אני חדשה פה ויש לי שאלה.
אני דתית לאומית חסידית. ורוצה לצאת לשידוכים כמו איך שהחרדים יוצאים-
שדכנית, בירורים ממש טובים, קצת פגישות, מהר ולא לדבר בין הפגישות וליצור קשר יותר עמוק לפני החתונה
אני רוצה שהקשר הרגשי העמוק יבנה אחרי המחויבות של הנישואין.
נראה לכם יש בחורים בסגנון שיזרמו על זה? מכירים?
רק שואלת אם יש כאלה שיזרמו על דבר כזה.
תודה
אבל נכון, לא מצוי.
("חרדים" כולל: אשכנזים וספרדים, ליטאים וחסידים, ישראלים ובני חו"ל..).
עניין של גיל, בעיקר.
רב הרווקים מגיל 27 ומעלה כבר לא במסגרת ישיבתית להוציא ישיבת מיר.
ולבחורים במיר בגילאים הללו יש סטנדרטים פחות חרדיים נוקשים גם בהקשר של עולם השידוכים.
זה הסטנדרט של הבחורים שאני פוגשת.
והם אולי לא חברונר'ס, אבל בוגרי ישיבות כולם.
נשמע שאתה מכיר יותר ממני, וגם יודע מה הסטייל שלי.
אז אולי גם במקרה תהיה לך הצעה קונקרטית בשבילי?
כתבתי בהססנות מתוך השערה לפי איך שאת נשמעת
זה לא כל כך תלוי במודרניות כמו שזה תלוי ברמה רוחנית\הצלחה והנאה מהלימוד.
לכן אי אפשר להביא את חברון + תפרח + פונוביז כהוכחה למה שקורה בכל שאר הישיבות הקטנות והבינוניות יותר.
(וראיתי את התגובה הזאת את אאוטסיידרית בכל מקרה.... - לקראת נישואין וזוגיות. אתה שוב מתייחס למודרניות כמדד ואני לא חושב שזה נכון. ואם אתה יודע הכל אז אולי באמת הסטייל של @חתולה ג'ינג'ית מתאים יותר לישיבות בסגנון בימ"ד עליון, גרודנא, שכר שכיר, סלבודקא?...)
חוץ מזה, לדעתי גם התהליך עובד הפוך הרבה פעמים. בחורים שכבר בגיל צעיר יותר פנו למסלול אלטרנטיבי, ובהמשך בשידוכים גם מגיעים לגיל מבוגר יותר. כך שהגיוני שבגילאי 30 הרוב הם כאלה שכבר לא בישיבות.
שאלה מעניינת מאוד. מסתבר שכמו בכל דבר זה גם וגם.
אבל אני די משוכנע שהחלק הזה קיים, שאאוטסיידריות מובילה לרווקות מאוחרת.
ובעייתי בישיבה הזאת. שאתה חייב להתנהג כמו כולם ולא יכול לחיות את חייך איך שאתה רוצה.
אבל ישיבות אחרות - גם בסקאלה הזאת של מודרניות - אינן ככה.
ואולי באמת לא נמשיך את השיחה כאן בפני כולם..
ברור שאני רוצה שתהיה משיכה כל שהיא,
רצון להיות ביחד ולבנות משהו ביחד. יותר רצון גדול לבנות קשר מאשר לבנות אותו כבר
אני רוצה את זה בגלל שאני מאמינה שקשר נבנה בריא יותר כשיש בסיס של אמון- ההתחייבות של הנישואין
מה שחסר מאוד בקונספט של דייטים בציבור הדתלי הרגיל
האמת שיצא לי לצאת עם כמה כבר בנוסחה הדתלית. והספיק לי פגישה אחת-שתיים לדעת שלא
ושלוש כדי לדעת שיש רצון, ברור שרציתי להמשיך להימרח
כדי שיהיה וודאות אבל לדעתי זה מה שהרס את הקשר
כי לא באמת היה אמון בקשר אז על כל מריבה/ חיסרון שרואים/ וידוי אחד על השני זה עילה לסיים את הקשר
או למצב של חוסר תקשורת
מה שבנישואין היה עילה לעבודה ולקרבה גדולה יותר.
אבל שוב, זה מה שמרגישה שמתאים לי, לא משליכה על כולם,
ושאלתי אם יש סיכוי שאמצע אחד כמוני שהוא לא חרדי אבל גם לו זה מתאים הדרך היכרות של החרדים.
and i'm approving this message
כל מילה, לחלוטין.
לדעתי אפשר לזהות בכמות זמן שנתתי
כל השאר זה פשוט עבודה, אני לא חושבת שיש דברים שמתגלים אחרי קשר ארוך שאמורים לגרום לי לוותר על הקשר,
כמו שכתבתי. אם אגלה אותם אחרי זה יצור עבודה משותפת שתביא לקירבה גדולה יותר.
קחי בחשבון קשרי משפחה שבמקרים רבים מגוונים יותר בציבור הכללי (ובהקשר זה הציבור הדתי לאומי ואפילו תורני לאומי הוא חלק מהכללי).
אל תהיי בטוחה שאת תשמעי בזמן אמת הכל (וכמובן, מקרים קורים גם בקרב החרדים) ושכל מה שתשמעי בהמשך "ייצור עבודה משותפת שתביא לקירבה גדולה יותר" בהכרח.
נראה לי אתם מגזימים קצת בשוני החברתי בין המגזרים.
אני מכירה חרדים שהם לא פחות אנושיים וחברתיים ממני
להגיד שצורת ההיכרות שלהם בנויה על בסיס רמת ואיכות הקשרים שלהם לדעתי זה ממש לא נכון.
לפחות לא בנוגע לפרט.
זה פשוט לא נכון שהנקודה הזאת של איך בונים קשר משפיעה על כל אורך החיים שלהם הזוגיים/המשפחתיים והחברתיים.
זה שאני חושבת שלי יהיה בריא לבנות קשר בצורה כזאת זה לא אומר שאני שוללת שלאחרים בריא אחרת. אני לא חושבת שדתיים לאומיים מופקרים בכלל. אני חושבת שזה עניין אישי שיכול להיות גם שהרבה אנשים מהמגזר מכירים ככה
כי זה מה שמקובל במגזר לא כי הדרך השניה לא תתאים להם.
ומה זה לא אמור לקרות שמריבה תפיל?
אפילו בציבור הדתי שנפגשים יותר, שמעתי על לא מקרה אחד ויותר מזה רוב האנשים יוכלו להעיד שגילו דברים אחרי הנישואין שאם היו יודעים עליהם לפני היו מוותרים על הקשר.
בנוגע למריבה, קשר שהבסיס שלו הוא חוסר אמון בקשר איך אפשר לפתוח ולהיפתח אליו בצורה שלימה?
ברור שלא אתקשר עם בחור בכל שלב שהוא כמו שאתקשר עם בעלי בעזרת ה'.
וזה לא בגלל שיש לי בעיות תקשורת, זה בגלל שלא אהיה פתוחה בשלימות כשאין לי שום ביטחון שהקשר הזה ישאר בכל מצב.
המחויבות הבסיסית חסרה בשביל שאתן בקשר הזה אמון.
יכול להיות שאני לא מבינה את זה ואתה כן. אני לא שוללת. אבל אני חושבת שיש הגיון בדברים שלי וזה לא עניין של אידאולוגיה זה עניין של תחושה פנימית שלי.
