שאלות לרב מפנים לרב,

לא לבני ובנות נוער באינטרנט.

זה לא מקום לשאלות הלכתיות, בואי.

אני פתחתי, נראה מה יגיבו.. 
לא קרה כלום..

באמת כדאי שתעשי שאלת רב, הכי טוב.

באופן כללי זה תלוי אם אמרת בפה או לא.

אם לא אמרת בפה אין צורך לעשות התרת נדרים כלל.

אם אמרת, תלוי באיזו לשון.

סתם מעניין אותי...

אם את אמרת את זה בפה ובלשון ברורה את כן צריכה התרת נדרים

אם לא אז את בכלל לא צריכה 

וכמובן שאם אמרת בלי נדר\בע"ה אז בכלל לא צריך

(אבא שלי לא אני...)

(באופן כללי עוד פחות משבוע רח חודש אלול אז יש כל יום בערך 800 התרות נדרים אחרי סליחות)

אמרת בפירוש שאת מקבלת אותו רק לתקופה מוגבלת?

אם לא - צריך התרת נדרים. ולא רק אם אמרת "אני מקבלת על עצמי" אלא אפילו אם נהגת את זה שלוש פעמים בלי לומר במפורש "בלי נדר" (או לכל הפחות לחשוב במפורש שזה לא נועד להיות קבוע - במקרה כזה צריך לדבר עם רב שיבין בדיוק)

לתשומת ליבכם @לראות בטוב, @תות"ח!, @ילדה998

אוקי, הבנתי. 

תודה רבה לכול התגובות!

גם אם לא אמרת בפה שאת מקבלת את זה על עצמך

אם עשית משהו טוב שלוש פעמים זה כבר נקרא שקיבלת את זה על עצמך בנדר ואת חייבת להמשיך את לעשות את הדבר הטוב הזה.

לעשות שלוש פעמים יש לזה דין כמו של קבלה בנדר

ולכן תמיד תמיד תמיד צריך להרגיל את עצמנו להגיד בלי נדר.

לגבי מה שאמרו לך על ההתרת נדרים שלפני ר"ה,

א. מנהג הספרדים לעשות גם 40 יום לפני ר"ה, ו40 יום לפני יום כיפור

ב. ההתרה הזאת לא תועיל לך סתם ככה. את תצטרכי להגיד למי שמתיר את הנדר "קיבלתי על עצמי ככה וככה, ואני רוצה שזה לא יהיה עלי נדר" ואז עושים את ההתרת נדרים. זה מה שנקרא "לפרט את הנדר"

עכשיו אני קורא את התשובה שלך

וזה כן כתוב

ואין את האדום הזה של העריכה

או שפשוט לא שמת לב, גם אפשרות...

כנראה פספס, לא נורא

בעיקרון אם עשית אותו שלוש פעמים ולא אמרת בלי נדר (כלומר, לא אמרת "אני מקבלת על עצמי" ולא אמרת "אני אעשה בלי נדר, "אלא סתם אני אעשה, זה נקרא) חזקה. וצריך לעשות על זה התרת נדרים.

ואם קיבלת על עצמך משהו ואמרת "אני מקבלת על עצמי" וגם עשית אותו למעלה משלוש פעמים, אני די בטוחה לגמרי שאת צריכה.

קיבלתי על עצמי לקום לנץ כל החודש ועשיתי את זה שלוש פעמים בזמנו, ואז הייתי חולה... הייתי צריכה התרת נדרים, כן.

שלוש פעמים בלי לומר "אני אעשה" מספיקות גם.

ואמירה "אני מקבלת על עצמי" מספיקה גם בלי עשייה של שלוש פעמים.

בשני המקרים האלו צריך התרה.

כמו שכתבתי פה: ... - נוער וגיל ההתבגרות

בנוגע לאני מקבלת על עצמי, לא הייתי בטוחה, אז נחמד שעדכנת.

בקיצור, נראלי @באולפנה צריכה התרת נדרים. 

זה לא נחשב אונס ו"אונס רחמנא פטרי"...?

@נשמה כללית

זה בס"ה קשה יותר, ואז היא יכולה להשתמש בזה כפתח, לכאו'

אגב, פטריה, לא פטרי

אם היא כן, רק שזה היה מאוד קשה, אז אתה צודק.

ונכון, בכל אופן זה יכול לשמש כפתח להתרת נדרים.

וואו, מזכיר לי סיפור על עצמי, אבל לא אספר אותו כי זה יהיה מה זה "גאווה"...(במבטא ליטאי כבד...)

מה הרווחנו?

וכל עוד לא אמרתי זה לא "גאווה"...

כשר' יהונתן היה ילד, הביא חבר מהחיידר הבייתה. שאל אותו אביו: מי מכם תלמיד יותר טוב? ענה לו יונתן הקטן: אבא, אם אגיד שהוא - זה יהיה שקר, ואם אגיד שאני - זה יהיה גאווה.... אמר לו האב: עכשיו, גם שיקרת וגם התגאית....

וי"א שזה מעשה היה בגר"ח מבריסק ואביו הבית הלוי.

