שהגיע לפגישה וכבר ראה שזה פשוט לא ילך, התחילו לטייל..

ליד מסעדה הוא פתאום עוצר ואומר לה, "בואי ניכנס שניה, אני צמא.."

הבחורה עונה כיאה לבת ישראל "בסדר"..

מיודעינו נכנס, לוקח את האגרטל מהשולחן הראשון ופשוט-

שותה את המים שבתוכו!!!

הגברת המבועתת, אמרה לו שלום וברחה...

אמיתי! מכירה את הבחור! (שנשוי היום...אם בניתן עליו..)

הוא שאל אותי אם אני עושה גרפסים!!!

אין לו דרך אחרת להפרד ממנה?למה לשתות מים מהאגרטל? איכס....

ומצאה אותי במקום בו קבענו מול המחשב. אחרי שבפגישה הראשונה היא הכירה את הבחור, בפגישה השניה היא הכירה את המחשב שלו.

היום אנחנו נשואים באושר.

עם השרשורים שאת פותחת

אממ.. זה היה קשר די ארוך:

(סתם ד"א-גמני התנדנדתי,וישבתי באי תנועה...)

-יצאתי עם מישהו (חמודי חמודי!!) שמעולם לא היה במסעדה, והוא רצה להפתיע אותי ובסוף הארוחה להזמין קינוח, אז הוא קם והזמין מהדלפק

-הייתי במצב רוח קרבי במיוחד, אז אמרתי לו "אני לא יכולה ככה, אני חייבת לבכות" ובכיתי! (הוא הוציא טישו כדי שאוכל לנגב את הדמעות.. )

-פעם קבענו לחזור ביחד, ופתאום חברה שלי הופיעה לה, אז המצאתי לה משהו וכל הדרך התכתבתי איתו בsmsים

-פעם נפגשנו בערב שעשיתי פסיכומטרי וכל היום לא אכלתי, והייתי מורעבת!!! אז עצרתי באיזה חנות וקניתי בגט עם שניצל, ואכלתי אותו מולו. תנסו לדמיין איך זה היה נראה.. מרוב שזה היה קורע הוא הציע לצלם אותי, ועד היום יש לי את ה"ביס" הענק בפלאפון.. הוא הזמין רק סלט =/

-זה היה בפגישה שחלטנו להיפרד- לבחורצ'יק היה אוטובוס אחרון, אחרי שכבר נפרדנו, ואז אמרתי לו "לא, תשאר עוד קצת.." והוא נשאר!!! (ונסע באוטובוס שכדי להגיע ממנו לישיבה יש לו הליכה אחרי התחנה האחרונה של שעה ומשהו..).

בטח יש עוד מלא,אבל לא עולה לי...

- ישבנו בגשם (יותר נכון במבול!) בספסל תחת אותה מטריה. היה כיף

- הלכנו למקום שרק ילדים קטנים מגיעים לשם וכששאלו אותנו האם באנו עבור עצמנו טענו שאנחנו צעירים בגוף ובנפש ואף השתתפנו בכל המטלות שהטילו עלינו...

- שיחקנו בפארק

אבל פעם מישי כתבה כאן שהמדויט שלה ביקש שניה ללכת לאן שהוא [לקפוץ לאיזה חנות בדרך או משו כזה], סבבה, היא מחכה.. מחכה... מחכה... מחכה.... מחכה... ו... מחכה...

אחרי כמה זמן היא מקבלת ממנו SMS שהוא חצה את הכביש ואופנוע נתקע בו ושהוא בדרך לבי"ח....

אבל פשוט אין לי ממש פדיחות מענייינות, אז וויתרתי על התענוג.

אני אספר משהו ששמעתי מחבר בישיבה.

שני חברים(של החבר) קבעו בנפרד עם שתי בחורות באותו מקום(אני לא סגור אם הם גילו  לפני שהפגישות התקיימו, שהם קבעו באותו מקום או שלא, אבל זה לא עקרוני), ולשתי הבחורות היה אותו שם.

בקיצור, אחד מהם הקדים והתחיל את הפגישה עם הבחורה. די בהתחלה הוא קולט שזאת לא האחת שהוא דיבר איתה בטלפון. והיום שניהם נשואים באושר ועושר. (אני מתכוון, שני הבחורים התחתנו עם שתי הבחורות שהתחלפו להם)

באלול אני מנסה להרגיש בינונית..

כדי לא לאבד תקווה לגמרי...

סתאאם..

אז למה לא פתחת?...

רבות מחשבות בלב איש.. ועצת ה'.. שאני יפתח!

חבר טוב מאוד שלי נפגש עם חברתו(היום אשתו), איפשהו בת"א מאוחר בלילה. הם טיילו קצת, וכשבאו לחזור לאוטו הם גילו שגררו להם אותו. וזה היה בפגישה השניה שלהם.

נאי לא זוכר מה הם עשו, נראה לי שאבא שלו בא להציל אותם.

בס"ד

אבל בסיפור שלי הם לא נשואים

אבל לא נראה לי שאני יעשה את זה באמת. תיכף תבינו.

לשבת עם המדוייטת, אבל אחרי שכבר היו הרבה פגישות טובות וכו'...

ואז להגיד לה: "תקשיבי, אני מצטער שעוד לא אמרתי לך ועכשיו אני חייב לספר לך.... יש לי סרטן"

ולהוציא לה סרטן מהתיק....

עכשי הבנתם למה אני לא נראה לי אעשה את זה.

או שאתה בטוח?

אחד הדברים המעוותים ששמעתי..

איך נאמר?

אנשים הם כמו דיסקים

כל הטובים - שרוטים!

אבל אם היו עושים לי דבר כזה הייתי מתה! כל בחורה!

טוב שחשבת לא לממש את זה...

חבר שלי סיפר לי שחבר שלו בדייט הראשון שלו היתה שתיקה ארוכה ומיגעת

אז הבחורה החליטה להפר את השתיקה עם רעיון מקורי...

היא אמרה לו שהוא זה שצריך לנהל את הפגישה הראשונה ולכן אם הוא לא מתחיל לדבר היא מתחילה

לזרוק עליו איצטרובלים....

והיון ב"ה הם נשואים באושר ואושר.....

וולכל החוששים. אמרתי "לא נראה לי" בציניות. ברור שאני לא אעשה את זה.

אין דברים מצחיקים מזה...

אם היא תיהיה שפיצית היא תקח בקלות, אם לא אז מה אתה צריך אותה בתור אשתך....

מבחינתי שבעלי יוציא לי אריה ים מהכיס באמצע דייט...

אז לא ממש כדאי לומר משהו נוראי.. אפילו בצחוק.

היא תתעלף על המקום עוד לפני שתוציא את הסרטן..

1. לצאת לטיול/ להסתובב בעיר עם כובעים מפגרים.. צילינדר של קוסם בשבילו, וכובע קש מעוטר בפרחים ופירות בשבילי..(אפשר להוסיף גם שמלה וחליפה, אבל אני לא אדרוש ממנו יותר מדי..)

2. טיול בימבות.. זה אומר לקחת את הרכבים הקטנים של הילדים/ האחים הקטנים (נקראים בימבה בלעז...) וליסוע איתם במדרחוב..

3. לארגן משחק השירים באוטובוס ציבורי, כאילו שהבחור יגיד פתאום: טוב חבר'ה הטור הזה נקרא טור א' הטור השני הוא טור ב'! יאללה שירים ב- א' ! (אני בינתיים יעזור לו מתוך הקהל!)

4. להתרים ביחד לעמותה למען הדאחקות בישראל!

5. ללכת לשחיטה ביחד.. הוא ישחט, אני ינקר..

[לנקר בשפת העם - להוציא את החלקים בבהמה שאסור לאכול, כמו גיד הנשה, החלב שסביב הכליות.. וכו'..]

6. לשחק כדורגל! / כדורסל / 5 אבנים / כל דבר אחר לא שגרתי לדייטים!

אם אתם מכירים בחור שמוכן לעשות אפילו חלק מהדברים ויודע גם להיות רציני ושקול.. תפנו אותו אליי בבקשה...

נמאס לי כבר מדייטים משמימים!

(מהמנהגים המקובלים) מאפשרים את הפתיחות הנדרשת כדי להחליט שמותר להתאהב

אני מקווה שכולכם תיישמו את הלקחים ותתרשמו ממספר החתונות שיצאו מהדייטים הכי משוגעים שיש..

