נראה לי השאלה הכי מוזרה שנתקלתי בה בפורום

חשבתי שאתה רוצה למצוא מישהי כזאת בהקשר של דייטים (זה הקטע של הפורום כאן..), ואז זה באמת נשמע קצת מוזר

על נשים שלומדות במסגרת אקדמית בתארים מתקדמים.
באופן כללי נראה לי שזה לא משהו שמנפנפים בו לעיני כל (ולכן יהיה יותר קשה למצוא), ואני לא בטוחה עד כמה רב מקובל מוכן ללמד נשים (ואולי לכן הן פונות לאקדמיה)...

באופן עקרוני ימימה אביטל נחשבה לסוג של מקובלת, והיא די התפרסמה. גם חביבה פדיה (ולה יש ייחוס לרבנים מקובלים). יש גם דור צעיר יותר באקדמיה.

האם יש נשים מקובלות, כי הרי היו לנו נביאות..

אני לא מדבר על כאלה שלומדים את זה באקדמיה כי לא משנה בין נשים לגברים זה סודות שנמסרים איש מפי איש .. הגיוני שהן לא יהיו יותר מדי מפורסמות. אז אולי לא ידוע עליהן..

יש סיפורים למשל על אישתו של הרב הנזיר (הרב אבינר סיפר,נדמה לי) שהתלמידים לא תמיד הבינו והיא הייתה מקשיבה ולפעמים מעירה הערות שהבינו בזה שהיא מבינה יותר מהתלמידים..

באופן אישי, אם הייתי לומדת קבלה, כנראה שלא הייתי מפרסמת את זה ברבים (ואולי אפילו לא לאנשים הקרובים), שזה שונה במהותו ממי שלומד את זה באקדמיה.

אם השאלה היא האם יש נשים שנמשכות לתחומי המיסטיקה והקבלה? 

נראה לי שברור שכן.

האם זה נפוץ?

נראה לי שברור שלא.

עושות זה ע"פ הקבלה..

אני רואה שיש ענן של ימבמבם שמסתובב לך על הרשא, זה אומר שרודפים אחרייך שדים וליליות פמניסטיות מנסות להגן עלייך מפני בעליהן...
נו ב'מת...

גם מקובלים אמיתיים נזהרים מהכוחות שהם יכולים לפעול איתם.

ואמרתי שגם מקובלים בעצמם נזהרים ולא עושים הרבה דברים שהם יודעים לעשות.
כמו שנזהרים ולא סתם מברכים בכרות כי באלי לשמח את ה', אנחנו יודעים שלברכות יש כח, ולא אומרים אותם סתם.

לכן אין לי מה לברר יותר... 

ולא מכירה כאלו שהיו שם וברחו חח

ואי ואי...

"אחרי כל זה?" לא הבנתי. לא מדובר באותה אחת, מחילה... 

לקבלה.

אני לא חושבת שצריך להזהר, אלא יותר צריך להפעיל שיקול דעת.

לברר למי אני הולכת, לשמוע אנשים שכבר הלכו, וכשאני שם אם בררתי וראיתי שזה בסדר

לברר מה אני מרגישה, לקחת דברים בערבון מוגבל וכו'

תחושות רוחניות אין בהם סכנה, 

האדם בסה"כ מרגיש. 

כוחות רוחניים, זה כבר משהו אחר. 

קבלה, זה בכלל עולם אחר...

בקיצור עורבבו פה דברים... 

לקחו אותי לאיזה שיעור...

בדרך סיפרו לי שהוא מתעסק עם שמות וכו'

ואני קולט ששני אלה שלקחו אותי בעצמם עם עוד שם בגללו.

בקיצור, נכנסתי לאולם מלא אנשים לפחות איזה 50 בחורים

בתחילת השיעור, ואני לא מגזים, הכריזו על הוספת שם לפחות של 7 בחורים

ומסתבר שהוא הוסיף שם לפחות לחצי מהם.

ואחרי השיעור אני רואה שניגשים אליו לבדוק התאמות של זוגיות וכו'

סתם דיברתי איתו אחרי השיעור הוא ישר רצה להזמין אותי למשרד שלו שהוא "ידאג לי"

ברחתי, לא תודה 

אבל למזלי לא הרבה זמן.. כי תמיד הייתי סקפטי ובדקתי כל רב בשבע עיניים 

הוא אמר שלפעמים השם של הבנאדם לא מתאים לתאריך לידה שלו וזה יוצר בעיות

כאילו התינוק היה אמור לצאת בזמן אחר 

ומצחיק שזה קרה כמעט לכל מי שבא אליו.. קטע

המשיח הגיע, בית המקדש נבנה

נשאר רק לדון על מה חארטה ומה לא...

ובמקרה כל מי שהוא פוגש בדיוק נפל בבעיה הזאת... קטע כזה.

יש לו איזה קטע עם השם 'שירה'...
למרות שהשם הזה הוא שם יהודי נהדר...

הוא בעד השם שירה או נגד? 

(אני כמובן מתכוון לגדולי ישראל)

אמנם לא ידעתי לגבי הרב מרדכי אליהו..

אבל לדוגמא הרב בן ציון מוצפי הי"ו (שמעתי בעצמי) סובר שכל עוד השם הוא מילה עם משמעות הוא בסדר.

שאלו אותו לגבי השם "דקל" והוא ענה שכמו שתמר זה שם גם דקל זה בסדר

אנשים קוראים בשם כי יש לו משמעות.
אגם, גל, כוכבה, אין שם בלי הסבר מילולי נוסף.

ככה זה נשמע...

כשמישהו שאל אותו לגבי השם הנ"ל הוא אמר שכמו שתמר זה שם כי זה פרי - ככה גם דקל זה בסדר.

איך את מבינה את זה?

