הקטנה שלי, בת שנתים וארבעה חדשים, שוהה במעון במהלך היום.

במעון היא ישנה שעתים בערך בין 12 ל 2, אני מאד מתוסכלת מזה אך אין לי ברירה כרגע...

הבעיה היא שככל שהיא גדלה היא כבר לא נרדמת בלילה, בימים אלו היא הולכת לישון לא לפני 11 בלילה!

היא ישנה בחדר עם אחיה הגדולים, אבל להרדים אותה אני מרדימה בסלון או במיטה שלי, כדי שלא נעיר את האחים הישנים. היא לא אוכלת במהלך הלילה - לעיתים נדירות מבקשת מים ומקבלת בכוס מעבר.

היא ישנה עם מוצץ וחיתול.

לא שותה בקבוק אלא מים בכוס.

איך אני מרדימה אותה? מחשיכה היטב, ויושבת על הספה/מיטה והיא לידי, בדרך כלל היא מיד באה לשכב עלי ואני מלטפת אותה.

השאלה שלי: מה אפשר לעשות שהיא תישן יותר מוקדם.. קשה לי עם שעת השינה המאוחרת הזאת.. אציין שבבקר כמובן צריך להעיר אותה, היא עדין עיפה..

שלום בננה,

שעות אידאליות להשכבת ילדים עד גיל 5 הן 18:30-20:30. הבת שלך הולכת לישון נורא מאוחר לגילה וישנם מספר דברים שיעזרו לך להקדים את שעת ההשכבה:

1. טקס שינה מסודר שיעזור לה להירגע מכל הריגושים שחוותה באותו היום. בדרך כלל טקס שינה טיפוסי הוא מקלחת, פיג'מה בחדר וסיפור או שיר במיטה. כמובן שתבחרי מה שמתאים לך.

2. מכיוון שכרגע היא הולכת לישון נורא מאוחר לא הייתי מקדימה את שעת ההשכבה ישר ל20:00 אלא מקדימה בכל יום ברבע שעה עד שתגיעו לשעה הרצויה.

3. היענות מיידית לסימני העייפות שלה ולהשכיב אותה ברגע שהיא מראה אותם.

4. לא לחשוש להשכיב אותה בחדרה עם אחים שלה, תוך שבוע שבועיים הם יתרגלו אחד לשני ולא יתעוררו ממנה.

בהצלחה

מיכל

מקוה שזה לא גבולי מדי.

הוא איתי כל היום, ישן בחדרינו ולפעמים גם במיטתינו, בערך מחמש בבוקר הוא קבוע אצלנו במיטה.

הוא יונק ומקבל מעט מוצקים.

לשנת הלילה הוא נרדם בהנקה ובשנת יום הנקה/טיול/מוצץ +עירסול בידיים ונענוע.

הייתה לו תקופה של כשבועיים שהוא עשה רווחים של 4-5 שעות בין ארוחות הלילה, לפני כן הוא קם כמעט כל

שעתיים, כיום הוא קם המון בלילה ויונק, לפעמים אני ממירה במוצץ, זה מגיע לרמות בלתי נסבלות

אז הוא פשוט ישן איתי ויונק סביב השעון.

בשבוע האחרון הוא לא מצליח להרדם ביום הוא סחוט ומסטול.

אפשר להרדים אותו רק בטיול ולהשאיר בעגלה או בהנקה אבל אז הוא יתעורר בהעברה (מה שלא

קרה לפני כן)

   תודה רבה!

נמצא איתי בבית רוב היום,

במשך היום נרדם לרוב תוך כדי אוכל (אם הוא כבר עייף ולא מצליח להרדם לבד אני מניקה אותו ואז נרדם)

פעמים בודדות בהן יכול להרדם בעגלה אם אנחנו בחוץ, לפעמים מוצץ אצבע ונרדם עלי.

בלילה נרדם בד"כ אחרי מקלחת (לא תמיד) יושבים בחדר חשוך ושקט ולרוב אחרי יניקה ממושכת ירדם,

הוא ישן בחדר שלו לבד,

מגיל 3 שבועות הוא ישן לילה שלם ברצף, מגיל  5 חודשים בערך הוא התחיל לקום בלילה ועד היום יש ליילות כאלה ויש כאלה,

יכול להיות מצב שהוא נרדם ב 9 בערב אחרי הנקה טובה, קם ב 1 ליניקה של כמה שניות( ניסיתי בזמן הזה להחזיק אותו ולא עזר) יחזור לישון ב 5 או 6 בבוקר יקום ליניקה נוספת של כמה דקות ויחזור לישון עד 8 או 9 בבוקר,

שמתי לב שבימים שהוא ינק פחות (מרצונו) הוא קם יותר בלילה, התחלתי איתו טעימות בגיל 5 חודשים שהחזיקו ליומיים בדיוק, בימים הקרובים נחזור לטעימות

לפעמים נוצר מצב שהוא לא ישן כמעט במשך היום (בד"כ הוא ישן משהו כמו שעה וחצי בבוקר ושעה בערך בצהריים) ולמרות זאת הוא קם בלילה לעומת ימים שהוא ישן לילה שלם מ 8 בערב עד 6 בבוקר שאז יונק וחוזר לישון,

איך מסדרים את הבלגן הזה?

תודה רבה

שלום איזה יום שמח,

עניתי על שאלה דומה בנושא "עמידות אצל ילדים"  עייני בתשובתי. רק אוסיף ואומר שילדים מגיל 5 חודשים מסוגלים לישון לילות רצופים ללא אוכל. מגיל 5 חודשים עד גיל שנה זה בגדר הסביר שילד יאכל ארוחה אחת בלילה, הוא אינו זקוק ליותר מזה. כך שזה לא משנה אם ינק טוב בלילה או לא. אני מניחה שבנך תלוי בהנקה כדי להירדם ולכן מתעורר בלילות ויש לך תחושה של בלגן בנושא.

בגילו בנך זקוק ל14 עד 13 שעות שינה ביממה, כאשר רובם יתרכזו ללילה עצמו. אין שום קשר בין כמות השעות שישן ביום ליקיצות בלילה אך ישנו קשר ישיר בין כמות השעות שישן ביום שיכולות להשפיע על כך שייכנס לשנת לילה בעייפות יתר מה שבהכרח ישפיע על השינה שלו ויגרום ליקיצות רבות.

בהצלחה

מיכל

שכחתי לציין שיש לילות שהוא כבר לא רוצה לינוק ועדיין ער אז אני שמה אותו במיטה ולרוב הוא נרדם עם האצבע...

ישן 3 פעמים ביום לחצי שעה בערך

באיזור 10, 13 ו-16 , בימים האחרונים כמו שהזכרתי למעלה

שלום מתנסה,

אחת מהנחות היסוד בשיטת לילה טוב היא עמידות. כמו שחיידים מפתחים עמידות לתרופות אז גם ילדים מפתחים עמידות לגורמי תלות חיצוניים המפריעים לה להירדם באופן עצמאי. אם פעם הרדמת את הילד שלך בהנקה או בידיים וזה הלך מהר והוא ישן טוב עם הזמן ההירדמות ארכה יותר ויותר זמן ולאט לאט הופיעו עוד יקיצות לא צפויות בלילה והשלב הבא הוא יקיצות לילה ארוכות שבהן קשה מאוד להחזיק את הילד לשינה. הפתרון הוא ללמד את בנך הירדמות עצמאית. הוא מאוד תלוי בהנקה, עגלה או ידיים כדי להירדם ולכן הוא מתעורר כל כך הרבה בלילה כי אין לו את היכולת להרדים את עצמו בחזרה באופן עצמאי.

למדי אותו הירדמות עצמאית כאשר בהתחלה עזרו לו להירדם במיטתו בעזרת מגע או נדנוד ולאט לאט ככל שיעברו הימים וההשכבות ישתפרו התרחקי ממיטתו עד אשר תעזבי את החדר לגמרי בזמן שהוא מנסה להירדם.

בהצלחה

מיכל

שלום,

ביתי הבכורה בת שנתיים וחצי, (יש לנו תינוק בן חודשיים)  מסרבת ללכת לישון בלילה.

תמיד נרדמת בסוף כשהיא מותשת (וגם אנחנו) אחרי מאבקי כח ממושכים.

יכול להיות שזה קשור ללידה,  אבל איך אנחנו לא שוברים את השגרה שלה ועדיין גורמים לה ללכת לישון בזמן?

הילדה במעון מהבוקר עד 3.5 אחה"צ, ישנה כשעה וחצי בגן, בין אחת לשתיים וחצי. יש סדר ערב קבוע: שש וחצי א.ערב, משחק, מקלחת בסביבות 7 ,7.5  ואז טקס קבוע לפני השינה: מים מבקבוק ספורט, קריאת שמע, שיר ונשיקות.

כשהתחלתי חודש 8 היא התחילה לדרוש יותר תשומת לב, ביקשה מידי פעם שאשב לידה, ולרוב נעניתי לבקשתה.

אחרי הלידה היא החלה לדרוש כל ערב שאשב לידה, כשאני יוצאת מהחדר היא מבקשת מים או שאכסה אותה בשמיכה, וכו' (העיקר שאמא תחזור) וככה העניין נמשך עד שהחלטנו לשים גבול.. אבל היא לא נרדמת עד 10 וכשהיא מותשת ועייפה מאוד. והיא לא מעוניינת שאבא יבוא בכל מקרה, היא אפילו מתרגזת כשהוא נכנס לחדר.

כמובן שבבוקר כשאני מעירה אותה היא עייפה מאוד-מאוד.

העניין הוא שביום שישי כשהיום בגן קצר, או בשבת, היא הולכת לישון בזמן ואפילו שישנה בצהריים יותר משעה וחצי.

ועוד שאלה, היא ישנה כרגע לבד בחדר, איך אני מעבירה (בעוד חודשיים שלושה) את אחיה לחדר בלי שזה יצור בלגן?

תודה

שלום חמניה,

אח חדש בבית מערער את כל המערכת מחדש, כולל את אבא ואמא, ודורש מכולם "למצוא את עצמם" מחדש בתא המשפחתי. כמובן שזה גם משפיע על השינה. אני מניחה שבתך הרגישה כבר לקראת סוף ההיריון שמשהו משתנה אצל אמא ולכן דרשה קצת יותר תשומת לב. אם היא ידעה להירדם לפני כן עצמאית אזי שמהרגע שבו התחלתם לשבת לידה לפני השינה היא פתחה תלות כדי להירדם והיא הנוכחות של אמא בחדר. כמובן שהלידה רק העצימה את זה.

הכלל שלי בנושא זה הוא: תיענו לילד אך לא לדרישותיו. למה הכוונה? אני מניחה שלבתך קצת קשה עם הלידה גם אם היא לא מראה זאת והיא זקוקה ליותר תשומת לב ממך וזה לגמרי לגיטימי. אך תשומת לב זו צריכה להגיע ביום ולא דווקא בלילה מה שפוגע בשינה שלה. אם היא זקוקה לך או קוראת לך לשמיכה או כל דבר אחר כנסי לחדר, התייחסי אליה חבקי ולטפי והרגיעי אך אל תיעני לדרישותיה: שמיכה, נוכחותך בחדר או כל דבר אחר, מכיוון שאז היא תדע שיש בידה כלי חזק להחזיר את אמא לחדר.

בנוגע להעברת חדר של הקטנצ'יק, פשוט העבירו אותו. בשבוע שבועיים הראשונים הוא יעיר אותה והיא תעיר אותו אך מהר מאוד הם יסתגלו אחד לשני ואף יהנו מכך.

בהצלחה ומזל טוב

מיכל

האמת היא שהפשושון יהיה רק בן 4 חודשים עוד שבוע, ובכל זאת אני מקווה שתוכלי לפחות לתת לי טיפים לשיפור / מניעת בעיות בהמשך...

אז ככה,

עוד שבוע בן 4 חודשים בע"ה, בינתיים הוא רק יונק או שותה חלב שאוב מבקבוק כשאני לא נמצאת.

עד לפני שבועיים הוא היה איתי בבית, ועכשיו חזרתי ללימודים אז פעמיים בשבוע הוא נשאר בבית עם בעלי/בייביסיטר ופעמיים בא איתי.

חשוב לי לציין שחודשיים ראשונים מחייו הוא סבל מכאבי בטן איומים ופריחה נוראית בכל הגוף בגלל אלרגיה לחלב פרה (שעבר אליו דרכי בהנקה), ועד שגילינו את זה הוא היה - או ישן, או אוכל, או בוכה (או אוכל ובוכה ביחד...). כמעט לא היה מצב שהוא ער ולא בוכה, ולכן הוא היה על הידיים שלנו כל הזמן... (ואני מדברת על לילות שלמים שהוא בוכה לנו בידיים עד 6-7-8 בבוקר שהוא נרדם והיינו מעבירים אותו לעריסה שלו.

עכשיו המצב אחר לגמרי ב"ה, אנחנו עובדים קשה להרגיל אותו לרדת מהידיים ולהירדם בעריסה שלו. בד"כ הוא נרדם ע"י נדנוד בעריסה.

כשהמצב התחיל להשתפר הוא התחיל להירדם ב-11 בלילה, אח"כ ב-9, והיום  כבר ב7-8 בערב, אחרי אמבטיה ואוכל.

בתחילת הלילה הוא קם להנקה אחרי 4 שעות, ועד הבוקר הפער הולך ומצטמצם והוא יונק כל שעתיים בערך... הוא קם בד"כ בסביבות 8.

במשך היום אין לו שעות קבועות בהן הוא ישן. כשאנחנו רואים שהוא כבר עייף אנחנו מנדנדים אותו בעריסה עד שהוא נרדם, ובד"כ במשך היום הוא ישן ממש מעט, קם תוך חצי שעה בערך.

בנוסף לזה - עד לא מזמן הוא לא לקח מוצץ, והוא לא רגוע בלעדיו. הוא מחפש תמיד מה למצוץ, מכניס את היד לפה ואז בוכה כשזה לא מרגיע אותו... בזמן האחרון הוא טיפה התחיל לקחת...

אני מבינה שהוא קטן מדי, ובכל זאת -

לוקח לנו המון המון המון המון זמן להרדים אותו בד"כ. לפעמים (וזה נדיר) הוא נרדם מהר, אבל בד"כ אנחנו מנדנדים ומנדנדים ומנדנדים... (יכול לקחת גם 3 שעות!!! בהן הוא כבר עצבני ממש).