לא מקנטר ........סתם  מסוכרן!

נערי גבעות- לך תבין!

הסבא-סבתא:

יהודים מגלות מרוקו / אשכנז!

מצד החסידות: חבקוקית...

יעני מערבבת - חב"ד, ברסלב, קוק, קרליבך...

בקיצור עובדת ה'!!!

על ניקור- סתם נדלקתי...תחביב שלקחתי ברצינות.

מעט מאד בקיאים בזה..

והאמת שכבר שנה וחצי לא נגעתי בעסק הזה ולא עברתי על ההלכות..
ככה שאני באמת שחוקה...

ובהחלט זה חלק מהדברים שמוזרים בי בעיני בני אדם...

אבל כרגע הוא באישפוז ארוך מאוד באברבנאל.

...כמובן בצחוק, כל הכבוד על הגמישות.

ירדנו במדרגות הנעות ותוך כדי התלבטנו האם כן בא לנו לעלות או שלא, כן או לא.. בסופו של דבר אמרתי: טוב, בוא נחליט שלא..

אז ירדנו בהן תוך התנגדות לכיוון ההפוך  זה היה נראה מוזר- מודה..

מיותר לציין שהוא ירד בסופו של דבר, אחרי מאמץ ואני התייאשתי באמצע ,עליתי לכיוון הרגיל, וירדתי במדרגות המקבילות שהן בכיוון הנכון

בדרך לפגישה עם בחור שהיה ממש אביר חלומותיי דיברתי עם בוסית שלי שקצת מכירה אותו וכששאלתי אותה מי היא חושבת עליו היא ענתה בהיסוס שהיא חושבת שהזהות שלו בדויה והוא סוכן שב"כ...ואני בדרך לפגישה איתו!

אחרי שבועיים של בירורים מאד עמוקים וקשים גיליתי שזה כנראה נכון.

ולא,אני לא נשואה אליו היום.

כי הלכנו לקבר של צדיק...

חוץ מיזה לא נראלי היו לי דברים מוזרים בדייטים..

אבל משום מה בפגישות אני הרבה יותר רציני... הרבה יותר דברן...

כן כן - בעיה אני משער

קשה לי לצאת לפגישה ראשונה או שניה בכדי ליהנות, אני חושש שאני מרגיש יותר מידי לחץ מהצד של אני צריך לבדוק, ואם זה לא זה, אז מה אני בכלל עושה פה מבזבז זמן. 

בשלב מתקדם יותר, כאשר עוברים את הרושם הראשוני, ומתחילים להיפגש יותר בשביל לבלות ביחד וללמוד להכיר יותר לעומק, אז יותר קל לעשות דברים מהנים ומשעשעים. 

ויתר על כן, כמה שאני אשם- ואני יודע שאני אשם. הרי גם הן אשמות לא פחות. בקושי פותחות את הפה להגיד לא, לכל דבר שמציעים. ומשום מה לא נראה לי שהם יהיו פרטנרים טובים למעשי שובבות, בקושי ללכת או להנהן מקבלים בתמורה. עד כאן רכילות.

בחור שביום של החתונה איחר לחופה(בנתיבות) ושהתקשרו למלווים שלו לשאול מה קורה הם אמרו שהם משחקים פלייסטישיין בבית שלו(בבאר שבע) כל זה חצי שעה לפני החופה והבחור עדיין לא התארגן...

שיא ההגיוני שלא תצא ליצן בדייטים ראשונים, אתה ממש צודק, כמו שציינת- אחרי שמכירים יותר טוב נוח גם לצחוק יחד..

מה שכן, תמחק מהראש את ה-קשה לי לצאת לפגישה ראשונה או שניה בכדי להינות וכו..

אי אפשר לחיות בסיר לחץ, קצת נחת, המירוץ נגד בזבוז זמן לא עושה טוב לאף אחד כידוע, גם לא לצד השני-

ואולי כאן טמונות  התגובות היבשושויות שדיברת עליהן- רצינות זה טוב, בריא, אבל לא להלחיץ!

כמים פנים לפנים- אם תשדר שאתה משוחרר ונוח לך, יזרמו איתך, ואם לאו..

זה נכון שלבנות יש נטיה להגיד לא לכל דבר שמציעים להן, בעיה קשה- אבל הרבה פעמים זה תלוי איך מציעים, לפעמים ההצעה אומרת- תגידי לא לכל מה שאני אגיד עכשיו!

אין רע ברצינות ובדיבור קליל ונוח על נושאים חשובים ועל נושאים קלילים ומשעשעים. 

מאוד קשה ליהנות בדיבור עם בחורה מאוד צעירה, שלא מדברת או משתפת פעולה- או גרוע מכך מדברת הבלים. במקרים כאלו ממש חבל על הזמן, ומעבר לזה זה סתם מעצבן. 

אני לא אדם לחוץ, אבל אני גם לא בא כי אין לי מה לעשות בחיים, ואני מוכן לשמוע קשקושי עד.

אני יודע שאני נשמע כהאדם הרע בסיפור- במקרה דנן אני מדבר מהרגש, אז בהתאם.

זה מעניין, לפעמים יש תחושה שיוצאים עם אישה לפגישה, ולפעמים יש תחושה שנפגשים עם ילדה. 

בלי להיכנס לתובנות בעניין, תבינו שהדברים כאן נכתבים בעיקר מהרגש.

בנות בהחלט מאבדות את הלשון בדייטים...(אז את השובבות הן בכלל משאירות מאחור..)

מה שמאוד מוזר בעיני בהתחשב בזה שיש להם תשעה קבין לבזבז, בעוד לבחור יש רק אחד...

כאילו מה קורה לכן?

ואני מסכימה שבפגישות ראשונות קצת יותר קשה "להשתטות" ביחד, גם הבדיקות הן יותר רציניות..

אם בכלל יש פה מצע טוב לקשר...ואם בסה"כ במציאת החן הראשונית (גם חיצונית) אני אשרוד את זה...

אבל לפעמים סדרה של יציאות לדייטים ראשונים, הופכת למתישה, וה"שטיקים" מפיגים קצת את השגרה..

בטח הוא היה חייב לדבר, להפיג את השתיקה..

וזה גם מאוד מעניין, בעיקר כאשר מכירים את השמות על המצבות.

או לכל הפחות את הסיפור של האנשים הקבורים - זה נותן מהות ועוצמה לחוויה.

בפגישה השניה שלנו נכנסנו לאיזה חנות..

והמוכר הסתכל עלינו ואומר לנו: "מזל טוב"

ואנחנו מסתכלים אחד על השניה ושואלים מה?

והוא אומר לנו: "מה אתם לא מאורסים?"

היה בהחלט משעשע

כן, זה הזוי, אני לא עושה את זה בדרך כלל.

טוב, אבל איכשהו, לא היו להם שם ירקות באותו ערב, בכלל!

אז דמיינו הזמנה: סלט,

- מצטערים, אין לנו ירקות...

ומרק? (זה היה בחורף והיה לו קר)

- גם לא ירקות כאלו.

אמממ... לזניה?

- אבל אין עגבניות (!!!)

אז מה אפשר??

יש חצילים, לזניה חצילים?... 

בסוף אכלנו משהו, דווקא נחמד, (כן, החציל נשאר בצלחת).

אבל זו הייתה פעם ראשונה ואחרונה בחיי שהלכתי לדייט במסעדה.

(לא, הטראומה הייתה מהמחיר)

- טוב, הייתה עוד פעם אחת, אבל כי לא מצאנו פיצריה כשרה.

(ולידיעתכם הפיצה שם הייתה יקרה להחריד)

*  לפעמים מתחשק לי להצטלם כל פעם ולפתוח אלבום דייטים ומקומות.

*  מתחשק לי ללכת עם חולצה: זהירות -דייט לפניך!!

*  ולשאול אנשים ברחוב מה הם אומרים על הבחור שלידי,

*  ואם זה נראה להם מתאים.

* ללכת ב גן/טיילת ולאחל לכל הדייטים שם בהצלחה.

* לפתוח שולחן ולהזמין את כולם להצטרף,

* לעשות מאגר שאלות, נושאים והקשרים טחונים ולאסור על כולם להשתמש בהם בפגישות.

          זהו לעכשיו!

"האט- דייט לפניך".

האלה שמתחילים פתאום ללכת לאט...

פעם פיתחתי תאוריה על איך אפשר לראות ל זוג- באיזה שלב הם-- רק לפי איך שהם הולכים ביחד...