יכול להיות שיש אנשים שקל להם לתת אמון גם על בסיס שום מחויבות. אני פחות כזאת ופחות רוצה לתת את העומק והלב שלי לאדם שמחר יכול לחזור להיות זר.
אבל את עולם הישיבות החרדי אתה איכשהו כן מכיר. נכון 
כי כשקראתי את זה בהתחלה פחות הבנתי והרגשתי שזה לא טענות שמספקות אותי
עכשיו- כעבור יום וחצי קראתי שוב והבנתי יותר👍
תודה רבה על התגובה המושקעת, מסכימה עם הטענות, מתבררת עדיין על האיזון שלי בין הגישות.
לפני כן זה רק כדי לראות שבאמת רוצים זה בזה. שנבנית אהבה של האחד אל השני. הכל לצורך יותר ודאות של ההיתכנות בהמשך. אין לכך כל ערך מצד עצמו.
זה גם נראה לי מיותר, סתם מביך לשתי הצדדים ויוצא לא אמתי וישיר.
כמה שמנסים להיות כנים. זה קונספט שקשה להעביר לשני מסר כנה ישירות.
מה שכשיש מחויבות אחד כלפי השני וכלפי הקשר הרבה יותר קל
אם הייתם יודעים כמה זמן לוקח לבת ממוצעת לנסח הודעת תגובה
לשאלה הפשוטה שלכם "מתי נח לך לדבר?" הייתם מבינים אותי🤦♀️
הסיבה שאני לא מרגישה בנח היא כי אין לי שום אמון וביטחון בקשר הזה עדיין, אין לי שום ביטחון
מהסיבה הזו בדיוק שאין שום מחויבות שלדעתי הבסיס הזה יכול להיווצר רק ע"י כתובה וקידושין
מהרגע שמחליטים שמתחתנים אני מאמינה שארגיש בטוחה הרבה יותר. אבל בין האירוסין לחתונה זה כבר בעיה הלכתית
מדגישה שהסיבה היא לא חוסר אמון באדם העומד מולי, חלילה, הסיבה היא חוסר אמון בקשר מפאת חוסר המחויבות
אולי זה צורך נשי יותר אבל יש לי צורך גדול לקבל וודאות על הקשר אחרת הרבה יותר קשה לי להביא את עצמי באמת.
זה סוג של השלכה. אף פעם לא יהיה ביטחון ב100%, אני חושבת שהביטחון שיש לי באדם וביכולת פיתוח הקשר בשלב X זה מספיק בשביל להתחתן כשאחרי זה, זה סתם להכניס את עצמי לסיטואציות סבוכות שיגרמו לי לאבד את הקשר מבריחה מעבודה. כשזה או לעבוד ביחד או להתגרש זה ברור שלהתגרש לא אופציה ויותר מזה העבודה תהיה חלק מהשגרה הברוכה של חיי נישואין.
כשזה או לעבוד או למצוא בחור אחר מים האינסוף ברור שאעדיף למצוא אחר.
מלבד זאת שגם כשאני בוחרת לעבוד לפני החתונה אין לי שום התחייבות מהצד השני שהוא בוחר
כך שהאמון הבסיסי של הכתובה חסר לי.
שוב, כשכתבתי כמו הגישה החרדית התכוונתי גם לרמת הברורים לפניי
אני לא אתחתן עם מישהו שיתחיל איתי מהונללו בלי לברר כלום או לברר מעט מאוד ואני כן צריכה להרגיש שיש לי בטחון,שיש לי משיכה ושהוא אדם טוב, ברמה מסויימת. השאלה באמת אם קשר רגשי עמוק אפשר לפתח על בסיס חוסר מחוייבות.
זו כנראה הגישה השונה.
בכל אופן אני לא חושבת שזה תלות בפרט שיש הרבה קהילות עובדי ה' שמכוונים לגישה כזאת.
קודם כל, דתיים לאומיים בישיבות חרדיות, אני מכיר כמה כאלו.
ובנוסף - מלא חרד"לים קלאסיים ממרכז/הר המור וכו שלגמרי בראש הזה.
מכירה חרדים שנפגשים בין 5-10 ואפילו קצת יותר.
אמרתי בלי לפתח קשר רגשי עמוק
השאלה מהזה 'מספק'.
אז אולי באמת אני צריכה לחפש מישהו חסיד יותר בכיוון חרדי
למרות ש@בנש"ק נתן לי קצת תקווה
כי אני לא מודרנית בכלל לדעתי
שלא מסתכם בהגדרה שלך.
ונראה לי שחסידית לאומית היא בקצה השני של חסיד מודרני
(בטח כר כתבו את זה)
הוא לרב "מודרני" בקונוטציה הפשוטה של זה...
וזה בא הרבה פעמים עם אורח חיים פשרני,
ו... מינימום חודשיים דייטים.
אז זה לא רלוונטי ל@אהבה וטהרה
יותר בכיוון של אברך ובלי סמארטפון
מכירה כמה...
לא אומרת שפחות יראי שמים, רק פחות מה שאני מחפשת
חשבתי עלזה שאולי אוכל למצוא בקהילות חסדיות של חוזרים בתשובה, כמו בקהילה של הרב הרוש או בשובו בנים או בקהילה של ברסלב ביבניאל. אולי ברסלב זה כיוון טוב שיזרמו על זה
(הגבתי בטעות)
אבל זו חשיבה ממש לא נכונה
הפגישות זה רק המפתח לקראת הבית שהוא חיי הנישואין. לא עוזבים בית כי יש קצת בעיות עם סוג המפתח. ללכת לחרדים כי את אוהבת את הסגנון של הפגישות שלהם זה ממש לא טוב - כי מה אחר כך? כל החיים שלהם שונים ממך, זו טעות נוראית נוראית.
יש בחורים שיתאימו לך, באחריות. תסמכי על הקב"ה שאם ברא אותך ככה הוא ברא לפחות עוד בחור אחד כזה...
ובכלל ביחס לגישה שלך - אני מבין מה שאת אומרת, יתירה מכך - לא צריך להרחיק לכת להתפתחות ובנייה רגשית, הכי פשוט - הסיבות שבגללן אנשים פוסלים שידוכים ומורידים הצעות - אם היית שומעת שזוג התגרש בגלל סיבה כזו היית אומרת שהם מטורפים ובשום פנים לא מפרקים בית על דבר קטן שכזה, אז למה בשידוכים כן? הנה, על הרוב אפשר להתגבר. זו הגישה שלך, חשבתי על זה לא מעט בעבר, אבל חשבת שאולי זה ככה מסיבה מסוימת?
האמת היא שככל שהחיים מתקדמים וכמה שאנשים יותר מתחברים ויותר יורדים לרזולוציות, ההבדלים הקטנים ביניהם מתחדדים וצפים, דברים שלא שמו לב בתקופת האירוסין - מגלים חודש אחרי החתונה, ודברים שלא גילו חודש אחרי החופה יצופו 5 שנים אחר כך, זה טבע האדם וכך מנהגו של עולם, וצריך תמיד להכיל ולדעת לעבור על זה ולקבל ולחיות עם זה. אבל צריך להבין שזה גרף וככל שהשנים יעברו - סיכוי טוב שהוא יעלה ויתגלו יותר דברים.
