נגד הזרם כדי לעזור לבנות לתפוס את הכובע, אבל כשהמים מגיעים לגובה המותן ממש קשה להתנגד לזרם והתהפכתי בגלל המצוף שאי אפשר לשחות איתו.

בסוף הן הצליחו לשחרר את הכובע אבל לא הצליחו לתפוס אותו והוא נסחף בזרם, גם מי שהיו בחנייה ניסינו לתפוס אותו ללא הצלחה, אז צעקנו למי שהיו בהמשך הזרם, אבל עד שהם קלטו את המסר הכובע נסחף ולא נראה עוד לעולם. 

(כובע טמבל לבן, אני בטוחה שהיה עליו כיתוב, גם מאוד הגיוני שנמצא אותו שוב )

כשירדנו מהשאטל (המגעיל מלא הבוץ והחול שפספס דווקא אותנו כמה סבבים רצוף) נתקלנו בעמדה של צילום, ומתברר שהם מוכרים את התמונות שהצלם ההוא צילם וכדי לקבל אותן נצטרך לשלם 15 שקל לתמונה מודפסת ו50 שקל לתמונה בווצאפ! (ועוד כמה אפשרויות שאני לא זוכרת, אבל באותו מחיר מוגזם)

זה מחיר מוגזם לגמרי לתמונה אחת לדעתי, וגם ממש לא אהבתי איך שלא הסבירו לנו מראש שזה יעלה כסף.

אז ניסיתי לשכנע את אחת החברות לא לקנות את התמונה כדי לא לתמוך בבעלי עסקים מפוקפקים ומול הפנים של המוכר אמרתי לה שהוא משתמש בטריקים פסיכולוגים זולים כדי לסחוט כסף מקהל שבוי.

אבל למרות כל השכנועים שלי היא קנתה תמונה מודפסת, התמונה ממש טובה וכולן יצאו בה מעולה, אבל אני לא חושבת שהיא שווה כ"כ הרבה כסף.

ובסוף יצאנו מהקיאקים עם כובע אבוד ותמונה מעולה במחיר מוגזם, היה ממש כיף.

מושבים קרועים רטובים מכוסים בחול, זה כנראה היה המצב שלי מי שישבו עליו, אבל עדיין.

גם מיד ביציאה נתקלנו בקייאק מלא מורות, וכמובן שרצינו להתחפף כמה שיותר מהר.

אבל עד שהאוטובוס הגיע,הוא העלה כמות של אנשים, ודווקא לנו לא היה מקום.

חיכינו לאוטובוס הבא, ואותו הדבר קרה.

בפעם השלישית דווקא היו כמה מקומות, אבל הם לא הספיקו לכולן וכללו ישיבה ליד ערבים חסרי חולצה, אז וויתרנו.

וכל הזמן שחיכינו נאלצנו לצפות במופע של המורות שמשום מה הרגישו צורך לשים חולצת בסיס מתחת לחולצה הענקית שחלקו, ועוד בכניסה למים.

ראינו אותן מיד אחר כל מחליפות לשמלות אלגנטיות ושרשראות שאין לי מושג מאיפה הן הוציאו ואיך הן שמרו עליהן יבשות.

אבל היה ממש מוזר לראות אותן בטירשטים התכלת האלו, וכמו שאמרתי הן הרגישו צורך לשים בסיס מתחת למרות שהן היו ענקיות וחונקות והיינו במים.

מיד כשחלקו אותן בפארק יום קודם היה תור בשירותי לגזור אותן, אני לא אוהבת לגזור חולצות והן תמיד מסתדרות בכביסה לדעתי, אבל היה מצחיק איך בנות גוזרות אותן והמורות מוסיפות עליהן.

כי בעיקרון הם תכננו שנלבש אותם יומיים רצוף

נראה אם הבנים פה יבינו מה הבעיה בכך.

זו הכללה גסה.

אני ממש לא כזה ואני סולד מדברים כאלו.

אבל אכן אני מודה שיש מלא בנים כאלו, כי די צוחקים עליי שאני מחליף כל יום מכנסיים, חולצה והכל ולא יוצא מצב, אלא אם כן נתקעתי, שאני לובש אותם בגדים למחרת, יומיים רצוף...

(יש לי איזה סיפור ממחנה אחד, אבל לא אחשוף אותו...😅)

אם הם לא אמורים לייצג את הגברים של היום, מי כן אמור?

היה בסדר אם הם היו עושים ככה לעצמם, אבל התכנון שבנות ינהגו ככה? נורא ואיום.

מזל שהם לא התעקשו על זה, אפילו שהמורות אמרו לנו להביא איתנו אבקת כביסה, באמת.

