רק שואלת אם יש כאלה שיזרמו על דבר כזה.

תודה

אבל נכון, לא מצוי.

("חרדים" כולל: אשכנזים וספרדים, ליטאים וחסידים, ישראלים ובני חו"ל..).

עניין של גיל, בעיקר.

רב הרווקים מגיל 27 ומעלה כבר לא במסגרת ישיבתית להוציא ישיבת מיר.

ולבחורים במיר בגילאים הללו יש סטנדרטים פחות חרדיים נוקשים גם בהקשר של עולם השידוכים.

זה הסטנדרט של הבחורים שאני פוגשת.

והם אולי לא חברונר'ס, אבל בוגרי ישיבות כולם.

נשמע שאתה מכיר יותר ממני, וגם יודע מה הסטייל שלי.

אז אולי גם במקרה תהיה לך הצעה קונקרטית בשבילי?

זה לא כל כך תלוי במודרניות כמו שזה תלוי ברמה רוחנית\הצלחה והנאה מהלימוד.

לכן אי אפשר להביא את חברון + תפרח + פונוביז כהוכחה למה שקורה בכל שאר הישיבות הקטנות והבינוניות יותר.

(וראיתי את התגובה הזאת את אאוטסיידרית בכל מקרה.... - לקראת נישואין וזוגיות. אתה שוב מתייחס למודרניות כמדד ואני לא חושב שזה נכון.  ואם אתה יודע הכל אז אולי באמת הסטייל של @חתולה ג'ינג'ית מתאים יותר לישיבות בסגנון בימ"ד עליון, גרודנא, שכר שכיר, סלבודקא?...)

חוץ מזה, לדעתי גם התהליך עובד הפוך הרבה פעמים. בחורים שכבר בגיל צעיר יותר פנו למסלול אלטרנטיבי, ובהמשך בשידוכים גם מגיעים לגיל מבוגר יותר. כך שהגיוני שבגילאי 30 הרוב הם כאלה שכבר לא בישיבות.

לקיים דיונים פומביים על הסטייל שלי 

אבל מעניין מה שכתבת על התהליך ההפוך.

הרבה פעמים אני שואלת את עצמי אם הרווקות המאוחרת היא תוצאה של אאוטסידריות,

או שהאוטסיידריות היא תוצאה של הרווקות המאוחרת, כי אתה מפסיק להיות חלק מקבוצת השווים אז ממילא מאפשר לעצמך יותר.

לא יודעת.

מעניין לחקור.

שאלה מעניינת מאוד. מסתבר שכמו בכל דבר זה גם וגם.

אבל אני די משוכנע שהחלק הזה קיים, שאאוטסיידריות מובילה לרווקות מאוחרת.

אתם עושים את זה ממילא 

ובעייתי בישיבה הזאת. שאתה חייב להתנהג כמו כולם ולא  יכול לחיות את חייך איך שאתה רוצה.

אבל ישיבות אחרות - גם בסקאלה הזאת של מודרניות - אינן ככה.

ואולי באמת לא נמשיך את השיחה כאן בפני כולם..

ברור שאני רוצה שתהיה משיכה כל שהיא,

רצון להיות ביחד ולבנות משהו ביחד. יותר רצון גדול לבנות קשר מאשר לבנות אותו כבר

אני רוצה את זה בגלל שאני מאמינה שקשר נבנה בריא יותר כשיש בסיס של אמון- ההתחייבות של הנישואין
מה שחסר מאוד בקונספט של דייטים בציבור הדתלי הרגיל




 

האמת שיצא לי לצאת עם כמה כבר בנוסחה הדתלית. והספיק לי פגישה אחת-שתיים לדעת שלא
ושלוש כדי לדעת שיש רצון, ברור שרציתי להמשיך להימרח

כדי שיהיה וודאות אבל לדעתי זה מה שהרס את הקשר
כי לא באמת היה אמון בקשר אז על כל מריבה/ חיסרון שרואים/ וידוי אחד על השני זה עילה לסיים את הקשר
או למצב של חוסר תקשורת
מה שבנישואין היה עילה לעבודה ולקרבה גדולה יותר.