חוץ משמות בג'יבריש.
כי אין בזה הגיון שהשם תמר זה בסדר, ואז גם רימון כי זה גם שם של פרי, ואז עלה כי זה חלק מהעץ...
אפשר להגיע עם ההנחה הזו מאד רחוק ולמצוא השוואות לכל שם.

כמו פרי, חיה, עץ וכו'

או מילה טובה שקיימת - יפה, טובה, שירה וכו'

וכל שם אפשר לדאוג להפוך להגיוני.

ובעולם גם קיים סמארטפון ומעולם לא חשבתי לקרוא ככה לבת שלי...

(רק אני חושש שלא יהיו לו חסימות בחיים חח )

בדיחת קרש חח

נשמע שאת שואלת כאילו שמעת שרימון זה משהו רע..

אולי פשוט זה פחות מקובל סתם כי זה נשמע קצת מוזר חח

במקום לשלם על רימון, ההורים התקינו לו רימון בנשמה...
כל מכשיר שהוא יגש אליו השם שלו יגרום לו דחף לסנן את התוכן...

'יא דגה!'
(על משקל יא שמנה)

ושאלתי את אמא שלי,

אמרה שהיה אצלם שם "גזאלה" שזה צביה

לא בגלל גימטריות וכו'

תוצאה לא אומרת הרבה כי אי אפשר לדעת מה היה קורה אילו לא היה שינוי שם..

מאיפה הוודאות שהחשבון של השם קשור להצלה או צרות?

ומאיפה את יודעת בוודאות איזה חשבון אמור להיות?

זה שהיא סדורה לא אומר שהיא נכונה

להסתמך על משהו שאי אפשר להגיד שלא..?

באותה מידה אני יכול להגיד שאכילת שווארמה הצילה מלא אנשים

מה זה מאיפה לי? מי שממציא שיטה שיוכיח שזה נכון.

אז תסבירי את.. 

אפשר מקורות לשיטה? צדיקים שסוברים ככה? דיברו על זה?

אז איך אמרת שזה מדוייק ברמות אם לא למדת? 

זה לא הוכחה בשבילי.. זה הוכחה בשביל השיטה עצמה.

אולי זה סתם נשמע טוב וכשינסו להסביר יתגלו החורים - או שלא וזה באמת מדוייק.

בתורה צריך לבדוק שהבנו נכון.. מה סתם ככה כל אחד מבין מה בא לו?

אבל עדיין זה לא ממש מוכיח.

גם אני נגד לשלול דברים על הסף

אבל כשמתחמקים מלהסביר משהו ש(כנראה) אין לו מקורות והסכמות מאחרים, מה אני אמור לחשוב?

הרבה פעמים אין פשוט סבלנות להתחיל להוכיח למה זה בסדר

גם אין בזה עניין

זה לא שמחר תלך לייעוץ בשיטה הזאת, נכון?

אז כאילו, חבל על הזמן... 

אני דווקא כן מתעניין ומנסה דברים כל עוד יש להם איזה היגיון או מקור בתורה.

אפשר להסביר לי בפרטי.. אני אשמח. @ראשיתך

בינתיים ההרגשה שזה כמו כל המסיטיקנים...מצטער.

"אם אתה שואל אז אתה כנראה לא רוצה להאמין ולא חייבים להסביר לך"

אז למי מסבירים, רק למי שגם ככה מאמין וה' "זימן" אותו ובעצם הוא גם ככה לא יבקש הסבר

מה המקורות לשיטה, מה השיטה, איך בדקת..

סבבה שאת לא מרגישה צורך, אבל אמת נבחנת אם האדם מסוגל להסביר אותה לשני

מתוך רצון להתקרב לה'. הרי הקבלה זה השאריות של הנבואה אז אם נשים היו נביטות הן צריכות גם להיות מקובלות לכאורה..

לגבי התפקיד ולא התפקיד, יש רבנים גדולים שבעד לימוד גמרא. לאו דווקא בתור העיקר של הלימוד , כי הרבה יותר בסיסי מגמרא תנך ואמונה(גם לגברים לדעתי)

אישה יכולה להתקרב לה' מתוך דברים הרבה יותר פשוטים וטהורים ומובנים.
היא לא צריכה דווקא קבלה בשביל ללמוד איך לעבוד את ה' ואיך לאהוב אותו.
מספיק שתפתח תורות של רבי נחמן, ספרים של הראי"ה, קצת חב"ד- ויש שם כ"כ הרבה פנימיות שהיא באמת לא צריכה יותר מזה בשביל להתחבר לה'. 
אם היא מתעניינת בזה זה כבר סיפור אחר. 

נ.ב.
גם אם גבר יגיד שהוא לומד קבלה כי זה מחבר אותו לה' זה בכלל לא חדמ"ש.
יש לו הרבה מה ללמוד לפני שהוא מסתבך. רק אנשים עם רקע מתאים יכולים ללמוד קבלה.
זה בניגוד לחסידות מוסר ותנ"ך שיכולים לחבר לה' בקלות ואין צורך בידע מקדים...

אבל זה הדבר הכי עליון.. אז אפשר להתכונן וללמוד אחרי ההכנות המתאימות אבל איך אפשר לומר לא? נראה לי זה בגלל שלא מבינים את הערך של זה..

ולנשים לפי דעתי מספיקה הקבלה שבחסידות.

מה ששמעתי מרב מקובל(שזה מחלוקת בין החסידים למקובלים) שחסידות זה ההשלכה של הקבלה לתורת הנפש. 

להשלכה על הנפש, יש הרבה מאד הסברים שלא בהכרח הובאו בכדי שנשליך אותם על משהו אלא בשביל שנבין את הרעיון שהם מנסים להעביר.

כי נשמע לי לא בהכרח קשור...

למה צריך לדעת קבלה בשביל לקבל מסר שעוד כמה זמן יקרה כך וכך?

