שהגיע לפגישה וכבר ראה שזה פשוט לא ילך, התחילו לטייל..

ליד מסעדה הוא פתאום עוצר ואומר לה, "בואי ניכנס שניה, אני צמא.."

הבחורה עונה כיאה לבת ישראל "בסדר"..

מיודעינו נכנס, לוקח את האגרטל מהשולחן הראשון ופשוט-

שותה את המים שבתוכו!!!

הגברת המבועתת, אמרה לו שלום וברחה...

אמיתי! מכירה את הבחור! (שנשוי היום...אם בניתן עליו..)

הוא שאל אותי אם אני עושה גרפסים!!!

אין לו דרך אחרת להפרד ממנה?למה לשתות מים מהאגרטל? איכס....

ומצאה אותי במקום בו קבענו מול המחשב. אחרי שבפגישה הראשונה היא הכירה את הבחור, בפגישה השניה היא הכירה את המחשב שלו.

היום אנחנו נשואים באושר.

עם השרשורים שאת פותחת

אממ.. זה היה קשר די ארוך:

(סתם ד"א-גמני התנדנדתי,וישבתי באי תנועה...)

-יצאתי עם מישהו (חמודי חמודי!!) שמעולם לא היה במסעדה, והוא רצה להפתיע אותי ובסוף הארוחה להזמין קינוח, אז הוא קם והזמין מהדלפק

-הייתי במצב רוח קרבי במיוחד, אז אמרתי לו "אני לא יכולה ככה, אני חייבת לבכות" ובכיתי! (הוא הוציא טישו כדי שאוכל לנגב את הדמעות.. )

-פעם קבענו לחזור ביחד, ופתאום חברה שלי הופיעה לה, אז המצאתי לה משהו וכל הדרך התכתבתי איתו בsmsים

-פעם נפגשנו בערב שעשיתי פסיכומטרי וכל היום לא אכלתי, והייתי מורעבת!!! אז עצרתי באיזה חנות וקניתי בגט עם שניצל, ואכלתי אותו מולו. תנסו לדמיין איך זה היה נראה.. מרוב שזה היה קורע הוא הציע לצלם אותי, ועד היום יש לי את ה"ביס" הענק בפלאפון.. הוא הזמין רק סלט =/

-זה היה בפגישה שחלטנו להיפרד- לבחורצ'יק היה אוטובוס אחרון, אחרי שכבר נפרדנו, ואז אמרתי לו "לא, תשאר עוד קצת.." והוא נשאר!!! (ונסע באוטובוס שכדי להגיע ממנו לישיבה יש לו הליכה אחרי התחנה האחרונה של שעה ומשהו..).

בטח יש עוד מלא,אבל לא עולה לי...

- ישבנו בגשם (יותר נכון במבול!) בספסל תחת אותה מטריה. היה כיף

- הלכנו למקום שרק ילדים קטנים מגיעים לשם וכששאלו אותנו האם באנו עבור עצמנו טענו שאנחנו צעירים בגוף ובנפש ואף השתתפנו בכל המטלות שהטילו עלינו...

- שיחקנו בפארק

אבל פעם מישי כתבה כאן שהמדויט שלה ביקש שניה ללכת לאן שהוא [לקפוץ לאיזה חנות בדרך או משו כזה], סבבה, היא מחכה.. מחכה... מחכה... מחכה.... מחכה... ו... מחכה...

אחרי כמה זמן היא מקבלת ממנו SMS שהוא חצה את הכביש ואופנוע נתקע בו ושהוא בדרך לבי"ח....

אבל פשוט אין לי ממש פדיחות מענייינות, אז וויתרתי על התענוג.

אני אספר משהו ששמעתי מחבר בישיבה.

שני חברים(של החבר) קבעו בנפרד עם שתי בחורות באותו מקום(אני לא סגור אם הם גילו  לפני שהפגישות התקיימו, שהם קבעו באותו מקום או שלא, אבל זה לא עקרוני), ולשתי הבחורות היה אותו שם.

בקיצור, אחד מהם הקדים והתחיל את הפגישה עם הבחורה. די בהתחלה הוא קולט שזאת לא האחת שהוא דיבר איתה בטלפון. והיום שניהם נשואים באושר ועושר. (אני מתכוון, שני הבחורים התחתנו עם שתי הבחורות שהתחלפו להם)

באלול אני מנסה להרגיש בינונית..

כדי לא לאבד תקווה לגמרי...

סתאאם..

אז למה לא פתחת?...

רבות מחשבות בלב איש.. ועצת ה'.. שאני יפתח!

חבר טוב מאוד שלי נפגש עם חברתו(היום אשתו), איפשהו בת"א מאוחר בלילה. הם טיילו קצת, וכשבאו לחזור לאוטו הם גילו שגררו להם אותו. וזה היה בפגישה השניה שלהם.

נאי לא זוכר מה הם עשו, נראה לי שאבא שלו בא להציל אותם.

בס"ד

אבל בסיפור שלי הם לא נשואים

אבל לא נראה לי שאני יעשה את זה באמת. תיכף תבינו.

לשבת עם המדוייטת, אבל אחרי שכבר היו הרבה פגישות טובות וכו'...

ואז להגיד לה: "תקשיבי, אני מצטער שעוד לא אמרתי לך ועכשיו אני חייב לספר לך.... יש לי סרטן"

ולהוציא לה סרטן מהתיק....

עכשי הבנתם למה אני לא נראה לי אעשה את זה.

או שאתה בטוח?

אחד הדברים המעוותים ששמעתי..

איך נאמר?

אנשים הם כמו דיסקים

כל הטובים - שרוטים!

אבל אם היו עושים לי דבר כזה הייתי מתה! כל בחורה!

טוב שחשבת לא לממש את זה...

חבר שלי סיפר לי שחבר שלו בדייט הראשון שלו היתה שתיקה ארוכה ומיגעת

אז הבחורה החליטה להפר את השתיקה עם רעיון מקורי...

היא אמרה לו שהוא זה שצריך לנהל את הפגישה הראשונה ולכן אם הוא לא מתחיל לדבר היא מתחילה

לזרוק עליו איצטרובלים....

והיון ב"ה הם נשואים באושר ואושר.....

וולכל החוששים. אמרתי "לא נראה לי" בציניות. ברור שאני לא אעשה את זה.

אין דברים מצחיקים מזה...

אם היא תיהיה שפיצית היא תקח בקלות, אם לא אז מה אתה צריך אותה בתור אשתך....

מבחינתי שבעלי יוציא לי אריה ים מהכיס באמצע דייט...

אז לא ממש כדאי לומר משהו נוראי.. אפילו בצחוק.

היא תתעלף על המקום עוד לפני שתוציא את הסרטן..

1. לצאת לטיול/ להסתובב בעיר עם כובעים מפגרים.. צילינדר של קוסם בשבילו, וכובע קש מעוטר בפרחים ופירות בשבילי..(אפשר להוסיף גם שמלה וחליפה, אבל אני לא אדרוש ממנו יותר מדי..)

2. טיול בימבות.. זה אומר לקחת את הרכבים הקטנים של הילדים/ האחים הקטנים (נקראים בימבה בלעז...) וליסוע איתם במדרחוב..

3. לארגן משחק השירים באוטובוס ציבורי, כאילו שהבחור יגיד פתאום: טוב חבר'ה הטור הזה נקרא טור א' הטור השני הוא טור ב'! יאללה שירים ב- א' ! (אני בינתיים יעזור לו מתוך הקהל!)

4. להתרים ביחד לעמותה למען הדאחקות בישראל!

5. ללכת לשחיטה ביחד.. הוא ישחט, אני ינקר..

[לנקר בשפת העם - להוציא את החלקים בבהמה שאסור לאכול, כמו גיד הנשה, החלב שסביב הכליות.. וכו'..]

6. לשחק כדורגל! / כדורסל / 5 אבנים / כל דבר אחר לא שגרתי לדייטים!

אם אתם מכירים בחור שמוכן לעשות אפילו חלק מהדברים ויודע גם להיות רציני ושקול.. תפנו אותו אליי בבקשה...

נמאס לי כבר מדייטים משמימים!

(מהמנהגים המקובלים) מאפשרים את הפתיחות הנדרשת כדי להחליט שמותר להתאהב

אני מקווה שכולכם תיישמו את הלקחים ותתרשמו ממספר החתונות שיצאו מהדייטים הכי משוגעים שיש..

לא מקנטר ........סתם  מסוכרן!

נערי גבעות- לך תבין!

הסבא-סבתא:

יהודים מגלות מרוקו / אשכנז!

מצד החסידות: חבקוקית...

יעני מערבבת - חב"ד, ברסלב, קוק, קרליבך...

בקיצור עובדת ה'!!!

על ניקור- סתם נדלקתי...תחביב שלקחתי ברצינות.

מעט מאד בקיאים בזה..

והאמת שכבר שנה וחצי לא נגעתי בעסק הזה ולא עברתי על ההלכות..
ככה שאני באמת שחוקה...

ובהחלט זה חלק מהדברים שמוזרים בי בעיני בני אדם...

אבל כרגע הוא באישפוז ארוך מאוד באברבנאל.

...כמובן בצחוק, כל הכבוד על הגמישות.

ירדנו במדרגות הנעות ותוך כדי התלבטנו האם כן בא לנו לעלות או שלא, כן או לא.. בסופו של דבר אמרתי: טוב, בוא נחליט שלא..

אז ירדנו בהן תוך התנגדות לכיוון ההפוך  זה היה נראה מוזר- מודה..

מיותר לציין שהוא ירד בסופו של דבר, אחרי מאמץ ואני התייאשתי באמצע ,עליתי לכיוון הרגיל, וירדתי במדרגות המקבילות שהן בכיוון הנכון

בדרך לפגישה עם בחור שהיה ממש אביר חלומותיי דיברתי עם בוסית שלי שקצת מכירה אותו וכששאלתי אותה מי היא חושבת עליו היא ענתה בהיסוס שהיא חושבת שהזהות שלו בדויה והוא סוכן שב"כ...ואני בדרך לפגישה איתו!

אחרי שבועיים של בירורים מאד עמוקים וקשים גיליתי שזה כנראה נכון.

ולא,אני לא נשואה אליו היום.

כי הלכנו לקבר של צדיק...

חוץ מיזה לא נראלי היו לי דברים מוזרים בדייטים..

אבל משום מה בפגישות אני הרבה יותר רציני... הרבה יותר דברן...

כן כן - בעיה אני משער

קשה לי לצאת לפגישה ראשונה או שניה בכדי ליהנות, אני חושש שאני מרגיש יותר מידי לחץ מהצד של אני צריך לבדוק, ואם זה לא זה, אז מה אני בכלל עושה פה מבזבז זמן. 

בשלב מתקדם יותר, כאשר עוברים את הרושם הראשוני, ומתחילים להיפגש יותר בשביל לבלות ביחד וללמוד להכיר יותר לעומק, אז יותר קל לעשות דברים מהנים ומשעשעים. 

ויתר על כן, כמה שאני אשם- ואני יודע שאני אשם. הרי גם הן אשמות לא פחות. בקושי פותחות את הפה להגיד לא, לכל דבר שמציעים. ומשום מה לא נראה לי שהם יהיו פרטנרים טובים למעשי שובבות, בקושי ללכת או להנהן מקבלים בתמורה. עד כאן רכילות.

בחור שביום של החתונה איחר לחופה(בנתיבות) ושהתקשרו למלווים שלו לשאול מה קורה הם אמרו שהם משחקים פלייסטישיין בבית שלו(בבאר שבע) כל זה חצי שעה לפני החופה והבחור עדיין לא התארגן...

שיא ההגיוני שלא תצא ליצן בדייטים ראשונים, אתה ממש צודק, כמו שציינת- אחרי שמכירים יותר טוב נוח גם לצחוק יחד..

מה שכן, תמחק מהראש את ה-קשה לי לצאת לפגישה ראשונה או שניה בכדי להינות וכו..

אי אפשר לחיות בסיר לחץ, קצת נחת, המירוץ נגד בזבוז זמן לא עושה טוב לאף אחד כידוע, גם לא לצד השני-

ואולי כאן טמונות  התגובות היבשושויות שדיברת עליהן- רצינות זה טוב, בריא, אבל לא להלחיץ!

כמים פנים לפנים- אם תשדר שאתה משוחרר ונוח לך, יזרמו איתך, ואם לאו..

זה נכון שלבנות יש נטיה להגיד לא לכל דבר שמציעים להן, בעיה קשה- אבל הרבה פעמים זה תלוי איך מציעים, לפעמים ההצעה אומרת- תגידי לא לכל מה שאני אגיד עכשיו!