לא, גברתי, את עכשיו חצית קו אדום.

אני מתכחש אליהם, נראה לך שהם מייצגים אותי בכהוא זה...?

ממש לא...

ממש נורא ואיום...

נ.ב. זה לא אומר שאני מתכחש לאח שלי...🤭

תודה רבה...!!

בהחלט מעודד ומחזק כשאין הרבה תמיכה לעניינים האלו...

סליחה, את צודקת, אני פשוט אפסיק לכתוב את זה...

ואז אחותי לעגה לי שאמרתי שאני יותר היגייני ממנה, בושה וחרפה...

לאיזו חוצפה אפשר להגיע...

כאילו, באיזה קטע אני, בן, צריך להעיר לה כל הזמן על לשתות מפה לפה...?

זה כבר מתחיל להגעיל...! (הלוואי שזה היה רק מתחיל, כשאני חושב על זה, זה כבר בשלב מואץ ומתקדם...)

זה כבר קטע העריכות האלו, אה...?

באמת לא הבנתי בהתחלה למה לא הגבת על מה שהוספתי...

הבעיה היא שאת יותר מדי מחוברת ואז ההודעה פתוחה לך בלי עריכה...

יפה, יפה...

לפעמים כבר אין לי כוח ואני מיואש, וכשאין ברירה אז אין ברירה, אבל בעדיפות ראשונה שלי לא לשתות מפה לפה...

וכשכן קורה ל"ע אני לוקח ומנגב כזה את הפיה חזק...

נכון, אבל אני ממש מכחיש שאני עירוניסט...

אני לא מהאלו שמביאים מזוודה וכאלו כמו העירוניסטים, אני כזה תמיד מסתובב עם תיק ענק, כמו כל הדוסים...

בכללי יש לי לוק של יחסית מתנחל כזה, והמורה לנהיגה שלי מצחיק אותי רצח... (חילוני...)

הוא אמר כזה לאח שלי התאום שגם לומד איתו ש"אתה לא רציני כמו אח שלך, אח שלך הולך להפגנות, מחפש צדק, אכפת לו, אתה מה שמעניין אותך זה רק להשיג עוד כסף..."

קרע אותי...

אבל הוא מה זה מכבד, הוא לא מקלל או מדבר לא יפה לידי כזה, והיום כמעט נפלטה לו קללה והוא התנצל....(הלכתי אליו ולא לדתי, למרות שהוא גם יותר יקר מהדתי, כי הוא מתקתק שיעורים ומקצועי וגם אחלה רכב ללימודי נהיגה וגם אוהב את שיטת הלימוד שלו....)

והוא שאל אותי אם אני מתנחל, אז עניתי לו שבעיקרון אני לא....

אבל כמעט לכולם אני אומר שאני מתנחל...

אבל לא כ"כ עובד...

אבל רק במצב קיצון וחירום, סתם ככה לא...

חחחח, היה לי חבר בצוות הדרכה שהוא היה עירוניסט ממודיעין והיה הולך עם מזוודה, והוא היה נמוך וקטן כזה, אז תמיד צחקנו עליו שהוא קומפקטי ויכול להיכנס למזוודה...

ומתנחלת נראית נראה לי בעיקר בכך שהיא....טוב, לא יודע...

אכן... (אכן, אנחנו תאומים)

יאללה, תתחילי...

ועכשיו בעיר, אז אני נהנה מכל היתרונות...😅😎

לצערינו יש גם ערים שלא בדיוק מקפידים שם על כללי הזה"ב...

עד מתי אתם פוסחים על שתי הסעיפים...?

אם הבעל הוא הא-לוקים- לכו לערים, ואם ה' הוא הא-לוקים- לכו להרים...

בלשתות מפה לפה, 

אתה צמא נגמר לך המיים אז מה? עכשיו תשופך מיים על עצמך כי צריך לשתות מאוויר?

זה נשמע לי טיפשיי מה בעייה?

מה מגעיל?

אבל מה שהכיי אני לא מבינה הכייי!!

איך אפשר להיות בבית עם נעלי ביית?

למה יש ריצפה? ללכת יחפים!!

זה סיוט נעלי ביית!!

לא מבינה עם זה הבית שלך מה בעייה ללכת יחפים..

תאמת בשכונה אני הולכת חופשי כול הזמן יחפה זה הרבה יותר נוח!!

ואף פעם לא הבנתי מה מגעל בזה?

