היא קודם מציגה את כל הדברים שהיא לא אוהבת בו, ואז מסבירה מה היא כן מצאה בו.

אבל הסיבה שהיא בחרה בו היה החלק השני, לא החלק הראשון. והיו עוד הרבה שהיא לא בחרה בהם.

אז האמירה "תשחררו סטיגמות ויהיה לכם קל יותר" היא אמירה מתנשאת של "אם אין לכם לחם תאכלו עוגות".

למה הסטיגמות בכל זאת טובות? כי הן מבטיחות שאם אני יוצא עם מישהי שאני לא מתחבר אליה מספיק, לפחות אני לא צריך לצאת מאזור הנוחות הסביר שלי בשביל זה. אם נגיד אני לא אוהב לטייל, אז מישהי שדייט בשבילה זה מסלול למיטיבי לכת זה לא כיף.

קטגוריות של "לא עם כזאת" נותנות לנו תחושה שאנחנו לא אבודים בחלל, נתונים לגחמה של כל שדכן אקראי - שהוא בעצמו הרי עובד בדיוק לפי אותן סטיגמות. 

מי שזכו והכירו איכשהו בלי לענות על רשימת המכולת - זה מקסים ונפלא. וזה מצוין. ומי שכבר בקשר, ממש חשוב שיבין שטעם במוזיקה זה לא קריטי. אבל מי שלא בקשר - זה לא באמת ישחרר אותו

אבל זה כן נכון , לדעתי

אבל אני חושבת שהקטע הזה לא משקף.

היא מביאה שם דברים שלא מהווים שיקולים אמיתיים בבחירת בנזוג.

לא חושבת שיש בנות שמורידות מישהו כי הוא לא מספיק אוהב טבע..

כשטוב לנו עם מישהו ויש לנו חיבור איתו, הפרטים הקטנים האלו הרבה פחות חשובים.

בתכלס זה נכון אבל נשמע שזה נכתב מפוזיציה של אחרי הנישואין.

נראה לי מתאים יותר כתזכורת לנשואים...

והתשובה שהכותבת נתנה זה שזה לא הרשימת מכולת, לא התחביבים.

אז מה כן לחפש?

מסכימה עם המגיבים האחרים. זה יותר מייאש. אין כאן משהו פרקטי...

"סטיגמות מוזרות" שאם לא היו לנו אותם אז היינו מתחתנים.

מעצבן אותי שיש אנשים שחושבים שיש סיבה אחת למה כולנו רווקים.

העולם כל כך הרבה יותר מורכב.

או כי הם מגיבים רגשית אחרת ממך

ואז הם "בכיינים" ו"ממורמרים".

זה ממש לא יפה, לא ראוי ולא הגון

המרמור מתחיל כאן

אלא להפך - לפחות להגיד קצת מה "לא", להוריד קצת מהחשש לאלו שחושבים שהכל חייב להתאים בול

לא חובה שהכל יתאים ואם לא הנישואים יהיו באסה.

זה גם סבבה... תרמה לנו משהו למסע החיפוש 

ניקח, למשל, הבדלים אידאולוגיים שתורמים לחיכוכים ואף לגירושין: 

Studies: Political Differences Contribute to Divorce - Men's Divorce

היא מצאה את כל זה:

העתקתי מהקטע:

ואתם יודעים מה?
הוא לא מושלם, אבל הוא משלים אותי. והוא מדויק בעבורי. והוא האדם הכי טוב שהכרתי, עם לב ענק שרק מחפש לעשות טוב לאחר. והוא עושה הכל כדי לשמח אותי, וגם אני רוצה לעשות הכל כדי לשמח אותו. ואנחנו מדברים על בנית הבית שלנו והפצת הטוב שלנו בעולם. והוא כל כך ערכי ואידיאליסט, והוא גורם לי לרצות להיות טובה יותר, מעצם ההיכרות איתו. ואני הולכת לישון לידו כל לילה בתחושת הודיה עצומה, ופליאה על שאני זכיתי בו.

וזה מה שאנשים מחפשים.

אין שום שורה תחתונה, יש פוסט של מישהי שמביאה עובדות אנקדוטליות ומסיקה מסקנות גורפות. הפייסוש גדוש באותה מידה בפוסטים של מתנגדי החיסונים ("אני אישית התחסנתי וצמח לי זנב, המסקנה: אל תתחסנו כולכם"). אני הן בחיי הרווקות והן בחיים הנוכחיים משתדל לסמוך על המספרים הגדולים, לא על אנקדוטות. 