נבואה היא הידבקות והעראה מהקב"ה אל האדם. פשוט שזה קשור לקבלה (אולי לא דווקא ל"קבלה" כפי שהיא נתפסת אצלנו, אבל למושגים האלו).

אם אני טייס לא אומר שאני מכונאי מטוסים

אבל לא חושב שזה יעיל לנסות להתדיין על זה פה ככה. אז נעצור.

למה לא יעיל?

לא שאני מבין בנבואה, אבל זה לא נשמע לי קשור...

כי אני לא חושב שיש דרך לבטא את הדברים אלו בהתכתבות סתמית בפורומים...

יש נשים שנמשכות לקבלה או פנימיות התורה, ברור.

אני יותר מדיי בעד זאת הבעיה.

כאילו סתם אני מאמינה בזה שהנבואה תתחיל קודם אצל הנשים...

זה כבר בפשטות לדבר על ספירות לדוג'. דווקא לא רואה בזה בעיה.

יש בזה עומק יפה.

אפילו בלי להבין עושה טוב.

סליחה אם אני מדברת כאילו אני מבינה במשהו- אני לא.

אבל רק על עצמי יודעת להגיד

שאם יש לי חיבור לעולם הקבלה, אז לשמוע דיבורים עם מושגים משם- מחיה אותי, מחבר אותי לה'

למה? כי יש לי לשם צינור זה הכל... 

קודם כל קבלה לא לומדים, אלא מקבלים. הלימוד הוא הכשר כדי להגיע לקבלה, או כדי להסביר מה קבלנו.

לא כל מי שלומד קבלה ויודע מה כתוב בספרי הקבלה הוא באמת מקובל. יש אנשים עם ידיעות בספרי הקבלה, אך הם בכלל בכלל לא קרובים למדרגה של מקובלים (ולרוב הם באמת לא יודעים כלום, אלא הם רק חושבים שהבינו משהו). מקובל הוא מי שחי בנפשו את התוכן האלוקי העליון של המציאות. הוא אדם שחי במדרגת חיים אחרת שאנחנו בכלל לא יכולים לתפוס.

יש הבדל מהותי בין אדם שרק לומד מתוך ספרים או מפי רבנים מהו התוכן האלוקי העליון של המציאות, לבין אדם שממש חי את זה בנפשו. בתורת הקבלה אין המטרה להבין רק בשכל את הדברים, אלא המטרה היא לחיות אותם, או אפשר לומר לקבל אותם בנפש. ומי שרק מביט מבחוץ, על ידי ידיעות שכליות, לרוב הוא לא באמת יכול להבין משהו באופן אמתי, כי זה רחוק מאוד מהחיים שלו. 

על דרך משל זה כמו להסביר לאדם עיוור מלידה מה זה לראות, או מה זה צבעים. אפשר לשבת איתו שעות על גבי שעות, ולא נצליח להעביר לו את זה בצורה מספיק טובה. כמה שהוא ינסה להבין בשכלו, הוא עדיין לא באמת יבין. כי זה לא חלק ממרחב החיים שהוא מכיר. זה רחוק ממנו. אך אם היינו יכולים לתקן לו את הראיה, הוא היה מבין את התוכן באמת. כי הוא היה נפגש עם הדבר בנפש שלו, וזה היה הופך להיות חלק ממרחב החיים שלו. כמובן שעדיין בהתחלה נצטרך להסביר לו מה הוא רואה, כי אולי הוא רואה, אבל הוא לא בהכרח יבין על ההתחלה מה הוא רואה. אבל עכשיו הוא בנקודה אחרת לגמרי, הוא נכנס עם הנפש שלו לתוך מרחב חיים חדש, ובתוכו הוא יכול ללמוד מה נמצא בו.

כך גם אי אפשר להסביר לאדם שחווה את המציאות באופן גשמי, מה יש ברובד העמוק והעליון של המציאות. כל ההסברים השכליים לא יצליחו להעביר את התוכן באמת. לכן שום ספר שנכתב, ושום הסבר של רב לא יכולים להעביר לו את התוכן. אלא רק אם הוא יתרומם בנפשו למדרגת החיים הזאת, והוא יתחיל לחוות את הרובד העליון של המציאות בתוך הנפש שלו, הוא יוכל להתחיל להבין את התוכן של תורת הקבלה. 

עיקר הידיעות בתורת הקבלה האדם משיג מעצמו. מתוך טהרת הלב, זיכוך המידות, יראת שמים, אהבת ה', דקדוק במצוות, עמל גדול מאוד בלימוד תורה, עמל בתפילה (שהיא עבודה שבלב והיא גם דורשת עמל...), כך הנפש של האדם מתרוממת, והיא מתחילה להשיג השגות בנושאים האלה. כמובן שיש מדרגות בזה. מתחיל ממי שרק משיג מידי פעם השגות בנושאים האלה, עד למי שכבר ממש חי את זה בנפשו באופן שלם בכל רגע ורגע. 

כך שהאדם יכול לדעת את התוכן הכתוב בכתבי האר"י מבלי שהוא פתח את כתביו פעם אחת בחייו. אלא הוא התרומם להשיג את זה מתוך המדרגה הגבוהה של נפשו. יש צינור מהנשמה שלו שמזרימה אליו את הידיעות. ולאחר מכן כשהוא פותח את ספרי הקבלה, הוא לומד דבר שהוא כבר נפגש איתו, הוא לומד דבר שהוא מכיר. והלימוד עוזר לו לסדר את ההשגות בראש, ולדייק אותם בצורה נכונה. כמובן שאפשר גם להעמיק את הידיעה על ידי לימוד. לאחר שהנפש שלו התרוממה למרחב הזה, הוא יכול מתוך הלימוד להתרומם מעבר למה שכבר השיג, להיעזר בשבילים שסללו לנו גדולי המקובלים, ולהצליח על ידם לחזור עוד יותר פנימה. אך זה רק לאחר שהאדם כבר נכנס לתוך המרחב הזה. 

