רק שואלת אם יש כאלה שיזרמו על דבר כזה.

תודה

אבל נכון, לא מצוי.

("חרדים" כולל: אשכנזים וספרדים, ליטאים וחסידים, ישראלים ובני חו"ל..).

עניין של גיל, בעיקר.

רב הרווקים מגיל 27 ומעלה כבר לא במסגרת ישיבתית להוציא ישיבת מיר.

ולבחורים במיר בגילאים הללו יש סטנדרטים פחות חרדיים נוקשים גם בהקשר של עולם השידוכים.

זה הסטנדרט של הבחורים שאני פוגשת.

והם אולי לא חברונר'ס, אבל בוגרי ישיבות כולם.

נשמע שאתה מכיר יותר ממני, וגם יודע מה הסטייל שלי.

אז אולי גם במקרה תהיה לך הצעה קונקרטית בשבילי?

זה לא כל כך תלוי במודרניות כמו שזה תלוי ברמה רוחנית\הצלחה והנאה מהלימוד.

לכן אי אפשר להביא את חברון + תפרח + פונוביז כהוכחה למה שקורה בכל שאר הישיבות הקטנות והבינוניות יותר.

(וראיתי את התגובה הזאת את אאוטסיידרית בכל מקרה.... - לקראת נישואין וזוגיות. אתה שוב מתייחס למודרניות כמדד ואני לא חושב שזה נכון.  ואם אתה יודע הכל אז אולי באמת הסטייל של @חתולה ג'ינג'ית מתאים יותר לישיבות בסגנון בימ"ד עליון, גרודנא, שכר שכיר, סלבודקא?...)

חוץ מזה, לדעתי גם התהליך עובד הפוך הרבה פעמים. בחורים שכבר בגיל צעיר יותר פנו למסלול אלטרנטיבי, ובהמשך בשידוכים גם מגיעים לגיל מבוגר יותר. כך שהגיוני שבגילאי 30 הרוב הם כאלה שכבר לא בישיבות.

לקיים דיונים פומביים על הסטייל שלי 

אבל מעניין מה שכתבת על התהליך ההפוך.

הרבה פעמים אני שואלת את עצמי אם הרווקות המאוחרת היא תוצאה של אאוטסידריות,

או שהאוטסיידריות היא תוצאה של הרווקות המאוחרת, כי אתה מפסיק להיות חלק מקבוצת השווים אז ממילא מאפשר לעצמך יותר.

לא יודעת.

מעניין לחקור.

שאלה מעניינת מאוד. מסתבר שכמו בכל דבר זה גם וגם.

אבל אני די משוכנע שהחלק הזה קיים, שאאוטסיידריות מובילה לרווקות מאוחרת.

אתם עושים את זה ממילא 

ובעייתי בישיבה הזאת. שאתה חייב להתנהג כמו כולם ולא  יכול לחיות את חייך איך שאתה רוצה.

אבל ישיבות אחרות - גם בסקאלה הזאת של מודרניות - אינן ככה.

ואולי באמת לא נמשיך את השיחה כאן בפני כולם..

ברור שאני רוצה שתהיה משיכה כל שהיא,

רצון להיות ביחד ולבנות משהו ביחד. יותר רצון גדול לבנות קשר מאשר לבנות אותו כבר

אני רוצה את זה בגלל שאני מאמינה שקשר נבנה בריא יותר כשיש בסיס של אמון- ההתחייבות של הנישואין
מה שחסר מאוד בקונספט של דייטים בציבור הדתלי הרגיל




 

האמת שיצא לי לצאת עם כמה כבר בנוסחה הדתלית. והספיק לי פגישה אחת-שתיים לדעת שלא
ושלוש כדי לדעת שיש רצון, ברור שרציתי להמשיך להימרח

כדי שיהיה וודאות אבל לדעתי זה מה שהרס את הקשר
כי לא באמת היה אמון בקשר אז על כל מריבה/ חיסרון שרואים/ וידוי אחד על השני זה עילה לסיים את הקשר
או למצב של חוסר תקשורת
מה שבנישואין היה עילה לעבודה ולקרבה גדולה יותר.

אבל שוב, זה מה שמרגישה שמתאים לי, לא משליכה על כולם,

ושאלתי אם יש סיכוי שאמצע אחד כמוני שהוא לא חרדי אבל גם לו זה מתאים הדרך היכרות של החרדים.

and i'm approving this message

כל מילה, לחלוטין.

