וגם אם זה לא בהכרח מגיע ממניע דתי, מעצם העובדה שבאסה לך על זה שכביכול ביזבזת קצת זמן וזה גורם לך לתחושות חרטה.

זה מלמד שאתה ממש איש של אידיאלים ועשיה וזה מבורך

הלוואי עליי

יישר כח

ואני מאמין שאתה באמת מתכוון לזה, ולא סתם מדבר בישביל להישמע צדיק

וואי מתחיל ליפול לי האסימון כמה שאני רחוק ממכם ברמת הדוסיות.. ואני חשבתי שאני דוס.. פפפף

אתה צודק שבאמת דיי קשה למצוא סרטים כאלה, אני מדיי פעם כן רואה סדרה שעונה על ההגדרות שציינת, אבל לא אשקר יוצא לי גם לא מעט לראות תכנים שלא עונים על ההגדרות האלה

אבל כן יש לי גבול, אני מאוד אשתדל לא לראות סרט שיכול להיות שיהיה שם סצנת מין

יש סרטים שאני זוכר שראיתי מהתקופה שהייתי לא דתי שאני יודע שאין שם בעיות כאלה, כמו לדוגמא שר הטבעות או סרטי מד"ב למינהם

כלומר, שלת הניצול-זמן לא קשורה לדוסיות.

אולי, היא קשורה יותר אם כבר, לאידיאליסטיות.

כמה בנאדם מאמין שכל רגע בחיים הוא חשוב.

ולא רק מאמין אלא גם חי את זה.. באמת.
וגם, כמה אדם מאמין שכל הזמן וכל דבר הוא יכול להתקדם

נ.ב אין בדברים מלהסיר את השאלה, הבאמת חשובה, איך אפשר לנוח, מה לגיטימי ולתת מרגוע לנפש
שזה נושא חשוב *מאוד* ומעולה שהעלית אותן..

שנזכה

(תהייה: האם זה שאני כותב פה זה בזבוז של זמן שהייתי יכול יותר.. ;) ) 

תשובה מושקעת בטירוף וממש מחכימה

תודה

כל פעולה שאיננה צורך הגוף או מכוונת לקדושה באופן ישיר, היא ממילא משהו שהיה יותר טוב אם היינו מסתדרים בלעדיו.

"הנפש צריכה כדי להשתחרר" זה כולל גם חופשה בקריביים, שאין לך ביטול תורה גדול מזה.

(די דומה למה שנכתב כאן שאלה ממש יפה - צעירים מעל עשרים)

קיצשו"ע סי' קנב, ח:

"צריך האדם להתרחק מן הנשים מאד מאד.
אסור לקרוץ בידיו או ברגליו ולרמוז בעיניו לאשה,
ואסור לשחוק עמה, להקל ראשו כנגדה או להביט ביופיה.
 

ואסור להריח בבשמים המיוחדים לאשה,
וכל שכן כשהיא אוחזתן בידה או שהן תלויין עליה.
אסור להסתכל בבגדי צבעונין של אשה שהוא מכיר אותה,
אפילו הבגדים אינם עליה, שמא יבוא להרהר בה...
והמסתכל אפילו באצבע קטנה של אשה ונתכוין ליהנות ממנה,
עוונו גדול מאד. ואסור לשמוע קול אשה או להסתכל בשערה".

מניח שלכולם ברור שאישה לא אמורה לכסות את כפות הידיים...

אסור להסתכל על אישה אפילו צנועה.

לא חושב שאפשר לשמוע שיעורים (בטח לא בקביעות) בלי להסתכל על המורה.

אצלי לדוגמא זה לא ממש משנה

כי אני לומד תכנות וכולם עם הראש במחשב וגם המרצה

כמובן שיש פעמים שצריך לבוא עד אליה שתבדוק תקלה מסוימת.. אבל בוא.. אי אפשר להתחמק מזה.. 

בקצב הזה שנשים לא יצאו מהבית וזהו (כך באמת היה במשך רוב ההיסטוריה)

תכלס אני יודע שהלכתית אתה צודק

אבל מה לעשות.. יש דברים שאני לא מסוגל לקבל גם אם הם כתובים (שם,שם)

הזוי איך אחרי כ"כ הרבה מקרים נוראים ששומעים עליהם כל יום אנשים עדיין מחפשים היתרים.