ישבתי עם מדוייט איפשהו- והסתכלנו על הרחוב ועל האנשים- ואמרנו- הם טריים, הם מתקדמים, הם ראשון, הם בטח מאורסים...

ממש איבחנו אנשים

לדעתי- ומניסיוני האישי- התאוריה הזו נכונה...

מה עוד מצחיק?

הנדנדות עם בעלי- דייט ראשון

נכנסתי לנדנדה כזו- שאח"כ לא ממש יכולתי לצאת ממנה לבד....

והיה שם נדנדה-זוגית!! אז אמרתי לו- אולי יום אחד נחזור לזה.... (ההא!!! אתה חייב לי טיול!!)

היה פעם- גינה\כיכר\פלאזה (לא יודעת להגדיר) שבה היה שטח מרוצף שבריצוף היה צורות של עיגולים-עיגולים

הבחור-המדוייט-דאז נשכב על הקרקע- כשהוא מתאים את עצמו לעיגולים- כמו בשירטוט של מיכלאנג'לו...

כל הקבצנים האלו- שמבקשים תרומות ל"הכנסת כלה"- מכירים?!?!

וכל מי שהזכיר נדנדות-

נדנדה זה מצב צבירה טבעי.

זה ל-א פאדיחה או משו הזוי.

כנ"ל שוקו

בקפיטריה של מחלקת יולדות (עברתי את מבחן ה'הזוי'?)

כמעט העיפו אותנו משם (אח"כ עברנו לספסל בחוץ).

למי שלא זוכר אותי (פעם, לפני שנה, הייתי כאן, והייתי רווקה) אז הנה לכם משפט או שניים על הסיפור שלנו.

*אחד מהמדויטים שלי הציע לי מישהו דרך צד שלישי (אחרי שנפרדנו). עכשיו מה העניין, באותו יום שבו נפרדנו שכחתי אצלו באוטו את הסוודר (ולא זכרתי ששכחתי אותו שם).

בקיצור דיי מהר יצאתי עם אותו בחור שהמדויט הציע לי דרך צד שלישי (ולא ידעתי בכלל שהוא היוזם). ופתאום הבחור מגיע לדייט עם סוודר נשי ביד (אהאהא??! אין לך סוודר אז חטפת לבחורה?) מבט נוסף ואני קולטת שזה הסוודר שאבד לי לפני שבועיים!

בקיצור, הבחור האומלל סיפר לי לי במבוכה איך הסוודר שלי הגיע אליו (ראיתי באוטו של חבר שלי סוודר. של אישה. שאלתי אותו של מי הסוודר? אז הוא אמר לי- סתם, של מישהי שלקחתי טרמפ. רוצה להחזיר לה אותו?)

כמובן שאחרי כמה משפטים כל אחד הבין מה קרה בדיוק...

בימנו זה נקרא "למחזר" דייטים...

*פעם היה לי דייט עם מישהו ב... איזשהו מקום ציבורי, בקיצור ישבנו שם ולא הפסקנו לדבר (עד שקלטנו שסגרו עלינו)

טיפסנו על הגדר, לכל התוהים (פאדיחות! הבחור המסכן עצם עיניים בתפילה שהחצאית שלי לא תקרע... ועוד יותר מצחיק, הוא מצא מקל עץ ארוך, החזיק אותו ונתן לי לתפוס אותו- בתור אחיזה- הוא כבר היה בצד השני, ואני עדיין טיפסתי בשלווה יתרה)

אין לי כח להמשיך, אולי מחר...

פתאום ראינו כמה נ נחים, אז הבחור הלך לדבר איתם ולקנות מהם משהו, אז באתי איתו

והם היו בטוחים שאנחנו נשואים ..אז הבחור אמר שעוד לא נשואים  אז אחד הנ נחים

הביא לו כרטיס ביקור שלהם, ואמר לבחור: תזמין אותנו בחתונה שלכם, יש לי הרגשה

שאתם תתחתנו בקרוב.. ואני נשפכתי מצחוק, כי א' זו הייתה פגישה ראשונה וב' הייתה

לי הרגשה שזה פשוט לא זה...

שהייתי בדייט עם חבר שלי.....וראיו נ נחים ברחוב ואמרתי לו בוא קצת לרקוד אני חייב......ורקדתי! הוא התבייש.....

(בנדא.. בתור גבר.. להיות בדייט עם חבר?..)

בגרות........ואני קורא לזה דייט מה הבעיה?

יצאתי עם משהוא דברנו על כל מיני דברים ואחד הדברים שהוא כל פעם חזר ודיבר עליו זה זה שאין לו כסף כי הוא ביניש ...אני ספרתי שאני עובדת וב"ה ממש נחמד שם ומה הוא שואל אם אני מרוויחה טוב...אנחנו יושבים ומדברים ואז הוא שואל אם אני רעבה ואמרתי שלא(באמת שלא הייתי)אמרתי לו שהוא ממש יכול להרגיש בנוח לקנות לעצמו משו אבל הוא לא רצה..המשכנו להסתובב והגענו לפיצרייה, אמרתי לו אולי תקנה לך פיצה..מה הוא אומר לי??לא אין לי כסף...זה בזבוז..שאלתי אותו אם הוא רוצה שאני אקנה לו, לא רציתי שיישאר רעב...הוא כמובן אמר שלא...ואז קרה הקטע הכי הזוייי..בזמן שעמדו ליד הפיצרייה ישבו שם מלא ילדים ומתי שהחלטנו להמשיך ללכת הם קמו והלכו ואז אותו בחור אומר לי בואי נשב לאכול את הפיצות שהשאירו הילדים במגש!!!!!!!!!!אני הייתי בהלם ונקרעתי מצחוקאמרתי לו שאני לא מסכימה וכו והוא פשוט לקח את הפיצות שנשארו ואמר לי בואי לאיפה נמשיך ללכת???הפגישה המשיכה קצת אבל כל הזמן אני חשבתי לעצמי אמאלה אני לא  מאמינה שזה מה שהוא עשה???

לי לא היו דייטים מוזרים

כי המפגשים שלנו בהתחלה בכלל לא היו תחת הגדר "דייט", וודאי שלא למטרת נישואין

ואח"כ כל פגישה היתה אורכת בממוצע כ8 שעות, כשהארוכות ביותר נמשכו למעלה מ18 שעות..

זה עזר לנו להכיר אחד את השני טוב יותר, גם ברגעי עייפות, מצבי כפית וכד'

איך??????????

וואו...

אחרי החתונה זה כבר לא נקרא כ"כ דייט....

חבל לזרוק ככה פיצות טובות

סנדויץ טונה עם עגבניה,ביצה,עגבניה בקיצור הכל נכנס לשם...

והוא ישב מולי ואכל לתאבון..

בלי למצמץ מבושה...

טוב הוא היה מזה רעב ,אחרי יום עבודה

אבל בפגישה ראשונה איך אפשר?

 הרבה בנים פחות מתפדחים מבנות בקטעים כאלו...או שלא מבינים למה בנות לא אוכלות בפגישה, או שאפילו לא חושבים על זה...

וגם אני כבר נפגשתי עם כאלו..

אבל תכל'ס מסכן היה רעב...

טיול שנתי???

אוכל זה כיף חיים, למה לא לאכול?

היתה לי-

טיילתי עם הדייט שלי ועברנו מתחת לגדר תייל-

השער שלי נתקע בגדר בצורה שלא היה מצב שאני ישחרר אותו בעצמי

ואני דוסית רצינית

והבחור נאלץ לשחרר אותי מהגדר

פ א ד י ח ה.

אבל למה מולי???

ועוד סנדוויץ שצריץ לפתוח פה מזה גדול בשביל כל ביס...

חבל על הזמן

מה יש לך נגד אכילה?

האם את מתכננת להקים בית שבו אנשים אוכלים לבד בחדר נפרד וסגור?

בפגישה?

הית חושב שזה בסדר?

ויודע לפנק את עצמו בסנדוויץ' טוב!

מה שאומר שהוא יודע להינות מהדברים הקטנים והנחמדים בחיים..

נקודה לחיוב..

לא נאה לך? אל תסתכלי עליו כשהוא אוכל...

בחור בלי פוזות- זה אחלה דבר! וזה עוד נקודה לזכותו..

אף פעם לא ישבת בבורגרז בר או בסטקייה ואכלת מנה מטורפת שצריך לפתוח ת'פה בשבילה?!

