או שבעצם את מבינה כאן שמה שאת אומרת לא ממש שייך? כלומר, בדיוק כמו שאת "לא מחליטה בשביל בחור שהוא ישמור נגיעה או לא" אלא את פשוט מחפשת בחור ששומר נגיעה - ככה גם את יכולה להבין שבחור ישאל אם את תשימי כיסוי ראש מלא או לא, לא כי הוא מחליט בשבילך מה לשים אלא פשוט כי הוא מחפש מישהו שתשים כיסוי ראש מלא? 

בדיוק כמו שהחלטה שלך בנוגע לכיסוי ראש ככה גם החלטה שלו בנוגע לשמירת נגיעה. את די צריכה להבין שכמו שאת מחפשת משהו מסוים שנוגע לבחורים עצמם ולא רק אלייך, ככה גם הבחורים מחפשים דברים מסוימים שנוגעים לבחורות עצמן ולא אליהם...

 

להוציא את דברי מהקשרם בכוונה

דבר שני איש יקר זאת פריקה
כתבתי בלי תשובות רציונליות (:

 

זה פורום, מה לעשות, לפעמים מגיבים גם רציונלית לא עלינו 

עצות !
אם הייתי רוצה עצה הייתי רושמת מי יכול לעזור לי? אנשים טובים אני מתלבטת האם לשים כיסוי מלא או חצי עם קוקס או עם פאה. תוכלו להביא מקורות לסבר את העניין


כאן אני רשמתי ברחל בתך הקטנה זאת פריקה (:!!!!

לא אמרתי שאני צודקת ולא אמרתי שאני מתמודדת להיות רבנית

אמרתי מה אני מרגישה

האם כל מה שהפי מרגישה זאת הלכה מסיני?

לא נראלי

לא ייעצתי לך שום דבר בתגובה שלי אלא רק העמדתי דבר מול דבר, זה הכל. לא אמרתי כלום על מה כדאי לך לעשות או מה כדאי לך לשים או על מה כדאי לך או לא כדאי לך לסנן... 

 

 

 

כתבת שמצד אחד את לא רוצה בחור שיגיד לך לשים כיסוי ראש או אפילו ישאל את זה ("את תשימי מלא נכון?) אבל מצד שני כן כתבת מה את כן מצפה שיהיה מבחור שיצא איתך (שיהיה לו ידע, שישמור נגיעה) ולכן שאלתי האם את מבינה שכמו שאת רוצה דברים מסוימים מבחורים ככה הגיוני שגם הם ירצו דברים מסוימים ממך... 

 

לגבי תשובות רציונליות, ובכן, מחילה אבל אני לא טוב בלהגיב תגובות לא רציונליות, וזה פורום פתוח  

זה היה רק שירשור פריקה לא טענתי מי צודק ומי לא

גורמת לאפקט הפוך מהנרצה
פריקה מזכירה לנו נשק וזכרון הנשק מעורר את חוש התוקפנות שבנו ולא כדאי להיות אז על הכוונת שלנו

שגם לא כדאי להיות על הכוונת שלי (;

מאמין באמונה שלמה..

לפחות לא חייב להיות כזה

מעניין אם הסיבה שחשוב לך אותם דברים לגביו, זה אותה סיבה שמפריע לך שהוא מתעניין בדברים לגבייך..

יש דברים שלא מפריע לך שיהיה לבחור חשוב לגבייך?
ויש דברים שאת יודעת מה דעתך אבל ברור לך שזה שלו ולבחירתו?

 

ואולי יש מקום של- אל תדבר על כיסוי ראש עד שלא תתנסה בזה

כן, אצלם זה כיסוי ראש שהוא כיפה ולא מטפחת, ובכל זאת - כיסוי ראש (ומגוון סוגי הכיפות הוא גדול מאוד, כמובן). 

זה לא שינוי באמצע החיים, זה לא לכסות חלק מה'אני שלי' וזה לא לוחץ על המוח..

ולעצם העניין- מה שאת אומרת שזה כיסוי של חלק מה"אני שלי" זו הסיבה שצריך לכסות כשמתחתנים לדעתי.. (כמו ששמירת עיניים לבן אחרי החתונה זה כבר משהו אחר מאשר לפני)

ואה"נ גם לבת.. דיבר נוגע בהווה

זה שאתה לא מכיר אותה לא אומר שהיא לא מתפללת עליך איפה שהיא לא תהיה.

תשמור את כל הכוחות, הרצונות והשאיפות שלך בשבילה, תתפלל לאחת שתעשה אותו הדבר בשבילך, תהיו מאושרים ביחד ויהיו לכם בנים צדיקים בעז"ה.

זה עדיין לא באותה עוצמה כמו אחרי שמכירים, אבל זו גישה טובה שעוזרת (אני נזכר עכשיו שאמרתי את זה פעם לחבר בצבא שאמר לי שקשה לו עם שמירת העיניים והוא התחבר לזה)

ופעם הבאה כדאי שתכתוב דברים כאלה בגוף שלישי..

ואם כך אז זה כבר דיון אחר מהציפיות לקיום הלכות על ידי בן הזוג. 

מעניין, אפעם לא חשבתי על ההפרדה בין אורח חיים על פי ההלכה של בן הזוג באופן כללי לבין דברים שקשורים לתא המשפחתי. 

