נראה לי השאלה הכי מוזרה שנתקלתי בה בפורום

חשבתי שאתה רוצה למצוא מישהי כזאת בהקשר של דייטים (זה הקטע של הפורום כאן..), ואז זה באמת נשמע קצת מוזר

על נשים שלומדות במסגרת אקדמית בתארים מתקדמים.
באופן כללי נראה לי שזה לא משהו שמנפנפים בו לעיני כל (ולכן יהיה יותר קשה למצוא), ואני לא בטוחה עד כמה רב מקובל מוכן ללמד נשים (ואולי לכן הן פונות לאקדמיה)...

באופן עקרוני ימימה אביטל נחשבה לסוג של מקובלת, והיא די התפרסמה. גם חביבה פדיה (ולה יש ייחוס לרבנים מקובלים). יש גם דור צעיר יותר באקדמיה.

האם יש נשים מקובלות, כי הרי היו לנו נביאות..

אני לא מדבר על כאלה שלומדים את זה באקדמיה כי לא משנה בין נשים לגברים זה סודות שנמסרים איש מפי איש .. הגיוני שהן לא יהיו יותר מדי מפורסמות. אז אולי לא ידוע עליהן..

יש סיפורים למשל על אישתו של הרב הנזיר (הרב אבינר סיפר,נדמה לי) שהתלמידים לא תמיד הבינו והיא הייתה מקשיבה ולפעמים מעירה הערות שהבינו בזה שהיא מבינה יותר מהתלמידים..

באופן אישי, אם הייתי לומדת קבלה, כנראה שלא הייתי מפרסמת את זה ברבים (ואולי אפילו לא לאנשים הקרובים), שזה שונה במהותו ממי שלומד את זה באקדמיה.

אם השאלה היא האם יש נשים שנמשכות לתחומי המיסטיקה והקבלה? 

נראה לי שברור שכן.

האם זה נפוץ?

נראה לי שברור שלא.

עושות זה ע"פ הקבלה..

אני רואה שיש ענן של ימבמבם שמסתובב לך על הרשא, זה אומר שרודפים אחרייך שדים וליליות פמניסטיות מנסות להגן עלייך מפני בעליהן...
נו ב'מת...

גם מקובלים אמיתיים נזהרים מהכוחות שהם יכולים לפעול איתם.

ואמרתי שגם מקובלים בעצמם נזהרים ולא עושים הרבה דברים שהם יודעים לעשות.
כמו שנזהרים ולא סתם מברכים בכרות כי באלי לשמח את ה', אנחנו יודעים שלברכות יש כח, ולא אומרים אותם סתם.

לכן אין לי מה לברר יותר... 

ולא מכירה כאלו שהיו שם וברחו חח

ואי ואי...

"אחרי כל זה?" לא הבנתי. לא מדובר באותה אחת, מחילה... 

לקבלה.

אני לא חושבת שצריך להזהר, אלא יותר צריך להפעיל שיקול דעת.

לברר למי אני הולכת, לשמוע אנשים שכבר הלכו, וכשאני שם אם בררתי וראיתי שזה בסדר

לברר מה אני מרגישה, לקחת דברים בערבון מוגבל וכו'

תחושות רוחניות אין בהם סכנה, 

האדם בסה"כ מרגיש. 

כוחות רוחניים, זה כבר משהו אחר. 

קבלה, זה בכלל עולם אחר...

בקיצור עורבבו פה דברים... 

לקחו אותי לאיזה שיעור...

בדרך סיפרו לי שהוא מתעסק עם שמות וכו'

ואני קולט ששני אלה שלקחו אותי בעצמם עם עוד שם בגללו.

בקיצור, נכנסתי לאולם מלא אנשים לפחות איזה 50 בחורים

בתחילת השיעור, ואני לא מגזים, הכריזו על הוספת שם לפחות של 7 בחורים

ומסתבר שהוא הוסיף שם לפחות לחצי מהם.

ואחרי השיעור אני רואה שניגשים אליו לבדוק התאמות של זוגיות וכו'

סתם דיברתי איתו אחרי השיעור הוא ישר רצה להזמין אותי למשרד שלו שהוא "ידאג לי"

ברחתי, לא תודה 

אבל למזלי לא הרבה זמן.. כי תמיד הייתי סקפטי ובדקתי כל רב בשבע עיניים 

הוא אמר שלפעמים השם של הבנאדם לא מתאים לתאריך לידה שלו וזה יוצר בעיות

כאילו התינוק היה אמור לצאת בזמן אחר 

ומצחיק שזה קרה כמעט לכל מי שבא אליו.. קטע

המשיח הגיע, בית המקדש נבנה

נשאר רק לדון על מה חארטה ומה לא...

ובמקרה כל מי שהוא פוגש בדיוק נפל בבעיה הזאת... קטע כזה.

יש לו איזה קטע עם השם 'שירה'...
למרות שהשם הזה הוא שם יהודי נהדר...

הוא בעד השם שירה או נגד? 

(אני כמובן מתכוון לגדולי ישראל)

אמנם לא ידעתי לגבי הרב מרדכי אליהו..

אבל לדוגמא הרב בן ציון מוצפי הי"ו (שמעתי בעצמי) סובר שכל עוד השם הוא מילה עם משמעות הוא בסדר.

שאלו אותו לגבי השם "דקל" והוא ענה שכמו שתמר זה שם גם דקל זה בסדר

אנשים קוראים בשם כי יש לו משמעות.
אגם, גל, כוכבה, אין שם בלי הסבר מילולי נוסף.

ככה זה נשמע...

כשמישהו שאל אותו לגבי השם הנ"ל הוא אמר שכמו שתמר זה שם כי זה פרי - ככה גם דקל זה בסדר.

איך את מבינה את זה?