ממש לא מובן לי מה הבעיה?..

...שיהיה לו בתאבון לפחות הוא לא אכל מאוכל של אנשים אחרים....

באותו יום קבענו בגינה. הבחור השקיע והביא פיצה (השתדל שהיא תהיה חמה...) ואיזה בקבוק שתיה נחמד כלשהו.

התיישבנו על אחד הספסלים ודיברנו, ואז הגיע אישאחד, והתחיל לדבר עם הבחור שעוווווווות, בחפירות ארכיאולוגיות על תורה ואמונה ולא-זוכרת-מה-עוד (זה היה לפני שנה....)

לא הבנתי אותו. מה הוא חשב שאנחנו עושים???

מצד שני זה דווקא היה ממש ממש יפה לראות את התשובות של הבחור ואת הסבלנות שלו לענות.

למותר לציין שהפיצה היתה קרה לגמרי בסופו של דבר...

וזה לא נגמר בחתונה - מסיבות אחרות לגמרי.....

פגישה ראשונה ישבנו באזה חור מיוער בסוף הפגישה הוא מציע בשיא הגנטלמניות להסיע אותי ואני עונה לי בשיא הפשטות- לא תודה באתי עם אוטו, הבחור נכנס להלם..איך אני מעיזה לבוא עם אוטו זה כל כך לא נשי, בסוף הוא באמת חתך אותי על חוסר נשיות.

פעם אחרת עם מישהו אחר באתי בלי אוטו ונסעתי עם הבחור והוא פשוט נכנס לאזו שהיא צומת בלי להסתכל או להאט בכלל וקחחח הוא גירד רכב אחר והסתובב כמעט נכנס בקיר אני כולי מחניקה צרחת אימים והוא בלי להתבלבל אומר לי אזה משוגע הוא איך הוא נוסע?! מה הוא נכנס בנתיב שלי?!

ברגע זה הפכתי ממאזינה (קוראת יותר נכון..) סמויה למגיבה..

אז שלום לכולם פה!

לא יודעת אם נכון להגדיר את זה בתור מגניב, זה יותר מפדח ומפחיד..

באחד הדייטים, נסענו לנו ברכב ודיברנו, ואני, מרוב שהייתי שקועה בלדבר ולהקשיב,

הסתכלתי על הבחור במקום על הכביש... ופתאום הרכב סטה בחדות  ימינה,

והתחלנו לעלות על המדרכה,  כשאני במהירות של 80 קמ"ש,

דבר שהיה יכול להסתיים בהתהפכות! בעעעע.....

אז הבחור, כמו מורה נהיגה טוב, הסיט לי את ההגה שמאלה במהירות..

ואח"כ עוד התנצל...

פאדיחות!!!

ות'אמת, אל תנסו! 

ופאדיחות? לא הרבה, סתם רגעים משובבים..

בדייט הראשון שלו עשה תאונה ונכנס בקיר בטון ב"ה הם יצאו רק בנזק ממוני.....

וכמובן הם נשואים היום באושר ובאושר עד עצם היום הבא!

אז ככה: פגישה ראשונה (אחרי איזה 50 שעות בטלפון) הייתי קצרה בזמן, אבל הבחור היה צריך ליסוע לחו"ל לשבוע והיה לו חשוב להיפגש איתי קודם, קיצ'- נסענו לאיזה קניון ולא היה שום קפיטריה או משהו כשר, חוץ מאיזו פיצריה שכבר כמעט סגרו, אז קנינו שוקו!!

פגישה שניה- הייתי צריכה ליסוע לעיר שהבחור גר שם בשביל למסור מסמכים למישהו, ולקחת כיסאות שהזמנתי מאיזו חנות, אז קבענו שהוא יאסוף אותי אחרי המסמכים ויעזור לי עם הכיסאות (ג"כ הזוי לגמרי. מה חשבתי?).

טוב, חיכיתי לו, ותוך כדי המתנה קראתי ספר. הוא בא, אני נכנסת לאוטו, ובלי להתבלבל מבקשת ממנו בנימוס.. לגמור את הפרק!!!

בסוף הפרק הבנתי שאני קצת משוגעת, אז סגרתי את הספר, פתאום הפל' שלי מצלצל ועל הקו אחי, שעומד לסגור איזו עיסקה וצריך שאני אברך אותו שהוא יצליח (היה לאחים שלי קטע כזה, שהברכות שלי מתקיימות...) שמתי את כובע הבאבא על הראש והתחלתי לברך אותו.. שהוא יצליח בעיסקה, ובשלום בית, ובחינוך ילדים, ופרנסה בשפע..  קיצור שפכתי לו ברכות מפה ועד להודעה חדשה, והבחור לידי לא מבין מה נסגר!!!

בסוף הוא הבין.

כל כך הבין- שהיום הוא בעלי!

ואשכרה- כמות הדברים ההזויים שעשינו בדייטים יכולה למלא ספר שלם!

(יצאנו לדייט בסופר, ובטבריה, ו...בבית הדין, ובשיעורי נהיגה שלי.. וחרשנו את הארץ בדייטים שלנו...)

בס"ד

יום אחרי האירוסין

ומאז אנחנו שם באופן קבוע...

התנדנדנו בגן שעשועים... היה נחמד

פתחנו פק"ל קפה בגן שעשועים אחר, היה כיף

עשינו טיול בצפון, מומלץ [יצאנו עם עוד זוגות של חברים, אז בלילה הבנות ישנו יחד והבנים יחד..] [לא משו מסובך מידי, בעיות צניעות וכאלה. לשבת על הכינרת, מעיינות, קברי צדיקים וכאלה].

הלכנו למעיין [זה ה- -דבר!!!]

אני לא מגזים-הטלפון צילצל היא הייתה בנהיגה ושוחחנו ופתאום היא עונה לאיזה סקר ואמרה שהיא מרחמת על הסוקרת שמחפשת מי שיענה..לא סיפרתי לה אך די נעלבתי

למדתי בפעם הראשונה בחיים מה זה "טיפול עשרת אלפים"

בס"ד

זה קרה אתמול ברכבת מרכז [ככה למי שראה זוג בדייט באיזור אז כן,זה אנחנו היינו..]

פגישה ראשונה "בליינדייט" היא יורדת מהאוטובוס אני מחכה לה שם בחורה פנתה אליי נעים מאד וכד' טוב..

מתחילים ללכת יוצאים ממתחם ארלוזורוב מתחילים לחצות כביש באור אדום פתאום משום מקום קפצה עלינו שוטרת ולקחה אותנו לניידת היא ניצלה את המראה שלה והגובה ואמרה שהיא בת 15 ואנחנו בני דודים ואני הצגתי תעודת מתנדב משטרה כלום לא עזר...שוטרים ערבים נתנו לה אזהרה ולי דו"ח 100 שקל...היא נכנסה לסרטים ולפחד כמובן שהרגעתי אותה...ומאז כל רמוז שחצינו היא הסתכלה טוב-טוב שירוק ואז חצתה היה מצחיק וב"ה ממשיכים....

מה זה הסתכלה טוב טוב שירוק.... היא צריכה להסתכל טוב טוב שאין משטרה

מקורו - המחבר הדגול.

ר' יהודה הלוי, המכונה איבן מרוואן הלאווי.

אז קיבלנו אחת חדשה (שרופה..).

ויכולנו לבחור כל שתיה שנרצה בחינם, אז בחרנו בשתיה היקרה ביותר שהיתה..(:

שובבים..(:

נסענו יחד לירדן ההררי ונכנסנו עם הרכב לאיזה שביל עפר והיה חושך מצרים ואז הרכב נתקע.............

עסקנו רק בחילוץ בסוף הזמנתי ג'יפ שחילץ אותנו וזה עלה לי 200 שח היא הייתה מזיעה וכעוסה...

נחשו איך זה נגמר...

כמו כן היתי בדייט שלישי בהופעה של זמר יהודי, והיא רצתה איכשהו לרקוד וביקשה שאלך לקצה השני של הרחבה שם .. היה מבאס.

ואחרון .. פעם ניפגשתי עם מישהי לדייט ראשון באיזה מקום רוחניקי כבד בצפון שמגיעים אליו כל מיני אנשים בודדים וכאלו שרוצים לחזור בתשובה. היא באה לשם לשבת כדי לברוח מההמולה סביבה. ושנינו יושבים לנו בין כל מיני יצורים מעולם אחר ומדברים וצוחקים. ותוך כדי הסתחבקנו עם המוזרים הללו.