ומעשה אחר, בגדול שראה בביתו מנורת כסף טהור, ונזעק: שחצנות! אמרו לו, תנוח דעתו של רבנו, זה רק ציפוי.... ענה להם: אה, גם שחצנות וגם שקר?

טוב, נו...

|נכנע🏳|

למרות שעדיין אני חושב שכל עוד לא אמרתי זה "גאווה", כי לעומת הסיפור, פה אין לך אף פרט לגבי מה "הגאווה" שלי, ואילו בסיפור ברור מאליו מה "הגאווה" המדוברת, אבל בסדר...

פעם אחת הייתי מה זה חולה, לא הרגשתי טוב והיה לי חום, זה היה כשהייתי בדיוק אצל סבתא שלי מצד אמא בירושלים, ופתאום הרגשתי כמו שאומרים שמי שחולה יותר קרוב לה', כי הקב"ה מייסר אותו הוא מרגיש קרבה גדולה, ככה בדיוק הרגשתי, הרגשתי קרבת ה' עצומה, ממש, ואז כאילו רציתי ממש ללכת למנחה בבית כנסת, והמשפחה שלי לא נתנה לי ללכת כי חם בחוץ וזה מסוכן כי אני חולה עם חום, אז בסוף התפללתי בתוך הבית...

אבל ההרגשה הזאת הייתה מרוממת ברמות, עד היום אני זוכר אותה...

ואחרי זה ממש התגעגתי להיות חולה...

ולא, לא בגלל התרופה הורודה הטעימה הזאת...😋

ולא אומר בלי נדר, נחשב כמו נדר וצריך התרת נדרים, לא?

לא יודעת האם בעזרת ה' גם תופס כמו בלי נדר ואם שברור שאתה אומר משהו בציניות או בצחוק אז זה גם נדר

גם לי יש כמה דברים שזה חשש נדר שמזה הסתבכתי איתם, לא יודעת....זה סיוט

מתברר שכל נדרי לא בדיוק ממש תופס, לא הבנתי מה בעצם המשמעות של 'כל נדרי'

אם אומר שמחר אלבש מכנס כחול זה לא נדר.

להגיד בעזרת ה' לא עוזר. ולא כדאי לסמוך על "ברור שזה ציניות" בגלל בעיות של "דברים שבלב".

וזה לא כזה סיוט, פשוט לומר בלי נדר, ואם לא - להתיר. זה לא קשה.

מה העניין התורני לידור הנאה מחבירו...?

וברור שזה נדר...

א. שם הוא מתפיס בדבר שיהא אסור עליו כהקדש (קונם שלא אהנה)

ב. לומר במפורש לשון נדר כמובן מהווה נדר, השאלה באומר סתם. להגיד "מחר אלבש מכנס ירוק" זה לא נדר

(למעשה, גם אם היה עניין בזה, "לידור שילבש" לא חל כי לא התפיס, אבל קח את העיקרון)

כן, כן, צודק...

יש אישהו משהו שאין בו "עניין תורני" שאני אמרתי לתומי שאני לא אעשה ולא אמרתי בלי נדר ואז חשבתי שעכשיו אסור לי לעשות את זה (סורי אב מעדיפה לא לפרט)

ראיתי באישהו מקום שאפילו אם אתה אומר "אני לא אוכל שוקולד" זה תופס כנדר

 וגם למה עוזר ה'כל נדרי' בעצם?

זה סיוט. ולהתיר זה לא כזה פשוט... וזה מביך קצת גם... מאיפה אשיג עכשיו את זה? בתור בן זה יותר קל 

אם מדובר על מעשה מסויים - תשאלי אבא שלך או רב ואל תסמכי על מה שאני כותב. בהלכה יש הרבה פרטי פרטים.

כל נדרי זה באמת סיפור מוזר, אבל התמיהה שלך מתבקשת יותר על ההתרה של ערב ר"ה. (כמובן שהשאלה אינה על ההתרה עצמה, אלא על ה"מודעה" שמוסרים שמכאן ואילך הכל לא יהיה כנדר, ולמרות זאת אנו נוהגים כאילו זה כן נדר)

צודק...

באמת סיפור מוזר

אני לא הלכתי להתרות נדרים בערב ר"ה, אבל אבא אמר שהוא כמו שליח בשבילנו

זה מוזר מאוד.

את מעל בת מצווה?

וכן

אבל מפליא אותי שמועילה שליחות.

הפוסקים מביאים את זה.

לא התעמקתי

אתה תמצא את זה גם לגבי ההלכות של שבת זכור שהיא תצטרך לעשות התרת נדרים או לשלוח את בעלה ולבקש ממנו שיפרט שיש לה נדר לשמוע את פרשת זכור וכו'

אני יודע שהפוסקים מדברים לגבי אשתו מפני אשתו כגופו, אתה בטוח שמוזכר גם שליחות במי שאינה אשתו?

איך זה הולך? מביאים שלושה גברים לעזר"נ לשבת להתיר? 

אני מניח שכולכן אמרתן את הנוסח יחד, ולא אחת אחת, נכון?

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....