חוץ משמות בג'יבריש.
כי אין בזה הגיון שהשם תמר זה בסדר, ואז גם רימון כי זה גם שם של פרי, ואז עלה כי זה חלק מהעץ...
אפשר להגיע עם ההנחה הזו מאד רחוק ולמצוא השוואות לכל שם.

כמו פרי, חיה, עץ וכו'

או מילה טובה שקיימת - יפה, טובה, שירה וכו'

וכל שם אפשר לדאוג להפוך להגיוני.

ובעולם גם קיים סמארטפון ומעולם לא חשבתי לקרוא ככה לבת שלי...

(רק אני חושש שלא יהיו לו חסימות בחיים חח )

בדיחת קרש חח

נשמע שאת שואלת כאילו שמעת שרימון זה משהו רע..

אולי פשוט זה פחות מקובל סתם כי זה נשמע קצת מוזר חח

במקום לשלם על רימון, ההורים התקינו לו רימון בנשמה...
כל מכשיר שהוא יגש אליו השם שלו יגרום לו דחף לסנן את התוכן...

'יא דגה!'
(על משקל יא שמנה)

ושאלתי את אמא שלי,

אמרה שהיה אצלם שם "גזאלה" שזה צביה

לא בגלל גימטריות וכו'

תוצאה לא אומרת הרבה כי אי אפשר לדעת מה היה קורה אילו לא היה שינוי שם..

מאיפה הוודאות שהחשבון של השם קשור להצלה או צרות?

ומאיפה את יודעת בוודאות איזה חשבון אמור להיות?

זה שהיא סדורה לא אומר שהיא נכונה

להסתמך על משהו שאי אפשר להגיד שלא..?

באותה מידה אני יכול להגיד שאכילת שווארמה הצילה מלא אנשים

מה זה מאיפה לי? מי שממציא שיטה שיוכיח שזה נכון.

אז תסבירי את.. 

אפשר מקורות לשיטה? צדיקים שסוברים ככה? דיברו על זה?

אז איך אמרת שזה מדוייק ברמות אם לא למדת? 

זה לא הוכחה בשבילי.. זה הוכחה בשביל השיטה עצמה.

אולי זה סתם נשמע טוב וכשינסו להסביר יתגלו החורים - או שלא וזה באמת מדוייק.

בתורה צריך לבדוק שהבנו נכון.. מה סתם ככה כל אחד מבין מה בא לו?

אבל עדיין זה לא ממש מוכיח.

גם אני נגד לשלול דברים על הסף

אבל כשמתחמקים מלהסביר משהו ש(כנראה) אין לו מקורות והסכמות מאחרים, מה אני אמור לחשוב?

הרבה פעמים אין פשוט סבלנות להתחיל להוכיח למה זה בסדר

גם אין בזה עניין

זה לא שמחר תלך לייעוץ בשיטה הזאת, נכון?

אז כאילו, חבל על הזמן... 

אני דווקא כן מתעניין ומנסה דברים כל עוד יש להם איזה היגיון או מקור בתורה.

אפשר להסביר לי בפרטי.. אני אשמח. @ראשיתך

בינתיים ההרגשה שזה כמו כל המסיטיקנים...מצטער.

"אם אתה שואל אז אתה כנראה לא רוצה להאמין ולא חייבים להסביר לך"

אז למי מסבירים, רק למי שגם ככה מאמין וה' "זימן" אותו ובעצם הוא גם ככה לא יבקש הסבר

מה המקורות לשיטה, מה השיטה, איך בדקת..

סבבה שאת לא מרגישה צורך, אבל אמת נבחנת אם האדם מסוגל להסביר אותה לשני

מתוך רצון להתקרב לה'. הרי הקבלה זה השאריות של הנבואה אז אם נשים היו נביטות הן צריכות גם להיות מקובלות לכאורה..

לגבי התפקיד ולא התפקיד, יש רבנים גדולים שבעד לימוד גמרא. לאו דווקא בתור העיקר של הלימוד , כי הרבה יותר בסיסי מגמרא תנך ואמונה(גם לגברים לדעתי)

אישה יכולה להתקרב לה' מתוך דברים הרבה יותר פשוטים וטהורים ומובנים.
היא לא צריכה דווקא קבלה בשביל ללמוד איך לעבוד את ה' ואיך לאהוב אותו.
מספיק שתפתח תורות של רבי נחמן, ספרים של הראי"ה, קצת חב"ד- ויש שם כ"כ הרבה פנימיות שהיא באמת לא צריכה יותר מזה בשביל להתחבר לה'. 
אם היא מתעניינת בזה זה כבר סיפור אחר. 

נ.ב.
גם אם גבר יגיד שהוא לומד קבלה כי זה מחבר אותו לה' זה בכלל לא חדמ"ש.
יש לו הרבה מה ללמוד לפני שהוא מסתבך. רק אנשים עם רקע מתאים יכולים ללמוד קבלה.
זה בניגוד לחסידות מוסר ותנ"ך שיכולים לחבר לה' בקלות ואין צורך בידע מקדים...

אבל זה הדבר הכי עליון.. אז אפשר להתכונן וללמוד אחרי ההכנות המתאימות אבל איך אפשר לומר לא? נראה לי זה בגלל שלא מבינים את הערך של זה..

ולנשים לפי דעתי מספיקה הקבלה שבחסידות.

מה ששמעתי מרב מקובל(שזה מחלוקת בין החסידים למקובלים) שחסידות זה ההשלכה של הקבלה לתורת הנפש. 

להשלכה על הנפש, יש הרבה מאד הסברים שלא בהכרח הובאו בכדי שנשליך אותם על משהו אלא בשביל שנבין את הרעיון שהם מנסים להעביר.

כי נשמע לי לא בהכרח קשור...