אבל שוב, זה מה שמרגישה שמתאים לי, לא משליכה על כולם,

ושאלתי אם יש סיכוי שאמצע אחד כמוני שהוא לא חרדי אבל גם לו זה מתאים הדרך היכרות של החרדים.

and i'm approving this message

כל מילה, לחלוטין.

לדעתי אפשר לזהות בכמות זמן שנתתי
כל השאר זה פשוט עבודה, אני לא חושבת שיש דברים שמתגלים אחרי קשר ארוך שאמורים לגרום לי לוותר על הקשר,
כמו שכתבתי. אם אגלה אותם אחרי זה יצור עבודה משותפת שתביא לקירבה גדולה יותר.

קחי בחשבון קשרי משפחה שבמקרים רבים מגוונים יותר בציבור הכללי (ובהקשר זה הציבור הדתי לאומי ואפילו תורני לאומי הוא חלק מהכללי).
אל תהיי בטוחה שאת תשמעי בזמן אמת הכל (וכמובן, מקרים קורים גם בקרב החרדים) ושכל מה שתשמעי בהמשך "ייצור עבודה משותפת שתביא לקירבה גדולה יותר" בהכרח.

נראה לי אתם מגזימים קצת בשוני החברתי בין המגזרים.
אני מכירה חרדים שהם לא פחות אנושיים וחברתיים ממני
להגיד שצורת ההיכרות שלהם בנויה על בסיס רמת ואיכות הקשרים שלהם לדעתי זה ממש לא נכון.
לפחות לא בנוגע לפרט.
זה פשוט לא נכון שהנקודה הזאת של איך בונים קשר משפיעה על כל אורך החיים שלהם הזוגיים/המשפחתיים והחברתיים.
זה שאני חושבת שלי יהיה בריא לבנות קשר בצורה כזאת זה לא אומר שאני שוללת שלאחרים בריא אחרת. אני לא חושבת שדתיים לאומיים מופקרים בכלל. אני חושבת שזה עניין אישי שיכול להיות גם שהרבה אנשים מהמגזר מכירים ככה
כי זה מה שמקובל במגזר לא כי הדרך השניה לא תתאים להם.


ומה זה לא אמור לקרות שמריבה תפיל?

אפילו בציבור הדתי שנפגשים יותר, שמעתי על לא מקרה אחד ויותר מזה רוב האנשים יוכלו להעיד שגילו דברים אחרי הנישואין שאם היו יודעים עליהם לפני היו מוותרים על הקשר. 

בנוגע למריבה, קשר שהבסיס שלו הוא חוסר אמון בקשר איך אפשר לפתוח ולהיפתח אליו בצורה שלימה?
ברור שלא אתקשר עם בחור בכל שלב שהוא כמו שאתקשר עם בעלי בעזרת ה'.
וזה לא בגלל שיש לי בעיות תקשורת, זה בגלל שלא אהיה פתוחה בשלימות כשאין לי שום ביטחון שהקשר הזה ישאר בכל מצב.
המחויבות הבסיסית חסרה בשביל שאתן בקשר הזה אמון.
יכול להיות שאני לא מבינה את זה ואתה כן. אני לא שוללת. אבל אני חושבת שיש הגיון בדברים שלי וזה לא עניין של אידאולוגיה זה עניין של תחושה פנימית שלי.


יכול להיות שיש אנשים שקל להם לתת אמון גם על בסיס שום מחויבות. אני פחות כזאת ופחות רוצה לתת את העומק והלב שלי לאדם שמחר יכול לחזור להיות זר.

אבל את עולם הישיבות החרדי אתה איכשהו כן מכיר. נכון

כי כשקראתי את זה בהתחלה פחות הבנתי והרגשתי שזה לא טענות שמספקות אותי

עכשיו- כעבור יום וחצי קראתי שוב והבנתי יותר👍

תודה רבה על התגובה המושקעת, מסכימה עם הטענות, מתבררת עדיין על האיזון שלי בין הגישות.