לדעתי אפשר לזהות בכמות זמן שנתתי
כל השאר זה פשוט עבודה, אני לא חושבת שיש דברים שמתגלים אחרי קשר ארוך שאמורים לגרום לי לוותר על הקשר,
כמו שכתבתי. אם אגלה אותם אחרי זה יצור עבודה משותפת שתביא לקירבה גדולה יותר.

קחי בחשבון קשרי משפחה שבמקרים רבים מגוונים יותר בציבור הכללי (ובהקשר זה הציבור הדתי לאומי ואפילו תורני לאומי הוא חלק מהכללי).
אל תהיי בטוחה שאת תשמעי בזמן אמת הכל (וכמובן, מקרים קורים גם בקרב החרדים) ושכל מה שתשמעי בהמשך "ייצור עבודה משותפת שתביא לקירבה גדולה יותר" בהכרח.

נראה לי אתם מגזימים קצת בשוני החברתי בין המגזרים.
אני מכירה חרדים שהם לא פחות אנושיים וחברתיים ממני
להגיד שצורת ההיכרות שלהם בנויה על בסיס רמת ואיכות הקשרים שלהם לדעתי זה ממש לא נכון.
לפחות לא בנוגע לפרט.
זה פשוט לא נכון שהנקודה הזאת של איך בונים קשר משפיעה על כל אורך החיים שלהם הזוגיים/המשפחתיים והחברתיים.
זה שאני חושבת שלי יהיה בריא לבנות קשר בצורה כזאת זה לא אומר שאני שוללת שלאחרים בריא אחרת. אני לא חושבת שדתיים לאומיים מופקרים בכלל. אני חושבת שזה עניין אישי שיכול להיות גם שהרבה אנשים מהמגזר מכירים ככה
כי זה מה שמקובל במגזר לא כי הדרך השניה לא תתאים להם.


ומה זה לא אמור לקרות שמריבה תפיל?

אפילו בציבור הדתי שנפגשים יותר, שמעתי על לא מקרה אחד ויותר מזה רוב האנשים יוכלו להעיד שגילו דברים אחרי הנישואין שאם היו יודעים עליהם לפני היו מוותרים על הקשר. 

בנוגע למריבה, קשר שהבסיס שלו הוא חוסר אמון בקשר איך אפשר לפתוח ולהיפתח אליו בצורה שלימה?
ברור שלא אתקשר עם בחור בכל שלב שהוא כמו שאתקשר עם בעלי בעזרת ה'.
וזה לא בגלל שיש לי בעיות תקשורת, זה בגלל שלא אהיה פתוחה בשלימות כשאין לי שום ביטחון שהקשר הזה ישאר בכל מצב.
המחויבות הבסיסית חסרה בשביל שאתן בקשר הזה אמון.
יכול להיות שאני לא מבינה את זה ואתה כן. אני לא שוללת. אבל אני חושבת שיש הגיון בדברים שלי וזה לא עניין של אידאולוגיה זה עניין של תחושה פנימית שלי.


יכול להיות שיש אנשים שקל להם לתת אמון גם על בסיס שום מחויבות. אני פחות כזאת ופחות רוצה לתת את העומק והלב שלי לאדם שמחר יכול לחזור להיות זר.

אבל את עולם הישיבות החרדי אתה איכשהו כן מכיר. נכון

כי כשקראתי את זה בהתחלה פחות הבנתי והרגשתי שזה לא טענות שמספקות אותי

עכשיו- כעבור יום וחצי קראתי שוב והבנתי יותר👍

תודה רבה על התגובה המושקעת, מסכימה עם הטענות, מתבררת עדיין על האיזון שלי בין הגישות.

לפני כן זה רק כדי לראות שבאמת רוצים זה בזה. שנבנית אהבה של האחד אל השני. הכל לצורך יותר ודאות של ההיתכנות בהמשך. אין לכך כל ערך מצד עצמו.

זה גם נראה לי מיותר, סתם מביך לשתי הצדדים ויוצא לא אמתי וישיר.

כמה שמנסים להיות כנים. זה קונספט שקשה להעביר לשני מסר כנה ישירות.

מה שכשיש מחויבות אחד כלפי השני וכלפי הקשר הרבה יותר קל


אם הייתם יודעים כמה זמן לוקח לבת ממוצעת לנסח הודעת תגובה
לשאלה הפשוטה שלכם "מתי נח לך לדבר?" הייתם מבינים אותי🤦‍♀️

 

הסיבה שאני לא מרגישה בנח היא כי אין לי שום אמון וביטחון בקשר הזה עדיין, אין לי שום ביטחון
מהסיבה הזו בדיוק שאין שום מחויבות שלדעתי הבסיס הזה יכול להיווצר רק ע"י כתובה וקידושין


מהרגע שמחליטים שמתחתנים אני מאמינה שארגיש בטוחה הרבה יותר. אבל בין האירוסין לחתונה זה כבר בעיה הלכתית


מדגישה שהסיבה היא לא חוסר אמון באדם העומד מולי, חלילה, הסיבה היא חוסר אמון בקשר מפאת חוסר המחויבות

אולי זה צורך נשי יותר אבל יש לי צורך גדול לקבל וודאות על הקשר אחרת הרבה יותר קשה לי להביא את עצמי באמת.