תאמת יותר מזה כול הדברים שזה מגעיל... לגעת  בג'וק או לא יודעת מה.. גם אף פעם לא הבנתי

יש דבר אחד שמגעיל וכול השאר נשמע לי הקרצה שאנשים ממצאים לעצמם שזה מגעיל...

מים מפה לפה זה מגעיל, באופן כללי, ואין בעיה לשתות מהאוויר, ודווקא די כיף בחום שנשפכים עליך קצת מים, זה מרענן...

ואם אתה באמת נזהר אין סיבה שישפכו עליך מים, סתם בדר"כ אנשים פחות נזהרים...

ולגבי נעלי בית, ככה.

אני אישית לא אוהב נעלי בית, זה סתם מעצבן ולא נוח.

אבל באופן כללי ללכת על הרצפה כל הזמן זה מגעיל כזה, כי כאילו אתה נושא איתך את כל הלכלוכים שגרפת עם הרגליים ומפזר אותם ברחבי הבית וגם מכניס אותם לחדר שלך, וגם בכללי אתה צובר שכבת לכלוך מגעילה על הרגל...

אבל נגיד במגרש דשא או דברים כאלו לא אכפת לי ללכת יחף, אני דווקא די אוהב...

אבל בבית, אמנם יש לי חשק ללכת יחף ולפעמים אין לי כבר כוח להסתובב כל הזמן עם סנדלים, אבל אז מגיע שלב שכבר אני לא יכול לסבול את הלכלוכים ברגליים ונכנע...

ביישוב שגרנו אז כן הייתי יוצא לזרוק את הזבל יחף,עכשיו בחיים (בלנ"ד...) לא יוצא יחף לזרוק את הזבל...

לגעת בג'וק באמת זה לא מגעיל...

יש דברים מגעילים ויש דברים שלא, זה נכון, אבל זה לא אומר שאין דברים מגעילים...

אנחנו שגרים בעיר בכיתה ו'-ז' נוסעים מחוץ לעיר לבד באוטובוס (בתוך העיר כבר מכיתה ד'), אבל בני דודים שלי לא

הוא דרש את זה...

וואלה, בהצלחה...!

יצאנו לאיזה מסע עם הסניף או מחנה, והאוטובוס הגיע.

טוב, כרגיל, כל החניכים צריכים לשים את התיקים בתא מטען והמדריכים יכולים להעלות לאוטובוס תיקים...

בקיצור, אותו מדריך מסכן בא לעלות עם התיק ואז הנהג אמר לו לשים את התיק בתא מטען.

ואז הוא לו שהוא מדריך, והנהג התחיל לצחוק עליו ואמר לו איזה משפט מזלזל, לא זוכר איזה...

הוא אשכרה לא האמין לו שהוא מדריך כי הוא היה נמוך....

בקיצור, מסכן...

ומכאן אנחנו למדים, רבותיי, על חשיבות לבישת חולצת התנועה בכל משך המסע...

אין סיבה שלא, אלא אם כן הנהג יפעיל יותר מדי את גלגלי המוח שלו ויצעק עליו למה הוא משקר עליו שהוא מדריך ועוד לוקח חולצת תנועה כדי לעבוד עליו...

ואז הוא היה יוצא עוד יותר מסכן...

ולמדריכים יש פריווילגיה

וגם, הנהג סומך עליהם כי הם בוגרים ואחראים ויכולים לקחת אחריות, הם כבר "גדולים".

זה גם פסיכולוגי, כי כשמדריך משמש כמדריך אז כאילו הוא פתאום הרבה יותר בוגר וכו', אבל אם פתאום הוא ילך לישב"צ ויהיה תחת הקומונר או הרכז אז פתאום הוא כבר לא יהיה בוגר, ככה זה עובד...

אין, זה מנסתרות הבריאה ששייכות רק לה', בבחינת: "הנסתרות לה' א-לוקינו"...

זה לא טוב, צריך להיות כמו שאומרים "לא דוגמא אישית, אישיות לדוגמא"...

וזה מה זה נכון, כי מלא פעמים אם אתה עושה משהו שאתה חינכת את החניכים שלך הפוך, יש מלא סיכויים שאחד מהחניכים יפגוש אותך ויראה אותך פתאום, גם אם אתה נמצא באנטרטיקה בסיור לחוקרי פינגווינים, כנראה ששם אחד מהחניכים יפגוש אותך וזה יהיה מביך ולא ראוי...