זו ההבנה שעומדת בבסיס השיטה, כי אם כבר כשנפגשים וכשמאורסים יש X דברים קטנים שמפריעים ומנוגדים, אז בהמשך החיים יתגלו 4X, את מבינה? זה לא שהחרדים מגלים אחרי החתונה את כל מה שהדת"לים מגלים לפני. לאלו ואלו החיים צופנים הפתעות בהמשך הדרך. ההנחה הדת"לית היא, לענ"ד שאם כבר בתקופה שלפני החתונה יש דברים שגורמים לחיכוך ולחוסר התאמה - אחרי החתונה יתגלו עוד וזה יצוף בכפל כפליים, לעומת זאת אם לפני החתונה כמעט הכל טוב וברוגע - חזקה עליהם שגם על הדברים שיצוצו בהמשך החיים - ובאופן חד משמעי יצוצו - ידעו להתגבר.
לגביי ההתחלה-
צודק, מסכימה, אני גם לא חושבת שיכולה להתחתן עם אדם שאורח החיים שלנו שונה בתכלית רק בגלל צורת ההיכרות.
כשכתבתי את זה, זה כנראה היה גם מתוך זה שעדיין אני בהתבררות עד כמה אורח החיים שלי שונה מאורח חיים חסידי חרדי. באמת זה משהו שאני צריכה להתברר עליו עוד ונוגע לרזולציות ודיוקים.
ובנוגע להמשך וואו וואו. מסכימה ממש.
יישבת את דעתי, זה עדיין לא סותר לגמרי את הגישה שלי
אבל מאזן אותה ומעמיד את הדברים בדיוק על מקומם, תודה על התגובה!
ומעבר -
א. לא רוצה להתערב אבל מהטיפה שראיתי ומההיכרות שלי עם חרדים וחסידים (ויש קצת ברוך ה' 😅) זה ממש לא הכיוון, רחוק משם.
ב. נכון, זה ממש ממש לא סותר את הגישה, רק בא להבהיר שצריך לעשות את ההפרדה בין "אני מעדיפה לשמור את השיא הרגשי עם האיש שלי לאחרי החתונה" ו"עד שנתארס אני מעדיפה לא להיות איתו יותר מדי בקשר ולנהל שיחות" לבין "אני רוצה לעשות את זה מהר כי אחרי החתונה הרבה יותר מבליגים על דברים", נקודת המוצא של החשיבה משפיעה רבות על המשך הדרך...
ג. סתם מעניין אותי - מאיפה בנות נהיות חסידיות? אני יודע שאצל בנים זו תופעה שרווחת והולכת בשנים האחרונות, אבל מאיפה זה מגיע אצל בנות ובמה זה מתבטא?
ד. אמרתי ואומר שוב - יש המון המון בחורים מהמגזר שלנו שיהיו בראש הזה ויכולים להתאים לך. רק בישיבות רמת גן, יצהר ומרכז הרב אפשר למצוא כמות מכובדת מאוד של בדיוק מה שאת מחפשת ומה שמתאים לך. (מנקודת המבט שהובילה אותי לשאלה בסעיף ג' גם את יכולה לראות שיש הרבה בנים כאלו כיום)
א. מעניין איך הגעת למסקנה בלי להכיר אותי;
ב. צודק לגמרי, מבינה מה שאתה אומר.
זה סוג של להפריד בין בריחה לבחירה. אני לא בורחת ללהתחתן מלקחת אחריות על הבדלים, צדדים שונים ומורכבויות שקימות. אבל אני בוחרת להעדיף להעמיק את הקשר שלנו אחרי שכרתנו ברית עולם אחד עם השני
(גם במצבים כאלה שממש בעייתיים התורה נותנת אופציה של גירושים אבל בעזרת ה' מקווה שאין סיבה טבעית הגיונית שאגיע למצבים כאלה חס ושלום)
ג. זה תופעה שרווחת כבר שנים, יש כבר דורות שלישיים ורביעיים לבתים חסידיים דתלים, זה לא משהו כזה נדיר,
יש מדרשות תורניות שמשלבות לימודי חסידות ומנהגי חסידות
במה זה מתבטא? אני עוד לא שמה גארטל, (בקרוב בעזרת ה'
סתם.)
בחיות, בהנהגות חסידיות, בהתקשרות לצדיקים ולגדולי החסידות ולעיתים גם לצדיק אחד, בהתבודדות, בתפילה, בהתחברות לניגונים חסידיים, בהתבוננות על השגחה פרטית, בחשבון נפש, בשמחה בקיום המצוות, בהידור במצוות, בכל השיח של החיים בדרך כלל תיכנס החיות החסידית. יש גם בנות שאפילו הולכות לטישים, אבל באופן כללי זה מתבטא בכל הרבדים של החיים בעבודת ה'. חסידות זה הכל, זה הלב, זה החיות, זה הפנימיות, זה האותיות הלבנות, זה נכנס בתוך כל התורה והמצוות. לא יודעת להגיד ספציפי. (וגם בלימוד- בחברותות עם חברות)
כשכתבתי רביעי התלבטתי, שלישי אני בטוח מכירה כמה וכמה בנות.
לפעמים זה עוד לפני גיל 60
לרבי נחמן היה נכד בגיל 38
א. לא מכיר, עדיין, זה נראה לי כל כך רחוק שכבר רואים שזה לא קשור בכלל
ב. נכון, וזה לגיטימי לגמרי וגם נפוץ ויש כאלו, אבל למה באמת? מה העניין?
ג. וואו, מעניין ממש (איפה יש טישים שבנות יכולות להגיע?), מגניב.
אתה שואל מה גורם לבת לרצות ולבחור לחיות בדרך החסידות?
א. נראה לי עניתי עלזה כשכתבתי במה זה מתבטא- בחורה שרוצה לחיות את הרובד הפנימי יותר של עבודת ה'
והרבה הרבה מעבר לזה.
מלבד זאת שהקשר והחיבור הרגשי הנשמתי העמוק ביננו לבין ה', ביננו לבין עם ישראל, וכן גם ביננו לבין התורה(כמה שזה נשמע שחסידים פחות 'בני תורה'), ביננו לבין ארץ ישראל ובכלל החיבור לכל הרבדים של עבודת ה' כמו שכתבתי עולה לאין שיעור עם הנהגות חסידיות כאלו ואחרות(כמו התבודדות, נגינה וכד')
כמו"כ עבודת המידות ועידון הנפש גם מושפעות מהתורה וההנהגות החסידיות(כמו התבוננות, חשבון נפש, אתכפיא התפכא וכד').
וגם, שוב, כמו שכתבתי- יש בנות שפשוט גדלו לתוך זה וממשיכות את דרך הוריהם
החסידות יורדת לכל הרבדים ולכל פרטי החיים בסוף. בית חסידי יש בו מימד אחר
ואישה היא עיקר הבית. אם אני רוצה להקים בית חסידי לא מספיק לי שבעלי יהיה חסיד
שאלתי ביחס לרצון הבלתי מתפשר לבנות קשר רגשי עם האחד רק אחרי החתונה - מדוע?
לגבי השאר - יפה מאוד, בהצלחה.
בכל מקרה פירוט מפורט יותר ממה שכבר כתבתי מעדיפה לא לכתוב;
וטישים, בכל טיש כמעט יש עזרת נשים לידיעתך
ברוב הטישים יש עזרת נשים,בהחלט
בכל טיש
חוץ מגור אולי
היא מכירה ואני לא🤔
אבל די מהר, לא אחרי 3 חודשים של פיתוח רגושת אינטנסיביים ורק אז חתונה - יש הרבה.