אין רע ברצינות ובדיבור קליל ונוח על נושאים חשובים ועל נושאים קלילים ומשעשעים. 

מאוד קשה ליהנות בדיבור עם בחורה מאוד צעירה, שלא מדברת או משתפת פעולה- או גרוע מכך מדברת הבלים. במקרים כאלו ממש חבל על הזמן, ומעבר לזה זה סתם מעצבן. 

אני לא אדם לחוץ, אבל אני גם לא בא כי אין לי מה לעשות בחיים, ואני מוכן לשמוע קשקושי עד.

אני יודע שאני נשמע כהאדם הרע בסיפור- במקרה דנן אני מדבר מהרגש, אז בהתאם.

זה מעניין, לפעמים יש תחושה שיוצאים עם אישה לפגישה, ולפעמים יש תחושה שנפגשים עם ילדה. 

בלי להיכנס לתובנות בעניין, תבינו שהדברים כאן נכתבים בעיקר מהרגש.

בנות בהחלט מאבדות את הלשון בדייטים...(אז את השובבות הן בכלל משאירות מאחור..)

מה שמאוד מוזר בעיני בהתחשב בזה שיש להם תשעה קבין לבזבז, בעוד לבחור יש רק אחד...

כאילו מה קורה לכן?

ואני מסכימה שבפגישות ראשונות קצת יותר קשה "להשתטות" ביחד, גם הבדיקות הן יותר רציניות..

אם בכלל יש פה מצע טוב לקשר...ואם בסה"כ במציאת החן הראשונית (גם חיצונית) אני אשרוד את זה...

אבל לפעמים סדרה של יציאות לדייטים ראשונים, הופכת למתישה, וה"שטיקים" מפיגים קצת את השגרה..

בטח הוא היה חייב לדבר, להפיג את השתיקה..

וזה גם מאוד מעניין, בעיקר כאשר מכירים את השמות על המצבות.

או לכל הפחות את הסיפור של האנשים הקבורים - זה נותן מהות ועוצמה לחוויה.

בפגישה השניה שלנו נכנסנו לאיזה חנות..

והמוכר הסתכל עלינו ואומר לנו: "מזל טוב"

ואנחנו מסתכלים אחד על השניה ושואלים מה?

והוא אומר לנו: "מה אתם לא מאורסים?"

היה בהחלט משעשע

כן, זה הזוי, אני לא עושה את זה בדרך כלל.

טוב, אבל איכשהו, לא היו להם שם ירקות באותו ערב, בכלל!

אז דמיינו הזמנה: סלט,

- מצטערים, אין לנו ירקות...

ומרק? (זה היה בחורף והיה לו קר)

- גם לא ירקות כאלו.

אמממ... לזניה?

- אבל אין עגבניות (!!!)

אז מה אפשר??

יש חצילים, לזניה חצילים?... 

בסוף אכלנו משהו, דווקא נחמד, (כן, החציל נשאר בצלחת).

אבל זו הייתה פעם ראשונה ואחרונה בחיי שהלכתי לדייט במסעדה.

(לא, הטראומה הייתה מהמחיר)

- טוב, הייתה עוד פעם אחת, אבל כי לא מצאנו פיצריה כשרה.

(ולידיעתכם הפיצה שם הייתה יקרה להחריד)

*  לפעמים מתחשק לי להצטלם כל פעם ולפתוח אלבום דייטים ומקומות.

*  מתחשק לי ללכת עם חולצה: זהירות -דייט לפניך!!

*  ולשאול אנשים ברחוב מה הם אומרים על הבחור שלידי,

*  ואם זה נראה להם מתאים.

* ללכת ב גן/טיילת ולאחל לכל הדייטים שם בהצלחה.

* לפתוח שולחן ולהזמין את כולם להצטרף,

* לעשות מאגר שאלות, נושאים והקשרים טחונים ולאסור על כולם להשתמש בהם בפגישות.

          זהו לעכשיו!

"האט- דייט לפניך".

האלה שמתחילים פתאום ללכת לאט...

פעם פיתחתי תאוריה על איך אפשר לראות ל זוג- באיזה שלב הם-- רק לפי איך שהם הולכים ביחד...

ישבתי עם מדוייט איפשהו- והסתכלנו על הרחוב ועל האנשים- ואמרנו- הם טריים, הם מתקדמים, הם ראשון, הם בטח מאורסים...

ממש איבחנו אנשים

לדעתי- ומניסיוני האישי- התאוריה הזו נכונה...

מה עוד מצחיק?

הנדנדות עם בעלי- דייט ראשון

נכנסתי לנדנדה כזו- שאח"כ לא ממש יכולתי לצאת ממנה לבד....

והיה שם נדנדה-זוגית!! אז אמרתי לו- אולי יום אחד נחזור לזה.... (ההא!!! אתה חייב לי טיול!!)

היה פעם- גינה\כיכר\פלאזה (לא יודעת להגדיר) שבה היה שטח מרוצף שבריצוף היה צורות של עיגולים-עיגולים

הבחור-המדוייט-דאז נשכב על הקרקע- כשהוא מתאים את עצמו לעיגולים- כמו בשירטוט של מיכלאנג'לו...

כל הקבצנים האלו- שמבקשים תרומות ל"הכנסת כלה"- מכירים?!?!

וכל מי שהזכיר נדנדות-

נדנדה זה מצב צבירה טבעי.

זה ל-א פאדיחה או משו הזוי.

כנ"ל שוקו

בקפיטריה של מחלקת יולדות (עברתי את מבחן ה'הזוי'?)

כמעט העיפו אותנו משם (אח"כ עברנו לספסל בחוץ).

למי שלא זוכר אותי (פעם, לפני שנה, הייתי כאן, והייתי רווקה) אז הנה לכם משפט או שניים על הסיפור שלנו.

*אחד מהמדויטים שלי הציע לי מישהו דרך צד שלישי (אחרי שנפרדנו). עכשיו מה העניין, באותו יום שבו נפרדנו שכחתי אצלו באוטו את הסוודר (ולא זכרתי ששכחתי אותו שם).

בקיצור דיי מהר יצאתי עם אותו בחור שהמדויט הציע לי דרך צד שלישי (ולא ידעתי בכלל שהוא היוזם). ופתאום הבחור מגיע לדייט עם סוודר נשי ביד (אהאהא??! אין לך סוודר אז חטפת לבחורה?) מבט נוסף ואני קולטת שזה הסוודר שאבד לי לפני שבועיים!

בקיצור, הבחור האומלל סיפר לי לי במבוכה איך הסוודר שלי הגיע אליו (ראיתי באוטו של חבר שלי סוודר. של אישה. שאלתי אותו של מי הסוודר? אז הוא אמר לי- סתם, של מישהי שלקחתי טרמפ. רוצה להחזיר לה אותו?)

כמובן שאחרי כמה משפטים כל אחד הבין מה קרה בדיוק...

בימנו זה נקרא "למחזר" דייטים...

*פעם היה לי דייט עם מישהו ב... איזשהו מקום ציבורי, בקיצור ישבנו שם ולא הפסקנו לדבר (עד שקלטנו שסגרו עלינו)

טיפסנו על הגדר, לכל התוהים (פאדיחות! הבחור המסכן עצם עיניים בתפילה שהחצאית שלי לא תקרע... ועוד יותר מצחיק, הוא מצא מקל עץ ארוך, החזיק אותו ונתן לי לתפוס אותו- בתור אחיזה- הוא כבר היה בצד השני, ואני עדיין טיפסתי בשלווה יתרה)

אין לי כח להמשיך, אולי מחר...

פתאום ראינו כמה נ נחים, אז הבחור הלך לדבר איתם ולקנות מהם משהו, אז באתי איתו

והם היו בטוחים שאנחנו נשואים ..אז הבחור אמר שעוד לא נשואים  אז אחד הנ נחים

הביא לו כרטיס ביקור שלהם, ואמר לבחור: תזמין אותנו בחתונה שלכם, יש לי הרגשה

שאתם תתחתנו בקרוב.. ואני נשפכתי מצחוק, כי א' זו הייתה פגישה ראשונה וב' הייתה

לי הרגשה שזה פשוט לא זה...

שהייתי בדייט עם חבר שלי.....וראיו נ נחים ברחוב ואמרתי לו בוא קצת לרקוד אני חייב......ורקדתי! הוא התבייש.....

(בנדא.. בתור גבר.. להיות בדייט עם חבר?..)

בגרות........ואני קורא לזה דייט מה הבעיה?

יצאתי עם משהוא דברנו על כל מיני דברים ואחד הדברים שהוא כל פעם חזר ודיבר עליו זה זה שאין לו כסף כי הוא ביניש ...אני ספרתי שאני עובדת וב"ה ממש נחמד שם ומה הוא שואל אם אני מרוויחה טוב...אנחנו יושבים ומדברים ואז הוא שואל אם אני רעבה ואמרתי שלא(באמת שלא הייתי)אמרתי לו שהוא ממש יכול להרגיש בנוח לקנות לעצמו משו אבל הוא לא רצה..המשכנו להסתובב והגענו לפיצרייה, אמרתי לו אולי תקנה לך פיצה..מה הוא אומר לי??לא אין לי כסף...זה בזבוז..שאלתי אותו אם הוא רוצה שאני אקנה לו, לא רציתי שיישאר רעב...הוא כמובן אמר שלא...ואז קרה הקטע הכי הזוייי..בזמן שעמדו ליד הפיצרייה ישבו שם מלא ילדים ומתי שהחלטנו להמשיך ללכת הם קמו והלכו ואז אותו בחור אומר לי בואי נשב לאכול את הפיצות שהשאירו הילדים במגש!!!!!!!!!!אני הייתי בהלם ונקרעתי מצחוקאמרתי לו שאני לא מסכימה וכו והוא פשוט לקח את הפיצות שנשארו ואמר לי בואי לאיפה נמשיך ללכת???הפגישה המשיכה קצת אבל כל הזמן אני חשבתי לעצמי אמאלה אני לא  מאמינה שזה מה שהוא עשה???

לי לא היו דייטים מוזרים

כי המפגשים שלנו בהתחלה בכלל לא היו תחת הגדר "דייט", וודאי שלא למטרת נישואין

ואח"כ כל פגישה היתה אורכת בממוצע כ8 שעות, כשהארוכות ביותר נמשכו למעלה מ18 שעות..

זה עזר לנו להכיר אחד את השני טוב יותר, גם ברגעי עייפות, מצבי כפית וכד'

איך??????????

וואו...

אחרי החתונה זה כבר לא נקרא כ"כ דייט....

חבל לזרוק ככה פיצות טובות

סנדויץ טונה עם עגבניה,ביצה,עגבניה בקיצור הכל נכנס לשם...

והוא ישב מולי ואכל לתאבון..

בלי למצמץ מבושה...

טוב הוא היה מזה רעב ,אחרי יום עבודה

אבל בפגישה ראשונה איך אפשר?

 הרבה בנים פחות מתפדחים מבנות בקטעים כאלו...או שלא מבינים למה בנות לא אוכלות בפגישה, או שאפילו לא חושבים על זה...

וגם אני כבר נפגשתי עם כאלו..

אבל תכל'ס מסכן היה רעב...

טיול שנתי???

אוכל זה כיף חיים, למה לא לאכול?

היתה לי-

טיילתי עם הדייט שלי ועברנו מתחת לגדר תייל-

השער שלי נתקע בגדר בצורה שלא היה מצב שאני ישחרר אותו בעצמי

ואני דוסית רצינית

והבחור נאלץ לשחרר אותי מהגדר

פ א ד י ח ה.

אבל למה מולי???

ועוד סנדוויץ שצריץ לפתוח פה מזה גדול בשביל כל ביס...

חבל על הזמן

מה יש לך נגד אכילה?

האם את מתכננת להקים בית שבו אנשים אוכלים לבד בחדר נפרד וסגור?

בפגישה?

הית חושב שזה בסדר?

ויודע לפנק את עצמו בסנדוויץ' טוב!

מה שאומר שהוא יודע להינות מהדברים הקטנים והנחמדים בחיים..

נקודה לחיוב..

לא נאה לך? אל תסתכלי עליו כשהוא אוכל...

בחור בלי פוזות- זה אחלה דבר! וזה עוד נקודה לזכותו..

אף פעם לא ישבת בבורגרז בר או בסטקייה ואכלת מנה מטורפת שצריך לפתוח ת'פה בשבילה?!