אני כבר חודש עם כובע צמר רוב היום..
(ואני אפילו מחמיר.. שם גם בבית)

כל צד והקשיים שלו. אבל ברור שאם נצטוונו במשהו מסויים הוא מעשי גם אם קשה


ונכון. זה יותר מדיון על אורח חיים לפי ההלכה. הרי אישה שמתייפה יותר מדי כשהיא יוצאת החוצה ובעל שמסתכל על נשים כשהוא יוצא החוצה- זה מצב לא תקין גם מבחינה זוגית ולא רק מבחינה הלכתית.
לגבי הכסרש- האמת שאני דווקא חשבתי שפה יש עוד פרמטרים שאולי הם המרכזיים (נוחיות, רצון לא להיות שונה) ומה שכתבת שזה חלק מהאני הראה לי עד כמה העניין הזה מרכזי. ולכן אני מבין עכשיו עד כמה זה חשוב בשביל הזוגיות.
ובהערת אגב- נראה לי שהחשש הוא בעיקר כשהמבט הוא מחוץ לסיטואציה. כשיש אהבה מסתכלים על כל קושי אחרת.

הניסיון בין שני בני אדם שונים, גם מאותו המין - לא יהיה אותו הדבר. ועדיין, אם לבחורה מותר לרצות שבעלה יהיה אחד ששומר נגיעה, גם לבחור מותר לרצות שאשתו תהיה מי ששמה כיסוי ראש מלא - מה, יש מי שחולק על זה? 

הקושי של לשים כיפה זה כי אולי לא נוח או נופל שזה גם קושי של כיסוי ראש. אבל הקושי האמיתי בכיסוי ראש זה עצם הלכסות את השיער שאשה מחוברת אליו וזה חלק מהנשיות והמראה שלה שהיא אוהבת שבאמצע החיים לוקחים לה אותו.
)יכול להיות שגם בנים לא אוהבים כיפה מבחינת מראה אבל זה ממש לא ברמה של אשה)

אל תדברי על שלוש תפילות ביום, תפילין, לימוד תורה, שמירת העיניים וכו' וכו'. מה זה קשור?

את תדברי על מה שאת מחפשת בבחור והוא ידבר על מה שהוא מחפש בבחורה. זה כל המטרה של הפגישות.

אל תדון אדם עד שתגיע למקומו.

 

אז אני מדייקת את כוונתי, אפשר לדבר על הכל.. אבל לזכור שאנחנו שני אנשים נפרדים. וזה לא שקמנו בבוקר והחלטנו איזה הלכות נקיים ואיזה לא. אנחנו יצורים הרבה יותר מורכבים.

הלוואי שנצליח לתת מקום למורכבות הזו ביחס לעצמנו ולמי שמולנו.

 

@הפי מחילה על הניצלוש

בחור תורני מעוניין הרבה יותר באשה שתלך עם כיסוי ראש מלא מאשר בלימוד התורה שלה (אם בכלל).

אם חשוב לה הדת או לא. וכמה היא נכנסת לו לחיים או לא. היא פרקה בסך הכל על זה שיש לה רצונות מנוגדים כמו שכתבה "לא פה ולא שם". כנ"ל @ותן טל

אנחנו פשוט לא מסוגלים לחשוב ככה. ככה זה כשרציונליים...

מקווה שבאמת כיוונתי לכוונתך🤦‍♀️

יש לנו הרבה פעמים אידאלים סותרים ומורכביות.
רצונות ושאיפות שמתנפצים אל מול המציאות.

הרבה פעמים רצון כזה או אחר יסתור או לא יוכל להכיל רצון אחר.

זה לא פשוט בכלל וצריך לעשות סדר עדיפויות על מה מוותרים ועל מה לא.

החלטה משותפת לדעתך?

את רוצה בחור שומר נגיעה שלא יגיד לך איזה כיסוי ראש לשים. נראה לי שקיימים כאלה אנשים

פשוט זה קצת מקשה על החיפוש

אני אשמח לתשובות יותר מכילות
מאשר את טועה / את צודקת
חוץ מזה שלא דובר חלילה על בחור ספציפי אלא באופן כללי

לי יש צורך מסויים :למצוא בחור ששומר נגיעה
ולא יחליט לי איזה סוג כיסוי לחבוש...

אתם יכולים לקבל דעות שונות ?


זאת רק פריקה שלא תמיד קל לחפש לפי הצרכים שלנו..

זה הכל




לא פריקה שתגידו לי אם זה נכון או לא

אני יודעת מה טוב לי ב"ה ומה אני מחפשת

שמירת נגיעה לכיסוי ראש

ואין מה להשוות
כיסוי ראש ללמוד תורה,
בכיוון השני

לא כתבתי את דעתי.. יכולתי להוסיף:
הראשון הגיוני,
השני מעוות

אבל לא הוספתי 😁

חצופים

אחרי 120

אם מישהו איפשהו באמצע שיחפש צד שני שנמצא פחות או יותר באותו מצב

ויתחזקו ביחד.  