לפעמים אנחנו מצליחים להרדים אותו עם המוצץ, אבל בד"כ הוא שולח את הידיים אליו ובלי כוונה מוציא אותו מהפה כל רגע עד שזה מעצבן אותו והוא לא רוצה שוב לקחת את המוצץ... אני יודעת שזה דבר שישתנה עם הגיל, כשהוא יתחיל לשלוט יותר בידיים שלו, ועכשיו הוא עוד קטן, אבל אם יש לך טיפים או הדרכות כיצד כדאי לנו לפעול כדי לשפר את המצב בע"ה, אז נשמח.

ניסינו דרכים אחרות, כמו לשים לו מוצץ בפה, לשבת לידו ולהחזיק לו בעדינות את הידיים... ללטף אותו וללחוש שששש... בלי לנדנד. זה עבד רק בפעם הראשונה =) בפעמים האחרות הוא משתולל עם כל הגוף, לא יכול לשכב בשקט... עד שהוא מתעייף מדי ונהייה עצבני ובוכה...

וגם במשך היום, זה ממש קשה שלוקח איזה חצי שעה להרדים אותו... הוא ישן פחות מהזמן שלוקח לו להירדם :S

ועוד שאלה אחרונה - כמה שעות בערך תינוק בגיל הזה צריך לישון ביממה? כי הוא לא ישן הרבה ביום, אבל בסביבות 6-7 הוא כבר סחוטטט ועצבני ממש..!! ואני לא רוצה שהוא ישן מוקדם מדי כי אז הוא בטח יקום בהתאם...

מצטערת שיצא כזה ארוך...

ותודה מראש =)

שלום אהבה של אמא,

אני אל מטפלת בתינוקות לפני גיל 5 חודשים מהסיבה שהם לרב סובלים מגזים בגיל הזה וזקוקים להמון אמא ואהבה כדי להסתגל לעולם הזה. בנוסף מבחינה הורמונלית ופיזיולוגית אין לתינוקות לפני גיל 5 חודשים את היכולת לישון לילה רצוף (חוץ מאצל השכנים כמובן...)

בכל אופן- זה מאוד חשוב שאתם מנסים לחבב עליו את מיטתו בכדי שיבין שזה המקום הטוב ביותר לשינה. חשוב מאוד שלא תתנו לו לבכות לבד במיטה בכדי שלא יתפתח יחס שלילי לשינה או למיטה. בנוסף חשוב שתיענו לסימני העייפות שלו ותשכיבו אותו סמוך להם ככל האפשר מכיוון שאם אתם משכיבים אותו הרבה אחרי זה והוא כבר בעייפות יתר זה בוודאות יפגע באיכות השינה שלו וגם בהשכבה שתהיה ארוכה ומלווה בבכי רב בגיל זה.

בנך אמור לישון בין 15-14 שעות ביממה והשעות האידאליות להשכבה בתחילת הלילה הן 18:30-20:30. אם שמת לב שהוא עייף כבר ב18:00 לא הייתי חוששת להשכיב אותו אז, זה כלל לא יפגע בשעת היקיצה שלו. אם הוא מתעורר ב8 אז סביר להניח שיקום ב6.

בהצלחה ולילה טוב

מיכל

קראתי בלוחשת לתינוקות שלא משנה השעה בה מרדימים תינוק בלילה מוקדם או מאוחר, שעת היקיצה שלו בבוקר תהיה אותו דבר לפי מה שהוא רגיל, כך שאם הורים חושבים להרדים מאוחר כדי שיקום יותר מאוחר בבוקר זה לא נכון?! מה דעתך?

ודבר נוסף באיזה גיל את ממליצה להעביר לישון בחדר לבד?

יש לי תינוקת בת 4 חודשים, נמצאת איתי כל היום, אוכלת בקבוק תמ"ל, ישנה 3 פעמים במהלך היום ובלילה 7-8 שעות

תודה לך!!

בתי כמעט בת 4 חודשים, כבר רשמתי את כל הפרטים בשאלה הקודמת.

שאלה נוספת: למה במהלך היום כשהיא ישנה ופתאום היא מתעוררת בבכי חזק ממש צרחה ואחרי חצי דקה נרגעת, מה זה יכול להיות? דרך אגב בלילה זה לא קורה לה ב"ה.

תודה!! 

מחזור שינה של תינוק מורכב משנת חלום ושינה שקטה. שנת חלום זוהי השינה בה נראה את ילדינו מרצדים עיניים, מנופפים בידיהם באוויר ובכללי לא רגועים. שינה שקטה היא שינה בה נראה את ילדינו שוכב לו, מדושן עונג עם ידיו לצידי ראשו. בין שתי השנות האלו ישנם מעברים קצרים אשר בהם שנתו של התינוק חלשה יותר ולכן ייתכנו בהם יקיצות קצרות. שנת חלום נמשכת כ20 דקות ולאחריה כ10 דקות של מעבר עד לכניסה לשינה שקטה, שינה חזקה יותר. בגיל של בתך המעברים האלו חלשים יותר ולכן אני מניחה שהבכי הזה קורה כ20 דקות- חצי שעה מרגע שנרדמה. אל תרימו אותה או תגעו בה כי אז היא תתעורר לגמרי, אפשרו לה להירדם שוב באופן עצמאי.

בהצלחה

מיכל

שלום לידת בת,

לתינוקות שעון ביולוגי המכוון היטב ולרב עובד נהדר. ילדים בדרך כלל מתעוררים בטווח שעות מסויים ללא שום קשר לשעת ההשכבה שלהם. חמור מזה, ישנה נטיה לומר לאימהות צעירות "תני לילד להשתולל שיתעייף וישן טוב ויקום מאוחר מחר" אז ממש לא! ילד שהולך לישון בעייפות יתר זה בוודאות יפגע באיכות השינה שלו, יגרום ליקיצות ליליות ולא ישנה כהוא זה את שעת היקיצה שלו בבוקר, הוא פשוט יתעורר עייף ועצבני.

אז בטח את שואלת את עצמך איך זה שאני רואה אצל אחרים שמשכיבים ילדים מאוחר והם גם קמים מאוחר? ילדים אלו לרב הם ילדים שלא יודעים להירדם עצמאית, שאין להם סדר יום מסודר ועוד.

אני ממליצה להעביר ילד לחדרו הפרטי ברגע שההורים מוכנים לכך ושלמים עם זה, אחרת זה לא יהיה נכון לא לילד ולא להוריו.

בהצלחה

מיכל

תאומים בן שנה בדיוק

הבת ישנה כל הלילה הולכת לישון עם בקבוק תמ"ל ודייסה אחרי שמסיימת לשתות זורקת את הבקבוק לוקחת את המוצץ שלידה ונרדמת כל הלילה הרבה פעמים גם נרדמת בלי מוצץ, אם היא ערנית אני נותנת לה דובי היא משחקת איתן מדברת אליו ונרדמת לבד. אם היא מתעוררת לרוב רוצה מוצץ,ולפעמים פה ושם אם היא ממש בוכה אני נותנת לה בקבוק 120מ"ל בלי דייסה.

הבן- אותו תהליך הולך לישון עם בקבוק תמ"ל ודייסה אחרי שמסיים לשתות עוזב את הבקבוק ולרוב בוכה שנביא לו את המצוץ,לפעמים הוא מוצא אותו לבד לידו,נרדם כמעט מיד אחרי שאני משכיבה אותו,אבל הוא יכול להתעורר בבכי פעמיים או שלוש בלילה,לפעמים המוצץ מרגיע,לפעמים רק בקבוק -אפילו פעמיים באותו לילה -לרוב מכינה לו בקבוק נוסף של 120 מל בלי דייסה ןאם לא סיים את הבקבוק אם הדייסה מכינה לו בקבוק חדש (באמצע הלילה כשהוא מתעורר) של 150 מ"ל בלי דייסה,

עכשיו לשאלה הספציפית,מסתבר שלבחור יש שעות די קבועות שהוא מתעורר בלילה בסביבות 1:30 ובסביבות 5:30 בבוקר, הוא אוכל את התפריט הביתי -כמעט הכל בלי בעיות- ככה שלא נירה לי שהוא רעב

• האם יש דרך שהוא ישן כל הלילה בלי לקום פעמיים לאכל???

ושניהם הולכם לישון סביב 21:00 כן כזה מאוחר כי כשהייתי משכיבה אותם ב19:30 ב24:00 שנהם היו מתעוררים וחוגגים עד 2:00 בלילה....

• איך אפשר לגרום להם לישון יותר מוקדם מבלי שהשינה תיהייה להם כמו שנת צהריים?

שנהם ישנים ביחד בחדר אני משאירה אור קטן בחדר וסוגרת את הדלת של חדרם, ואנחנו נגשים לכל בכי שלהם מידי (או כמעט מיד...)

תודה רבה

שלום 2 פרחים,

עייני בתשובה שעניתי למעלה בנושא עמידות, זה יבהיר לך נקודה חשובה.

וספציפי יותר אליך: בנך תלוי בבקבוק כדי להירדם ולכן עליך ללמד אותו הירדמות עצמאית בכדי שלא יתעורר בלילה ולא יזדקק לך כדי לחזור לישון. בגילו הוא בהחלט לא זקוק לאוכל בלילה ולכן ברור שהוא אינו רעב אלא תלוי בכך כדי לחזור לשינה.

הייתי מקדימה להם את שעת ההשכבה לפחות ל20:00 וגם זה קצת גבולי. ראי תשובה בנושא הקדמת שעת ההשכבה של ילדים ותקבלי טיפים גם לכך.

בהצלחה

מיכל

ברגע שהוא מתעורר,אני מנסה להרגיע אותו בדרכים אחרות ולא לתת בקבוק,נכון?

ללטף,להרגיע,לנדד וכו.. עד שיחזור לישון?? ומוצץ כן אפשר לתת?

מה שלומך?

יש לי שתי בנות מקסימות.

הגדולה שלי בת שנה ושבעה חודשים, הולכת לישון כל יום בשבע וחצי בערב וקמה בסביבות שבע בבוקר.

ב-11:30 בבוקר היא ישנה שוב עד 14:00.

ב- 14:30 היא נמצאת אצל המטפלת עד 18:30 (כי אני בעבודה), חוזרים הבייתה ארוחת ערב רגילה, צומי והולכים לישון.

היא נרדמת רק עם אצבע והשמיכה שלה.

האם השעות האלו סבירות? האם היא ישנה זמן רב בלילה?

פעמים רבות קורה שהיא קמה באמצע הלילה מבקשת את הבקבוק תמ"ל שלה, אוכלת רק בידיים שלי וחוזרת לישון. האם לדעתך זה נובע מרעב? חוסר תשומת לב?

ועוד שאלה שחשובה לי- מאיזה גיל מעבירים למיטת מעבר?

הקטנה שלי בת חצי שנה, פעילה במיוחד, אינה יונקת אוכלת תמ"ל וממש מעט טעימות.

הולכת לישון בערב בסביבות 21:00 ומתעוררת ב-05:00 בבוקר באופן קבוע.

חוזרת לישון כשעה ומתעוררת פעילה ומלאת מרץ במיוחד.

לאחר משחק של שעה או שעה וחצי היא מתעייפת ונרדמת לעשר דקות.

קמה ומשתוללת כשעה ושוב נרדמת לעשר דקות, כך במשך רוב שעות היום.

ב- 14:30 היא מצטרפת למטפלת עם אחותה ומתברר ששם היא לא ממש עושה חיים קלים למטפלת עם סדרי השינה.

היא אינה נרדמת ללא מוצץ, צריך לנדנד אותה ולטפוח קלות על גבה.

אני כאימה מוצאת את עצמי מותשת מאוד כאשר צריך להרדים אותה כך אחת לשעה- שעה וחצי.

ניסינו לגמול אותה מהרגל משונה זה, אך ללא הצלחה. היא צורחת ומייללת וזה ממש כואב לי.

אני מאמינה שההרגל הזה נוצר בתקופה בה הייתה מאושפזת כשבוע וחצי בבית החולים בגיל חודשיים וכדי להשכיח את כאביה הייתה מרדימה אותה באופן כזה.

היום, כשהיא מתהפכת לכל הכיוונים, הרבה יותר מסובך להרדים אותה, צריך להקפיד שתשכב על הבטן, ולא נעים לה כשמסובבים אותה בכל פעם לתנוחת שינה..

מה לדעתך ניתן לעשות?

האם יש אפשרות לגמול אותה?

האם להמשיך לתת לה להירדם באופן כזה יהיה טוב לה יותר?

כיצד ניתן להאריך את שעות השינה שלה באמצע היום באופן כזה שתישן לדוגמא שעה ארוכה אחת אחת ל- 5 שעות ולא עשר דקות כל שעה בערך?

תודה רבה רבה!

הבן המתוק והראשון שלנו, בן 11 חודשים, שוהה במהלך היום איתי (אמא שלו). ישן במיטה שלו שנמצאת בחדר ההורים. אין לו חפץ מעבר כלל. רוב התזונה שלו מורכבת ממוצקים ומתמ"ל פעמיים ביום (בוקר וערב, בתוספת קורנפלור/שיבולת שועל/אורז כדי שיהיה יותר שבע).

הקושי המרכזי שלנו הוא שמאז שהוא היה תינוקי קטנטן הוא נרדם רק בידיים. גם ביום וגם בלילה. אנחנו מנענעים אותו בתנוחת ערסול במשך זמן רב (לפחות 20 דקות כל פעם). וזה ממש לא קל.

ניסינו לשנות זאת בהדרגה: לשים אותו במיטה שלו כשהעיניים שלו עצומות והוא בשלבי הרדמות, אבל עדיין לפני שהוא ישן חזק, ואז לטפוח לו בעדינות על הגב, כדי שיתרגל להרדם במיטה, אבל בדר"כ זה לא עובד ואז הוא פשוט מתעורר לגמרי, ונעמד במיטה ובוכה, וכל תהליך הנענועים מתחיל מחדש עד ששוב הוא ישן חזק יותר. זה ממש מייאש וקשה, וכל הזמן אני חושבת- מה יהיה כשהוא יהיה יותר כבד... ואיך אשים אותו במעון- הרי הם לא ירדימו אותו ככה?

עוד בעיה היא האכילה במהלך הלילה: בדר"כ הוא קם 2-3 פעמים בלילה. בהרבה לילות קורה שהוא מתעורר ובוכה ממש, ללא סיבה נראית לעין, שום דבר לא מרגיע אותו חוץ מהנקה. זה לא מאוד מקשה עלי לקום ולהניק אותו בלילה (בדר"כ הוא לא קם הרבה פעמים) אבל אני פשוט לא חושבת שזה טוב בשבילו.