למה צריך לדעת קבלה בשביל לקבל מסר שעוד כמה זמן יקרה כך וכך?

נבואה היא הידבקות והעראה מהקב"ה אל האדם. פשוט שזה קשור לקבלה (אולי לא דווקא ל"קבלה" כפי שהיא נתפסת אצלנו, אבל למושגים האלו).

אם אני טייס לא אומר שאני מכונאי מטוסים

אבל לא חושב שזה יעיל לנסות להתדיין על זה פה ככה. אז נעצור.

למה לא יעיל?

לא שאני מבין בנבואה, אבל זה לא נשמע לי קשור...

כי אני לא חושב שיש דרך לבטא את הדברים אלו בהתכתבות סתמית בפורומים...

יש נשים שנמשכות לקבלה או פנימיות התורה, ברור.

אני יותר מדיי בעד זאת הבעיה.

כאילו סתם אני מאמינה בזה שהנבואה תתחיל קודם אצל הנשים...

זה כבר בפשטות לדבר על ספירות לדוג'. דווקא לא רואה בזה בעיה.

יש בזה עומק יפה.

אפילו בלי להבין עושה טוב.

סליחה אם אני מדברת כאילו אני מבינה במשהו- אני לא.

אבל רק על עצמי יודעת להגיד

שאם יש לי חיבור לעולם הקבלה, אז לשמוע דיבורים עם מושגים משם- מחיה אותי, מחבר אותי לה'

למה? כי יש לי לשם צינור זה הכל... 

קודם כל קבלה לא לומדים, אלא מקבלים. הלימוד הוא הכשר כדי להגיע לקבלה, או כדי להסביר מה קבלנו.

לא כל מי שלומד קבלה ויודע מה כתוב בספרי הקבלה הוא באמת מקובל. יש אנשים עם ידיעות בספרי הקבלה, אך הם בכלל בכלל לא קרובים למדרגה של מקובלים (ולרוב הם באמת לא יודעים כלום, אלא הם רק חושבים שהבינו משהו). מקובל הוא מי שחי בנפשו את התוכן האלוקי העליון של המציאות. הוא אדם שחי במדרגת חיים אחרת שאנחנו בכלל לא יכולים לתפוס.

יש הבדל מהותי בין אדם שרק לומד מתוך ספרים או מפי רבנים מהו התוכן האלוקי העליון של המציאות, לבין אדם שממש חי את זה בנפשו. בתורת הקבלה אין המטרה להבין רק בשכל את הדברים, אלא המטרה היא לחיות אותם, או אפשר לומר לקבל אותם בנפש. ומי שרק מביט מבחוץ, על ידי ידיעות שכליות, לרוב הוא לא באמת יכול להבין משהו באופן אמתי, כי זה רחוק מאוד מהחיים שלו. 

על דרך משל זה כמו להסביר לאדם עיוור מלידה מה זה לראות, או מה זה צבעים. אפשר לשבת איתו שעות על גבי שעות, ולא נצליח להעביר לו את זה בצורה מספיק טובה. כמה שהוא ינסה להבין בשכלו, הוא עדיין לא באמת יבין. כי זה לא חלק ממרחב החיים שהוא מכיר. זה רחוק ממנו. אך אם היינו יכולים לתקן לו את הראיה, הוא היה מבין את התוכן באמת. כי הוא היה נפגש עם הדבר בנפש שלו, וזה היה הופך להיות חלק ממרחב החיים שלו. כמובן שעדיין בהתחלה נצטרך להסביר לו מה הוא רואה, כי אולי הוא רואה, אבל הוא לא בהכרח יבין על ההתחלה מה הוא רואה. אבל עכשיו הוא בנקודה אחרת לגמרי, הוא נכנס עם הנפש שלו לתוך מרחב חיים חדש, ובתוכו הוא יכול ללמוד מה נמצא בו.

כך גם אי אפשר להסביר לאדם שחווה את המציאות באופן גשמי, מה יש ברובד העמוק והעליון של המציאות. כל ההסברים השכליים לא יצליחו להעביר את התוכן באמת. לכן שום ספר שנכתב, ושום הסבר של רב לא יכולים להעביר לו את התוכן. אלא רק אם הוא יתרומם בנפשו למדרגת החיים הזאת, והוא יתחיל לחוות את הרובד העליון של המציאות בתוך הנפש שלו, הוא יוכל להתחיל להבין את התוכן של תורת הקבלה. 

עיקר הידיעות בתורת הקבלה האדם משיג מעצמו. מתוך טהרת הלב, זיכוך המידות, יראת שמים, אהבת ה', דקדוק במצוות, עמל גדול מאוד בלימוד תורה, עמל בתפילה (שהיא עבודה שבלב והיא גם דורשת עמל...), כך הנפש של האדם מתרוממת, והיא מתחילה להשיג השגות בנושאים האלה. כמובן שיש מדרגות בזה. מתחיל ממי שרק משיג מידי פעם השגות בנושאים האלה, עד למי שכבר ממש חי את זה בנפשו באופן שלם בכל רגע ורגע. 

כך שהאדם יכול לדעת את התוכן הכתוב בכתבי האר"י מבלי שהוא פתח את כתביו פעם אחת בחייו. אלא הוא התרומם להשיג את זה מתוך המדרגה הגבוהה של נפשו. יש צינור מהנשמה שלו שמזרימה אליו את הידיעות. ולאחר מכן כשהוא פותח את ספרי הקבלה, הוא לומד דבר שהוא כבר נפגש איתו, הוא לומד דבר שהוא מכיר. והלימוד עוזר לו לסדר את ההשגות בראש, ולדייק אותם בצורה נכונה. כמובן שאפשר גם להעמיק את הידיעה על ידי לימוד. לאחר שהנפש שלו התרוממה למרחב הזה, הוא יכול מתוך הלימוד להתרומם מעבר למה שכבר השיג, להיעזר בשבילים שסללו לנו גדולי המקובלים, ולהצליח על ידם לחזור עוד יותר פנימה. אך זה רק לאחר שהאדם כבר נכנס לתוך המרחב הזה. 