@קסם הקינמון, חזור נא לתחילת הסעיף שציטטתי ותגיד לי מה המסקנה המתבקשת.

אעזור לך קצת - צעירים מעל עשרים

השאלה היא אם אתה מחפש להתיר או שאתה מחפש מה נכון לכתחילה. גם בנוגע לשירת נשים יהיו שיאמרו לך לצאת ויהיו שיאמרו לסתום אוזניים וכיו"ב. התעלמת מתחילת הדברים שכתבתי: "אין אפוטרופוס לעריות. הזוי איך אחרי כ"כ הרבה מקרים נוראים ששומעים עליהם כל יום אנשים עדיין מחפשים היתרים".

מניח שאתה מבין לבד שממורה לייחוד מגיעים די מהר.

עניתי לך שמרבנים שונים תקבל תשובות שונות.

ברור שההלכה היא "להתרחק מאוד מאוד".

מעבר לכך, יש אילוצים.

וודאי לא עומד בגדר "להתרחק מאוד מאוד".

יש גדרים הלכתיים של "איכא דרכא אחרינא" וכו'.

אכמ"ל.

קרבה - כל קרבה - אסורה. אם אפשר להתרחק - כפי ההלכה - מתרחקים. אם אין דרך אחרת - יש מקרים שאפשר. לא חושב שיש ת"ח שיטעם שסרטים הוא אחד המקרים בהם מותר מפני שאין אפשרות אחרת, @קסם הקינמון.

יש כאן עוד הרבה ברור, אבל אני חושב שהדיון חרג קצת מממדי הפורום.

אתה מוזמן לעיין בהרחבה בספר "את צנועים חכמה" ולהעמיק.

לא דבר כזה טהור ולא דבר כזה טמא

משהו ביניים כזה.

תמיד היה מחשב, ויכלנו לשבת עליו לצורך מוגדר מראש.
אמא שלי לא סבלה שאנחנו יושבים מול מחשב בלי לעשות כלום.
היום כשאנחנו קצת גדלנו אמא שלי מבינה שאם היא לא תתן לילדם את החוויה של הסרטים- הם יתנו אותה לעצמם באופן לא ראוי. אמא שלי קנתה מקרן, וכל מוצש היא בוחרת סרט/שיעור שהיא ראתה לפני ויודעת שאין בו בעיה, אנחנו מכינים אוכל טעים יושבים על הספה ומקרינים. ככה יש חוויה מבוקרת.
כשרק הבנות בשטח גם התוכן משנה, ואיתי היא רואה דברים אחרים (כשיש לה זמן, לרוב אין לה).


אני מניחה שלא לזה התכוונת, אבל רק כתבתי מה שאני רואה כדבר בריא.


 

ואמא שלך ממש נוהגת בשכל

כי תכלס היא לא יכולה למנוע את זה מהילדים, הם ישיגו את המטרה בין אם תרצה בין אם לא.

לכן צריך "להתפשר" 

ואיך שהיא עושה את זה, זה הדרך הכי מושלמת לדעתי.

ככה היא יכולה להיות בלב שקט שלא יצוץ שום דבר בעייתי

בזמנו הסרטים היו מוגבלים לחופשים וכו' (שהייתה בעיה אימא שלי הייתה יושבת איתנו ומצנזרת, אבל זה קשור כבר לצניעות וכו') או לצ'ופר מיוחד שהיה מוגבל בזמן - פעם בכמה ימים שעה וחצי על המחשב. 

בימינו - אני מרגישה בעיקר אכזבה על בזבוז הזמן, כי יש לי דברים יותר חשובים לעשות חוץ מלבהות במחשב על סצנה מבוימת. 

ואז כיוון ששנה בה נעשית לו כהיתר...

שאת לא גבר..

אז התגובה דיי מיותרת

מי שתופס את הסרטים כמשהו באמת שלא כזה נורא ואפשר מדי פעם 

ובאמת בפנים יש לו סיבות ותירוצים ממש טובים ללמה זה בסדר

"אני חייב להתאוורר, זה עושה לי טוב, זה משחרר אותי, אני משתדל רק סרטים מסוימים" וכו'

אז הוא באמת יצפה, ויש מצב גם ייפול אולי, ואולי גם לא.

