ואתם עייפים ומרוטים.

ניסיתם מקלחת? מה אומרת הרפואה הטבעית? אזניים? מספיק שבע?

נו כל השאלות של הסבתות אבל אולי אחת תקלע?

כ"כ מזדהה איתך כי אצלי היתה כוכבת אחת כזו שמזל שהיו לה אחים בני 6 ו7 כי יכולנו להתחלק בנדנודים.

כולם זוכרים ומספרים לה את זה עד היום.

תשני בכל דקה אפשרית ומקסימום תשלחי אלי, יקפצו עליו כאן.

בריאות רוגע ונחת!

שינה מתוקה וארוכה לכולכם.

ולעניין-אפשרויות שבהם נתקלתי היו:  ריפלוקס- לא תמיד מתבטא בפליטות מרובות אבל לעיתים אפשר לאבחן ילד שמשמיע כל הזמן קולות כאילו עולה לו האוכל, זה יוצר מצב של צרבת ובכי רב. יש טיפול! הרבה רופאים מעדיפים שלא לטפל כי זה בד"כ משתפר תוך 4 חודשים ועובר עד שנה... והם מציעים טיפול רק לתינוק שאינו עולה במשקל. אבל יש כאלו המטפלים, כי הם מבינים שהם טרם פגשו ברופא שיסכים לחיות עם צרבת קבועה במשך 4 חודשים תמימים...וגם חסים על ההורים

גירוי יתר תחושתי: תינוק כזה טוב להשאיר מכורבל ככל האפשר ( ולכן יתאהב במנשא) הם בד"כ יעדיפו עגלה או לכל היותר עריסה קטנה , על פני מיטה, ישמחו אם תכרבלי את גופו בתוך חיתול או שמיכה שתיצור לו תחושת חביקה כאשר הוא ישן על הצד,

כאבי בטן: גם אם אינו עושה תנועות אופייניות לקוליק: יש תינוקות הרגישים לחלב ואם אמא שלהם אוכלת מוצרי חלב הם ממש "ישתגעו" כפשוטו. נסי מס' ימים להפסיק מוצרי חלב, בעיקר אם יש מישהו במשפחה הרגיש לחלבון חלב. לעיתים מדובר במזונות אחרים: סולניים (עגבניות, פלפלים , חצילים...) , מוצרים המכילים קקאו, האם את שותה קפה? יש תינוקות שסובלים מעירנות יתר בעקבות ה"נס" של אמא שלהם.

אפשר לנסות לקחת חיתול בד יבש- לחמם מעט במיקרוגל או על קומקום חשמלי ולאחר שבדקת היטב שהוא חמים ולא חם מדי לעטוף את בטנו בחיתול- זה פועל כמו בקבוק חם ומרגיע מאד, אפשר להשכיב ככה לישון.

טורטיקוליס משמעותי- פירושו שיש נטיה צווארית לתד מועדף, רצועות מצד אחד קצרות ומכווצות בעוד שבצד שני מתוחות וארוכות . לא לכל תינוק זה מפריע אך יש כאלו שזה מאד יציק להם ואז הם עשויים להעדיף תנוחה אחת מסוימת ( הם גם יעדיפו לינוק מצד מסוים ואף עלולים לסרב להנקה מצד שני) את זה פותרים ע"י מסז', הערכה של פיזיוטרפיסטית, או לחילופין: אוסטאופטיה (ריפוי ע"י לחץ בעצמות גולגולת) - מכירה מטופל חמוד וקטנטן שטופל והבריא פלאים. כירופרקטיקה.  להזהר- לקחת רק רק רק למטפל מוכר עם נסיון בתינוקות (איפה את גרה?)

רפלקס מציצה מוגבר- כזה יילוד שווה מאד להרגיל למוצץ, אל תבחילו בשום סוג מוצץ שאותו אפשר להציע עד שתמצאו מה הוא מוכן למצוץ ועד שיתרגל.