זה סוג של השלכה. אף פעם לא יהיה ביטחון ב100%, אני חושבת שהביטחון שיש לי באדם וביכולת פיתוח הקשר בשלב X זה מספיק בשביל להתחתן כשאחרי זה, זה סתם להכניס את עצמי לסיטואציות סבוכות שיגרמו לי לאבד את הקשר מבריחה מעבודה. כשזה או לעבוד ביחד או להתגרש זה ברור שלהתגרש לא אופציה ויותר מזה העבודה תהיה חלק מהשגרה הברוכה של חיי נישואין.
כשזה או לעבוד או למצוא בחור אחר מים האינסוף ברור שאעדיף למצוא אחר.
מלבד זאת שגם כשאני בוחרת לעבוד לפני החתונה אין לי שום התחייבות מהצד השני שהוא בוחר
כך שהאמון הבסיסי של הכתובה חסר לי.

שוב, כשכתבתי כמו הגישה החרדית התכוונתי גם לרמת הברורים לפניי
אני לא אתחתן עם מישהו שיתחיל איתי מהונללו בלי לברר כלום או לברר מעט מאוד ואני כן צריכה להרגיש שיש לי בטחון,שיש לי משיכה ושהוא אדם טוב, ברמה מסויימת. השאלה באמת אם קשר רגשי עמוק אפשר לפתח על בסיס חוסר מחוייבות.
זו כנראה הגישה השונה.

בכל אופן אני לא חושבת שזה תלות בפרט שיש הרבה קהילות עובדי ה' שמכוונים לגישה כזאת.
 

קודם כל, דתיים לאומיים בישיבות חרדיות, אני מכיר כמה כאלו.

ובנוסף - מלא חרד"לים קלאסיים ממרכז/הר המור וכו שלגמרי בראש הזה.

מכירה חרדים שנפגשים בין 5-10 ואפילו קצת יותר.

אמרתי בלי לפתח קשר רגשי עמוק

השאלה מהזה 'מספק'.

 

אז אולי באמת אני צריכה לחפש מישהו חסיד יותר בכיוון חרדי
 

למרות ש@בנש"ק נתן לי קצת תקווה

כי אני לא מודרנית בכלל לדעתי

שלא מסתכם בהגדרה שלך.

ונראה לי שחסידית לאומית היא בקצה השני של חסיד מודרני

(בטח כר כתבו את זה)

הוא לרב "מודרני" בקונוטציה הפשוטה של זה...

וזה בא הרבה פעמים עם אורח חיים פשרני,

ו... מינימום חודשיים דייטים.

אז זה לא רלוונטי ל@אהבה וטהרה

יותר בכיוון של אברך ובלי סמארטפון

מכירה כמה...

לא אומרת שפחות יראי שמים, רק פחות מה שאני מחפשת

חשבתי עלזה שאולי אוכל למצוא בקהילות חסדיות של חוזרים בתשובה, כמו בקהילה של הרב הרוש או בשובו בנים או בקהילה של ברסלב ביבניאל. אולי ברסלב זה כיוון טוב שיזרמו על זה

(הגבתי בטעות)

אבל זו חשיבה ממש לא נכונה

הפגישות זה רק המפתח לקראת הבית שהוא חיי הנישואין. לא עוזבים בית כי יש קצת בעיות עם סוג המפתח. ללכת לחרדים כי את אוהבת את הסגנון של הפגישות שלהם זה ממש לא טוב - כי מה אחר כך? כל החיים שלהם שונים ממך, זו טעות נוראית נוראית.

יש בחורים שיתאימו לך, באחריות. תסמכי על הקב"ה שאם ברא אותך ככה הוא ברא לפחות עוד בחור אחד כזה...

ובכלל ביחס לגישה שלך - אני מבין מה שאת אומרת, יתירה מכך - לא צריך להרחיק לכת להתפתחות ובנייה רגשית, הכי פשוט - הסיבות שבגללן אנשים פוסלים שידוכים ומורידים הצעות - אם היית שומעת שזוג התגרש בגלל סיבה כזו היית אומרת שהם מטורפים ובשום פנים לא מפרקים בית על דבר קטן שכזה, אז למה בשידוכים כן? הנה, על הרוב אפשר להתגבר. זו הגישה שלך, חשבתי על זה לא מעט בעבר, אבל חשבת שאולי זה ככה מסיבה מסוימת?