ויש כאלו שרואים בזה אש, ולא יתקרבו לזה! פשוט ככה, הם ייגדרו את עצמם בצורה חזקה ככ

שזה אפילו לא אופציה מבחינתם בשום צורה. 

ואני רואה שיש הרבה שנמצאים בא' מאשר בב', וחבל. 

שוב, כל אחד והדרישות שלו מעצמו

פשוט אני חושבת שזה ככ יכול לפגום בקדושה וביראת שמיים שגם אם אין בזה עבירה ממשית, (וכנראה שיש בזה)

הייתי עדיין מתרחקת כמו מאש... 

אני חושבת שמי שצריך להתאוורר, להשתחרר, ככ עדיף להרגיל את עצמו לעשות את זה בדרכים אחרות

עדיף בעיניי אפילו לישון או אפילו לבהות באוויר ולהתבטל מאשר לצפות בדברים האלו שמכניסים בעיניי רוח זרה לחיים

ועם כל זה בגלל שאני לא גבר, אני לא כזה יכולה לדבר... 

אשתדל לענות בהמשך

אני אנסה להסביר צעד צעד.
גם לי מוזר שיש כאלו שמתירים לעצמם את זה.
לא יודע להגיד אם זה כואב לי, אבל אם זה לא כואב לי, זה רק בגלל שהתרגלתי. כמו שהתרגלתי לראות אנשים נוסעים בשבת.

אני תופס סרטים כאחת הרעות הבסיסיות שקיימות היום, מכל הסיבות שמניתי למעלה, ושפנסאי כתבה.

מי שרואה בזה אש, אני מקנא בחינוך שהוא קיבל, ואם הוא לא התחנך לכך אלא הגיע לזה בעצמו, אני מעריץ אותו.

עד כאן לא תמהתי בכלל על דברים שכתבת ולא חלקתי.

מה שקומם אותי זה שכתבת

שבגלל מה שכתוב בשולחן ערוך על נשים
לא היית מעיזה לצפות בסרט שיש בו נשים...

ושזה עניין של החלטה שאפשר לעמוד בה.

אנשים (ואני) נלחמים ביצר כל יום ונופלים בדברים קבועים בלי שהם רוצים בהם. אני מקוה שאת לא מכירה את זה משום מצוה שהיא...

מי שעבר עבירה ושנה בה, נעשית לו כהתר.

צפיה בסרטים זו פעולה ממש מושכת. מסכים שככל שיהיה לאדם יותר יראת שמים, ככה המשיכה פחות תשפיע עליו, הרי ברור שכמו כן אם יפרוץ לבן אדם לבית גנב הוא יעזוב את הסרט... אבל זה לא שכל כך קל ליצר יראת שמים כזו.

להביא דוגמאות? לא רוצה להכנס סתם לדוגמאות שאולי ברורות לך.

מקוה כתבתי מובן. אולי הבנתי אותך קצת יותר קיצוני ממה שהתכוונת.

יותר במקום של הרגלים לא טובים שהייתי רוצה לשנות בעצמי,

מהמקום הזה אני מדברת. שגם שם, אתה עושה משהו שאתה לא הכי מרוצה ממנו

או אפילו גרוע מזה, מתייסר עליו אח"כ... וממש רוצה כבר לשנות את זה,

וזה איכשהו לא קורה, אתה עדיין נמצא בתוך המעגל שמנסה להשתחרר מזה.

אבל זה הרגל,

בכל מה שקשור לעבירות אני רואה את זה בתור כמה אני יכולה יותר לגדור את עצמי כדי לא להגיע ל...

לפעמים כשבראש יש חשיבה שזה קו אדום ולא עוברים אותו,

אז משהו קורה. ובאמת מצליחים. אבל ברגע שיש סדק במחשבה הזאת-

,כי ככה לדעתי זה מתחיל- מסדק,

שאתה מספר לעצמך סיפורים שסרט זה לא כזה נורא, ואני אצפה רק ב, ורק ב...

אז בסוף זה באמת קורה ואתה צופה בסרט אפילו שיש לך תיאוריה שלימה על למה זה רע ולא טוב.