ממש לא מובן לי מה הבעיה?..

...שיהיה לו בתאבון לפחות הוא לא אכל מאוכל של אנשים אחרים....

באותו יום קבענו בגינה. הבחור השקיע והביא פיצה (השתדל שהיא תהיה חמה...) ואיזה בקבוק שתיה נחמד כלשהו.

התיישבנו על אחד הספסלים ודיברנו, ואז הגיע אישאחד, והתחיל לדבר עם הבחור שעוווווווות, בחפירות ארכיאולוגיות על תורה ואמונה ולא-זוכרת-מה-עוד (זה היה לפני שנה....)

לא הבנתי אותו. מה הוא חשב שאנחנו עושים???

מצד שני זה דווקא היה ממש ממש יפה לראות את התשובות של הבחור ואת הסבלנות שלו לענות.

למותר לציין שהפיצה היתה קרה לגמרי בסופו של דבר...

וזה לא נגמר בחתונה - מסיבות אחרות לגמרי.....

פגישה ראשונה ישבנו באזה חור מיוער בסוף הפגישה הוא מציע בשיא הגנטלמניות להסיע אותי ואני עונה לי בשיא הפשטות- לא תודה באתי עם אוטו, הבחור נכנס להלם..איך אני מעיזה לבוא עם אוטו זה כל כך לא נשי, בסוף הוא באמת חתך אותי על חוסר נשיות.

פעם אחרת עם מישהו אחר באתי בלי אוטו ונסעתי עם הבחור והוא פשוט נכנס לאזו שהיא צומת בלי להסתכל או להאט בכלל וקחחח הוא גירד רכב אחר והסתובב כמעט נכנס בקיר אני כולי מחניקה צרחת אימים והוא בלי להתבלבל אומר לי אזה משוגע הוא איך הוא נוסע?! מה הוא נכנס בנתיב שלי?!

ברגע זה הפכתי ממאזינה (קוראת יותר נכון..) סמויה למגיבה..

אז שלום לכולם פה!

לא יודעת אם נכון להגדיר את זה בתור מגניב, זה יותר מפדח ומפחיד..

באחד הדייטים, נסענו לנו ברכב ודיברנו, ואני, מרוב שהייתי שקועה בלדבר ולהקשיב,

הסתכלתי על הבחור במקום על הכביש... ופתאום הרכב סטה בחדות  ימינה,

והתחלנו לעלות על המדרכה,  כשאני במהירות של 80 קמ"ש,

דבר שהיה יכול להסתיים בהתהפכות! בעעעע.....

אז הבחור, כמו מורה נהיגה טוב, הסיט לי את ההגה שמאלה במהירות..

ואח"כ עוד התנצל...

פאדיחות!!!

ות'אמת, אל תנסו! 

ופאדיחות? לא הרבה, סתם רגעים משובבים..

בדייט הראשון שלו עשה תאונה ונכנס בקיר בטון ב"ה הם יצאו רק בנזק ממוני.....

וכמובן הם נשואים היום באושר ובאושר עד עצם היום הבא!

אז ככה: פגישה ראשונה (אחרי איזה 50 שעות בטלפון) הייתי קצרה בזמן, אבל הבחור היה צריך ליסוע לחו"ל לשבוע והיה לו חשוב להיפגש איתי קודם, קיצ'- נסענו לאיזה קניון ולא היה שום קפיטריה או משהו כשר, חוץ מאיזו פיצריה שכבר כמעט סגרו, אז קנינו שוקו!!

פגישה שניה- הייתי צריכה ליסוע לעיר שהבחור גר שם בשביל למסור מסמכים למישהו, ולקחת כיסאות שהזמנתי מאיזו חנות, אז קבענו שהוא יאסוף אותי אחרי המסמכים ויעזור לי עם הכיסאות (ג"כ הזוי לגמרי. מה חשבתי?).

טוב, חיכיתי לו, ותוך כדי המתנה קראתי ספר. הוא בא, אני נכנסת לאוטו, ובלי להתבלבל מבקשת ממנו בנימוס.. לגמור את הפרק!!!

בסוף הפרק הבנתי שאני קצת משוגעת, אז סגרתי את הספר, פתאום הפל' שלי מצלצל ועל הקו אחי, שעומד לסגור איזו עיסקה וצריך שאני אברך אותו שהוא יצליח (היה לאחים שלי קטע כזה, שהברכות שלי מתקיימות...) שמתי את כובע הבאבא על הראש והתחלתי לברך אותו.. שהוא יצליח בעיסקה, ובשלום בית, ובחינוך ילדים, ופרנסה בשפע..  קיצור שפכתי לו ברכות מפה ועד להודעה חדשה, והבחור לידי לא מבין מה נסגר!!!

בסוף הוא הבין.

כל כך הבין- שהיום הוא בעלי!

ואשכרה- כמות הדברים ההזויים שעשינו בדייטים יכולה למלא ספר שלם!

(יצאנו לדייט בסופר, ובטבריה, ו...בבית הדין, ובשיעורי נהיגה שלי.. וחרשנו את הארץ בדייטים שלנו...)

בס"ד

יום אחרי האירוסין

ומאז אנחנו שם באופן קבוע...

התנדנדנו בגן שעשועים... היה נחמד

פתחנו פק"ל קפה בגן שעשועים אחר, היה כיף

עשינו טיול בצפון, מומלץ [יצאנו עם עוד זוגות של חברים, אז בלילה הבנות ישנו יחד והבנים יחד..] [לא משו מסובך מידי, בעיות צניעות וכאלה. לשבת על הכינרת, מעיינות, קברי צדיקים וכאלה].

הלכנו למעיין [זה ה- -דבר!!!]

אני לא מגזים-הטלפון צילצל היא הייתה בנהיגה ושוחחנו ופתאום היא עונה לאיזה סקר ואמרה שהיא מרחמת על הסוקרת שמחפשת מי שיענה..לא סיפרתי לה אך די נעלבתי

למדתי בפעם הראשונה בחיים מה זה "טיפול עשרת אלפים"

בס"ד

זה קרה אתמול ברכבת מרכז [ככה למי שראה זוג בדייט באיזור אז כן,זה אנחנו היינו..]

פגישה ראשונה "בליינדייט" היא יורדת מהאוטובוס אני מחכה לה שם בחורה פנתה אליי נעים מאד וכד' טוב..

מתחילים ללכת יוצאים ממתחם ארלוזורוב מתחילים לחצות כביש באור אדום פתאום משום מקום קפצה עלינו שוטרת ולקחה אותנו לניידת היא ניצלה את המראה שלה והגובה ואמרה שהיא בת 15 ואנחנו בני דודים ואני הצגתי תעודת מתנדב משטרה כלום לא עזר...שוטרים ערבים נתנו לה אזהרה ולי דו"ח 100 שקל...היא נכנסה לסרטים ולפחד כמובן שהרגעתי אותה...ומאז כל רמוז שחצינו היא הסתכלה טוב-טוב שירוק ואז חצתה היה מצחיק וב"ה ממשיכים....

מה זה הסתכלה טוב טוב שירוק.... היא צריכה להסתכל טוב טוב שאין משטרה

מקורו - המחבר הדגול.

ר' יהודה הלוי, המכונה איבן מרוואן הלאווי.

אז קיבלנו אחת חדשה (שרופה..).

ויכולנו לבחור כל שתיה שנרצה בחינם, אז בחרנו בשתיה היקרה ביותר שהיתה..(:

שובבים..(:

נסענו יחד לירדן ההררי ונכנסנו עם הרכב לאיזה שביל עפר והיה חושך מצרים ואז הרכב נתקע.............

עסקנו רק בחילוץ בסוף הזמנתי ג'יפ שחילץ אותנו וזה עלה לי 200 שח היא הייתה מזיעה וכעוסה...

נחשו איך זה נגמר...

כמו כן היתי בדייט שלישי בהופעה של זמר יהודי, והיא רצתה איכשהו לרקוד וביקשה שאלך לקצה השני של הרחבה שם .. היה מבאס.

ואחרון .. פעם ניפגשתי עם מישהי לדייט ראשון באיזה מקום רוחניקי כבד בצפון שמגיעים אליו כל מיני אנשים בודדים וכאלו שרוצים לחזור בתשובה. היא באה לשם לשבת כדי לברוח מההמולה סביבה. ושנינו יושבים לנו בין כל מיני יצורים מעולם אחר ומדברים וצוחקים. ותוך כדי הסתחבקנו עם המוזרים הללו.

לגבי לאכול במסעדה בדייט ראשון. אז ככה אם הדייט הוא מבאס את החיים, ,,, אני מזמין לאכול ומדבר איתה כמו לאל חבר/ידידה ולפחות מעביר ערב עם אוכל טוב

אם היא מוצאת חן בעיני , קפה ועוגה קטנה !!

ועשינו מלחמת שלג (אה.. בשלב יחסית מתקדם..)

    מישהו שאני מכיר ישב עם הרבנית שלו.  באותה תקופה ברח מהכלא פושע ממש מסוכן וכל המדינה דברה על זה והיתה בלחץ.  בקיצור, הם יושבים ומולם עוברת איזו גברת, עוצרת מולם בתדהמה ומתחילה לצעוק:  קומי, תברחי, זה בני סלע, תברחי ממנו אבל מהר...

     מיודענו הרגיעו אותה, ואז היא סופקת כפיים ואומרת:  אוי, איך שפתאום כל אלו שדומים לו יוצאים מהחורים.. 

    בציבור החרדי, נהוג שהבחור מחזיר את הבחורה הביתה במונית (אולי רק בפגישה הראשונה, לא בטוח).  כל נהגי המוניות באזורים החרדיים מכירים ת'קטע הזה טוב.  הם יושבים להם במונית, וברמזור הנהג מסתובב אליהם:  "תשמעו מילה שלי- זה לא ילך.  עזבו, אתם לא מתאימים"...

   ונחשו מה?

טוב, הם באמת נפרדו.  מילה של נהג מונית עם נסיון..

1. יצאתי לדייט באזור גן הוורדים והיה ממש קר אז נשארנו ברכב ואז הגיע המשטרה וביקשה תעודות זהות והתחילה לתחקר אותנו כי הם חשבו שאנחנו מתצפתים על הכנסת...

2. באמצע דייט מתקדם כולי שופכת את הלב ופתאום מאחורי הספסל מתחיל לרוץ לו דורבן לבן ואז אני צועקת מזה הקיפוד הענק הזה ומתחילה לברוח

3. הסתובבנו לתומנו פתאום עובר כלב ענק ומפחיד ומתחיל לרחרח דווקא אותי מכל האנשים מסביב, ואני מרוב בהלה קפצתי על המדוייט שלי ודרכתי עליו

הפאדיחות של הלייף!!!

הגעתי חצי שעה לפני דייט, והייתי מורעבת,

כדי לא לעשוק את הבחור בפגישה החלטתי לשבת לאכול..

באיזה שלב אני מקבלת שיחה ממנו וקולטת שבעצם הוא יושב עם הגב אליי בדיוק 2 שולחנות ממני..

החלטתי לפדח את שנינו! 

לקחתי ת'תיק ות'פיצה והתיישבתי מולו!

ממשיכה לדבר איתו בפלאפון ליד האוזן! 

לקח לו שתי שניות לקלוט עד שהתפוצצנו מצחוק..

רק המבט של "מה הבחורה הזאת חושבת לעצמה שהיא מתיישבת כאן! ועוד דוסית!" - חחח - אחד הטובים!

אני מתקשר טלפון ראשון למישהי.  שלום, מדבר *******, מה נשמע? וכן הלאה.   ואני מרגיש שהיא קצת קרירה ומסויגת (קצת הרבה..).  טוב, אז אני מעדיף שלא להאריך יותר מידי ושואל אותה מתי יהיה נוח לה להפגש.  להלן בערך הדיאלוג:

היא:   להפגש?  למה?

אני (מת מפדיחות ומחפש מילים):  כי...  אהמממ... כי... הביאו לי את הטלפון שלך ו...

היא:  מי הביא? 

אני (יו, מה עושים?): טוב, אז הציעו אותנו ו... אהמממ... איך שהבנתי...

אתם מבינים, באיזשהו שלב היא נזכרה שהיא מחכה לטלפון ממישהו שהיא אמרה כן להצעה...  

טוב, היא נורא התפדחה, והשתדלתי ככל יכולתי לשמח אותה ושלא תתפדח כלל.. 

וגם החיוך המטומטם שמרוח לי על הפנים בגלל הסיפור הזה!

"שכחו" לשאול את הבחורה אם היא רוצה לצאת איתו..