אשמח לקבל עצות..

תודה

שלום שרשור,

נתחיל עם הגדולה: אני כבר אומרת לךש היא לא רעבה ובגילה היא לא זקוקה לאוכל בלילה. היא אמורה לישון כ 13 שעות ביממה וגם אם האי ישנה קצת יותר או קצת פחות לא הייתי מודאגת, ישנם ילדים שזקוקים לקצת יותר שעות שינה מהנורמה וכאלה שזקוקים לפחות. הבקבוק נובע כנראה כי היא באיזשהוא שלב במהלך היום היא תלויה בבקבוק כדי להירדם או בכל דבר אחר אשר יגרום לה להתעורר ולבקש "עזרה" בצורת בקבוק כדי לחזור לשינה. השמיכה והמוצץ כל עוד היא מספקת אותם לעצמה זה נהדר ואין עם זה שום בעיה.

מיטת מעבר: ברגע שישנה בעיה בטיחותית בכך שבתך תישן במיטת תינוק אז אפשר להעביר אותה. אפשר גם לעשות זאת לפני כן אם לדעתךם היא בשלה לכך וגם אתם.

הקטנה: קראי תשובה למעלה בנושא מחזורי שינה אצל תינוקות שאולי יבהיר לך מדוע ביתך ישנה רק 10 דקות. חשוב שתלמדו אותה הירדמות עצמאית וזה יאריך את השינה שלה הביום ובלילה. אל תהפכו אותה לתנוחת שינה אם היא יודעת לעשות זאת בעצמה, אפשרו לה לבחור בעצמה את התנוחה המתאימה לה. כמובן שכמוש כתבת- לא להשאיר אותה בוכה לבד בחדר או במיטה, שבו לידה לטפו אותה או נענעו את המיטה ואם הזמן התחילו להתרחק ממיטתה עד אשר לא תחפש אתכם בחדר ותדע להירדם באופן עצמאי.

בהצלחה ולילה טוב

מיכל

בן שנה ועשרה, נמצא איתי בבית, לא מסכים לשכב בשום אופן במיטה, נרדם רק כשהוא עייף... גם ביום וגם בלילה. כשהוא עייף, נשכב על הספה, או על הידים ונרדם.

ישן שעה- שעה וחצי ביום, ומתשע בערב עד שבע בבוקר.

ישן בתחילת הלילה במיטה נפתחת בחדר עם אחיו, קופץ לסלון לישון "בידיים" כל  כמה דקות/ כל חצי שעה,  ישן עמוק כמה שעות, ואז בא למיטה של אבאמא עד הבוקר, וישן במנוחה.

לא אוכל/ שותה בלילה.

ללא מוצץ, יש לו חפץ מעבר.

ללא הנקה, אוכל את האוכל שיש בבית, לפעמים דיסה לפני השינה.

שאלתי-

האם הוא ישן מספיק? 

איך אפשר לעזור לו לישון במנוחה גם בערב, בזמן שהוא לא במיטתנו, ואני ערה עדין?

הי, כמה כיף שיש הזדמנות לשאול ולהתייעץ,

אנחנו כבר תקופה ארוכה שוברים את הראש מה לעשות.. הלוואי תוכלי לכוון אותנו.

ככה:

יש לנו בן מתוק, בן שנה וארבעה חודשים. ילד ראשון.

שוהה במסגרת מעון בין השעות 8:00-16:00 מידי יום.

במעון ישן ביחד עם כולם בין השעות 12-14, על מזרון שמונח על הרצפה עם בקבוק בפה.

בבית ישן פחות או יותר מ 7 בערב עד 7 בבוקר. (הגנים החרפניים של אבא..) השעה 7 נקבעה בהתאם לאותות העייפות שהוא משדר כבר בזמן הזה.

אוכל (היטב) מזון רגיל במהלך היום, ינק עד גיל שנה. אינו אוכל באמצע הלילה.

מוצץ היה לו ב3 חודשים הראשונים לחייו, ואז מיוזמתו הפסיק ולא הסכים, ומאז ועד היום ללא מוצץ.

מה שכן,חשוב לציין כי נהיה לו הבקבוק מעין מוצץ. הוא מחזיק את הבקבוק ומוצץ "על ריק" כשאין בו כלום, גם בלילה כדי להירדם, גם במשך היום כדי להירגע, אפשר לומר שהבקבוק בכלל יקר לו מאוד והוא מרבה להחזיקו ביד גם כשמשחק בדברים אחרים.  

יש לו חדר משלו, לבד. (בן בכור ובנתיים יחיד). אם כי כמו שאסביר בהמשך בד"כ המיטה שלנו הופכת להיות המיטה שלו..

סדר היום בבית הוא: בין 16:00-18:00 משחקים, בחוץ בד"כ.

                             18:00 ארוחת ערב.

                             18:30 מקלחת, פיגמה, אני מלבישה אותו בחדר שלנו ומשחקים קצת  

                             ביחד.. הוא במצב רוח טוב אחרי מקלחת 'ומשתגע', ואני לא עומדת

                             בפיתוי..

ואז עוברים לקצב איטי של פעילות, אני מחבקת אותו ומסבירה לו שעכשיו אני מכינה לו בקבוק, והוא ישכב במיטה, והוא הולך לישון... ואז הולכים לחדר שלו, מושכב במיטה בחדר החשוך, מקבל בקבוק מטרנה חמים, נשיקת לילה טוב, מפעילה מאוורר (לא לכיוונו) בשביל הרעש מבחוץ, אני יוצאת מהחדר וסוגרת את הדלת.

זה הרקע. עכשיו מה הבעיות?

• הוא נרדם, אך מתעורר אחרי זמן מה, ולא נרדם מעצמו, לא מוכן בשום אופן שוב להירדם במיטה שלו, אפילו אם אני ניגשת אליו, ומנסה! אני אומרת לו בקול ברור לילה טוב, משכיבה אותו עם הבקבוק הריק בפה. אבל הוא בוכה, ונעמד, ואחרי כמה נסיונות, בלית ברירה אני מעבירה אותו למיטה שלנו (שלנו?? שלו!...)  והוא מיד נרדם שם.
• אם זה קורה באמצע הלילה, אני אפילו לא מנסה כנ"ל, אלא ישר לוקחת אותו בעיניים חצי עצומות אלי למיטה.
• לאחרונה יש איזה רגרסיה, ואפילו השלב ההתחלתי של השינה שפעם היה חלק - מסתבך, הוא לא נרדם בכוחות עצמו, בוכה כשאני סוגרת את הדלת, ואפילו אם הוא בכ"ז נרגע וממשיך עם הבקבוק מטרנה, ברגע שהוא מסיים לשתות הוא בוכה ונעמד וכו'..
• נוסיף לכל את זה שאנו רוצים כבר לגמול אותו מבקבוק מטרנה ולהפוך לבקבוק מים/תה בלי סוכר, בגלל בריאות השיניים. אז כבר כמה זמן שהמטרנה מאוד מדוללת, ביחס של 1/3 מהכמות שאמורה להיות, אבל עדיין זה נותן טעם ומים הוא לא מוכן!!
• אם הוא לא מאוד עייף, נגיד שבת בצהריים, גם במיטה שלנו הוא לא נרדם, רק אם אנו שוכבים לידו וכו'.
• יש גם את חלק של הייסורי מצפון שמתעוררים: "הוא בחדר לבד, זה לא נעים לישון ככה, בטח בלילות חורף, אנחנו שנינו ביחד בחדר, ורק הוא אי שם לבד... ובכלל יש לו אמא עובדת שרואה אותו רק כמה שעות ביום אז זה חסר לו שהוא לא לידי.. ועד שאני איתו אפנק אותו ולא שיבכה וכו'.." (ו- כן, אני יודעת שאני צריכה עבודה על זה, גם לטובתו. )

מצטערת על האורך, לא הצלחתי אחרת..  ותודה מראש!!!!

דווקא היום, אחרי תקופה מתמשכת של בעיות השכבה...

הבן שלי נרדם נהדר!!!! בקבו%

שלום מעיין אור,

בעלית כאן מספר דברים אנסה להתייחס לכולם.

ראשית- עייני בתשובה למעלה בנושא עמידות- זה יסביר לך מדוע בנך מתעורר בלילות ומדוע השלב ההתחלתי שפעם עבד כבר לא עובד.

שנית- אל תחליפו מים במטרנה! קודם כל דילול מטרנה אינו גורם שום שינוי לרב כי התלות של בנך היא לא במטרנה אלא במציצה של הבקבוק ולכן גם למים הוא יפתח תלות. פגשתי כבר ילדים ששתו ליטרים של מים בלילה מה שפוגע בכליותש להם ולכן אני לא ממליצה להכניס מים בלילה. בנך בגילו אינו זקוק לאוכל בלילה ולכן המלצה שלי היא לנתק אוכל משינה, לתת לו את הבקבוק עליך, באור וברגע שהוא מתחי להחליש את היניקות זהו סימןש הוא עומד להירדם, אז נתקי את הבקבוק והשכיבי אותו במיטתו. הירדמות עצמאית עניתי כבר בתשובה למעלה, עייני בכך אם יש לכם צורך. נתקו אוכל משינה גם במהלך הלילה ואז הגמילה ממטרנה תבוא מצידו מכיוון שהבקבוק לא ישרת אותו יותר. חשבי על כך שבנך תלוי בבקבוק כדי להירדם וזה מאוד מאוד קשה לו להיפרד מכך! ולכן הוא מסתובב איתו כל היום, ולכן הגמילה צריכה להיות הדרגתית, תחילה לנתק אוכל משינה ואז לאפשר לו להחליט האם הבקבוק עדיין משרת אותו או שלא.

המיטה שלכם- גם זו תלות שלו בכדי להירדם ואני ממליצה שבכל פעם שהוא מגיע למיטתכם תחזירו אותו למיטה שלו, או שפשוט אל תביאו אותו.

בנוגע לייסורי המצפון שלך- אני מכירה אותם היטב כאמא אך חשבי שהשלמת תשומת לב לא יכולה לבוא על חשבון השינה של בנך. ילדים זקוקים לשינה טובה כדי להתפתח, כדי לגדול ולכן השלמת זמן איכות צריכה להיות ביום ובמקביל לאפשר לבנך להירדם עצמאית. האמיני לי שהוא לא רואה בחדרו מקום מפחיד או חושב שהוא שם לבד, הוא פשוט רוצה אתכם מכיוון שהוא תלוי בכם כדי להירדם.

בהצלחה

מיכל

שלום כרובי,

בנך אמור לישון כ13 שעות ביממה כאשר רב שעות השינה מתרכזות בלילה, בדיוק כמו שהוא עושה. הענין הוא ששנת הלילה בגילו צריכה להיות רציפה אחרת בהחלט יתכן שחסרות לו שעות שינה.

חשוב שתלמדו אותו הירדמות עצמאית בכדי שלא יהיה תלוי בכם כדי להירדם וכך לא יגיע למיטתכם או יצא לסלון "לקבל ידיים".

כשהוא מגיע למיטתכם בלילה החזירו אותו למיטתו בכדי שיקבל מסר ברור איפה הוא צריך לישון בלילה.

הרדימו אותו במיטתו ועזרו לו בעזרת מגע, ליטופים או טפיחות על הגב. עם הזמן התרחקו ממיטתו כשאתם רואים שהוא בשל לכך, בכל פעם עוד קצת עד אשר הוא אינו יחפש אתכם ותוכלו לצאת מחדרו לאפשר לו להירדם באופן עצמאי.

בהצלחה

מיכל

שלום !

יש לי שני ילדים - הגדול בן שנתיים ו10 חוד' והקטנה בת שנה וארבע.

שניהם במעון במשך היום (עד רבע ל-4) וישנים שם בין 12 ל-2 (על מזרונים על הרצפה). 

הגדול ישן בחדר לבד - אך צמוד לחדר הורים (הבית קטן אז גם צמוד בעצם לכל חדר שאנחנו נמצאים בו - מטבח/מרפסת). בד"כ אנחנו קצת שוכבים לידו במיטה לזמן מסויים ולפעמים גם עד שהוא נרדם. הוא מגיע למיטה בד"כ לא כ"כ עייף, בסביבות השעה 8:30 -9:00 ולוקח לו איזה 20 ד' או חצי שעה עד שהוא נרדם (לפעמים גם יותר).

בד"כ ישן בלי התעוררויות, ומתעורר בסביבות 7:00-7:30 בבוקר.

הקטנה בד"כ מתחילה את הלילה איתו בחדר (נרדמת לפניו או אחריו - זה לא קבוע), וכשהיא מתעוררת היא עוברת לישון לידינו עד הבוקר מתעוררת גם בין 7:00 ל 7:30 פחות או יותר). נרדמת בהנקה (אפשרי גם ללא - אם לא אני מרדימה אותה, אבל בד"כ זה נוח וטוב לנו ככה). מתעוררת בערך לשתי הנקות במשך הלילה (אני בד"כ חצי ישנה - אז לא סופרת.. ).

במשך היום במעון היא אוכלת ארוחות מוצקות בלדבד (מאז שהיא נכנסה למסגרת (מטפלת/מעון) לא היתה מוכנה לקחת חלב אם מבקבוק. רק מים). יונקת כשאני מביאה אותם הביתה, לפעמים אחרי כשעתיים עוד הנקה, ארוחת ערב - מוצק, מקלחת, ונרדמת בהנקה.

השאלות שלי - בקשר לגדול - יש בקרים שהוא מתעורר בוכה ועצבני - למה זה קורה? גם אם הוא הלך לישון רגוע... האמת שזה לא קורה רק בבוקר, גם בשנת צהריים (למשל בשבת) , אפילו כשהוא ישן איתנו במיטה. מה עושים כדי להוציא אותו מזה? לפעמים אני מוצאת איזה משהו מצחיק/חמוד/שהוא אוהב לספר לו, וזה משנה לו את המצב רוח (ולפעמים לא), לפעמים אני נותנת לו להירגע לבד. אני יודעת שזה קורה להרבה ילדים (ולא רק ילדים) השאלה אם לנסות בכל זאת להבין ממנו מה גורם לו להיות עצבני (איך??...) או פשוט לנסות "להחליף" את המצב רוח?