האמת היא שככל שהחיים מתקדמים וכמה שאנשים יותר מתחברים ויותר יורדים לרזולוציות, ההבדלים הקטנים ביניהם מתחדדים וצפים, דברים שלא שמו לב בתקופת האירוסין - מגלים חודש אחרי החתונה, ודברים שלא גילו חודש אחרי החופה יצופו 5 שנים אחר כך, זה טבע האדם וכך מנהגו של עולם, וצריך תמיד להכיל ולדעת לעבור על זה ולקבל ולחיות עם זה. אבל צריך להבין שזה גרף וככל שהשנים יעברו - סיכוי טוב שהוא יעלה ויתגלו יותר דברים.

זו ההבנה שעומדת בבסיס השיטה, כי אם כבר כשנפגשים וכשמאורסים יש X דברים קטנים שמפריעים ומנוגדים, אז בהמשך החיים יתגלו 4X, את מבינה? זה לא שהחרדים מגלים אחרי החתונה את כל מה שהדת"לים מגלים לפני. לאלו ואלו החיים צופנים הפתעות בהמשך הדרך. ההנחה הדת"לית היא, לענ"ד שאם כבר בתקופה שלפני החתונה יש דברים שגורמים לחיכוך ולחוסר התאמה - אחרי החתונה יתגלו עוד וזה יצוף בכפל כפליים, לעומת זאת אם לפני החתונה כמעט הכל טוב וברוגע - חזקה עליהם שגם על הדברים שיצוצו בהמשך החיים - ובאופן חד משמעי יצוצו - ידעו להתגבר.

לגביי ההתחלה-
צודק, מסכימה, אני גם לא חושבת שיכולה להתחתן עם אדם שאורח החיים שלנו שונה בתכלית רק בגלל צורת ההיכרות.
כשכתבתי את זה, זה כנראה היה גם מתוך זה שעדיין אני בהתבררות עד כמה אורח החיים שלי שונה מאורח חיים חסידי חרדי. באמת זה משהו שאני צריכה להתברר עליו עוד ונוגע לרזולציות ודיוקים.

ובנוגע להמשך וואו וואו. מסכימה ממש.
יישבת את דעתי, זה עדיין לא סותר לגמרי את הגישה שלי

אבל מאזן אותה ומעמיד את הדברים בדיוק על מקומם, תודה על התגובה!

ומעבר - 

א. לא רוצה להתערב אבל מהטיפה שראיתי ומההיכרות שלי עם חרדים וחסידים (ויש קצת ברוך ה' 😅) זה ממש לא הכיוון, רחוק משם.

ב. נכון, זה ממש ממש לא סותר את הגישה, רק בא להבהיר שצריך לעשות את ההפרדה בין "אני מעדיפה לשמור את השיא הרגשי עם האיש שלי לאחרי החתונה" ו"עד שנתארס אני מעדיפה לא להיות איתו יותר מדי בקשר ולנהל שיחות" לבין "אני רוצה לעשות את זה מהר כי אחרי החתונה הרבה יותר מבליגים על דברים", נקודת המוצא של החשיבה משפיעה רבות על המשך הדרך...

ג. סתם מעניין אותי - מאיפה בנות נהיות חסידיות? אני יודע שאצל בנים זו תופעה שרווחת והולכת בשנים האחרונות, אבל מאיפה זה מגיע אצל בנות ובמה זה מתבטא?

ד. אמרתי ואומר שוב - יש המון המון בחורים מהמגזר שלנו שיהיו בראש הזה ויכולים להתאים לך. רק בישיבות רמת גן, יצהר ומרכז הרב אפשר למצוא כמות מכובדת מאוד של בדיוק מה שאת מחפשת ומה שמתאים לך. (מנקודת המבט שהובילה אותי לשאלה בסעיף ג' גם את יכולה לראות שיש הרבה בנים כאלו כיום)

א. מעניין איך הגעת למסקנה בלי להכיר אותי;

ב. צודק לגמרי, מבינה מה שאתה אומר. 
זה סוג של להפריד בין בריחה לבחירה. אני לא בורחת ללהתחתן מלקחת אחריות על הבדלים, צדדים שונים ומורכבויות שקימות. אבל אני בוחרת להעדיף להעמיק את הקשר שלנו אחרי שכרתנו ברית עולם אחד עם השני
(גם במצבים כאלה שממש בעייתיים התורה נותנת אופציה של גירושים אבל בעזרת ה' מקווה שאין סיבה טבעית הגיונית שאגיע למצבים כאלה חס ושלום)

ג. זה תופעה שרווחת כבר שנים, יש כבר דורות שלישיים ורביעיים לבתים חסידיים דתלים, זה לא משהו כזה נדיר,
יש מדרשות תורניות שמשלבות לימודי חסידות ומנהגי חסידות

במה זה מתבטא? אני עוד לא שמה גארטל, (בקרוב בעזרת ה' סתם.)

