כאשר אדם מסוגל להכיל את עצמו, עם כל יתרונותיו וחסרונותיו-

אז הוא יכול להכיל עוד אדם בחייו.

וגם אין הוראות שימוש- סיימת תיכון/ש"ל/ישיבה, עכשיו פסיכו',לקפוץ 3 פעמים על רגל אחת ו...הופ! את מוכנה!

ברור לכולנו שזה לא משו חיצוני,אלא פנימי מאוד.

ובכל זאת יש 2 מדדים חשובים לדעתי,ששניהם נובעים מבגרות נפשית-

קודם כל,כמו מי שאמרה לפני-היכולת להכיל את עצמך

ודבר שני, שנבנה עם הדרך הוא-היכולת להכיל את האחר.

לא ברמה של בן זוג,אלא ברמה היום יומית. איך אני מתייחס לשונה ממני? לחברים שונים? לסתם דעות שונות?? איך אני מתמודדת עם זה?האם אני מסוגלת להבין שלא כולם חושבים כמוני. וכן,זה בסדר,ואפילו טוב ומפרה?

אם התשובה לכל השאלות האלו מתחילה להיות כן (כמובן שאף אחד לא מושלם,ונבנים בדרך),אני חושבת שאפשר להגיד שמוכנים.

ובכל זאת אומר שוב: יודעים שמוכנים לחתונה כאשר כל שאר העינינים שעוברים עלינו מקבלים חשיבות מישנית, ומרגישים שכל האנרגיות מכוונות למציאת בן/בת זוג ולבניית בית. וכל השאר נעשה פחות רלוונטי. בהצלחה

אני מכירה כ"כ הרבה אנשים, טובים ומקסימים, שלא כל מעינייהם במציאת בן-זוג. הם משתדלים, עושים הרבה, אבל נותנים חשיבות גם לדברים אחרים בחייהם (וגם חשיבות גבוהה יותר) 

ואני לא חושבת שהם לא בשלים לחתונה.

ומצד שני- אני מכירה גם לא מעט שישיסטיות ומטה, שרוב מה שיש להן בראש- זה חתונה. ושזה יותר חשוב מבגרויות, ויותר חשוב מכל שאר הדברים שיש להן כרגע. 

ולדעתי- הן עדיין לא בשלות לחתונה.

בשלות לחתונה לענ"ד לא נמדדת ברצון שלנו להתחתן- אלא במקום הריגשי והנפשי שלנו. 

כמו שכתבו כאן- ביכולת להכיל את עצמי ואת האחר. ביכולת לבנות זוגיות בוגרת ולא אנוכית. ביכולת להחזיק בית.

הכלל הזה הוא כ"כ לא נכון.

הוא בדיוק הפוך.

ככל שעובר הזמן, שאר העניינים שעוברים עלינו מקבלים קדימה (בשוא),

והחתונה נהיית משנית,

מהסיבה הפשוטה שאנשים עושים כל מיני דברים ולא יושבים בבית ומחכים לחתונה,

מתחילים עבודה או תואר או השם יודע מה,

וככל שעובר הזמן הדברים האלה תופסים זמן ומחשבה...

לכן אומר שוב: כשיש לכם עוד עניינים - הם לא יקבלו חשיבות משנית, או

שכן אבל יבואו במקומם ענינים בעלי חשיבו גדולה יותר...

אז אני לא יודע איך יודעים שמוכנים, אבל ככה בטוח לא!

זה פשוט מגיע אליך. פתאום אתה מבין שאתה רוצה להתחתן.

לדעתי בד"כ יוצאים בלי לרצות בלב להתחתן (אולי רק חושבים שרוצים בשכל), וזאת הסיבה שלא הולך.. מהרגע שמחליטים עוברים איזה גבול של בשלות באמת, לפני המעבר לא יודעים מה זה באמת לרצות להתחתן. 

זה מין דבר שאי אפשר להחליט אותו. זהו מעכשיו אני רוצה! זה מגיע לבד, יחד עם ההתפתחות המחשבתית בחיים. לכל אחד בשלב שלו. 

זה הניתוח שאני עשיתי לעצמי. אך ורק לפי מה שראיתי בתוכי אז זה ממש לא בכוונה להיות כללי.

זה באמת מוזר...כאילו, למה שאני לא ארצה להשאר עם ההורים הטובים שלי כל החיים? נס מה'.

בס"ד

זה תהליך..את מגיעה לשלב שאת מרגישה שמיצית את חיי הרווקות ועכשיו כל כולך מכוונת להתחתן ולהקים משפחה. וזה שלב שאת מבינה שאתה מוכן להשקיע את כל כולך בזה, את מוכנה לקבל על עצמך את האחריות שעומדת מאחורי זה..

כמובן שזה מלחיץ בהתחלה ואת חושבת שזה גדול עליך, אך כמו כל דבר כל ההתחלות קשות ואם זה דבר שאת באמת רוצה את תצליחי בו.

בהצלחה

צודק לגבי הכלת העצמי, הכוונה הייתה יותר להבין ולא הסברתי טוב..