ובסדר גמור, לא אמרתי בבום לשנות את הדיסק בראש וממחר להפסיק לצפות.

אם המחשבה שזה אש לא טמועה עמוק וחזק בלב ובראש, זה לא יקרה.

ברגע שזה יתחיל לחלחל המחשבה הזאת, והיה מאוד עוזר אם הסביבה הייתה עוזרת לזה באמת

,כי התרגלנו לראות שדתיים מספרים בתום שהם צופים בסרטים

יש אפילו פרמטר כזה בשליש גן עדן, כאילו אני דתי לאומי/לייט אבל סרטים זה בסבבהת

אז לדעתי זה היה קורה וזה באמת היה נהפך לקו אדום ולא רק לרצון להיות קו אדום בשאיפה.

(ויש כמובן עוד מלא ניסיונות גם בלי הסרטים. מובן...)

וזה למה זה בנפשי כ"כ? כי הרבה מגדירים את עצמם דתיים ומספרים בקלילות על הסרט החדש שיצא

הלו, לפחות אל תתגאה בזה. לפחות תסתיר את זה שקשה לך! או שבעצם אין מה להסתיר כי אין אמונה שזה כזה נורא שזה גם נורא.

איך זה ניהיה פרוץ כל כך?!... 

פשוט עצוב.

כי הייתי כותב כמעט את כל ההודעה שכתבת עכשיו אותו דבר.

ואני שמח לקרוא עוד מישהו שכותב ככה דברים שניכר שמגיעים מהלב.

זה בוער גם בי.

וזה נורא שהסביבה שלנו כל כך מכשירה (ומעודדת) את זה.

ואני לא אחזור על כל משפט שכתבת, כי אני ממש מסכים עם כל משפט.

חוץ ממשפט אחד

"כי ככה לדעתי זה מתחיל- מסדק,

שאתה מספר לעצמך סיפורים שסרט זה לא כזה נורא, ואני אצפה רק ב, ורק ב..."

מי שסיפר את זה לעצמו - אני לא מחזיק הרבה מהדתיות שלו. אם יש רב שיגיד ככה - אני לא אגיד שהוא לא רב, כי אני לא רואה באופן חד משמעי שזה סותר את השולחן ערוך כפי שכבר התווכחתי עם מישהו למעלה *על סרטים שאינם קיימים* - הוא כנראה לא יהיה הרב שלי, אבל לא על הרב אני אגיד שאני לא מחזיק מהדתיות שלו. אני אגיד את זה על אנשים שמורים התר לעצמם כי בוחרים להגדיר את התורה לפי הרצון האישי שלהם. או שבוחרים את הרב שלהם לפי הקולא שמצאו בגוגל.

בגלל שבעצמי אני מסתיר את הכשלון של צפיה בסרטים, ואני לא מדבר על כך עם אנשים, אני לא יודע כמה ומי רואים סרטים. בכל זאת אני יכול להגיד שאנשים כאלה שאת מדברת עליהם שמספרים לעצמם סיפורים, כנראה יספרו את אותם סיפורים כשירצו לאכול בלי ליטול ידיים ויגידו שזה בטח לחם מזונות, שילכו בצורה לא צנועה, כי ככה יותר צנוע להם, או כי רוב הזמן הבגדים מרגישים להם מספיק ארוכים, שלא ישמרו נגיעה בדייטים או בימי איסור בתוך הנישואים כי מישהו סיפר להם שזה לא דאורייתא (זה כן. וגם איסור דרבנן הוא איסור לכל דבר).

אז הנחתי שאת לא מדברת על אנשים כאלה.

אני חושב שיש הרבה אנשים כמוני, ואני אפילו מכיר הרבה כאלה רק לא יודע אם אנחנו אחוז גבוה מהציבור.

אנשים שהיו רוצים לראות שהסרטים הם מקור הרוע. אבל התרגלו אחרת, כי כבר בבית הספר ראו סרטים בשיעורי אנגלית והסטוריה, ואחרי זה כפרס ראו גם הארי פוטר ושאר סרטים, ובפנימיה התיכונית זה גם הגיע לסרטים פחות צנועים והמדריך ידלג על סצנות בעייתיות *אם הוא יזכור או אם הוא בכלל ראה את הסרט מראש?!*, ושם יש חברה שלא תמיד מורידים את העיניים מהמסך, אז פתאום אני נתפס בעיני עצמי מתבייש לעצום עיניים או להוריד ראש. ולמחות? לא באופציה.