ולבסוף "שאלת כפירה" ממש מפי אחות. האם במשך היום ניסית להשכיב על הבטן? יש סבירות גבוהה להניח שזה יועיל. יש תינוקות שפשוט לא יודעים לישון על הגב. ( אם כי לרב בגיל כזה הם אמורים לישון בכל מצב אלא אם משהו מפריע להם) אם את חוששת מאד- שימי "בייבי סנס" ( אם כי יעילותו מוטלת בספק- הסברים מדוע- אם תבקשי) תרגילי למוצץ (גם נחשב כ"גורם מגן" מפני מוות בעריסה) והמשיכי הנקה, אולי תראי נפלאות...

כי חשוב- המשיכי להאמין שבד"כ עד גיל 3-4 חודשים זה פשוט עובר, יום אחד זה נעלם וזהו... ואף אחד לא יודע בדיוק איך ומתי זה קרה...

הרבה הצלחה ושמחה בגידול העולל , שתדעו ממנו רק נחת אמיתי בהמשך!!!

אני בטוחה שהרבה אמהות יעזרו בכל האפשרויות שכתבת. יש לי כמה שאלות: לגבי מוצרי חלב - אכן מישהי עוד כתבה על כך פה בפורום וגם קראתי על זה הרבה אז באמת הפסקתי. נראה לך שיש בעיה להוסיף חלב עיזים לנס קפה?

לגבי השכבה על הבטן - לנו זה גם לא עוזר אבל תתפלאי לשמוע שאחות בטיפת חלב אמרה לי כן להשכיב על הבטן בשעות היום - אז כנראה את לא כזאת כופרת

נראה לי ששיהוקים בתדירות גבוהה יכולים להעיד על איזו בעיה?

ואיך אני יכולה לדעת (חוץ מדרך רופא) אם יש אולי איזו דלקת באוזניים?

ועוד שאלה: קקי "מוקצף" ונוזלי מאוד-מאוד זה תקין? (רק מניקה)...

תודה!

1. אם ילד רגיש לחלבון חלב פרה סביר להניח שיהיה רגיש גם לחלב עיזים, אך לא מחייב ( לי בבית יש ילד שחוטף סטרידור אם נחשף במהלך תקופה לחלב פרה, והתקפים נרגעים אם מוזן רק מחלב עיזים... אבל זו לא ממש הרגישות עליה מדובר , במקרה זה מדובר על ילדים שאם יחשפו לחלב יפתחו במיידי פריחה ואפילו נפיחות בכלי נשימה) נסי בלי חלב בכלל, וחזרי בהדרגה- בהחלט אפשר לנסות חלב עיזים.

2. השכבה על הבטן במהלך היום- הוראה חד משמעית בטיפת חלב, זו גם המלצה שלי, כאשר הורים עירניים ועוקבים, מה שהעזתי "לכפור" זה להציע לכם גם בלילה אבל אם זה ממילא לא עוזר, אז בשביל מה?

3. שיהוקים, במקום גרפס מוציאים אויר. יש ילדים עם המון שיהוקים שזה לא מעיד על ריפלוקס , יש ילדים שזו תופעה שמלווה את הריפלוקס הקל שלהם, אבל זה ממש לא סימן אבחנתי.

3. דלקת אוזניים- תפסי אותו בזמן רגוע ולחצי בעדינות על הלשונית של האוזן כלפי האוזן עצמה,( לא בתנוך התחתון) מן עיסוי בסיבובים. אם יעשה פרצוף כואב או יצרח0- זה יכול להעיד על דלקת אוזניים או נוזלים באזניים ( לא אותו דבר) אבל אבחנה רק אצל רופא. אגב, דלקת אזניים בגיל זה היא נדירה בהחלט. בעיקר אם הוא יונק.

4. קקי נוזלי בצבע חרדל או ירקרק, גם אם קצת מוקצף- בסדר גמור, יתכן שיש לו גזים ואז היציאות יוצאות עם כל האויר הכלוא במעי.

5. המליצו לך פה שוב על אוסטאופטיה, אני יודעת על מישהו בקדומים, אם תרצי - אברר עבורך. גם לי כמו ליוקטנה אין נסיון אישי, אבל יש לי סיפורים משכנות ומטופלות ששלחתי.

הרבה הצלחה!!!