לפני כן זה רק כדי לראות שבאמת רוצים זה בזה. שנבנית אהבה של האחד אל השני. הכל לצורך יותר ודאות של ההיתכנות בהמשך. אין לכך כל ערך מצד עצמו.

זה גם נראה לי מיותר, סתם מביך לשתי הצדדים ויוצא לא אמתי וישיר.

כמה שמנסים להיות כנים. זה קונספט שקשה להעביר לשני מסר כנה ישירות.

מה שכשיש מחויבות אחד כלפי השני וכלפי הקשר הרבה יותר קל


אם הייתם יודעים כמה זמן לוקח לבת ממוצעת לנסח הודעת תגובה
לשאלה הפשוטה שלכם "מתי נח לך לדבר?" הייתם מבינים אותי🤦‍♀️

 

הסיבה שאני לא מרגישה בנח היא כי אין לי שום אמון וביטחון בקשר הזה עדיין, אין לי שום ביטחון
מהסיבה הזו בדיוק שאין שום מחויבות שלדעתי הבסיס הזה יכול להיווצר רק ע"י כתובה וקידושין


מהרגע שמחליטים שמתחתנים אני מאמינה שארגיש בטוחה הרבה יותר. אבל בין האירוסין לחתונה זה כבר בעיה הלכתית


מדגישה שהסיבה היא לא חוסר אמון באדם העומד מולי, חלילה, הסיבה היא חוסר אמון בקשר מפאת חוסר המחויבות

אולי זה צורך נשי יותר אבל יש לי צורך גדול לקבל וודאות על הקשר אחרת הרבה יותר קשה לי להביא את עצמי באמת.

זה סוג של השלכה. אף פעם לא יהיה ביטחון ב100%, אני חושבת שהביטחון שיש לי באדם וביכולת פיתוח הקשר בשלב X זה מספיק בשביל להתחתן כשאחרי זה, זה סתם להכניס את עצמי לסיטואציות סבוכות שיגרמו לי לאבד את הקשר מבריחה מעבודה. כשזה או לעבוד ביחד או להתגרש זה ברור שלהתגרש לא אופציה ויותר מזה העבודה תהיה חלק מהשגרה הברוכה של חיי נישואין.
כשזה או לעבוד או למצוא בחור אחר מים האינסוף ברור שאעדיף למצוא אחר.
מלבד זאת שגם כשאני בוחרת לעבוד לפני החתונה אין לי שום התחייבות מהצד השני שהוא בוחר
כך שהאמון הבסיסי של הכתובה חסר לי.

שוב, כשכתבתי כמו הגישה החרדית התכוונתי גם לרמת הברורים לפניי
אני לא אתחתן עם מישהו שיתחיל איתי מהונללו בלי לברר כלום או לברר מעט מאוד ואני כן צריכה להרגיש שיש לי בטחון,שיש לי משיכה ושהוא אדם טוב, ברמה מסויימת. השאלה באמת אם קשר רגשי עמוק אפשר לפתח על בסיס חוסר מחוייבות.
זו כנראה הגישה השונה.

בכל אופן אני לא חושבת שזה תלות בפרט שיש הרבה קהילות עובדי ה' שמכוונים לגישה כזאת.
 

קודם כל, דתיים לאומיים בישיבות חרדיות, אני מכיר כמה כאלו.

ובנוסף - מלא חרד"לים קלאסיים ממרכז/הר המור וכו שלגמרי בראש הזה.

מכירה חרדים שנפגשים בין 5-10 ואפילו קצת יותר.

אמרתי בלי לפתח קשר רגשי עמוק

השאלה מהזה 'מספק'.

 

אז אולי באמת אני צריכה לחפש מישהו חסיד יותר בכיוון חרדי
 

למרות ש@בנש"ק נתן לי קצת תקווה

כי אני לא מודרנית בכלל לדעתי

שלא מסתכם בהגדרה שלך.

ונראה לי שחסידית לאומית היא בקצה השני של חסיד מודרני

(בטח כר כתבו את זה)

הוא לרב "מודרני" בקונוטציה הפשוטה של זה...