 

ככה הכי טוב 

אלא שמידת הכיסוי היא תחליט

אני אדון אותך לכך זכות שלא קראת שזוהי שירשור פריקה

(ה" ישמור מה היה קורה עם בחורה שלא תלך עם כיסוי בכלל היתה כותבת פה )

ואם נכנס רגע להלכה מידת הכיסוי ראש
כיסוי מלא שלא רואים בכלל את השיער לבין לא כיסוי מלא בין 9 ס"מ ..
כן יש דבר כזה לכו ללמוד אם כל-כך מעניין אתכם מה האישה שלכם חייבת לעשות ומה יכולה להקל

אולי זה טוב למצפון, אבל לא לכיסוי לפי ההלכה

אולי בחצי התכוונתי לבלורית שיוצאת מהשיער עם קצוות ?
חוץ מזה שאתה לא רב ואני ממש לא צריכה לדון איתך על זה
קשוט את עצמך וכו' .

מותר להוציא בלורית שתי אצבעות אז טכנית זה נחשב שלם...

(ברור שאני לא רב, אבל ההלכה כבר קיימת. לא הבנתי באיזה עניין לקשוט את עצמי)

 

בכל אופן, גם אם זה חצי ממש וגם אם זה בלורית

למה את אמורה לעשות בשביל הבחור שאיתו את נפגשת? עדיף שתחפשי מי שיבין אותך

זה מה שרציתי להגיד..

 

מה התעצבנת חח

 

וממש לא הייתי רוצה שאשתי תשים כיסוי ראש בגללי

או שבגללי היא תשים כיסוי ראש מלא ולא חצי

ובכלל, לא בא לי שאשתי תעשה בגללי דברים, בטח לא דברים מגבילים וקשים כמו לשים כיסוי ראש שזה ממש קשה להרבה נשים

 

אבל לצערי אי אפשר לשנות את ההלכה הזאת

ומי שתרצה שלא לשים כיסוי ראש אחרי החתונה, ולכן תחליט לא לשים, אני לא ארגיש בנוח להתחתן איתה

וחבל

אבל מי שתתגבר על הרצון הזה, אני ממש מעריך את המאמץ שכרוך בזה

שאני חושבת שכסרש זה דבר שהאישה חייבת בו כחלק מצניעותה כאישה נשואה ולא קשור לכלום (בסדר, אני יודעת שזה חלק מהנישואין ודת יהודית והכל, אבל עדיין. זה שלה)



אישית
לא תמיד מכסה את כל הראש
לא נרשמו תקלות.

אבל לא סיפרתי לכם כדי שתגידו לי מה ההלכה
אם הייתי רוצה לדעת מה ההלכה בדיוק השיח ממש לא היה מתנהל ככה .

זהו שירשור פריקה יש פה דעה שלי (שזה מהמם גם אם אתם לא מסכימים ) אבל הפואנטה היא על פריקה

שלא תמיד מה שאתם מחפשים ומה שטוב לכם קל למצוא אותו .


זה הכל


@מבקש אמונה
@ultracrepidam


מה לתייג את כולם

תלכי איך שאת רוצה.

כלום לא סגור עד שאת מתחתנת
וגם כשאת מתחתנת-
הכל פתוח עוד לא מאוחר
ו
בגלל שלא תמיד מה שטוב ורצוי, קל למצוא אותו
או שמצוי מה שלא ממש טוב או רצוי
אז מדברים על דברים
ומבררים
ביחד.




וכשאת מחפשת, תחפשי מי שכן יבוא לקראתם ומוכן להכיל אותך עם הדעות והרצונות שלך.

וסליחה אם קשקשתי הרבה מידיי

מהכותרת זה היה נשמע פחות טוב כאילו באתי ללמד או להטיף מוסר.. אופסי

באמת שזו לא הייתה הכוונה. 

 

חשבתי לתומי שהעצה בתוכן תהיה מעודדת. 

טעות שלי 

כנל הוא כלפיי בתור אשתו.

שנינו מחוייבים להלכה
ומתוך כך ביחד
עובדים את ה' בשמחה
לא חלילה מתוך הכרח או כפייה.

ואם ההלכה נשמרת בפרצוף חמוץ-
עדיף ליישר אותו גם אם ההלכה עדיין לא 100%
ולהתקדם לאט לאט
ובנחת מתוך יישוב הדעת ושיח מצמיח.

הבנתי את הראש

אני מסתכל על זה הפוך אפשר לומר..
אם יש דברים לא בסדר- אני חושב שכבעל כן אתערב בשלה ואני רוצה ומצפה שגם היא תתערב בשלי (בצורה יפה כמובן, באכפתיות, באהבה ובסבלנות. אבל גם בנחישות). לדעתי זה דווקא אחד היתרונות של זוגיות, אבל זה כנראה תלוי מקרה, אופי, זוגיות ועוד דברים.

אני חושב שצריך לפני החתונה לקבוע את גבולות הגזרה של כל צד ולקיים אותם.

כל מה שמעבר זה רק בונוס.

 

מצד שני - מה אני מבין... תשאל בנשואים (לא כל כך) טריים.

ואז כשמתחתנים זהו מנסים להפוך את זה לעבודה ביחד, להיות מקור של תמיכה אחד לשני 

אני חושבת שהעין היותר בוחנת שהייתה בהתחלה הופכת למקום של אנחנו ביחד באש ובמים

(כמובן שיש יוצא דופן שצריך לשים לב אליהם) אבל בפועל להתכוונן לכמה אני יכול לעזור ולהיות שם בשבילו, מה שלפני החתונה פחות קיים עד לא קיים בכלל לדעתי.