מה שהיא כתבה שלא באמת חשוב כמו: לא יודע לשיר, מתלבש רע לטעמה, שיבוא לפק"ל באמצע הלילה, נזם באף,

וכל השאר... (סתם ליקטתי באקראי)

גורם לגירושין או הרגשה לא טובה בנישואים? 

קרי, אם מישהי סבורה שבעלה לעתיד מתישהו יתחיל להתלבש בטוב טעם (ואילו הלבוש המרושל הנוכחי שלו מעצבן אותה), זה לא יקרה. ביום מן הימים סוגיית הלבוש תככב ברשימת ההאשמות שהיא תטיח בו.

אלא על הבדלים לא מהותיים.. ויש כאלה שיחתכו גם בגללם.

על זה היא באה לעורר

שזה מה שאני אומרת.

אנשיםם לא באמת חותכים בגלל הבדלים כאלה.

הם כן נותנים לזה חשיבות בלב מתוך הרגשה שאותו חוסר יגרום שלא יהיה כיף בקשר

וממילא יורד להם מהרצון לנסות באמת. 

ואם היא כותבת את זה אולי היא בעצמה חשבה ככה הרי בנאדם לרוב מדבר ממה שהוא מכיר.

בכל אופן, גם אם זה מדבר לשניים וחצי אנשים בעולם, המסר הזה יכול להועיל למישהו אי שם, לא?

(לא הבנתי למה יצאו נגד הפוסט)

אני חושב שיש תוכן וטעם לפוסט הזה

אבל יש בו חסרונות מהותיים, בטח בהקשר של הפורום.

עכשיו אני רואה שזה בדיוק מה שהגבתי מראש

מה היא אומרת?

שזה שהאדם הוא כל כך טוב וכ"כ אידיאליסט וכ"כ רוצה להיטיב לכולם וגם לה - עושה אותה טובה יותר ועם רצון להיטיב גם לו, וזה שווה יותר מכל "הפרטים השונים".

אם זה פוסט אמיתי - אשריה ואשרי חלקה.

תפסה את העיקר.

אבל כמובן, זה לא אומר שזה מה שיקרה אצל כל אחד/ת.

כי לפעמים הפרטים השונים הללו, מפריעים להגיע אל העיקר. ואז - סובל הצדיק וסובלת שכנתו...

לכן, תוך כדי היכרות צריך לראות אם אכן כל הפרטים הללו מתגמדים מול העיקר.

או ששאלת שאלה רטורית?

אבל אולי באמת אשים ציטוט שיהיה יותר מובן

עריכה: אי אפשר לערוך, אבל תזרום 

אז קודם כל זו פוזיציה בעייתית כי כביכול את שואפת להפוך למשהו מאוד מאוד שלילי על פי השיר, את שואפת להיות נשואה וכאמור השיר הזה לא מאיר נשואים באור חיובי.

דבר שני זה שרווקים לפעמים רואים את הנשואים בצורה כזו ששכחנו את איך זה להיות רווק ואנחנו רוצים שרווקים יפסיקו להיות בררנים זה לפעמים מתוך רצון לעזור, אנחנו לא היינו בררנים אף פעם, ולא מבינים כל כך את הצורך ברשימת המכולת של החברים שנשארו רווקים וכשמציעים הצעה והיא נפסלת או סתם מנסים לשוחח על העניין, אנחנו מואשמים בניתוק ובחוסר רגישות וטאקט וששכחנו איך זה להיות רווקים, לא, לא ממש שכחנו, פשוט אף פעם לא היתה לנו ממש רשימת מכולת, אף פעם לא היה לנו מחסומים רגשיים בעניין, אנחנו רוצים לעזור לאלה שנשארו רווקים אבל אנחנו מואשמים בהתנשאות אז מוטב אולי שנעזוב אתכם בשקט כדי לא להפריע.

ואז אנחנו מואשמים שאנחנו לא עוזרים מספיק.

ודבר אחרון, נישואין זה לא ארמונות מפוארים לרוב, יש הרבה מאוד התעסקויות שיש כנשואים ואין לרווקים, הרבה פעמים דווקא ההפך, הרווקות היא זו שהופכת אותך לפריווילג בלי צרות פרנסה, עצמאות, גידול ילדים ועוד.

וגם באמת צריך להבין את החשיבות בלהתעסק בשידוכים, כן יש כאלה שיש להם קושי בלמצוא, אבל באמת חושבת שכחלק מתיקון העולם והמוסר האנושי שידוכים זה צריך להיות נחלת הכלל.

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.