אני מזדהה עם כל מילה ואפילו נזכרת, בעודי קוראת את מה שכתבת, בכל התיסכול שהיה לי עם אחדת הבנות שלי.

היא לא הפסיקה לבכות 4 חודשים!!! אמאל'ה!!

אם הייתי מכירה אז את הקינסיולוגיה, הייתי רצה לטיפולים.

מומלץ בחום!

עם הבן שנולד אחרי ההיא כבר היכרתי את השיטה (למדתי אותה והיום אני מטפלת בעזרתה גם בתינוקות בכייניים), ולקחתי אותו למפגש עם קינסיולוגית.

מומלץ. מומלץ, מומלץ!

אולי זה יעודד אותך: אותה בכיינית היא היום ילדה מ-ק-ס-י-מ-ה ורגועה. יכול להיות שהיא פשוט בכתה בריכוז את כל השנים שאח"כ...

וואי, זה נורא ארוך.

בקיצור- זה עובד.

סתם, אני לא כ"כ יודעת להסביר את זה, פשוט צריך לראות את זה.

אולי יותר מאוחר יהיה לי כח להסביר.

ואולי כדאי לחפש בגוגל.... sorry

אני מאוד מזדהה איתך!!

מה שעזר לנו אחרי חודשיים של סיוט מתמשך ללא שינה היתה בדיקת אלרגיה פשוטה שגילתה שהילד אלרגי לחלבי

הוא רק יינק אבל אני הפסקתי לחלוטין חלבי והמצב השתפר פלאים ממש כמו קסם!!!!!!

אגב היום הוא כבר גדול והאלרגיה עברה לו כבר...

שווה לך לבדוק

לפעמים בזמן הלידה הם חוטפים חבלה כלשהי, והם לא יכולים להגיד: "אמא צ'מעי כואב לי בצוואר/כתף/גולגולת איימים ועד כדי כך שאני לא יכול לעצום עין!". אוסטאופת יאבחן ויתקן (ללא כאב). 

מי זה אוסטאופת ואיפה מוצאים אותו?

לצערי ולשמחתי אין לי מנסיון אישי, וגם לא משמועה

הנה קישור לאיגוד האוסטאופתים: http://www.osteopathy.org.il/tipul.html

למטה מימין יש עזרה בבחירת אוסטאופת.

בהצלחה!

עובד גם עם תינוקות פיצפונים, עדין מאד, ואני ראיתי בעיניים הוכחות ליעילות הטיפול שלו.

קוראים לו אמיל,

והטלפון של המזכירה שלו הוא 054-4917537 (זיוה).

ממליצה בחום,

ואם את רוצה עוד פרטים אספק בשמחה (אפשר באישי)

זה בטח הרבה יותר זול ככה...

קלעת בול. היום היינו אצל אוסטאופת (חיכינו חודש וחצי לתור הזה) והוא אמר שתקוע לו הצוואר (הניחוש הראשון שלך!), יכול להיות שבאמת בעקבות הלידה. מקווים שזה באמת יעבוד כמו קסם

נזכרתי, שהבן שלי לפני 3 שנים נולד בוואקום, ומיד המליצו לי ללכת לאוסטאופת, כי אולי משהו "נדפק" בלידה, ובגיל כ"כ מוקדם, תוך קצת טיפולים אפשר לטפל בבעיות שלעיתים מגלים אותם בגילאים מתקדמים ואז ממש קשה לתקן.

הלכנו לאחד, לא זוכרת מה שמו, צרפתי במרכז העיר.

הוא גם עלה על זה שהצואר תפוס (זה מפליא, כי עד אז הילד היה ישן עם הראש תמיד לאותו צד, ולא היה נראה לי מוזר) ולאחר הטיפול (2-3 מפגשים) הוא התחיל לסובב את הראש בחופשיות, ולהרדם כשהראש מחליף צד מדי פעם, זה היה מדהים, שהוא הצליח בלחיצות עדינות כ"כ לרפא את זה!