וגם - האם זה הגיוני לתת לו להיות במיטה כ"כ הרבה זמן עד שהוא נרדם? אולי פשוט לאחר את שעת השינה? מצד שני - זה גומר לנו את הזמן לבד בערב?...

בקשר לקטנה - אני מנסה לגמול אותם מהנקה בלילה ולהרגיל אותה לישון במיטה שלה. בהתחלה ניסיתי לתת לה לישון במיטה שלה, ועדיין לתת לה לינוק, אח"כ היתה תקופה שהיו לה כאבים מצמיחת השיניים הטוחנות והיא היתה בוכה הרבה בלילות אז החזרתי אותה אלינו... בימים האחרונים נפלה עלי צרה כואבת של סדק ופצעים בפטמות אז אני מדלגת לה על הנקה אחת (לפחות) בלילה (אני מנסה להציע לה לינוק עם פטמת סיליקון אבל היא לא מוכנה בשום אופן אז היא עוזבת אותי ולא מנסה עוד לינוק). היא שוכבת לידי או שאני לידה במיטה שלה ואני מנסה לדבר איתה, מסבירה לה שכואב לי והיא עושה "כן" בראש (לאכול אותה). היה לילה שזה עזר והיא חזרה לישון, היה לילה שהיא נרגעה כשדיברתי איתה אבל אח"כ בכתה שוב... עד שנרדמה איכשהו. היא לפעמים מוכנה לשתות מים ולפעמים לא.. אני מצליחה לעמוד על כך שהיא לא יונקת רק ב"זכות" הכאבים הנוראיים אחרת - אני בטוחה שהיה לי ממש קשה...  זה שני נושאים מעורבים - ההנקה והשינה הרצופה, ואני מבינה שאת לא יועצת הנקה, אבל לפחות אם תוכלי לתת עצה איך לעזור לה לישון רצוף בלילה...

סליחה על האריכות...

תודה רבה !!!

שלום אפרת,

האמת היא שאני קוראת את השאלה שלך וכואב לי בעצמי... ליבי איתך.

בקשר לגדול- אין לי כלכ ך מה לייעץ לך בנושא היקיצות האלו שמלוות בבכי. אני הייתי ממליצה לחבק ולהרגיע במגע, הרבה זמן אם יש צורך ואולי להציע לו להישאר עוד קצת במיטה עד אשר יירגע. זה בהחלט עניין של אופי אך יתכן שיש לו עניין לא פתור עם שינה או יקיצות ומכיוון שאני לא מכירה את המקרה לעומק קשה לי להגיד לך. בנושא שעת ההשכבה שלו- הוא הולך לישון מאוחר לגילו וכדאי להקדים את שעת ההשכבה. אני מבינה מדברייך שהוא לא עייף לפני כן ולכן יתכן שהוא אינו זקוק כלל לשנת הצהריים שהוא ישן במעון. הוא נמצא בגיל גבולי לשנת צהריים ולכן הייתי ממליצה בשבת לא לתת לו לישון צהריים. אני יודעת שזה קשה אבל נסו לראות אז האם הוא עייף לפני כן. בהתחלה זה יהיה קשה אבל אחר כך כשהוא יתרגל זה יהיה בסדר. בנוגע לזמן ההירדמות שלו- זמן הירדמות תקין הוא עד 20 דקות וגם אם לוקח לו חצי שעה זה בסדר גמור וזה נהדר שהוא עושה זאת בכוחות עצמו.

בנוגע לקטנה- קראי תשובה בנושא הירדמות עצמאית והמיטה של אבא ואמא, זה יכול לעזור לך. בגילה היא אינה זקוקה לאוכל בלילה ולכן ברור שזה פשוט משמש אותה להירדמות ולכן היא מתעוררת לינוק. קראי בתשובתי "מים במקום מטרנה, תשומת לב בלילה וניתוק אוכל משינה" כיצד לנתק את ההקשר בין אוכל לשינה (בקבוק והנקה זה אותו דבר בנושא זה) ויתכן וזה יעזור לביתך לישון לילה רצוף.

בהצלחה

מיכל

היי מיכל, ואו, איזה כיף שיש את מי לשאול בנושא השינה...

אנחנו כבר הרבה זמן תוהים מה לעשות..... מקווה שתוכלי לעזור..

המתוקה שלי בת חמישה וחצי חודשים, ילדה ראשונה, נמצאת איתי בבית כל היום, אני לא עובדת. היא יונקת מלא התחלתי קצת מוצקים אבל ממש רק כמה כפיות ליום..במשך היום יונקת כל 3.5-4 שעות ובמשך הלילה כל 2.5-3.5 שעות ( לא תמיד יונקת שתי צדדים ) לא לוקחת מוצץ בכלל, ישנה בחדר שלנו ו--- לא ישנה טוב....

בגיל 3-4 חודשים היא ישנה מאוד מסודר, הייתי מרדימה אותה בשעה 8-9 אחרי אמבטיה והנקה ישנה 4 שעות רצופות, קמה לאכול, ישנה עוד 4 שעות רצופות קמה שוב לאכול ואז שעתיים נוספות שוב קמה אוכלת משחקת כשעה שעה וחצי ושוב נרדמת לשעתיים...

אבל אז הכל השתבש כשהתחיל לה שיניים בגיל 4 חודשים, היו לנו שבועיים קשים של חוסר שינה , יצאו לה 2 שיניים אבל היא לא חזרה לשינה מסודרת....

אז ככה, הסדר יום שלנו בערך ככה –----בסביבות השעה שמונה-תשע בערב אני עושה לה אמבטיה ארוכה ( היא מאוד אוהבת לשחק במים ונהנית מהאמבטיה ) ואח"כ הנקה והיא לפעמים נרדמת ולפעמים לא,כשהיא נרדמת אני שמה אותה מיד במיטה אבל כשהיא לא נרדמת – מה שקורה הרבה פעמים אני עוטפת אותה חזק בשמיכה שהיא אוהבת שרה לה שירים, מערסלת ומסתובבת הלוך ושוב בבית איתה עד שהיא נרדמת..

אבל אז רק מתחיל הלילה הארוך ארוך שלנו..

אני מניחה אותה במיטה ורק אם היא ישנה חזק היא ממשיכה לישון, אם לא אני צריכה להחזיק אותה עוד עד שהיא נרדמת חזק ( מה שיכול לקחת לפעמים 20 דקות או יותר) ורק אז להניח אותה במיטה.. אחרי כשעה וחצי שעתיים של שינה חזקה היא מתעוררת ואם אני לא לוקחת אותה מיד ומרדימה אותה שוב היא מתעוררת לגמרי ומתחילה לשחק ולהסתובב במיטה עירנית לחלוטין.שוב כל טקס ההרדמה עם השמיכה, ללכת איתה הלוך ושוב עד שהיא נרדמת ואז היא קמה לאכול אחרי כשעה. וונירדמת . ואז קמה כל שעתיים – שעתיים וחצי וגם כשהיא ישנה היא לא ישנה חזק, אני מידי פעם מתוך שינה שומעת אותה מתחילה להתעורר ואז אני דופקת לה על הגב או מנדנדת את המיטה שלה עד שהיא נרדמת שוב חזק... בקיצור ממש אין לנו לילה שקט...

אח"כ היא מתעוררת בבוקר (אין שעה קבועה) לפעמים 6/7/8 משחקת כשעה וחצי שעתיים ונרדמת שוב כשאני עוטפת אותה בשמיכה שרה לה מסתובבת איתה וכל הטקס שוב.. בצהריים ישנה טוב כשעתיים וחצי בדר"כ..

מה שקורה הוא שאני עייפה מאוד מהלילה אז כל הבוקר אני ישנה ברגע שהיא נרדמת אבל כמובן שבבוקר לוקח יותר זמן להירדם כי כבר התעוררתי.. ואז יוצא שכל הבוקר שלי עד בערך 11-12 סובב סביב להשלים עוד קצת שינה מהלילה והיום שלי מתחיל ממש מאוחר... ואני עייפה במהלך היום ולא רגועה...

שאלותי הם:

היא אף פעם לא נרדמת לבד / בשכיבה במיטה / בנידנוד המיטה / ליטופים ושירים, איך אפשר להקל עליה להירדם, לפעמים נראה שמשהו מציק לה וסתם שממש ממש קשה לה להירדם???

איך אפשר להכניס אותה לשגרה של שינה , לשעות קבועות וארוכות יותר של שינה?? (וכך גם לי יהיה סדר יום יותר מסודר וקבוע......)

יש לציין שהיא בלי עין הרע ברוך השם ילדה רגועה מאוד ( כשהיא לא עייפה) במשך היום היא מעסיקה את עצמה יפה ורגועה בד"כ..

ואו... יצא קצת ארוך, מקווה מאוד שהכל מובן ושתוכלי לעזור והמון המון תודה רבה מראש!

שלום דבי,

ראשית עייני בתשובותי בכותרת עמידות לילדים ו"הירמות עצמאית והמיטה של אבא ואמא" זה יתן לך כמה כלים להתמודדות ולהבין את המצב שלכם.

וספציפית אליכם- אם בתך אוכלת ביום כל 4 שעות אין שום סיבה שזה לא יהיה ככה גם בלילה והמלצתי היא שלא תאכילי אותה אלא אם כן עברו 4 שעות מהארוחה האחרונה. ביתך תלויה בידיים ובהנקה כדי להירדם ולכן מתעוררת כל כך הרבה במהלך הלילה -זה בדיוק עמידות- עליכם ללמדה להירדם עצמאית בכדי לצמצם את מספר היקיצות שלה בלילה לאפס.

בהצלחה

מיכל

בן 3 שנים ו-10 חודשים.

נמצא בגן עד 13:30, יום בשבוע נמצא בצהרון עד 4.

לרוב לא ישן ביום, אלא אם הוא עייף מאוד.

ישן בחדר עם אחותו בת שנתיים ו-4 חודשים.

הרבה פעמים מתעורר בלילה פעם אחת לשירותים (לא אוכל או שותה כשקם).

מוצץ אצבע בזמן שנרדם.

משתדלת להתחיל איתם ארוחת ערב ומקלחות בסביבות 6, כך שעד 7 וחצי הם במיטות.

מפסח הוא עושה בעיות בהשכבה, אחרי שאני קוראת להם סיפור במיטה, קריאת שמע, נותנת לכל אחד מהם חיבוק ונשיקה, מכסה בשמיכה ויוצאת מהחדר, הוא קם מהמיטה שלו (ישן במיטת נוער) ועובר למיטה של אחותו (ישנה במיטת תינוק) ושניהם חוגגים- מדליקים את האור, מדברים אחד עם השני, לפעמים הוא מכניס למיטה שלה בובות והם משחקים איתם.

הדרך היחידה כרגע שמצאנו להרדים אותם, היא להפריד ביניהם, להוציא את אחד מהם מהחדר ורק כשמי שבחדר נרדם- וזה קורה תוך כמה דק', מקסימום 10 דק', אז אנחנו משכיבים את השני.

זה לא משנה אם הוא היה ער כל היום וכבר עייף מאוד, או שנרדם בצהריים. אחרי שמשכיבה מזכירה להם שכל אחד נשאר במיטה שלו- שום דבר לא עוזר.

הם ישנים באותו חדר מאז שהוא היה בן שנתיים ואחותו בת חצי שנה ותמיד היו נרדמים בלי בעיות ובלי להפריע אחד לשני. ההתנהגות הזאת התחילה ממש רק לאחרונה, כפי שציינתי, ומעולם לא הייתה לפני כן.

איך אפשר להחזיר אותם למצב הקודם- שהגדול ירדם במיטה שלו ולא יקום מיד אחרי ההשכבה ברגע שאני סוגרת את הדלת שלהם ולא יפריע גם לאחותו להרדם?

ילדתי לפני חודש וחצי- יש קשר בין הדברים?

ועוד משהו- כמעט כל לילה הוא קם לשירותים (גמול גם בלילה), לרוב הוא קם בסביבות 4-5, לפעמים הוא לא מצליח אח"כ לחזור לישון, גם כשאנחנו מנסים להרדים אותו איתנו, בימים כאלה יוצא שהוא ער מ5, 5 וחצי עד סוף היום בלי לישון, איך אפשר לעזור לו לחזור לישון כשהוא מתעורר בלילה ולא מצליח להירדם בחזרה? (זה היה גם לפני הלידה)

תודה רבה!

שלום אמא מסורה,

דמייני לעצמך שעולמם של הפעוטות הוא לוח כפתורים גדול. כל פעם שהם לוחצים על כפתור יוצאת בובה מצחיקה, או מושמע שיר נחמד או כל ריגוש אחר- הכפתור הזה הוא כפתור מעניין ונהדר ולכן ילדים ימשיכו ללחוץ עליו עד אשר יגלו שהוא התקלקל ואז ימשיכו לנסות עוד קצת עד שייתאשו. כך קורה בדיוק עם בנך והוא נמצא בגיל שמשחק זה משמעותי מאו דעבורו. ציינת שילדת לפני חודש וחצי וברור שיש קשר בין הדברים. אח חדש מערער את מקומו של כל ילד במשפחה ולוקח זמן עד שהבית חוזר למסלולו הישן. אני מניחה שבנך ניסה את התעלול החדש בעקבות הלידה, לחץ על הכפתור, ואני מניחה שהתגובה שלכם הייתה כעס כלפיו, או הערה כלשהיא, או הוצאת אחד הילדים מהחדר- זה לא ממש משנה מה עשיתם עצם התגובה סיפקה לו ריגוש נהדר כדי להמשיך וללחוץ על כפתור זה עד אשר הוא יתקלקל. אם נח לכם להפריד את ההשכבות- נהדר עשו זאת. אני ממליצה "להשבית" את הכפתור המדובר וברגע שמתחילה החגיגה להיכנס לחדר מבלי לספק לבנך שום עניין או ריגוש, מבלי לדבר איתו או לכעסו עליו ופשוט לקחת אותו ולהשכיב אותו חזרה במיטה. יתכן ובלילה הראשון תצטרכו לעשות זאת הרבה פעמים אך הוא ילמד שהכפתור הזה מקולקל לגמרי מכיוון שאין שום התייחסות למעשיו אלא פשוט החזרה למיטה ותו לא.

בנוגע לפיפי- גם הוא כפתור נהדר, אם בנך מתעורר לפיפי ואתם ניגשים להוריד לו מכנסיים, מדלייקם אורות או מדברים איתו או כל דבר אחר יש לו מספיק עניין כדי להמשיך וללחוץ על כפתור זה ולקום לפיפי בשעה קבועה. אם האו מסוגל לעשותפיפי לבד ביום אפשרו לו גם לעשות זאת בלילה ואז הוא יקום רק אם באמת יש לו צורך בכך.