אני מסכימה שיש מקום להעיר או להאיר /לתקן
כדי לשפר ולהתקדם
אבל אני חושבת שכדאי לתת מרחב אישי גם בקשר לעבודת ה' כראות עיניו של כל יחיד.
בהנחה שהתחתנו עם מי שדבר ה' ועבודתו נוכחים בחייו.

כשיש דברים שנוגעים לזוגיות, בהחלט יש מקום
לביטוי יותר מעשי של מרחב זוגי מחוייב להלכה.

@פשוט עייף יש הבדל בין לדבר לפני החתונה לבין אחריה. יש היבטים שמשנים את היחס אחד לזולתו וממילא לעבודת ה' .
ומתפתחים כל הזמן
זו דווקא יכולה להיות הזדמנות לשיח מעמיק יותר לגבי נוכחות עבודת ה' בחיים, וממילא בזוגיות ובחינוך הילדים.

כי אני ממש לא המונחים שאת משתמשת בהם מעורפלים מדי.

אם תחדד אשמח לענות על מה שלא היה ברור

בעיקר:

"ביטוי יותר מעשי של מרחב זוגי מחוייב להלכה. "

" שיח מעמיק יותר לגבי נוכחות עבודת ה' בחיים "

ולדבר יותר מה זה אומר תכלס קיום הלכה .

לא נראה לי שבפועל ההבדלים בינינו גדולים. בנוסף לזה, בד"כ מתחתנים עם מישהו באותה רמה פחות או יותר אז זה לא ממש בא לידי ביטוי.

אבל לפעמים יש הבדלים
שקצת יותר מתחדדים אחרי הנישואין

בלי קשר לבסיס המשותף שקיים.

וואו אני ממש מזדהה , לאו דווקא בנושאים הספציפיים שהעלת. זה נראה לי מגיע מקטע  שאני לא רוצה שבעלי יעשה את הבחירות הרוחניות שלי שלדעתי הם על אחריותי, ומצד שני אני רוצה אותו צדיק והכל (תכלס אני יכולה להבין איפה אני לא הגיונית). קיצער מסובך.

 

נ.ב. איך זה בתור מכיל ותומך? ותחשבי גם את האימוג'י המחבק בכותרת...

מעולם לא עלה בדעתי לבוא בדרישות רוחניות למי שנפגשתי איתה והיה לי הזוי לחלוטין אם היא היתה דורשת.

מה שכן - היה בירור איפה כל אחד נמצא, לאן הוא שואף ואיך מגיעים לשם.

 

בדוגמא שלפנינו - לא הייתי חולם לומר למי שאני נפגש איתה איזה כיסוי ראש לשים. מה שכן הייתי מבהיר שמבחינתי זוהי דרישת בסיס וצריך לראות האם זה אפשרי. אם לא - כנראה שאנחנו לא מתאימים.

 

אני מתייחס כאן לדברים שנוגעים ישירות לאישה בלבד. ברור שאת הבית שאקים אני אנהיג מבחינה תורנית.

זה בערך גם מה שניסיתי לומר בתגובה שלי...

זה די מתסכל שהתפיסה היא כאילו יש כאן החלטה של הגבר מה צריך לעשות והחלטה של האשה אם לציית לו

 

בזמן שבפועל יש כאן רצון של הגבר איך יראה הבית שלו מבחינה דתית, רצון של האשה איך יראה הבית שלה מבחינה דתית, ההקרבה למען היעד הזה מצד הגבר, ההקרבה למען היעד מצד האשה. 

אם למשל מישהו מאד רוצה להקים בית שבו האבא מתפלל ותיקין אבל מצד שני הוא אוהב לישון עד מאוחר, הבעיה זה לא אשתו ולא הבית שהוא יקים, הבעיה היא שיש לו שני רצונות סותרים, והוא יכול כמובן להיות מתוסכל סביב זה, אבל מה שהוא יחליט זה כנראה יהיה המשפיע העיקרי על התוצאה

לא הבנתי איך הבנת את זה ..
גם אם בחור רוצה מישהי שהולכת עם משהו מסויים זכותו לחפש ממישהי כזאת .
זה נראה לי די ברור מאליו

שהרבה פעמים המציאות והצרכים מול האידיאלים והשאיפות או וואטאבר נראה לנו מנוגד אבל בסופו של דבר ה' מוצא לנו את הפיתרון איכשהו בדרך שלא חשבנו בכלל שיש אפשרות לצאת ממנה....

 

כאילו בעצם הניגוד פה הוא בין מה שאת רוצה בעצמך (החלטה יותר גמישה אם להיות עם כיסוי ראש או לא) לבין החלטה שאת לא מוכנה להתפשר עליה מהבן זוג שלך (שישמור נגיעה וזה לא שאלה בכלל)

אז את מרגישה סתירה פנימית...

 

לדעתי, הדרך הכי טובה בסתירות פנימיות זה פשוט לקבל אותן ולהכיל אותן כמו שהן. ה' כבר ימצא לך דרך אבל את תצטרכי פשוט לחכות שזה יעבור עלייך ולנשום לתוך ה'מציאות הסותרת' הזאת.