באופן פשוט רב מעביר לתלמיד ראשי פרקים, אך הוא לא מלמד אותו את התוכן עצמו. כך גם ספרי הקבלה, הם ראשי פרקים, מגלים טפח ומכסים טפחיים. והם מסדרים לאדם את מה שהוא השיג, ומדייקים את התוכן. אך זה רק לאחר שהוא התחיל לחיות את זה בנפשו, אחרת אי אפשר להסביר לו כלום, זה יהיה ריק מתוכן. רק לאחר שהוא התחיל לראות ולחיות את זה, אפשר להסביר לו מה הוא רואה, לסדר את הידיעות, ולדייק אותם.

יש גם מציאות שבה ההקרנה הנשמתית של הרב מרוממת את הנפש של התלמיד, ומכניסה אותו לשם. אך צריך שהתלמיד יהיה כלי קיבול לקבל השפעה כזאת מהרב. וכנראה שזה כמעט מוכרח שלכל מקובל היה רב שההקרנה הנשמתית שלו פתחה לו את הצוער להיכנס, לפחות את הפתח הראשון גם אם הוא פתח מאוד קטן. אחרת זה מאוד מאוד קשה עד כמעט בלתי אפשרי להגיע לשם לבד, לפתוח את הפתח הראשון לבד. 

לא כל אדם בהכרח יכול להגיע למדרגה הזאת, לפחות לא בתקופה הזאת שהתוכן האלוקי נסתר מעינינו. יש בזה עניין של סוגי נשמות. יש נשמות שיש להם פוטנציאל להתרומם לשם, ויש נשמות שזה פחות שייך אליהם. יש סיפור על הרב צבי יהודה, שהתחיל ללמד קבוצה מאוד קטנה בישיבת מרכז הרב את תורת הסוד. ואחד מתלמידי הישיבה, שהיה גאון עצום בש"ס ופוסקים והיה דיין, שמע על כך, והוא ביקש להצטרך. והרב צבי יהודה ענה לו שהוא יותר שייך לצד הנגלה של התורה, והיא מספיקה כדי להרוות את הנפש שלו, ועליו להמשיך לעמול בש"ס ופוסקים, וזה לא נכון לו להתעסק בחלק הנסתר של התורה. ולעניות דעתי אדם שיש לו שייכות לשם, ידע את זה לבד, כי מתוך העמל שלו בתורת הנגלה, הוא כבר מתרומם מעצמו לענייני הנסתר, כמו שביארנו מקודם.

אך גם אדם שיש לו פוטנציאל להגיע לשם, הוא מוכרח קודם כל ללמוד את כל החלק הנגלה של התורה. אין דבר כזה אדם שיהיה גדול בתורת הנסתר מבלי שהוא יהיה גדול בתורת הנגלה. כל גדולי המקובלים האמתיים, היו גדולים מאוד בידע שלהם בש"ס ופוסקים, בתנ"ך ומוסר. כן יכול לקרות לפעמים שיהיה רב מאוד גדול בקבלה, שהוא גם מאוד גדול בתורת הנגלה, אך עיקר מה שהוא מלמד זה עניינים פנימיים. וזה לא בגלל שהוא לא יודע את תורת הנגלה, אלא כי יש אחרים שיכולים ללמד את החלק הנגלה, ויש לו שייכות מיוחדת לתורת הנסתר, ולכן הוא משקיע את עיקר עמלו בללמד את העניינים הפנימיים. אך לא יכול להיות מקובל אמתי שלא יודע את החלק הנגלה בצורה טובה מאוד, ובטח שאין מקובל שלא מדקדק דקדוק עצום בקיום המצוות וההלכות. 

יש מגדולי ישראל שהיו מקובלים גדולים, והם הצליחו לקחת משהו מהתוכן של תורת הקבלה, ולתרגם אותו אל העולם שלנו, אל מרחב הרוחני והנפשי האנושי. בצורה שגם אנחנו נוכל ללמוד, ונוכל להתרומם על ידם. לא כל מקובל יכול לעשות את זה, אלא זה נשמות מיוחדות שהיה להם יכולת לחבר בין הנסתר לנגלה. מה שנקרא נשמה של יוצר. ביניהם המהר"ל (שהרב קוק כותב שגם היה מן המקובלים), הרמח"ל בחלק מספריו, הגר"א ותלמידיו כמו בספר נפש החיים, הבעל שם טוב ותורת החסידות (שלמרות שהם שמרו על המושגים של תורת הקבלה זה לא תורת הקבלה), והרב קוק. נפוץ לקרוא לזה לימוד אמונה או לימוד פנימיות. כמובן שיש גם הבדלים בין השיטות השונות למרות שהם מגיעים מאותו שורש, כי יש זוויות שונות בתפיסה של הדברים. וכמובן שגם זה לימוד שדורש עמל ועיון גדול כדי להבין את הדברים בצורה מדויקת. 

לא שמעתי על בנות שלומדות קבלה. אך אני מאמין שיש נשים צדיקות וטהורות שיש להן השגות מסוימות. בעיקר אם בעלה מקובל, יכול להיות שההקרנה הנשמתית שלו משפיעה גם עליה, אם היא כלי ראוי לכך. וברור שהן לא תחשופנה את זה לאף אחד.

במעלה לבונה או חסידות של הרב גינזבורג.
 