בחיות, בהנהגות חסידיות, בהתקשרות לצדיקים ולגדולי החסידות ולעיתים גם לצדיק אחד, בהתבודדות, בתפילה, בהתחברות לניגונים חסידיים, בהתבוננות על השגחה פרטית, בחשבון נפש, בשמחה בקיום המצוות, בהידור במצוות, בכל השיח של החיים בדרך כלל תיכנס החיות החסידית. יש גם בנות שאפילו הולכות לטישים, אבל באופן כללי זה מתבטא בכל הרבדים של החיים בעבודת ה'. חסידות זה הכל, זה הלב, זה החיות, זה הפנימיות, זה האותיות הלבנות, זה נכנס בתוך כל התורה והמצוות. לא יודעת להגיד ספציפי. (וגם בלימוד- בחברותות עם חברות)

כשכתבתי רביעי התלבטתי, שלישי אני בטוח מכירה כמה וכמה בנות.

לפעמים זה עוד לפני גיל 60

לרבי נחמן היה נכד בגיל 38

א. לא מכיר, עדיין, זה נראה לי כל כך רחוק שכבר רואים שזה לא קשור בכלל

ב. נכון, וזה לגיטימי לגמרי וגם נפוץ ויש כאלו, אבל למה באמת? מה העניין?

ג. וואו, מעניין ממש (איפה יש טישים שבנות יכולות להגיע?), מגניב.

אתה שואל מה גורם לבת לרצות ולבחור לחיות בדרך החסידות?

א. נראה לי עניתי עלזה כשכתבתי במה זה מתבטא- בחורה שרוצה לחיות את הרובד הפנימי יותר של עבודת ה'
והרבה הרבה מעבר לזה.
מלבד זאת שהקשר והחיבור הרגשי הנשמתי העמוק ביננו לבין ה', ביננו לבין עם ישראל, וכן גם ביננו לבין התורה(כמה שזה נשמע שחסידים פחות 'בני תורה'), ביננו לבין ארץ ישראל ובכלל החיבור לכל הרבדים של עבודת ה' כמו שכתבתי עולה לאין שיעור עם הנהגות חסידיות כאלו ואחרות(כמו התבודדות, נגינה וכד') 
כמו"כ עבודת המידות ועידון הנפש גם מושפעות מהתורה וההנהגות החסידיות(כמו התבוננות, חשבון נפש, אתכפיא התפכא וכד').


וגם, שוב, כמו שכתבתי- יש בנות שפשוט גדלו לתוך זה וממשיכות את דרך הוריהם 


החסידות יורדת לכל הרבדים ולכל פרטי החיים בסוף. בית חסידי יש בו מימד אחר
ואישה היא עיקר הבית. אם אני רוצה להקים בית חסידי לא מספיק לי שבעלי יהיה חסיד

שאלתי ביחס לרצון הבלתי מתפשר לבנות קשר רגשי עם האחד רק אחרי החתונה - מדוע?

לגבי השאר - יפה מאוד, בהצלחה.

בכל מקרה פירוט מפורט יותר ממה שכבר כתבתי מעדיפה לא לכתוב;
 

וטישים, בכל טיש כמעט יש עזרת נשים לידיעתך

ברוב הטישים יש עזרת נשים,בהחלט

בכל טיש 

חוץ מגור אולי

היא מכירה ואני לא🤔

אבל די מהר, לא אחרי 3 חודשים של פיתוח רגושת אינטנסיביים ורק אז חתונה - יש הרבה.

וכאמור - דתיים לאומיים בישיבות חרדיות, שהם אמנם לאומיים אבל בכל הנוגע לשידוכים זה הראש שלהם כי זה מה שהם מכירים מהסביבה החברתית שהם נמצאים בה.

אני לא יודעת עד כמה להאמין כי את 'חד בשרשור'

הא עכשיו רואה שגם @חסדי הים כתב את זה בכל מקרה תודה

ומהיכרות ברורה ואמיתית עם כאלו, הייתי סומך על דבריי.