מזכיר לי איזה שכן שלי מסכן שאבא שלו עבד בתור נהג משאית זבל או משהו כזה, והוא מה זה התבייש בעבודה של אבא שלו וכו'...ואז פעם אחת נסענו אני ואמא שלי עם אחות שלי נראה לי לפגוש איזו מישהו, לא זוכר בכלל מה זה היה, נראה לי איזו סדנה או משהו, ברחוב תקוע באמצע מודיעין, ופתאום אנחנו רואים אותו בורח כזה שלא נראה אותו כי הוא עבד עם אבא שלו ולא חשב והעלה בכלל על דעתו ששכנים שלו פתאום יראו אותו...

בקיצור, הוא לא כ"כ הצליח לברוח, אז כזה שאלנו אותו מה נשמע, והוא היה כולו נבוך, אבל לא אמרנו לו מילה על אבא שלו, כמובן...

בקיצור, הדברים הכי הזויים קורים בסוף, אז אל תבנו על כלום, ובמיוחד אם אתם נמצאים באותה עיר עם חניכים שלכם, גם אם זה ברחוב גנרל לקרלק או חיימוב נטשה...

אינני חלילה באתי בזלזול כלפי אותה התנהגות וכלפי אותה אחריות, ואני מעריץ חבר'ה מדריכים שלוקחים אחריות ומתנהגים בלקיחת אחריות, זה מראה על כל האישיות שלהם, ברור לי לגמרי....

רק אמרתי שהמצב האידיאלי הוא שלא נישאר רק באותה התנהגות רק מול החניכים אלא זה אמור להשפיע על כל חיינו, ואנחנו עצמינו אמורים להתנהג איך שאנחנו מחנכים את החניכים שלנו, אחרת זו כביכול דרישה לא הגיונית, כי אם אתה המדריך דורש ממני משהו מסויים ושנייה אחרי זה ראיתי אותך עושה כשאתה לא לידי את מה שאמרת לא לעשות, זה מאבד את זה והחניך לא יקשיב לי...

וגם בלי קשר להתנהגות מולם, אם אנחנו אומרים משהו ומחנכים למשהו אנחנו צריכים לעמוד בזה, כנאמר: "קשוט עצמך ואחר כך קשוט אחרים".

יש כאלו מחנכים שאומרים טענה כזאת: "אמנם אני כזה, אבל ממך אני מצפה שתשנה, שתהיה יותר ממני". לפי דעתי זה חלש ולא יתפוס אצל אף חניך, בן או תלמיד, אם אתה רוצה שהוא ילמד ממך אתה צריך להראות שאתה בעצמך עושה את זה, אחרת הוא ירגיש לבד, "פראייר" ועוד כל מיני תחושות, במיוחד שבדר"כ יש פער מסויים בין החניך למדריך, ואז התחושה מתעצמת, כיוון שהחניך תופס שהמדריך אמור להיות הרבה יותר ממנו, ולא הגיוני שהוא יהיה מעל המדריך...

מה שכן, מדריך כן יכול לדבר על משהו מסויים לא בתור דרישה עכשווית שהוא מצפה מהחניכים, אלא שאיפה כללית, ואז אין בעיה, כי זה לא בגדר דרישה, אלא בגדר שאיפה, שיהיה אכפת לנו. מה שכן, צריך שזה יעניין את המדריך והוא ישתדל בנושא וישאף לזה. בקיצור, כמו שאתה דורש מהחניכים תדרוש גם מעצמך. אם אתה דורש מהם רק לשאוף- תשאף. אם אתה דורש מהם לעשות- תעשה. וכו'...

ואם זה לגמרי חיצוני, זאת אומרת, המדריך אין לו בכלל "צד כזה" ומצידו לא לנהוג ככה בכלל, וכל הסיבה שהוא עושה x זה בגלל החניכים, זה חיצוני לגמרי וזה בעייתי מאוד, כי אז החניכים יקלטו שזה חיצוני ולא באמת ילמדו מהמדריך, ויצא שכרינו בהפסדינו, שכן זה רק ילמד אותם לעשות פעולות חיצוניות, בעוד שמה שאנחנו רוצים שהחניכים לא יעשו דברים חיצוניים אלא דברים אמיתיים.

אני בא בזלזול, מדריכים הם ילדים שחיים בסרט שיש להם יכולת לנהל עניינים אבל המקסימום שהם יכולים לעשות זה לצעוק "אצ'יקיקיקוקו"

תתנצל זריז...!!

אבל לא חושב שמדריכים הם כאלה אידיאליסטים ואחראים, סתם ילדים שעושים חיקוי מושלם של השיעור חינוך שהיה להם וקוראים לזה פעולה

די עם התוויות, הסטיגמות וההכללות...!!

תן לי לנחש, לא היית אף פעם מדריך, נכון...?

ויכול להיות שאתה מכיר מציאות מסניף ספציפי, אך זה כלל לא מעיד על שאר הסניפים...