באופן פשוט רב מעביר לתלמיד ראשי פרקים, אך הוא לא מלמד אותו את התוכן עצמו. כך גם ספרי הקבלה, הם ראשי פרקים, מגלים טפח ומכסים טפחיים. והם מסדרים לאדם את מה שהוא השיג, ומדייקים את התוכן. אך זה רק לאחר שהוא התחיל לחיות את זה בנפשו, אחרת אי אפשר להסביר לו כלום, זה יהיה ריק מתוכן. רק לאחר שהוא התחיל לראות ולחיות את זה, אפשר להסביר לו מה הוא רואה, לסדר את הידיעות, ולדייק אותם.

יש גם מציאות שבה ההקרנה הנשמתית של הרב מרוממת את הנפש של התלמיד, ומכניסה אותו לשם. אך צריך שהתלמיד יהיה כלי קיבול לקבל השפעה כזאת מהרב. וכנראה שזה כמעט מוכרח שלכל מקובל היה רב שההקרנה הנשמתית שלו פתחה לו את הצוער להיכנס, לפחות את הפתח הראשון גם אם הוא פתח מאוד קטן. אחרת זה מאוד מאוד קשה עד כמעט בלתי אפשרי להגיע לשם לבד, לפתוח את הפתח הראשון לבד. 

לא כל אדם בהכרח יכול להגיע למדרגה הזאת, לפחות לא בתקופה הזאת שהתוכן האלוקי נסתר מעינינו. יש בזה עניין של סוגי נשמות. יש נשמות שיש להם פוטנציאל להתרומם לשם, ויש נשמות שזה פחות שייך אליהם. יש סיפור על הרב צבי יהודה, שהתחיל ללמד קבוצה מאוד קטנה בישיבת מרכז הרב את תורת הסוד. ואחד מתלמידי הישיבה, שהיה גאון עצום בש"ס ופוסקים והיה דיין, שמע על כך, והוא ביקש להצטרך. והרב צבי יהודה ענה לו שהוא יותר שייך לצד הנגלה של התורה, והיא מספיקה כדי להרוות את הנפש שלו, ועליו להמשיך לעמול בש"ס ופוסקים, וזה לא נכון לו להתעסק בחלק הנסתר של התורה. ולעניות דעתי אדם שיש לו שייכות לשם, ידע את זה לבד, כי מתוך העמל שלו בתורת הנגלה, הוא כבר מתרומם מעצמו לענייני הנסתר, כמו שביארנו מקודם.

אך גם אדם שיש לו פוטנציאל להגיע לשם, הוא מוכרח קודם כל ללמוד את כל החלק הנגלה של התורה. אין דבר כזה אדם שיהיה גדול בתורת הנסתר מבלי שהוא יהיה גדול בתורת הנגלה. כל גדולי המקובלים האמתיים, היו גדולים מאוד בידע שלהם בש"ס ופוסקים, בתנ"ך ומוסר. כן יכול לקרות לפעמים שיהיה רב מאוד גדול בקבלה, שהוא גם מאוד גדול בתורת הנגלה, אך עיקר מה שהוא מלמד זה עניינים פנימיים. וזה לא בגלל שהוא לא יודע את תורת הנגלה, אלא כי יש אחרים שיכולים ללמד את החלק הנגלה, ויש לו שייכות מיוחדת לתורת הנסתר, ולכן הוא משקיע את עיקר עמלו בללמד את העניינים הפנימיים. אך לא יכול להיות מקובל אמתי שלא יודע את החלק הנגלה בצורה טובה מאוד, ובטח שאין מקובל שלא מדקדק דקדוק עצום בקיום המצוות וההלכות. 

יש מגדולי ישראל שהיו מקובלים גדולים, והם הצליחו לקחת משהו מהתוכן של תורת הקבלה, ולתרגם אותו אל העולם שלנו, אל מרחב הרוחני והנפשי האנושי. בצורה שגם אנחנו נוכל ללמוד, ונוכל להתרומם על ידם. לא כל מקובל יכול לעשות את זה, אלא זה נשמות מיוחדות שהיה להם יכולת לחבר בין הנסתר לנגלה. מה שנקרא נשמה של יוצר. ביניהם המהר"ל (שהרב קוק כותב שגם היה מן המקובלים), הרמח"ל בחלק מספריו, הגר"א ותלמידיו כמו בספר נפש החיים, הבעל שם טוב ותורת החסידות (שלמרות שהם שמרו על המושגים של תורת הקבלה זה לא תורת הקבלה), והרב קוק. נפוץ לקרוא לזה לימוד אמונה או לימוד פנימיות. כמובן שיש גם הבדלים בין השיטות השונות למרות שהם מגיעים מאותו שורש, כי יש זוויות שונות בתפיסה של הדברים. וכמובן שגם זה לימוד שדורש עמל ועיון גדול כדי להבין את הדברים בצורה מדויקת. 

לא שמעתי על בנות שלומדות קבלה. אך אני מאמין שיש נשים צדיקות וטהורות שיש להן השגות מסוימות. בעיקר אם בעלה מקובל, יכול להיות שההקרנה הנשמתית שלו משפיעה גם עליה, אם היא כלי ראוי לכך. וברור שהן לא תחשופנה את זה לאף אחד.

במעלה לבונה או חסידות של הרב גינזבורג.
 

האנונימיות עשתה את התגובה מסתורית ומסקרנת

אני סתם לא רוצה לאיינטג אותי אז לא כותבת מהניק הרגיל, אני קצת מחוברת אליו והוא נחשב מקובל גדול.
יש הרבה אנשים שמחוברים אליו והתורות שלו מופצות היום בכל הארץ.
ומעלה לבונה זה מוסד בנשיאותו ומכירה בנות משם שמחוברות לזה קצת.