הבחור התקשר, והיא לא ידעה מי הוא, מה הוא ומה הוא רוצה מהחיים שלה..

(בסוף הם יצאו אבל לא יצא מזה כלום..)

היה קורע לראות את הפרצוף שלה מחליף צבעים (הייתי שם כשהיא קיבלה ת'טל' הנ"ל..) כשירד לה האסימון..

1. פגישה שניה, גן שעשועים אזורי, הגעתי מוקדם והתנדנדתי בעיינים עצומות, פתאום אני קולטת אותו מולי (גם הגיע מוקדם..)

2. אותה פגישה, אחרי הנדנדות הלכנו להתנדנד בנדנדה של ה2 (האלו האלכסוניות), למגלשה ולבערך לכל המתקנים שלא פחדנו שישברו..

3. פגישה אח"כ, נמאס לו לשבת אז הוא קם והתחיל לשיר ולרקוד... ואני זורקת עליו דשא כי לי אסור וזה לא יפה לעשות דבר כזה...

4. אותו אחד, "דייט המאורסים" עלינו על טרמפ והנהג שואל אותנו אם אנחנו מאורסים, הגענו לבית קפה והמוכרת שואלת אותי כמה סוכר בעלי רוצה.. יום אח"כ חבר שלו קופץ עליו בצרחות "מזל טוב! איך לא ידעתי?" (מסתבר שהוא ראה אותנו יחד..) ושבועיים אח"כ (אחרי שכבר נפרדנו) אני מגלה שחברה אחרת התקשרה לחברה טובה שלי לשאול אם התארסתי והיא לא ידעה.. (וגם, ראתה אותנו באותה פגישה..)

5. (מישו אחר) שנינו יושבים בספריה ציבורית ושומעים מערכון קורע באוזניות, ונשפכים מצחוק. וכל האנשים ה"מכובדים" מסביב מסתכלים ולא יודעים אם לצחוק או לכעוס..

6. פגישה ראשונה. הבחור מתקשר, שנינו עמוסים אז קובעים לעוד 4\3 שעה, הבחור דנן מגיע אחרי חצי שעה (אני עוד מסתרקת..) לוקח אותי לגן משחקים ופותח פק"ל קפה.. (יצא גבר!)

7. פגישה ראשונה, קצת 'יבש', במקרה היה איתי הלפטופ, אז הראתי לו סרטונים שיש לי.. (בכלל, אני ולפטופ בפגישות- זה שילוב טוב..) (מה שכן, בפגישות אחרי דווקא לא היה יבש בכלל..)

8. מגיעה לפגישה, אחרי שכבר בטל' אמרתי לו שאני לא רוצה בית קפה\מסעדה\אוכל הוא מוציא שתי שקיות ממתקים (פקעלעך בעברית) ואומר "מתוק זה לא אוכל, זה אויר!" (ונאלץ לאכול חצי מהשקית שלי, כי אני לא אוכלת חלב עכו"ם)-> הפגישה הכי מתוקה שהיתה לי..

יש לי עוד, אבל לא הכל מיועד לפרסום...

גם אני הסתובבתי עם המחשב בפגישות, אבל רק בפגישות ממש מתקדמות, כשעשיתי הכרות בין המדוייטת לחברי כמעט הטוב ביותר שנמצא אצלי בתיק.

אבל זה היה רק חשיפת עוד חלק באישיות שלי...

רואים מהסיפורים האלה שזה אחת התקופות הטובת בחיים.

זאת תקופה עם הרבה דברים- טובים ורעים

וכמו בכל דבר- השאלה על מה אתה מסתכל.

על הדייטים המשעממים\הזוייים במובן הרע של המילה\מעצבנים\שוברי לבבות\מתישים

או על הצד המצחיק\משעשע\נחמד\כיפי\מעניין של העניין..

זה נחמד להיות רווק!

זה נחמד להיות נשוי!

אבל להיות באמצע?!?!?!?!?

הזוועה בהתגלמותה!

זה קשה! פשוט אנחנו ממתיקים את זה! ומוצאים בזה את הנקודות הטובות!

ועם כל הקשיים- זו תקופה שעוברים פשוט!

שיהיה מצחיק וכיף להיזכר בה ולראות שעברנו אותה!

אנשים מתייחסים לזה בדיוק כמו שהם מתייחסים לטירונות. סובלים - אבל זוכרים רק את הטוב...

אבל הכי כיף שהיא קצרה ולא ארוכה ומיגעת...

אני אישית אמרתי לעצמי שאני לוקח את התקופה הזאת בסבבה,זורם וכמובן נהנה לפגוש עוד יהודים חמודים ודעות שונות, הרי מכל יהודי אפשר ללמוד אצל לפני כל דייט אני מתפלל ומבקש מה' שאם זה לא זה שיראה לי מה אני צריך לקחת מאותה בחורה הרי בטוח שיש משהו שיקדם אותי בעבודת ה' בזכותה וב"ה זה עובד בנתיים מכל אחת שיצאתי איתה (ב"ה אני רק בתחילת הדרך ולא היו הרבה) לקחתי דברים חשובים לעבודת ה'....

"מה קרה ? את חיוורת, את מרגישה טוב?"

אז אמרתי לו שהכל בסדר , רק לא התאפרתי כמו שצריך...

והם היו עסוקים בלהחליף פרטים והיום הם נשואים!

הוא היה שוטר תנועה

ובמקביל עצר 2 נהגים (נהג ונהגת)

הוא אמר להם שלדעתו הם מתאימים ושבזמן שהוא כותב להם את הדו"חות שיחליפו פרטים

בסוף הם התחתנו ואפילו הזמינו אותו לחתונה!

אני חושבת שקודם כול צריך להפריד בין הקושי שמייצרות הנסיבות לבין קושי שנובע מהקשר עצמו.

חודשיים שבהם נפגשים פעם בשבועיים הם לא חודשיים של היכרות כמו בקשר שבו נפגשים פעמיים בשבוע.

קשר בתנאים מורכבים מצריך יצירתיות וגמישות משני הצדדים. אפשר לייצר חוויות משותפות גם מרחוק, בשיחות וידאו, משחקים משותפים, ואולי גם למצוא הזדמנויות לנסוע אליו ולהיפגש מעבר ליציאות הרגילות.

חשוב גם לשים לב שההתקדמות הרגשית ( וגם הטכנית) לא נשענת בעיקר על שיחות טלפון, כי קרבה שנוצרת משיחות ארוכות לא תמיד משקפת את עומק ההיכרות במציאות.

וכשכבר נפגשים, צריך להבין את המגבלות של שני הצדדים. הוא מגיע מותש פיזית ונפשית מהצבא, אבל גם עבורה ההמתנה וההתמודדות עם המרחק אינן פשוטות. כדאי להתאים את הציפיות מהמפגשים למציאות הזו.

לא כל מחשבה, חשש או התלבטות צריכים להפוך לשיחה זוגית. בשביל זה כדאי שיהיו אנשים נוספים שאפשר להתייעץ איתם, שאפשר לעבד איתם מחשבות בלי להעמיס הכול על הצד השני.

ובעיקר, לא כל שיחה צריכה להיות עמוקה ולא כל דייט צריך להסתיים במסקנות. צריך להשאיר מקום גם לצחוק, ליהנות ופשוט להיות יחד. בטח באינטנסיביות כזו של קשר.

ביטחון בקשר לא מחייב ודאות לגבי סופו וגם לא ממש אפשר להיות מושקעים כל כולך בקשר אם סדר הפעולות מתהפך. הוא יכול להיבנות גם מתוך התחושה שיש מספיק טוב כדי לרצות להמשיך להכיר. לא צריך לצפות שהקשר יהיה כולו שמחה ונטול ספקות, אבל כן חשוב שהספקות לא יתפסו את רוב המקום. כי אם כל הזמן עסוקים בלברר האם טוב לנו יחד, לא משאירים מספיק מקום לחוויות שיאפשרו לנו באמת לדעת את זה. חלק משמעותי מהבירור הוא לא רק לדבר על הקשר, אלא גם לחוות אותו.

בהצלחה לזוג ושיחזור לשלום בעזרת ד'.

אעביר להם.

אשמח לעוד תגובות...

עם מישהו או מישהי שמתעסקים בל'קראת זוגיות',

לא כל כך יודעת איך זה נקרא היום,

אבל זוכרת שיש הדרכה לקראת, לייעוץ והכוונה וכל זה.

תודה 🩷

צאו להליכה

לכו לעשות קניות

לכי איתו לקנות טלפון/מחשב

לך איתה לקנות משהו שהיא אוהבת

לכו ביחד אפילו לתחנת דלק וניפוח צמיגים.

לא יושבים על ספסל ומדברים.

אבל הפוך. זה מה שגורם לקשר להיות לא מספיק נקי ונעים.

כי הם מדברים על דברים מעיקים גם, כמו התלבטויות בקשר וכזה,

וזה לא במקום של דייטים רישמיים ולכל אין את ההכנה למפגש בינהם כמו לדייט ואין את הניסיון לדבר בצורה ספציפית שץעשה אוירה נעימה וכזה.

וזה טבעי, כי באמת השלב הוא שהקשר כבר לא דייטים רישמי, ולכן השאלה היא איך שם שומרים על הקשר מרגש ונעים ולא מייצר מועקה.

קלילות זה אופי.

אני זוכרת מדוייט שכל דייט איתו היה נורא כבד, עמוק וכבד, התחרפנו בכל נושא, חזרתי עם מועקה למרות שעל פניו הכל התאים.

משהו בחיבור של שנינו (גם לי יש צד כבד) יצר תסבוכת מכל דבר קטן.

אם אחרים צדדים אחרים שלי גם יוצאים.

החיים לא כאלה כבדים בטח לא בגיל הזה.

אם כל דייט יוצר מועקה, אולי כדאי להעלות את השאלה האם זה מתאים ברגש ולא על הדף.

ועוד עצה

אולי שלא ידברו על התלבטויות בקשר ופשוט ינכחו בקשר?

לסכם שלא מדברים על זה מספר דייטים ושכל אחד ימצא מישהו אחר לפרוק לו על ההתלבטות בזמן הזה.

הם גם מאד יודעים להנות יחד.

כשהם כן מצליחים לעבור את המוזיקה הם ממש נהנים יחד.

רק שכל הקשר בשיחות למשך שבועיים מייצר שמעלים נושאים כבדים לשיחה, וגם שעיפים מותשים נפשית ופיזית כשהן נפגשים כבר.

והם באמת מבינים שהחיים לא אמורים להיות כבדים,

רק לא מבינים איך לשנות את זה.

לא לשתף אחד את השני בלבטים מחשבות?

לשים לב על מה מדברים? זה לא מייצר קשר פלסטיקי?

גם ההבנה שהתלבטות על הקשר עדיף לספר למורה/מתווכת/ חברה ולא לבן זוג, נותנת תחושה קצת של קשר לא מספיק פתוח וכנה. לא?

וממש תודה על התגובה 🩷

לא נראה לי שנכון להעלות כל התלבטות כל הזמן.

זאת תקופה של רכבת הרים והרבה רגשות וחששות

אם נשתף כל רגש חולף זה יכול ליצור בלבול וחוסר ביטחון אחד אצל השניה.

אולי לסכם זמן של כמה דייטים להנאה בלי חפירה על הנושא.

זה לא אומר להסתיר, זה אומר לשתף מאוחר יותר כשהדעה מגובשת.

בזוגיות אחרי חתונה זה שונה, יש כבר ביטחון בקשר ושיתופים של רגשות לא מערערים את הביטחון.

אעביר להם.

ממש שמחה על כל תגובה פה.

כי אני מרגישה שממש אין לי מושג בנושא כי לא הייתי שם,

ואין להם יותר מידי עם מי להתייעץ מעבר אלי.

לפעמים גברים חושבים שכנות מחייבת לשתף בכל ספק והתלבטות, אבל חשוב להבחין בין פתיחות בריאה לשיתוף יתר.

התלבטויות הן חלק טבעי מהיכרות, אך לא כל ספק צריך להעלות מול הבחורה. לפעמים נכון לקחת זמן עם עצמך להבין מה מפריע ולהתייעץ עם אדם שאתה מעריך.

היה גבר שמאוד הערכתי שידע לומר לי ,אני צריך קצת זמן עם עצמי, וחזר אליי אחרי שעיבד את הדברים. בעיניי זו בגרות ואחריות רגשית.

לעומת זאת גבר אחר שגם היה כמה אבל אובר שיתוף חוזר של :רוצה, לא רוצה, מתלבט" עלול לערער את תחושת הביטחון של הבחורה בקשר!