ויש בחנויות גם טיפות באך לשינה

לא הפסיק לבכות ואמרנו לה לכי לבי"ח ,כי זה היה מוגזם הוא ממש לא נרגע..והם גילו לו דלקת קרום המוח

אז  בעז"ה אין לו כלום אבל אולי כן יש לו משהו שמציק וזה לא רק פינוק....

התינוק מתרגל לניענוע וכך הוא נרדם. כנראה שיצרתם אצלו תלות בניענועים כדי להירדם.

תינוקות בדר"כ לא יודעים להירדם לבדם אנו צריכים ללמד אותם.

תנסי לבנות לו לוח זמנים של אוכל שינה פעילות וחוזר חלילה.

ספר מעולה מעולה -  הלוחשת לתינוקות - היא מסבירה שם את הכל

היתה לי את אותה בעיה עם הילד הראשון שלא הפסיק לבכות.

עם השאר השתמשתי בשיטה שלה והיא מוצלחת!

לא רק שמומלץ, ספר חובה לכל אמא!

טוב, רק כדי לשלול איזושהיא בעיה שאת לא יכולה לראות לבד. ועוד סיפור, יש לי חברה שהתינוק שלה צרח המון והיא ניסתה כל מיני דברים (גם מח אחד ועוד שיטות). בסוף, רופא ילדים גילה (ממש במקרה) שלילד יש חור בלב! ואם היו מחכים עוד כמה ימים היו עלולים לאבד אותו ח"ו. לכן, לפני שהולכים לכל מיני רפואה משלימה (שגם אני מאוד מאמינה בה) עדיף ללכת לרופא רגיל, לפחות כדי לשלול כל מיני בעיות. אגב, התינוק של חברתי, כיום כבן שלוש, ניצל בנס אחרי ניתוח לב בשניידר ב"ה.

התינוק נולד רגיל - לא מרגילים אותו.

איך הוא ישן ברחם? עטוף באמא, ותוך כדי נענוע (כשהיא בתנועה - הוא ישן יותר).

הוא נולד רגיל לזה, ולאט לאט הוא מתנתק מהתלות באמא. אין מה לדחוף ולזרז ("ללמד"=לאלף). הוא יגיע לזה לבד.

כמו שהוא לומד לדבר, כמו שהוא לומד לאכול, כמו שהוא לומד לנשום. בעצמו, בזמן שהכי נכון לו.

ואם בכל זאת רוצים לדחוף אותו לכך בזמן שלא נכון לו, יש לעשות את זה במלוא הזהירות והתמיכה! לא להשאיר תינוק בוכה ללא מגע. בכך אנחנו מלמדים אותו שאין לו מה לסמוך על אמא ואבא שיבואו לעזור לו, והמסר הזה מוטבע חזק מאוד במוחו הזעיר והמתפתח.

עד שהוא יתנתק מהתלות באמא, אמא עלולה לצאת מדעתה. פעמיים. אבל ממש. מה עושים עם זה? אני יודעת שהרבנית ימימה מזרחי אומרת שזה בדיוק הרעיון של אימהות: זו אי - מהות. את עצמך לא כלום, את כבר לא את עצמך, את כולך מסורה לילדיך, אין לך משל עצמך ולא כלום. אני מסכימה ברמת העיקרון. אבל ברמת בית שמש?! בכלל לא! זה לא חיים זה! הראש מסכים, הלב בכלל לא.

יכול להיות יצירה קלילה, סתם ערב שכל אחת מביאה משהו טעים, אוכלים ומדברים.

זה נקרא סיורי טבע עירוני. מגלים צמחים ובעלי חיים.

פיתות על הטאבון ביער..

זה עולה מעט כי זה רק תשלום למדריך.

החלטתי בשלב מסויים להגיע לסעודה מתוך גישה פנימית: אין לי ציפיות מאף אחד. אני לא אחראי על אף אחד. אני מתחיל שלום עליכם אחרי הודעה מספקת, מי שלא רוצה שלא יהיה. אני מקדש - מי שלא נמצא שיקדש לעצמו או שלא יקדש בכלל. אחרי כל כך הרבה סעודות שבהן ניסיתי להחזיק בכוח, לשלוט בסיטואציה, להשליט ''צורה של שולחן שבת'' - חלאס, זה לא שווה את הכעס.

אלה ילדים גם של הקב''ה ומנקודה מסויימת שייקח אחריות... או כמו שרבי נחמן אומר: ''וכן כשמגיע שבת או יום טוב, אזי אני מוסר כל ההתנהגות וכל הענינים והתנועות של אותו השבת או היום טוב להשם יתברך, שיהיה הכל כרצונו יתברך. ואזי איך שמתנהג באותו השבת ויום טוב שוב אינו חושב וחושש כלל שמא לא יצא ידי חובה בהנהגת קדושת אותו היום, מאחר שכבר מסר הכל להשם יתברך וסמך עליו יתברך לבד''

בקיצור, לשחרר וזהו. לאורך זמן השחרור הזה מביא לשיפור במצב. 

שיחות משפחתיות, צחוקים ודאחקות.

אולי התוכן מועבר בצורה מעיקה?

זה נשמע מאד מעיק.

למה לא פשוט לאכול ביחד, לפטפט ולספר חוויות מהשבוע שחלף?

אני מבינה את האידיאל שאתה רואה לנגד עיניך אבל נשמע שזה עושה יותר נזק מתועלת

מאוד מאוד מבינה אותך💔

מאוד כבר אמרתי?

אבל הכי חשוב שתהיה להם חוויה טובה משולחן שבת.

אל תכביד עליהם

תקליל

שישמחו בשולחן שבת, שיהיה כיף, קולות של צחוק, טעם מתוק וזכרונות טובים

צריך שילד יזכור חוויה חיובית משבת , שולחנו, וכלליותו .

תשחרר

שיעור כללי תעביר במקום אחר

בנוסף שים לב יש לך טווח גדול של גילאים

יש דרך!! בגישת "שפר" להורות תוכל למצוא דרך לשפר את סעודת השבת, לשפר את מערכת היחסים בתוך הבית, להבין את הדינמיקה שבין הורים וילדים ומכאן, השמים הם הגבול. חבל לסבול כשאפשר ליהנות מגידול הילדים. גישת שפר, המפתח להורות אחרת. 

אם כי ידיעה זאת, לא עוזרת במיוחד...

קח ממנו כמה טיפים. מנסיון.

1) תעלה נושא עם אמוציות לדיון, והם המדברים. ולא הקהל. אתה מנהל הדיון. 

2) תציב דרישה וציפייה, שאין שלילי בסעודה. רק חיובי !

3) תגרום לחוויה בשולחן, שירה חידונים וכו'

4) תעשה קואליציה עם שניים מהילדים בשירה או בדיון, השאר יצטרפו בהמשך.

5) תעשה קידוש מיד, אנשים רעבים הם אנשים עצבנים.... גם אתה.

6) תהיה אתה רק בחיובי ולא בשלילי.

8) תנמיך ציפייה, ותוציא מראש את כל התמונות והסירטונים והתיאורים מהידברות וכו' ששולחן שבת יש אוירה מדהימה ומשפחתית... לרוב זה לא כך, כל מה שבא ברוך הבא.

9) מסתבר שרוב הריבים הם על אותם דברים פחות או יותר כל שבוע, אוכל, מקום, וכו', תשב עם עצמך או אשתך ותפתור את הבעיות לפני שבת. [כגון חלוקת מקומות שונה]

10) בד"כ יש ילד אחד או שניים שהם עושים את הבלגן - תבודד אותם... בעדינות כמובן. ובלי לפגוע.

11) אם יש לך ילד עם הפרעת קשב ריכוז שייקח ריטלין גם בשבת.

12) אם יש לך הפרעה קח ריטלין לפני הסעודה ..... זה עובד. [וגם אם אין לך הפרעה.... זה עושה את העבודה...]

אם תרצה עוד, פנה אלי באישי.

לגבי ההקנטות- האם הן ממש מעליבות? האם ילדים יוצאים פגועים? אם כן זה (ורק זה) מצריך ומצדיק מלחמת חורמה. אם כולם בסבבה, תזרום.

לגבי זה שהילדים קמים- אנחנו מאוד קיצרנו את הסעודה תמורת זה שהם לא קמים.

יש לך אחריות על דברים מסויימים, ולילדים יש אחריות על דברים מסויימים (כמו כל דבר בחיים).

נראה שאתה עושה את מה שלדעתך מוטל עליך.

אתה לא יכול לשלוט על אחרים (קדרא דבי שותפי..)

תזרום עם הדברים הטובים שאתה עושה ואל תפנה למקומות שבהם אין לך ממילא שליטה

1. תדאג שלך ולאשתך יהיה כיף וטוב בשולחן. תיהנו, תאכלו טוב, תפטפטו בכיף, תספרו דברי תורה.

אנשים רוצים לבוא למקום שטוב בו, ושולחן שבת צריך להיות עונג, לא מטלה.

תנסי לשכול מכל שאר ההגדרות ופשוט לדאוג שיהיה לכם כיף, וכל השאר מפסידים...

2. אפשר להוסיף דברים שכיפיים לבני הבית, ואפילי לשאול מה אוהבים..

סבב של מה היה טוב השבוע, שירה ב2 קולות/סולו של שירים כיפיים והווי משפחתי.

3. לגבי הגדול שמקניט, זה בדרך כלל ככה או רק בסעודה? התנהגויות של הצקות או מריבות על מקום בשולחן זה מגיע מחיפוש מקום במשפחה, מתחושת מצוקה מול המקום שלי וכו.

כן כדאי לנתב אותו למקום שירגיש משמעותי, ושיש לו מקום ומשמעות במשפחה. אפשר לבקש ממנו להכין דבר תורה, לשיר איתך איזה שיר, לעזור בהגשה, או סתם לפרגן לו על משהו.

בכללי לשים לב שהוא בטוב, ומה קורה לו.

ילד שמציק זה ילד שמשהו מציק לו.

4. כמובן תפילות!!

לק"י

אמהות

הריון ולידה

ועוד

יש שם פסיכולוגים גברים מצוינים, אבל לא דתיים אם זה חשוב

אף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם כי אנחנו עם קטן.

לכן הנביאים אומרים שבעתיד הגויים יסייעו לנו כלכלית כמו שהאומן והמניקה עוזרים לתינוק קטן "והיו מלכים אמנייך ושרותיהם מניקותייך"

היא המדינה המערבית היחידה שהאוכלוסיה שלה מתרבה בעוד שאוכלוסיית המדינות המערביות האחרות צונחת.

ישראל היא מדינה שיש סיכוי לדור שלנו להזדקן בה בכבוד כי יש לה צעירים שישלמו מיסים למחלקת הרווחה.

כבר היום ישראל יכולה לקיים את התעשייה שלה ללא מהגרים (ברוב ענפי התעשיה, יש עבודות בבניין ובמוסכים ובסיעוד שזה יותר קשוח).

ישראל צפויה להגיע ל24 מליון נפש עד שנת 2100 ויש הערכות שזה יקרה עוד לפני כן.

בקיצור הבאת ילדים לעולם זה ברכה לישראל.

לא נראה לי שיום אחד נהיה מליארד כמו הסינים.

ואם מתישהוא נמנה מליארד, אז הסינים ימנו 500 מליארד (ויגורו בכוכבים אחרים או לא יודע מה יהיה. ובכלל השאלה אם ארץ ישראל יכולה הלכתית להתפשט על כל העולם, או שהטבעים ישתנו בעתיד או הטכנולוגיה בעתיד הרחוק תאפשר לנפח את כדור הארץ או לא יודע מה יהיה). בכל מקרה תמיד נהיה עם שמהווה אחוז קטן כמותית מהאנושות, ואף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם

אנחנו נכנסנו לגור בקראוון כשהיו לנו שני ילדים, ועברנו ממנו עם שלשה ילדים, והיה סביר.

לא זוכר כמה מ"ר הוא היה, אבל היו בו שני חדרי שינה - אחד לנו ואחד לילדים, שהיה בו מקום להשכיב את שלשת הילדים במרווח.

והיתה חצר גדולה שהילדים שוטטו בה בכל זמן שמזג האוויר איפשר את זה....