ואחרי זה בישיבה ברגע של חולשה חבר מלמד אותי איך רואים סרטים למרות שיש רימון, ולצערנו הפתרון נמצא ממש כאן בערוץ.

ואנשים שאני מכיר שרואים פורנו ומוציאים זרע לבטלה (וגרוע מכך) והם מכורים והם התקינו לעצמם את כל הסינונים האפשריים כי הם צדיקים, ועדיין הם נופלים...

וזה לא מעט אנשים.

והמקביל הוא בנות דוסות (או מגה-דוסות, כלשון השרשור) שנאבקות יום יום על סנטימטר בחצאית או במטפחת, שיודעות שהשולחן ערוך אומר שצריך לכסות עד הקרסול ולא רוצות לסמוך על ההתר היחיד של המשנה ברורה, שלא מתאפקות לא להתנוענע במקומות ציבוריים לקולות מוזיקה, ועוד יותר קשה מזה - להתנהג בצניעות בדברים שההלכה לא הגדירה (למשל בגדים צמודים או תנוחות שכיבה בציבור). ואגב בנים יכולים להבין כמה שהנסיונות האלו קשים לבנות, ובמיוחד כשהן מגיעות מחברה שאין בה אוירה כזו. ואז יש ויכוח בין הבנים לבנות איזה מצוות יותר קשה לשמור, כשאין לויכוח באמת תשובה.

אז אם כל הבערה שלי נגד סרטים, אני גם רגיש מאוד להבין אנשים שמתמודדים, ויודע שאפשר להיות דוס וגם ליפול...

אני חמקתי מבין אצבעותיו של שליש גנעדן אז אני לא מכיר. אני רק יכול להגיד שצריך להזהר לא לפסול שידוכים על קיומם או אי קיומם של מצוות אלו ואחרות, מהסיבות הנ"ל. אם מישהו מצהיר שהוא רואה סרטים או לא מתפלל שלוש תפילות ביום או לא שומר על צניעות ועוד כל מיני דברים שמגדירים אותנו כדוסים באופן חיצוני, צריך להבחין האם זה נפילה מבחינתו וזה משהו שהוא יהיה עליו במאבק, או שזה התר לכתחילה.

זהו. אני חושב שפרקתי את שעל ליבי.

מקוה שאנחנו מסכימים.

כן, גם אני נופל ורואה סרטים, אבל זה אחד הזבלים הגדולים שהתרבות מייצרת.

אתה שואל כמה היינו מוכנים לשלם בכדי שיצנזרו לנו סרטים? אם גוי היה עושה את זה.. הייתי משלם הרבה.

בטח לא 2 שקל..

במקום לצנזר ולשפר את בעיות הצניעות בעיתונות החילונית, יש עיתונות המותאמת לציבור הדתי.  

נראה לי מוזר לצרוך תוכן ומדיה עם בעיות צניעות גם אם יש מי שיחתוך וידביק וינקה את מה שמפריע. 

ולא רק מצנזר בקטע של להסתיר, אז אולי יש בעיה אחרת של עצם הסרט והתוכן שלו. זה כבר דבר אחר..

יש גם בעיה של אלו שצופים כדי לסנן, אבל אולי אתה מתכוון אם איזה אלגוריתם.

מדובר כמובן על סרטים או סדרות שבגדול הן 'נקיות', אבל לפעמים יש פתאום כמה שניות של בעיה.

הסינון מתבצע ע"י AI ולא ע"י שום אדם יהודי וכד'.
השאלה הייתה האם מבחינתכם הייתם משקיעים סך מסוים שעבור כל סרט או פרק שאתם צופים - תוכלו לשים אותו בתוכנה שתעבור על כולו ותחתוך את המקומות הבעיתיים.

גם מבחינה רעיונית אז כן

אבל הרבה פעמים סרטים אפילו בלי קשר לחוסר צניעות לא תואמים את הלך הרוח של יהודי.