המסר הוא לא להסתיר רגשות או להימנע מכנות. להפך, כנות היא בסיס לקשר בריא. אבל יש הבדל בין לשתף את הצד השני באמת שלך, לבין להפוך אותו לשותף לכל סערה פנימית שעוברת עליך... ולזרוק את זה עליו.

בעיניי, גבריות בוגרת היא לדעת להיות כן ופגיע, ובו בזמן לגלות אחריות רגשית ושיקול דעת לגבי מה משתפים, מתי ואיך.

לא מעט קשרים עלולים להסתיים דווקא בגלל התנהלות כזו, ולא בהכרח בגלל חוסר התאמה. שימו לב לזה.

תאמת שאצלם זה דווקא הבחורה שיותר מעלה הכל מאשר הבחור.

הוא מדבר איתי ומעלה הרבה מולי ומשתדל מולה פחות. אבל היא כל התלבטות מעלה בפניו.

אעביר להם את דעתך.

תודה!

בסוף, תחושת ביטחון היא דבר בסיסי בקשר.

ולא צריך להרגיש באופן כרוני התשה

אין עניין לייצר שמחה בכוח כשהיא לא קיימת גם אם בהתחלה היה מאוד טוב.

אם כשהם נפגשים אין תחושת הקלה ורוגע, זה משהו שצריך לתת עליו את הדעת.

ואם יש אפשרות לקחת קצת הפסקה מהמילואים לטובת הדייטים, אני חושבת שזה יכול לעשות טוב ולאפשר לבחון את הקשר בצורה רגועה יותר.

מסיים עוד חצי שנה.

הם מאד יודעים לשמוח ולבנות יחד,

רק שהרבה פעמים זה לוקח להם זמן כי קודם יש מועקות ורק אחרי זה נרגעים ושמחים.

מרגיש לי קצת שהיא מחפשת אצלו ביטחון מעבר לרגיל, משהו שעובר כבר לתלות קצת אולי.

איפה הגבול?

אני חושבת שחשוב לא למהר לפרש את הצורך שלה בביטחון כתלות. לקבל תחושת ביטחון מהבחור שאיתו היא בונה קשר זה צורך בסיסי וטבעי(:

לפעמים אנשים חושבים שנשים מחפשות בעיקר ביטחון חומרי אבל בעיניי, מה שאישה באמת מחפשת הוא קודם כל יחס יציבות אכפתיות ותחושה שיש לה על מי להישען.

במקום לשאול אם היא זקוקה ליותר מדי ביטחון, הייתי שואלת מה עוד לא ניסינו לעשות כדי שהיא כן תרגיש בטוחה בקשר?

אולי לדבר איתה יותר, ובעיקר להקשיב לה באמת. לא רק הקשבה פסיבית, אלא הקשבה פעילה, מתוך רצון להבין את עולמה הפנימי.

אפשר לשאול מאה שאלות שלא נוגעות בנקודה, ואפשר לשאול שאלה אחת מדויקת שפותחת את הלב.

והשאלה החשובה בעיניי היא: מה פותח לה את הלב? 🩵

יש כאן אנשים שמתמודדים עם אכילת לב? יעני יצאתם עם מישהי/ו תקופה ואחרי כמה זמן אתם אוכלים את הלב על טעויות שעשיתים דברים שלא אמרתם וכו'? איך אתם מתמודדים עם זה?

אני לדוגמא יצאתי עם מישהי ואני כל כך אוכל את הלב על זה שהיו דברים שהיה צריך להגיד שלא אמרתי לדוגמא בדייט האחרון שלנו שבאמת הייתי מאוהב בה עד השמיים שיחקנו משחק כרטיסיות והיה שאלה אם היית יכול לעשות דבר משהו ולא לדפוק חשבון (משהו בסגנון) מה היית עושה? ואני כל כך רציתי להגיד לה הייתי אומר לך שאני אוהב אותך, והיא באמת הבחורה הכי טובה שיצאתי איתה בזכותה השתניתי הפכתי להיות בחור אחר אחרי הפרידה פתאום מצאתי המון חסרונות שיש בי שקשורים בהכרח לזוגיות בטחון עצמי וכו' ובזכותה פשוט השתניתי הפכתי להיות בחור אחר לגמרי (גם יותר הרזיתי ושניתי הרבה דברים בחיצוניות שלי) האמת שניסתי להגיד לה את זה לפני כמה חודשים ולהחיות את הקשר אבל היא חשבה שזה לא מתאים ווואלה מאז אני פשוט אוכל את הלב שלי איך להתמודד עם זה?

קודם כל, זה כואב, שורף וכו'... כל התארים הקשים שיש.

אחרי שמספיק כאבנו והרגשנו,

אפשר לחשוב מחשבות בונות על גב הקושי הגדול.

(מתי יודעים שמספיק, מחכים קצת זמן)

בסוף בסוף בסוף...

כשאדם אוכל ת'לב, מה שמפריע לו זה לא רק העבר

אלא בעיקר העתיד.

למה?

כי זה שעשיתי טעות, זה לא אומר שלא יהיו לי עוד הזדמנויות.

האמונה בעתיד טוב יותר היא הנקודה שדרושה לחיזוק בעיקר בדברים כאלה.

הציפייה להזדמנויות חדשות היא קשה, אבל היא בידינו.

חיבוק גדולה ובהצלחה רבה!

תזכור שלפעמים התחושות האלה הן אמיתיות, לפעמים הן חכמה בדיעבד.

אחרי שנרגעים כדאי בצורה שכלית להבין מה בשכל ומה ברגש

ואם צריך וזה נכון לכל הגורמים יש הזדמנות שניה.

סיפורים כאלו לדעתי בעיקר מחלישים. על רוב מקרים שבהם הסגולות לא עובדות, לא כותבים סיפורים מרגשים, ואז אנשים תולים תקוות ונופלים לייאוש יותר חזק.

גם לא אהבתי את המסגור שאסור שהבת הצעירה תתחתן לפני הגדולות. כידוע, במקורות מי שהקפיד על זה במיוחד היה לבן הארמי. לא בדיוק דמות להערצה. מקרים של נישואי אח צעיר לפני הבכור הם מורכבים וצריכים להתנהל ברגישות, אבל אין עניין שהצעיר יסבול רק כי האח הגדול עוד לא מצא.

(ומסכן הבא בסיפור הזה, שכיאה לציבור החרדי, צריך לממן 4 חתונות במחירי עתק כולל דירה ומחייה לשנה לכל בת. היה עדיף לבקש מהחתן המהולל להתפלל ברווחים גדולים יותר כדי שהאבא יוכל לחסוך...)

במיוחד שאצל כל אחד יש קושי אחר.

כל הסגולות הן גורנישט, נאדה, כלום ושום דבר. כל סיפורי המופתים מתבססים על חומר פלצבו שבמקרה עזר, פעם אחת מתוך טריליון, ואז הכריזו עליו כעל תרופת פלא. להבדיל, גם לנוצרים ולמוסלמים יש סגולות, קמעות, קברי צדיקים ושאר האמצעים למשוך לקב"ה בזקן שאין לו.

אך נימת הזלזול שלך בעניינים שרבים מחכמי ישראל ייחסו להם משמעות גם אם שולית, מקוממת ויש בה טעם לפגם. חוץ מזה, אתה בהחלט מוזמן להחזיק בעמדתך, אך דע לך שאין כמעט דרך לחקור בכלים אמפיריים את אמיתות הצלחת סגולות ואמיתות מופתים, וכנראה שגם לו היתה כזו, רובן לא מעולם לא נחקרו וכנראה שלעולם לא ייחקרו.

אתה יכול לטעון שאין שום סיבה להאמין שדברים כאלה עובדים, אך קביעה נחרצת שהכל שקר ושטויות היא לא מדעית, לא רצינית, ולדעת רבים וחכמים - גם לא נכונה.

וזה הולך ככה:

אם גדולי ישראל הם כאלה גדולים, ובעלי המופתים מחוללים ניסים בסיטונות, והסגולות עובדות, אז איך זה שבעיתות משבר עם ישראל אוכל אותה? איך זה שאותם ה"גדוילים" על עצותיהם וסגולותיהם לא היו מסוגלים להתמודד לא עם תנועת ההשכלה, לא עם עזיבת הדת, לא עם המשטר הסובייטי ולא, להבדיל, עם "גזירת הגיוס"? איפה אסטרטגיות מבריקות (חוץ מהפגנות חד-גוניות ועצרות משמימות), איפה פולסא דנורא, איפה פיטום הקטורת שפועל את פעולתו, מה עם קמעות, לחשים וקברי צדיקים? מה יש לרבי נחמן לומר על המלחמה באוקראינה (כשבוע לפני הפלישה אורגן אירוע רב-משתתפים על הציון שלו באומן)? האם רבי מגור ביטל את הקורונה כפי שהאדמו"ר מוויז'ניץ ביקש ממנו?

אם מישהו טוען שהוא ברווז, אך בשעת השי"ן מתברר שהוא לא יודע לשחות כמו ברווז ולגעגע כמוהו, ברווזיותו מוטלת בספק רב.

אני מראש מתנצל על התקיפוּת, אני לא אוהב להתבטא כפי שאתבטא כאן, אך הזלזול שלך בחכמי ישראל חייב לקבל תגובה הולמת, אל נא תעלב:

טענתך משולה לטענה שחץ וקשת הוא כלי נשק דמיוני שלא עובד, מכח העובדה שהתברר שמישהו ירה חץ פעם לכיוון מטרה ולא היה פיצוץ בקנה מידה של נשק גרעיני. וכמו כן, התברר שפעם מישהו ירה והחטיא.

אפילו המופתים הכי עוצמתיים, כמו ירידות האש של אליהו הנביא - לא היתה לגביהן וודאות ברמה שאפילו צדיק כמותו היה יכול לסמוך עליהן, ולכן אליהו נס על נפשו מפני איזבל.

"וַיַּעֲנֶ֣ה אֵלִיָּ֗הוּ וַיְדַבֵּר֮ אֶל־שַׂ֣ר הַחֲמִשִּׁים֒ וְאִם־אִ֤ישׁ אֱלֹהִים֙ אָ֔נִי תֵּ֤רֶד אֵשׁ֙ מִן־הַשָּׁמַ֔יִם וְתֹאכַ֥ל אֹתְךָ֖ וְאֶת־חֲמִשֶּׁ֑יךָ וַתֵּ֤רֶד אֵשׁ֙ מִן־הַשָּׁמַ֔יִם וַתֹּ֥אכַל אֹת֖וֹ וְאֶת־חֲמִשָּֽׁיו"׃ - מלכים ב, פרק א

"וַתִּשְׁלַ֤ח אִיזֶ֙בֶל֙ מַלְאָ֔ךְ אֶל־אֵלִיָּ֖הוּ לֵאמֹ֑ר כֹּֽה־יַעֲשׂ֤וּן אֱלֹהִים֙ וְכֹ֣ה יֽוֹסִפ֔וּן כִּֽי־כָעֵ֤ת מָחָר֙ אָשִׂ֣ים אֶֽת־נַפְשְׁךָ֔ כְּנֶ֖פֶשׁ אַחַ֥ד מֵהֶֽם׃ וַיַּ֗רְא וַיָּ֙קׇם֙ וַיֵּ֣לֶךְ אֶל־נַפְשׁ֔וֹ" - מלכים א, פרק יט.

כמובן שאין בכלל מה להשוות בין נסי הנביאים לסגולות של אדמו"רים, אך קל וחומר בריבוע - יש כאן.

גם הדוגלים בסגולות מבינים שאין הבטחה שהן תעבודנה, וגם כשעובדות - השפעתן מוגבלת ומצומצמת מאד. אבל למה לנו לדבר על סגולות, הרי ברור (לי לפחות) שתפילות יש להן פעולה חזקה הרבה יותר מאשר סגולות, וגם התפילות הכי עמוקות ונשגבות אין לגביהן שום וודאות שתישאנה פירות כפי שהמתפלל קיווה.

בקיצור, ה"הוכחה האמפירית שלך על דרך השלילה" לא פחות ממגוחכת, לא הוכחה ולא אמפירית, אך שלילה של הנחת מוצא שיש לך הבנה כלשהי בנדון - בהחלט יש כאן.

יאללה, שאדמו"רים והבאבות יגזרו על שופטי בג"ץ להפסיק את המרדף אחרי החרדים. כל כך פשוט, לא?