וכאמור - דתיים לאומיים בישיבות חרדיות, שהם אמנם לאומיים אבל בכל הנוגע לשידוכים זה הראש שלהם כי זה מה שהם מכירים מהסביבה החברתית שהם נמצאים בה.
אני לא יודעת עד כמה להאמין כי את 'חד בשרשור'
הא עכשיו רואה שגם @חסדי הים כתב את זה בכל מקרה תודה
ומהיכרות ברורה ואמיתית עם כאלו, הייתי סומך על דבריי.
זה לא שיש המונים כאלו, כן? אבל את צריכה רק אחד כמו שאומרים וזה לא כל כך בעייתי למצוא.
זה כבר מוגזם אבל שמעתי על זוג חרד"לי שהתארסו אחרי הפגישה הראשונה 
גם אני לא אהיה מסוגלת🤦♀️
לא נראה לי שהגיוני לקבל ודאות על היכולת לפתח קשר אינטימי עמוק אחרי פגישה אחת
אחרי שלוש ודאי שיותר הגיוני, לפעמים צריך יותר אבל אחד נשמע לי הזויי
ממש לא באתי לעודד את זה, רק שיתפתי ממעשה שהיה.
מתי ננעלה הדלת שלכם?
הדלת לאהבה, נישואין, זוגיות
מה הייתם עושים אחרת?
הכל בר תיקון בכל שלב.
חוץ ממה המעורבות בו בעיות נפשיות שלא ניתנות לטיפול.
מה שכן, לפעמים הדרך לתיקון כרוכה בעבודה גדולה, אמיתית, כואבת, מורכבת, מאמצת, דורשת...
השאלה אם יש מספיק אומץ
מתמודדי נפש עם בעיות שלא ניתנות לטיפול נשואים.
אם דלת ננעלה
לא משנה אם אתה נעלת או מישהו אחר
תמיד ישארו דלתות נוספות
בכל נושא ובפרט באהבה
עם עבודה נכונה
הדלת הבאה יכולה להוביל למקום טוב יותר
שנה של בשורות טובות, לכלל ולפרט.
תתברכו בשנה החדשה באמונה ובשמחה, לעשות את ההשתדלות ולתת לקב"ה להוביל את הדרך.
שנה של הצעות טובות ומדויקות, שמכבדות אתכם ואת מי שאתם!
שתזכו להיכנס לקשרים בלב פתוח ובאומץ, לתת מקום למה שיכול לצמוח וגם לקבל בהירות כשצריך.
ובעזרת ה', שתזכו לראות השנה קשרים טובים הופכים לבתים נאמנים בישראל.
ולקראת השנה החדשה, אם במהלך השנה מחקנו, ערכנו, לא נתנו מענה או שבדרך פגענו במי מכם - מבקשים סליחה ומחילה. הכול נעשה מתוך רצון לשמור על הפורום כמקום טוב, מכבד ומיטיב לכולנו באמונה ובתקווה להוות עוגן בדרך לבית.
מצוות הפורום
מצטרפת מכל הלב ❤️
שנה טובה ומתוקה, גמר חתימה טובה לחיים טובים, לשלום ולכל הישועות.
ב"ה גאולה שלמה פרטית וכללית לכולכם 🙏🌷🏠
שיתגשמו כל משאלות ליבכם לטובה,
גמר חתימה טובה
לפסול בחורה רק בגלל שהיא טסה לחו"ל.
זה לא אומר כלום חוץ מזה שהיא סקרנית ואוהבת להנות מהחיים.
אני בחורה דוסית מבית דוס, ההלכה היא נר לרגלי, ובכל זאת כל כך הרבה בחורים פוסלים אותי עוד בשלב ההצעה רק בגלל ששמעו שאני טסה לחול. ביקשתי מחברות שלי להפסיק להגיד את זה בבירורים, אך אחרי דייט אחד, אחרי שביררו את העניין הם חותכים בגלל הנקודה הזאת. מבחינתי זה אחלה סינון לאיזה בחור יש שכל ישר והגיוני ולמי אין. אבל עדיין זה מחרפן אותי.
מה אתם חושבים, לגיטימי שבחורים יפסלו על זה בלי לברר מאיפה זה נובע ולמה, או לא?
עדיף להגיד בבירורים ולהסתכן שזה יגרום לבחור מראש לדחות את ההצעה, או לא להגיד ואם הוא שואל בדייט אז לספר ולקוות שהדייט לא היה לשוא כי גם ככה יחתוך על זה.
מה אומרים?
יש הרבה אנשים שתופסים את הדת כעניין טכני.
עשית א' ב' ג' - אתה דתי.
לא עשית - אתה לא.
עשית ד' ה' ו' - אתה זוכה גם לטייטל "תורני"
לא עשית - אתה לא.
אממ יש בזה צדק מסויים וברור שאיפשהו עובר הגבול.
מזדהה מאוד עם הלך הרוח שאת מביאה - המוטיבציה לעשיית פעולות היא לא פחות חשובה מהעשייה עצמה. היא ה"נשמה" שנותנת משמעות לעשייה.
בכל מקרה, לגופו של עניין
אם ככה אדם מגדיר את הדת מבחינתו - זכותו המליאה. מי יגיד לו לא לעשות את זה? יש בחירה חופשית בעולם.
ובאותה מידה - זכותך לבקש מאנשים להציג אותך כפי שאת חושבת. יש לך עולם ערכים ואת רוצה שיציגו אותך לפי עולם הערכים שלך, בדגש על להגיד את מה שנראה לך עיקרי ולא את מה שנראה לך טפל. יש יותר פשוט מזה?
יש מן אשליה כזאת שאנחנו צריכים להתאים את עצמנו לאיזה מילון מושגים דמיוני ביחס לאיך רמה דתית נשקפת אבל כל זה עורבא פרח
יצא לי בזמן האחרון להתקל בכמה בנות תורניות בגילאי 30+ שמשתמשות בכל מיני כלי ai כמין חבר\ אוזן קשבת\מטפל או שילוב כלשהו של הנ"ל.
שופכות לפני הai את ליבן, מקבלות ממנו חיזוקים ויוצאות מעודדות.
נתקלתם בתופעה כזו? אני היחיד שנתקל וזה מפריע לו?
( סוג וגילאי הבנות שכתבתי הוא כי איתן בעיקר יש לי ממשק, מעריך שקורה בשאר הגילאים והמגזרים)
אבל מה הקשר לבדידות
ולמה שזה יפריע
ניסיתי לשכנע מישהי שתפסיק ושהוא סתם מבלבל אותה עם שטויות, לא מקשיבה...
בעיניי הכול עניין של מינון. הבעיה מתחילה כשנוצרת תלות- כשהוא הופך לכתובת הרגשית הקבועה או מחליף קשר אנושי.
הבעיה היא בין היתר שהוא מתחנף ומרצה ולא מאתגר.
להבנתי הוא נותן עצות לא רעות בכלל לנשים, והרבה פעמים לא מתאימות בכלל לגברים.
נתתי פעם תאור של קשר חצי רעיל (לא כזה שמרעילים בכוונה, אבל כזה שלא בריא לצד הגברי שבעניין).
GPT הציע להמשיך
ג'מיני ממש צעק שזה קשר רעיל ושנכון להפסיק אותו. אבל רק לאחר עוד קצת התכתבות.