לגבי לאכול במסעדה בדייט ראשון. אז ככה אם הדייט הוא מבאס את החיים, ,,, אני מזמין לאכול ומדבר איתה כמו לאל חבר/ידידה ולפחות מעביר ערב עם אוכל טוב

אם היא מוצאת חן בעיני , קפה ועוגה קטנה !!

ועשינו מלחמת שלג (אה.. בשלב יחסית מתקדם..)

    מישהו שאני מכיר ישב עם הרבנית שלו.  באותה תקופה ברח מהכלא פושע ממש מסוכן וכל המדינה דברה על זה והיתה בלחץ.  בקיצור, הם יושבים ומולם עוברת איזו גברת, עוצרת מולם בתדהמה ומתחילה לצעוק:  קומי, תברחי, זה בני סלע, תברחי ממנו אבל מהר...

     מיודענו הרגיעו אותה, ואז היא סופקת כפיים ואומרת:  אוי, איך שפתאום כל אלו שדומים לו יוצאים מהחורים.. 

    בציבור החרדי, נהוג שהבחור מחזיר את הבחורה הביתה במונית (אולי רק בפגישה הראשונה, לא בטוח).  כל נהגי המוניות באזורים החרדיים מכירים ת'קטע הזה טוב.  הם יושבים להם במונית, וברמזור הנהג מסתובב אליהם:  "תשמעו מילה שלי- זה לא ילך.  עזבו, אתם לא מתאימים"...

   ונחשו מה?

טוב, הם באמת נפרדו.  מילה של נהג מונית עם נסיון..

1. יצאתי לדייט באזור גן הוורדים והיה ממש קר אז נשארנו ברכב ואז הגיע המשטרה וביקשה תעודות זהות והתחילה לתחקר אותנו כי הם חשבו שאנחנו מתצפתים על הכנסת...

2. באמצע דייט מתקדם כולי שופכת את הלב ופתאום מאחורי הספסל מתחיל לרוץ לו דורבן לבן ואז אני צועקת מזה הקיפוד הענק הזה ומתחילה לברוח

3. הסתובבנו לתומנו פתאום עובר כלב ענק ומפחיד ומתחיל לרחרח דווקא אותי מכל האנשים מסביב, ואני מרוב בהלה קפצתי על המדוייט שלי ודרכתי עליו

הפאדיחות של הלייף!!!

הגעתי חצי שעה לפני דייט, והייתי מורעבת,

כדי לא לעשוק את הבחור בפגישה החלטתי לשבת לאכול..

באיזה שלב אני מקבלת שיחה ממנו וקולטת שבעצם הוא יושב עם הגב אליי בדיוק 2 שולחנות ממני..

החלטתי לפדח את שנינו! 

לקחתי ת'תיק ות'פיצה והתיישבתי מולו!

ממשיכה לדבר איתו בפלאפון ליד האוזן! 

לקח לו שתי שניות לקלוט עד שהתפוצצנו מצחוק..

רק המבט של "מה הבחורה הזאת חושבת לעצמה שהיא מתיישבת כאן! ועוד דוסית!" - חחח - אחד הטובים!

אני מתקשר טלפון ראשון למישהי.  שלום, מדבר *******, מה נשמע? וכן הלאה.   ואני מרגיש שהיא קצת קרירה ומסויגת (קצת הרבה..).  טוב, אז אני מעדיף שלא להאריך יותר מידי ושואל אותה מתי יהיה נוח לה להפגש.  להלן בערך הדיאלוג:

היא:   להפגש?  למה?

אני (מת מפדיחות ומחפש מילים):  כי...  אהמממ... כי... הביאו לי את הטלפון שלך ו...

היא:  מי הביא? 

אני (יו, מה עושים?): טוב, אז הציעו אותנו ו... אהמממ... איך שהבנתי...

אתם מבינים, באיזשהו שלב היא נזכרה שהיא מחכה לטלפון ממישהו שהיא אמרה כן להצעה...  

טוב, היא נורא התפדחה, והשתדלתי ככל יכולתי לשמח אותה ושלא תתפדח כלל.. 

וגם החיוך המטומטם שמרוח לי על הפנים בגלל הסיפור הזה!

"שכחו" לשאול את הבחורה אם היא רוצה לצאת איתו..

הבחור התקשר, והיא לא ידעה מי הוא, מה הוא ומה הוא רוצה מהחיים שלה..

(בסוף הם יצאו אבל לא יצא מזה כלום..)

היה קורע לראות את הפרצוף שלה מחליף צבעים (הייתי שם כשהיא קיבלה ת'טל' הנ"ל..) כשירד לה האסימון..

1. פגישה שניה, גן שעשועים אזורי, הגעתי מוקדם והתנדנדתי בעיינים עצומות, פתאום אני קולטת אותו מולי (גם הגיע מוקדם..)

2. אותה פגישה, אחרי הנדנדות הלכנו להתנדנד בנדנדה של ה2 (האלו האלכסוניות), למגלשה ולבערך לכל המתקנים שלא פחדנו שישברו..

3. פגישה אח"כ, נמאס לו לשבת אז הוא קם והתחיל לשיר ולרקוד... ואני זורקת עליו דשא כי לי אסור וזה לא יפה לעשות דבר כזה...

4. אותו אחד, "דייט המאורסים" עלינו על טרמפ והנהג שואל אותנו אם אנחנו מאורסים, הגענו לבית קפה והמוכרת שואלת אותי כמה סוכר בעלי רוצה.. יום אח"כ חבר שלו קופץ עליו בצרחות "מזל טוב! איך לא ידעתי?" (מסתבר שהוא ראה אותנו יחד..) ושבועיים אח"כ (אחרי שכבר נפרדנו) אני מגלה שחברה אחרת התקשרה לחברה טובה שלי לשאול אם התארסתי והיא לא ידעה.. (וגם, ראתה אותנו באותה פגישה..)

5. (מישו אחר) שנינו יושבים בספריה ציבורית ושומעים מערכון קורע באוזניות, ונשפכים מצחוק. וכל האנשים ה"מכובדים" מסביב מסתכלים ולא יודעים אם לצחוק או לכעוס..

6. פגישה ראשונה. הבחור מתקשר, שנינו עמוסים אז קובעים לעוד 4\3 שעה, הבחור דנן מגיע אחרי חצי שעה (אני עוד מסתרקת..) לוקח אותי לגן משחקים ופותח פק"ל קפה.. (יצא גבר!)

7. פגישה ראשונה, קצת 'יבש', במקרה היה איתי הלפטופ, אז הראתי לו סרטונים שיש לי.. (בכלל, אני ולפטופ בפגישות- זה שילוב טוב..) (מה שכן, בפגישות אחרי דווקא לא היה יבש בכלל..)

8. מגיעה לפגישה, אחרי שכבר בטל' אמרתי לו שאני לא רוצה בית קפה\מסעדה\אוכל הוא מוציא שתי שקיות ממתקים (פקעלעך בעברית) ואומר "מתוק זה לא אוכל, זה אויר!" (ונאלץ לאכול חצי מהשקית שלי, כי אני לא אוכלת חלב עכו"ם)-> הפגישה הכי מתוקה שהיתה לי..

יש לי עוד, אבל לא הכל מיועד לפרסום...

גם אני הסתובבתי עם המחשב בפגישות, אבל רק בפגישות ממש מתקדמות, כשעשיתי הכרות בין המדוייטת לחברי כמעט הטוב ביותר שנמצא אצלי בתיק.

אבל זה היה רק חשיפת עוד חלק באישיות שלי...

רואים מהסיפורים האלה שזה אחת התקופות הטובת בחיים.

זאת תקופה עם הרבה דברים- טובים ורעים

וכמו בכל דבר- השאלה על מה אתה מסתכל.

על הדייטים המשעממים\הזוייים במובן הרע של המילה\מעצבנים\שוברי לבבות\מתישים

או על הצד המצחיק\משעשע\נחמד\כיפי\מעניין של העניין..

זה נחמד להיות רווק!

זה נחמד להיות נשוי!

אבל להיות באמצע?!?!?!?!?

הזוועה בהתגלמותה!

זה קשה! פשוט אנחנו ממתיקים את זה! ומוצאים בזה את הנקודות הטובות!

ועם כל הקשיים- זו תקופה שעוברים פשוט!