 

מקווה שעזרתי במשהו

 

אשתו של הרב סולוביצ'יק לא נהגה לשים כסרש, וכששאלו אותו על זה - אמר להם שילכו לשאול אותה.

כך גם נאמר על הרבנית שך.

ויש גם תמונה מפורסמת של הרבנית עובדיה במצרים בחצי כסרש.

 

ואני מניחה שכל הנ"ל שמרו נגיעה..

 

כך כשאת שואלת האם הדבר אפשרי - כן, בהחלט.

 

(לא אומרת כאן שום דבר הלכתי!!)

האמירה "הוא ניסה 'לשכנע' אותי כי כל ענין כיסוי הראש אצל הנשים הפך להיות 'פרומקייט' חדש וכי נשות גדולי ישראל הליטאים מעולם לא כיסו את ראשן"- נשמעת לי כמו שקר גמור. וגם אם נניח שמציאותית זה נכון, זה שלא מקיימים הלכה פסוקה לא הופך אותה ל"פרומקייט" ובוודאי שלא אומר שזה לא הפריע לגדולי ישראל הליטאים והם לא רצו שזה ישתנה.


וצריך פשוט לבדוק עד כמה זה שכיח היום אנשים ששומרים נגיעה אבל לא אכפת להם כסרש מלא או חלקי.. כי גם אם פעם זה היה קיים אולי היום זה כבר פחות (או יותר).

בגובה ובנפח שיחמיא לך, לסדר את השיער יפה מקדימה, קשירות, בדים מגניבים ויפים, קשירה הפוכה, משולשת, רגילה.. זה ממש כמו תסרוקת! ככה לפחות אני מרגישה בכל בוקר. שווה להשקיע בללכת אפילו למישהי שיודעת לקשור, אפילו חברה, ובאמת באמת, מהלב, לא ראיתי אף בחורה צעירה שמשקיעה בכיסוי ראש, קושרת יפה ובסטייל, שזה לא יפה לה!! וזה קשוח ממש לכסות את השיער. ממש. אבל היום באמת יש יותר גיוון ומעוף מבחינת האופנה, מה שלא היה נגיד בתקופת ההתנתקות, כשאמא שלי הייתה הולכת עם הקשירה הזה על המצח עם חצאית דגמ"ח ושורש (ולאמא שלי יש סגנון מהמםםם! פשוט לא היה אז הרבה אופציות לנשים דתיות להתלבש ולהסתגנן גם יפה וגם בצניעות)

איפה ראית בהודעה הפותחת שלי רצון שתגידי לי מה לעשות או ללכת ..

רק התייחסות לעניין הקושי שבכיסוי הראש, לא בכוונה לפגוע, סתם לזרוק כיוון חיובי על הקושי הזה..

זה סתם לא קשור מבינה?

הקורולציה הזו באופן מעשי בין אי שמירת נגיעה לכיסוי ראש לא מלא.
נק' למחשבה..

הפערים בין מה שהיא רוצה לבין המציאות

לבין מה שכתבת

זה הקורולציה

😁

אבל שהוא לא יתערב לי בזה(היא שמה חצי ואני חושבת שלבעלה דווקא חשוב מלא אבל אולי אני מקשקשת)

ביקשתי מיליון פעם תענו לפריקה
זה לא שיח על חשיבות כיסוי ראש מלא ולא חצי
זה שהפכתם אותו לכזה חבל

(שוב עובר לי בראש מה היה קורה אם מישהי שבאמת היתה עוברת על ההלכה היתה רושמת פה
איזה אוצרות הייתם רושמים לה)

לא ביקשתי מכם עצות להתחזקות או באתי להגיד לכם מה יותר טוב
בקיצור מבחינתי אפשר לנעול את השירשור להבא אדע איפה לא לפרוק(:

קראת את התגובות שלי (:?
הנה דוגמא

זהו שירשור פריקה יש פה דעה שלי (שזה מהמם גם אם אתם לא מסכימים ) אבל הפואנטה היא על פריקה

שלא תמיד מה שאתם מחפשים ומה שטוב לכם קל למצוא אותו .

בהחלט לא ברור מה שהלך כאן. ממש מאכזב.

כן לא נורא ♥ כאשר אבדו אבדו

נראלי שבילבולציות כאלו ודומות
נעשות יותר פשוטות לאחר מעשה - אחרי שיש בן זוג.
איכשהו דברים כאלו פשוט קיבלו את מקומם הברור
והפכו מתהיות לתשובות.
אצלי לפחות...

אמן שגם אצלך

אם את לא רוצה לשמוע ביקורות ודעות כנות של אנשים בנושא, למה פרסמת אותו בפורום הזה?

לקחת סוגיה שנויה במחלוקת והבאת לה את הבמה הזאת. כשאנשים מביעים רעיונות שמאתגרים אותך את מנסה להשתיק אותם?

את טוענת שרק הדעה שלך ראויה להישמע והתפקיד של כולם פה זה רק לאשר אותך?

 

בבקשה פרטי נמקי והסבירי כי אני ממש לא מצליחה להבין את ההיגיון במה שאת עושה.