דבר נוסף- בשעות אלו קשה מאוד להחזיר ילדים לשינה מכיוון שהורמון המלטונין- הורמון השינה חלש מאוד בשעות אלו ובעונה זו יש כבר קצת אור בחוץ מה שהופך את ההירדמות לכמעט בלתי אפשרית. אני הייתי ממליצה בכל זאת להחזירו לשינה במיטתו כי 5 בבוקר זו לא שעה סבירה להתחיל את היום.

בהצלחה

מיכל

הילדונת "מתחנכת" במעון, שם מרדימים אותם בערך ב-12:00 לשעתיים. שם היא נרדמת בקלות, שוכבת על המזרון שלה. (כך לפחות מעידה המטפלת)

בבית, ההרגלים להירדמות:

א. סרט מסויים, כשהיא שוכבת בעגלה. (אני מאוד לא אוהבת את השיטה, כי העגלה כבר קטנה עליה, ואני רוצה שהיא תלמד להרדים את עצמה.

ב. אני נשכבת לידה במיטה שלי, הילדונת קצת מוחה, מנסה לרדת ולברוח לפעמים, אז אני משכנעת אותה לשמוע סיפור, או "דיגדוגים", ואז לוקח זמן והיא נרדמת. לפעמים מנסה להשתולל.

כעקרון אנ י מנסה להרדים אותה בסביבות עשרה ל-9, ואז עד תשע ורבע היא נרדמת.

בעלי מעביר אותה למיטת התנוק והיא ישנה שם עד הבוקר בד"כ ברצף.

אז מה הבעיה?

א. הייתי רוצה שהיא תדע להירדם במיטה שלה.

ב. היא קמה מאוד עייפה. ה טקס הולך ככה: בעלי מעביר אותה למיטה שלו אחרי שהעיר אותה כמה פעמים. היא ממשיכה לישון שם. אני באה ודמברת על ליבה לקום והיא: "שון"  (לישון). אז אני שמכנעת אותה "רק" ליטול ידיים, להתלבש מהר ולחזור לשכב. אז היא מתלבשת חצי רדומה, ונשכבת לישוון עוד 5 דקות, ואזד בפיתויים היא קמה להסתרק ולצחצח שיניים (וכל החולצה שלה נרטבת..) והולכת למעון. לפעמים מבקשת מאחותה שמורידה אותה להסעה שתחזיק אותה על הידיים במדרגות כי אין לה כוח והיא עייפה.

כלומר, שעות השינה לא מספיקות לה. אבל היא לא מצליחה להרדם קודם!

מחכה לעצותייך החכמות.

תודה מראש!

שלום דבי חיה,

בתך אמורה לישון כ13 שעות ביממה כאשר רב שעות השינה צריכות להיות בלילה ולא ביום.

קראי את תשובותי בנושא עמידות, "הירדמות עצמאית והמיטה של אבא ואמא" והקדמת שעת ההשכבה- אני מאמינה שתמצאי שם כלים לפתור את הבעיה.

וספציפי אלייך: בתך הולכת לישון מאוחר ואינה יודעת להירדם באופן עצמאי בבית ולכן אינה מסוגלת להירדם במיטתה והיא תלויה בכם או במיטתכם. חשוב שתלמדו אותה להירדם באופן עצמאי ואף תקדימו את שעת ההשכבה שלה.

בהצלחה

מיכל 

היכן שוהה הילד במהלך היום? לרוב נמצאת עם הסבתא עד הצהריים (אני לומדת..) אך יש גם ימים שנמצאת איתי בבית

כיצד הילד נרדם בשנות יום ובלילה? ביום נרדמת בעגלה שלה שאותה היא אוהבת מאז שהיא נולדה...ולא היתה מוכמה לישון בעריסה..בלילה מרדימה אותה במיטה שלה מתוך עקרון..

האם הילד ישן בחדר לבד, עם אחיו או עם הוריו? ישנה בחדר איתנו

האם אוכל במהלך הלילה?כן!! המון!! מאז שהיא נולדה היא אוכלת כל שעתיים ביום ובלילה וזה נמשך גם עכשיו....לפעמים היא כן נותנת מרווחים של 3 שעות ביום.אך בלילה אי אפשר לדעת...היא ממש יכולה לקום כל שעתיים וזה פשוט מתיש!!במיוחד כשבאמצע היא יכולה להתעורר גם סתם למוצץ...

ויש לילות,ממש בודדים,שהיא יכולה לישון בלי לינוק 4 שעות...

חפץ מעבר: כנראה מוצץ..

ממה ניזון הילד? הנקה לרוב, ומוצקים פעמיים ביום. לפעימים לפעמים מטרנה.

אז פשוט התרגלתי לכך שהיא לא ישנה רצוף וכך גם אני....אבל ברור לי שהיא לא חייבת את האוכל בלילה וזה פשוט מרגיע אותה...ואני די אובדת עצות...חשבתי לנסות לגמול אותה מהנקה בלילה אבל ברור לי שזה ידרוש מאמצים נפשיים רבים וגם אין לי מושג איך עושים זאת...

סליחה על האורך....

ותודה!!!!!

ממש לא פשוט עניין ההשכבה!!!

גם ביום ובעיקר בלילה זה סיפור... כאילו היא שונאת ללכת לישון...

אז בלילה אני שמה אותה במיטה,אחרי מקלחת,לרוב בסביבות 18 וחצי,19, ואז מתחיל הבכי.... ואני חייבת לצאת מהחדר כיי אחרת כי בוכה עוד יותר (היא יודעת שאני אשבר..) ואז אחרי כמה זמן היא מתחילה קולות של'מנסה להרדים את עצמה' ובדר"כ נרדמת.

אבל זה תמיד עושה לי כזאת עוגמת נפש...

כשהיא היתה בת 3 חודשים היא פשוט היתה נרדמת.בלי בעיה בכלל!

מה עושים??

שלום רני,

אני ממליצה לך לקרוא את תשובותי בנושא עמידות, הירדמות עצאמית והמיטה של אבא ואמא וניתוק אוכל משינה.

לא ציינת שבתך נרדמת בהנקה אך מכיוון שאין שום סיבה שבגיל זה היא תאכל כל כך הרבה בלילה אני מאמינה שבהנקות לילה האלו היא נרדמת עליך מה שגורם לה להיות תלויה בהנקה כדי להירדם שוב ולכן היא מתעוררת ודורשת הנקה.

חשוב מאוד שלא תשאירו אותה בוכה לבד בחדר, גם אם נדמה לך שנוכחותך מפריעה לה! ילד שבוכה לבד במיטתו מפתח הקשר שלילי לשינה ולמיטה ולכן לרב יבכה כאשר יניחו אותו שם כי זה מקום שלילי מבחינתו.

אני ממליצה גם ביום להרדים אותה במיטתה.

בנוגע לגמילה מהנקה- אני מאוד מעודדת הנקה ולא הייתי ממליצה לגמול אותה מהנקה. בגילה ארוחה אחת בלילה זה תקין. לכן המלצתי היא לנתק אוכל משינה וכך היא בעצמה תוותר על הארוחות שלא נצרכות לה מכיוון שזה כבר לא משרת אותה להירדמות.

בהצלחה

מיכל

ערב טוב!

הבן הגדול ובן שנתיים.

במהלך היום הוא נמצא במעון עד רבע לארבע. במעון הוא הולך לישון ב12 וחצי, על מזרון בריצפה ונרדם מהר, מעירים אותם ב2 וחצי.

באזור 7 הוא הולך למיטה עם מכוניות ומשחק עד שהוא נרדם. לפעמים הוא יכול לשחק גם עד 9, 9 וחצי..

הבן השני בן שנה.

במהלך היום הוא נמצא במעון עד רבע לארבע. במעון הוא הולך לישון בערך ברבע ל12 ומתעורר בערך ב1 ורבע.

הוא בד"כ הולך לישון עם בקבוק מטרנה וחיתול בד גם בבית וגם במעון.

לפני 3 שבועות ילדתי ב"ה, ואחרי שחזרתי הביתה (אם זה חשוב-אחרי שבוע שהוא ראה אותי רק פעם אחת) הוא היה שותה חלק מהבקבוק ואז בוכה. לא הצלחנו להרגיע אותו בשום דרך, והוא היה נרדם ככה... לפעמים הוצאנו אותו לעגלה והוא היה רואה סרט במחשב.

2 הבנים ישנים ביחד בחדר.

רציתי לשאול, איך אפשר למנוע את הבכי הזה חוץ מלהוציא מהמיטה...?

תודה רבה!

הגדול בד"כ לא מתעורר בלילה, ואם הוא מתעורר אז הוא נרדם יחסית מהר אחרי שאנחנו מביאים לו מוצץ ו/או בקבוק מים מכסים אותו בשמיכה ומלטפים אותו עד שהוא נרדם טוב..

הקטן מתעורר פעם אחת בלילה ונרגע מיד עם בקבוק מטרנה חדש והחיתול בד.

אם אנחנו שמים לו בקבוק במיטה מראש, הוא לוקח את הבקבוק וישר נרדם חזרה.

שלום רות,

ציינתי כבר בתשובות קודמות שילד חדש מערער את הבית כולו והילדים נדרשים למצוא את מקומם מחדש בתא המשפחתי. זה לוקח זמן ושינוי זה מתבטא אצל הילדים בדרכים שונות, לרב זה בא לידי ביטוי גם בנושא השינה. יתכן וזו הדרך של בנך להביע את תסכולו מכך שלא ראה אותך ואז חזרת עם אח חדש או אולי זו פשוט דרכו להביע קושי.

אני מאמינה בכך שילדים מביעים קושי דרך בכי ולכן אין להתעלם מכך אך גם לא לחרוג מהשגרה הבריאה בבית ולכן לא הייתי ממליצה להוציא אותו מחדרו אלא לגשת אליו ולהרגיע אותו בעזרת חיבוק, ומגע גם אם זה יקח הרבה זמן וברגע שנרדם אפשרו לו להירדם באופן עצמאי.

בקשר לגדול- לא מומלץ להכניס צעצועים למיטה מכיוון שעליו להבין שבמיטה ישנים ובשטיח או בסלון משחקים. הוא הולך לישון נורא מאוחר מכיוון שהמשחקים האלו מעלים את רמת האנדרנלין בדם מה שמוריד אוטומטית את רמת המלטונין (הורמון השינה) ולכן קשה לו יותר להירדם. בזמן ההשכבה כדאי לצמצם ריגושים לאפס בכדי לאפשר לילדים להירדם מהר.

בהצלחה

מיכל

העניין של הבכי של הקטן היה רק 3-4 ימים. ב"ה זה עבר.

שאלתי בשביל הפעמים הבאות..

כל פעם שהייתי ניגשת אליו ומלטפת, מחבקת וכו'... הוא רק היה עומד וממשיך לבכות עד שהוצאתי אותו..

ואז גם הגדול היה עושה כאילו הוא בוכה כדי שאני יבוא לחבק ולנשק גם אותו..

בקשר לגדול, איך אני אמורה להרגיל אותו להפסיק לקחת מכוניות למיטה ומה לתת לו במקום המכוניות?

הוא יודע בדיוק כמה ואיזה מכוניות יש לו ותמיד הוא רוצה את כולם..

תודה!

לא לתת לו כלום, פשוט ללמד אותו להירדם באופן עצמאי בכוחות עצמו או להרגיל אותו לחפץ מעבר אחר שהוא יכול לספק לעצמו ואינו תלוי בכם והוא אינו מספק לו ריגושים בזמן ההשכבה.

תודה למיכל צור שהקדישה מזמנה שעות להציג את גישתה והנחיותיה.
בהצלחה.
לילות רגועים לכולם!

מי שמיכל לא ענתה לשאלתה,שתחפש בתשובות לנשים אחרות,יש שאלות שחוזורת על עצמם..

היכן שוהה הילד במהלך היום? איתי בבית (ועם אח שלו הגדול)
בן כמה הילד? 9 חודשיים
כיצד הילד נרדם בשנות יום ובלילה?
האם הילד ישן בחדר לבד, עם אחיו או עם הוריו?
האם אוכל במהלך הלילה?
האם ישנו חפץ מעבר: מוצץ, חיתול, דובי...
ממה ניזון הילד? הנקה, תמ"ל, מוצקים

טוב אז ככה.

ילד 1- בן שנתיים, נמצא בבית איתי, הוא נרדם רק עם בקבוק מים, (והרבה בקבוקי מים- אנחנו פשוט התחלנו להביא לו קצת בבקבוק כי הוא תמיד יגמור מה שיש בבקבוק ויבקש עוד, אז זה כבר לא משנה כמה יש לו בבקבוק- רק לטיטול)

ישן עם אח שלו בחדר, במיטה של גדולים.-אבל יודע לא לרדת ממנה.

הוא לא אוכל מטרנה!  אוכל הכל מכל כל...

הבעיה היא- הוא מעורר את עצמו, עוד פעם ועוד פעם, הוא יכול לבקש ללכת לישון ב8 או להתנהג כעייף ממש. ולשמוח שמשכיבים אותו במיטה. ואז לבקש עוד פעם ועוד פעם מים, ואז הוא מתעורר לחיים (לא יוצא מהחדר) ומתחיל לשיר לעצמו/ לשחק במשחקים שהוא מביא לעצמו למיטה/ לבקש עוד משהו ועוד משהו.

וככה למשוך עד 10-11 בלילה.

ראינו שזה קורה כשמשכיבים אותו לישון צהרים, אבל לפעמים הוא ממש צריך את השנת צהרים. אז לא תמיד אפשר למשוך אותו עד 7-8 בערב.

ואם אני משכיבה אותו ב6 - הוא מתעורר אחרי שעה, עליז ורענן...

ילד 2- בן 9 חודשים, איתי בבית.

אוכל הכל וגם יונק כל 3 שעות. קם בלילה להנקות.

ישן עם אח שלו בחדר.

חפץ מעבר- יש לו מוצץ, עוזר לו רק כשהוא רגוע, כשהו אבאמת צריך הרגעה או הירדמות זה רק הנקה.

וניסיתי להעביר אותו לשמיכה- לא ממש עבד לי.

