עמכם הסליחה.. 
השקפתי שלי..
(קטע מתוך "סנה בוער באש", עלילות מלחמה וכיבוש , אברהם ורד, לוחם לח"י)
תש"ח.
זה שנים, מאז תרצ"ה, לא היתה שמחת-עם בחוצות ישראל כלילה הזה.
זה שנים, מאז תרצ"ה, לא היתה שמחת-עם בחוצות ישראל כלילה הזה.
לא ישנו יהודים, כולם ערים וממלאים את הרחובות. רבבות-עם נדחקים וצוהלים.
נהנים בצפיפות שמחת יהודים, ללא שכרות, שמחה מפוכחת.
מפוכחת? נדמה שטעיתי. לא, אינם פכחים. שכורים הם.
כן, שכורים ולא מיין.
כן, שכורים ולא מיין.
מה שכר יהודים באשמורת אחרונה של ליל?
על מה השמחה וההתגודדות?
בחצות הליל, עשרים ותשעה בנובמבר למנינם,
נודע כי קבלה עצרת-האו"ם את תכנית חלוקתה של ארץ-ישראל,
אושר דבר הקמת מדינה יהודית ומדינה ערבית.
מדינה ערבית בארץ ישראל!.. לא. אינם רוצים לדעת זאת.
מדינה יהודית - והקץ לצרות! שנים של רדיפות, טבח, השמדה, יסורים - והקץ לצרות!
מדינה עברית! כמה קסם במלים אלה.
והם סובבים ברחובות ומרקדים. צוהלים, מתפרצים ומתגודדים.
זקן ושופר בידו. תימני רכוב על חמור לבן מצלצל בפעמון שבידו:
זקן ושופר בידו. תימני רכוב על חמור לבן מצלצל בפעמון שבידו:
פנו דרך, יהודים. למשיח, יהודים...
וכי חושבים הם אלה על מדינה ערבית? לא! מלכות ישראל תקום!
*
כששבו גולי בבל הראשונים ליהודה הקטנה והמצומצמת,
ראו את הבית בבנינו, ויהודה קטנה, מהלך שעה מצפון עד דרום. והעיר בתוך.
הצעירים, אשר לא הכירו ירושלים בגדלותה, צהלו למראה.
ואילו הזקנים, אשר ראו את הבית הראשון, בכו בכי גדול.
*
*
אלה, שלא האמינו בתקומת מלכות ישראל הקרובה.
אלה, שלחמו במקריבים-נפשם-על-הקמת-המלכות.
אלה, שעמדו מן הצד ודאגו לעורם ולממונם - אלה שמחו וצהלו.
אבל אנחנו,
אשר המלכות חייתה בנו שנה, ושנתים, וחמש, ועשר שנים;
אנחנו - שהמלכות חיתה בנו אלפי שנים,
מני בר גיורא ויוחנן,
בר כוכבא ורבי עקיבא,
הראובני ושלמה מולכו;
אנחנו- שבמחתרת חיינו את מלכות ישראל האמיתית,
מנהר עד נהר, משלגי ההרים ועד ים הדרום -
אנחנו ראינו ובכינו, חנקנו דמעות בקרבנו.
אך חנקנו גם את השמחה המתפרצת.
סובבנו כאָב שכּוּל בחתונת משפחה.
שמחה לא שלמה, עצב לא מלא.
אבל לא יכולתי שבת בית. קול העם ברעו עלה מרחובות הקרת.
קול פנימי ממעמקי הלב עלה:
תם שלב אחד במלחמת החרות, שלב שני נפתח.
ערערנו את מוסדות השלטון הזר.
עלינו עוד ללחום.
עוד הרבה הרבה ללחום, עד להקמת המלכות הגדולה.
עוד דם רב ישפך.
עוד דמעות רבות יזולו.
או-אז עתידה המלכות לבוא.