לא העלתה דיון

איך היא זו שיצאה מותקפת מכל העניין 🤦🏻‍♂️

הציפייה היא שאנשים יקראו את השרשור ואך ורק יתנו תגובות חיוביות ותומכות? אין מקום לדעות האישיות שלהם?

 

כנראה שזה עניין של אם רואים את הפרספקטיבה שלה כלגיטימית. אם זה ראה לך נכון להאמין ככה משום מה המסקנה היא שצריך להגן על הדעה הזאת בתוך בועה של יס-מנים.

 

זה בסדר במובן של אין דרך לשנות בכוח דעה של בן אדם, אבל אם מה שרצית זה הבועה הזאת, למה באת עם הנושא הזה למקום שהוא מאוד לא בועתי? אם סתם רצית לפרוק יכולת לפנות לחברה שלך, לא לאנשים זרים שאי אפשר לצפות מהם להחניק את הדעות שלהם לכבודך.

אין שום צורך או חובה להגיב על כל שרשור.

אני אסתפק בזה. חושב שמיותר להסביר מעבר לזה.

אבל לא בשלב שמי שמולך מביע כאב. זה פשוט לא קשור.

דמייני שאת פוגשת חברה טובה שלך והיא הייתה מתחילה לפרוק לך בתסכול וכאב, גם אז היית זורקת עליה את דעתך כי את חושבת שהכאב שלה נובע מתפיסה מוטעית?

לכל זמן ועת. 

לפעמים פורום אנונימי קצת מטשטש לנו שמאחורי הניקים יושבים אנשים אמיתיים, ושהסיטואציה לא באמת שונה ממה שתיארתי בנ"ל.

לפחות לא שלי 🤷🏻‍♂️

יש משהו ציבורי בזה. ופריקה ציבורית בדרך כלל מתקבלת באופן שונה.

זה עדיין הבעת כאב, וזה עדיין לא שייך לזרוק את דעתך בפנים של מי שמביע אותו.

זו הייתה כוונתי בהבאת הדוגמא של החברה.. אין חולק שיש הבדל בין חברה טובה לבין פריקה ציבורית, אבל הנק' הנ"ל שייכת לשתי הסיטואציות.

אני לא חברה שלה, לא הפסיכולוגית שלה ולא שום דבר.

אין שום קשר בנינו.

אם היא רוצה לפרוק את הכאב שלה תחת מגבלות לסוג התגובות שהיא תקבל היא יכולה ללכת לחברות.

אין שום הגיון לצפות מאנשי הפורום להתנהג כמו חברות.

את גם יכולה לדפדף הלאה.

אני חושב שכדאי לסיים עם הדיון הזה.
לדון כאן על גביה, לא כ"כ מכבד..
(אם הפי רוצה להגיב, עניין שלה).

ובמחילה, ההסתגננות הזאת לא בטוח נכללת בתוך ההגדרה הזאת.

מתפרשת פחות כפריקה.
אולי יותר כתסכול עם רצון להזדהות ועצות.
כמובן כשמדובר במשהו שנתון לדעות..

בפריקה נטו

אני חושב שכדאי לסיים עם הדיון הזה.
לדון כאן על גביה, לא כ"כ מכבד..
(אם הפי רוצה להגיב, עניין שלה).

שיעשה זאת בנפרד. לא מכבד את הפותחת.

גם אם זה ציבורי אין סיבה להתעלם מהעניין האישי שגם קיים

כשהוא פורק.. לא כולם באמת מבינים מה השני חש בנוגע לזה. אני למשל, כתבתי משהו שבעיני מעודד ומאיר, והפי ראתה את זה אחרת. מקבלת. לכן לא המשכתי להגיב.. אבל חשוב להבין שדווקא בגלל שזה אנונימי, אנשים מגיבים מה שהם עצמם היו מעוניינים לשמוע, לאו דווקא מה שמי שפרק. זה מאוד סובייקטיבי

למה הצפייה שאנשים ברשת יתנהגו כמו חברות כאן?

בין חברות יש קשר מסוים שמאפשר להניח את ההנחה שהחברות יתמכו בך ויתנו מקום לפריקות שלך. ברשת אלו סתם אנשים זרים. מה שקורה כאן שווה ללגשת לחבורת אנשים זרים עם הנושא הזה ולצפות כאילו הם יתמכו בך כמו איזו חברת אמת.

זאת פשוט לא צפייה הגיונית.

מבחינתך אפשר להתייחס זבל לכל מי שלא נכללת בקבוצת חברות שלך?!

שאר אנשי העולם נטולי כל חשיבות ונטולי כל רגשות?

זהו? זה שאין לך כל מחויבות כלפיה אומר שהיא לא בן אדם? היא לא בריאה של הקב"ה שאת מחויבת בכבודה?

לא הבנתי, לא הבנתי כלום.

ואם נמשיך בקו החשיבה שלך שכולם ראויים ליחס מרוכך כזה- את לא מודאגת מפגיעה ברגשות שלי כשאת מטיחה בי את הדברים האלו בשם מה שאת מחשיבה כאמת?

 

אני לא אמרתי לה שום דבר פוגעני. רק הבעתי תמיהה למה היא מחפשת סוג מסויים של תקשורת במקום שהוא הוא לא נמצא.

לא הבנתי בשום צורה מה עומד מאחורי הגישה שלך.