שיהיה מצחיק וכיף להיזכר בה ולראות שעברנו אותה!

אנשים מתייחסים לזה בדיוק כמו שהם מתייחסים לטירונות. סובלים - אבל זוכרים רק את הטוב...

אבל הכי כיף שהיא קצרה ולא ארוכה ומיגעת...

אני אישית אמרתי לעצמי שאני לוקח את התקופה הזאת בסבבה,זורם וכמובן נהנה לפגוש עוד יהודים חמודים ודעות שונות, הרי מכל יהודי אפשר ללמוד אצל לפני כל דייט אני מתפלל ומבקש מה' שאם זה לא זה שיראה לי מה אני צריך לקחת מאותה בחורה הרי בטוח שיש משהו שיקדם אותי בעבודת ה' בזכותה וב"ה זה עובד בנתיים מכל אחת שיצאתי איתה (ב"ה אני רק בתחילת הדרך ולא היו הרבה) לקחתי דברים חשובים לעבודת ה'....

"מה קרה ? את חיוורת, את מרגישה טוב?"

אז אמרתי לו שהכל בסדר , רק לא התאפרתי כמו שצריך...

והם היו עסוקים בלהחליף פרטים והיום הם נשואים!

הוא היה שוטר תנועה

ובמקביל עצר 2 נהגים (נהג ונהגת)

הוא אמר להם שלדעתו הם מתאימים ושבזמן שהוא כותב להם את הדו"חות שיחליפו פרטים

בסוף הם התחתנו ואפילו הזמינו אותו לחתונה!

כלומר, ברור שהוא עלול להיפגע. אבל איפה את מרגישה את זה שאת מפחדת לפגוע בו?

(אפילו תעשי על זה עבודת כתיבה של 3-4 פסקאות לנסות להבין למה לך קשה לעשות את הצעד הזה אחרי שהגעת למסקנה שהוא נכון).

ובינתיים את גם פוגעת בעצמך, בשלוות הנפש שלך, בהתקדמות קדימה.

תהיי כנה בפגישה הבאה לומר הכל ולהפרד בכבוד.

בהצלחה♡

כדאי לדעתי להכין את השטח כדי שהצד השני לא יגיע מולהב לדייט ולו בשביל שיפרדו ממנו.

תשתפי בדברים טובים עליו ולמה לא מתאים לדעתך.

לזכור ולומר שנפרדים כי אין התאמה ולא כי הצד השני לא טוב מספיק.

ואני מבינה שלאמר "זה לא אתה, זה אני" - ישמע כתירוץ נדוש ומוכר. אז אם זה באמת כך, לא לאמר את זה.

סבורה שאם בכל זאת נפגשתם במשך חודשיים תמימים, יש לך דברים טובים לאמר עליו ואליו.

אולי באמת לאמר קודם בטלפון (או בדרך התקשורת הרגילה שלכם) שחשבתם קצת (או הרבה)

ואתם רוצים לשתף אותו בזה. כך שהוא יבין במה דברים אמורים, לפחות במקצת. אבל בצורה

מאוד עדינה ובלי לפגוע בכלל.

בהצלחה!

הגיוני מאוד שיכאב לבחורה, אך השאלה איך זה יעשה בצורה מכובדת  שתמזער נזקים

בגדול - להקשיב ולהבין מה היא תרצה.

אני נוטה לחשוב שרוב האנשים ירצו שיודיעו להם בטלפון, לפחות ברמז, ואז לעשות פגישת פרידה שבה מדברים על חוויות, רגשות, מחשבות וכו'

אבל יש כאלה שהם לא אוהבים "להתבחבש" ברגשות, אלא מעדיפים לברוח - וזה הכי לגיטימי שבעולם!!

אז לכן הכי חשוב להקשיב לה - אם היא רוצה לברוח תנסה לעודד אותה ותתן לה לברוח, אם היא רוצה להביע רגש, תן לה להביע מה שתרצה.

כמובן שזה יכול להיות קשה לך שהיא תביע כאב וצער. נראה לי היא שווה ש"תסבול" את זה אם הייתם ביחד חודשיים.

בהצלחה רבה!!

זה אף פעם לא נעים, גם לא אחרי דייט אחד ובטח לא אחרי חודשיים.

כי זו חרב. אין דרך שזו תהיה כרית רכה, חלומית או פלומתית. זו חרב, להט חרב מתהפכת, דוקרת כמדקרות פגיון. ואתה תכאיב, תדקור, תפלח כבכידון מלובן לוהט דרך קרבי האדם בו זה יינעץ.
ואף על פי כן, כך תעשה. והרחמן המרחם על בריותיו שבשמיים, הטוב כי לא כלו רחמיו, יכפר. וכולי האי ואולי.

ומכל זה רק למדים, ומדייקים יותר להבא, וקמים מכשלון ומעפר, וזזים הלאה בחיים.
ולדעתי בשיחה בטלפון, אין עניין אחר. ותקומו איש ואישה בתום הדיבור הקצר, ותהיו לבדכם כל אחד אחת בנפרד במקומותיכם, ותבכו את השריפה אשר כלתה, ותתאוששו כאבלי ציון, ותקומו מאפר.

הבה נשאיר את להט החרב המתהפכת למקרים אחרים. יש, בלי עין הרע (או עם), מספיק כאלה...

אני כן בעד פגישה. למרות שזה קשה יותר, בכל זאת פנים מול פנים - לא פשוט.

אולי אפילו להביא משהו קטן, מנחם?  אבל לא בטוחה לגבי זה כי אז אולי זה י קשה

עליו יותר.

אלא אם כן מדובר במישהו שלילי ביותר. אז שיחת טלפון קצרה וחדה היא פתרון מצויין.

לא נשמע לי כזה...

ואיך אתה מרגיש בדייטים עצמם?

זה יכול להיות עניין שכדאי לטפל בו בשלב בחינת ההצעה ועד להתנהגות בדייט עצמו.

'מסתיימים' הכוונה שהיא מסיימת אותם?

אם אתה מסיים, זה בירור מסוג אחד.

למה ההצעה, שנראתה לי בעלת פוטנציאל, כבר לא רלוונטית? מה פגשת שגרם לך לחתוך? זו בעיה בהצעה, כלומר לא היתה שום סבירות, אין שום דמיון/קשר בין הדמויות, או שזו בעיה בתקשורת, ביצירת הקשר?

אם זו בעיה בהצעה, למה הציעו לי? ייתכן ולא מכירים אותי/אותה/לא יודעים מה אני מחפש? למה לא 'עליתי על זה' מראש, בשאלות מבעל הרעיון (מלבד פרטים טכניים ומהותיים כאלה ואחרים, 'למה חשבת שהיא מתאימה לי?', 'למה חשבת שאני מתאים לה?'. לא 'כי לשניכם יש אוזניים/לב וריאות', אלא למה דווקא אני לה ודווקא היא לי. איזו ייחודיות ראית בכל צד שהעלת לך את המחשבה שיכולה להיות התאמה) או בשאר הבירורים. אולי העניין צריך חידוד?

אם זו בעיה ביצירת הקשר, האם נבהלתי משתיקות/משהו ספיציפי שהיא אמרה? האם חתכתי 'כי הרגיש לי' או שיש סיבה שאפשר להצביע עליה? הרם באמת נתתי הזדמנות או שמיהרתי לחתוך כי לא היו לבבות והצעת נישואין אחרי 20 דקות? האם נכון לחתוך אחרי נסיון אחד, כששני זאים נפגשים ומובן יהיו רגעים לא נעימים (וגם לא נוראיים) של שתיקות מביכות, או שנכון לתת צ'אנס נוסף, ואולי אפילו יותר? האם אני באמת בא מוכן לקשר, ובא להשקיע בדייט, או בא 'לעבור אותו' (כמשתמע קצת מנוסח שאלתך), ומיילא כל הדייט לא רלוונטי? האם יש בי פחד מיצירת קשר שגורם לי להיבהל ולהרגיש שזה לא רלוונטי, או אפילו להצביע על דברים ספיצייפיים למרות שהם לא באמת מהותיים לי?

אם היא חתכה, יש בירור נוסף, אך זה כמובן דורש גם את הבירור האם ההצעה היתה רלוונטית. אם לא, למה לא סוננה בדרך? האם ייתכן שהמציע/הדמויות שאצלן ביררו עלי לא מציגים אותי נכון?