אבל אני לא מסכימה שזו רק תחושה ורצון עז- אדם אגואיסט,שלא יודע להתייחס לאחר ,ובכלל להבין שקיימות דעות אחרות משלו ,(וכן,יש לו רצון עז ותחושה פנימית שהוא מוכן לחתונה)

לעניות דעתי עדיין לא יכול לבנות בית. כיוון שעל זה מושתת כל עניין הזוגיות והמשפחה.

למה בעצם יש גיל מוגדר לחתונה ?"בן 18 לחופה" ? למה אי אפשר להתחתן כבר בתור ילדים??

כי ילד נמצא בעמדה של מקבל, ככה הוא נולד. ויש צורך בתהליך של התבגרות שהאדם עובר, בעבודה על מידות מסויימות (כמובן שזו רק התחלת העבודה ) ובעיקר- יש צורך לעבור ממצב צבירה של מקבל למצב של נותן(!) ואז אפשר גם להתחבר עם מישו אחר...

במובן של עם ישראל וחברה רחבה, ואפילו לא על החבר'ה שלך...התכוונתי לחשוב על האחר. אדם אחד אחר, שתוכל לשים את הרצונות שלו כשווים ואף עולים על שלך.

אם מישו לא מסוגל לעשות את זה עד גיל 80, אז וואלה, הוא ימצא מישהי שתסכים לסבול אותו,והם יחיו באושר או (ויותר הגיוני שזה מה שיקרה) יתגרשו...

השאלה נשאלה על הרצוי ולא על המצוי...

בדיעבד אני מניחה שגם האגואיסטים מתחתנים,אבל זה לא אומר שזה לא דבר חשוב (ואוליי הכי חשוב) לעבוד עליו ,לפני שמתחילים בדרך...

זאת מידה ולא נולדים איתה, ברור שאפשר לתקן אותה אצל כל אחד, אל תהפוך את זה למובנה!

כשאמרתי "להכיל את עצמו", כוונתי היתה שהוא יודע לקבל את עצמו כמו שהוא. כמובן שצריך להתקדם ולהשתפר, אבל כל זה מתוך אהבה עצמית. לא מתוך ביקורת וניכור לחולשות. אלא מתוך קבלה עצמית.

אדם כזה, הוא אדם שיוכל גם להכיל ולקבל את החסרונות של בן זוגו.

זה אחד הדברים הבסיסיים החשובים ביותר לדעתי בזוגיות.

מי שלא, לא בשל לנישואין.

למה אתה מתכוון באומרך "תחושה אישית חזקה של רצון"?

ישנם אנשים שמוצאים את הזיווג שלהם סתם דרך אגב, מבלי יותר מידי רצון עז.

וישנם אנשים שיש להם רצון עז, אך הם לא בשלים.

אני לא יודעת עד כמה זה ברור לכולם מה זה אומר להכיל אני יודעת שצריך בדחיפות לדעת שחתונה זה לא היום הזה של החתונה!!

זה קשה! את מוכנה לראות את עצמך עם אחריות על בית וכו מה שמשתמע?? עם זה בטכני: ניקון, סדר , אוכל כביסות וכו... וגם בעניין הרוחני להכניס לכול הטכני הזה את עבודת ה'....

ואין מה לעשות ככה זה הילדים באים באיזה שהו שלב... את מוכנה לקחת אחריות על ילד?? כן צריך לחשוב על זה... החיים זה לא פוצי מוצי....

מספיק שלא נבהלים מעצם המחשבה על חתונה.

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.

אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...

לק"י

אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.

(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).

אתה מספר שיש סיבה טובה,

אנחנו לא יודעים מהי.

סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.

למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה. 

אבל אם  הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה. 

לק"י
 

נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.

אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.

אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.

אני בהלם!!

אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.

אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.

שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.

שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.

והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,

אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.

אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.

בהצלחה.

@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?

אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש

אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד

מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.

אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.

אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.

רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..

אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא

אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה

סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן

אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.

ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).

אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.

אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -

שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.

אם אין לה סיבה .. 

תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב

אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור 

והיא לא ראויה להיחשף בציבור 

זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.

בטח לא אם שילמת מראש.

לק"י

ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.

(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).

הניסוח אכן די פוגע...

ניסיון אישי: אני הייתי גרושה בלי ילדים ומתמודדת OCD (הפרעה טורדנית כפייתית, כיף חיים)

את הגירושין כמובן אסור להסתיר וגם אי אפשר (ב"ה המשכתי ללכת עם מטפחת גם אחרי הגט)

והאוסידי היה ידוע לשדכן.

הציע לי בחור שמתאים לזה ויודע להקשיב ולהכיל

ב"ה אוטוטו חוגגים 8 שנים ו2 ילדים.

לאחרונה נפתחה קבוצה של מתמודדי נפש דתיים, אני בין המנהלות, אז אפשר לפנות אליי.

ומאושרים. ואשרי השדכן!

זה זמני

בשם הבחורה

ב. אינם באים בחשבון

ג. אני מלטף כל חתול שנקרה בדרכי