וזה בא הרבה פעמים עם אורח חיים פשרני,

ו... מינימום חודשיים דייטים.

אז זה לא רלוונטי ל@אהבה וטהרה

יותר בכיוון של אברך ובלי סמארטפון

מכירה כמה...

לא אומרת שפחות יראי שמים, רק פחות מה שאני מחפשת

חשבתי עלזה שאולי אוכל למצוא בקהילות חסדיות של חוזרים בתשובה, כמו בקהילה של הרב הרוש או בשובו בנים או בקהילה של ברסלב ביבניאל. אולי ברסלב זה כיוון טוב שיזרמו על זה

(הגבתי בטעות)

אבל זו חשיבה ממש לא נכונה

הפגישות זה רק המפתח לקראת הבית שהוא חיי הנישואין. לא עוזבים בית כי יש קצת בעיות עם סוג המפתח. ללכת לחרדים כי את אוהבת את הסגנון של הפגישות שלהם זה ממש לא טוב - כי מה אחר כך? כל החיים שלהם שונים ממך, זו טעות נוראית נוראית.

יש בחורים שיתאימו לך, באחריות. תסמכי על הקב"ה שאם ברא אותך ככה הוא ברא לפחות עוד בחור אחד כזה...

ובכלל ביחס לגישה שלך - אני מבין מה שאת אומרת, יתירה מכך - לא צריך להרחיק לכת להתפתחות ובנייה רגשית, הכי פשוט - הסיבות שבגללן אנשים פוסלים שידוכים ומורידים הצעות - אם היית שומעת שזוג התגרש בגלל סיבה כזו היית אומרת שהם מטורפים ובשום פנים לא מפרקים בית על דבר קטן שכזה, אז למה בשידוכים כן? הנה, על הרוב אפשר להתגבר. זו הגישה שלך, חשבתי על זה לא מעט בעבר, אבל חשבת שאולי זה ככה מסיבה מסוימת?

האמת היא שככל שהחיים מתקדמים וכמה שאנשים יותר מתחברים ויותר יורדים לרזולוציות, ההבדלים הקטנים ביניהם מתחדדים וצפים, דברים שלא שמו לב בתקופת האירוסין - מגלים חודש אחרי החתונה, ודברים שלא גילו חודש אחרי החופה יצופו 5 שנים אחר כך, זה טבע האדם וכך מנהגו של עולם, וצריך תמיד להכיל ולדעת לעבור על זה ולקבל ולחיות עם זה. אבל צריך להבין שזה גרף וככל שהשנים יעברו - סיכוי טוב שהוא יעלה ויתגלו יותר דברים.

זו ההבנה שעומדת בבסיס השיטה, כי אם כבר כשנפגשים וכשמאורסים יש X דברים קטנים שמפריעים ומנוגדים, אז בהמשך החיים יתגלו 4X, את מבינה? זה לא שהחרדים מגלים אחרי החתונה את כל מה שהדת"לים מגלים לפני. לאלו ואלו החיים צופנים הפתעות בהמשך הדרך. ההנחה הדת"לית היא, לענ"ד שאם כבר בתקופה שלפני החתונה יש דברים שגורמים לחיכוך ולחוסר התאמה - אחרי החתונה יתגלו עוד וזה יצוף בכפל כפליים, לעומת זאת אם לפני החתונה כמעט הכל טוב וברוגע - חזקה עליהם שגם על הדברים שיצוצו בהמשך החיים - ובאופן חד משמעי יצוצו - ידעו להתגבר.

לגביי ההתחלה-
צודק, מסכימה, אני גם לא חושבת שיכולה להתחתן עם אדם שאורח החיים שלנו שונה בתכלית רק בגלל צורת ההיכרות.
כשכתבתי את זה, זה כנראה היה גם מתוך זה שעדיין אני בהתבררות עד כמה אורח החיים שלי שונה מאורח חיים חסידי חרדי. באמת זה משהו שאני צריכה להתברר עליו עוד ונוגע לרזולציות ודיוקים.