יש כ"כ הרבה מדריכים, כל אחד מגיע ממניע שונה, מרקע שונה, מעביר פעולות שונות... איך אתה יכול להכליל כ"כ?

ולזה התכוונתי בהודעה הראשונה...😅

חזק, אהבתי...!

ואני לא שמתי לב גם...

דהיינו, אחרי ששאלת לא שמתי לב שכתבתי וזו הייתה טעות...

הכל בסדר, זה קורה לטובים ביותר...

מעולם לא קרה לי

צודק לגמרי....

ולפעמים החולצות באמת מגיעות גדולות מידי בשרוולים ובאורך, אבל לדעתי אפשר לקפל אותם טיפה ולהכניס את החולצה לחצאית אם זה ממש נורא, ואין סיבה להרוס חולצה שתסתדר בכביסה.

אנחנו התחלנו לשיר שירים והראנו לערבים מה זה יהודים עם אנרגיות ועם שמחה...!

היה קורע...

רק ממש הפריע לי באופן אישי שהם כולם היו חסרי חולצה ואיזה 8 אנשים על סירה של 6.

אבל תכלס לא עשו לנו בעיות, להפך.

וזה היה כ"כ מוזר לראות שאחרי הפרעות יש כ"כ הרבה ערבים חנונים אשכרה...

ה' יעזור לך...

הזדהות עצובה.

אממ, חושב...
בסדר, חשבתי על משהו, נקווה שיצא בסדר....

הלכנו עם המשפחה לשיט כזה בכינרת, דהיינו שאתה בוחר איזה כלי שקושרים אותו לסירת מנוע ואז עליו אתה עושה סיבובים בתוך הים...

עשינו את זה כמה פעמים, ורוב הפעמים בחרנו ספה..

פעם אחת בחרנו אבובים או בננות, לא זוכר איזה אחד, ופשוט כל הזמן דודות שלי או אבא שלי נפלו...(אמא שלי והקטנות נשארו על סירת המנוע...)

המורה סירקה את הפאה לכבוד הטיול.
לא חשבה להחליף למטפחת (בדיעבד נראלי שהיא ממש מסכנה)
התגלצ'ה, התרוממה לה החצאית, ואז היא החזיקה את החצאית עם שתי ידיים מתחת לברך, לא הייתה לה יד שלישית לתפוס בפאה והיא עפה לה לתוך המים, הקרחת שלה התגלתה במלוא בוהקה, וכל הבנות צרחו...
דמיינו אישה מטופחת עם איפור ואודם מודגש, עגילים יקרות (ומכוערות), וקרחת על 0! 0! זה מחריד!

סיפרתי עלך המורות שלי בטיולים פה, נכון השאטל היה דוחה? - נוער וגיל ההתבגרותובהמשך, אבל קרחת של מורה??!

מורה מסויימת לספורט אצלינו על העיקרון מורידה את הכיסוי בכל השיעורים ככה שאנחנו יותר רגילות לראות אותה בלי מאשר עם. (היא ממש טיפוס. נראה לי סופית חשפתי איפה אני לומדת עם השרשור הזה)

אבל בכל שאר המקרים איזו חתיכת בד במטפחת יוצאת מהמקום, והתלמידות היקרות טורחות להגיד למורה ואפילו פעם מישהי ממש הדגימה על הראש שלה איפה יצאה חתיכת הבד ולאן היא צריכה להכניס אותה, היה לה קשר מסובך כזה, ברור שהתלמידה מבינה בנושא.

כנראה שמה אותו בתנוחה של גרעפ'ס ולא שמה לב שהוא פולט...
מסכנה...

כאילו, גם אותי זה הצחיק בעיקרון. אבל תחשבי רגע על ההרגשה של המורה... 

מורה חדשה שלא ידע שלא באים לטיול עם פאה, עוד יותר מסכנות הבנות הספרדיות שהבינו שיש נשים שעושות קרחת...

טוב, כבר פתחתי את הדיון פעם אחת, אין לי אינטרס לפתוח אותו שוב...

באמת, פשוט בפעם הראשונה הייתי חייב לכתוב על זה כי זה בער לי, אבל עכשיו קצת נרגעתי והבנתי שאין צורך לפתוח את הנושא, כך זו ההנהגה שלהם, וגם אם היא פסולה בעיניי ובעיני כל גדולי הדור שיוצאים על זה, אין צורך גדול להוכיח את צדקתנו, זה די ברור מאליו וסתם יכול לגרום לזלזול כשפותחים את הנושא. וכדי שיבהירו את הנושא, הספיקה פעם אחת...