מלבד זאת נראה לי במדרשת תכלת בצפת גם לומדים נגיעות של קבלה אבל פחות
ובאופן כללי בנות בד"כ חיות הרבה יותר את עולם המעשה ופחות את עולם הלימוד
אז ק"ו כשזה לימוד קבלה שהוא פחות מעשי ויותר רוחני, גם אם יש מישהי ש'מחוברת'
לא בטוחה(עד כדי בטוחה שלא) שיש בחורה שיושבת ועוסקת בסודות התורה יומם ולייל כמו שכנראה עשתה אישתו של הרב הנזיר אם הגיע לכזאת דרגה


 

(ואולי מי שמחפש אחת כזאת צריך לקבל על עצמו נזירות😜)



 

גם הבבא סאלי לא עסק בקבלה מעשית. אם בסה"כ ברור שזה לא "קבלה מעשית" - זו עדיין יומרה ללימוד קבלה רציני...

את מתיימרת להיות כזו שלומדת פנימיות התורה אבל כל המושגים הכי בסיסיים מעורבבים ומבולבלים לך?

אם זה מידת ההצלחה ואלו הפירות של הלימוד הזה, ברור שמוטב בלעדיו. הוא כנראה יותר קרוב להגיע לקיצוץ בנטיעות מאשר לאמיתות פנימיות התורה.

כן, עם מישהו שלא עובד לדום מול מלמולי רוחניקיות של בנות שחושבות שהן מבינות הכל בעוד שהן לא מבינות כלום ושום דבר. מישהו שיודע שאין דבר כזה להגיע לשלב מאה בלי לעבור בשלב שתיים, ומתעקש על זה גם כשזה לא נעים לכל מיני כאלו שהוזים שחושבים שהם, דווקא הם, כן הצליחו...

כמה רחוק ראה הרצי"ה כשהזהיר מהסחף ל"קבליסטיקה". כמה רחוק. 

אחד מהדברים שאני הכי מעריץ אותו עליהם.

שלמדת תקופה נשמע שזה מושגים מהקבלה שנכנסנו לתוך תורת החסידות או אפילו תורת החסידות, שהיא גם חלק מפנימיות התורה.

כשהוא כתב לומדות אצל מקובלים אמתיים זה בדיוק הרובד שאליו לא התכוונת, עולמות עליונים.

והאמת שאפילו ברובד שכן התפשט, בחסידות מדברים על מושגים ששייכים לעולמות העליונים.

השתלשלות העולמות זה בסיס של בסיס


אז כנראה הרובד של פנימיות התורה שלמדתן היה ספרי התחזקות של אחרונים מהדור הזה או מקסימום תלמדי הבעל שם טוב

אז לפי הבנתי זה לא מה שפותח השירשור התכוון אליו

מהשרשור הזה אני מבין שאין יותר מידי אנשים שיש להם מושג מה זה קבלה.  

דבר ראשון מיסטיקה זה לא קבלה. מיסטיקה בעיקר עוסקת ברוחניות של עולם החומר, מה שנקרא אנרגיות. שזה התחתית של העולם הרוחני, אם בכלל אפשר לקרוא לזה לגמרי רוחני, כי זה גם מאוד משולב עם החומר. ויש אנשים שיש להם יכולת להרגיש את האנרגיות האלה, ויש כאלה שאפילו יכולים לשלוט בהם (וניתן להשתמש בכך בשביל כשפים או להבדיל כדי לרפא). אלו אנשים עם חושים מאוד מפותחים, שיכולים להרגיש את העולם הגשמי ברמה יותר גבוהה.

יש אנשים עם כוח הרגש מאוד מפותח, והם יכולים להרגיש ברמה מסוימת אנשים אחרים שהם פוגשים. כל אחד מרגיש ברמה מסוימת, זה חלק מהתכונה הטבעית של הרגש, להרגיש את מי שמולנו. אך אצלם זה ברמה מאוד מפותחת, עד שהם יכולים ממש להרגיש מה עובר על האדם שמולם, ואפילו להגיע לרמה שהם ממש חווים את הנפש של מי שמולם בתוכם, ולהרגיש אותו לעומק, ולדעת עליו דברים, חוויות שהוא עבר. 

ויש אנשים עם כוח דמיון מאוד מפותח, שמקבלים ציורים מסוימים לנפש, חלומות, חזיונות, קולות. 

ויש אנשים עם כוח שכלי מאוד מפותח, שמקבלים רעיונות, וידיעות לשכל. הפילוסופים למשל אמרו שהידיעות האלה מקורם מ-"השכל הפועל", שהוא פועל להחכים את האדם. 

הרמב"ם מכנה את האנשים האלה "בעלי הכוחות הנפשיים" (הקדמה למשנה). יש אנשים שיש להם כוחות נפשיים מסוימים, בין אם נולדו איתם ובין אם פיתחו אותם, שעוזרים להם לקלוט את הרוחניות של העולם שלנו, בין אם זה אנרגיות, או נפשות, או ציורים, או מושכלות. אך שום דבר מזה לא יוצא מגדר העולם הגשמי. כל העניינים האלה הם חלק מרחב של עולם המעשה, שהוא כולל בתוכו רוחניות מסוימת. ואנשים עם הכישורים הנפשיים האלה, לא בהכרח יכולים להשיג משהו מעל העולם הגשמי. וגם הגויים יכולים להרגיש את הדברים האלה, זה לא מיוחד לעם ישראל (אם כי ברור שאצל הגויים זה בכלל מעוות לגמרי כי הכלים שלהם טמאים לגמרי). 