 

והבעת תמיהה בצורה ממש לא נעימה ובהחלט פוגענית, יש לומר.

אני לא קראתי לה בשמות או הכנסתי מילים לפה שלה, ואת קראת למה שאני עושה "להתייחס לאנשים כמו זבל".

האם המדד הוא עד כמה הצד השני נפגע?

אם כן, אז זה באמת אומר שאת יכולה לעשות כל מה שבא לך. כי באמת שמעט מאוד דברים פוגעים בי בצורה אישית, ואני לעולם לא אחשוב על לפרוש אותם לעיני כל בפורום פתוח.

לא קראתי למה שאת עושה "להתייחס לאנשים כמו זבל", וגם לא הכנסתי לך מילים לפה. הקצנתי בכוונה כדי לנסות להבין מה דעתך. זה הכל.

לא התכוונתי לקרוא לך באף שם.

"מבחינתך אפשר להתייחס זבל לכל מי שלא נכללת בקבוצת חברות שלך?!

שאר אנשי העולם נטולי כל חשיבות ונטולי כל רגשות?"

 

שתביני שבאמת לא נפגעתי באופן אישי, אני רק מנסה להבין איך מצד אחד את אומרת שצריך לעטוף כל זר בבועה רגשית שחס וחלילה לא ישמע ביקורת,

ובאותה נשימה את עושה איש קש מוגזם ממה שאמרתי ותוקפת את זה בנחרצות תוך התעלמות מוחלטת מהרגשות ההיפותטיים שלי שאת אומרת שחובה על כולם ללטף.

אבל יש פה אנשים שזה עוזר להם אעפ שזה ככה, יש בזה משהו רע?

אני לא מתכוונת להגביל את מה שהם יכולים ברשת, למה הם רוצים להגביל את מה שאני יכולה להגיד?

 

אם רוצים תגובות מסוימות יש דרכים לקבל אותן, פה אין שום דבר שמחייב את זה.

אבל לא היתה פה אמירה אידיאולוגית כלשהיא ולכן לדון על זה נשמע לי לא כל כך קשור.
היה פה עניין פורובוקטיבי שמצריך תגובה? קשה לי לראות את זה ככזה

זה עניין של אופי. אני אישית לדוגמא יותר שמח שיעזרו לי לצאת מהבעיה מאשר שיקשיבו לפריקה שלי ויכילו אותי (אני כמובן מדבר על אדם שאני יודע שבאמת אכפת לו ממני).
בזמן צער הנפש יותר פתוחה להשתנות.

אין פה משהו נכון או לא נכון. זה תלוי באופי של הצד הפורק ומה שהוא צריך.

אם לאדם באמת אכפת ממך והוא רוצה לעזור לך, אז מה כ"כ בעייתי בזה? שלא נעים לקבל ביקורת? אם כן, אז זה לא קשור ליחס לפריקה אלא לאיך לומר ביקורת בצורה נכונה.

דההההההה

גם אם החלוקה הזאת בין בנים לבנות הייתה נכונה, זה לא משנה. רק באתי לומר שלתת עצות כששומעים פריקה זה ממש לא בהכרח חוסר רגישות

אבל כדי להביע ביקורת מן הראוי לבקש רשות.
לפני שנכנסים למרחב אישי של בנאדם דופקים בדלת ורק אם הוא מעוניין נכנסים לתוך המרחב שלו בזהירות.

דמויות ציבוריות נתונות לביקורות מעצם היותן דמויות ציבוריות. ברגע שהיא פרסמה את הנושא בציבור, במובן מסויים היא הפכה את עצמה לדמות ציבורית.

יש אדם מאוחרי המקלדת, מה את מרגישה שיעשה לו רע/טוב?

זה לא משהו משמעותי?

מה יעשה לה טוב או רע לא נמצא באחריות שלי במצב הזה.

 

לא היה פה אמירה רעיונית עם סברה הגיונית כלשהי ולכן אני לא מבין את השייכות של העניין.

שהיא רוצה שהבחור לא יחליט על כיסוי הראש שלה אבל היא כן רוצה להחליט על שמירה הנגיעה שלו.

זה נושא שנוי במחלוקת באופן טבעי ולמה שאנשים לא יכלו להביע את הדעה שלהם עליו בפורום ציבורי?

אני ממש יכול להבין, גם להסכים.
אבל עדיין קשה לי לא להתייחס לכך שהאמירה הזאת בעיקר מבטאת רגש ולא שכל ולכן נראה לי מתבקש להתייחס בהתאם.

לא ראיתי את זה כפגיעה אבל אם זה אכן כך אפשר לומר את זה אבל עדיין לא נראה לי שייך להפוך את זה לדיון

אחזור ואציין שלא חלילה דובר על בחור ספציפי(:
מותר לי לרצות דברים רבים על הבחור שלי לעתיד .
האם זה לגיטמי?
אמרתי זאת דעתי
שאני רוצה בחור ששומר נגיעה.
( אם זה פוגע בבחורים שלא שומרים נגיעה אני מצטערת ממש ,אבל לא אתעלם מהצורך שלי)

לא חלילה אמרתי שמי שמחפש בחורה שהולכת עם כיסוי ראש הוא אדם רע מעולם לא אמרתי את זה(:


כמו שמותר לאלפי בחורים לרצות דברים רבים האם זה לגיטימי?
שלהם בלבד

אז כבר בהתחלה באתי להדגיש לא להיתפס על העניין של הכיסוי ראש זה לא הדיון גם חבל לקשקש סתם ( מה שאני יעשה דעתי שלי)
אלא על הצורך להשיג דבר מסוים שלא נענה ...