טוב, חפרתי...

לי בבית ספר החרדי, היה איזה מסמר על הקיר, ואז הפאה של המורה נתלה על המסמר, והיא המשיכה כהרגלה...

ואז היא שמה לב שכולם בוהות בה, ובשוק.. ואז איזה אחת צדיקה מהר הביאה לה את הפאה.

באולפנה אני קושרת למורות שלי תמטפחות 

אני לא זוכרת כמעט כלום, רק שהוא היה פשוט כיתה בתוך בית ספר חרדי.

אם אבא היה רוצה לקחת את הבת שלו הוא היה צריך להגיד לשומר שיקווה שמורה בדיוק יוצאת והיא תשלח מישהי שתיקח את הילדה, כי היה אסור לבנים להיכנס.

אני מרים לרבנים את הכיפה אם היא נופלת...

היה לה חם והיא הורידה אותו, פתאום אנחנו רואות חבורת בחורי ישיבות תוקעים בה מבטים מזועזעים...
זה היה גדול!

זה באמת יפה וצעיר, וזאת בערך ההזדמנות היחידה לשים אותם.

פעם הרב שלנו סוג של צחק על בנות ששמו בנדנות אופנתיות כאלה שהן שמות כיסוי ראש, אבל צריכות לכסות יותר.

זאת הייתה פאדיחה רצינית בשבילן.

צריך לכסות את כל השיער חוץ משתי אצבעות (או משהו כזה)

אם הן רווקות והן סתם חושבות שזה יפה, הן לא עוברות על כלום. אפילו שזה קצת מוזר.

חזק...!!

וככה השארתן אותם פעורי פה בלי הסבר....?

טעות שלי, כל האשמה עליי.

פעם חבורה של בחורי ישיבות חסמו את כל האוטובוס עם איזה ארון גדול, במאמץ רב הזדחלתי דרכו והצלחתי לרדת בתחנה.

עד כמה שהיה מעניין אם הם היו מסבירים למה הם חושבים שאגד זו חברת הובלות, הם לא היו חייבים לי כלום אז המשכתי בדרכי.

אז כמה בחורי ישיבות צחקו עלינו שככה נראות בנות מהאגדות...
זה כ"כ הצחיק אותי, כאילו אני וחברה שלי הכי לא רפונזל בעולם...

ויצרו אותה בכוונה עם גוף יותר אנושי ולא צורת שעון חול עם זרועות בעובי קשיות.

(אגב יש להן את אותה מדובבת בעברית- משי קליינשטיין)

כמה סתומים הבנים באוטובוס, פשוט בושה וחרפה...

מילא לנסות, אבל הם רואים שאתן לא זורמות, מה הקטע לנסות בכוח....?

איי איי איי...

ומצחיקים 

אחר כך ראינו אותם וחברות שלי ברחו , ואני כזה " זהרו ממני" התפוצצתי מצחוק בפנים שלהם...חח גוזרייםם

אתם יודעים יש תוקפות בחיים שאתה רוצה לשוכח.. או שאני היחידה ...

קיצר זרמתי איתם אני וחברה שלי דיברנו איתם אחרי זה וצחקנו וזה... איזה שעה דיברנו בעיקר צחקנו 

וחברות אחרות אחר כך עשו לנו שיחת מוסר

כן, גם אני רוצה לשכוח חלק מהחיים שלי, חלק קטן, את האמת, הרוב אני זוכר ורוצה לזכור...

נו נו נו...☝ ☝ ☝

אה, ראיתי שחברות שלך כבר עשו לכן שיחת מוסר, אז אני פטור...

אבל כדי לוודא, ארבעים מלקות...40x

בן אדם, יש אנשים, ויש תחנות, ויש סיכוי קטנטן אולי למישהו יתחשק פתאום לרדת בתחנה, אולי תפעיל קצת את השכל ואל תתקע ארון באמצע האוטובוס...?

קצת לסובב את גלגלי השיניים במוח, וההברקה תגיע....

בסוף היא תגיע, אני מקווה....

זו הבנה בסיסית של התנהלות במרחב שיש בו עוד אנשים, ולא לחיות בבועה שהעולם הוא רק אני והחבר'ה שלי.

סליחה על היציאה ועל השיפוט, אני יודע שאני יצא מה זה סטיגמט, אבל אלו היו בחורי ישיבה חרדיים, נכון....?

תגידו להם שהם נראים כמו צפרדעים מהאגדות...

אה, איזה קטע, בפורום זה אפשרי...

סתם, ההודעה נקראה, זה לא עוזר...