אפשר גם לשאול אותה, בטלפון בו היא חותכת או בהודעה אחרי זה, למה היא חותכת. היא לא חייבת לך תשובה, וכנראה שהיא תענה 'הרגיש לי שזה לא מתאים', אתה יכול לבקש הערות/הארות להמשך הדרך, אולי תקבל משהו.

ייתכן שיש בך, במראה/דיבור/התנהלות שלך בדייט משהו מרתיע/מרחיק? האם השקעת בדייט, באת מכובד, פתוח (כמה שאפשר) להכיר, לשמוע ולשתף, התעניינת בה ולא חיטטת יותר מידי? האם חשבת מראש על מקום שנוח לה, מתחשב במה שמתאים לה, לא ליד כל החברות, מקום נעים, אולי אפילו עם שירותים? האם הבאתי לפגישה הראשונה מיץ תרד הולנדי סחוט ועוגיות שעורה ותירס במילוי חסה? התנהגתי מוזר? נסה לשחזר את מהלך הפגישה ולבחון אם היתה התנהגות מרחיקה מצידך.

כשזו אחת או שתיים, יש סבירות שההצעה לא רלוונטית/הן לא פתוחות לקשר, אבל אם זה כבר עם בנות רבות, יש כאן נורת אזהרה לכיוון שלך. מה אני לא עושה נכון.

זו התמודדות קשה. נסה ללמוד משהו מכל פגישה. להתייעל בתקשורת, להכיר גבולות ולהבין מה חשוב לאישה ומה מעניין אותה, למד להתחשב, ובעיקר, להיפתח.

זה נסיון לא פשוט. תדבר עם אבא, תגיד לו, ותתכוון לזה, שקשה לך, שאתה צריך את עזרתו, ושאתה מתאמץ ומשקיע כדי להקים בית לכבודו. קבל את הקשיים הללו באמונה, ויהיו לזכותך.

(מקווה שכתבתי כל מה שחשבתי, כי בטעות מחקתי הכל וכתבתי הכל מהתחלה)

אשריך. יצליח ה' דרכך ותבשרנו בשורות טובות במהרה.

אכן גם אני הייתי בבעייה כזו עד שלימדו אותי איך לפתח קשר עם אישה.
ואז הכל השתנה שסוף סוף הכדור היה אצלי.
לא בקטע מלחיץ אחי אבל אתה צריך ללמוד אם יוצרים קשר עם אישה.
תחשוב שזו בחורה שהיית רוצה ובגלל שאתה לא יודע איך מפתחים איתה שיחה הכל בורח לך, פשוט חבל.
לכן יש אנשים מאוד מאוד מסויימים שיודעים להדריך אז שווה לפנות אליהם וכן גם לשלם אם צריך.

תודה

אני יודע שזו לא מחלה, וברור שצריך אכן לבדוק מחלות גנטיות. אבל זה מטריד אותי. הלוואי שלא. 

אבא שלי נמוך, אמא שלי ממוצעת על גבול הנמוך,
וכולם אצלינו די נמוכים במשפחה. (אני נמוך)
אני חושב שאם זה פער, אז זה אמור להתאזן, אבל אין לי באמת ידע מקצועי...
אבל בסוף אם תתרגל לזה, אז הגיוני שגם התפיסה שלך תשתנה.

כל תודה רבה על התגובה נשמה טהורה, מקווה שהשאלה שלי בסדר!

דברי שני, זה ברור שעל רוב פשעים תכסה אהבה..אבל עד שהאהבה תגיע....

וזה גם מובן מאוד למה זה מפריע לך.

ואני מניח שאתה שואל על הילדים שבעז"ה תאהב אותם איך שהם יהיו...

על הרגשות שעולות אצלכם. יש להן מקום.

אין לי תשובה על כך. אולי להמשיך ולראות אם זה עדיין מפריע.

אולי הילדים יהיו גבוהים כמוך? יש לנו שכנים שהיא מאוד נמוכה. ממש.

בעלה די גבוה (לא 1.90) ו90% מהילדים, גבוהים.

אבל יכול אולי להיות גם ההיפך כמובן.

אגב, קראתי בספר "יומנה של שדכנית" על מישהו שהגיע לאחד מגדולי ישראל

בטענה שאחותו שמה דגש על שטויות; הכירה בחור נמוך ואינה רוצה בו כי

טוענת שתתבייש ללכת איתו ברחוב.

הצדיק ענה לו: אלו לא שטויות. זה דבר שצריך לקחת בחשבון אם זה מפריע לה.

זה לגבי ההצטדקויות שעולות כאן לגבי הרגשות לגטימיות לגמרי.

מה עושים איתן? זה כבר נתון לשיקולו של כל אחד.

בהצלחה רבה!

כנ"ל לאבא שלי, ואימי עוד יותר נמוכה. לגבר זה לא קל מבחינת הביטחון האישי, לנשים אין בעיה (הן אכן נתפסות כ"מיניאטוריות ומתוקות"). ילדיי נמוכים כמוני, הבן עדיין קטן ולא מוטרד במיוחד, לבת הגובה שלה כלל לא מפריעה.
 

אבל רוב הסיכויים שילדיך יגיעו לגובה ממוצע של 175 ס"מ ואף הרבה מעבר. אז אין מה לחשוש. שאל את הבינה המלאכותית והיא תיתן לך תחזית על סמך סטטיסטיקה קיימת.

על בסיס מה את/ה אומר את זה? באמת כבר שבוע שאני מנסה להסתכל מסביב על משפחות ולא מצאתי משהו עקבי מדי..חוץ משאם יש גנים נמוכים אז זה עובר הלאה..

מה שלא נכון זה המחשבה שגן גבוה פלוס גן נמוך יוצר גן ממוצע. אם אתיופי יתחתן עם אשכנזיה אז הילד יצא מוקה? זה לא ביולוגיה.

אם חכם יתחתן עם טיפשה אז הילד יצא ממוצע הציונים שלהם? זה לא ביולוגיה.

אחד מהגנים יבוא לידי ביטוי וזו הגרלה שאין לנו איך לשלוט עליה, ומה שכן יכול להיות זה עוצמה משתנה של הגן המסוים - אבל הנטייה תהיה גבוהה או נמוכה, וממש לא נטיה לממוצע.

זה דבר שיש לדעת.

עכשיו השאלה היא מה הטעם שלך בנושא, אם בכלל אכפת לך/חשוב לך, וכדומה.

ברור לי שאין פה נוסחה מדויקת (אע"פ שיש מחשבון באמת כמו ששלחו למעלה חחח..) אבל רוצה לשמוע מנסיון החיים פה של האנשים מה רואים/שומעים מסביב. לדעת האם אני לבד בהתלבוטות הזו והאם יש לה מקום או שזה יצר הרע? 

קודם כל - זה נכון שזה לא תמיד יוצא ממוצע, אבל דווקא בדברים האלו (גובה וצבע עור) יש איזשהו ערבוב של הגנים שיוצר לרוב משהו באמצע (כי יש פה כמה גנים שמשפיעים, ולכן חלק מתקבל מהאמא וחלק מהאבא, והתוצאה מושפעת משניהם. יש תחומים אחרים שבהם רק גן אחד משפיע ואז זה באמת סוג של 'הגרלה' אם זה כמו אמא או כמו אבא).

מכירה כמה משפחות של אתיופי ואשכנזיה (או להיפך) והילדים באמת בצבע כמו של תימנים. וגם במשפחה שלי רוב הילדים קיבלו צבע בערך באמצע ביני לבין בעלי (עם שונות בין הילדים, אבל בגדול כולם בטווח שבנינו).

ולגבי הגובה - יש לי דודים שהם עם הפרש גובה משמעותי. הבעל בערך 1.90, והאישה סביב 1.50 (להערכתי, לא שאלתי אף פעם...). יש להם 7 ילדים, 2 בנים שקיבלו את הגובה של אבא שלהם (לא יודעת אם ממש בגובה שלו, אבל כן גבוהים מהממוצע באופן ניכר), ו-5 בנות בגובה ממוצע, גבוהות יותר מאמא שלהן אבל לא באופן חריג.

זה מציק לך בעין?

מרגיש לך מוזר להסתובב עם מישהי יותר נמוכה בהרבה ולא ממוצעת?

איך הצל/ השתקפות שלכם ברחוב או מול חלונות ראווה מרגישה לך??