שתי בעיות: 1- שהוא נרדם רק עם הנקה או על הידים של אבא שלו. אם אני יעשה לו אותו הדבר, הוא לא יסכים. והוא נרדם ככה רק אם הוא שפוך, אם לא הוא פשוט לא נרדם (ומתעורר לחיים) , ואני לא אוהבת את זה שהוא נרדם רק עם הנקה, לא נעים לי!

2- במשך היום אחרי שהוא מצליח להרדם, הוא מתעורר אחרי זמן מסוים (בין 20 ד'- לשעה) אבל לא אחרי שהוא ישן מספיק. ואז הוא צורח ורוצה לחזור לישון, ואנחנו לא מצליחים להחזיר אותו לשינה. ככה גם בתחילת הלילה, רק שאז אנחנו כן מצלחים להחזיר אותו לשינה.

והלו"ז שלו משוגע, ונראה לי שהוא זקוק לקצת יותר שינה ממה שהוא ישן. הוא מסוגל לישון רק חצי שעה,שעה ביום, כי אנחנו לא מצליחים להרדים אותו אם הוא לא שפוך. אם הוא לא שפוך ממש, הוא פשוט קופץ ונעמד במיטה (ובוכה כי הוא רוצה לישון)

ולי דיי נמאס המצב הזה.

תודה ענקית.

פשוט כתבתי לי את הפרטים שצריך לציין ושכחתי למחוק.

שלום להיות אם,

נתחיל עם הגדול- אני ממליצה להתרחק ממיםב לילה כמו מאש! פגשתי כבר ילדים שהיו נרדמים עם בקבוק ואז הוריהם החליפו את המטרנה במים ובעצם החליפו תלות בתלות וראיתי כבר ילדים ששותים לטרים של מים בלילה מה שפוגע בכליות שלהם. ממש לא מומלץ! איך להפסיק זאת- ראשית לתת לו מים מכוס שלא נשפכת או מכוס רגילה שאתם מגישים לו, לא מבקבוק עם פטמה כך שהוא לא יקבל את המציצה שהוא כל כך תלוי בה ולכן ישתה רק אם הוא באמת צמא.

המלצה שניה- לומר לו בתחילת הלילה שהמיםש הוא מקבל עכשיו אלו המים שלו לכל הלילה ועליו לדעת לחלק אותם באופן נכון כי לא תמלאו לו שוב, ועמדו על שלכם. הוא מספיק גדול כדי להבין זאת.

עייני בתשובותי בנושא עמידות (זה יעזור לך עם 2 הילדים) ובתשובותי בנושא הירדמות עצמאית וניתוק אוכל משינה ולוח כפתורים. זה יעזור לך מאוד עם הקטן.

וספציפי אליך: קראי גם את התשובה בנושא מחזורי שינה של ילדים ואולי זה יעזור לך להבין מדוע הוא ישן מעט כל כך ביום. המלצתי היא לנתק אוכל משינה וללמד הירדמות עצמאית מה שיעזור לו להאריך את משך השינה שלו ויקל עליך את התלות שלו בך בהירדמות.

בהצלחה

מיכל

בננו בן 4 חודשים.

נמצא רוב היום במעון משעה 7 בבוקר עד 5. בזמן הזה הוא נייזון מחלב שלי וממטרנה.

במשך היום הוא ישן פעם אחת לחצי שעה ולפעמים עוד שינה ארוכה יותר של שעתיים.

במעון מרדימים אותו על הידים או ע"י נינדוד בעריסה.

לרוב משעה 6 וחצי הוא מתחיל להראות סימני עייפות אני מנסה לגרור אותו עד 7 וחצי ואז אני מקלחת אותו ולאחר מכן מניקה אותו.

חשוב לציין שבבית הוא ניזון רק מהנקה וכך הוא רגיל להירדם בכל זמן שאני לידו.

לאחר שהוא נירדם עליי אני מעבירה אותו לעריסה ואז מתחיל האקשן..

בתחילה הוא היה ישן ל4 שעות ואז קם להנקות קצרות כאשר פרק הזמן בינהם הולך ומתקצר עד שעות הבוקר המוקדמות שאז הוא קם (באיזור 6)

לאחרונה הוא התחיל לקום כל שעה שעתיים להנקה קצרצרה. גם לאחר שהוא חוזר לעריסה הוא לא נרדם מיד אלא נע בחוסר נוחות לפעמים אני נאלצת להרימו ולהרדימו על הידים או לנדנד את העריסה עד שירדם חזק.

הוא מסרב לקחת מוצץ ומעדיף את אחת מאצבעותיו.

כשהיה בן כמה ימים אושפז פעמיים בעקבות צהבת ונשאר כמה לילות לבד בחדר מיון.

מה אפשר לעשות לשנות ולשפר כדי שהוא ישן יותר טוב ולי ולבעלי יהיו לילות עם שינה רצופה...?

תודה רבה..

שלום רעות,

לקראת סוף השאלה צירפת פרט חשוב- הרבה תינוקות שחלו בצהבת ואושפזו עברו חוויות מאוד לא חיוביות עם כל מה שקשור לשינה, עצימת עיניים ועוד וזה בהחלט משפיע על המשך השינה שלהם מאוחר יותר.

קשה לי לעזור לך בגיל צעיר כל כך, אני מטפלת רק מגיל 5 חודשים אך אוכל לומר לך שמאוד חשוב ללמד את בנך לישון במיטתו. אם הייתי מעבירה אותך באמצע הלילה לישון בספה והיית מתעוררת שם בבוקר סביר להניחש היית נורא מבולבלת ואפילו קצת עצבנית על הספה הזו. יתכן וגם בלילות הבאים אם הדבר יחזור על עצמו תחששי להירדם מכיוון שלא תרצי שאעביר אותך לשם. כשאנחנו מרדימים את ילדינו בידיים אנחנו משדרים להם שהמיטה זה לא מקום בטוח לישון בו ולכן כשהם מתעוררים שם הם כועסים, בוכים הרבה ואף מפתחים רגש שלילי כלפי המיטה. בנוסף זה מוביל לכך שהם נכנסים לשינה לא חזקה במיוחד מחשש שיעבירו אותם לשם. עזרו לו להירדם במיטתו בעזרת מגע, טפיחות קלות או נענוע המיטה.

קראי את תשובותי בנושא אוכל ושינ בכדי לדעת כיצד להפריד ביניהם מה שיקל עליך למנוע בעיות שינה בעתיד.

בהצלחה

מיכל

הבנתי את העניין של הירדמות ללא תלות בגורמים חיצוניים כגון הנקה/ידיים וכו'

אך לא כ"כ הבנתי איך מיישמים זאת?

תינוקת בת 5.5 חודשים שממש לא נרדמת בכלל אם אני שמה אותה במיטתה, אל מתחילה לשחק עם עצמה וכשנמאס לה מתחילה לבכות ואף פעם לא נירדמת לבד,

איך בכלל מתחילים ללמד אותה להירדים בצורה עצמאית?

שוב המון תודות! ממש למדתי המון ממה שכתבת ואני בטוחה שדברים אלו יעזרו לנו המון!

בתחילה עוזרים לה במיטה בעזרת מגע או ליטוף או נענוע מיטה ולאט לאט כאשר ההשכבות הופכות לרגועות יותר מתרחקים ממיטתה עד אשר היא לא תחפש אתכם בחדר ותוכלו לצאת ולאפשר לה להירדם באופן עצמאי.

והכי חשוב- לא לתת לה לבכות! בכל פעם שהיא בוכה הרגיעו בעזרת מגע, הרימו לחיבוק או כל דבר חאר. שדרו לה שאתם שם כדי לתמוך בה ולעזור לה להירדם לבד.

בהצלחה

לביתי בת ה4 תמיד היו בעיות שינה.

בזמן האחרון המצב ב"ה השתפר.

היא כמובן לא ישנה בצהריים.

השאלה היא  מה לעשות בימים מיוחדים כמו ל"ג בעומר או שמחה משפחתית?

ומתי להעיר אותה  בבוקר למוחורת אם היא הלכה לישון מאוחר?

היא  שהיא לא  רצתה לישון, לא ישנה בשעות קבועות, קושי בהרדמות, קושי בלקום בבוקר בזמן.

שלום שאלה לי,

לכל משפחה, במיוחד בציבור הדתי, יש ימים של יציאה מהשגרה: חגים, חתונות משפחתיות, אירועים בקהילה, ביקורים של חברים בבית ועוד. מכיווןש ביתך גדולה ומבינה שיש "סיבה למסיבה" ומכיוון שאת מציינת שהיא לא בדיוק חובבת שינה והיא אל הטיפוס שתגיד לך באמצע המדוהר "אמא קחי אותי לישון" אני אל הייתי ממליצה למנוע זאת ממנה כי האי מבינהבדיוק מה צריך להתרחש באותו הערב. אני ממליצה לתת לה לטעום קצת אך להיות עירניים לכך שלא "תעבור את השעה" כי זה בוודאות יפגע באיכות השינה שלה וזה לא מומלץ. אפשר לקבוע איתה מראש שנהיה שם קצת ובשלב מסויים נחזור הביתה לישון, האי גדולה מספיק וכדאי להבהיר לה מה קורה. בשמחה משפחתית זה קצת יורת קשה כי אין אפשרות לחזור הביתה באמצע ולכן זה לילה שמוגדר מראש כלילה שבו השינה של הילדים תהיה פחות איכותית ואף ייתכנו יקיצות לא ברורות בגלל שנכנסו לשינה בעייפות יתר.

לא הייתי ממליצה להעיר אותה בבוקר למחרת מכיוון שהיא זקוקה להשלים שעות שינה, למרותש אלו לא שעות שינה מומלצות לילדים בגילה. בכל אופן יש להערי אותה רק אם מדובר בשינה עד שעה מאורחת מאוד שפוגעת בתפקודה ובהירדמות בלילה הבא.

בהצלחה

מיכל

בני הבכור בן 7 חודשים. נמצא כל יום אצל המטפלת בין 8 ל4 בערך.

נרדם אצל המטפלת בלי בעיה בדר"כ. בסביבות 9 לשעה וחצי בערך ובסביבות הצהרים לעוד שעה וחצי בערך.

נעזר במוצץ. בבית ישן בחדר לבד.

יונק. התחיל לאכול מוצק לפני שבועיים ושותה חלב שאוב אצל המטפלת.

שאלותי:

1.בשבועות האחרונים עושה בעיות בהשכבה. אנו משכיבים אותו בין 7 ל8. בעבר היה פשוט נרדם. עכשיו בוכה במיטה. כשאני משכיבה אותו הוא מיד מתחיל לצרוח כי הוא יודע שמיד אוציא אותו- כי לא מסוגלת להתמודד עם הבכי. עם בעלי הוא קצת פחות צורח. הוא נותן לו שוב את המוצץ ובסוף הוא נרדם אחרי הרבה התעסקות. מה עושים? ואיך גם אני אוכל להשכיב אותו.

2. הוא עדיין קם לינוק בלילה. כתבת שפעם אחת זה נורמלי. השאלה- פעם אחת ב12שעות השינה שלו? כי בדר"כ הוא קם בסביבות 10-11 לינוק ואח"כ שוב באמצע הלילה ןלקראת 6 וחצי שוב. נורמלי?

3. כשהוא לא אצל המטפלת קשה לנו מאוד להשכיב אותו במשך היום. הוא בוכה כשמכניסים אותו למיטה ועושה לנו הצגות. איך נכון להתמודד עם זה?

תודה רבה!!

שלום מורירוחי,

אני ממליצה לך לקרוא את התשובה שלי "לוח כפתורים", זה בדיקו מה שבנך עושה לך. הוא מבין שאת תוותרי לו ולכן לוחץ על הכפתור הזה פעמים רבות כי הוא קיבל מסר ברור שאם האו בוכה הרבה אמא מוותר לו ומוציאה אותו.

חשוב שהוא יבין שברגע שנכנסים למיטה זה לצורך שינה ולא יוצאים ממנה. איך עושים זאת? תנשמי עמוק לפני ההשכבה, תתעזרי בסבלנות רבה בלילה הראשון ובכל פעם שהוא בוכה תיכנסי לחדר ותחבקי, תלטפי ותרגיעי בכל דרך אפשרית שבה בנך יבין שאת שם כדי לעזור לו להירדם ולא כדי להוציא אותו מהמיטה.

בנוגע לאוכל- מגיל 5 חודשים רב הילדים מעבריים את מרב צריכת הקלוריות שלהם ליום ולכן אינם זקוקים לאוכל בלילה. אם בכל זאת קשה לאמא לוותר על הנקהת לילה כי היא נהנית מזה, או שהיא לחוצה שהילד רעב או שהילד לא מוותר על כך (מה שעוד לא פגשתי) אז ב12 שעות שינה בלילה ארוחה אחת עד גיל שנה זה בהחלט סביר.

קראי את תשובתי בנושא ניתוק אוכל משינה מכיוון שזה נראה כאילו הוא נרדם בהנקה בלילה ולכן מתעורר וזקוק לה שוב כדי לחזור לישון.

בהצלחה

מיכל

לפעמים מחזירים אותו למיטה כמה פעמים בלילה ,אבל הוא תמיד יחזור.

יש לציין שעד עכשיו די אפשרנו לו,כי הוא אסמתי וכך כשהוא איתנו היינו יותר רגועים כי דאגנו מהקוצר נשימה,

אבל עכשיו ב"ה הוא השתפר בהרבה ,אבל ברור שגם  הוא וגם אנחנו צריכים שינה רצופה וטובה.

יש עיצה?

בני הבכור(היחידי...כרגע בן 10.5 חודשים,ילד חייכן אנרגטי פעיל ובריא ב"ה,אוכל ביום כ-3 ארוחות מוצקים ויונק פעמיים בבוקר ובערב...

ומכאן לשאלות:

1. כמה שעות בלילה הקטן אמור לישון ברצף בלי לאכול?  אני משכיבה אותו לישון ב19:30 כששעתיים קודם הוא מקבל מטרנה+דייסה ולפני השינה הנקה....הקטן שלי מתעורר אחרי 8 שעות באופן קבוע!!ומסרב לחזור לישון בלי לאכול,השאלה אם אני צריכה לתת לו או שיש לו יכולות לישון לילה שלם?היו לילות שהוא ישן רצוף בלי לקום אבל הם מעטים מאוד..