וואלה, צודקות לגמרי, שלחתי את ההודעה בלי לחשוב שנייה לפני, באמת טעות שלי, אשריכן...

וממש חצופים, לפחות שישימו בתא מטען....

אבל בסדר, לא כזה נורא, הבינו שזה היה בלי הרבה מחשבה לפני ולא באמת משקף את מה שאני חושב חלילה.

מהההה

בגלל המשפט "וככה השארתן אותם פעורי פה בלי הסבר"?

מה הבעיה איתו? זו אפילו לא ביקורת אמיתית, סתם צחוקים

לא מבחינת הביקורת כלפיהן, מבחינת המחשבה ודעתי בעניין.

אם לא הבנת עדיין אתה מוזמן לאישי.

אני מבולבל

אני נסעתי שבת לבתדודה שלי ובערב שבת השיער שלי היה נראה זוועה אז קשרתי מטפחות כל הערב.. ואז רצינו לצאת לטיול אז בתדודה שלי קשרה לי כיסוי ראש מלא ויצאתי ככה. ואז היא פגשה איזו מכרה אז היא שאלה" מהה חברה שלך ?" אז בתדודתי עונה לה "כן חברה שלי" "נשואה?" "נשואה.." (ואני צוחקת לי בהתחנחנות...)

ועוד פגשנו זוג מבוגר ואמרנו לו שבת שלום..

למחרת יצאתי בלי כיסוי ראש פחדתי שנפגוש אותם...🤭

קורע...!!!

כי יש כאלה שלא יודעות לקשור, או שנופל להם המטפחת ואז אני מסדרת להם...

מסכנה .. מול כיתה של בנים בכיתה ז...

תנחומי...

סיפורים מצחיקים מבית הספר - נוער וגיל ההתבגרות

היינו בקיאקים בטיול של הבית ספר, ואני כל הזמן קפצתי למים... קיצר, בשלב מסויים חברות שלי התעצבנו עלי והמשיכו הלאה עם הקיאק... 

אחר כך הם הבינו שאיכשהו כנראה לא תהיה לי דרך להמשיך אז הם עצרו בצד כאילו אחרי פווווול זמן, ממש ממש באופק... ואני התחלתי לשחות אליהם, ועם האפודת הצלה וואו זה היה סיוט...

מפה לשם עברה קבוצה של חילונים (בנים) והם כזה "אנחנו נעלה אותך לקיאק שלנו" (ואני בכלל נורא נהניתי במים) וכזה "בואי" עכשיו הם בגילי, אולי שנה מעל ואני כזה "אני שומרת נגיעה, תודה".

אחרי איזה מיליון שנה הגעתי לקאיק של חברות שלי ושלי ועליתי עליו... ואז המשכנו, ובאמצע המסלול השגנו את הקיאק של הקבוצה החילונית ובטעות נתקענו בהם... ואז הם היו כזה: "סליחה, אנחנו שומרים נגיעה".

וואו זאת הייתה ירידה עלי אבל היא הייתה חזקה!

אבל אם באמת היית רוצה לעלות לקיאק זה לא נראה לי בעיה הלכתית.

הם היו מסורבלים רצח, וכדי לעלות צריך שכל הבנות ימשכו אותך...

אממ כאילו מי שקפצה למים, כשעברו אנשים ממש התפדחנו לעלות...

אתה יודע, קשה לטפס מהמים בלי שמישהו מבפנוכו נוגע בך..

יש שם גם בנים והחולצות שקופות ודביקות ורואים הכלללל!
אני לא מבינה איך אחרי שחופרים לבנות על כפתור עליון סגור מביאים אותם למעיינות עם תלבושת אחידה שנהיית שקופה במים...

משהו שנהיה שקוף במים

אבל מסכים.

אבל אם רוצים להיכנס עם חולצה אז שלא תהפוך לשקופה

אגב, ראיתי בפארק מים ילד בן שש בערך שנכנס עם תחתונים לבנים למים.

שקופה.

אם הוא חושב שזה יתן לו משהו לשים חולצה לבנה שהופכת שקופה במים- שיערב לו.

אוי ואבוי...🤦‍♂️

אני ראיתי ילד קטן בבריכה פעם שהיה אשכרה ערום לעיני כל בבריכה, לא זוכר באיזה קטע ובאיזו סיטואציה...(לא במים, בדשא של הבריכה...).

לפחות הוא הבין שתחתונים לבנים לא עוזרים בכלום...

הייתי בקיאק עם המשפחה שלי לפני כמה שנים.

והיו כמה וכמה משפחות שהתייחסו לכל השטח הזה באזור מחנאות והקימו אוהלים ועל האש ובגדול עברו לגור שם.