דומה הדבר לבחור שנפרד מחברה שלו .. והוא מבקש מהפורום לשים לב שזה פריקה על הסיטואציה ונא לא להיכנס לדוגמא זוטרית נניח שרשם שלא הספיק להתפלל שחרית במניין .

יא אולי נחפור לו כל השרשור איזה בושה שלא התפלל שחרית במניין ?

הבנתי שיש דעות שונות לגבי כיסוי ראש
לא נולדתי אתמול .

ועוד משהו צר לי עלייך שאת מגיבה בצורה כל-כך מנוכרת ..

אני ספציפית זה עובר לידי התגובות שלך אבל תשימי לב

פרט למשפט ההוא לא הגבתי בכלל על הנושא המדובר עצמו (וגם זה התכוונתי יותר כקיצור הפוסט שלך ולא כהבעת דעה על הנושא עצמו. אני באמת מצטערת שלא ייצגתי את מה שהתכוונת אליו בצורה נכונה) רק תהיתי למה לשים אותו פה ככה ולצפות אך ורק לתגובות מסוג המאשר והנותן לגיטימציה בסיטואציה שאין חיוב לכך.

יש פה רק רצון שיגיבו להקשר של השירשור שהוא בפעם האלף
היה רצון על דברים שאנשים רוצים ולא בהכרח מתממשים

ונשמע לי שזה דיון חשוב
אבל לא לגופו של מקרה

ו @הפי ❤️

שלי

שזה נובע מאכפתיות (לא דיברתי על המקרה פה אלא כתבתי לה עקרונית כי היא הביאה דוגמא מיחס בין חברים)

צריך רשות או לפחות רשות בדיעבד.
זה תלוי גם באינטואיציה.

ההשוואה בין יחס של חברים נאמרה בהקשר של הדיון פה.
ממילא פה הוברה בצורה ברורה המטרה של השרשור ולכן מרגיש שההסתייגות הזאת נכונה אך בוודאי שקורה באופן כללי ולא בהקר הנוכחי שנוצר

בסיטואציה הזאת אנחנו באמת לא מכירים אותה באופן אישי, ומשום מה יש כאן הנחה חד צדדית שאנחנו כן ולכן מחויבים לפעול באופן שיגרום לה להרגיש טוב.

זאת פריקה יש שירשורים כאלה
לא מבינה למה כל-כך קשה לך לקלוט
זה לא דיון ענייני (:

אני ממש לא חיה על הליטופים של הפורום מה שגם אם הייתי קצת מכירה את הניק שלי או אותי היית מגלה שלא תמיד כולם מסכימים איתי ונכנסים בי המון פעמים , אבל אני עדיין כותבת ואומרת את דעתי ..
אני הבן אדם האחרון (טוב אולי לא האחרון אבל בין האחרונים) שיצטרך אישור מחבק
אני מוקפת באנשים ששונים ממני
ואוהבת את זה זה החיים שלי , מקבלת דעות שונות אם הן נאמרות בכבוד

לא שיש לי בעיה בדיון ענייני
אבל ככה הוא לא היה מתנהל..
זה גם לא קביל בעיני בכלל השיח שלך עם @מדרשיסטית20
או @חדש כאן

לא הבנתי את עצימת העיניים הזאת.

מן הראוי לכבד את בקשה של בן אדם כשהוא אומר במפורש מה יהיה לו טוב ומה לא.

 

ב. ממה נפשך, בהחלט יש גם מימד של לדעת איך לתת עצות ברגעים כאלו (ואגב, לא הייתי קוראת לזה "ביקורת").

את הבאת דוגמא כללית מקשר חברי ועל זה עניתי (כדי שלא יחשבו שכל שמייעץ הוא לא רגיש)

ב. לכן כתבתי שזה תלוי בצורך של הצד הפורק

אותי המשפט "בזמן צער הנפש יותר פתוחה להשתנות".

 

כמובן אני יודע שלכל אדם יש אופי וטבע שונה, אבל בכל זאת חשבתי שזה משהו שזהה אצל כולם וכמו שאין מרצין אדם בשעת כעסו.

או שפשוט מדובר על רמה אחרת של צער\כאב\תסכול..

אצל אבלים הרבה פעמים אפשר לראות את זה (מבלי להשוות חלילה..).
אז על אותו משקל אני חושב שגם בשאר הדברים הכואבים- מי שמצליח לקחת את הכאב למקום של "מה אני עושה כדי לצאת מהמצב שלי" זו הזדמנות טובה לשינוי במה שצריך

כתבת בעצמך. "מנגד".
הכל מונח כאן.
את יודעת בעצמך את ה"תשובה", אז באמת לא צריכה שאחרים יכתבו אותה.

נשאר רק ההשלמה הנפשית, זו שעבורה נכתבה הפריקה. כשמה.
אז פשוט, בהצלחה איתה. מכל הלב..