האנונימיות עשתה את התגובה מסתורית ומסקרנת

אני סתם לא רוצה לאיינטג אותי אז לא כותבת מהניק הרגיל, אני קצת מחוברת אליו והוא נחשב מקובל גדול.
יש הרבה אנשים שמחוברים אליו והתורות שלו מופצות היום בכל הארץ.
ומעלה לבונה זה מוסד בנשיאותו ומכירה בנות משם שמחוברות לזה קצת.

מלבד זאת נראה לי במדרשת תכלת בצפת גם לומדים נגיעות של קבלה אבל פחות
ובאופן כללי בנות בד"כ חיות הרבה יותר את עולם המעשה ופחות את עולם הלימוד
אז ק"ו כשזה לימוד קבלה שהוא פחות מעשי ויותר רוחני, גם אם יש מישהי ש'מחוברת'
לא בטוחה(עד כדי בטוחה שלא) שיש בחורה שיושבת ועוסקת בסודות התורה יומם ולייל כמו שכנראה עשתה אישתו של הרב הנזיר אם הגיע לכזאת דרגה


 

(ואולי מי שמחפש אחת כזאת צריך לקבל על עצמו נזירות😜)



 

גם הבבא סאלי לא עסק בקבלה מעשית. אם בסה"כ ברור שזה לא "קבלה מעשית" - זו עדיין יומרה ללימוד קבלה רציני...

את מתיימרת להיות כזו שלומדת פנימיות התורה אבל כל המושגים הכי בסיסיים מעורבבים ומבולבלים לך?

אם זה מידת ההצלחה ואלו הפירות של הלימוד הזה, ברור שמוטב בלעדיו. הוא כנראה יותר קרוב להגיע לקיצוץ בנטיעות מאשר לאמיתות פנימיות התורה.

כן, עם מישהו שלא עובד לדום מול מלמולי רוחניקיות של בנות שחושבות שהן מבינות הכל בעוד שהן לא מבינות כלום ושום דבר. מישהו שיודע שאין דבר כזה להגיע לשלב מאה בלי לעבור בשלב שתיים, ומתעקש על זה גם כשזה לא נעים לכל מיני כאלו שהוזים שחושבים שהם, דווקא הם, כן הצליחו...

כמה רחוק ראה הרצי"ה כשהזהיר מהסחף ל"קבליסטיקה". כמה רחוק. 

אחד מהדברים שאני הכי מעריץ אותו עליהם.

שלמדת תקופה נשמע שזה מושגים מהקבלה שנכנסנו לתוך תורת החסידות או אפילו תורת החסידות, שהיא גם חלק מפנימיות התורה.

כשהוא כתב לומדות אצל מקובלים אמתיים זה בדיוק הרובד שאליו לא התכוונת, עולמות עליונים.

והאמת שאפילו ברובד שכן התפשט, בחסידות מדברים על מושגים ששייכים לעולמות העליונים.

השתלשלות העולמות זה בסיס של בסיס


אז כנראה הרובד של פנימיות התורה שלמדתן היה ספרי התחזקות של אחרונים מהדור הזה או מקסימום תלמדי הבעל שם טוב

אז לפי הבנתי זה לא מה שפותח השירשור התכוון אליו

מהשרשור הזה אני מבין שאין יותר מידי אנשים שיש להם מושג מה זה קבלה.  

דבר ראשון מיסטיקה זה לא קבלה. מיסטיקה בעיקר עוסקת ברוחניות של עולם החומר, מה שנקרא אנרגיות. שזה התחתית של העולם הרוחני, אם בכלל אפשר לקרוא לזה לגמרי רוחני, כי זה גם מאוד משולב עם החומר. ויש אנשים שיש להם יכולת להרגיש את האנרגיות האלה, ויש כאלה שאפילו יכולים לשלוט בהם (וניתן להשתמש בכך בשביל כשפים או להבדיל כדי לרפא). אלו אנשים עם חושים מאוד מפותחים, שיכולים להרגיש את העולם הגשמי ברמה יותר גבוהה.

יש אנשים עם כוח הרגש מאוד מפותח, והם יכולים להרגיש ברמה מסוימת אנשים אחרים שהם פוגשים. כל אחד מרגיש ברמה מסוימת, זה חלק מהתכונה הטבעית של הרגש, להרגיש את מי שמולנו. אך אצלם זה ברמה מאוד מפותחת, עד שהם יכולים ממש להרגיש מה עובר על האדם שמולם, ואפילו להגיע לרמה שהם ממש חווים את הנפש של מי שמולם בתוכם, ולהרגיש אותו לעומק, ולדעת עליו דברים, חוויות שהוא עבר. 

ויש אנשים עם כוח דמיון מאוד מפותח, שמקבלים ציורים מסוימים לנפש, חלומות, חזיונות, קולות. 

ויש אנשים עם כוח שכלי מאוד מפותח, שמקבלים רעיונות, וידיעות לשכל. הפילוסופים למשל אמרו שהידיעות האלה מקורם מ-"השכל הפועל", שהוא פועל להחכים את האדם. 

הרמב"ם מכנה את האנשים האלה "בעלי הכוחות הנפשיים" (הקדמה למשנה). יש אנשים שיש להם כוחות נפשיים מסוימים, בין אם נולדו איתם ובין אם פיתחו אותם, שעוזרים להם לקלוט את הרוחניות של העולם שלנו, בין אם זה אנרגיות, או נפשות, או ציורים, או מושכלות. אך שום דבר מזה לא יוצא מגדר העולם הגשמי. כל העניינים האלה הם חלק מרחב של עולם המעשה, שהוא כולל בתוכו רוחניות מסוימת. ואנשים עם הכישורים הנפשיים האלה, לא בהכרח יכולים להשיג משהו מעל העולם הגשמי. וגם הגויים יכולים להרגיש את הדברים האלה, זה לא מיוחד לעם ישראל (אם כי ברור שאצל הגויים זה בכלל מעוות לגמרי כי הכלים שלהם טמאים לגמרי). 