היא הנותנת: בתנ"ך הניסים היו גלויים, עוצמתיים, ובמשורה, ואילו בחומש הסגולה היחידה היא נחש הנחושת. החל מתקופת הגמרא התחיל מעין פס ייצור של ניסים וסגולות.

לחשוב שצדיק גוזר והקב"ה מקיים זה איזהו חוק פיזיקלי, שפשוט עובד כך, זו הבנה שגויה מאד שהופכת את יחס העובד והנעבד ביהדות למעין עבודה זרה. ה' ירחם. לא לזאת היתה כוונת חז"ל.

תיארת מקרים שבהם אדם עשה מעשה (סגולות עם מקור מאוחר מאוד-אם בכלל יש לזה מקור- לא מצוות של ממש) ומיד מה שהוא רצה קורה בדיוק ברגע הנכון, מקסימום עם טיפה שינוי. ממש כספומט ברור שלוחצים על כפתור, ומיד הקב"ה עובד אצלך ונותן לך תוצאה ברורה.

מעבר לכך שזה ממש לא מציאותי, זה גם לא נכון מבחינה רעיונית.

וגם כן חולקת על כך שזוגיות זו איזו סגולה רוחנית שנופלת על מי שצדיק, ולא קשר אנושי שדורש עבודה והשתדלות מעשית, שיש לו ערך רוחני בשמיים. יש המון אנשים לא צדיקים בלי מידות ובלי כלום שנשואים. זה הכל שאלה האם מצאת מישהו שמוכן לקחת אותך ואתה מוכן לקחת אותו. כמובן שמידות טובות וכו מעלות את הסיכוי ומשפרות את איכות הקשר. אבל בתכלס, שני טיפוסים בעייתים בכל הבחינות, כל הם מחליטים שמתאים להם ביחד, יכולים לקיים חיי נשואים ארוכים יציבים. אין לזה קשר לסגולות.

אני לא מבין איך הסקת את שהסקת מתוך דבריי, אך נניח לכך.

כאמור, אני רחוק מלחבב סגולות, וחושב שגם לקיים מצוות של ממש מתוך גישה של 'כספומט' כפי שתיארת, זה בעייתי מאד, וסגולות לא שונות מזה.

בעיניי, סגולות לגיטימיות הן כאלה שעומדות ב3 תנאים, (הגיוני שיש עוד תנאים שטרם חשבתי עליהם):

• שהן נכנסות תחת קטגוריה רחבה של 'מעשים טובים', כגון עניינים שיש בהם חיבוב מצווה או כיו"ב.

• שהאדם יעשה זאת שלא מתוך מחשבה בעייתית שיש באפשרותו 'להפעיל' את הקב"ה בסגולה שהוא עושה.

• שהעיסוק בסגולה או באכזבה כשהיא לא פועלת כפי הרצוי לא גורם לזלזול או פקפוק ביסודות האמונה, ולא מביאים את האדם להרהר אחר מידותיו של הקב"ה.

אני חושב שקיימת גישה לפיה הסגולות פועלות לפי חוקי טבע רוחניים, ולכן גם שימוש בסגולות בתור דבר מנותק לחלוטין מעבודת ה' הוא דבר לגיטימי, כי זו כמו השתדלות טבעית, פשוט במישור המטא-פיזי. ייתכן שיש גם מחכמי ישראל שנקטו כך, אינני בטוח. בין כך ובין כך - אני מסתייג מאד מגישה זו. וסבור שיש בכך חשש 'דרכי האמורי'.

ראשית, התורה מבטיחה עושר, אושר וביטחון לעם ישראל כולו בתור קולקטיב, בתמורה לקיום מצוות קולקטיבי. השכר האישי שמור לעולם הבא. מאז ומעולם לא היו חסרים צדיקים שרע להם, ולא רק צדיקים.

שנית, אנחנו חיים בתקופה של היעדר הנבואה ושל העלם והסתר. אמפירית, זוג של הומואים הייטקיסטים אוכלי שרצים יהיה עשיר ומאושר הרבה מאברך משי, אשתו הגננת ושבעת ילדיו.

ככה יש רוחניקים, א-רוחניקים, ואנטי-רוחניקים. התגובה הפבלובית נגד כל אמירה רוחנית היא לא א-רוחניקית אלא אנטי-רוחניקית. נוקשות שאינה רציונלית אלא רציונליסטית. שלילה מראש מבלי לבדוק או לאפשר בדיקה.

לפני עלייתם של מדעי המוח זילזלו בכל מיני טכניקות מנטליות כפסיכוחוגיה בגרוש או פסאודו-מדע, והיום "פסיכולוגיה חיובית" למשל מתגלה כדבר מאוד ממשי, למרות שבשמיעה ראשונה זה נשמע כמו הבלים ניו-אייג'יים.

אתה מתגנדר במשפט "מתאם אינו סיבתיות" אבל אתה מתכוון לומר "אין שום סיכוי בעולם שיצליחו לגלות בכלל איזו סיבתיות". אמר בליבו ולא הוציא בשפתיו.

במבחן התוצאה, התרופה עדיפה. לפסיכולוגיה חיובית יש השפעה קטנה מאוד. העולם שלנו מאוד, אבל מאוד חומרי וגשמי.

לא, אין שום סיבתיות בין חזרה על טקסט/טקס בואכה הפרשת חלה כלשהו לרצונו של ה' להיעתר או לא להיעתר לבקשה. אחרת המגזר החרדי היה המצליח, הבריא והעשיר ביותר בין כל המגזרים, והוא לא, בלשון המעטה.

תרופה היא אלמנט תומך בלבד, בהקשר הנפשי. פיגום, או קביים, אם תרצה. טכניקות מנטליות, כאשר מבוצעות נאון ובהתמדה, משיגות אפקטים יציבים יותר. יותר מזה, יש פעולות שאדם יכול לעשות ששוות בערכן, מבחינה מחקרית נכון להיום, לתרופות ברמות מסויימות - כמו כושר ברמת מאמץ בינונית באופן קבוע. אפילו אכילה מודעת, כלומר ללא טלפונים ועם מעט דיבורים ועם ניסיון להרגיש את תהליך האכילה בשרירים וכו', התגלתה כאירוע/טכניקה שמחזק מערכות מוחיות. זה שמעתי מד"ר טרייסי מרקס.

והפיסקה השנייה שלך נהדרת, היא הודאה מפורשת בכך שאתה אנטי-רוחני. אתה שולל מראש ומניח שאין היתכנות לקשר כזה, גם אם קשר מורכב. יש תרופות שעוזרות ב40% ועדיין אתה תקבל אותן, אבל סגולה של 40% אתה תטען שזה רק מתאם מקרי. זה לא היגיון, לא רציונליות, ולא כלום. זה אמונה הפוכה; דוגמטיזם מהצד השני.

לאירוע בעל אופי רוחני בהחלט תיתכן השפעה משמעותית (נניח, לפלוני היה דייט מדהים שבעקבותיו הוא לא הצליח להירדם, קיבל אנרגיות והשלים את העבודה הסמינריונית שהיה צריך להגיש מזמן). מאידך, אם פלמוני יטען שדייטים הם סגולה להגשת עבודות סמינריוניות, זאת הכללה והטעיה.

אזי הייתי מייחס אפילו לסגולות המפוקפקות ביותר סיכוי גדול יותר להביא לריפוי על פני התרופות הנ"ל לאחר ניכוי אפקט הפלצבו...

כמובן שאם מדד היעילות הוא לא יעילות בריפוי, אלא יעילות בתחומים אחרים, למשל בגרימת תופעות לוואי - התרופות לוקחות ללא ספק.

*הבהרה - אני לא טוען שלא תיתכן השפעה חיובית לתרופות הנ"ל, אך לא בתור גורם ישיר לריפוי. (כמובן שמדבור בתחום רחב ויש הבדלים גדולים בין סוגי ההפרעות וסוגי התרופות, ואין לראות בדברים ייעוץ רפואי וכו'...)

"וְרֵאשִׁית עֲרִסוֹתֵיכֶם תִּתְּנוּ לַכֹּהֵן לְהָנִיחַ בְּרָכָה אֶל בֵּיתֶךָ" - יחזקאל מד, ל

שואף לאפס, לא מחזקים אף אחד, רק גורמים לאנשים לפקפק בסיפורים אמתיים ופחות גרנדיוזיים על השגחת ה'.

לפני שבוע חבר קרוב שלי התארס, הבחור הכי מבוגר בישיבה כמעט. שאלתי אותו במה הוא תולה שפתאום השידוך הצליח?

הוא אמר שארוסתו הלכה 40 יום לכותל. ביום ה-41 הם נפגשו, ובפגישה השביעית הם סגרו.

אנחנו יהודים מאמינים. כפי המצוות והעברות - כך יהיה לנו טוב או רע בחיים (גם אם יש דיליי בעונש או בשכר). מי שלא מאמין בזה, חסר לו יסוד עצום בעבודת ה'. זה העיקר ה-11 ביג' עיקרים.

כנראה אתם חושבים שמועיל לשידוך זה להתקשר לעוד שדכנים ואתרים ולשפר מיומנות תקשרות. "כוחי ועוצם ידי". לא. לשידוך צריך זכויות רוחניות. ההשתדלות זה לצאת ידי חובה.

וכן, יש מצוות מסויימות שמועילות לשפע כזה או אחר ספציפי. והצדיקים מגלים זאת.

ואם זה מחליש - זו הסתכלות לא נכונה, אנחנו לא מכריחים את ה' לתת לנו כמו כספומט. צריך לבוא בענווה ולתת את המתנה הזו לה', ואם יהיה טוב בעיניו, הוא יתן לנו את מבוקשנו. ואם לא, העבודה הרוחנית שלנו תישאר לזכותנו לנצח בכל מקרה. "האומר סלע זו תהא לצדקה בשביל שיחיה בני, הרי זה צדיק גמור". (פסחים)

ומה שאמרו במסכת אבות [א ג] "אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב על מנת לקבל פרס", דהיינו, באופן שהוא מתחרט על הצדקה שעשה, אם לא יקבל את השכר שהוא מצפה לו. אבל אם הוא מתכוין רק שהצדקה תועיל לו, ואם לא תועיל, גם לא יתחרט על הצדקה, הרי זה צדיק גמור. (תוספות)

מאיפה הבאת את זה? מה הקשר?

וכי יש לנו איזו שהיא הבטחה לקשר ישיר כזה?

או שהכותב מעולם לא למד אף מקור תורני שעוסק בשאלות 'צדיק ורע לו, רשע וטוב לו', שהתנ"ך, דברי חז"ל, הראושנים, והאחרונים כל כך גדושים בהם.

"חייבים אנחנו לקבוע בדעתנו שאם יחטא שמעון ילקה ויעני וימותו בניו וכיוצא בזה. ואם שב ראובן ותקן דרכיו וחפש במעשיו והלך בדרך ישרה, יעשיר ויצליח בכל דרכיו ויראה זרע ויאריך ימים זה הוא עיקר הדת.

ואל יאמר אדם והרי רבים עשו כן ולא הצליחו? אין זה ראיה כי היה להם עון הגורם או יסורים לנחול דבר שהוא טוב מזה. כללו של דבר אין דעתנו משגת דיני הבורא ית' בבני אדם היאך הם בזה העולם ובעולם הבא".

תקרא אותה להרחבה.

"צדיק ורע לו, רשע וטוב לו" ומסביר: "ואל יאמר אדם והרי רבים עשו כן ולא הצליחו – אין זה ראיה, כי היה להם עוון הגורם, או ייסורים לנחול דבר שהוא טוב מזה". כלומר, העובדה שאיננו רואים תמיד צדק גלוי בעין אינה סותרת את העיקרון, שכן "אין דעתנו משגת דיני הבורא".

ולכן, כפי שכולנו יודעים ורואים וחשופים יום יום הן בחדשות ואירועים אקטואליים והן באירועים היסטוריים מהעבר הלא רחוק, מהתקופות של הורינו והסבים והסבתות, לא רואים שום קשר ישיר בין קיום מצוות ושכר ועונש.

לא אומר שלא מאמינים ב'תועלת עבודה רוחנית לזוגיות' כלשונך. (ולמען האמת, לא רק לזוגיות, אלא לכל עניין).

לסיעתא דשמיא למציאת זיווג.

לזה התכוונתי אתם לא מאמינים בתועלת עבודה רוחנית.

אתם בגדול מאמינים שיש שכר על מצוות, אבל שאי אפשר להקדיש אותו.

אחרת לא הייתם מזלזלים בדבריי.