אז אחת מהמשפחות כנראה חשבה שזה בסדר לתת לבת שלהן להסתובב ככה באזור ציבורי.

כשעברנו לידה בקיאק שלנו היא פנתה לכיוון האוהל עם המשפחה (המקסימה) שלה ככה שרק ראינו אותה מאחור.

אבל עדיין. 

לא היה דבר כזה "בגד ים".

אלא על השורה השניה שם..

ודווקא כן היו עושים כך

תמיד יש שם גברים וגם אם החולצה אטומה היא נצמדת ברמות, לא משהו נחמד במיוחד.

אז אחותי דחפה אותי מהקיאק, אני יודעת לשחות ממש טוב אז זה לא בעיה, אבל פשוט נבהלתי.
לקח לי כמה שניות להתאפס ולבנתיים פרפרתי במים, עברו שם קבוצה של ישיבעבוחערס חסידיים וממש נבהלו, אחד ירד בשביל להחזיר אותי לקיאק (הייתי בת 11 ונראתי בת 14 אם לא יותר) ואמא שלי צוחקת צוחקת... ואז היא אומרת להם, היא יודעת לשחות, הכל טוב... וזהו... עליתי לבד... אבל זה היה ממש אכזרי...

וואי, מסכנה...

לי זה מזכיר שפעם אחת נפלה לי הכיפה למים בקייאקים...

ופעם אחת, נסענו באיזה כביש שאפשר להעלות שם בערך ל-80 קמ"ש, ואז אח שלי הקטן פשוט לקח לי את הכיפה וזרק לי אותה מהחלון כשהרכב במהירות והיא עפה לשדות שם...

וואו, איזה חצוף ופעור הוא יצא...

קרה לי מקרה דומה, היינו בקיאקים כול המשפחה וכזה אח שלי התלבט אם לקפוץ למים, אז העפתי אותו כזה בלי שהוא חושב ביכלל. 
ואז הוא גם עשה לי את זה והרים אותי בתנופה חדה למים.. והיה שם פול משפחות ששמעו אותי צורחת עליו, ואחד רצה שאני יעלה על הקיאק שלהם, שאני לא יטבע.. 
וכול המשפחה שלי צוחקת עלי 
בסוף אבא שלי עזר לי לעלות..

יש לי גם סיפור מצחיק מהתנועה (אריאל) אבל אני פוחדת לחשוף את עצמי כשאספר

שבוע שעבר אני וחברה שלי נסענו לכינר, ובדרך שאנחנו נוסעות שתי חברות הבריזו לנו. 

אז נסענו עד צמח, שהכול מפוצץ שם טרמפיסטים וטרמפסטיות. 

ונסענו לתפוס טרמפים עד קשת, ולישון שם. ולמחרת ליסוע לכינר..

אז בטרמיפאדה היה שם איזה 5 בנות לא הכי דוסות, תמימות כאלה..

שאמרו שהם הולכות לכורסי, ואז אני כזה אמרתי להם..

שזה הפקרות! וזה ממש מסוכן ולא ראוי, ואמרתי להם שהם ממש יפות וחבל שכמה סוטים, ישחקו בהם..

קיצור ניסתי להפחיד אותם, ואז איזה כמה ערסים חצופים התערבו לעזרתם של הבנות, וזה עצבן אותי! 
כאילו זה היה נראה שהם רצו שבנות יהיו שם, ואז איזה אחתת קצת חכמה שכנעה אותם לישון בכינר ב"ה! 

ואז הגיע מכונית עם נהגת, ואז כול הבנים לא שמו על הבנות שמחכות בתחנה ב12 בלילה, והם קפצו לרכב שלה ואז היא כזה "בונה עצרתי רק לבנות, איך לכם טיפה אכפתיות וכבוד לבנות" ואז היא העיפה את הבנים מהרכב, ולקחה תבנות. אחת הגברות!
קיצור זה מה שעלה לי עכשיו...

אני מגיעה אחרי דקה מגיעה טרמפ אני מעלה רק בנות ויש לי מקום אחד כול הבנים מסתכלים עלי הופך ואני כזה סליחה...

יאוו זה ממש מביך אותי

אבל למה ישנתם בקשת ולא בכינר?

מגניב את עם רשיון? 
הלכנו לקשת כי היינו רק שתי בנות וזה מעפן, אז ישנו שם אצל דודים של חברה שלי. ובבוקר טיילנו בצפון ואז ירדנו לכינר עם כמה בנות...

או לשטו"ל

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.

אולי די כבר?!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות