שהגיע לפגישה וכבר ראה שזה פשוט לא ילך, התחילו לטייל..

ליד מסעדה הוא פתאום עוצר ואומר לה, "בואי ניכנס שניה, אני צמא.."

הבחורה עונה כיאה לבת ישראל "בסדר"..

מיודעינו נכנס, לוקח את האגרטל מהשולחן הראשון ופשוט-

שותה את המים שבתוכו!!!

הגברת המבועתת, אמרה לו שלום וברחה...

אמיתי! מכירה את הבחור! (שנשוי היום...אם בניתן עליו..)

הוא שאל אותי אם אני עושה גרפסים!!!

אין לו דרך אחרת להפרד ממנה?למה לשתות מים מהאגרטל? איכס....

ומצאה אותי במקום בו קבענו מול המחשב. אחרי שבפגישה הראשונה היא הכירה את הבחור, בפגישה השניה היא הכירה את המחשב שלו.

היום אנחנו נשואים באושר.

עם השרשורים שאת פותחת

אממ.. זה היה קשר די ארוך:

(סתם ד"א-גמני התנדנדתי,וישבתי באי תנועה...)

-יצאתי עם מישהו (חמודי חמודי!!) שמעולם לא היה במסעדה, והוא רצה להפתיע אותי ובסוף הארוחה להזמין קינוח, אז הוא קם והזמין מהדלפק

-הייתי במצב רוח קרבי במיוחד, אז אמרתי לו "אני לא יכולה ככה, אני חייבת לבכות" ובכיתי! (הוא הוציא טישו כדי שאוכל לנגב את הדמעות.. )

-פעם קבענו לחזור ביחד, ופתאום חברה שלי הופיעה לה, אז המצאתי לה משהו וכל הדרך התכתבתי איתו בsmsים

-פעם נפגשנו בערב שעשיתי פסיכומטרי וכל היום לא אכלתי, והייתי מורעבת!!! אז עצרתי באיזה חנות וקניתי בגט עם שניצל, ואכלתי אותו מולו. תנסו לדמיין איך זה היה נראה.. מרוב שזה היה קורע הוא הציע לצלם אותי, ועד היום יש לי את ה"ביס" הענק בפלאפון.. הוא הזמין רק סלט =/

-זה היה בפגישה שחלטנו להיפרד- לבחורצ'יק היה אוטובוס אחרון, אחרי שכבר נפרדנו, ואז אמרתי לו "לא, תשאר עוד קצת.." והוא נשאר!!! (ונסע באוטובוס שכדי להגיע ממנו לישיבה יש לו הליכה אחרי התחנה האחרונה של שעה ומשהו..).

בטח יש עוד מלא,אבל לא עולה לי...

- ישבנו בגשם (יותר נכון במבול!) בספסל תחת אותה מטריה. היה כיף

- הלכנו למקום שרק ילדים קטנים מגיעים לשם וכששאלו אותנו האם באנו עבור עצמנו טענו שאנחנו צעירים בגוף ובנפש ואף השתתפנו בכל המטלות שהטילו עלינו...

- שיחקנו בפארק

אבל פעם מישי כתבה כאן שהמדויט שלה ביקש שניה ללכת לאן שהוא [לקפוץ לאיזה חנות בדרך או משו כזה], סבבה, היא מחכה.. מחכה... מחכה... מחכה.... מחכה... ו... מחכה...

אחרי כמה זמן היא מקבלת ממנו SMS שהוא חצה את הכביש ואופנוע נתקע בו ושהוא בדרך לבי"ח....

אבל פשוט אין לי ממש פדיחות מענייינות, אז וויתרתי על התענוג.

אני אספר משהו ששמעתי מחבר בישיבה.

שני חברים(של החבר) קבעו בנפרד עם שתי בחורות באותו מקום(אני לא סגור אם הם גילו  לפני שהפגישות התקיימו, שהם קבעו באותו מקום או שלא, אבל זה לא עקרוני), ולשתי הבחורות היה אותו שם.

בקיצור, אחד מהם הקדים והתחיל את הפגישה עם הבחורה. די בהתחלה הוא קולט שזאת לא האחת שהוא דיבר איתה בטלפון. והיום שניהם נשואים באושר ועושר. (אני מתכוון, שני הבחורים התחתנו עם שתי הבחורות שהתחלפו להם)

באלול אני מנסה להרגיש בינונית..

כדי לא לאבד תקווה לגמרי...

סתאאם..

אז למה לא פתחת?...

רבות מחשבות בלב איש.. ועצת ה'.. שאני יפתח!

חבר טוב מאוד שלי נפגש עם חברתו(היום אשתו), איפשהו בת"א מאוחר בלילה. הם טיילו קצת, וכשבאו לחזור לאוטו הם גילו שגררו להם אותו. וזה היה בפגישה השניה שלהם.

נאי לא זוכר מה הם עשו, נראה לי שאבא שלו בא להציל אותם.

בס"ד

אבל בסיפור שלי הם לא נשואים

אבל לא נראה לי שאני יעשה את זה באמת. תיכף תבינו.

לשבת עם המדוייטת, אבל אחרי שכבר היו הרבה פגישות טובות וכו'...

ואז להגיד לה: "תקשיבי, אני מצטער שעוד לא אמרתי לך ועכשיו אני חייב לספר לך.... יש לי סרטן"

ולהוציא לה סרטן מהתיק....

עכשי הבנתם למה אני לא נראה לי אעשה את זה.

או שאתה בטוח?

אחד הדברים המעוותים ששמעתי..

איך נאמר?

אנשים הם כמו דיסקים

כל הטובים - שרוטים!

אבל אם היו עושים לי דבר כזה הייתי מתה! כל בחורה!

טוב שחשבת לא לממש את זה...

חבר שלי סיפר לי שחבר שלו בדייט הראשון שלו היתה שתיקה ארוכה ומיגעת

אז הבחורה החליטה להפר את השתיקה עם רעיון מקורי...

היא אמרה לו שהוא זה שצריך לנהל את הפגישה הראשונה ולכן אם הוא לא מתחיל לדבר היא מתחילה

לזרוק עליו איצטרובלים....

והיון ב"ה הם נשואים באושר ואושר.....

וולכל החוששים. אמרתי "לא נראה לי" בציניות. ברור שאני לא אעשה את זה.

אין דברים מצחיקים מזה...

אם היא תיהיה שפיצית היא תקח בקלות, אם לא אז מה אתה צריך אותה בתור אשתך....

מבחינתי שבעלי יוציא לי אריה ים מהכיס באמצע דייט...

אז לא ממש כדאי לומר משהו נוראי.. אפילו בצחוק.

היא תתעלף על המקום עוד לפני שתוציא את הסרטן..

1. לצאת לטיול/ להסתובב בעיר עם כובעים מפגרים.. צילינדר של קוסם בשבילו, וכובע קש מעוטר בפרחים ופירות בשבילי..(אפשר להוסיף גם שמלה וחליפה, אבל אני לא אדרוש ממנו יותר מדי..)

2. טיול בימבות.. זה אומר לקחת את הרכבים הקטנים של הילדים/ האחים הקטנים (נקראים בימבה בלעז...) וליסוע איתם במדרחוב..

3. לארגן משחק השירים באוטובוס ציבורי, כאילו שהבחור יגיד פתאום: טוב חבר'ה הטור הזה נקרא טור א' הטור השני הוא טור ב'! יאללה שירים ב- א' ! (אני בינתיים יעזור לו מתוך הקהל!)

4. להתרים ביחד לעמותה למען הדאחקות בישראל!

5. ללכת לשחיטה ביחד.. הוא ישחט, אני ינקר..

[לנקר בשפת העם - להוציא את החלקים בבהמה שאסור לאכול, כמו גיד הנשה, החלב שסביב הכליות.. וכו'..]

6. לשחק כדורגל! / כדורסל / 5 אבנים / כל דבר אחר לא שגרתי לדייטים!

אם אתם מכירים בחור שמוכן לעשות אפילו חלק מהדברים ויודע גם להיות רציני ושקול.. תפנו אותו אליי בבקשה...

נמאס לי כבר מדייטים משמימים!

(מהמנהגים המקובלים) מאפשרים את הפתיחות הנדרשת כדי להחליט שמותר להתאהב

אני מקווה שכולכם תיישמו את הלקחים ותתרשמו ממספר החתונות שיצאו מהדייטים הכי משוגעים שיש..

לא מקנטר ........סתם  מסוכרן!

נערי גבעות- לך תבין!

הסבא-סבתא:

יהודים מגלות מרוקו / אשכנז!

מצד החסידות: חבקוקית...

יעני מערבבת - חב"ד, ברסלב, קוק, קרליבך...

בקיצור עובדת ה'!!!

על ניקור- סתם נדלקתי...תחביב שלקחתי ברצינות.

מעט מאד בקיאים בזה..

והאמת שכבר שנה וחצי לא נגעתי בעסק הזה ולא עברתי על ההלכות..
ככה שאני באמת שחוקה...

ובהחלט זה חלק מהדברים שמוזרים בי בעיני בני אדם...

אבל כרגע הוא באישפוז ארוך מאוד באברבנאל.

...כמובן בצחוק, כל הכבוד על הגמישות.

ירדנו במדרגות הנעות ותוך כדי התלבטנו האם כן בא לנו לעלות או שלא, כן או לא.. בסופו של דבר אמרתי: טוב, בוא נחליט שלא..

אז ירדנו בהן תוך התנגדות לכיוון ההפוך  זה היה נראה מוזר- מודה..

מיותר לציין שהוא ירד בסופו של דבר, אחרי מאמץ ואני התייאשתי באמצע ,עליתי לכיוון הרגיל, וירדתי במדרגות המקבילות שהן בכיוון הנכון

בדרך לפגישה עם בחור שהיה ממש אביר חלומותיי דיברתי עם בוסית שלי שקצת מכירה אותו וכששאלתי אותה מי היא חושבת עליו היא ענתה בהיסוס שהיא חושבת שהזהות שלו בדויה והוא סוכן שב"כ...ואני בדרך לפגישה איתו!

אחרי שבועיים של בירורים מאד עמוקים וקשים גיליתי שזה כנראה נכון.

ולא,אני לא נשואה אליו היום.

כי הלכנו לקבר של צדיק...

חוץ מיזה לא נראלי היו לי דברים מוזרים בדייטים..

אבל משום מה בפגישות אני הרבה יותר רציני... הרבה יותר דברן...

כן כן - בעיה אני משער

קשה לי לצאת לפגישה ראשונה או שניה בכדי ליהנות, אני חושש שאני מרגיש יותר מידי לחץ מהצד של אני צריך לבדוק, ואם זה לא זה, אז מה אני בכלל עושה פה מבזבז זמן. 

בשלב מתקדם יותר, כאשר עוברים את הרושם הראשוני, ומתחילים להיפגש יותר בשביל לבלות ביחד וללמוד להכיר יותר לעומק, אז יותר קל לעשות דברים מהנים ומשעשעים. 

ויתר על כן, כמה שאני אשם- ואני יודע שאני אשם. הרי גם הן אשמות לא פחות. בקושי פותחות את הפה להגיד לא, לכל דבר שמציעים. ומשום מה לא נראה לי שהם יהיו פרטנרים טובים למעשי שובבות, בקושי ללכת או להנהן מקבלים בתמורה. עד כאן רכילות.

בחור שביום של החתונה איחר לחופה(בנתיבות) ושהתקשרו למלווים שלו לשאול מה קורה הם אמרו שהם משחקים פלייסטישיין בבית שלו(בבאר שבע) כל זה חצי שעה לפני החופה והבחור עדיין לא התארגן...

שיא ההגיוני שלא תצא ליצן בדייטים ראשונים, אתה ממש צודק, כמו שציינת- אחרי שמכירים יותר טוב נוח גם לצחוק יחד..

מה שכן, תמחק מהראש את ה-קשה לי לצאת לפגישה ראשונה או שניה בכדי להינות וכו..

אי אפשר לחיות בסיר לחץ, קצת נחת, המירוץ נגד בזבוז זמן לא עושה טוב לאף אחד כידוע, גם לא לצד השני-

ואולי כאן טמונות  התגובות היבשושויות שדיברת עליהן- רצינות זה טוב, בריא, אבל לא להלחיץ!

כמים פנים לפנים- אם תשדר שאתה משוחרר ונוח לך, יזרמו איתך, ואם לאו..

זה נכון שלבנות יש נטיה להגיד לא לכל דבר שמציעים להן, בעיה קשה- אבל הרבה פעמים זה תלוי איך מציעים, לפעמים ההצעה אומרת- תגידי לא לכל מה שאני אגיד עכשיו!

אין רע ברצינות ובדיבור קליל ונוח על נושאים חשובים ועל נושאים קלילים ומשעשעים. 

מאוד קשה ליהנות בדיבור עם בחורה מאוד צעירה, שלא מדברת או משתפת פעולה- או גרוע מכך מדברת הבלים. במקרים כאלו ממש חבל על הזמן, ומעבר לזה זה סתם מעצבן. 

אני לא אדם לחוץ, אבל אני גם לא בא כי אין לי מה לעשות בחיים, ואני מוכן לשמוע קשקושי עד.

אני יודע שאני נשמע כהאדם הרע בסיפור- במקרה דנן אני מדבר מהרגש, אז בהתאם.

זה מעניין, לפעמים יש תחושה שיוצאים עם אישה לפגישה, ולפעמים יש תחושה שנפגשים עם ילדה. 

בלי להיכנס לתובנות בעניין, תבינו שהדברים כאן נכתבים בעיקר מהרגש.

בנות בהחלט מאבדות את הלשון בדייטים...(אז את השובבות הן בכלל משאירות מאחור..)

מה שמאוד מוזר בעיני בהתחשב בזה שיש להם תשעה קבין לבזבז, בעוד לבחור יש רק אחד...

כאילו מה קורה לכן?

ואני מסכימה שבפגישות ראשונות קצת יותר קשה "להשתטות" ביחד, גם הבדיקות הן יותר רציניות..

אם בכלל יש פה מצע טוב לקשר...ואם בסה"כ במציאת החן הראשונית (גם חיצונית) אני אשרוד את זה...

אבל לפעמים סדרה של יציאות לדייטים ראשונים, הופכת למתישה, וה"שטיקים" מפיגים קצת את השגרה..

בטח הוא היה חייב לדבר, להפיג את השתיקה..

וזה גם מאוד מעניין, בעיקר כאשר מכירים את השמות על המצבות.

או לכל הפחות את הסיפור של האנשים הקבורים - זה נותן מהות ועוצמה לחוויה.

בפגישה השניה שלנו נכנסנו לאיזה חנות..

והמוכר הסתכל עלינו ואומר לנו: "מזל טוב"

ואנחנו מסתכלים אחד על השניה ושואלים מה?

והוא אומר לנו: "מה אתם לא מאורסים?"

היה בהחלט משעשע

כן, זה הזוי, אני לא עושה את זה בדרך כלל.

טוב, אבל איכשהו, לא היו להם שם ירקות באותו ערב, בכלל!

אז דמיינו הזמנה: סלט,

- מצטערים, אין לנו ירקות...

ומרק? (זה היה בחורף והיה לו קר)

- גם לא ירקות כאלו.

אמממ... לזניה?

- אבל אין עגבניות (!!!)

אז מה אפשר??

יש חצילים, לזניה חצילים?... 

בסוף אכלנו משהו, דווקא נחמד, (כן, החציל נשאר בצלחת).

אבל זו הייתה פעם ראשונה ואחרונה בחיי שהלכתי לדייט במסעדה.

(לא, הטראומה הייתה מהמחיר)

- טוב, הייתה עוד פעם אחת, אבל כי לא מצאנו פיצריה כשרה.

(ולידיעתכם הפיצה שם הייתה יקרה להחריד)

*  לפעמים מתחשק לי להצטלם כל פעם ולפתוח אלבום דייטים ומקומות.

*  מתחשק לי ללכת עם חולצה: זהירות -דייט לפניך!!

*  ולשאול אנשים ברחוב מה הם אומרים על הבחור שלידי,

*  ואם זה נראה להם מתאים.

* ללכת ב גן/טיילת ולאחל לכל הדייטים שם בהצלחה.

* לפתוח שולחן ולהזמין את כולם להצטרף,

* לעשות מאגר שאלות, נושאים והקשרים טחונים ולאסור על כולם להשתמש בהם בפגישות.

          זהו לעכשיו!

"האט- דייט לפניך".

האלה שמתחילים פתאום ללכת לאט...

פעם פיתחתי תאוריה על איך אפשר לראות ל זוג- באיזה שלב הם-- רק לפי איך שהם הולכים ביחד...

ישבתי עם מדוייט איפשהו- והסתכלנו על הרחוב ועל האנשים- ואמרנו- הם טריים, הם מתקדמים, הם ראשון, הם בטח מאורסים...

ממש איבחנו אנשים

לדעתי- ומניסיוני האישי- התאוריה הזו נכונה...

מה עוד מצחיק?

הנדנדות עם בעלי- דייט ראשון

נכנסתי לנדנדה כזו- שאח"כ לא ממש יכולתי לצאת ממנה לבד....

והיה שם נדנדה-זוגית!! אז אמרתי לו- אולי יום אחד נחזור לזה.... (ההא!!! אתה חייב לי טיול!!)

היה פעם- גינה\כיכר\פלאזה (לא יודעת להגדיר) שבה היה שטח מרוצף שבריצוף היה צורות של עיגולים-עיגולים

הבחור-המדוייט-דאז נשכב על הקרקע- כשהוא מתאים את עצמו לעיגולים- כמו בשירטוט של מיכלאנג'לו...

כל הקבצנים האלו- שמבקשים תרומות ל"הכנסת כלה"- מכירים?!?!

וכל מי שהזכיר נדנדות-

נדנדה זה מצב צבירה טבעי.

זה ל-א פאדיחה או משו הזוי.

כנ"ל שוקו

בקפיטריה של מחלקת יולדות (עברתי את מבחן ה'הזוי'?)

כמעט העיפו אותנו משם (אח"כ עברנו לספסל בחוץ).

למי שלא זוכר אותי (פעם, לפני שנה, הייתי כאן, והייתי רווקה) אז הנה לכם משפט או שניים על הסיפור שלנו.

*אחד מהמדויטים שלי הציע לי מישהו דרך צד שלישי (אחרי שנפרדנו). עכשיו מה העניין, באותו יום שבו נפרדנו שכחתי אצלו באוטו את הסוודר (ולא זכרתי ששכחתי אותו שם).

בקיצור דיי מהר יצאתי עם אותו בחור שהמדויט הציע לי דרך צד שלישי (ולא ידעתי בכלל שהוא היוזם). ופתאום הבחור מגיע לדייט עם סוודר נשי ביד (אהאהא??! אין לך סוודר אז חטפת לבחורה?) מבט נוסף ואני קולטת שזה הסוודר שאבד לי לפני שבועיים!

בקיצור, הבחור האומלל סיפר לי לי במבוכה איך הסוודר שלי הגיע אליו (ראיתי באוטו של חבר שלי סוודר. של אישה. שאלתי אותו של מי הסוודר? אז הוא אמר לי- סתם, של מישהי שלקחתי טרמפ. רוצה להחזיר לה אותו?)

כמובן שאחרי כמה משפטים כל אחד הבין מה קרה בדיוק...

בימנו זה נקרא "למחזר" דייטים...

*פעם היה לי דייט עם מישהו ב... איזשהו מקום ציבורי, בקיצור ישבנו שם ולא הפסקנו לדבר (עד שקלטנו שסגרו עלינו)

טיפסנו על הגדר, לכל התוהים (פאדיחות! הבחור המסכן עצם עיניים בתפילה שהחצאית שלי לא תקרע... ועוד יותר מצחיק, הוא מצא מקל עץ ארוך, החזיק אותו ונתן לי לתפוס אותו- בתור אחיזה- הוא כבר היה בצד השני, ואני עדיין טיפסתי בשלווה יתרה)

אין לי כח להמשיך, אולי מחר...

פתאום ראינו כמה נ נחים, אז הבחור הלך לדבר איתם ולקנות מהם משהו, אז באתי איתו

והם היו בטוחים שאנחנו נשואים ..אז הבחור אמר שעוד לא נשואים  אז אחד הנ נחים

הביא לו כרטיס ביקור שלהם, ואמר לבחור: תזמין אותנו בחתונה שלכם, יש לי הרגשה

שאתם תתחתנו בקרוב.. ואני נשפכתי מצחוק, כי א' זו הייתה פגישה ראשונה וב' הייתה

לי הרגשה שזה פשוט לא זה...

שהייתי בדייט עם חבר שלי.....וראיו נ נחים ברחוב ואמרתי לו בוא קצת לרקוד אני חייב......ורקדתי! הוא התבייש.....

(בנדא.. בתור גבר.. להיות בדייט עם חבר?..)

בגרות........ואני קורא לזה דייט מה הבעיה?

יצאתי עם משהוא דברנו על כל מיני דברים ואחד הדברים שהוא כל פעם חזר ודיבר עליו זה זה שאין לו כסף כי הוא ביניש ...אני ספרתי שאני עובדת וב"ה ממש נחמד שם ומה הוא שואל אם אני מרוויחה טוב...אנחנו יושבים ומדברים ואז הוא שואל אם אני רעבה ואמרתי שלא(באמת שלא הייתי)אמרתי לו שהוא ממש יכול להרגיש בנוח לקנות לעצמו משו אבל הוא לא רצה..המשכנו להסתובב והגענו לפיצרייה, אמרתי לו אולי תקנה לך פיצה..מה הוא אומר לי??לא אין לי כסף...זה בזבוז..שאלתי אותו אם הוא רוצה שאני אקנה לו, לא רציתי שיישאר רעב...הוא כמובן אמר שלא...ואז קרה הקטע הכי הזוייי..בזמן שעמדו ליד הפיצרייה ישבו שם מלא ילדים ומתי שהחלטנו להמשיך ללכת הם קמו והלכו ואז אותו בחור אומר לי בואי נשב לאכול את הפיצות שהשאירו הילדים במגש!!!!!!!!!!אני הייתי בהלם ונקרעתי מצחוקאמרתי לו שאני לא מסכימה וכו והוא פשוט לקח את הפיצות שנשארו ואמר לי בואי לאיפה נמשיך ללכת???הפגישה המשיכה קצת אבל כל הזמן אני חשבתי לעצמי אמאלה אני לא  מאמינה שזה מה שהוא עשה???

לי לא היו דייטים מוזרים

כי המפגשים שלנו בהתחלה בכלל לא היו תחת הגדר "דייט", וודאי שלא למטרת נישואין

ואח"כ כל פגישה היתה אורכת בממוצע כ8 שעות, כשהארוכות ביותר נמשכו למעלה מ18 שעות..

זה עזר לנו להכיר אחד את השני טוב יותר, גם ברגעי עייפות, מצבי כפית וכד'

איך??????????

וואו...

אחרי החתונה זה כבר לא נקרא כ"כ דייט....

חבל לזרוק ככה פיצות טובות

סנדויץ טונה עם עגבניה,ביצה,עגבניה בקיצור הכל נכנס לשם...

והוא ישב מולי ואכל לתאבון..

בלי למצמץ מבושה...

טוב הוא היה מזה רעב ,אחרי יום עבודה

אבל בפגישה ראשונה איך אפשר?

 הרבה בנים פחות מתפדחים מבנות בקטעים כאלו...או שלא מבינים למה בנות לא אוכלות בפגישה, או שאפילו לא חושבים על זה...

וגם אני כבר נפגשתי עם כאלו..

אבל תכל'ס מסכן היה רעב...

טיול שנתי???

אוכל זה כיף חיים, למה לא לאכול?

היתה לי-

טיילתי עם הדייט שלי ועברנו מתחת לגדר תייל-

השער שלי נתקע בגדר בצורה שלא היה מצב שאני ישחרר אותו בעצמי

ואני דוסית רצינית

והבחור נאלץ לשחרר אותי מהגדר

פ א ד י ח ה.

אבל למה מולי???

ועוד סנדוויץ שצריץ לפתוח פה מזה גדול בשביל כל ביס...

חבל על הזמן

מה יש לך נגד אכילה?

האם את מתכננת להקים בית שבו אנשים אוכלים לבד בחדר נפרד וסגור?

בפגישה?

הית חושב שזה בסדר?

ויודע לפנק את עצמו בסנדוויץ' טוב!

מה שאומר שהוא יודע להינות מהדברים הקטנים והנחמדים בחיים..

נקודה לחיוב..

לא נאה לך? אל תסתכלי עליו כשהוא אוכל...

בחור בלי פוזות- זה אחלה דבר! וזה עוד נקודה לזכותו..

אף פעם לא ישבת בבורגרז בר או בסטקייה ואכלת מנה מטורפת שצריך לפתוח ת'פה בשבילה?!

ממש לא מובן לי מה הבעיה?..

...שיהיה לו בתאבון לפחות הוא לא אכל מאוכל של אנשים אחרים....

באותו יום קבענו בגינה. הבחור השקיע והביא פיצה (השתדל שהיא תהיה חמה...) ואיזה בקבוק שתיה נחמד כלשהו.

התיישבנו על אחד הספסלים ודיברנו, ואז הגיע אישאחד, והתחיל לדבר עם הבחור שעוווווווות, בחפירות ארכיאולוגיות על תורה ואמונה ולא-זוכרת-מה-עוד (זה היה לפני שנה....)

לא הבנתי אותו. מה הוא חשב שאנחנו עושים???

מצד שני זה דווקא היה ממש ממש יפה לראות את התשובות של הבחור ואת הסבלנות שלו לענות.

למותר לציין שהפיצה היתה קרה לגמרי בסופו של דבר...

וזה לא נגמר בחתונה - מסיבות אחרות לגמרי.....

פגישה ראשונה ישבנו באזה חור מיוער בסוף הפגישה הוא מציע בשיא הגנטלמניות להסיע אותי ואני עונה לי בשיא הפשטות- לא תודה באתי עם אוטו, הבחור נכנס להלם..איך אני מעיזה לבוא עם אוטו זה כל כך לא נשי, בסוף הוא באמת חתך אותי על חוסר נשיות.

פעם אחרת עם מישהו אחר באתי בלי אוטו ונסעתי עם הבחור והוא פשוט נכנס לאזו שהיא צומת בלי להסתכל או להאט בכלל וקחחח הוא גירד רכב אחר והסתובב כמעט נכנס בקיר אני כולי מחניקה צרחת אימים והוא בלי להתבלבל אומר לי אזה משוגע הוא איך הוא נוסע?! מה הוא נכנס בנתיב שלי?!

ברגע זה הפכתי ממאזינה (קוראת יותר נכון..) סמויה למגיבה..

אז שלום לכולם פה!

לא יודעת אם נכון להגדיר את זה בתור מגניב, זה יותר מפדח ומפחיד..

באחד הדייטים, נסענו לנו ברכב ודיברנו, ואני, מרוב שהייתי שקועה בלדבר ולהקשיב,

הסתכלתי על הבחור במקום על הכביש... ופתאום הרכב סטה בחדות  ימינה,

והתחלנו לעלות על המדרכה,  כשאני במהירות של 80 קמ"ש,

דבר שהיה יכול להסתיים בהתהפכות! בעעעע.....

אז הבחור, כמו מורה נהיגה טוב, הסיט לי את ההגה שמאלה במהירות..

ואח"כ עוד התנצל...

פאדיחות!!!

ות'אמת, אל תנסו! 

ופאדיחות? לא הרבה, סתם רגעים משובבים..

בדייט הראשון שלו עשה תאונה ונכנס בקיר בטון ב"ה הם יצאו רק בנזק ממוני.....

וכמובן הם נשואים היום באושר ובאושר עד עצם היום הבא!

אז ככה: פגישה ראשונה (אחרי איזה 50 שעות בטלפון) הייתי קצרה בזמן, אבל הבחור היה צריך ליסוע לחו"ל לשבוע והיה לו חשוב להיפגש איתי קודם, קיצ'- נסענו לאיזה קניון ולא היה שום קפיטריה או משהו כשר, חוץ מאיזו פיצריה שכבר כמעט סגרו, אז קנינו שוקו!!

פגישה שניה- הייתי צריכה ליסוע לעיר שהבחור גר שם בשביל למסור מסמכים למישהו, ולקחת כיסאות שהזמנתי מאיזו חנות, אז קבענו שהוא יאסוף אותי אחרי המסמכים ויעזור לי עם הכיסאות (ג"כ הזוי לגמרי. מה חשבתי?).

טוב, חיכיתי לו, ותוך כדי המתנה קראתי ספר. הוא בא, אני נכנסת לאוטו, ובלי להתבלבל מבקשת ממנו בנימוס.. לגמור את הפרק!!!

בסוף הפרק הבנתי שאני קצת משוגעת, אז סגרתי את הספר, פתאום הפל' שלי מצלצל ועל הקו אחי, שעומד לסגור איזו עיסקה וצריך שאני אברך אותו שהוא יצליח (היה לאחים שלי קטע כזה, שהברכות שלי מתקיימות...) שמתי את כובע הבאבא על הראש והתחלתי לברך אותו.. שהוא יצליח בעיסקה, ובשלום בית, ובחינוך ילדים, ופרנסה בשפע..  קיצור שפכתי לו ברכות מפה ועד להודעה חדשה, והבחור לידי לא מבין מה נסגר!!!

בסוף הוא הבין.

כל כך הבין- שהיום הוא בעלי!

ואשכרה- כמות הדברים ההזויים שעשינו בדייטים יכולה למלא ספר שלם!

(יצאנו לדייט בסופר, ובטבריה, ו...בבית הדין, ובשיעורי נהיגה שלי.. וחרשנו את הארץ בדייטים שלנו...)

בס"ד

יום אחרי האירוסין

ומאז אנחנו שם באופן קבוע...

התנדנדנו בגן שעשועים... היה נחמד

פתחנו פק"ל קפה בגן שעשועים אחר, היה כיף

עשינו טיול בצפון, מומלץ [יצאנו עם עוד זוגות של חברים, אז בלילה הבנות ישנו יחד והבנים יחד..] [לא משו מסובך מידי, בעיות צניעות וכאלה. לשבת על הכינרת, מעיינות, קברי צדיקים וכאלה].

הלכנו למעיין [זה ה- -דבר!!!]

אני לא מגזים-הטלפון צילצל היא הייתה בנהיגה ושוחחנו ופתאום היא עונה לאיזה סקר ואמרה שהיא מרחמת על הסוקרת שמחפשת מי שיענה..לא סיפרתי לה אך די נעלבתי

למדתי בפעם הראשונה בחיים מה זה "טיפול עשרת אלפים"

בס"ד

זה קרה אתמול ברכבת מרכז [ככה למי שראה זוג בדייט באיזור אז כן,זה אנחנו היינו..]

פגישה ראשונה "בליינדייט" היא יורדת מהאוטובוס אני מחכה לה שם בחורה פנתה אליי נעים מאד וכד' טוב..

מתחילים ללכת יוצאים ממתחם ארלוזורוב מתחילים לחצות כביש באור אדום פתאום משום מקום קפצה עלינו שוטרת ולקחה אותנו לניידת היא ניצלה את המראה שלה והגובה ואמרה שהיא בת 15 ואנחנו בני דודים ואני הצגתי תעודת מתנדב משטרה כלום לא עזר...שוטרים ערבים נתנו לה אזהרה ולי דו"ח 100 שקל...היא נכנסה לסרטים ולפחד כמובן שהרגעתי אותה...ומאז כל רמוז שחצינו היא הסתכלה טוב-טוב שירוק ואז חצתה היה מצחיק וב"ה ממשיכים....

מה זה הסתכלה טוב טוב שירוק.... היא צריכה להסתכל טוב טוב שאין משטרה

מקורו - המחבר הדגול.

ר' יהודה הלוי, המכונה איבן מרוואן הלאווי.

אז קיבלנו אחת חדשה (שרופה..).

ויכולנו לבחור כל שתיה שנרצה בחינם, אז בחרנו בשתיה היקרה ביותר שהיתה..(:

שובבים..(:

נסענו יחד לירדן ההררי ונכנסנו עם הרכב לאיזה שביל עפר והיה חושך מצרים ואז הרכב נתקע.............

עסקנו רק בחילוץ בסוף הזמנתי ג'יפ שחילץ אותנו וזה עלה לי 200 שח היא הייתה מזיעה וכעוסה...

נחשו איך זה נגמר...

כמו כן היתי בדייט שלישי בהופעה של זמר יהודי, והיא רצתה איכשהו לרקוד וביקשה שאלך לקצה השני של הרחבה שם .. היה מבאס.

ואחרון .. פעם ניפגשתי עם מישהי לדייט ראשון באיזה מקום רוחניקי כבד בצפון שמגיעים אליו כל מיני אנשים בודדים וכאלו שרוצים לחזור בתשובה. היא באה לשם לשבת כדי לברוח מההמולה סביבה. ושנינו יושבים לנו בין כל מיני יצורים מעולם אחר ומדברים וצוחקים. ותוך כדי הסתחבקנו עם המוזרים הללו.

לגבי לאכול במסעדה בדייט ראשון. אז ככה אם הדייט הוא מבאס את החיים, ,,, אני מזמין לאכול ומדבר איתה כמו לאל חבר/ידידה ולפחות מעביר ערב עם אוכל טוב

אם היא מוצאת חן בעיני , קפה ועוגה קטנה !!

ועשינו מלחמת שלג (אה.. בשלב יחסית מתקדם..)

    מישהו שאני מכיר ישב עם הרבנית שלו.  באותה תקופה ברח מהכלא פושע ממש מסוכן וכל המדינה דברה על זה והיתה בלחץ.  בקיצור, הם יושבים ומולם עוברת איזו גברת, עוצרת מולם בתדהמה ומתחילה לצעוק:  קומי, תברחי, זה בני סלע, תברחי ממנו אבל מהר...

     מיודענו הרגיעו אותה, ואז היא סופקת כפיים ואומרת:  אוי, איך שפתאום כל אלו שדומים לו יוצאים מהחורים.. 

    בציבור החרדי, נהוג שהבחור מחזיר את הבחורה הביתה במונית (אולי רק בפגישה הראשונה, לא בטוח).  כל נהגי המוניות באזורים החרדיים מכירים ת'קטע הזה טוב.  הם יושבים להם במונית, וברמזור הנהג מסתובב אליהם:  "תשמעו מילה שלי- זה לא ילך.  עזבו, אתם לא מתאימים"...

   ונחשו מה?

טוב, הם באמת נפרדו.  מילה של נהג מונית עם נסיון..

1. יצאתי לדייט באזור גן הוורדים והיה ממש קר אז נשארנו ברכב ואז הגיע המשטרה וביקשה תעודות זהות והתחילה לתחקר אותנו כי הם חשבו שאנחנו מתצפתים על הכנסת...

2. באמצע דייט מתקדם כולי שופכת את הלב ופתאום מאחורי הספסל מתחיל לרוץ לו דורבן לבן ואז אני צועקת מזה הקיפוד הענק הזה ומתחילה לברוח

3. הסתובבנו לתומנו פתאום עובר כלב ענק ומפחיד ומתחיל לרחרח דווקא אותי מכל האנשים מסביב, ואני מרוב בהלה קפצתי על המדוייט שלי ודרכתי עליו

הפאדיחות של הלייף!!!

הגעתי חצי שעה לפני דייט, והייתי מורעבת,

כדי לא לעשוק את הבחור בפגישה החלטתי לשבת לאכול..

באיזה שלב אני מקבלת שיחה ממנו וקולטת שבעצם הוא יושב עם הגב אליי בדיוק 2 שולחנות ממני..

החלטתי לפדח את שנינו! 

לקחתי ת'תיק ות'פיצה והתיישבתי מולו!

ממשיכה לדבר איתו בפלאפון ליד האוזן! 

לקח לו שתי שניות לקלוט עד שהתפוצצנו מצחוק..

רק המבט של "מה הבחורה הזאת חושבת לעצמה שהיא מתיישבת כאן! ועוד דוסית!" - חחח - אחד הטובים!

אני מתקשר טלפון ראשון למישהי.  שלום, מדבר *******, מה נשמע? וכן הלאה.   ואני מרגיש שהיא קצת קרירה ומסויגת (קצת הרבה..).  טוב, אז אני מעדיף שלא להאריך יותר מידי ושואל אותה מתי יהיה נוח לה להפגש.  להלן בערך הדיאלוג:

היא:   להפגש?  למה?

אני (מת מפדיחות ומחפש מילים):  כי...  אהמממ... כי... הביאו לי את הטלפון שלך ו...

היא:  מי הביא? 

אני (יו, מה עושים?): טוב, אז הציעו אותנו ו... אהמממ... איך שהבנתי...

אתם מבינים, באיזשהו שלב היא נזכרה שהיא מחכה לטלפון ממישהו שהיא אמרה כן להצעה...  

טוב, היא נורא התפדחה, והשתדלתי ככל יכולתי לשמח אותה ושלא תתפדח כלל.. 

וגם החיוך המטומטם שמרוח לי על הפנים בגלל הסיפור הזה!

"שכחו" לשאול את הבחורה אם היא רוצה לצאת איתו..

הבחור התקשר, והיא לא ידעה מי הוא, מה הוא ומה הוא רוצה מהחיים שלה..

(בסוף הם יצאו אבל לא יצא מזה כלום..)

היה קורע לראות את הפרצוף שלה מחליף צבעים (הייתי שם כשהיא קיבלה ת'טל' הנ"ל..) כשירד לה האסימון..

1. פגישה שניה, גן שעשועים אזורי, הגעתי מוקדם והתנדנדתי בעיינים עצומות, פתאום אני קולטת אותו מולי (גם הגיע מוקדם..)

2. אותה פגישה, אחרי הנדנדות הלכנו להתנדנד בנדנדה של ה2 (האלו האלכסוניות), למגלשה ולבערך לכל המתקנים שלא פחדנו שישברו..

3. פגישה אח"כ, נמאס לו לשבת אז הוא קם והתחיל לשיר ולרקוד... ואני זורקת עליו דשא כי לי אסור וזה לא יפה לעשות דבר כזה...

4. אותו אחד, "דייט המאורסים" עלינו על טרמפ והנהג שואל אותנו אם אנחנו מאורסים, הגענו לבית קפה והמוכרת שואלת אותי כמה סוכר בעלי רוצה.. יום אח"כ חבר שלו קופץ עליו בצרחות "מזל טוב! איך לא ידעתי?" (מסתבר שהוא ראה אותנו יחד..) ושבועיים אח"כ (אחרי שכבר נפרדנו) אני מגלה שחברה אחרת התקשרה לחברה טובה שלי לשאול אם התארסתי והיא לא ידעה.. (וגם, ראתה אותנו באותה פגישה..)

5. (מישו אחר) שנינו יושבים בספריה ציבורית ושומעים מערכון קורע באוזניות, ונשפכים מצחוק. וכל האנשים ה"מכובדים" מסביב מסתכלים ולא יודעים אם לצחוק או לכעוס..

6. פגישה ראשונה. הבחור מתקשר, שנינו עמוסים אז קובעים לעוד 4\3 שעה, הבחור דנן מגיע אחרי חצי שעה (אני עוד מסתרקת..) לוקח אותי לגן משחקים ופותח פק"ל קפה.. (יצא גבר!)

7. פגישה ראשונה, קצת 'יבש', במקרה היה איתי הלפטופ, אז הראתי לו סרטונים שיש לי.. (בכלל, אני ולפטופ בפגישות- זה שילוב טוב..) (מה שכן, בפגישות אחרי דווקא לא היה יבש בכלל..)

8. מגיעה לפגישה, אחרי שכבר בטל' אמרתי לו שאני לא רוצה בית קפה\מסעדה\אוכל הוא מוציא שתי שקיות ממתקים (פקעלעך בעברית) ואומר "מתוק זה לא אוכל, זה אויר!" (ונאלץ לאכול חצי מהשקית שלי, כי אני לא אוכלת חלב עכו"ם)-> הפגישה הכי מתוקה שהיתה לי..

יש לי עוד, אבל לא הכל מיועד לפרסום...

גם אני הסתובבתי עם המחשב בפגישות, אבל רק בפגישות ממש מתקדמות, כשעשיתי הכרות בין המדוייטת לחברי כמעט הטוב ביותר שנמצא אצלי בתיק.

אבל זה היה רק חשיפת עוד חלק באישיות שלי...

רואים מהסיפורים האלה שזה אחת התקופות הטובת בחיים.

זאת תקופה עם הרבה דברים- טובים ורעים

וכמו בכל דבר- השאלה על מה אתה מסתכל.

על הדייטים המשעממים\הזוייים במובן הרע של המילה\מעצבנים\שוברי לבבות\מתישים

או על הצד המצחיק\משעשע\נחמד\כיפי\מעניין של העניין..

זה נחמד להיות רווק!

זה נחמד להיות נשוי!

אבל להיות באמצע?!?!?!?!?

הזוועה בהתגלמותה!

זה קשה! פשוט אנחנו ממתיקים את זה! ומוצאים בזה את הנקודות הטובות!

ועם כל הקשיים- זו תקופה שעוברים פשוט!

שיהיה מצחיק וכיף להיזכר בה ולראות שעברנו אותה!

אנשים מתייחסים לזה בדיוק כמו שהם מתייחסים לטירונות. סובלים - אבל זוכרים רק את הטוב...

אבל הכי כיף שהיא קצרה ולא ארוכה ומיגעת...

אני אישית אמרתי לעצמי שאני לוקח את התקופה הזאת בסבבה,זורם וכמובן נהנה לפגוש עוד יהודים חמודים ודעות שונות, הרי מכל יהודי אפשר ללמוד אצל לפני כל דייט אני מתפלל ומבקש מה' שאם זה לא זה שיראה לי מה אני צריך לקחת מאותה בחורה הרי בטוח שיש משהו שיקדם אותי בעבודת ה' בזכותה וב"ה זה עובד בנתיים מכל אחת שיצאתי איתה (ב"ה אני רק בתחילת הדרך ולא היו הרבה) לקחתי דברים חשובים לעבודת ה'....

"מה קרה ? את חיוורת, את מרגישה טוב?"

אז אמרתי לו שהכל בסדר , רק לא התאפרתי כמו שצריך...

והם היו עסוקים בלהחליף פרטים והיום הם נשואים!

הוא היה שוטר תנועה

ובמקביל עצר 2 נהגים (נהג ונהגת)

הוא אמר להם שלדעתו הם מתאימים ושבזמן שהוא כותב להם את הדו"חות שיחליפו פרטים

בסוף הם התחתנו ואפילו הזמינו אותו לחתונה!

לא מרגש אותי כל המחמאות שטויות

תן לי כנות עדינות יציבות זהו

עדיף צעד צעד מאשר שחור לבן מוגזם

בנוגע ליציבות, זה שונה. גבר יכול להיות אחלה בכללי גם אם הוא לא הכי משרה יציבות, וכמובן זו תכונה, לא מעשה ספציפי. אבל גבר שעושה גוסטינג זה מעשה נלוז. (גם אישה כמובן.)

תדבר איתה על זה על החששות שלך ועל הרצונות שלך ברגע שהכל יהיה על השולחן אז אפשר יהיה ליצצור קשר בינכן שהוא עמוק יותר גם בתקופה הזו

היא כן ואת לא ?

לשמוח בשבילה ולבקש את אותו אור שימלא את החיים שלך.  התחושה שאת מרגישה עכשיו זה בערך משהו כמו "לה יש ולי אין ואני מקנאת בה" (ואז גם עושה עבודה שכלית של לא רוצה לקנא בה)

ואני מציע משהו אחר

איזה כיף להם, אני רוצה גם. יש כזה בעולם, ואם יש כזה בעולם אז גם אני יכול/ה להשיג אותו.

פחות קרוב. לשמוח בשביל חברה שלך אפילו שזה לא קל לך.

אין על מה להתבייש. הרגשות שלך לא אומרות שאת לא שמחה בשביל החברה שלך.

להיפך, דווקא בגלל שאת כל כך שמחה בשבילה זה לוחץ לך על כפתור ה"מה איתי?". זרה לא היתה גורמת לך להרגיש כך.

שאתה מרגיש שאתה יותר מדי משקיע וזה לא הדדי. אני טועה?

לא יצא לצאת עם בחורה שאחרי דייט שני שלישי הבחורה מעצמה שלחה הודעה בלי ששלחתי לה.

אולי אני המוזר?

אבל בזמנו, בטח שהיה תקשורת דו כיוונית גם מבחינת יוזמה. וכשאין, זה לגמרי חשוד בתור היא לא מתלהבת אבל "עושה מה שצריך".

יש הבדל ממש גדול בין התרבות כיום של הודעות וואטסאפ

לבין הודעות בש.א בפורום או סמס

אני יוצא כמה שנים ב"ה ולא יודע איך זה אצל בנות..

אחרי 3-4 דייטים, אז אפשר לעשות סוג של שיחת חתך (לא כמו בצבא, אבל יש קווים מקבילים ;) ) שבה בהם עושים תיאום ציפיות.

קודם כל אתה משתף איך אתה מרגיש ביחס לקשר ואז - 

איך את מרגישה ביחס לקשר?

במידה והכל טוב, אז שואל -

איך מפה ממשיכים?

ולאו דווקא שהיא תענה תשובות ברורות, אלא שניכם בונים את זה ביחד.

בגלל שבכל זאת מדובר במישהי מסוג בת, ובקשר קשר שמכוון להקמת בית בישראל, זה קצת שונה מתיאום ציפיות במערכות יחסים אחרות, וגם על זה כדאי לתת את הדעת. 

אני מאמינה שהבסיס לזוגיות תקינה זה תקשורת תקינה.

מפריע לך שהיא לא יוזמת?

תגיד לה את זה.

מצפה שגם היא תתקשר\תשלח הודעה מיוזמתה - תגיד לה את זה.

סביר להניח שיש לכם ציפיות שונות, עמדות שונות על המקום בקשר.

צריך לנהל את השיחה הזאת בחכמה, לא כביקורת על איך שהיא היתה עד כה, אלא -

עד כה היה לי טוב וחיובי, ואני רוצה לקדם את הקשר הזה עוד קצת - ומתוך המקום הזה לדבר. לבדוק אם גם היא נמצאת במקום הזה בכלל, אם גם היא רוצה להצמיח את הקשר, ולבדוק איך כל אחד מכם יכול לעשות את זה.

בהצלחה!

כשמגיעים הכי למטה -משם אפשר רק לעלות...  

אחי היקר!

לכל אחד יש סיכוי! 

חזק ואחוז עצמך!

כוון עצמך אל מי שאמר - והיה העולם!
בסך הכל הוא יכול והוא בטוח דאג לך כבר...

רק עוד קצת סבלנות...

הישועה כבר מעבר לפינה...

אתה יודע כמה פעמים גיליתי שיש תחתית יותר עמוקה ממה שהייתי?

וברצינות:

התחתית היא לא מציאות אובייקטיבית, של נקודה ספציפית שממנה אפשר רק לעלות.

לרוב בן-אדם יתחיל לעלות, בנקודה שהוא יבין ויפנים שהוא האחראי הבלעדי על האושר שלו ולא לתלות את האושר שלו בגורמים אחרים (כמו מציאת בת-זוג).

בונוס, כשזה יקרה הוא גם ימצא מישהי שמתאימה לאדם מאושר ולא מישהי שמתאימה לאדם מיואש.

תראה, כל כך הרבה שמרימים את ידיהם, עד שזה נראה כמו מוראלים בסניף😉

תהיה חזק בויה. שוק השידוכים קשוח מאוד אבל היעד הנכסף שווה את כל הסבל בדרך.

עוד כמה הרמות והורדות ידיים ותזכה להרים למישהי יד ולהשחיל בה טבעת

אני לא מחפש עזרה, תמיכה או עצה כאן. אני פשוט רוצה להבין איך אפשר להשתיק את הקול הקטן והמכאיב שעדיין מנסה וללמוד להמשיך בחיים בלי תקווה בכלל.

לא יודע למה אלוהים ברא ככה את העולם ולמה כל כך כואב, אבל עד שלא תפצח את זה אתה תגלה שאי אפשר להשתיק את הקול הזה, חרף הבזיונות והכאב. עד שלא תעז ללמוד את חוקי המשחק - החוקיות האכזרית של העולם תמשיך לטגן אותך.

"ודווקא כשרואים את האופק הלב נשבר מן המרחק

כאן לומדים איך לאהוב את זה

ואני עובד בזה

עד שהפחד בי יצחק"

כתב את זה רותם בר אור, אדם שהחיים כנראה פירקו לו את הצורה והוא לומד מחדש את חוקי המשחק

Short קצר ויפה שלו בנושא:

בהצלחה!

אם הציפיות מעמיסות מדי עדיף לוותר עליהן. 

וזה סוג של אתחול. אח"כ מפתחים תקווה טובה עם איזון נכון.

גם לקוות וגם לאזן את זה עם עומסים

ציפיות למשו גבוה יכולים להפריע, אבל זה לא חייב להעסיק אותנו 

אין מצב שאתה מרים ידיים אחי!!

אם אין לך דאודורנט טוב..

אתה לא מרים ידיים, אחי!!

בגללכם הייתי צריך לכתוב את הבדיחה המטופשת הזו.

הכרת הטוב.
להעריך את הקיים.
לא לקחת אותו כמובן מאליו.

עכשיו, יש לך 2 דרכים.
הדרך הארוכה 
תצטרך להגיע לכזו תחתית,
שגם אם תראה פרח ברחוב או תעשה הליכה קצרה בפארק ביום עם שמש טובה,
 הדופמין שלך, התחושה הנעימה, הריגוש,  יעלה כמו שחקן כדורגל שמבקיע גול בדקה 90 מול 50,000 צופים.