יש מי שפיתח תורות שלמות שמחקות אחר החוקיות של רוחניות עולם המעשה, למשל על ידי השפעת מסלולי הכוכבים, מזלות, שמות. שעל זה חז"ל אמרו שישראל מעל המזל. שהכוונה שיש גבול עד כמה המערכות האלה יכולות להשפיע על אדם מישראל, כי נשמתם של ישראל הרבה מעל המערכות האלה. לכן ככל שהאדם יותר צדיק, והנשמה שלו יותר ויותר מאירה בו, כך הוא פחות מושפע מכוחות עולם המעשה, אלא כך הוא מושגח ישירות על ידי ה'. כמו שרואים בסיפור על ביתו של רבי עקיבא (מסכת שבת קנו עמוד ב), שבזכות החסד שעשתה הנחש לא הקיש אותה, למרות שהרואים בכוכבים אמרו שהיא תמות. 

יש כמה איסורי תורה שנוגעים בשימוש בכוחות האלה. למשל יש מי שניסה להשתמש כל העניינים האלה כדי להתחקות אחר העתיד. שזה ממש איסור תורה של לא תנחשו ולא תעוננו, אלא מותר רק לנביא השומע את דבר ה' לומר מה יקרה בעתיד. גם נאסר שימוש בכוחות האלה לכישוף. וכל שכן שאסור לומר מה דבר ה' על סמך הכוחות האלה, שזה נביא שקר שחייב מיתה (אלא אם כן מדובר בנביא אמתי שהוכח נבואתו). ואסור לדבר בשם מלאכים, או כל מיני כוחות רוחניים, שיש בזה מעין עבודה זרה, אלא מותר לפנות רק בשם ה'. 

כל הכוחות האלה הם כלים נפשיים. ואפשר גם להשתמש בהם באופן טהור, לאדם שהנפש שלו זכה וטהורה. שאצלו מקור כל ההרגשות, הציורים והמושכלות מגיעים מרוח הקודש, ולא מרוח הטומאה, מתוך חיבור לנשמת ישראל. אך העיוותים שעלולים להגיע משימוש בכלים האלה, מאוד קרובים. ולפעמים עצם ההתחקות אחר הדברים האלה, עלול להוציא את האדם מהתפיסה הבריאה של העולם, לעוות את השכל הישר, ולהתמלא בדמיונות. ולכן לרוב חכמי ישראל מדריכים להתרחק מדברים כאלה, או לפחות מאוד להיזהר לפני שמסתמכים על דברים כאלה.

מי שרוצה קצת להתחיל להבין מה זה מקובל שיקרא מה שכתבתי כאן - תשובה - לקראת נישואין וזוגיות

יש אנשים שנולדו עם ראיה רוחנית

לאו דווקא בגלל שעבדו על זה

יש כמה אפשרויות להשיג ראיה רוחנית

אפשר להיוולד עם היכולת הזאת בלי קשר לרמה בעבודת ה'

ואפשר להשיג את זה דרך תורה וקדושה ופנימיות וכו'

ואם יש את זה וגם קדושה ותורה אז בכלל ...

הבעיה מתחילה למי שיש ראיה רוחנית ומשחק אותה צדיק קדוש ומעונה... 

כי אנשים בטוחים שהראיה שלו זה מהתורה וקדושה...

לא הכל זה קדושה או טומאה.

ראיה רוחנית זה לאו דווקא לראות מלאכים ורוחות

זה בסה"כ יכול להיות גם להרגיש מה שהשני עובר, או לראות את הנפש שלו, או כל מיני בקיצור...

מה שענוה 1 כתב

והיא גם בטח לא עכשיו מנסה שתקשיבי לכל מילה שיוצאת לה מהפה

סתם הרגישה משהו וכנראה הרגישה צורך לשתף

תחשבי שגם בשבילה זה לא פשוט שהיא יודעת משהו על בן אדם, משהו שהוא סוד

לפעמים יש צורך לשתף כי עצם החוויה היא לא פשוטה...

בגדול זה כח שקיים בעולם, כמו כישרון, כמו שיש אנשים שיש להם שמיעה מוזיקלית

אז יש אנשים עם ראיה רוחנית... העין השלישית שלהם יותר פתוחה משל אחרים, זה הכל...

מה הם כבר מחליטים לעשות עם זה? ואם מכניסים לשם עבודה זרה או מטמאים את עצמם בכל מיני...

אז כבר משהו אחר

הכישרון לכשעצמו שאדם נולד איתו, חושבת שזה משהו נטרלי. 

בהחלט חשוב תמונה מושקעת שמציגה אותנו בטוב, וגם אני מביא כזאת.

אבל חייב גם שתהיה משקפת ומציאותית.. לא פילטרים ומשחקים עם זוויות וכאלה.

זה עלול לגרום הרבה תסכול מדייטים ראשונים מביכים בו סתם מחכים לברוח ברגע שמנומס מספיק. (לא שזה מעלה גדולה לגבר כזה, אבל כך עובד העולם)

הצד השני מצפה לרחל כמו בתמונה ואז מגיעה לאה..

שידכתי לחבר של בעלי מישי ובפגישה הגיעה מישהי מאוד מאוד מלאה

ממש לא ראו את זה בתמונה שהעבירה

החבר הזה נסע שעה נסיעה כדי להפגש איתה ובסוף זה היה ברור שהפגישה הלכה לפח כי זה נפל כבר על זה

הוא כמובן כיבד ונשאר עד סוף הפגישה

אבל חייב להעביר תמונה תואמת מציאות..חבל על שניכם

או יפסיקו לבקש תמונות אז דבריי יהיו מיותרים.

עד אז אני גאה להגיד לבנות- דאגו לאינטרסים שלכן,שיהיו לכן הצעות.

(אני לא שדכנית.אני מדברת כחברה שמנסה לעזור)

גברים. לא ככה האידיאל להתחתן.

אני לא אומר מה לעשות מבחינה פרקטית.