גרוק לא זוכר מה הייתה התשובה. אבל יהיה מעניין לנסות. אני אחפש אם יש לי את השאלה.
ראיתי פה ושם התייעצויות עם GPT של נשים עם שאלות נשיות (וגם ניסיתי לבדיקה) והיה ניכר ממש שהוא מוטה לכיוון הזה.
מקום אחד שהיה בו מענה לא רע לגבר: מודלים סיניים לא מצונזרים. המצונזרים עושים את מה ש"נכון" ופמיניסטי.
GPT ודומיו מעולים בצורך לקחת משהו שאדם כותב ולעשות לו שיקוף. זה נותן תועלת בערך כמו לכתוב בשביל עצמך (תרגיל ידוע לניקוי הנפש מעומסים שעובד יפה) וגם קצת כמו המנגנון המקובל באחת החסידויות לכתוב ליהודי שכבר לא איתנו.
זה שהוא יכול לשנות את דעתו תוך כדי תנועה מאות פעמים אם זה מתיישר עם דעת השואל.
אז אני לא יודע כמה נכון לשפוט אותו כמישהו עם מערכת מוטה לצד כזה או אחר...
הוא פשוט נותן עצות לא נכונות. גם אם הוא "נוטה לכיוון".
אין לה באמת אינטילגנציה רגשית ויכולת חשיבה מורכבת זה ניתוח שכלתני של מה שאתה כותב לו. מעבר לזה יש סכנה שכשפורקים רגשית לבינה המלאכותית הוא גורם לנו לפתח אליו מעין מערכת יחסים שהיא מסוכנת בקלות היא יכולה לנתק אותנו מהחברים שלנו.
אבל, נראה לי שגרוק פחות מפחדים מהשטויות האלו
נסה גם את ג'מיני.
התלבטתי אם לנסות את deepseek ובסוף וויתרתי.
לא תקין, לא בריא, לא בעד
אבל כן...
לא צריך להיות בת בשביל זה... מסוכן ביותר.
למה זה רע?
וגם מבזבז זמן ותנסי לחשוב כמה זה מנתק אותך מהיום יום וחוסם את היכולת להיפתח רגשית לבני אדם
תלוי איזה שימוש עושים בו
אפשר לתעל אותו ואפשר להתבזבז איתו
ובAI זה בריבוע
כי בשימוש נכון הוא מתאים את עצמו והתועלת עולה
ובשימוש גרוע להיפך
קשרים פרונטליים...
העולם הולך לשם בכל מקרה, צריך לחשוב מה עושים ואיך לוקחים את זה לטוב, אם זה אפשרי...
והוא לא משאיר את הנעליים בסלון
בסוף הבינה המלאכותית חשופה לכל המידע שקיים ברשת, חשופה להרבה מאמרים פסיכולוגיים וידע מקצועי. למה לא לנצל את זה?
בנוסף יש לה מוח גדול, אמנם מלאכותי אך עדיין מתפקד והיא יכולה לעשות סדר במחשבות ולעזור ולהעלות נקודות.
כמובן שצריך להשתמש בה בגבול הטעם הטוב. אני מכירה מישהי שכשבחור מסוים נפרד ממנה אמר לה שזה בעצת הצ'אט. זה מוגזם בהחלט.
אבל אם סתם מתבכיינים לו, בעיני סבבה.
*ולמה הדגשת שהן תורניות? אם זה בעיה זה בעיה לכולן בכל המגזרים.
אבל הוא לא גאון רגשית, חוץ מזה תחשבי גם על ניצול הזמן שלך מולו
צריך לפעמים להקשות עליו, להגיד לו להעלות רמה, ולדייק אותו. כלומר להעלות אותו על המסלול האישי שלך.
על מישהי שנפרדה מהחבר שלה בגלל שהיא הבינה שהיא פשוט נמצאת בתוך לולאת צ'ט. הוא פשוט אמר לו מה לעשות והוא עשה.
הוא לא באמת יכול להחליף בן אדם
הוא גם קוטע כל רגע ומביא מלא עצות
הוא נכשל בתור גבר או אישה
שתהיה שנה טובה! בע"ה כולנו נמצא את החצי השני שלנו ולא נזדקק לפתרונות ביניים.
זה שהAI עושה את זה זה לא הבעיה, הבעיה אם יש עוד מעגלי תמיכה או אין.
לא נתקלתי בזה
אחרי דיון עם חבר
הייתם יוצאים עם בחורה שחזרה בתשובה, וככל הנראה גם לא בתולה? או שזה יפריע לכם?
יש כאן כמה שיקולים:
לאיזה כיוון היא חזרה בתשובה? מה עולם הערכים שלה? האם המנטליות שלה קרובה לשלי?
זה שהיא הייתה בקשרים עם בחורים לפניי החזרה בתשובה זו גם שאלה. ברור שהלכתית יש כאן בעיה האם אחרי שהיא חזרה בתשובה אני צריך להתייחס לזה?
אני אישית חושב שרק אחרי הבירור הזה יהיה ניתן לענות ואם ז מתאים לא אשלול (בתנאי שזה באמת מתאים למנטליות ולעולם הערכים שלי
ההתאמה - שתי הנקודות הללו לא יפריעו.
השאלה הזו נשאלה בפורום הזה במהלך השנים עשרות פעמים על בנים ובנות רק ברגישות יתר, בדיסקרטיות ובצנעה בלי להכניס את הבעיה שכולם מבינים לתוכן ההודעה ובניסיון לא לפגוע באף אחד מהמשתמשים.
מכל המעלות שהתורה יכלה לספר על רבקה, הדבר היחיד שהתורה כתבה הוא שהיא הייתה בתולה.
לא צריך להגזים, יש אנשים שמפריע להם להיפגש עם חוזרים בתשובה בגלל המשפחה, יש כאלה בגלל תרבות, אז הוא דייק לנושא שמפריע לו.
אם היא חזרה בתשובה לכיוון של פולחן צדיקים (וד"ל) אז התשובה היא לא. אבל אם היא פשוט החליטה לשמור מצוות - למה לא? בגלל שזה פורום דתי אני נמנע מלהשתמש בשפה גסה, אז הניסוח הכי מעודן שאני יכול לומר זה שלא משנה לי עם מי היא הייתה כל עוד היא לא החליפה בני זוג כל שני וחמישי.
ושבת גם איתה לא הייתה יוצא?
היא כנראה הייתה דוסית מדי בשבילי 😅
ושום דבר אחר, חחחחחחחח
באופן טבעי, אישה מסוג זה ואורח חיים כזה, תמצא חתן מתאים.
או אלו שנוהרות אחרי הצדיקות שמפעילות אירועי הפרשת חלה עם משפיעניות רשת - גם הן מוצאות חתנים מתאימים. ושם די בוודאות יש הרבה מאוד חוזרות בתשובה.
אך אני לא הייתי לוקח אותן
אם יש יכולת לגשר על הפערים השמיים הם הגבול. אני כן אומר שהאתגר הוא השפה שיש מנטליות שיש בה שפה מסוימת זה מאתגר לגשר בה על הפער אם הצד השני לא מכיר ונמצא שם זה אפשרי אבל מאתגר
הארה מול האפלה: חזון הנצח וייעוד האדם מול תפיסה חומרית חולפת
יש המתבוננים במשפחה ברוכת ילדים ורואים בה "דלות" או "כניעה", אך מבטם נעצר במעטפת החומרית בלבד. השאלה המהותית היא: מהי מטרת הבריאה ומהו תפקיד האדם עלי אדמות בשנותיו הספורות? אם התכלית היא נוחות רגעית ומיצוי עצמי אנוכי, הרי שדבריך "מתאימים" לך. אך אם נרכיב את משקפי התורה והמצוות, נגלה עולם אחר לגמרי.