זה לא שיש המונים כאלו, כן? אבל את צריכה רק אחד כמו שאומרים וזה לא כל כך בעייתי למצוא.

זה כבר מוגזם אבל שמעתי על זוג חרד"לי שהתארסו אחרי הפגישה הראשונה

גם אני לא אהיה מסוגלת🤦‍♀️

לא נראה לי שהגיוני לקבל ודאות על היכולת לפתח קשר אינטימי עמוק אחרי פגישה אחת

אחרי שלוש ודאי שיותר הגיוני, לפעמים צריך יותר אבל אחד נשמע לי הזויי

ממש לא באתי לעודד את זה, רק שיתפתי ממעשה שהיה.

בהחלט חשוב תמונה מושקעת שמציגה אותנו בטוב, וגם אני מביא כזאת.

אבל חייב גם שתהיה משקפת ומציאותית.. לא פילטרים ומשחקים עם זוויות וכאלה.

זה עלול לגרום הרבה תסכול מדייטים ראשונים מביכים בו סתם מחכים לברוח ברגע שמנומס מספיק. (לא שזה מעלה גדולה לגבר כזה, אבל כך עובד העולם)

הצד השני מצפה לרחל כמו בתמונה ואז מגיעה לאה..

שידכתי לחבר של בעלי מישי ובפגישה הגיעה מישהי מאוד מאוד מלאה

ממש לא ראו את זה בתמונה שהעבירה

החבר הזה נסע שעה נסיעה כדי להפגש איתה ובסוף זה היה ברור שהפגישה הלכה לפח כי זה נפל כבר על זה

הוא כמובן כיבד ונשאר עד סוף הפגישה

אבל חייב להעביר תמונה תואמת מציאות..חבל על שניכם

או יפסיקו לבקש תמונות אז דבריי יהיו מיותרים.

עד אז אני גאה להגיד לבנות- דאגו לאינטרסים שלכן,שיהיו לכן הצעות.

(אני לא שדכנית.אני מדברת כחברה שמנסה לעזור)

גברים. לא ככה האידיאל להתחתן.

אני לא אומר מה לעשות מבחינה פרקטית.

אני אומרת תחזרו לעולם הישן והטוב שלא מבקשים תמונות

הלואי

המציאות כבר נסעה משם

כל הקטע הזה של תמונות יכול להיות מורכב ומסובך.

לא כולם מרגישים שיש להם בכלל תמונה וואו.

לא כולם רוצים בכלל לשתף תמונה שלהם.

בכנות, את חושבת שיש מישהי שמשתפת תמונה ואומרת - הנה אני ביודעין ומתוך כוונה ברורה משתפת תמונה מכוערת שלי?

האם נראה לך שמי שבוחרת תמונה, אומרת לא אכפת לי מהתמונה, זאת פשוט התמונה האחרונה שלי?

האם נכון לשתף דווקא תמונה מאירוע, או אולי יש שיקולים אחרים שבעקבותיהם בוחרים דווקא תמונה מחיי היום יום?

האם את, כשדכנית, מסוגלת לכבד בחירה כזאת?

מחפש תמונה עדכנית יחסית ושולח. אין לי כח לכל ההתעסקות הזו.

ובאמת שהגיע הזמן להפסיק עם כל מחול השדים סביב התמונות. 

אני לא שדכנית אלא חברה שמנסה לעזור לחברות שלה ולא התחתנתי צעירה בכלל וגם אני שנאתי כל כך את זה

אבל

כש'עברתי צד' והתחלתי לשדך פשוט הזדעזעתי מכמה בנים פוסלים על תמונה. בחורות שהן זכיה בלוטו פשוט נפסלות בחור אחר בחור והן לא יודעות את זה כי זה עוד לא הגיע לשלב שאני מציעה להן והן מתייבשות תקופות

ונשרף לי הלב

אז אני כותבת כאן כדי שיגיע לכמה שיותר בנות מהממות- תעשו הכל כדי לצאת הכי טוב שלכן!!

ומי שכתב פה שקר החן- בא לי להגיד אנחנו פועלים בתוך הכללים של העולם הזה שיש בו גם מקום לשקר החן.

ואין לי דעה מגובשת בנושא

אבל פעם אחת ביקשו סתם עוד תמונה יותר טובה וזה עצבן אותי אז חברה שלי צילמה אותי מחזיקה דף שמסתיר את הפנים וכתוב עליו

"והיו עיניך רואות את מוריך (ישעיהו ל, כ)"

יש לי חברות הרבה מעל היופי הממוצע

דווקא שהן שולחות תמונות מאירועים/ צילום מקצועי לגברים יש תחושה של איום

לעומת זאת שהן מחייכות למצלמה בסלפי חמודי או שמצלמים אותן שותות קפה בבוקר או בטבע מתי שרואים את היופי הטבעי זה הכי כובש

בהנחה והן נראות טוב בלי איפור

. בלי אודם בלי תסרוקות בלי שטויות ..הכי פשוט

הכי אומרים כן..