נ.ב

המטרה של סרטים היא לא לשרוף את הזמן או להוות ריגוש אלא ללמד דרך חוויה

כי זה גם ככה מחנך מהדלת האחורית... אז צריך לראות שזה עונה גם על זה 

וזה מסובך, לכן הפיתרון הוא כמו שכתב @פ.א. 

סרט זו חוויה חזקה ולכן זה כלי שאפשר לרתום אותו לקדושה את לא חושבת?

לשעתיים מטרדות היום יום, מלחצים ודאגות.

הולכים לקולנוע או צופים בבית בסרט, יוצאים להצגה,  כדי להכנס לזמן קצר לעולם אחר.  ההפוגה הזו מעניקה למוח "מנוחה" מרעשי הרקע של המציאות.

לפעמים אנחנו נהנים אפילו מסרטים שגורמים לנו לפחד או לבכות. זה קורה כי המוח שלנו יודע שזה "רק סרט" 🙃

מי מחפש לקבל שעת חינוך בצפייה בסרט?

לשם כך יש שיעורים ולימודים.

לדעתי, לאדם הממוצע טלפון ב-1,000 ש"ח (מהדור האחרון של שיאומי למשל) יכול לספק את כל הצרכים +++. 

אבל אם למשל חשוב לך מצלמה מעולה, כזאת שתאפשר לך לפתח את התמונות שצילמת בלי שיראו שזה צולם בטלפון (כלומר בלי פיקסולים, מריחות וטשטושים), אז המחיר כבר קופץ פי כמה...

נתונים נוספים שאם הם חשובים לך, יכולים להשפיע על המחיר: עמידות למים ואבק, בהירות מסך (לנוחות צפייה באור שמש), עמידות לנפילות, זיכרון RAM (ככל שגבוה יותר - הטלפון יוכל לשרוד יותר משימות גם בלי להאט ולהיתקע), קליטה של דור 5 (מאז שיש לי דור 5 - אני כבר לא מחפש WIFI באף מקום, כי האינטרנט שלי במכשיר יותר מהיר מרוב הרשתות הביתיות), אפשרות לסים וירטואלי (בשביל להתחבר לחברות סלולר בלחיצת כפתור בלי צורך בסים פיזי, כולל למשל אם רוצים חבילת גלישה בחו"ל כמעט בחינם), טעינה מהירה, סוללה חזקה...

מכשיר שמצטיין בכל מה שכתבתי עכשיו, כנראה יעלה לפחות 3,000 ש"ח. אבל מי שלא חייב את כל התכונות האלה, בהחלט יכול לקנות מכשיר פשוט יותר.

נקודה למחשבה: מכשיר פשוט של היום שעולה רק 1,000 ש"ח, הרבה יותר משוכלל ומתקדם ממכשיר דגל שעלה לפני 5 שנים 3,000 ש"ח.

הכל תלוי מה תרצי לעשות עם זה

לאחרונה קולגה רכשה את הדגם האחרון של אייפון הכי טוב.

עלה 7000+

שאלתי אותה מה הצורך, היא הסבירה שהיא מצלמת הרבה סרטונים לפרסום העסק שלה והיא חייבת שזה יהיה הכי טוב שיש

לעומת זאת.

אצלי התכונה הכי חשובה במכשיר סלולרי זה אינפרא אדום. לצורך שליטה במזגנים במקום עבודתי. לכן חיפשתי דווקא את התכונה הזאת. 

כי זה יכול להיות כלי זניח שאת לא נוגעת בו כמעט וזה יכול להיות מרכז היום שלך ללימודים / עבודה וכאלה.

אם למשל את מצלמת ועורכת סרטונים זה גם שיקול ובגלל זה כדאי לחשוב עם עצמך מה הפונקציות שחשובות לך ומה התקציב.

זה תלוי למה את משתמשת...