ובנוגע להמשך וואו וואו. מסכימה ממש.
יישבת את דעתי, זה עדיין לא סותר לגמרי את הגישה שלי

אבל מאזן אותה ומעמיד את הדברים בדיוק על מקומם, תודה על התגובה!

ומעבר - 

א. לא רוצה להתערב אבל מהטיפה שראיתי ומההיכרות שלי עם חרדים וחסידים (ויש קצת ברוך ה' 😅) זה ממש לא הכיוון, רחוק משם.

ב. נכון, זה ממש ממש לא סותר את הגישה, רק בא להבהיר שצריך לעשות את ההפרדה בין "אני מעדיפה לשמור את השיא הרגשי עם האיש שלי לאחרי החתונה" ו"עד שנתארס אני מעדיפה לא להיות איתו יותר מדי בקשר ולנהל שיחות" לבין "אני רוצה לעשות את זה מהר כי אחרי החתונה הרבה יותר מבליגים על דברים", נקודת המוצא של החשיבה משפיעה רבות על המשך הדרך...

ג. סתם מעניין אותי - מאיפה בנות נהיות חסידיות? אני יודע שאצל בנים זו תופעה שרווחת והולכת בשנים האחרונות, אבל מאיפה זה מגיע אצל בנות ובמה זה מתבטא?

ד. אמרתי ואומר שוב - יש המון המון בחורים מהמגזר שלנו שיהיו בראש הזה ויכולים להתאים לך. רק בישיבות רמת גן, יצהר ומרכז הרב אפשר למצוא כמות מכובדת מאוד של בדיוק מה שאת מחפשת ומה שמתאים לך. (מנקודת המבט שהובילה אותי לשאלה בסעיף ג' גם את יכולה לראות שיש הרבה בנים כאלו כיום)

א. מעניין איך הגעת למסקנה בלי להכיר אותי;

ב. צודק לגמרי, מבינה מה שאתה אומר. 
זה סוג של להפריד בין בריחה לבחירה. אני לא בורחת ללהתחתן מלקחת אחריות על הבדלים, צדדים שונים ומורכבויות שקימות. אבל אני בוחרת להעדיף להעמיק את הקשר שלנו אחרי שכרתנו ברית עולם אחד עם השני
(גם במצבים כאלה שממש בעייתיים התורה נותנת אופציה של גירושים אבל בעזרת ה' מקווה שאין סיבה טבעית הגיונית שאגיע למצבים כאלה חס ושלום)

ג. זה תופעה שרווחת כבר שנים, יש כבר דורות שלישיים ורביעיים לבתים חסידיים דתלים, זה לא משהו כזה נדיר,
יש מדרשות תורניות שמשלבות לימודי חסידות ומנהגי חסידות

במה זה מתבטא? אני עוד לא שמה גארטל, (בקרוב בעזרת ה' סתם.)

בחיות, בהנהגות חסידיות, בהתקשרות לצדיקים ולגדולי החסידות ולעיתים גם לצדיק אחד, בהתבודדות, בתפילה, בהתחברות לניגונים חסידיים, בהתבוננות על השגחה פרטית, בחשבון נפש, בשמחה בקיום המצוות, בהידור במצוות, בכל השיח של החיים בדרך כלל תיכנס החיות החסידית. יש גם בנות שאפילו הולכות לטישים, אבל באופן כללי זה מתבטא בכל הרבדים של החיים בעבודת ה'. חסידות זה הכל, זה הלב, זה החיות, זה הפנימיות, זה האותיות הלבנות, זה נכנס בתוך כל התורה והמצוות. לא יודעת להגיד ספציפי. (וגם בלימוד- בחברותות עם חברות)

כשכתבתי רביעי התלבטתי, שלישי אני בטוח מכירה כמה וכמה בנות.

לפעמים זה עוד לפני גיל 60

לרבי נחמן היה נכד בגיל 38

א. לא מכיר, עדיין, זה נראה לי כל כך רחוק שכבר רואים שזה לא קשור בכלל

ב. נכון, וזה לגיטימי לגמרי וגם נפוץ ויש כאלו, אבל למה באמת? מה העניין?