המצווה הראשונה בתורה, "פרו ורבו ומלאו את הארץ", אינה רק ציווי ביולוגי, אלא היסוד להמשכיות האלוקית. ההשקעה במשפחה היא השקעה נצחית, המביאה להתעלות הנשמה ללא הפסק בנצחיות של הבורא. המטרה העליונה היא חיבור לבורא יתברך וגילוי אלוהות בעולם הזה התחתון. דווקא מתוך הריבוי והעמל, נבנה בניין עדי עד שמתקן את השלילה שנגרמה מחטא עץ הדעת, כפי שמבארת תורת הקבלה.
כל ילד הוא נשמה נצחית וחלק מהתוכנית להפוך את היקום למשכן לו יתברך. מי שחי בתפיסת "אכול ושתו כי מחר נמות", מחמיץ את המהות האמיתית של הקיום ובוחר בחיי שעה על פני חיי עולם. אנו לא משועבדים לערכים עבשים, אלא מחוברים למקור החיים ולחוקים שמובילים לשינוי מהותי וחיובי בנפש, עד להשגת חיים נצחיים ושונים בתכלית. כפי שנאמר: וזרח בחשך אורך ואפלתך כצהרים (ישעיהו נח). וכן: כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא פי יהוה יחיה האדם (דברים ח). וגם: ונגלה כבוד יהוה וראו כל בשר יחדו כי פי יהוה דבר (ישעיהו מ). האמת אינה נמדדת במטרים רבועים של מגורים, אלא בגודל השליחות ובנצחיות הנשמה.
גם גרושה לא בתולה, וגם לא אלמנה. ר' עקיבא נשא את אשתו של טורנוס רופוס הרשע. לא הייתה בתולה. אם אתה כהן גדול הסיפור שונה.
אם היא "נורמלית" כפשוטו, ולא מתוסבכת, זה מצוין. היא תרים אותך ואת הבית כלפי מעלה.
המנטליות כן
אני מניחה שאם הייתי רווקה, אז התשובה שלי כרגע היתה לא. ואם זה היה עוד כמה שנים, הייתי עלולה להתפשר על כן.
אבל אין לי בעיה עם חוזר בתשובה, בכלל. הדבר היחיד שהיה מפריע לי, זה הפחד שהוא יחשוב על הקודמת (קודמות?) וישווה. לא בגלל ההתנהגות והמצב שלו אלא בגלל שאני לא רוצה להרגיש בתחרות סמויה עם מישהי. ולכן אני גם קוראת לזה להתפשר- כי זו סיטואציה שלא הייתי מוכנה להכניס את עצמי לתוכה.
הייתי ממליצה לחוזרת בתשובה לא לצאת איתך או עם כל בחור שמתכנן לשאול שאלה כזרת חסרת טאקט ופוגעת.
מרגיש לי כ"כ מתנשא להיות "הדתי השמור מבית", מדובר בנשמה שיצאה מהמקומות שהייתה בהם ובחרה בדרכי תורה, שרוצה להקים בית של קדושה.
עם כל הכבוד כאשר אלה הדברים שאתה מסתכל עליהם עוד לפני שהכרת בחורה כזאת, אז גם אם תצא עם חוזרת בתשובה לא באמת תכיר אותה כי תגיע מהמקום המתנשא והשיפוטי, שלא יהיה מפגש חוץ מהמחשבות האלה.
צריך להגיע עם הרבה אומץ והכלה לפגוש משהו שיש בו גודל, עוצמה ואנושיות.
ואחת כמה חוסר מושלמות. בטוחה שגם אתה לא בבחינת מושלם.
זאת זכות, לא פחות ולא "ברירת מחדל" או "סוג ב'." וכל הדברים האלה.
עשתה תשובה, בחרה וחיה דרכי תורה- אז מה יש להזכיר לה את החטאים שלה?
אף אחד לא מגיע עם פנקס לפגישה ומזכיר לך על מה אתה עברת ומה אתה לא שמרת.
בראש ובראשונה, הפז"ם הדתי שלה. מן הסתם, במשפחה שלכם אימא לימדה אתכם קריאת שעל המיטה, אולי שרה את "מודה אני", קראה ספרים של סופרי ילדים דתיים וכו'. השאלה היא אם חוזרת בתשובה הספיקה להכיר את התכנים הללו ותאורטית, בכוחה להעביר אותם לילדיכם המשותפים.
נקודה נוספת: כיצד ההורים שלה מתייחסים לדת, ומה תהיה מידת ההשפעה שלהם על הנכדים.
בעלות תשובה, שבחרו (בעצם, שהשם גרם להן לבחור..), הן, לענ"ד, משכמן ומעלה.
לעזוב הכל, ולהתחיל לקיים חיים שיש בהם עול. כן. עול מצוות. זה לא פשוט בכלל.
הן לא גדלו כך. האין זה אומר הרבה לזכותן?
אבל לא באנו כאן לדבר על מעלתן ומעלתם של החוזרים בתשובה, אלא:
מה חשוב לך.
אם הדברים שציינת חשובים לך, ועלולים ללוות אותך אם יווצר ביניכם קשר
רציני - אתה צריך לחשוב על זה שוב. לא לכל אחד זה מתאים.
מכל מקום, חושבת שבעלי תשובה מתאימים...זה לזו. בדרך כלל, אותה מנטליות,
אותם שלבים בחיים, אותה התמודדות.....
אלא אם כן, הדתי מאוד מכיל, עם "ראש גדול"......
אנקדוטה:
לרב אהרן שטיינמן זצק"ל, הגיע בחור חרדי כדי להתייעץ איתו על הצעה
שהוצעה לו:
בחורה חרדית ש"ירדה" מהדרך ושבה בתשובה שלמה.
על השולחן ניצב בקבוק יין. הרב שטיינמן דפק על השולחן
והוא, שהיה שיא העדינות והשלמות בין אדם לחבירו,
אמר בקול קשה: אני אוסר עליך לגעת בבקבוק הזה;
אתה כופר!......
אם אתה לא מאמין באפשרות של החזרה בתשובה,
אתה כופר!
עם כל הכבוד לכל מי שמייעץ כאן. נראה לי לחפש תשובות אצל מי שנמצא בעניין.
מכירה זוגות שאחד חזר בתשובה והכל נפלא, ויש כאלה שעוברים משבר (קוראים לזה משבר 15 השנים) ופתאום מתגעגעים להמון דברים שהיו בילדות/נערות/בית אבא.
ואז פורקים עול בצורה קטנה או
בצורה גורפת.לצערי מכירה מקרה שאישה עם 4 ילדים שחזרה בתשובה אחרי כעשור החליטה שזה לא מתאים לה ועזבה הכל.
מאוד מורכב.
אבל לא יודעת מה היחס ביניהם לבין החוזרים בתשובה שחוזרים שוב בשאלה...
מכל מקום, רוב בעלי התשובה המוכרים לי, יציבים, מאוזנים וגם....סוג של צדיקים. וגיבורים. באמת.