יש מי שפיתח תורות שלמות שמחקות אחר החוקיות של רוחניות עולם המעשה, למשל על ידי השפעת מסלולי הכוכבים, מזלות, שמות. שעל זה חז"ל אמרו שישראל מעל המזל. שהכוונה שיש גבול עד כמה המערכות האלה יכולות להשפיע על אדם מישראל, כי נשמתם של ישראל הרבה מעל המערכות האלה. לכן ככל שהאדם יותר צדיק, והנשמה שלו יותר ויותר מאירה בו, כך הוא פחות מושפע מכוחות עולם המעשה, אלא כך הוא מושגח ישירות על ידי ה'. כמו שרואים בסיפור על ביתו של רבי עקיבא (מסכת שבת קנו עמוד ב), שבזכות החסד שעשתה הנחש לא הקיש אותה, למרות שהרואים בכוכבים אמרו שהיא תמות. 

יש כמה איסורי תורה שנוגעים בשימוש בכוחות האלה. למשל יש מי שניסה להשתמש כל העניינים האלה כדי להתחקות אחר העתיד. שזה ממש איסור תורה של לא תנחשו ולא תעוננו, אלא מותר רק לנביא השומע את דבר ה' לומר מה יקרה בעתיד. גם נאסר שימוש בכוחות האלה לכישוף. וכל שכן שאסור לומר מה דבר ה' על סמך הכוחות האלה, שזה נביא שקר שחייב מיתה (אלא אם כן מדובר בנביא אמתי שהוכח נבואתו). ואסור לדבר בשם מלאכים, או כל מיני כוחות רוחניים, שיש בזה מעין עבודה זרה, אלא מותר לפנות רק בשם ה'. 

כל הכוחות האלה הם כלים נפשיים. ואפשר גם להשתמש בהם באופן טהור, לאדם שהנפש שלו זכה וטהורה. שאצלו מקור כל ההרגשות, הציורים והמושכלות מגיעים מרוח הקודש, ולא מרוח הטומאה, מתוך חיבור לנשמת ישראל. אך העיוותים שעלולים להגיע משימוש בכלים האלה, מאוד קרובים. ולפעמים עצם ההתחקות אחר הדברים האלה, עלול להוציא את האדם מהתפיסה הבריאה של העולם, לעוות את השכל הישר, ולהתמלא בדמיונות. ולכן לרוב חכמי ישראל מדריכים להתרחק מדברים כאלה, או לפחות מאוד להיזהר לפני שמסתמכים על דברים כאלה.

מי שרוצה קצת להתחיל להבין מה זה מקובל שיקרא מה שכתבתי כאן - תשובה - לקראת נישואין וזוגיות

יש אנשים שנולדו עם ראיה רוחנית

לאו דווקא בגלל שעבדו על זה

יש כמה אפשרויות להשיג ראיה רוחנית

אפשר להיוולד עם היכולת הזאת בלי קשר לרמה בעבודת ה'

ואפשר להשיג את זה דרך תורה וקדושה ופנימיות וכו'

ואם יש את זה וגם קדושה ותורה אז בכלל ...

הבעיה מתחילה למי שיש ראיה רוחנית ומשחק אותה צדיק קדוש ומעונה... 

כי אנשים בטוחים שהראיה שלו זה מהתורה וקדושה...

לא הכל זה קדושה או טומאה.

ראיה רוחנית זה לאו דווקא לראות מלאכים ורוחות

זה בסה"כ יכול להיות גם להרגיש מה שהשני עובר, או לראות את הנפש שלו, או כל מיני בקיצור...

מה שענוה 1 כתב

והיא גם בטח לא עכשיו מנסה שתקשיבי לכל מילה שיוצאת לה מהפה

סתם הרגישה משהו וכנראה הרגישה צורך לשתף

תחשבי שגם בשבילה זה לא פשוט שהיא יודעת משהו על בן אדם, משהו שהוא סוד

לפעמים יש צורך לשתף כי עצם החוויה היא לא פשוטה...

בגדול זה כח שקיים בעולם, כמו כישרון, כמו שיש אנשים שיש להם שמיעה מוזיקלית

אז יש אנשים עם ראיה רוחנית... העין השלישית שלהם יותר פתוחה משל אחרים, זה הכל...

מה הם כבר מחליטים לעשות עם זה? ואם מכניסים לשם עבודה זרה או מטמאים את עצמם בכל מיני...

אז כבר משהו אחר

הכישרון לכשעצמו שאדם נולד איתו, חושבת שזה משהו נטרלי. 

• שיהיה גבוה, אבל לא שחצן.

• חתיך, אבל שלא יידע שהוא חתיך.

• חכם, אבל שלא יתקן אותי.

• עשיר, אבל שיהיה עניו.

• תורני, אבל שלא יהיה "כבד".

• קליל, אבל רציני.

• מצחיק, אבל שידע מתי להפסיק.

• רגיש, אבל גברי.

• גברי, אבל מחובר לרגשות.

• ספונטני, אבל מתכנן הכול מראש.

• כריזמטי, אבל צנוע.

• מנהיג, אבל שייתן לי להוביל.

• אוהב לטייל, אבל גם אוהב להישאר בבית.

• ספורטאי, אבל שלא יהיה מכור לחדר כושר.

• בשל רגשית, אבל עם נשמה של ילד.

• חברותי, אבל שלא יהיו לו יותר מדי חברות.

• שיהיה לו תואר.

• רצוי שניים.

• ועדיף שגם יעשה מילואים בלי להתלונן.

• שיהיה לו עסק מצליח או עבודה בהייטק.