ג. וואו, מעניין ממש (איפה יש טישים שבנות יכולות להגיע?), מגניב.

אתה שואל מה גורם לבת לרצות ולבחור לחיות בדרך החסידות?

א. נראה לי עניתי עלזה כשכתבתי במה זה מתבטא- בחורה שרוצה לחיות את הרובד הפנימי יותר של עבודת ה'
והרבה הרבה מעבר לזה.
מלבד זאת שהקשר והחיבור הרגשי הנשמתי העמוק ביננו לבין ה', ביננו לבין עם ישראל, וכן גם ביננו לבין התורה(כמה שזה נשמע שחסידים פחות 'בני תורה'), ביננו לבין ארץ ישראל ובכלל החיבור לכל הרבדים של עבודת ה' כמו שכתבתי עולה לאין שיעור עם הנהגות חסידיות כאלו ואחרות(כמו התבודדות, נגינה וכד') 
כמו"כ עבודת המידות ועידון הנפש גם מושפעות מהתורה וההנהגות החסידיות(כמו התבוננות, חשבון נפש, אתכפיא התפכא וכד').


וגם, שוב, כמו שכתבתי- יש בנות שפשוט גדלו לתוך זה וממשיכות את דרך הוריהם 


החסידות יורדת לכל הרבדים ולכל פרטי החיים בסוף. בית חסידי יש בו מימד אחר
ואישה היא עיקר הבית. אם אני רוצה להקים בית חסידי לא מספיק לי שבעלי יהיה חסיד

שאלתי ביחס לרצון הבלתי מתפשר לבנות קשר רגשי עם האחד רק אחרי החתונה - מדוע?

לגבי השאר - יפה מאוד, בהצלחה.

בכל מקרה פירוט מפורט יותר ממה שכבר כתבתי מעדיפה לא לכתוב;
 

וטישים, בכל טיש כמעט יש עזרת נשים לידיעתך

ברוב הטישים יש עזרת נשים,בהחלט

בכל טיש 

חוץ מגור אולי

היא מכירה ואני לא🤔

אבל די מהר, לא אחרי 3 חודשים של פיתוח רגושת אינטנסיביים ורק אז חתונה - יש הרבה.

וכאמור - דתיים לאומיים בישיבות חרדיות, שהם אמנם לאומיים אבל בכל הנוגע לשידוכים זה הראש שלהם כי זה מה שהם מכירים מהסביבה החברתית שהם נמצאים בה.

אני לא יודעת עד כמה להאמין כי את 'חד בשרשור'

הא עכשיו רואה שגם @חסדי הים כתב את זה בכל מקרה תודה

ומהיכרות ברורה ואמיתית עם כאלו, הייתי סומך על דבריי.

זה לא שיש המונים כאלו, כן? אבל את צריכה רק אחד כמו שאומרים וזה לא כל כך בעייתי למצוא.

זה כבר מוגזם אבל שמעתי על זוג חרד"לי שהתארסו אחרי הפגישה הראשונה

גם אני לא אהיה מסוגלת🤦‍♀️

לא נראה לי שהגיוני לקבל ודאות על היכולת לפתח קשר אינטימי עמוק אחרי פגישה אחת

אחרי שלוש ודאי שיותר הגיוני, לפעמים צריך יותר אבל אחד נשמע לי הזויי

ממש לא באתי לעודד את זה, רק שיתפתי ממעשה שהיה.

זה כואב וקשה, באמת.

אבל חיזור הידיעה שאתה טוב, זה חשוב כל כך בעיניו יתברך.. ה' רוצה את התפילות שלנו, את הכיסופים, את העבודה.

נשמע שאתה שם.

אז רק עוד קצת להיות בבחינת ציפית וקיווית לישועה?

והאכזבה, היא תחושה של עשיתי ככה וככה, אז מגיע לי. אולי שווה לשנות את זה, שלא משנה מה- ה' משפיע עליי וצריך רק לייצר כלי מספיק מתאים.