ותתפלאו לנשים יפות הרבה יותר מאתגר למצוא

הרבה פעמים הצעתי לגברים והן דווקא פסלו על שטויות כמו על מקום וכו' .. ( וזה היה נראה לי קטנוני אבל לא התערבתי ) ובדיעבד הם ספרו לי שלא היה להם אומץ להגיד להצעה כזו טובה ( כי גם הפרטים שלהן טובים) כן.

אז גברים אומרים הרבה יותר מהר כן להצעה לבחורה שנראת ממוצעת - חמודה  מאשר בחורה יפיפיה .

זה לא שהם לא רוצים אותה .. הם מרגישים איום או בדייט מקטלגים אותה כסנובית

לא יודעת אם שמעת אבל תשאלי חברה שלך הכי יפה שאת מכירה תשאלי אותה מה קורה אצלה בדייטים

ותבני ששם זה הכי כואב

כל גבר רוצה אשה יפה

מה יש לו להיות מאוים, הוא לא עוד אישה שיכולה לקנא ולהרגיש מאוימת

לא משנה מארוע או לא

מה שיותר טוב מוכיח את עצמו.

לגבי מה שכתבת אחר כך אני לא מכירה את זה

מי שנראת טוב וזה יכול לתרום לה להתקדם.... למה לא.

רק חשוב שזו תהיה תמונה משקפת.. לפעמיים יוצאות תמונות ממש טובות שלא תואמות למציאות.

שלא צריך לחשוב שהיא משקפת את הכל...

אם הייתי יוצאת רק עם מי שיש לו תמונה יפה כנראה הייתי יוצאת עם בן אדם אחד לשנה

כמו כל אדם שמכירים ואפשר ללמוד ממנו

בטח אם יש הרבה חוויות משותפות ושיחות עומק

לשינוי בתפיסות ובעמדות שלי לגבי כל מיני דברים.

פחות בדברים פוליטיים...

לא בהכרח שינוי אבל כן דיוק ועיסוק בערכים חשובים ומשמעותיים שהיו נראים לי פשוטים מובנים מאילהם ופתאום כשלצד השני ברור כל כך משהו שלי לא כזה סגור זה פתח להתבוננות והתעמקות בנושא

וממילא נראה לי שגם שינויים קלים מתרחשים בהתעצבות הכללית שלי כאדם אחרי כל פעם שהיתה לי התבוננות כזאת

חוצמזה שאני נורא מנסה לקחת משהו טוב מכל הפגישות שהיו לי מתוך אמונה שה' שלח אותם בשבילי אם לא להתחתן אז כדי להשתפר וללמוד משהו 

לאחרונה יצאתי עם בחורה שהרגשנו פערים מסויימים בהשקפה הדתית (עניין יותר של ניואנסים, לא הכי גרונדזים)

מרגיש שזה נתן הפרייה מסויימת, זה אתגר אותי וזה זה הוסיף טוב בהקשר הזה, בהחלט למדתי מזה על עצמי.

מצד שני, שנינו אנשים שאוהבים לדבר על השקפה ויצא שלא מצאנו את זה בתור נושא משותף בגלל השוני בעניין ולשנינו זה היה בסדר גמור.

בהחלט יצא לי בעבר להתרם בעניין הזה, אפילו קניתי ספר שמישהי ספרה לי שהיא קוראת אותו... אבל לא זוכר הרבה פעמים כאלה.

ספרים שהמדוייטים המליצו, או שחקרתי תחום או נושא מסויים שעניין אותן.

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

כלומר,

אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:

לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?

האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?

האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?

האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?

האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?

כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.

בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)

מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.

אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...

זה נכון מאוד, לאו דווקא בהקשר הזה. כמובן שבכל דבר שקשור לזוגיות.

זה מעגל יחסית חיצוני.. אבל כמובן חשוב לתת עליו את הדעת.

לא מבין למה ענית בהקשר הזה, הרי השואל אמר שהוא דווקא דחה הצעה על רקע משפחתי. משמע, הוא מבין שזה נושא רגיש שיכול להיות משמעותי.

נראה לי שיותר מועיל להגיד מה כן ולא מה לא בהקשר הזה.

לכן השאלות הללו שהבאת הן נועדו רק כדי להבין שזה יכול מורכב.