אני אומרת תחזרו לעולם הישן והטוב שלא מבקשים תמונות

הלואי

המציאות כבר נסעה משם

כל הקטע הזה של תמונות יכול להיות מורכב ומסובך.

לא כולם מרגישים שיש להם בכלל תמונה וואו.

לא כולם רוצים בכלל לשתף תמונה שלהם.

בכנות, את חושבת שיש מישהי שמשתפת תמונה ואומרת - הנה אני ביודעין ומתוך כוונה ברורה משתפת תמונה מכוערת שלי?

האם נראה לך שמי שבוחרת תמונה, אומרת לא אכפת לי מהתמונה, זאת פשוט התמונה האחרונה שלי?

האם נכון לשתף דווקא תמונה מאירוע, או אולי יש שיקולים אחרים שבעקבותיהם בוחרים דווקא תמונה מחיי היום יום?

האם את, כשדכנית, מסוגלת לכבד בחירה כזאת?

מחפש תמונה עדכנית יחסית ושולח. אין לי כח לכל ההתעסקות הזו.

ובאמת שהגיע הזמן להפסיק עם כל מחול השדים סביב התמונות. 

אני לא שדכנית אלא חברה שמנסה לעזור לחברות שלה ולא התחתנתי צעירה בכלל וגם אני שנאתי כל כך את זה

אבל

כש'עברתי צד' והתחלתי לשדך פשוט הזדעזעתי מכמה בנים פוסלים על תמונה. בחורות שהן זכיה בלוטו פשוט נפסלות בחור אחר בחור והן לא יודעות את זה כי זה עוד לא הגיע לשלב שאני מציעה להן והן מתייבשות תקופות

ונשרף לי הלב

אז אני כותבת כאן כדי שיגיע לכמה שיותר בנות מהממות- תעשו הכל כדי לצאת הכי טוב שלכן!!

ומי שכתב פה שקר החן- בא לי להגיד אנחנו פועלים בתוך הכללים של העולם הזה שיש בו גם מקום לשקר החן.

ואין לי דעה מגובשת בנושא

אבל פעם אחת ביקשו סתם עוד תמונה יותר טובה וזה עצבן אותי אז חברה שלי צילמה אותי מחזיקה דף שמסתיר את הפנים וכתוב עליו

"והיו עיניך רואות את מוריך (ישעיהו ל, כ)"

יש לי חברות הרבה מעל היופי הממוצע

דווקא שהן שולחות תמונות מאירועים/ צילום מקצועי לגברים יש תחושה של איום

לעומת זאת שהן מחייכות למצלמה בסלפי חמודי או שמצלמים אותן שותות קפה בבוקר או בטבע מתי שרואים את היופי הטבעי זה הכי כובש

בהנחה והן נראות טוב בלי איפור

. בלי אודם בלי תסרוקות בלי שטויות ..הכי פשוט

הכי אומרים כן..

ותתפלאו לנשים יפות הרבה יותר מאתגר למצוא

הרבה פעמים הצעתי לגברים והן דווקא פסלו על שטויות כמו על מקום וכו' .. ( וזה היה נראה לי קטנוני אבל לא התערבתי ) ובדיעבד הם ספרו לי שלא היה להם אומץ להגיד להצעה כזו טובה ( כי גם הפרטים שלהן טובים) כן.

אז גברים אומרים הרבה יותר מהר כן להצעה לבחורה שנראת ממוצעת - חמודה  מאשר בחורה יפיפיה .

זה לא שהם לא רוצים אותה .. הם מרגישים איום או בדייט מקטלגים אותה כסנובית

לא יודעת אם שמעת אבל תשאלי חברה שלך הכי יפה שאת מכירה תשאלי אותה מה קורה אצלה בדייטים

ותבני ששם זה הכי כואב

כל גבר רוצה אשה יפה

מה יש לו להיות מאוים, הוא לא עוד אישה שיכולה לקנא ולהרגיש מאוימת

לא משנה מארוע או לא

מה שיותר טוב מוכיח את עצמו.

לגבי מה שכתבת אחר כך אני לא מכירה את זה

מי שנראת טוב וזה יכול לתרום לה להתקדם.... למה לא.

רק חשוב שזו תהיה תמונה משקפת.. לפעמיים יוצאות תמונות ממש טובות שלא תואמות למציאות.

שלא צריך לחשוב שהיא משקפת את הכל...

אם הייתי יוצאת רק עם מי שיש לו תמונה יפה כנראה הייתי יוצאת עם בן אדם אחד לשנה

כמו כל אדם שמכירים ואפשר ללמוד ממנו

בטח אם יש הרבה חוויות משותפות ושיחות עומק

לשינוי בתפיסות ובעמדות שלי לגבי כל מיני דברים.

פחות בדברים פוליטיים...

לא בהכרח שינוי אבל כן דיוק ועיסוק בערכים חשובים ומשמעותיים שהיו נראים לי פשוטים מובנים מאילהם ופתאום כשלצד השני ברור כל כך משהו שלי לא כזה סגור זה פתח להתבוננות והתעמקות בנושא

וממילא נראה לי שגם שינויים קלים מתרחשים בהתעצבות הכללית שלי כאדם אחרי כל פעם שהיתה לי התבוננות כזאת

חוצמזה שאני נורא מנסה לקחת משהו טוב מכל הפגישות שהיו לי מתוך אמונה שה' שלח אותם בשבילי אם לא להתחתן אז כדי להשתפר וללמוד משהו 

לאחרונה יצאתי עם בחורה שהרגשנו פערים מסויימים בהשקפה הדתית (עניין יותר של ניואנסים, לא הכי גרונדזים)

מרגיש שזה נתן הפרייה מסויימת, זה אתגר אותי וזה זה הוסיף טוב בהקשר הזה, בהחלט למדתי מזה על עצמי.