ושוב, נשמע שיש לך כלי- אבל אולי אישתך.היא איזה רעבעצן רצינית, שצריך רק להגדיל את הכלי עוד קצת.

אנחנו לא יודעים, אבל אנחנו יודעים שה' הוא אבא טוב.

ואתה ראוי. וודאי.

הייתי במקום הזה, וחשוב לי להגיד שזה לא היה בריא לי, חוץ מזה שזה גם לא נכון ולא מקדם.

אתה טוב, נכון, זה לא קשור לזה שאתה טוב.

זה לא עובד כמו כספומט, אולי בתת מודע חושבים ככה שמי שטוב יקבל טוב ומי שרע רע, שזה נכון בעיקרון אבל מה זה טוב ומה זה רע אנחנו לא יודעים להבחין, אולי דווקא הדבר הזה שנראה לי רע הוא הדבר שטוב ולהפך. וזה באמת ככה.

בקיצור המציאות שלך כרגע היא לא עונש על כך שאתה לא מספיק טוב, ה' לא מעניש אותך, הוא מיטיב איתך כבר עכשיו, אנחנו רק לא יודעים לראות את זה. אולי עוד כמה חוד' או שנים נראה.

בא לי לנער אותך, כי אני הכי מכירה את זה, אני בין האנשים הכי מתקרבנים שיש, לא שאתה כזה, אני כן, ופשוט חבל לחיות בתודעה כזאת שה' מחזיק משהו שאני רוצה ולא נותן לי את זה, ה' מונע ממך את מה שרע לך , תאמין בזה, זה  תהליך לשנות את המחשבה, אבל זה ממש גאולה. וזה ילך איתך לכל החיים. זה תפיסה יותר בריאה של אלוקות. יותר בוגרת. יותר מגדלת ומחזקת. ובאמת יותר אמיתית.

קשה שלא להתקרבן, אבל אני חושב שזה לא מה שרציתי לומר

בעיקר רציתי להגיד שאני פשוט טוב, גם אם לא נמצא מישהי שבוחרת בטוב הזה.

ולא בגלל שאני טוב אז אני צריך לקבל.

אלה הפוך גם אם אני לא מקבל אני טוב. וזה דבר שקשה לי להיות בו, כי אני תמיד מאשים את עצמי, ופחות במגיע לי, למרות שכן אני חושב שמגיע לי, אבל מעצם זה שאני אדם חי, ולא כי עשיתי גם לעושה רע מגיע.

והשיחה מול הקבה, כן, אני חושב שהוא מחזיק משהו שאני מאוד רוצה ומונע ממני אותו, יכול להיות שזה לטובתי, כנראה שזה לטובתי, אבל מצד שני יש בי רצון, והוא הייתי גם כן, ואני לא במדרגה של להגיד שרפוא קרובה לבוא, אני במדרגה שכואב לי שאין שמיעה לתפלתי. 

גאולה נוספת כדי לצאת מהמקום הזה. ושתדע לך שהמקום הקשה הזה מול ה', ילך איתך עם כל קושי בחיים אם לא תעבוד על זה מתישהו. 

נכון מאוד, אתה טוב גם אם עדיין לא בחרו בך. אני מרגישה ששידוכים זה אחד המקומות שאין בהם שום טבע והגיון, שום! זה לא ככל שאתה איכותי תצליח יותר, המשוואה הזאת לא כ"כ קיימת בחוויה שלי, וגם בכלל. אז נכון שחוויה של דחייה\ חוסר בחירה בנו וכו' יכולה להרגיש שאולי משהו בנו חסר אבל אין שום היגיון בשידוכים ככה שאי אפשר ללמוד מזה כלום חוץ מזה שה' מזווג זיווגים.

בכל מקרה, חשוב לחזק את עצמנו כי גם הרגשות לא תמיד הולכים עם ההגיון והשכל..

אהבתי מאוד, זה ממש מחשבות שגם אני חשבתי אותן, קצת בהתאם לאופיי אבל כן אותן מחשבות. שהן נכונות. אבל, זה נורא מצומצם ומצמצם, כל התודעה הזאת.