וגם לכל חברה ודגם יש יתרונות וחסרונות

אני מציע לך אם את באמת פחות מבינה ומכירה את העולם הזה של מפרטים של פלאפונים וההבדלים ביניהם

אז פשוט תכתבי מה השימושים שאת עושה בפלאפון וכמה מהם במקביל

אם בא לך אז יכולה גם לומר איזה מכשיר יש לך עכשיו ומה את מרוצה ולא מרוצה ממנו ככה יהיה מקום להשוואה וידעו לתת לך יותר מדויק

אם יש לך גם חברה של פלאפונים שאת רוצה רק מהם אז תכתבי

לשנות הרגלים רעים

ליצור הרגלים טובים

כשהבנתי את הקונספט של ההרגל זה הפך קל

ממליצה על ספר כוחו של הרגל

הוא מסביר את הרעיון של

טריגר- פעולה- תגמול

איך להיפטר/ ליצור הרגל

או ליצור הרגל זה תהליך מתמשך

הרבה אנשים אוהבים תוצאות של כאן ועכשיו

לא אוהבים תהליכים

וזה גורם לקושי בהשגת דברים

אני כן אוהבת תהליכים

מסוגלת לראות את התוצאה העתידית ולחכות בסבלנות

לרוב גם נהנת מהדרך

לכן בעיניי זה לא קשה

אחרים בטח יקראו לזה קשה עד בלתי ישים

ממליצה לקרא קצת טורים של הרב יצחק פנגר

ללכת בצעדים קטנים 

ולחלק את החזון הגדול למטרות קטנות ברות ביצוע

לפני כמה שבועות בעלון הידברות הרב פנגר רשם טורים בנושא שינוי התנהגות

ופירט איך לעשות את זה צעד צעד

זה עלונים לפני חודש- חודש וחצי ככה.

לגבי הצעדים הקטנים-

נגיד שאתה רוצה לרוץ מרתון שזאת המטרה הגדולה, אז

קודם אפשר כצעד ראשון להגביר מוטיבציה ובמקביל להוריד את המושג המופשט (רוצה לרוץ מרתון)

לפס מעשי (שינויים קטנים - לשים את הנעליים ליד הדלת, אפילו בלי לנעול, בשלב מאוחר יותר לקבוע זמן לריצה)

כשהייתה לי מטרה גדולה

השיטה של צעדים קטנים עזרו לי להגיע אליה....

היום אני מתמודדת עם דברים שאותה טכניקה בהחלט תשמש אותי

רק צריך לרצות

ולעשות משהו קטן בכיוון. 

ומוסיפים כמה שיכולים

לא מפחד לדבר בשם עצמו

וכנראה לא פותח פצלש

אבל היום אני כבר רק מפה כמעט

ולא כ"כ משתמש במקורי

היה לי כינוי בלי הנקודה ושכחתי את הסיסמא אליו

לפני הרבה שנים

מלבד אחד כמו מבולבלת, לא זוכר מה הפצלש

אוי, עלית עלינו🙈

@מבולבלת מאדדדד , באיזה ניק נשתמש?

אומנם פתחתי הרבה בעבר אבל ברשמי אני קופץ מידי פעם לבנות מרכלות עלי אבל לא יותר מכך.

אני אפילו לא מכוון את זה.. אני פשוט מתחבר ומה שיוצא לי בהתחברות אני מתחבר.. חחח

צריך ללחוץ על שיחות אישיות בתפריט הצד ולא בתוך הכרטיס האישי

אכן זה מבלבל

העביר להסטוריה

אם לוחצים על 'הסטוריה' רואים את כל השיחות הסגורות

אין לי "מקום" בעולם... אני כאן כל רגע שה' מחליט שאהיה כאן, כל רגע מחדש. 

שליחה, כל מה שיש לי זה מה', ממה שהוא נותן לי משתדלת לתת.

אחרים רואים את מה שאני באמת מכוונת. כשאני מצליחה באמת לכוון ולהיות בתודעה של מה שכתבתי לפני- אנשים רואים את זה, זה ממש כאילו "שם ה' נקרא עליך ויראו ממך". יראת כבוד כזו.

אבל לא תמיד אני ככה, וכשאני פועלת ממניעים אגואיסטים זה ניכר.

אין לנו תפקיד אחד בעולם חוץ מלעשות את רצון ה' ולהתקרב אליו.

וזה כן בא ביחד עם מודעות עצמית, לראות מה הכלים שה' שם לך.