תלוי אולי לפני כמה זמן היא חזרה בתשובה, אם היא לא קיצונית מדי, אם היא מאוזנת כבר, בריאת
נפש.... איך הקשרים שלה עם משפחתה (כמובן שצריך להיות מודע לעובדה שסבא וסבתא הם
לא שומרי מצוות ואיך לשמור על הילדים מצד אחד ולשמור על יחסים טובים מצד שני - אבל זה
לפי דעתי, לא אקוטי. אבל שוב, זה מאוד תלוי בך: כמה אתה גמיש, רחב אופקים, יודע להכיל,
מאוזן, יכול להציב גבולות בצורה נעימה, לא היסטרי.....)
יש אגב בעלי תשובה שנכנסו ממש לעולם הדתי, כל כולם והתנתקו ממש מכל העבר ויש
כאלה שלא; שמתגעגעים לפעמים לספרים שאהבו, מוסיקה שאהבו, לבטן גב בחוף
גדול, רחב, נדיב לעומת פיסת חוף צרה, חנוקה, צפופה, חורקת זיפזיף מתחת לכפות הרגליים
הנרתעות..., וכו'. רוצים באמת להיות על טהרת הקודש, אבל לא מצליחים באמת להיות
שם. אולי זה סוג של נשמה, או מבנה נפשי, או עד כמה החילוניות השפיעה עליהם....
ועדיין, מנסים לשמור בכל כוחם, ככל שביכולתם, על המצוות, אוהבים שיעורי תורה
רוצים להשתפר במצוות שבינם לבין המקום ובינם לבין הזולת....
לא יודעת מי יותר נחשב אצל השם.... מי יכול לדעת?
אז, תלוי איזה סוג היא ותלוי.....איזה סוג אתה!
בהצלחה!
זה מאד תלוי באיזה אופן היא מתנהגת עכשיו.
לעיתים לחוזרים בתשובה אין אפור. רק שחור או לבן.
וזה עניין הרבה יותר מהותי ממה שציינת.
בשבילי אם היא יפיפייה, עדינה ומאוהבת בי -
אז כן.
אם ההפך,
לא הכי יפה, מחוספסת ואין לה ניצוץ בעיניים -
ועוד היה לה גברים לפניי?!?!?
אני בורחחח!!!!
שלום, (אני פצלשלי מהשרשור קשר צעיר… פתחתי חדש כי איבדתי תסיסמה)
חשבתי הרבה והתייעצתי בנוגע לקשר ובסוף החלטתי שאמנם יש אי אילו פערים בנושא הדת אבל בסוף אני מעוניין לגשר עליהם ולהתגבר עליהם
אז רציתי להתייעץ בנושא, איך מכילים ומתגברים על פערים?
אני אתן דוגמא קיצונית שאני לא ממש יודע לנסח טוב (זה ממש יישמע נורא ואני מבין את כל אלה שיגידו שזה לא ענייני ואני לא צריך להיכנס לזה, מצד שני בסוף זה כן רלוונטי לביתי שאבנה, אז לעזור ליהודי לקראת חתונה אולי עדיף מאשר להוציא עליו עצבים) אבל למשל קשה לי כשאני הולך ברחוב ו(חס ושלום) אני רואה בת אחרת שדווקא כן לבושה באופן צנוע יותר, ואני שואל את עצמי אם אני בוחר נכון. ברור לי שזה עניין של איזהו העשיר השמח בחלקו, אבל יש גם עניין זוגי פה בנושא. בקיצור הניסוח שלי גרוע וזה ממש לא נוגע רק לצניעות פשוט זה יחסית קיצוני.
אני בבלאגן פה. אשמח לחכמת ההמונים!
(נא לא לכעוס עליי)
וזו בדיוק תובנה #1 שלי:
תובנה #1 - לקראת נישואין וזוגיות
זה הבסיס, וצריך ללמוד על זוגיות.
אבל נראה לי יותר עקרוני מזה:
אם אני מבינה נכון, שניכם עוד בשלבים ראשוניים של גיבוש זהות עצמית. אלו השנים של עיצוב האישיות הרוחנית. כשאנחנו במסגרת של תיכון, יש פחות מקום של בחירה ועצמאות, וזה מתבטא בשנים שאחר כך - מהן הבחירות שאני עושה? ממי אני בוחר ללמוד?
המקום שבו גדלנו, אותו ההורים שלנו בחרו, זה לא בהכרח מה שאנחנו נבחר - ובטח שלא אחרי שינוי משמעותי של שירות צבאי (או לאומי). איך שאתם היום, כפרטים וכזוג, יכול להשתנות בצורה דרסטית בשנים הקרובות, לכל כיוון.
מעבר לזה, כמה עניינים נוספים:
כבני זוג, אנחנו לא אחראים על עבודת השם של השני. נכון, יש כיוון, יש דרך, יש שאיפות משותפות לבית - אבל בפרקטיקה, אני מאמינה שאין לי מקום להתערב.
במילים אחרות: אנחנו מתחתנים עם האדם, לא עם קיום המצוות שלו. נכון, זה צד מסוים של האישיות - אבל יש עוד הרבה.
אני מניחה שלא כולם יסכימו איתי, וזה בסדר, אבל מה יקרה אם בת הזוג שלך תחליט יום אחד להיות חרדית? חב"דניקית? גוראית? חילונית? מסורתית?
אני חושבת שלעמדה הרוחנית יש השפעה גדולה על הקשר, ואנחנו רואים זוגות שנפרדים על רקע זה - אבל גם כאלו שמחליטים להישאר יחד, בגלל האדם שאיתו התחתנו. (אאלט כך קרה למנהלת כאן).
[וגם צריך לשאול מה יקרה לחינוך הילדים - בהנחה שהיא לא משתנה, האם זה קו אדום מבחינתך?
זוגיות זה מקור של אור וחום, התעצמות וגדילה - אבל לא של טיפול. לטיפול הולכים לאנשי מקצוע. לברוח מבעיות בבית לתוך קשר זה רחוק מאוד מפתרון, ועלול גם להזיק לקשר.
האם בחרת נכון? עוד לא באמת בחרת, אבל שים לב - תמיד יהיו בנות צנועות יותר, וכל X אחר שתרצה. מה שהופך בחירה להיות נכונה זה המחויבות ההדדית שלכם. אם כל הזמן תפקפק בבחירה, אז זה לא יאפשר לקשר שלכם להתרומם. פזילה לצדדים לא תקדם אותך למטרה.
זה בסדר גמור שאתה רואה משהו ורוצה אותו, ולאף אחד אין זכות לכעוס עלייך בשל זה.
צריך לזכור כמה דברים-
פער דתי יכול להתרחב ולהצטמצם בלי קשר למה שהיה לפני החתונה. החיים קורים, דברים משתנים, לאנשים מוצאים את עצמם במקום אחר ממה שהתחתנו.
תחפש מידות ולא מעשים. כשיש בסיס מוצק וטוב של התנהלות נכונה ומידות טובות, השאר כבר יבוא מעצמו. ז"א אם האשה שלך מחוברת לעצמה ולאמת שלה, שואפת לבית של תורה פשוט עדיין קשה להם זה כיוון טוב.
לעניות דעתי זה עדיף מישהי שמתלבשת צנוע אבל מסוכסכת עם עצמה, חסרת ביטחון ועושה דברים כי צריך ולא כי היא רוצה ומחוברת..