נכון נכון, הוא מחזיק משהו, שגם אם הוא לא טוב לך כרגע זה לא אומר שאתה לא רוצה את זה, אבל תחשוב- מה האינטרס שלו בעצם למנוע ממך? הוא עושה לך דווקא בשביל לצער? (ברור שלא, הרי הוא טוב ומיטיב) הוא לא יודע שאתה רוצה את זה? (הוא יודע יותר ממך ורוצה את זה יותר ממך) מי שם לך את הרצון הזה בכלל מלכתחילה?(ה') אם יש לך רצון למשהו כנראה זה שייך לך, לא סתם זה מצער אותך. וזה באמת מבאס. וזה בהחלט כואב. אבל זה כן אומר שזה יגיע מתישהו, לא יודעת מתי, אבל כשזה יהיה לך הכי נכון וטוב. אבל בינתיים, כדאי להבין שה' לא נגדנו,להפך, הוא הכי רוצה את טובתנו, אבל השכל שלנו לא מגיע לשכל שלו, אנחנו לא מבינים את המהלכים, אבל וודאי יש סיבה לעיכוב והיא לטובתי.ה' תמיד מייטיב, זה לא שעכשיו הוא עושה רע ובעז"ה בעתיד הוא יתחיל גם לתת טוב, לא, הוא לא משתנה, תמיד יש טוב, תמיד הוא מיטיב ומשפיע טוב. המציאות כרגע היא הכי טובה ונכונה לי. זה משהו שצריך ללמוד לחיות אותו. כל יום. 

יצא לי קצת מבולגן אבל העיקרון הועבר.. 

אתה טוב ומגיע לך הכל דוד

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)

אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.

וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.

לפי ענ"ד.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה, 

ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.

לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.

הוא כמובן לא קשור לכאן

באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

אבל גם אני רואה שהייתי צריכה את הנסיונות כדי להגיע לנישואין ממקום בריא...

אז לא יודעת.

אבל אני עדיין מנסה להבין האם היא מתנה או רק המתנה

שהרב גלינסקי אומר שאמנם כתוב "לא טוב היות האדם לבדו" אבל גם לאו דווקא רע. אפשר לעשות מזה רע, אבל לא חייבים. אפשר ליהנות ממה שיש. לשיר בקולי־קולות בבית. לתופף על הבטן. לשים שעון מעורר לתיקון חצות ולימוד בהתעלות עצומה עד עלות השחר. לטוס לביקיני אטול. הקב"ה מבקש השתדלות לא השתגעות.

לא כולל מע"מ.

איראני בקריפטו.

זה יותר כמו דמי טיפול.

הכסף הועבר

זה משנה אם יש הצעה מתאימה והיא יוצאת לפועל.

לכן כל הטווח באמצע פחות משנה.

זה כן נותן תקווה וכיף שחושבים עלי ומציעים לי אבל בעיני זה בעיקר התמודדות אישית וריגשית ולא קשורה בהכרח לדייט הבא.

מה זה ZOOM out?

יש לי מישהי בשידוכים בבית. קשה לפנות לשדכנים, או למלא טפסים עם

פרטים דקדקניים שלא נגמרים ואחראים לחלק מהמיגרנות, אז מה זה הדבר

הזה - גם צריך למלא מליון פרטים ?

תודה!

היא לא חרדית רגילה, גם לא ציונית, גם לא לא ציונית.  היא  -  היא.

מזל טוב 🥳

(סורי הייתי חייבת)

אבל היא התחתנה לפני כשנה וחצי

@חתולה ג'ינג'ית

פעם ברווקים הבררנים😊

ואבירי המקלדות שכנעו אותי שיש דברים חשובים יותר,

מאז כבר יצאתי עם כמה בחורים ואף אחד לא היה מידי חתיך😏

לא חתול זמני😸

סתם, אני לא ממש בשל.

@חתול זמני פספס את אהבת חייו

לא בכל שרשור זה מתאים.