או הדרך הקצרה
זה שתתחיל ממחר בבוקר, שינוי בסיסי, סיבוב פרסה, בעזרת צעדים קטנים מאוד,
על מנת שתהיה מאושר ושמח בחלקך, גם במצב הקיים. וברור שזה אפשרי כי מיליונים בעולם עוברים ועושים את זה.

עכשיו למשהו יותר מעשי.
תעשה ניסוי.
נניח אתה בתקופה שאתה לא שולט במחשבות ומרגיש ריקנות. אין לך חשק לכלום. 
תתקין אפלקציה עם מד צעדים.

תתחיל לשים לב כמה אתה זז כל יום.
אם למשל אתה  זז 5000 צעדים ביום ועדיין רצות מחשבות לא נעימות,
אז תנסה לזוז 10,000.
ואם זה לא מספיק אז 25,000 צעדים ביום. פשוט תתחיל ללכת עם מוסיקה נעימה או פודקאסט שמדבר על נושא קליל מאוד.

דבר אחד בטוח :
כשעייפים  ממאמץ בריא במהלך היום, אז  בסוף היום, אין זמן לחשוב על הרמת ידיים נפשית,
פשוט רוצים לנוח בכיף והכל רגוע מאוד.  זה מדע בסיסי ופשוט. 
לאנשים עסוקים אין זמן למחשבות האלה.
אין לך במה להתעסק ? תמצא משימות קטנות ופשוטות שלא דורשות מאמץ מחשבתי ותסיים אותם.

למה חשוב שתעשה השתדלות ללמוד את הדרך הקצרה ?
כי גם אחרי  שתמצא זוגיות יש אתגרים חדשים שגורמים לבן אדם להתעייף וצריך ללמוד איך להתמודד טוב יותר בתקופות האלה.
עדיף כמה שיותר מוקדם.

בהצלחה.

זה לא בהכרח מה שיקרה בפועל כמובן.

אם 5-6 פגישות, אז אם זה לא עולה בראשונה, גג בשניה- לא הייתי ממשיכה.

אם 3-4 חודשים- הייתי מחכה שבועיים- שלושה, עם 2-3 פגישות בשבוע

אם שנה- הייתי מחכה חודש-חודשיים.

תחשוב על עצמך איך אתה מרגיש כשאתה חושב על להיפגש איתה. משהו מעיק לך? טוב לך?

אם היית צריך להיות איתה עכשיו יום שלם. כמה מהר היית ממצה את העניין?

אתה מסוגל להיפתח איתה ולשתף אותה בדברים אישיים? רוצה בזה?

הייתי מעביר איתה יום שלם כי היא מעניינת, יש לה אנרגיות, ונחמד איתה סה"כ. מה שבטוח לא מעיק.

לגבי פתיחות אני פתוח עם הרבה אנשים, אז לא מרגיש שזה משהו מיוחד לספר לה דברים אישיים

אם תוך כמה מפגשים לא מתפתח משהו אחר, ביי.

מבחינת מראה, אתה מתחבר אליה? משהו מפריע?

יש משיכה כלשהי גם אם קטנה? 

דברתם על איפה עומד הקשר? אתה יודע איך היא מרגישה?

לנסות להגיע לקומה הבאה..

יותר לשתף לעומק וברגש.. לספר גם על חולשות, התלבטויות בעבר ובהווה..

וגם להביא אנרגיה אחרת ביניכם..

לאסוף אותה. /ללוות לתחנה

לשאול  אותה מה יעשה לה טוב ויפתח אותה יותר..

להחמיא (ברמה המתאימה)

לארגן פקל/מבשלים יחד משהו שאוהבת. וכו'

דבר זה יכול לאט לאט לפתח את הרגש.

בנוסף, ליצור מפגשים חוויתיים יחד ולא רק ישיבה וכד', אלא ממש דייטים חווייתיים,

לשוחח על חלומות, שאיפות,

וגם על קשיים או כאבים,

זה יכול יותר לחבר.

ובתוך הפגישה עצמה - להיות רק בה.

לא לנסות לחשוב ולנתח תוך כדי הפגישה,

אלא לשהות

להיות ברגע

בנוכחות

ולאחר ובין לבין הפגישה אפשר לחשוב על כך בצורה תחומה ומסודרת.

וגם לא למהר ולרוץ לשום מקום מחד

ומאידך לא סתם "למרוח" אם מבינים בוודאות שלמה שזה לא זה (באופן כללי, לא כהתבטאות לכאן או לכאן על המקרה הספציפי כמובן).

אבל כן, נתינת הזמן גם היא חשובה

והמקום ללב להיפתח

בטח אם יש לו או היו לו מחסומים או כוויות מהעבר

בטח אם הוא נפגע ורוצה לשמור על עצמו חזק

וגם אם לא - עצם הזמן, ההיכרות, העמקת ההיכרות, היצירה של התנאים להשביל להרגיש יציבות בתוך הקשר, רגש בתוך הקשר, ביטחון בתוך הקשר, שייכות בתוך הקשר - אלו דברים שבונים ונבנים ולא באים ב"פוף".

וכמובן הרבה תפילה לקב"ה שיכוון אותך גם תוך כדי וגם בכלל להחלטות הכי נכונות וטובות.

המון ברכה והצלחה ב"ה

דיברתי על נושאים יותר אישיים?

התקדמתם קצת בשיח?

אבל אצלי במבחן התוצאה זה לא עבד כך..

היו בנות שפגשתי והתפתח רגש מהר..

אבל כשפגשתי את אשתי, במשך חודש וחצי זה היה כמו שתיארת.

נעים, נחמד, מעניין וכו', אבל ללא התפתחות של רגשות.

בשלב הזה שנינו המשכנו, רק מפני שלא מצאנו סיבה מספיק טובה להפסיק.

אחרי חודש וחצי החלטנו שאנחנו הולכים לסדנא אצל מישהי שתעזור לנו לפתח את הרגשות.

שבועיים לאחר הסדנא כבר התארסנו (עם הרבה רגש אחד אל השניה).

מה עוזר לייצר רגש מאפס?

לי זה תמיד היה נראה שזה או שיש רגש או שאין. אי אפשר לייצר רגש.

נפגשתי עם אחת 10 פעמים, ועדיין לא היה שום רגש, למרות ששאר הדברים התאימו. שאלתי איזו יועצת בתחום מה לעשות, היא אמרה שאם רגש לא התפתח אחרי זמן כזה, כנראה גם שלא יתפתח ואין טעם להמשיך.

אם אין רגש, כנראה שגם אין משיכה, לא?

נניח שפיתחת רגש כלפיה, מה עם המשיכה? זה גם יכול להתפתח?

ובכלל, כמה זמן מחזיק הרגש שפיתחתם בסדנא? זו מניפולציה שצריך לתחזק כל כמה זמן?

כרגע מה שעולה לי לראש:

עשיית מעשים למען האחר,

חשיפה של נושאים רגישים,

צבירת חווייות משותפות

ויש כמובן עוד..

הסדנא מתחילה בהיכרות,

היא מנסה לאתר את חסם הרגש בקשר, ולתת כלים לזוג להתגבר על החסם.

כשהיא מזהה דפוסים לא טובים, היא גם יכולה לעזור לזוג להיפרד.

אני הגעתי אליה עם 2 בנות.

עם הראשונה הרגש היה לא הדדי (היא הייתה עם רגשות ואני לא).

היא הצליחה לשבור לי מחסום, התפתח לי רגש אבל הוא לא היה יציב.

בהמשך,יחד איתה הבנתי שבת-הזוג 'חונקת' אותי, והיא עזרה לי להיפרד ממנה (כי בת הזוג לחצה עליי להמשיך וזה לא היה לי פשוט).

עם אשתי,

היא נתנה לנו כלים שעזרו לנו להיחשף יותר זה בפני זו.

וגם המליצה לנו לצאת לטייל, להצטלם יחד ולצבור חוויות משותפות.

לגבי אי התפתחות רגש לאחר כ-10 פגישות.

אני מסכים שזה כנראה לא יקרה מעצמו, אבל מניסיון אישי זה יכול לקרות עם עזרה (כפי שהיה אצלנו).

לגבי משיכה, אם אין משהו שממש גורם לדחיה, אז זה יכול לקרות.

אצלנו המשיכה התפתחה יחד עם הרגש.

לגבי כמה זמן זה מחזיק מעמד..

עם הראשונה, זה אכן לא היה יציב.