אם זה יכולת לשמח אנשים, אם זה לימוד שאתה צריך להפיץ... מבינים את זה לפי מה שקורה איתך, אתה יודע במה אתה טוב, ועדיין כל פעם ה' שם אותך בסיטואציה אחרת, כל רגע בפני עצמו. 

יכול להיות שאתה אדם תוסס ואתה יודע איך להשתמש בזה לטוב אבל עכשיו ה' רוצה אותך בפקק ולראות איך אתה מגיב ואם תתעצבן. זה מלא דברים. המגמה היא אחת.

היא הדרך, לא המטרה. 

מי שמתקבע על התכונה שבעיניו היא התפקיד שלו עלול לחטוא לעיקר.

כי תמיד חשבתי שכישרון ויעוד קשורים זה לזה.

תוכלי לבאר את כוונתך?

ברור לי מאד

לעשות טוב לעצמי ולאחרים

ללמוד ולהשתפר מיום ליום

אני לא מוטרדת ממה אנשים אחרים חושבים על התפקיד שלי

את התפקיד שלי רק אני קובעת ושאחרים יתעסקו בתפקידים שלהם

יעוד של כל מי שרוצה בזה

לא רואה צורך לתחום את תפקידי לתחום מסוים 

בסוף, זה תלוי במינון של כמה אתה צורך. כי אם תגזים אתה בסוף תמצא את עצמך בחמש לפנות בוקר מתעורר ליד פח זבל עם גרביים שהם לא שלך.

ככה זה בחיים. צריך לקבל אותם כמו שהם. כל ניסיון להתכחש להם נועד לכישלון. כי מה הם החיים אם לא צבר אירועים שמפריעים לנו לישון?

זה מונע מהמצב להדרדר למקומות לא נעימים.

יש צד טוב שאפשר להתבטא ככה, כשאתה ממש לא מול השני.

השיקול שלך מאוד רציני, וזה יכול למנוע הרבה דברים לא נעימים.

קשה להכריע.

ברור לי, צריך להיזהר מאוד במה שכותבים, אבל אולי לא יותר מדי.

אבל לצערי מהצד השני, כעסתי על מישהו ולא רציתי להסביר...

כשמישהו מכעיס אותי כל כך ואח"כ עוד שואל למה אני כועסת, זה עוד יותר מרגיז ומתסכל וגומר את הסבלנות. כאילו... אתה עושה דבר כל כך מציק ולא ברור לך על מה אני כועסת?? זה מעלה את התחושה שמדובר בהיתממות ולא באמת ברצון כנה להבין למה כעסתי..

אני חושבת שהפתרון במצב כזה הוא פשוט להתרחק ממי שכועס עליך, אם אתה חשוב לו, כשהוא ירגע הוא יפנה אליך בעצמו...

ומה עשית כשזה קרה לך? פשוט חיכית?

לא חשבתי על האופציה הזו למרות שחז"ל אמרו "אל תרצה את חברך בשעת כעסו".. כי שם בסוף מדובר בחברך שבסוף ישקף לך את המצב.

יכול להיות שיש 0.000000000000000000001% שזה לא קיים אצלם

שם קוד,

אליאס,

דיקסיט,

עידן האבן,

טיקט טו רייד,

Robo rally,

The crew,

Avalon,

Shadows over Camelot,

Nefarious,

Colloretto,

סושי גו,

אזול,

Draftasorus

מה זה השמות האלה אתה בטוח שזה בישראל?😂

ממש תודה!

מה ה3 הכי מומלצים בעיניך? (חוץ משם קוד ואליאס)

ולא יודע אם תרגמו אותם, בכל מקרה, בכלל המשחקים שפירטתי אין מלל כמעט.

תלוי מה הסגנון שאת מחפשת?

האורך? מספר השחקנים?

טוב אז יש לי שיעורי בית לחקור.

לא משנה הסגנון והאורך העיקר שיהיה אפשר גם בשני שחקנים ומעלה ולא מ-4

שם קוד (יש לו גרסה לזוג),

אליאס,

דיקסיט (אפשר לבצע התאמות שיעבוד לזוג),

Avalon,

Shadows over Camelot

סושי גו,

ולא בטוח לגבי Draftasorus 

תלוי איזה סגנון אוהבים