• אבל שיסיים לעבוד בארבע כדי להיות עם הילדים.

• שיאהב ילדים.

• אבל שלא ייתן להם מסכים.

• שידע לבשל.

• ושלא יעשה מזה עניין.

• שיקום מוקדם לתפילה.

• אבל גם יישאר ער לדייט עד חצות.

• שילמד דף יומי.

• וגם שיספיק לקרוא ספרי פסיכולוגיה.

• שיהיה מחובר לרב.

• אבל שיחשוב בעצמו.

• שידע לרקוד.

• אבל לא יותר טוב ממני.

• שיאהב מוזיקה.

• אבל שלא ישמיע טראנסים באוטו.

• שיהיה כריש במשא ומתן.

• אבל עדין איתי.

• שיזכור כל תאריך חשוב.

• בלי שאני אזכיר.

• שידע להחליף גלגל.

• לתקן ברז.

• להרכיב איקאה.

• להבין במשכנתאות.

• להשקיע בבורסה.

• ולהוציא את הזבל בלי לבקש.

• שיהיה עמוק.

• אבל גם זורם.

• שידע להכיל.

• אבל גם להציב גבולות.

• שיכבד את ההורים שלי.

• ויאהב את האחים שלי.

• ויצחק מהבדיחות של אבא שלי.

• שיהיה בן 29.

• עם ניסיון החיים של בן 45.

• והאנרגיות של בן 23.

• בלי מטענים.

• בלי אקסיות.

• בלי דרמות.

• ועם אינטליגנציה רגשית של מטפל זוגי.

• וכמובן... כימיה. כי אם אין כימיה — כל השאר לא משנה.

כמובן ג'נרטתי את המקבילה לגברים (חלק חמודים, חלק קצת פספס והייתי עורכת יותר)

שתהיה צנועה, אבל נראית כמו דוגמנית.

תורנית ומשכילה, אבל שאין לה ידע הלכתי יותר ממני.

חכמה ושנונה, אבל שלא תנצח אותי בוויכוח.

זורמת וקלילה, אבל שתקפיד על קלה כבחמורה.

שתפרגן לי מול החברים, אבל שלא תגרום לזה להיראות כאילו היא מחנכת אותי.

נשית וענוגה, אבל שתדע להרים ספות כשמנקים לפסח.

דעתנית ומבינה, אבל שתיתן לי להרגיש הראש בבית.

עצמאית, אבל שתחכה להחלטה שלי.

שתרצה לפרנס את לימוד התורה שלי, וחס וחלילה לא שתפתח קריירה.

שתעשה תואר פרקטי.

עדיף בהוראה או חינוך מיוחד.

אבל שתרוויח כמו בהייטק כדי לשלם שכר לימוד לישיבות.

שתעבוד חצי משרה.

כדי שתהיה בבית כשאני חוזר מסדר ערב.

שתאהב ילדים.

שתגדל שבט של שמונה ילדים.

אבל שלא תיראה עייפה לעולם.

שתדע לבשל כמו אמא שלי.

ושלא תשתמש באבקת מרק.

שתכין חלות כמו במאפייה.

ותלמד את כל הסגולות להפרשת חלה.

שתאהב אורחים בשבת.

ותארח 15 חברים מהישיבה בהתראה של שעה.

ותשמח לשטוף את כל הכלים במוצאי שבת בלי להזעיק אותי.

שתהיה מחוברת לרבנית שלה לתמיכה רגשית.

אבל שתסכים עם הרב שלי בכל נושא.

שיהיו לה אידאלים לתמוך בחצי שנה רצוף מילואים.

אבל שלא תדרוש ממני לגור בגבעה.

שתדע לשיר זמירות שבת.

אבל שלא תשמיע קול ליד חברים שלי.

שתאהב מוזיקה יהודית עמוקה.

אבל שלא תביא לי שירי קרליבך של שלוש שעות.

שתעשה ספורט ותשמור על כושר.

אבל בצניעות ובלי לעשות מזה עניין.

שתדע לנהוג בצורה בטוחה.

אבל שתיתן לי לנהוג תמיד.

שתדע לקפל את הציצית היטב בלי שהפתילים יסתבכו בכביסה.

ותגהץ לי את החולצות הלבנות בלי קמט אחד.

שתהיה עמוקה מחשבתית.

אבל שתסתפק בוורטים פשוטים על הפרשה.

שתדע להכיל את הספקות שלי.

אבל שתהיה יציבה כמו סלע אמוני.

שתכבד את ההורים שלי.

ותאהב את השטויות של אחים שלי.

ותצחק מהווארטים הנאמרים בשולחן שבת של אבא שלי.

שתהיה בת 21.

עם בגרות נפשית של בת 50.

והמראה הרענן של בת 16.

בלי היסטוריה של דייטים.

בלי חפירות של 'לאן הקשר הולך' - שפשוט תזרום עד האירוסים.

ועם יכולת הקשבה של פסיכולוגית קלינית אחרי יום עבודה.

וכמובן... שיהיה ענווה ופשטות. כי אם אין פשטות — איפה כל התורניות?

יש שיר כזה

אגב זו תשובה לכל אתגר

חתן מתוק מדבש*

אני חושב שכולנו רוצים לבנות בית ורק מחכים לזה

שיעור ד' זה לא צעיר

לא צריך לקחת אותי כפרוייקט כדי לשדך לי?

אבל אני כופר וצעיר מכדי להכיר בחורות שיתאימו לך

זקן בעלז. ואולי אתה לא מכיר בחורות שיתאימי לי אבל אולי את הסגנון כן

את הסגנון ודאי שאני מכיר, אבל את הבחורות לא

מתחיל שיעור ג'

להכיר בנות בסגנון זה כבר משהו אחר. השאלה יותר מי יכול לעזור לי להכיר

לא הייתי חושש מזה לשניה

במקומי; שיר או סיפור וכו'. חוששת שהוא יעשה זאת טוב יותר.