2.כשאנחנו מתארחים אצל דודים/סבא וסבתא (דבר קבוע לפחות פעם בחודש)הקטן עושה לנו לילות סיוטיים!!הוא מתעורר בבכיות/צרחות קורעות לב מוכן להיות רק על הידיים שלי וגם זה לא עוזר הוא מאוד עייף ומתוסכל מזה שהוא לא נרדם ולנו ממש לא נעים,אני ממש לא רוצה להניק אותו והוא גם לא רעב-אבל לפעמים אני נותנת לו כדי שירדם ויהיה בשקט ולא יעיר את כולם...יש פתרונות אחרים????(כיון שאנחנו נוסעים כדרך קבע וזה ממש מבאס).

תודה רבה ויומטוב.

הקטן נמצא איתי כל היום....ישן איתנו בחדר...הוא נרדם במשך היום כל פעם לשעה/שעה וחצי עם מוצץ פעם אחת בבוקר ופעםאחת בצהריים...

לק"י

שווה בדיקה.

וגם תבדקי באתר "המנשא הנכון". נדמה לי שזה השם, ושיש שם גם יד 2.

והגיע לי מבד ממש דפוק.

אני רוצה מנשא איקס  (בד אבל ללא קשירה) ומה שבאמת חשוב בזה זה שהבד טוב..

קשה מאד לזהות את זה בתמונה

יש לי גם כזה

אבל פעם שעברה היה לי מנשא בד וזה התגלה לי ממש כליגה אחרת של נוחות וחוויה..

והייתי בשוק לגלות את המחיר אחרי שמנשא של ארגו (נו טוב חיקוי אבל חיקוי מדויק) עולה כל כך זול בעלי אקספרס...

כי יעלה ליה רבה פחות..

מאיזה בד עשויים מנשאים בדרך כלל?

צריך להיות גם גמיש וגם חזק וגם נעים... (ועדיף טבעי)

היה לי כזה בהתחלה. אבל בגיל 4 חודשים בערך כבר נהיה לי כבד מידי.

כשהייתי את המנשא שיש לי עכשיו (מאי טאי), מבד אריג (לא נמתח), זה היה כל כך הרבה יותר נוח. אני סוחבת איתו גם משקלים מכובדים מאוד...

אני באופן אישי הייתי משקיעה להקנות משהו מסודר ולא לתפור לבד.

את שלי קניתי יד 2 דרך קבוצת פייסבוק שעוסקת במנשאים (חיבוק הבד) שיש שם פעם בחודש פוסט קניה-מכירה של מנשאים.

עדיין עלה לי כמה מאות, אבל ההשקעה משתלמת בעיני.

ממש רציתי אבל עולה הון

והבד שלהם אמאל'ה היופי

פריט עיצובי לכל דבר

ממליצה ממש להתרחק ממה שנמתח

נוח בגיל ממש קטן בהמשך התינוק מפיל את כל הכתפיים קדימה

ככה בכל אופן היה אצלי אולי יש כאלה שנוח להן. 

גם @רוני_רון קנתה אותו

אני הייתי מאוד מרוצה

לא יודעת מה לגביה אולי תסכים לשתף

רוני מקווה שזה בסדר שתייגתי אותך..

היה לי בשימוש יומיומי מגיל לידה עד גיל חצי שנה

בגיל חצי שנה כבר היה כבד אצל הגדול

מצד השני אצל הקטן הוא בן 15 חודש ואני עדיין משתמשת בו. לא הרבה, כן משתמשת מידי פעם כשבא לו להתפנק (קורה אחת לשבוע בערך)

ממש נוח לקשירה

נתון חשוב - הוא מתאים להיקף מותן של עד בערך 100 ס''מ

נגיד עד מידה 2 איקס

מנשא מושלם

אני מודה לשושנושי עד היום עליו...

הקטן שלי היה תינוק מאוד מאוד מאתגר וזה פשוט הציל אותי.

היה בשימוש אינטנסיבי מאוד אצלי עד גיל חצי שנה בערך ואז הפסקתי להשמתמש..

אני לא רזה בכלל וזה מעולה לי.

מנשא נוח נורא ונעים ונושם ומחזיק את התינוק, וקל ללבוש ולהוריד. ממש מוצלח. מעולה בכביסה.

אני קניתי את השחור הרגיל בקישור ולא את הרשת

החלק הראשון מתלבש כמו אפודה ואת החלק השני קושרים סביב המותן

יש סרטוני הדרכה בחוות דעת וגם באתר

https://www.amazon.com/-/he/Momcozy-%D7%90%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%AA-3-6-15-9-%D7%9E%D7%AA%D7%9B%D7%95%D7%95%D7%A0%D7%A0%D7%AA-%D7%9C%D7%9E%D7%91%D7%95%D7%92%D7%A8%D7%99%D7%9D/dp/B098X8WS7Y/ref=sims_dp_m_dex_popular_subs_mobile_t3_v4_m_sccl_3_5/133-4775034-1452236?pd_rd_w=RlHol&content-id=amzn1.sym.793ba85a-ab6b-4555-8d23-d4f1e498826e&pf_rd_p=793ba85a-ab6b-4555-8d23-d4f1e498826e&pf_rd_r=JQDYA93C103RMJCSGH3E&pd_rd_wg=uUe8G&pd_rd_r=6f5cfdc7-142d-46b1-89fc-da118e4d37ce&pd_rd_i=B09VKGQSMR&psc=1&th=1

פעם העלו פה קישור לחיקוי מוצלח של ארגו בעלי אקספרס.

מישהי יכולה לצרף שוב?

ממש בסדר

לא לרצות הריון לא רצוי

זה באמת קשה

במיוחד שיש תינוק נוסף

אני הרגשתי רגשות שליליים בהריונות שהיו לכאורה מבחירה

וגם אחרי שהילדים נולדו

חוסר רצון זה לא משהו רע

וזה קורה לא מעט

הרבה יותר ממה שמישהי מעיזה לומר

זה לא אומר שצריך למסור אותו (אם כי הכל אפשרי)

אפשר לגדל ילד גם ככה

לנסות לעשות את הכי טוב

לדאוג לעשות טוב לעצמך

ולקוות לטוב

(ולוודא שהמניעה הרמטית בפעם הבאה)

ממש כואב.. ובטוח קשה מאד להגיע ללידה ככה.

מציעה לך לנסות להרפות מהמחשבות על התינוק כרגע ולהתרכז לגמרי רק בעצמך. במה עושה לך טוב, משמח אותך, מפנק אותך וממלא אותך.

כשהתינוק יגיע הוא יתמודד עם העולם שהקב"ה הכין לו...

וביינתים מה שעושה לך טוב.

מציעה בעדינות- אולי כן למצוא מישהי מספיק קרובה לשתף אותה. מישהי שאת יודעת שאוהבת אותך גם עם הרגשות האלה.. ושתוכל לעזור לך להיות עטופה גם אחרי הלידה?

תתרכזי כל יום ביום שלפנייך.

אל תגלשי למחשבות מרחיקות לכת, המחשבות יכולות לגמור עלייך. ואל תנסי להלהיב את עצמך בכח.

מותר לך לא לצפות ולא להתלהב. למען האמת גם אני לא כ''כ ציפיתי והתלהבתי וחיכיצע לתינוקות למרות שהיו מרצון, כי פשוט ככה זה. אחרי הלידה אם תראי שאת לא מסוגלת לאהוב ולהתחבר תקופה (נניח שישה שבועות) אז כן ללכת לטפל בעצמך. אבל בנתיים, תרפי. תנסי להיות כמה שיותר ברוגע- כי זה בסוף הכי משפיע על העובר.

לא מאמינה בלמסור תינוק, את תתייסרי על כל יום שאת חיה. 

חיבוק ענק

אשמור לך עליו עד שתרצי אותו בחזרה ♥️♥️♥️

מאמי שלי

לא הבנתי מההודעה שלך מתי הלידה

אבל זה הזמן ללכת לדבר עם מישהי מקצועית . ממליצה על רבקה יונית המהממת אבל כמובן יש עוד. את יכולה בזום או בטלפון, לא חייבת להגיע פיזית.

אחותי את מתמודדת עם משהו לא פשוט

ובואי, לנפש שלנו יש דרכים להביע את הקושי

ומה שלא פותחים עכשיו

יוצא אחר כך בצורה יותר קשה.......

מחזקת אותך לדבר ולשתף עם מישהי מקצועית. לקבל כוח ולהתחזק.

חיבוק גדול על הקושי

מתפללת עלייך!!!

הדבר הכי גדול בעולם זה לתת לתינוק שלך חיים.

כל השאר- נתון לדיון!!

ברוך ה' אנחנו בדור של שפע ושל פתרונות....

לא בא לך להניק? תודה לה' יש מטרנה

יכולה להעזר בבעלך או במישהו אחר וגם הלילות בע'ה יוכלו להיות יותר פשוטים.

לא הכל אפשר לפתור ותינוק קטן זה בלגן ב'ה, אבל מזמינה אותך לחשוב על כל מיני דברים שיקלו עלייך 

לפני כמה חודשים ממש 

יכולה לומר לך שהיום ב"ה כבר לא מרגישה ככה ואני ממש אוהבת את התינוקת שלי וכ"כ מודה לה' שהכריח אותי לקבל את המתנה הזאת

למה אני אומרת לך את זה?

כי אצלי חלק מהקושי היה המצפון, איך אני לא מחכה, לא רוצה וכו'

אז מציעה לך פשוט להיות בהרפיה

לדעת שכשיגיע הרגע ה' כנראה יכניס לך אהבה ושמחה והודיה

וכרגע להתמקד בעצמך

איך לעשות לך טוב

בין אם בטיפול בין אם במנוחה או פינוקים כולשהם

בהצלחה אהובה

מהעובר ובאתי ללדת בלי טיפת חשק ורצון

אחרי הלידה הרגשות האלו המשיכו

נתתי לעצמי את המקום להרגיש ככה

לומד זאת טיפלתי בו ועניתי על הצרכים שלו

ולקח זמן עד שזה עבר

לאט לאט בלי שבכלל ניסיתי, התחלתי לאהוב אותו ולהתחבר אליו

והיום הוא הילד הכי אהוב בעולם!!

מחובר אלי יותר מכולם

ואני מודה לה' שנתן לי אותו

גם הגיע לי הריון עם מניעה (הרמטית יחסית-התקן) והייתה לי תקופה קשה מנשוא

חוויתי רגשות מאד קשים כמו שאת מתארת. קניתי דברים לתינוק רק כדי שאחכ לא אצטרך לצאת מהבית אבל כמובן שלא חשתי התרגשות כלשהיא

יכולה לומר שעד הרגע של הלידה לא רציתי את התינוק, היה לי תינוק קטנטן בבית ועוד גדולים ממנו...

ולמזלי ה' עשה איתי חסד גדול והתחברתי אליה ישר אחרי הלידה. אני לא מאמינה שאני כותבת את זה אבל זו הילדה הכי אהובה שלי- וכמה שאמרו לי את זה קודם וגם קראתי פה בפורום לא האמנתי שזה יכול לקרות. אבל אל תחשבי עד מידת הקשר שתהיה לכם אחרי הלידה. אם זה בא- זה בא בטבעיות ואין צורך לעבוד על זה. ואם לא- לא להילחץ

מקווה שה' יתן לך את הכוחות להתמודד עם הרגשות, התחושות וכל מה שכרוך בזה. מה שכן, כיום אחרי תקופה ארוכה יחסית אני בכלל לא מסוגלת לחשוב אפילו על רעיון של הריון כי הרגשות והתחושות ישר צפות ועולות לי ואני חושבת שזה ילווה אותי כל החיים עד שאני אחליט אולי לעשות חויה מתקנת

הייתי במקום דומה (לא עם לידה). איזה תסכול.הרגש לגיטימי , מותר להרגיש ככה❤️

אני לרוב בעד טיפול פסיכותרפי. אבל בא לי להגיד שאולי בהתחלה כדאי משהו אחר. חברה פעם אמרה שהמטפלת שלה בשיאצו מתחילה כל מפגש בחיבוק ארוך ומתרפק.

בשבילך אני אומרת. אהבה. אהבה זה חשוב. לעצמך.

לגבי התינוקי. לעניות דעתי הבלתי מקצועית, כדאי איזון בטיפול בו. מצד אחד עזרה סביב הלידה (אפילו פרקטית שיהיו לך זמנים לשינה נורמלית, תמ"ל זו אופציה, עזרה במטלות הבית השוטפות וכו). ומצד שני, שאת תטפלי בו. בבחינת אחרי המעשים נמשכים הלבבות. אולי הלב לא יימשך, תמיד קיים סיכוי כזה. אבל אולי כן. ובכל מקרה, הימנעות והתרחקות פיזית כנראה ירחיקו גם רגשית.

אפילו אם הטיפול טכני, אפילו אם את מחייכת אליו רק כי את יודעת שכלית שתינוקות צריכים שיחייכו ויסתכלו עליהם. 

היו צריכים עזרה עד גיל 5-6

נראה לי שרוב (כל?) הילדים בגיל 3 צריכים עזרה

אבל אין מספיק כוח אדם בגן

אז הילדים אמורים להסתדר לבד (קרי להישאר מלוכלכים)

אם היא כבר בגן עירייה, אז הגיוני שכבר לא עוזרים... אפשר לנסות לדבר באופן אישי עם הסייעת ולשאול אותה אם מתאים לה לעזור לבת שלך להתנקות.

אבל אולי כן טוב שמלמדים אותם להתנקות לבד - סו מיומנות חשובה בסופו של דבר...

סיפרתי עליה בהודעה אחרת בהמשך.

לא אומרת שזה תקין, המצב שיש בגנים, אבל זה מה שקורה בפועל לרוב, לצערנו...

כן עזרנו לילדים שהיו צריכים.

בגיל 3 לרוב הילדים

בגיל 4 כבר פחות, אבל יש כאלה שעדיין מבקשים

בגיל 5 בדרך כלל כבר היו עצמאיים.

הגיוני שהגננות ילמדו לנגב לבד, כדי לחסוך להן.

לפעמים גם נותנים לילדים מגבונים, ואז יותר קל להם לנקות.

הילדים שלי בגיל 3 עוד לא ניגבו לבד.

בגיל 4 הבנות כבר היו עצמאיות.

לבן שלי לקח יותר זמן, אבל תמיד היה עושה בבית ולא בגן.

זה גם עיריה, כן.

יש 32 ילדים ו2 סיעות- חשבתי שבגיל הזה יש סיעת שלישית מהסיבה הזו..