כמו שאת בעצמך אמרת, קשה מאוד לענות על השאלות האלה, אם בכלל אפשרי לענות עליהם..

לכן, נראה לי שיש צורך בשאלות בירור ביחס למקום החשיבות של השואל ביחד לנושא.

שאלות שיעוררו להבין מה היחס שלו לזה וה המקום אותו הוא צריך לתת לנושא.

את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.

ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

לאו דווקא רק בפן התורני.

לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.

אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.

אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.

אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.

וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.

אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.

מה דעתכם?

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

יכול להיות שכבר כתבו בדומה

תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.

החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.

תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...

גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.

תראה שיש ביניכם התאמה וכו'

אולי זו אשתך?

ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...

האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.

אנשים קשים זו התמודדות

וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה

בהצלחה וה יתן לך עצה טובה

שהתחתנה עם בעל תשובה - המשפחה לא קשורה לרמת הרוחניות של האישה. בכלל. מה שקשור זה ההחלטה שלה איפה להיות וכמה היא נחושה להישאר שם ולא להיות מושפעת.

הקשר היחיד למשפחה, זה כמה הם גמישים ביכולת להכיל את השוני ואם לא אזמה היא חושבת לעשות עם זה. ואת זה כדאי לבדוק ולברר כי אם זה בכיוון טוב ויש פתיחות - זה מעולה.

המשפחה שלי אפילו לא שומרים שבת חוץ מאחות אחת (ואנחנו משפחה גדולה) ואף אחד לא היה מהמר בחוץ שאני לא נראית דתייה מבית

נכון, זה אומר שעושים החלטות שהרבה פעמים הן לא פוטוגניות מבחוץ כזוג אבל הן כן תואמות את אורח החיים שבחרנו.

ואגב,גם בתוך משפחות דתיות ודוסיות יש הבדלים בהרבה דברים שצריך להכיל. אזלא בטוחה שיש לך איך לברוח מזה

אם היא בסגנון שאתה מחפש ויש לה מידות טובות, מה היא אשמה שהשמפחה שלה לא באותו סגנון כמוה?

האמירות המגמרא מדברו על תקופה שבה ההשפעה היחידה על אנשים, בפרט לאישה, הייתה המשפחה. היום אנשים הרבה יותר עצמאים לבחור את הדרך שלהם בעצמם.

כמובן כדאי לבדוק שאין בעיות קשות שישפיעו על ההתנהלות כזוג, אבל אם מדובר על משפחה שיכולה להכיל ברמה מינימלית, חבל לפספס על זה מישהי שיכולה להתאים.

אני ובעלי שונים מהסגנון של המשפחות שלנו, והקמנו בית משלנו בדרך שמתאימה לנו.

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

חנוכה שמח🥰

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

הלבד קשה ולהיות בזוג זה הרצון האולטימטיבי.

לכן בגלל שמדובר בדחף, אז יש גם סבלנות יכולה להוות טריגר.

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

זה אומר שאני דתי בראש פתוח לעולם תרבות מערב מתערבב בין אנשים\קהילות אם זה חילוניים אז לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל תרבות)  אם זה דתיים לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל אהבת חינם וחיבור בין אנשים) ומהחרדים לקחתי את ללכת לפי הלכה לא דתי לפי דעתי ולעשות מה שבראש שלי בלי להייעץ אם אני נמצא בבעיה או שיש לי בעיה אני פונה לרב שייעץ לי ויעזור לי אני לא ישר הולך לבעל מקצוע רק כי יש לו תואר בדבר הזה למשל פסיכולוג

מקווה שדי הגדרתי את עצמי טוב

ולכן חשוב לי משהי מאמינה בדרך הזאת בחיבור בין העולמות

אבל לפחות לי עדיין לא ברור איפה אתה נמצא.

התרבות החילונית טובה לדעתך? רק לדתיים יש אהבת חינם וחיבור בין אנשים? רק חרדים הולכים לפי ההלכה?

בדברים שאינם הלכתיים, למשל מצב נפשי, תפנה לרב לפני שתפנה לפסיכולוג?

אולי יהיה יותר נח להגדיר לאיזה רבנים אתה הולך? איזה ישיבות מתאימות לתפסית עולמך? עם מי אתה מתייעץ? לפי איזו השקפת עולם הלכתית אתה הולך?

איך אתה מחליט מה מהתרבות החילונית אתה לוקח ומה לא?

במה מתבטאת הפתיחות שלך?

בעיני לא צריך לענות על זה כאן, רק שמדברך אין לי מושג איפה אתה נמצא על הציר הדתי.

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!