עם אשתי זה מחזיק כבר כמה שנים ללא צורך בעזרה מאז.

רגש לא מחזיק אם יש שגרה יומיומית שוחקת, אז מדי פעם יוצאים לדייטים, טיולים, חופשות וכד'.

(כל זוג עם מה שטוב לו והתדירות שהוא צריך) 

מה שעולה מכאן שעבדתם על חסימה רגשית. זאת אומרת, הרגש הפוטנציאלי קיים רק שהוא חסום ולכן לא מופיע בפועל.

אבל ייתכן שבאמת אין שום רגש וזה לא עניין של חסימה. צריך פשוט לעבוד בהנחה שיש חסימה רגשית, ואם זה לא עזר אז כנראה שאין שום רגש פוטנציאלי.

הבנתי נכון?

רק אחדד שאם יש התאמה שכלית, *הערכה הדדית, דיבור נעים ואין דחיה מבחינת הנראות.

אז הסבירות לחסם רגשי היא מאד מאד גבוהה.

*לגבי הראשונה שהזכרתי לעיל, לקראת סוף הקשר היא אמרה לי שהיא מרגישה שאני לא מספיק מעריך אותה, עד אז לא שמתי-לב לזה, אבל כשהיא אמרה את זה פתאום הבנתי שזה נכון..

שווה להתייעץ עם איש מקצוע.

זה נשמע לי שאלה שיא הטריוויאלית.

ואולי איש מקצוע זה יהיה מאמן לחתונה.. איזה אנשי מקצוע עוסקים בזה?

לא הייתי ממליץ להכליל

האם אתה יכול להכיר בחורות נוספות בקלות ? כאלה שסיכוי סביר שתהיה התלהבות כמו שהיתה לך כבר.

אם כן, אז כנראה עדיף לך להמשיך הלאה.

אם לא, אז שווה לבדוק לעומק אם יש משהו לעשות כדי להתניע את הקליק. ברוב המקרים יש מה להתניע.

הרי אם זו היתה הבחורה היחידה בעולם, היית מתנהג אחרת. זה על אותו סרגל.

החלק הקריטי הוא שאין לך משהו שאתה לא אוהב אצלה וזה רק נייטרלי כזה. כל עוד נייטרלי אז הכל פתוח ולפעמים גם משתלם יותר,

כמו תבשיל טוב על אש נמוכה.

בהצלחה.

גם רעב נובע מפעילות מוחית בעקבות מחסור באוכל. אחרת היינו שוכחים לאכול...

זה לא מוריד מחשיבות וחווית האכילה

התאהבות היא טובה וחשובה, בלעדיה היינו בודדים ומרוחקים.. זה מוסיף רגש וחיבור לאדם שאליו אנו רוצים להתקרב. 

התאהבות אבל היא דינמית, שיכולה להתעורר בשלבים שונים בקשר והיכרות.

 כנראה שלרוב היא לא תתעורר בדייט ראשון בו אנו יותר לחוצים ובוחנים אחד את השני. לכן כדאי לתת לזה קצת זמן ולראות אם מתפתח משהו 

כי בהקשר הזה העולם מתווך לנו דרך הפרשנות שלנו. אין פה עניין אובייקטיבי של אמת או שקר. יש מישהו שיהיה לך חיבור טבעי אליו ולמישהי אחרת לא יהיה, ולהיפך.

בנוסף לכך, המצע שעליו אנחנו מתנהלים זה המוח שלנו, נרצה או לא. אם למישהו יש לדוג' חסימה כלשהי, הוא לא יכול להגיד לעצמו "תתעלם ממנה, זו רק פרשנות שלך למציאות" וזה יפתר, כי המוח שלו מתנהל לפי החסימה גם בלי שירצה. ואפילו אם הוא כל הזמן יקדיש תשומת לב ויבדוק אם הוא מתנהל לפי החסימה או לפי מה שנכון, זה עדיין לא ישנה את המבנה הפיזיולגי שנוצר במוח שלו שיוצר את החסימה, וזה ישפיע על הרצון שלו. צריך "לחווט" מחדש את המוח.. ועם עבודה זה אפשרי. רק צריך קצת ללמוד איך המוח עובד כדי לעשות את זה בצורה הכי מהירה יעילה.

ולעצם העניין- חיבור יכול להיות טבעי ומיידי אבל גם יכול להיבנות עם הזמן. אם חושבים שזה חייב להיות כבר בהתחלה יכולה להיווצר במוח חסימה שתמנע מהחיבור לקרות גם בקשר שהוא כן היה יכול לקרות בו.

וגם יאוש יוצר דפוסים לא טובים במוח.. אז כדאי נסות לחשוב טוב

אהבה אמיתית זה דבר שנבנה עם הזמן והנתינה והקבלה וכל מה שזוג חווים

אבל את כל זה אין מספיק בהתחלה

וזה קשה או אפילו בלתי אפשרי לעבור את כל הדרך הזאת עד לשם בלי שיש לך כלום שמניע אותך

אז לכן הקב"ה ברא לנו את ההורמונים...שיתנו לנו את הכוחות בדרך להגיע לאהבה אמיתית

לגבי התהיה - אפשר לדמות את זה למצת ברכב. 

כדי שהרכב יתניע זה ניצוץ קטן שידלק ויפעיל את כל המערכת.

הניצוץ הזה הוא ההתאהבות.

זאת אולי תחושה שיטחית בתחילת קשר

אך בקשר יציב, וק"ו קשר ממוסד, התאבהות יכולה להיות ביטוי לאהבת אמת כלפי בן/בת הזוג.

דבר שני די כבר עם האין 

יש הכל גם גברים יציבים 

אם מצידך, אז זה מזעזע שאתה כותב את זה. רוצה להוריד כי היא לא יפה בעיניך? עניין שלך. אבל לכתוב שבגלל שהיא מכוערת היא רווקה, זה לא לעניין.

אם מצידה, זה עדיין לא בסדר שאתה כותב ככה על עצמך.

(וסליחה על ההבדל בין איך אני מגיבה כשזה קשור לבנות או לבנים. פשוט יופי זה משהו מולד ושאפשר טיפה לשחק איתו עם איפור וכדומה, אבל כמה תפילות אתה מתפלל ביום זו לגמרי בחירה שלך, וזה פשוט אומר שאתם לא באותו מקום ולא מתאימים)

ויש הרבה מאד בחורות יפות שהן רווקות, וגברים יציבים שהם רווקים. וכמובן מכוערות וגברים לא יציבים שנשואים. אז לא להכליל.

ואל תדאג, בע"ה שלך תגיע בקרוב🙏 המושלמת שלך☺️

אנחנו מדברים על המקרה הסטנדרטי. 

ואני מבינה שעל השאר אתה מסכים איתי, אם לא הגבת על זה?

בכל מקרה לא מדברים ככה לא על הצד השני ולא על עצמך.

בואו נוריד לרמת הפרקטיקה..

אני אתחיל

די לאיפור

מוזמנים להמשיך

אנשים עוד לפני שהם קולטים מראה חיצוני הם קולטים עם איזו אנרגיה הגעת לפגישה. מכיוון שאנחנו לא באמת מצליחים להגדיר "אנרגיה" (למרות שהגוף קולט אותה נהדר) אז אנחנו אומרים דברים אחרים.

למשל "היא מכוערת"  או "לא היה לי חיבור איתה" או "אני מרגיש לא נעים לידו". זה הכל שמות של אותו דבר. הצד השני לא עשה שום דבר רע במודע אבל אנחנו לא רוצים להיות שם. אז אנחנו צריכים להסביר לעצמנו משהו אחר.

רק לא הצלחתי להבין איך זה קשור ליופי כל כך, אם מישהי יפה בעיניי אז היא יפה ואם לא אז לא, בלי קשר לאנרגיה שלה, יכולה להיות מישהי עם אנרגיה וואו אבל לא כזאת יפה-נכון שפה יש כאלו שיגדירו אותה כיפה כי היה להם כיף איתה וכו על זה אתה מדבר?

וכל השמות האחרים שלה. של אנשים שנותנים לתחושה הזו שמות אחרים.

אבל יש הבדל בין "היא יפה" שהכוונה שהיא באמת יפה בעיניי לבין להגיד שהיא יפה כי אני לא יודע איך לתאר שכיף לי איתה..לא חושב שיש בחור שיתאר ככה מישהי אבל איני מכיר ויודע כל אז יכול להיות שאנוכי טועה.

ולכן, וכו.

אבל גברים יציבים, לא חושב שזה כל כך נכון…