כי לגובה כמה שתרצה זה מה שה' קובע

אני באה כמיך ממשפחה של גבוהים

אבא שלי 185 אמא 175 ויש לי אחים 192 188 אחיות 176 175 שזה גובה ממש גבוה לבנות

אבל גם אחים בנים יותר נמוכים - ממוצעים 176

(שזה הממוצע בערך לגברים- 177)

ואני שאני 170 זה גם גבוה לבנות

(הממוצע הוא 163)

זה תלוי ילד מה הוא אוכל כמה ישן אם עושה ספורט

אני מכירה זוגות שהם הפוכים שניהם מגרדים את ה170 ויצא להם בחור 185

זה משפיע אבל לא מחייב בכלל

אז תתיחס יותר להרגשה שלך איך זה נראה בעינך

כמה  זה מפריע לך שהאישה שלך שהיא נמוכה

לא הילדים שלך

כי לי זה מפריע🙂

מודה

נסיתי  עם כמה וכמה בחורים אבל אני לא נמשכת לכאלה שפחות מ178-180

אני צריכה לראות שיש הבדל גובה בנינו

האם שאני שואל את עצמי את זה גם. כי זה פרדוקס כזה. ככל שאני מפחד יותר מאיך זה ישפיע על דור העתיד אוטמטית זה משפיע על איך אני מסתכל עליה. 
ובדיוק כמו שכתבת, יצא לי להתסכל על הצל ברחוב וזה, וזה מרגיש לי קצת 'מוזר', כמו אחות קטנה. אבל אמרתי לעצמי שזה אולי סתם קול בראש שצריך לנפץ..מבולבל כבר. 

שמחה שזה לא הפריע לבעלי...

יש לנו ילדים גבוהים, ילדים ממוצעים וילדים נמוכים. מגוון נחמד

אגב, ההורים של בעלי גם נמוכים, רק הוא ואחיו גבוהים...

גם לדעתי - פחות תחשוב על הילדים העתידיים, אלא על איך זה מרגיש לך מולה, אם מפריע לך להיות בפער כזה מולה. זה עניין של העדפות מראה ולא של גנטיקה...

כל הילדים יצאו גבוהים (חמישה במספר)

ואם אתה שואל אם יצא לי לחשוב על זה פעם, אז בפירוש כן.

בסוף כשאני מתחתנת עם מישהו אני רוצה להוריש גנטיקה טובה לילדים, לא דווקא גובה. 

(לי אישית גובה יותר מפריע בקטע שגבר נמוך מצטייר בעייני כפחות "גברי" אבל לא יפריע לי שיהיו לי בנות נמוכות למשל)

אני גבוהה.  ובכל זאת, שמתי לב שיש גברים נמוכים שהם גבריים בהחלט.

כמובן שמטבע הדברים, אשה גבוהה היתה רוצה בעל שלפחות בגובה שלה.

אבל יש גברים נמוכים גבריים ומושכים. לגמרי. וגם גבוהים שלא נראים

גבריים כל כך.

מכירה מישהו נמוך נמוך נמוך.....למטה מהממוצע. בהרבה.

אשתו גבוהה גבוהה גבוהה...למעלה מהממוצע.

רואה די הרבה זוגות כאלה.

ויכול להיות שסתם נטיית גובה

כנ"ל אצל הגברת המיועדת.

כי כן, ברור שגובה מושפע המון מגנטיקה, אבל יש מקרים שזה ניתן לבדיקה ממוקדת של 2-3 דברים. לרוב יבדקו בשביל שלא יהיה לשני ההורים (למשל כי אז ההשפעה היא לא רק על הגובה, אלא גם על עוד דברים. או כי זה כבר יצור מצב קיצון)

בכל אופן. אני חושבת שייתכן שיש פה גם עניין של מגדר.

כי כאמור, לגברים גבוהים מאוד, קשה פחות מלנשים גבוהות מאוד. וכך גם ההפך.

אז אתה אולי חושב - מה אם הבן שלי יהיה נמוך מאוד וזה יקשה עליו בזיווג/ביטחון עצמי/ ווטאבר

אבל אני כאישה הייתי חוששת בעבר מההפך - מה אם תצא לי בת מאוד גבוהה?

אני נמוכה מאוד, בעלי מעל הממוצע אבל לא ברמה חריגה, אז לא נראה לי שתצא לי בת 180 חחח

אבל בהחלט מבינה את הקושי של ללכת עם מישהי שנמוכה ממך ב40 ס"מ (מהכיוון של זו שהלכה לצידו של מי שגבוה ממנה ב40 ס"מ, וזה באמת מרגיש לפעמים כמו "ילדה", עד שמתיישבים ואז כבר לא. אבל מבינה)

כתבת הרבה ממה שעובר לי במוח. 

ברור שגובה באיזשהו מקום זה יתרון/נורמלי לגבר ואילו לאישה זה יהיה חיסרון מסויים..וכל הקטע שזה גם בדיוק להיפך! ואין לנו איך לשלוט על זה. מצד שני, כמו שכתבתי, יש לי איזו תפיסה כזו שגובה הוא מאוד מאוד חשוב. לכן זה משפיע לי על איך אני תופס אותה וגם עולה הפחד על דור העתיד,..

למה גובה הוא מאוד מאוד חשוב? ( חוץ מלהגיע למדפים הגבוהים בסופר)

אני ובעלי נמוכים והחיים שלנו מצויינים ב''ה. מקסימום לוקחים שרפרף 

לחלוטין. זה דבר שלא בשליטתנו בכלל, והוא לא עקרוני למהות של האדם. והאמת שבגלל שזה לא מאוד חשוב אני כועס על עצמי שזה כל כך מפריע לי! באמת. 
אבל כמו שאמרתי, תמיד גדלתי כך שגובה הוא חשוב, תמיד החמיאו לי על זה ותמיד זה היה לי כיף. לכן זה נתפס אצלי כנראה כמשהו חשוב....

כמו הרבה דברים אחרים שמפריעים לאנשים אחרים

אז זה אמור להיות גם מאוד מאוד חשוב כשאתה חושב על הבנות העתידיות שלך, לא?

להיות בת גבוהה מאוד, זה ממש לא קל.

גם להיות בן מאוד נמוך.

אבל אני אומרת, שאו שגובה זה פיצ'ר חיצוני וזה הכל, ואז באמת לא כזה משנה

או שהוא מאוד חשוב, אבל אז זה חשוב לשני הכיוונים שלא יהיה גובה קיצוני. לא?

קיצוניות לא טובה בשום דבר ובשום מצב. לא מחפש קיצון. 
מבחינתי גובה זה לא הכי חשוב, ברור שהעיקר הנשמה והמידות. עם זאת, קשה לי לשחרר את זה. 

פעם התעניינתי בעניין הגובה, וזה מה שאני יודעת להגיד:

יש תכונות שאפשר לבדוק בדנ"א של אדם, ולהעריך כיצד זה יבוא לידי ביטוי. לגבי גובה, אפשר לקבל הערכה, אבל טווח סטיית התקן הוא עצום, כך שההערכה הזאת מאבדת הרבה מיכולת המימוש שלה.

למה זה קורה? כי יש תכונות שתלויות רק בגן אחד או גנים בודדים, אבל גובה תלוי בעשרות אלפי נקודות שונות בדנ"א. (מקור)

אם זה משהו שמטריד אותך ברמה רצינית - לך תקבע תור אצל יועץ גנטי, ותברר.

מכירה הרבה זוגות בהם אחד מבני הזוג יותר גבוה, ומבחינת ילדים - לפעמים כולם בגובה דומה, לפעמים יש מנעד של גבהים.

אבל השאלה הגדולה היא:

האם אתה מחפש תשובה גנטית, או שאתה מחפש להשפיע על התפיסה שלך? האם אתה רוצה להשתחרר מהתפיסה הזאת?

בפער מהממוצע זה הכי כיף.

אז קח בחשבון שיתכן שגם בשביל הבחורה יש כאן התפשרות מסויימת, ושאולי בזכותה הילדים דווקא יהיו מאוזנים..

הרבה אושר בריאות נחת ושה' יאיר לכם את הדרך יום יום בקלות ובאהבה

לכל עם ישראל בעז"ה

איזה מרגש

שמחה בשבילך על המסע הקצר שעברת (לפחות ממה ששיתפת)

מאחלת לך אושר ועושר עד בלי די🥂

שיחקת אותה.

יפה.

מוזמן להמשיך לתרום ולקבל בפורום (אף שזכית ואין לך הרבה נסיון😀).