היא עוד ניחא מהגדולות, אבל יש בגן מלא אפרוחות שנגמלו בחופש כי חייב ועוד רגע גן ובטח שפע פספוסים

מהתגובות אני מבינה שבפועל זה מה שקורה בגנים, גם אם אני לא עפה על זה.

לא נורא, הגן עד 13:30 ויש הרבה ימים שבהם היא לא עושה בגן בכלל...

(הבן שלי לא היה עושה אף פעם כי הגעיל אותו לשבת)

זאת אומרת גננת ושתי סייעות.

בגני חובה, או בגן עם פחות מ 30 ילדים, יש רק גננת וסייעת אחת.

הגננת והסייעות לא אהבו את זה (מבחינת החוק הן לא יכלו לומר לי כלום, אבל כן הביעו את אי הנחת שלהן)

הייתה רק סייעת אחת, מחליפה, שניקתה אותה במסירות ובנחת אחרי שפספסה פעם אחת, ואני זוכרת לה את זה לגמרי לטובה...

הגיוני מאוד שהילדה מתביישת לבקש שיעזרו לה, ולכן הן לא מודעות שהיא צריכה. אולי גם שווה לגשת ישירות לגננת או לסייעת ולשאול מי אחראי לעזור לבנות, יש מצב שזה יעורר אותן לדאוג יותר לפחות לבת שלך אם לא לכל שאר הילדים...

אבל הגננת אמרה שמלמדת אותן להתנקות לבד

(זו גננת מקסימה שמלמדת את הילדות מלא עצמאות ואיך להתארגן בחורף עם גרביון בשירותים וכו'

לזהות מתי צריך לקנח את האף ולנגב..)

ותכלס שאלתי כי חזרה הביתה לא נקיה אז אולי זה קצת מורכב בגיל שלה?

(בבית אני מנקה גם ילד בן שש, לכל הפחות בודקת אחריו)

להחמיא שכל הכבוד שמלמדים עצמאות וכמה זה חשוב אבל לשים לב שיש ילדות שעדיין לא למדו וכדאי גם לעזור להן. חד משמעית בגיל הזה יש עדיין הרבה ילדים שזה מורכב להם, לדעתי בעיקר העניין של לזהות מתי זה באמת נקי ולא רק להעביר ניגוב ולסמן וי

וגם מלמדות אותם לנגב כדי לתת להם עצמאות (בודקות אחרי שנקי)

אבל מסייגת שאני גננת בגן רב גילאי וחנמ.. .ויש לי שני ילדים שלא גמולים בכלל ועוד עם חיתול..

לילדים שלי לא ניגבו.. והם למדו לא לעשות בגן עד שלימדנו אותם לנגב בעצמם.. (או לנגב לעצמם אבל לא עד הסוף)

מניסיון של שלושה ילדים, שנגמלו (/נגמלים) בגן...

זו אחת הסיבות מבחינתי לבחור בגן חנ"מ אם הילד טרם גמול ויש אפשרות לבחור בזה...

אנחנו עדיין בתחילת שנה, אני גם הטרום חובה ביקשתי שיעזרו לפי צורך עם ניגוב.

בגיל 3 לפעמים באמת טכנית לא יכולים הכל לבד. 

אבל הצוות כן אמור להיות בראש של לנקות למי שמבקש ולא רק לנסות ללמד אותו..

במסגרת פלטינום יש לך סל לידה

הוא מכיל 2000 שח לקבלת החזרים

אם זה על בדיקות פרטיות 

אם זה על דולה (בלךאומית 1600 החזר)

קורס הכנה (בלאומית 300)

יש קופות שהבראה לאחר לידה גם מהסל (בלאומית זה מחוץ לסל 400 ללילה)

אני חושבת שיש גם הנחה על תרופות

דברים כאלה

אבל!!!!!

קריטי לבדוק אם את צריכה תקופת אכשרה כדי לנצל את זה

לרוב צריך כמה חודשי הכשרה שבהם את משלמת על פלטינום אבל עדיין לא זכאית לקבל החזרים

עד 4000₪ סה"כ ועד 75% בערך מהסכום

אבל תקחי קבלות ממש ממש מפורטות! של מה השירות ומה התאריך ושיצינו שזה קשור ללידה

תשמרי את המסמכים מהלידה עצמה וכולי.

אחרת לא יחזירו… הם ממש עקשנים בלקבל ממך הוכחות.

מגישים אחכ באתר בקלות ומחכים לתשובה

תראי פה

https://mushlam.clalit.co.il/he/woman/during_pregnancy/Pages/pregnancy.aspx

לפותחת - לפני שאת ניגשת לבדיקה או טיפול ממליצה לך לוודא עם המרפאה שאת באמת תקבלי החזר.

למשל על רלקסולוגיה אין החזר בלאומית

יש גם עוד בדיקות שזה נותן לך במחיר מוזל. 

זה נותן בדיקות כמו סיקרה מוקדמת פרטי במחיר טוב.

יש גם סל הריון ולידה שזה עד 75 אחוז מהסכום.

די דומה בכל הקופות אבל יש דגשים, כללית הכי מעצבנים )הייתי בהריון במכבי לאומית וכללית(

למשל, הרבה שירותים נניח יועצים זה בבית הלקוחה. אז חשוב שיהיה כתוב.

בדרך כלל נותני שירות יודעים מאיפה אפשר לקבל וגם להתאים את החשבונית.

דולה בוודאי אפשר.

קורס הכנה ללידה- תלוי איזה. ולפעמים יש החזר נניח המשיח אז לא שווה.

או הכנה ללידה.

סקירות וכו פחות רלוונטי 🙏

כן, יש וותק של חצי שנה

וזה בדר"כ לוקח את כל הסכום.

לגבי רפלקסולוגה יכול להיות שיש להם בלי קשר לסל הריון בהסדר, תבדקי באזור שלך

בדרך כלל במרפאה יודעים לענות לכאלה שאלות, יותר טוב מהאתר או המוקד

(כי לא עוזרת לך רפלקסולוגית בדימונה אם את מראש העין)

וכנראה ששניהם יחד מנצלים את הסל במלואו.

אין לי מושג לגבי רפלקסולוגיה.

תבדקי בכללית רפואה משלימה. בדרום גיליתי שיש אחלה דברים והייתי מרוצה מהרמה. יש בכללית אקטיב קופונים אז גם יצא לי גרושים לכל טיפול.

גולה מאמינה שיש בסל אבל לא בדקתי

והם אמרו שאין החזר בסל הריון.

יש מקומות שיש להם הסדר איתם ואז יש שם הנחה מראש, אבל אם הולכים לפרטי משלמים רגיל.

מדקרת היא גם דולה אז היא מוציאה חשבונית על קורס

הייתי בטיפול שיאצו ושאלה אותי אם אני רוצה חשבונית על ייעוץ תזונה

גם בת השש שלי מאוד אוהבת שיהיו לה דברים וחפצים יפים. לא משנה אם יקר או זול. היא נהנית לאסוף אותם, להסתכל עליהם, לסדר אותם יפה על המדף, ובסלון, ובכל מקום אפשרי, ואז להחליף או להכניס למגירה.

גם הגדולים שלי נהנו שיהיה קופסאות / שקיות / תיקים עם שמונצס ודברים שרק שלהם. יש ילדים שהם יותר אגרנים.

גם עניין השוקולד - יש ילדים ששמחים בזה שיש להם, ושיש להם את האפשרות לאכול את השוקולד כשירצו, וזה יותר משמח אותם מלאכול כאן ועכשיו.

נראה לי שכדאי לקבל את זה בהבנה, ובלי קשר לחנך לשמחה במה שיש.

אבל בקטע הפרקטי

אולי תקחי אותו בחנוכה לחנות של הכל בשקל

ותני לו איזה סכום שסביר בעינייך ושיקנה בזה הרבה חפצים קטנים שימלאו את הקופסא....

אני מבינה מאיפה מגיעה התהיה שלך, למה לאסוף משהו שאין לו תועלת העיקר שיהיה שלך? אתה אפילו לא יודע מה אתה רוצה וכבר אתה מסרב לוותר עליו...

אבל יש אנשים, גם מבוגרים, שכן נהנים מזה. יש אנשים יותר אגרנים. ובשביל ילד להרגיש שיש לו קופסת אוצרות זו תחושה מאוד טובה למי שאוהב את זה. הוא יגדל עוד קצת וילמד לאסוף דברים יותר 'שווים''.

תגידי, הוא במקרה השני בבית? כי יש לי תאוריה כזו שהילד השני נולד לתוך מציאות שהכל שייך לאחיו הבכור, אז הוא נורא מחפש פריטים שיהיו שייכים לו באופן בלעדי.

לגבי הסיום, אפשר ללמד את ראיית הטוב ולשמוח בחלקך בלי קשר לאיסוף קופסת האוצרות. גם אם זה טוב לאסוף, חשוב מאוד ללמוד לשמוח בחלקי. בתקופה האחרונה היו כאן בפורום לפחות שני שרשורים שעוסקים בנושא הזה,והיו שם רעיונות חכמים. אולי מישהי תדע למצוא אותם.

אולי כי הבכור נולד לזה שהכל שלו ורוצה שזה לא יפסק

והשני ממילא יודע שאין לו

שלילד בן 6 צריך להיות כמות של חפצים אישיים יותר מאשר למלא קופסא

ככה שהצורך שלו נשמע סופר לגיטימי

הגיוני שאין לו מה לעשות עם כלי לדפים בלי דפים

בעיניי זה לא עניין לשמוח בחלקו

אלא צריך לשים לב יותר לצרכים שלו ולתת לו אותם

מ6.

זה לגיטימי מאוד מאוד.

בסוף הוא ילד וזה יצר חייתי ובסיסי מאוד.

עם הזמן זה עובר.

ואז עוברים לאיסוף של משהו אחר במכוון או שלא -

בולים, כלי מטבח, תארים, חברים 😁

במקומך לא הייתי מודאגת 

כי הגיוני שילד ירצה שיהיו לו דברים ששייכים רק לו, אבל בדרך כלל הוא ירצה דברים מסוימים לפי התחביבים שלו, ולא רק "שהקופסה תהיה מלאה"...

לא יודעת לשים את האצבע על הנקודה ולומר ממה זה אולי נובע, אבל לדעתי זה כן שווה התייעצות עם פסיכולוגית ילדים או משהו כזה, רק לבדוק שלא מתפספס פה משהו עמוק יותר...

הרצון לדברים שהם שלך.

משהו פה נראה לי אחר כי הרצון הזה מוביל אותו למעשים חריגים

כמו נטילת התכשיטים שלך...

אם כי זה גיל קצת גבולי - יש כאלה שעדיין לא מצליחים להבין בגיל הזה שאסור "לגנוב".

בכל אופן, לדעתי בהחלט כדאי להתייעץ פה ולהעלות בפני איש המקצוע את כל המכלול של הילד כדי להבין אותו.

יש כל מיני סוגי אבנים שנראים כמו יהלומים.

אפשר לקנות כל מיני דברים עם נצנצים.

אפשר חומרי יצריה שונים. פלסטלינות, טושים מיוחדים. בלונים, בועות סבון.

לא חסר מה לקנות, וזה ממש מתוק שהוא רוצה למלא את הקופסה!

אפשר להפוך את התיבה לתיבת אוצר.

בחנוכה אפשר לקנות מטבעות שוקולד.

מבט חיובי אפשר להנחיל בדרך אחרת.

יש לך זמן אחד על אחד איתו?

מסיפור הפולדר נשמע האמת שהוא זקוק לאישור שהוא ממלא את כל כולך ולא מתחלק עם אח שלו בלב שלך (בתשומת לב)

אני חושבת שאם מלכתחילה הפולדר היה ריק הוא היה שמח בו

אבל בגלל שלפני כן הוא היה מלא ואז התרוקן לטובת אח שלו, אז פה הבעיה מבחינתו.

את מכירה ילד שמסכים לקבל עוגיה שבורה? אז אותו דבר לדעתי.

בכללי אני חושבת שכלים של תקשורת מקרבת והפרדה בין צורך להתנהגות מאוד יעזרו מולו.

שמחשבה אבדנית היא דבר תקין

זאת  אומרת נורמלי שאדם בריא בנפשו תחלוף לו מחשבה כזו בראש

השאלה מה הוא עושה איתה...

בעלי טוען שלכן אנחנו נבהלים כל כך מסיפורי אובדות כי זה מקרב אלינו משהו שמצד אחד מזעזע אותנו מצד שני זה נוגע בנו כי המחשבה חלפה אצלנו פעם אבל אנחנו כיבינו אותה מיד.

מה שאני באה להגיד זה שנשמע שקשה לו, והוא חיפש שמילים לבטא את זה.

נשמע שאתם מודעים לקשיים שלו ומטפלים בהם, כן הייתי משפת את הצוות הטיפולי והמורה.

ברגע שהילד מתאר אני אקח סכין וכו' זה כבר יותר מצריך התייחסות ואבחון מסוכנות.

תתייעצי עם מטפלת אבל היא בטח תשלח לאבחון מסוכנות.

(הרבה פעמים זאת מניפולציה רגשית של הילד על ההורה. אבל עדיין ההנחייה היא אבחון מסוכנות)

את מספרת כבר הרבה זמן שהבית בטלטלה

תוסיפי לזה תחושות של הילד שהוא לא רצוי

וגם אם אין פה נטיה אובדנית שתוביל למעשה

יש פה בהחלט קריאה לעזרה

(אני לא מבינה בנושא אבל אני זוכרת שקראתי משהו שיש הבדל גדול בין לזרוק אמירה על התאבדות לבין לתאר איך הוא יוציא את זה לפועל

אז זה לכשלעצמו כן דורש התיחסות)

זה מטלטל נורא, ולא חסרות לכם טלטלות לאחרונה...

אני חושבת שכדאי להתייעץ עם פסיכולוג בדחיפות, ואם הילד יסכים - שהוא עצמו יגיע אליו. יכול להיות שיהיה צריך לעשות לו הערכת מסוכנות, אבל אולי הפסיכולוג יגיע למסקנה שאין חשש לזה.

אל תקלו ראש וגם אל תילחצו.

בהצלחה❤️

לשתף רופא ילדים? איך זה עובד בכלל?

אגב אנחנו רק בתחילת דרכנו בנושא הקשב...

אולי זה נשמע הזוי אבל אני הייתי נגד טיפול תרופתי והצוות בבית ספר

אמר גם שאין צורך למרות שבעלי היה בדעה שכן... וכאן הקשיים צפים ועולים

אין לי ספק שזה גם רגשי בנוסף להכל