ולזה אני לא מוכנה. באמת רוצה להאמין שאף פעם לא

יוכל להחליף את האדם, את היצירתיות האנושית.

אחרת, מה אנחנו עושים פה בכלל?

מהסיבה הפשוטה שאיני אוהב לנהל שיחות.

הרימו כוס לחייו ואמרו: "ומה עלינו לספר למלך על אודותיך, זנון?".

"לא כלום", השיב להם, "מלבד שישנו איש זקן באתונה שיכול לשתוק בשעת משתה".

"על הפטפטנות", פלוטרכוס.

טאקט ויכולת להתאים את עצמך לסיטואציה שאתה נמצא בה היא נכללת בכישורי חברה בסיסיים.

ברור שיש מקרים שעדיף לוותר על הנימוסים ולדבר ישירות, אבל הרבה יותר מעצבן בן אדם שלא יודע להתאים את עצמו לסיטואציה.

אוקי,

למשל אם בן אדם "מתאים את עצמו לסיטואציה" ולמעשה נרצה או לא, צבוע כלפי הצד השני,

איך נדע שהוא לא עושה את זה איתנו ?

כי אצל הבן אדם הישיר, עם כולם, נדע שמה שהוא אומר, זה מה שהוא חושב

ואם הוא רוצה "להתאים את עצמו לסיטואציה", הוא לא מחרטט הוא פשוט שותק.

ואם הוא אוהב את הצד השני הוא מחייך לו ואם הוא לא אוהב הוא לא מחייך. הכל ברור. בלי לעגל פינות. בלי צביעות.

אחרי ההבהרה הזו,

איזה אופי תעדיפו יותר ?

גם אני מעדיף בחורה יפה וגם שמאוד אוהבת את המטבח וגם אוהבת מאוד לגדל ולחנך ילדים (ממש אוהבת, נהנית מזה)

אבל מה אני מעדיף יותר ? שתאהב לגדל ולחנך ילדים.

אין לי בעיה שהיא לא תהיה יפה ושלא תאהב את המטבח, למרות שגם אלה דברים חשובים, אבל אם צריך לבחור, בחרתי. ויתרתי.

רואה ? עניתי על התשובה.

עכשיו תורכם (פנייה לנשים וגברים)

מה חשוב לכם יותר ? ישיר כלפי כולם (סותם במקרה שלא רוצה לפגוע אבל לא מחייך ולא מספר סיפורי סבתא)

או...מעגל פינות ? זורם ? ונרצה או לא מחרטט קלות. או זה או זה.

זו השאלה.

שאלה שיש לה תשובה ברורה מאוד וניתן לענות עליה בצורה החלטית,

גם אם זה פחות נח, אבל זה פורום אנונימי, אז אני מאמין שזה אפשרי.

זכיה ב 20 מיליון שקל בשנה הקרובה , לעונים.

שייך,

סביר מאוד שאפילו לא קיבלו את הפרטים שלך בגלל זה.

לפעמים דווקא כשהאדם כבר לא רלוונטי עבורנו הדמיון מתחיל להשלים את כל מה שלא באמת קרה. הוא בונה בראש מה היה יכול להיות ובקלות מצייר תמונה מושלמת ( מידי) שלא בטוח שהייתה קיימת במציאות.

כשאתה רואה אותה עם בעל וילד אתה לא באמת רואה את החיים שהיו יכולים להיות לכם. אתה רואה תוצאה מוגמרת והמוח באופן טבעי משלים את החסר..

אל תשכח שגם אם הייתם נפגשים אף אחד לא יודע אם באמת הייתם מתאימים. יש הבדל גדול בין פוטנציאל שדמיינו במשך שנים לבין זוגיות אמיתית שנבנת יום יום .

ובעיניי, המשפט שכתבת מה אני אמצא? הוא כנראה הדבר שבאמת יושב מתחת לכל זה. מתי שלי תגיע

אל תיתן למחשבות האלה לשכנע אותך שפספסת את האחת. יכול להיות שהן פשוט מזכירות לך כמה אתה רוצה כבר להקים בית משלך. וגם זה, בעזרת ה' יגיע.

ועם כל מה שכתבתי לי יש כלל ישר שקופץ לי לא להשוות לאחרים תתרכז בעצמך זה באמת הרבה יותר כיף

זה באמת מה שחשתבי בהתחלה... מי אמר שאנחנו בכלל מתאימים. וזהעבד טוב

רק שבחודש האחרון לא יודע פתאום נכנס למח

עכשיו הגעתי לבית אז אני יותר מיושב. שניה רגע עוצר כי נשרף לי האוכל.

אוקי שומעים? אז בקיצור, עכשיו אני פתאום קולט את הפספוס. היא היתה עם האח שלה (בנינו זה הבן שלה אבל אני מעדיף לחשוב שהיא לא נשואה)

קיצר זרקה לו פירגונים בקול .. "מלך מלך!" אני סתם הסתובבתי. נראה לי היא חצי התפדחה למרות שהיא לא מהמתפדחות. אולי מהמפדחות זה כן. בקיצור....

מה רציתי להגיד, חשבו על הסיטואציה שאני מסתובב ואומר לה "יותר ממני?..." מה לדעתכם היתה התגובה שלה? אני אומר הייתה מבקשת את המספר לא שאני משוויץ עכשיו או משהו.

סתם טוב אני רואה שאני שוב מדרדר לכן נעצור כאן. יש למישהו משהו להוסיף?

זה בסדר אתה גם ככה מדבר לעצמך אין מה להוסיף . אוקי... הבנתי.

אני הולך.

🤣🤣🤣

קשה לדעת.