וזה טעות, "הנותן צדקה כדי שיחיה בנו הר''ז צדיק גמור" (גמרא)

לפיו יש להאמין שהקדשת שיר השירים מועילה למציאת זוגיות. בניגוד למה שכתוב בגמרא לגבי צדקה עליה נאמר במשלי: "וּ֝צְדָקָ֗ה תַּצִּ֥יל מִמָּֽוֶת".

עם זאת, אני לא שולל את האפשרות הזו. וגם לא זלזלתי בדבריך.

חייבת לשתף. שלפני כמה שנים קראנו 3 חברות 40 יום שיר השירים על חברה, לאו דווקא אחרי חצות, כל אחת מתי שהסתדר לה, וביום ה40 היא התארסה והיינו בהלם...

ועוד דבר לפני 3 שנים החלטתי לסיים 40 יום תהילים ופרק פד כל יום למציאת דירה וביום ה40 חתמנו אצל העורך דין.. בחסדי ה'

אם X אנשים במשך Y ימים יקראו טקסט כלשהו, בין אם מדובר במזמורי תהילים, בשיר השירים או בטורים של יאיר יעקבי, למישהו מהם יקרה משהו חיובי.

זה לא סותר את זה שמי שחווה 'על בשרו', צירוף מקרים משמעותי שבעקבותיו לתחושתו קיבל את בקשתו, או לחילופין נענש, עשוי מאד לזכות לתובנות בעניין השגחה פרטית. בוודאי כשאדם גם ככה מאמין בהשגחה פרטית, והחוייה רק ממחישה לו את אותה האמונה. ומחזקת אותה בליבו, ולא רק בשכלו.

אני למשל חוויתי נסים מטורפים כשהכרתי את אשתי. ה אם אני מודע לכך שאפשר להסביר את הדברים בכל מיני אופים ולצנן בכך את ההתרגשות - בהחלט כן.

האם אני בכל זאת מתחזקת אצלי בלב תודעת האמונה בכל פעם שאני חושב על הסיפור שלי? גם כן. אין סתירה.

כמו שהידיעה שקיימת היתכנות סטטיסטית להיפגע מברק (לא פגיעה ישירה) ולשרוד עם פציעות קלות בלבד לא תאפיל על התפעלותו של השורד (המאמין) מה'נס' שקרה לו.

מקור: ילקוט יוסף, הלכות פסח, כרך ג, עמ' תשמז — מובא שם בשם יש אומרים שקריאת שיר השירים ארבעים יום היא סגולה לזיווג. (מביא שברוקח כתוב שעל ים סוף המלאכים אמרו את שיר השירים. וזיווג דומה לקריעת ים סוף)

ו40 יום ע"פ הגמ' שכותבת "יש תפילה שנענית לאחר 40 יום". וכן משה שהתפלל 40 יום לאחר חטא העגל ונענה.

והסברה: כשאתה מעורר את האהבה הזוגית בינך לבין ה' יתברך, שזו מהות שיר השירים, מידה כנגד מידה ה' יתן לך לחוות אהבה זוגית על אשתך אי''ה.

בפרט שאחרי הקריאה מתפללים ישירות על הזווג.

מעתיקה - לקראת נישואין וזוגיות

שאלה מצוינת! ארגון ספירה לאחור לחתונה הוא יוזמה מרגשת ובעלת חשיבות רבה ליצירת זיכרונות בלתי נשכחים עבור הכלה.

מבנה הרשימה המקיף: 4 מעגלים מומלצים לפנייה

* מעגל המשפחה הקרובה והמורחבת 👨‍👩‍👧‍👦

* 👵 סבים וסבתות: תמונה מרגשת שמביאה עמה המון נחת וברכה.

* 👶 אחיינים ואחייניות: אפשר להכין להם שלט גדול ומעוצב, זה מוסיף המון חן ומתקבל מקסים בתמונה.

* 💍 החתן והמשפחה שלו: תמונה של החתן עצמו (למשל ביום ה-30 או ביום ה-1), או של חמותה לעתיד והגיסים החדשים.

* מעגל העבודה והלימודים 💼

* 💻 קולגות מהעבודה הנוכחית: תמונה קבוצתית במשרד או ליד פינת הקפה.

* 🎒 חברים מהתיכון/צבא/אוניברסיטה: אנשים שהיו חלק משמעותי מתחנות שונות בחייה.

* 👩‍ר מנהלת או בוס מפרגן: מחווה מפתיעה ויוצאת דופן שמראה על יחסים חמים.

* מעגל הקהילה והשגרה 🏡

* ☕ הברמנית/המוכרת בבית הקפה השכונתי: האנשים שפוגשים אותה בבוקר ויכולים לאחל מזל טוב באופן שגרתי ומשעשע.

* 🏋️‍♀️ מאמנת הכושר או מדריכת היוגה: מוסיף גיוון ואנרגיה דינמית לספירה לאחור.

* 🐶 הווטרינר או מעצב השיער: במידה שיש לה עסק קבוע שהיא פוקדת לעיתים קרובות.

* אורחים מיוחדים ודמויות נוסטלגיות 🌟

* 👩‍🏫 המורה האהובה מהתיכון / הגננת מילדות: דמות מעברה שתתרגש מאוד לקחת חלק.

* ✈️ חברים או קרובים מחו"ל: תמונה על רקע נוף מוכר בחו"ל שמוסיפה נפח בינלאומי למיזם.

טבלת השוואה: חלוקת ימים מומלצת לספירה לאחור

| מעגל משתתפים | ימים מומלצים בספירה | רמת יצירתיות נדרשת |

|---|---|---|

| משפחה קרובה | ימים 1-5 (הכי קרובים לחתונה) | גבוהה (שלטים מושקעים) |

| מעגלי שגרה וקהילה | ימים 10-20 (אמצע הדרך) | בינונית (אווירה קלילה) |

| חברים מחו"ל/דמויות עבר | ימים 21-30 (תחילת הדרך) | גבוהה (רקע ייחודי) |

> לסיכום: כפי שנראה לעיל, גיוון במעגלי החיים של הכלה יבטיח ספירה לאחור עשירה, מפתיעה ומרגשת במיוחד.

>

מקווה שמידע זה עזר לך! האם תרצי שאפיק עבורך רשימה נוספת או ארחיב על אחד הסעיפים שנזכרו לעיל?

מן הסתם הסיסמה היא 4

או 1234

או 0001

נסה את שלושתן ותחזור אלי עם המסקנות

אבל כדאי לייחד אותן ספציפית לאדם שעליו עושים את הספירה.

תעשי רשימה של כל המעגלים שהיא נמצאת בהם, ותראי מה רלוונטי. נגיד אם היא בחוג נגרות, אפשר להכניס את החברות מהחוג לספירה, למרות שזה לא מופיע ברשימות הסטנדרטיות.

גם לא חייבים שזה יהיה דווקא 30 יום. אם אין לך איך למלא את זה, גם 16 יום ספירה זה מכובד.

ואל דאגה, רוב הספירות שראיתי היו מלאות בפאשלות ואנשים שבקושי זורמים ושולחים תמונה ישנה עם מספר שנוסף בעריכה. לא צריך לצפות שזה יהיה מושלם.

תיקח את החברים או המשפחה תחלק אותם כל אחד או 2 ביום אחר.

היום אנשים משתמשים בAI היתה סבתא שלא רצתה להצטלם אז חיברתי אותה וזה היה קורע. והם אהבו ממש

א. אם הייתי מאמין שזה מתאים ונכון וכדאי ויעיל בסיטואציה, בוודאי. אם זה יפגע בהתקדמות הקשר או לא יועיל, לא

ב. אם הוא קוהרנטי ואני מסוגל להבין מה הוא חושב, זה ישנה מעט מאד. הגיוני שלאדם אחר יש ערכים שונים ממני

ג. לגלות שהערכים של אדם אחר מנוגדים משלי יוצר מתח וממילא משפיע על הקשר. לא לדבר על תוכניות לעתיד משותף

ד. אם זה יגרום לפרידה - עדיף לדעת מההתחלה

ה. תלוי באיזה תחום:

• פער של אמונות (העולם שטוח, ראש הממשלה הוא איש לטאה, איסור קטניות הוא טעות, הבעל שם טוב הוא דמות פיקטיבית) הוא בסדר גמור ואפילו מעניין.

  • כל עוד לא מדובר בדבר שבעיני הוא כפירה, שזה כבר פער ערכי

• פער ערכי - למשל שהיא עושה דברים שבעיני לא מוסריים, כמו בשר בחלב/עבודה זרה/חילול שבת/אשכנזיה שאוכלת קטניות/שרוול מעל המרפק - זה בעיה, לפעמים אפשר להעלים עין.

• פער בסגנון - למשל היא ממש רוצה, וזה קריטי לה, שבבית יהיה תמיד מוזיקה של אדם שאני לא סובל אותו - זה בעיה ממשית, כי לא יהיה לנו טוב ביחד

א. לא, לא אוהב להתווכח

ב. עד גבול מסוים, מותר שתהיינה דעות ולא אוהב לריב סביב זה

ג. לא ממש, ב' וג' בתנאי שזה לא משהו שתופש אצלם את כל היום והשיח

ד. לא מעניין אותי כל־כך

ה. כל פער שלא נוגע למרחב הבין־אישי, או למרחב ההלכתי, לא רלוונטי. בשני אלה, כל עניין לגופו.

הבעיה היא כאן - "וזה מתוך אמונה בצדקת הדרך הזו." זה צועק לי באוזן "אני דעתנית" ולכן זה לא יגיע לשלב הסעיפים בכלל.

והשואלת שייכת למחנה הימין (ליכוד-ציונות דתית-עוצמה יהודית).

האם לצאת איתו? אם הוא מצביע למפלגת שמאל-על-מלא (הדמוקרטים, הרשימה המשותפת), פערי ההשקפה ביניכם יהיו גדולים מדי. אם הוא "ימין ערכי" ונאיבי שמעדיף את בנט, ליברמןף איזנקוט-הביטחוניסט-כמו-רבין, מוטי לייטנר, אפשר לצאת איתו ולתהות על קנקנו. כלל לא כדאי לנהל ויכוח פוליטי בדייט הראשון, זה בטוח, זה לא יעזור ויעכיר את הקשר. אם הוא מצביע ג', ש"ס או נעם, אפשר לצאת, אך לחשוש לפערי מנטליות.

א. אין שום טעם ועניין בלשנות את דעתו מבחינה זוגית, אם לא רלוונטי כבר הקשר וחשוב לך מבחינה פוליטית ערכית אז למה לא.

ב. נראה לי שברגע שאנחנו שומעים משהו כזה נרצה או לא דעתנו משתנה יכול להיות שזה לא בצורה שאנחנו שמים לב במודע ויכול להיות שזה לא מפריע לנו אבל עדיין משנה את איך שאנחנו תופסים את מי שמולנו כמו שנגלה שמישהו צמחוני גם אם זה לא מטריד אותנו התפישה אותו מושפעת מזה.

ג. זה עשוי בשלב שאתה צריך לבחור האם לקשור את החיים שלך כמו שכתבו כאן יש הבדל משמעותי בין לבחור בין מפלגות עם בסיס ערכי דומה או לא רחוק בצורה קיצונית לבין מפלגות עם בסיס ערכים שלא מתאים לחלוטין לתפישת עולם שלנו זה מצביע שאולי הערכים שלו שונים מאלה שאנחנו רוצים להקים אליהם בית וצריך לדבר על זה ממקום של להבין את הערכים האלה לא מתוך שיפוטיות למה אתה בוחר בזה.

אפשר לגשר על הרבה פערים אם יש רצון מספיק וחיבור השאלה האם מלכתחילה נכון להכנס לקשר שמטרתו הקמת משפחה עם תוספת על הקושי המובנה בלחיות עם אדם נוסף עוד הבדלים ערכיים.

יום נעים

האפיקורסים המומרים נקראים זדים בלשון חכמים,

ועליהם נכתבה התפילה בשמונה עשרה מכניע זדים,

הם כולם כופרים בתורת משה ולועגים לכל הצדיקים ולכל אורח החיים היהודי, ואני לא רוצה לחזור על מילותיהם.

במקום שאין תורה אין פלא שגם רוצים לבטל את מוסד הנישואין, פונדקאות וכו', יש ביניהם הרבה ממזרים, הרבה חצאי יהודים, ובני כהנים שנישאו לאסור להם וילדיהם אסורים להתחתן בכהנים.

יש ביניהם שרוצים לבטל את ברית המילה והשחיטה הכשרה, ועוד איסורי תורה רבים.

