קודם כל כמו שמדרשיסטית כתבה - לא מתפשרים. את אמורה לחיות עם הבנאדם הזה עד 120 בשמחה ובטוב לבב, ולא חלילה מתוך תחושה של התפשרות, תאמיני לי שיהיו לך מספיק אתגרים גם בלי להתפשר.
אין מושלם, נכון, צודקת, כנראה גם את לא מושלמת. אבל האם היית רוצה שמישהו יתחתן איתך "למרות" שיש בך חסרון מסויים? או שיתחתן איתך כמכלול, עם כל מי שאת, ומתוך הבנה שאין מושלם, אבל יש מושלם בשבילי?
אני חושבת שצריך לנסות לדייק לעצמך מה מבחינתך הוא צורך, מהותי לך שיהיה בבית שלך, בבן הזוג שלך, ומה "קליפה".
אם נלך עם הדוגמאות שנתנה מדרשיסטית -
את רוצה בחור גבוה, למה גבוה? כי זה משדר סמכות ובטחון מבחינתך. האם יש משהו אחר שיכול להיות בבחור וימלא עבורך את הצורך בסמכות ובטחון גם אם הוא לא גבוה? או אולי את מחפשת גבוה כי את נמשכת רק לבחורים גבוהים ואין לך איך לשנות את זה? האם את מוכנה לבחון את זה ולצאת עם בחור לא גבוה שכל שאר הפרטים נשמעים לך וואו ולתת צ'אנס אמיתי לבחון האם תתפתח שם משיכה?
נניח את מחפשת מישהו ששואף לחיי אברכות, למה את מחפשת את זה? כדי לבנות בית שהתורה בו היא המרכז? האם אפשר לעשות את זה גם עם בחור שלא רוצה להיות אברך? האם את רוצה את זה מכיוון שאת מעוניינת לגור ליד ישיבה, ושיהיה עוגן וקהילה שמשדרת על אותו שיח ותדר תורני? האם אפשר להשאר ולגור שם גם אם הבעל הוא לא אברך רשמית ועדיין יקבע עיתים וישאר קשור לישיבה?
עוד דוגמא את מחפשת בחור עירוניסט. האם זה בגלל שאת רוצה שהוא יחיה בקצב חיים מסויים? רמת חיים מסויימת? קרבה להורים, תחבצ, נוחות, הכל קרוב? מאמינה בקהילה הטרוגנית? חוששת שבחור מיישוב לא ירצה לגור בעיר ולך זה מאוד חשוב? האם בחור שלא גדל בעיר בטוח לא יענה על הצרכים שלך?
מקווה שהדוגמאות הבהירו איך מבחינים בין "צורך מהותי" ל"קליפה". חשוב לי לומר שמשיכה זה צורך מהותי! ועוד כל מיני דברים. למשל חכמה ורמת שיח ועוד.. לא כל מה ש"חיצוני" הוא בהכרח "שטחי", יש דברים שאסור להתפשר עליהם בזוגיות.
עוד דבר - נסי לחשוב על זוגות נשואים. האם היית משדכת ביניהם או לא ממש? האם נראה לך שזה מה שהם דמיינו וחלמו עליו או שהיו הפתעות? ויחד עם זאת - האם הם חיים מתוך תחושת התפשרות?
"על כל פשעים תכסה אהבה", הרבה פעמים עם הכימיה ובניית הקשר וכל היתרונות של הבחור והזוגיות שלכם, פתאום דברים שחשבת שמאוד יפריעו לך - לא מפריעים לך בכלל. דברים נראים אחרת לגמרי כשמכירים את הבנאדם ולא קוראים כרטיס של רשימת מכולת.
ואת יודעת מה? לפעמים מפתיעים את עצמנו, נניח ואת בחורה מאוד תוססת ואנרגטית ודמיינת את בעלך גם ,"אש", "פלפלי" כזה.. בחור שקט אצלך מתפרש כ"לפלף" ורגוע בהכרח אומר ביישן, סגור ובלי עולם פנימי עשיר או ברק בעיניים.
ופתאום שאת פוגשת בחור כזה, את חווה התנגשות, ושניכם תופסים את אותה נישה בחברה.. ואת לא מסוגלת לחיות איתו כי הוא מדיי דומה לך ובמשבצת שלך.. ודווקא הבחור השקט ההוא, משלים אותך. ומרגיע אותך ומאזן. ואת לומדת המון מהשלווה שלו, כי האנרגיות שלך לפעמים מתבטאות גם באמוציות ואפילו קצת 'פתיל קצר', והבחור העדין הזה משרה עלייך רוגע ולגמרי מדהים עבורך.
זה לא אומר שצריך לחפש מישהו מאוד שונה או ההפך, תאמיני לי, יהיה לך מספיק שונה, לא חושבת שצריך *בהכרח* לחפש את זה. אולי בנקודות מסויימות שאת חושבת שיהיו טובות לך אז כן.
בעיקר בעיקר אני חושבת ומציעה, לנסות לפתוח את הראש. לא להחליט על עצמנו דברים שהם בגדר השערה ולא בגדר ידיעה, בטח לא לפני שניסינו.
גם לא אומרת לנסות לשווא, או לנסות בכח, אבל כן לתת צ'אנס גם לדברים מפתיעים יחסית, ובעיקר בעיקר להיות כנה ומדוייקת עם עצמך. מה צורך? מה קליפה? מה באמת הלב שלי דורש על מה הבית שלי יהיה מושתת בע"ה, מה מהותי לי בזוגיות, ומה דמיון שאפשר לוותר עליו מבלי להרגיש שהתפשרתי?
ושוב מדגישה - בלי פשרות! צריך רצון גדול מאוד, צריך אהבה, צריך שיהיה דבק שיחזיק את הזוגיות הזו ויקים את הבית הזה. צריך בסיס משותף ואיתן ושיהיה שמחה וחיבור ורגש וגם התאמה שכלית כמובן. צריך שיהיה לך חשק להפגש, ולא כל הזמן לצאת מהקופסא ומאזור הנוחות שלך, צריך לחיות מתוך תחושת השלמה ואהבה כנה. ואם הדרך מפתיעה - לאפשר לה להיות כזו, לשחרר, לפתוח את הלב.