תסתכל על המכלול. לכל אחד יש חיסרון. האם הפערים האלה מהותיים ההתנהלות החיים או פשוט לא מתכתבים עם מה שדמיינת לעצמך?
משהאתה צריך לבנות לברר עם עצמך מה חשוב לך, לבנות סולם ערכי, ללמוד תורה, להתחבר לישיבה ולרבנים, ומתוך כך להחליט.
כמו שאמרתי בתגובה הקודמת, אפשר לעשות את התהליך הזה עם הבחורה. אבל תברר איתה קודם מה היא חושבת. אמרת שהיא הולכת למדרשה, דבר איתה על ערכים, על השאיפות…
ולומר לך שהכי לגיטימי בעולם הרצון שלך שאשתך תתלבש צנוע!!
ירגמו אותי כל הפמיניסטיות הפרוגרסיביות אבל חוסר צניעות של האישה חד משמעית פוגם משהו בקשר האינטימי שלהם. הוא הופך משהו שאמור להיות רק שלהם כזוג, מקום של "סוד", מקום שהוא אינטימי ומיוחד להם- לנחלת הכלל. ברור שזה פוגע בזוגיות!! ברור!
אני לא יודעת אם בהכרח רואים את זה תמיד על פני השטח, אבל ברור שבפנים- זה משפיע. מותר לך לרצות שאשתך תשמור על צניעות ובכך תשמור על האינטימיות שלכם. מעבר לזה, ברור שחוסר צניעות חיצונית זו אמירה, וסופר לגיטימי שלא יתאים לך מבחינה תורנית האמירה הזאת.
האם בגלל זה נכון שתיכנס לה לעבודת ה'? לא. אבל מותר לך לחפש ולרצות אישה שמתלבשת בצניעות.
ביחס לשאלה המרכזית שלך- אני לא מומחית גדולה באיך מגשרים על פערים דתיים ותורניים, כי אחד מכללי הברזל שלי כשחיפשתי בעל זה שיהיה לנו שיח תורני משותף, שנסתכל על התורה מאותה נקודת מבט. וב"ה זכיתי וזאת אכן המציאות ואין ברכה כזאת! תענוג עצום!
הדבר היחיד שכן עולה לי זה שלפני שאתה ניגש לגשר על פערים אני חושבת שלפני הכל אתה צריך להחליט עד כמה זה חשוב לך. ואל תוותר על משהו מכוח האנרציה, כי זה יכול להתהפך עליך יום אחד ותהיה מתוסכל שויתרת על עצמך ועל משהו שחשוב לך.
זה לא אומר שאם תחליט שזה מאוד חשוב לך אז אוטומטית שווה להיפרד, אבל כן כשדברים יותר מבוררים לך באופן אישי, אז יותר קל לנהל שיח של גישור על פערים.
אגב זה לא סותר את מה שאמרתי מקודם לגבי לא להיכנס לעבודת ה' שלה, כי מראש שיח של גישור על פערים הוא לא שיח של "תשתני" אלא של "וואי אני מרגיש שהעקרון הזה נורא חשוב לי כי.... ומצד שני..... מה את מרגישה כלפי זה? איפה זה פוגש אותך?" ומשם מתגלגלים ומנסים להבין איך מגשרים על הפער ובמקרה של לפני נישואין- האם זה שווה לנו לגשר על הפער.
רובד הלכתי - לבוש מסויים לא עונה על הקריטריונים ההלכתיים. סעיף בשו"ע, שצריך לקיים כמו כל הסעיפים שבשו"ע.
רובד הברית בין איש לאישה - לבוש לא צנוע פוגם בברית מההיבט האינטימי בין האיש לאישה.
רובד חברתי - לבוש מסויים מציין השתייכות חברתית.
דווקא אני מבין שבדרך כלל מה שמעסיק אנשים זה בעיקר הרובד החברתי, ואני אומר את זה בלי לזלזל בו כהוא זה, זה רובד מאוד משמעותי.
בעיני, הרובד של הברית הוא לא תלוי רק בקריטריונים ההלכתיים, הרי גם בהלכה יש מגוון *מסויים* של דעות. וחלילה אם נגיד על דעה מסויימת שמתירה טיפה יותר שהיא חס ושלום גורמת לפגם בין הברית לאיש והאישה. לכן, עניין זה גורם לי לתהות ביחס לכך האם הקריטריונים ההלכתיים הם הפרמטר המרכזי לעניין של הברית. בודאי שהם מעצבים את הברית, אך לא נראה לי שבצורה בלעדית.
העניין שלהכנס לעבודת ה', נראה לי שבהחלט הוא נכנס לה לעבודת ה' וזה לגיטימי מאוד. בפועל, עבודת ה' של האישה משפיעה על הבית כמו עבודת ה' של האיש.
הפתרון שהצעת בתור החלפת רגשות הוא בהחלט נשמע נכון לכל דבר שקשור לזוגיות. ליצור תקשורת מיטיבה ולהגיע להבנה הדדית והזדהות זה מדהים. ההתעסקות בפן הריגשי והתקשורתי יכולה להפרות את השיח וליצור מחשבות ורגשות חדשים של כל אחד מהצדדים ביחס לאיך שהוא תופס את הנושא. שיח זה גם יכול להגיע לקרבה שמאפשרת ויתורים והליכה לקראת אחד לשנייה. אמנם כמו שכתבת, ברגעי ההחלטה לפני נישואין, ההחלטה היא מאוד אישית - לשחרר או לא. מכיר חבר ששם תנאי לכיסוי ראש מלא אחרי החתונה והאישה החליטה לזרום. זה באמת עניין מאוד אישי.
בגלל שהוא עסוק בהשוואות נשמע שהעניין יותר חברתי.
אם עניין הברית היה פה המרכזי, ההשוואה בין נשים שונות לא היתה מתחילה. מה שפוגם בברית, בודאי לא ראוי לזוגיות.
זה מתחיל בקטן וממשיך בגדול.
סליחה שתוקפנית.
מכירה יותר מדי מקרוב את ההשוואות הבלתי פוסקות האלה.
אם אתה רוצה דוסית תתחתן עם דוסית.
ואל תצפה ממישהי שכרגע לא דוסית להפוך לכזו.
אתה מתחתן עם אישה שאתה אוהב?
או עם שמלה?
הייתי מתייחסת לפזילות שלך החוצה.
אבל כתבת שאתה צעיר לקשר (תיכון?) + נכנסת לזוגיות ממקום של קושי נפשי + פערים + פזילות החוצה לחיפוש יותר טוב.
אולי פשוט קחו הפסקה אחד מהשני.
אתה עדין צעיר, תבנה את עצמך, תבין מה חשוב לך, כל אחד יפנה לחייו ולהתפתחות שלו ותדברו בעוד תקופה אם מתאים.
אני לא חושבת שבשלב כל כך מוקדם בחיים צריך להיות במקום של "להילחם על הקשר"
מישהו כאן נרשם למיזם מפה לחופה וחזרו אליו משם? או מישהו קצת מבין איך המיזם עובד?
לא ממש הבנתי איך הוא עובד ולא ענו לי מהתמיכה הטכנית של האתר
ובאתר שלהם יש רשימת שדכנים עם מספרי טלפון. תחפש את מי שהכי קרוב אליך ולנסות ליצור קשר ישירות.
אולי המיזם לא התרומם, ורק נשאר אתר...?