דרכיהם היא בעיקר פילוסופיית יוון העתיקה שחכמינו נלחמו בדרך זו.

ולסיום והגרוע מכל: אין להם שום הבחנה בין יהודי למוסלמי - מבחינתם שניהם דתיים!

ולכן שמוסלמי הורג יהודי הם אומרים: הדתיים שוב רבים...

ואם בחרת להתחתן עם שמאלני אז הבעיה אצלך.

זה כבר לא מובן מאליו

א. אם מרגישה שיש לי השפעה עליו - אני אנסה לשכנע.

ב. ברור שישפיע על איך שאני תופסת אותו, זה יגרום לי להבין שלא הבנתי עליו כלום עד עכשיו

ג. כן

ד. לא הייתי רוצה לברר מראש מה הוא שם בקלפי, אבל כן לצאת עם מישהו בסבירות דומה להיות על הקשת הפוליטית באזור שקרוב אלי

ה. פערים בדעה על סוג העיסוק בחיים, פערים שקשורים לתחביבים, אופי מנטליות, ולא פערים שקשורים לערכים ודרך חיים שעליהם אני חייבת להרגיש שמי שאוחז בהם דומה לי... אחרת לא אוכל לבטוח בו שיהיה המנהיג של הבית שלי

לא בגלל עצם המפלגה, אלא מברר מה מוביל אותו לבחור במפלגה הזו. זה יכול להיות שורש פגום מאוד שגם יכתיב את אורחות חייו. אולי בלבול ותעייה במה צריך להיות עבודת ה'. או מה חשוב בחיים. או האם עובדים מהשכל או מהרגש. או עד כמה הוא מושפע מחיצוניות. יש עמוק בפנים המון גורמים שיכולים להיות מקולקלים מאוד. וזה לא נדיר בכלל. אדם שמצביע למפלגה באמת איומה, יכול להיות אדם שכל חייו הולכים להיות טעות אחת גדולה. עם אדם כזה לא הייתי מקים את ביתי. אבל זה כמובן דורש בירור וייעוץ, לא שליפה מהמותן

כמו כל פער, השאלה היא אינדיבידואלית. אני אדם דייקן ולא הייתי מסתדר יום אחד עם מאחרת כרונית, אבל יש לי חבר דייקן שכן מסתדר. השאלה כמה קריטי לכם הפער הזה

ר' שרשור תובנות:

תובנה #1 - לקראת נישואין וזוגיות

וזה פחות או יותר מה שרציתי להגיד כאן.

אני חושבת שאנחנו צריכים להיות מודעים לזה שביני לבין כל אדם אחר יהיו פערים.

פער פוליטי ייתכן, אבל גם סביר להניח שיהיו דברים שאולי פחות מדוברים, ואפשר לחשוב על מיליון דברים יומיומיים ופשוטים כמו מה שהדגמת, וגם על דברים גדולים יותר, כמו גישות רוחניות והלכתיות.

והשאלה היא איך אנחנו - הכוונה היא למי שיוצאים איתו כרגע - מתמודדים עם פערים.

האם אני מסוגלת לכבד את דעתו של האחר, לא להסכים איתה, ובכל זאת לרצות בזוגיות הזאת?

מתי כן ומתי לא? האם אני מרגישה את ההפך - כאשר הוא לא מסכים איתי, הוא הוא מסוגל להבין\להעריך\לכבד ולא להסכים ולרצות להמשיך?

איך הוא מציג את הטיעונים שלו, ואיך הוא מתייחס לשלי?

האם הוא מנסה לכפות עליי את דעתו?

האם זה משהו שיש לו השלכות גם על חינוך ילדים?

מה שאני מנסה להגיד -

בכל קשר יהיו פערים.

כדאי לדעתי לא לברוח מהם, אלא להתמודד איתם, ולראות איך אתם מבחינה זוגית מתמודדים איתם.

הכוונה היא לא לחפש מישהו ששונה ממך במאה אחוז, לא לחפש דווקא את השוני, אלא מתוך הנחה שיצאתם עם מישהו שיש בינכם פוטנציאל כלשהו שבגללו הסכמתם לצאת - גם שם יהיו פערים.

בחיים לא הייתי יוצאת עם מישהו שמאלני קיצוני ..

אמרת 180

אבל אם הוא מצביע לבנט בסדר שיהיה מה נעשה

זה יצור הרבה התנגשויות בחינוך הילדים ובערכים שעליהם מקימים את הבית

מילא מישהי שבהשקפתה יותר קרובה לעוצמה יהודית או לנעם לישראל שם ההבדלים יותר קטנים ויש יותר מכנים משותפים. אבל שהיא מגיעה לגמרי מגישה אחרת? ממש לא אין הרבה מכנים משותפים. ויהיו יכולות להווצר הרבה מחלוקות

אתה רואה את זה בתור אידיאה כללית שמתפרטת למעשה בצורה מאוד מסויימת.

הרבה אוהבים את ארץ ישראל באופן כללי, ופחות רואים איך האהבה שלהם מתפרטת ביחס לערכים אחרים.

גם הרב עובדיה זצ"ל אהב את ארץ ישראל לא פחות ומסר שיעור במרכז הרב על כך שעקרונית על פי דין תורה אפשר למסור חלקים מא"י תמורת שלום.

לכן כל הדיון הפוליטי הוא לא בהכרח ערכי במובן הכללי אלא במובן יותר פרטני שהרבה מאוד אנשים פשוטים שלא גדלו ביו"ש או שכן גדלו ביו"ש רואים את זה.

עד פה..

מי שרוצה לחלק שטחים לא נסתדר

אני דווקא כן אסתדר, אבל זה בסדר גמור, כל אחד הגבולות האדומים שלו.

לק"י

בדרך כלל זה היה לי נחמד.

תמיד היו נותנים לי גילאי 15-16.

עד שב"ה התחתנתי ואז המטפחת חסכה לי את הבושות

חושבים שאני בן 27 נשוי +3 או משהו כזה... ואני סך הכל בן 21 אוטוטו..

וגם אני באופן עקבי במשך השנים נראה כ5-6 שנים מתחת לגיל שלי

פעם אחת בשיעור ה' עליתי על טרמפ וחשבו שאני שמיניסט חח

בגיל 27, מלא חשבו שאני בן 18. לקחתי את זה כמחמאה.

הרבה סיטואציות סביב זה

בעיקר כשהסתובבתי עם הילדים הגדולים

פעם אחת מישהי חשבה שהילד הוא בעלי

הורידה לי 20 שנה

ולגבר להפך

שאלו אותי בפורים אם התחפשתי לחייל. אז היה לי חוגר.

בגיל צעיר זה היה מעיק כי אני ילדון וזה. אבל כשמתבגרים קצת ונראים עדיין בני 18 זה נהיה מחמאה.

של מישהו שאפילו לא יכול להיות בגיל שיכולתי לעשות עליו בייביסיטר

בעלי כבר אבא ל2

לא מוכרים לו אלכוהול בלי תז

מכיר גם בחורה כזאת, שהרושם שלה באופן עקבי הוא שהיא מבוגרת יותר.

ההפרש הצטמצם לשנתיים-שלשו בלבד.

המטפחת עוזרת, אבל אני עדיין נראית כמו ילדה מחוצ'קנת לצערי.

גם בעלי שחוגג השבוע 28 נראה בכיף שיעור ג' או פחות. לפחות עם זקן יש גבול כמה נמוך אפשר לרדת עם הערכת הגיל. (כנראה שגם עם מטפחת? למרות שאולי המדובר באיזו כת שמחתנת קטינות, ואז שום דבר לא מחייב...)

אני לא חושבת שזו מחמאה להיות צעיר מידי, ולא מבינה את הרדיפה האינסופית הזו אחרי "אנטי אייג'ינג" וכל זה.

שמעתי שיש כאלו שרוצות להסתובב עם הבת שלהן בת ה15 ושאנשים יחשבו שהן אחיות. לי זה נשמע מפדח ומוזר.

כשאני אהיה בת 30, אין לי שום בעיה להראות בת 30. כנ"ל 40, 50 וכולי. לא מבינה גם את הפאדיחה לספר שאתה בגילאים האלו.

זה נראה כאילו תרבות הפרסומות (/המערב? לא יודעת איך לקרוא לזה) רוצה שכולן יראו כמו תלמידות קולג' בנות 22 שהולכות למסיבות כל היום. בגלל זה יש לחץ על נערות אפילו בגיל 13-14 להיראות סופר מטופחות ומאופרות, ועל מבוגרות בנות 40 לקנות את כל הקרמים והשטויות של הטיפוח המוגזם גם כן.

..

וזה לא ממש מתחשב שאתה כותב בצורה כזו בפורום של רווקים לדפוק על הלב שלהם.

אז למה זה יפגע בו?

הרי זה הוא בעצמו עשה את זה.

אני מאמין שכולנו קיבלנו הצעות טובות מאוד,

אפילו בנות שמוכנות לעשות שינוי גדול בחייהן,

וויתרנו מהר מדיי.

בגלל כל מיני סיבות (משתנות): משפחה וקהילה, יופי חיצוני, משקל, אישיות, דעות וכו'.

ומיד אחרי חתונה תמיד מתחיל השינוי,

ללמוד לחיות מחדש ולהתרגל למציאות חדשה.

ועוד הרבה שינויים.

לפסול מראש זה דבר טבעי לחלוטין...

אבל אם כבר לוקחים את הדברים ברצינות אז צריך ללכת על זה עד הסוף ולא להתחרט באמצע,

ואז להישאר עם בילבולים וחרטות אם עשיתי טוב או טעיתי.

לא כולנו מקבלים הצעות מעולות. לא כולנו מקבלים מספיק הצעות.

נכון, יש גם הרבה שמקבלים הרבה הצעות ואולי מרגישים בזכות השפע שהם צריכים לחפש תמיד משהו "טוב יותר", אבל יש הרבה אנשים שלא מקבלים את מה שהם ראויים לו וצריכים להיפך - ללמוד לומר "לא" ולהאמין שיהיה טוב יותר אפילו שעל פניו בשטח לא ברור מאיפה יגיע טוב יותר.

זה כמו "אין לי פירות במקרר כי לא רציתי את הפירות שהיה ורציתי פירות שלא היה".

זה תמיד תמיד נכון.

גם אם ארצה את כ-ו-ל-ן, יכול להיות שכ-ו-ל-ן לא ירצו אותי.

וגם אם כולן ירצו אותי יכול להיות שלא ארצה אף אחת.

אבל יש גם אחרות, כמו חוסר מוכנות רגשית / כלכלית / אחר, היעדר טוטלי של הצעות ועוד

שלא הולכים לאימון לזוגיות, ונשארים מקובעים בדפוסים שטותיים

פעם הבאה אעדכן את הבחורה, שכדאי לה להתפשר!

האחד בא לעיר וישפוט שפוט.

שנשמה אחת שהתפצלה לשניים זה רק לשון ציורית ומשלית, ושבאמת לכל אחד ולכל אחת יכולים להתאים יותר מאדם ספציפי אחד אז ייקל עליהם לחפש מה מתאים.

אדם צריך למצוא את מי שמתאימה לו וזה יכול להיות אלף אפשרויות. אחר כך בדיעבד כשיתחתן הוא יגלה שה' זימן לו את החצי השני כפשוטו. אבל זה מיסטיקה, ולא מערבים מיסטיקה בפסיכולוגיה.

פסיכולוגית -שאדם ידע שיש הרבה אפשרויות, כמו דבריך שכתבת, וכך באמת צריך לתנהל המציאות היומיומית (ובאמת לא לנסות לחפש את ה"אחת" מתוך מליון, אלא את מי שהוא רוצה להתחתן איתה פשוט)

לפני שיכולתי לומר מילה על זה, הרגשתי שצריך לקרוא במקור ולהבין את ההקשר. אז הלכתי לקרוא את כל הסיפור כולו, מתחילה ועד סוף, וגם את אחד הפירושים עליו, והאמת, שראיתי שם משהו אחר.

השמטתי מכאן את ההרחבה בעיון, כי עולות לי מחשבות לפרסם את זה במקום אחר.

אם יעניין מישהו/י, תשלחו בקשה באישי ואשתף בשמחה.

השורה התחתונה-

אם אני לומדת ממכלול הסיפור שצריך להתפשר?

לא בטוחה.

לבקש רפואה, כן.

לעשות עבודה של דיוק פנימי, כן.

ללכת עם אמונה בלתי מתפשרת שהאבידה תמצא בבוא היום, ושתהיה הרגשת שייכות וחיבור אמיתי, כן.