מצד שני, שנינו אנשים שאוהבים לדבר על השקפה ויצא שלא מצאנו את זה בתור נושא משותף בגלל השוני בעניין ולשנינו זה היה בסדר גמור.

בהחלט יצא לי בעבר להתרם בעניין הזה, אפילו קניתי ספר שמישהי ספרה לי שהיא קוראת אותו... אבל לא זוכר הרבה פעמים כאלה.

ספרים שהמדוייטים המליצו, או שחקרתי תחום או נושא מסויים שעניין אותן.

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

כלומר,

אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:

לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?

האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?

האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?

האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?

האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?

כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.

בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)

מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.

אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...

זה נכון מאוד, לאו דווקא בהקשר הזה. כמובן שבכל דבר שקשור לזוגיות.

זה מעגל יחסית חיצוני.. אבל כמובן חשוב לתת עליו את הדעת.

לא מבין למה ענית בהקשר הזה, הרי השואל אמר שהוא דווקא דחה הצעה על רקע משפחתי. משמע, הוא מבין שזה נושא רגיש שיכול להיות משמעותי.

נראה לי שיותר מועיל להגיד מה כן ולא מה לא בהקשר הזה.

לכן השאלות הללו שהבאת הן נועדו רק כדי להבין שזה יכול מורכב.

כמו שאת בעצמך אמרת, קשה מאוד לענות על השאלות האלה, אם בכלל אפשרי לענות עליהם..

לכן, נראה לי שיש צורך בשאלות בירור ביחס למקום החשיבות של השואל ביחד לנושא.

שאלות שיעוררו להבין מה היחס שלו לזה וה המקום אותו הוא צריך לתת לנושא.

את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.

ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

לאו דווקא רק בפן התורני.

לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.

אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.

אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.

אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.

וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.

אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.

מה דעתכם?

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

יכול להיות שכבר כתבו בדומה

תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.

החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.

תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...

גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.

תראה שיש ביניכם התאמה וכו'

אולי זו אשתך?

ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...

האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.

אנשים קשים זו התמודדות

וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה

בהצלחה וה יתן לך עצה טובה

שהתחתנה עם בעל תשובה - המשפחה לא קשורה לרמת הרוחניות של האישה. בכלל. מה שקשור זה ההחלטה שלה איפה להיות וכמה היא נחושה להישאר שם ולא להיות מושפעת.

הקשר היחיד למשפחה, זה כמה הם גמישים ביכולת להכיל את השוני ואם לא אזמה היא חושבת לעשות עם זה. ואת זה כדאי לבדוק ולברר כי אם זה בכיוון טוב ויש פתיחות - זה מעולה.

המשפחה שלי אפילו לא שומרים שבת חוץ מאחות אחת (ואנחנו משפחה גדולה) ואף אחד לא היה מהמר בחוץ שאני לא נראית דתייה מבית

נכון, זה אומר שעושים החלטות שהרבה פעמים הן לא פוטוגניות מבחוץ כזוג אבל הן כן תואמות את אורח החיים שבחרנו.

ואגב,גם בתוך משפחות דתיות ודוסיות יש הבדלים בהרבה דברים שצריך להכיל. אזלא בטוחה שיש לך איך לברוח מזה

אם היא בסגנון שאתה מחפש ויש לה מידות טובות, מה היא אשמה שהשמפחה שלה לא באותו סגנון כמוה?

האמירות המגמרא מדברו על תקופה שבה ההשפעה היחידה על אנשים, בפרט לאישה, הייתה המשפחה. היום אנשים הרבה יותר עצמאים לבחור את הדרך שלהם בעצמם.

כמובן כדאי לבדוק שאין בעיות קשות שישפיעו על ההתנהלות כזוג, אבל אם מדובר על משפחה שיכולה להכיל ברמה מינימלית, חבל לפספס על זה מישהי שיכולה להתאים.

אני ובעלי שונים מהסגנון של המשפחות שלנו, והקמנו בית משלנו בדרך שמתאימה לנו.

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

חנוכה שמח🥰

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

הלבד קשה ולהיות בזוג זה הרצון האולטימטיבי.

לכן בגלל שמדובר בדחף, אז יש גם סבלנות יכולה להוות טריגר.

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

זה אומר שאני דתי בראש פתוח לעולם תרבות מערב מתערבב בין אנשים\קהילות אם זה חילוניים אז לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל תרבות)  אם זה דתיים לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל אהבת חינם וחיבור בין אנשים) ומהחרדים לקחתי את ללכת לפי הלכה לא דתי לפי דעתי ולעשות מה שבראש שלי בלי להייעץ אם אני נמצא בבעיה או שיש לי בעיה אני פונה לרב שייעץ לי ויעזור לי אני לא ישר הולך לבעל מקצוע רק כי יש לו תואר בדבר הזה למשל פסיכולוג

מקווה שדי הגדרתי את עצמי טוב

ולכן חשוב לי משהי מאמינה בדרך הזאת בחיבור בין העולמות

אבל לפחות לי עדיין לא ברור איפה אתה נמצא.

התרבות החילונית טובה לדעתך? רק לדתיים יש אהבת חינם וחיבור בין אנשים? רק חרדים הולכים לפי ההלכה?

בדברים שאינם הלכתיים, למשל מצב נפשי, תפנה לרב לפני שתפנה לפסיכולוג?

אולי יהיה יותר נח להגדיר לאיזה רבנים אתה הולך? איזה ישיבות מתאימות לתפסית עולמך? עם מי אתה מתייעץ? לפי איזו השקפת עולם הלכתית אתה הולך?

איך אתה מחליט מה מהתרבות החילונית אתה לוקח ומה לא?

במה מתבטאת הפתיחות שלך?

בעיני לא צריך לענות על זה כאן, רק שמדברך אין לי מושג איפה אתה נמצא על הציר הדתי.

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!