הקטנה שלי, בת שנתים וארבעה חדשים, שוהה במעון במהלך היום.

במעון היא ישנה שעתים בערך בין 12 ל 2, אני מאד מתוסכלת מזה אך אין לי ברירה כרגע...

הבעיה היא שככל שהיא גדלה היא כבר לא נרדמת בלילה, בימים אלו היא הולכת לישון לא לפני 11 בלילה!

היא ישנה בחדר עם אחיה הגדולים, אבל להרדים אותה אני מרדימה בסלון או במיטה שלי, כדי שלא נעיר את האחים הישנים. היא לא אוכלת במהלך הלילה - לעיתים נדירות מבקשת מים ומקבלת בכוס מעבר.

היא ישנה עם מוצץ וחיתול.

לא שותה בקבוק אלא מים בכוס.

איך אני מרדימה אותה? מחשיכה היטב, ויושבת על הספה/מיטה והיא לידי, בדרך כלל היא מיד באה לשכב עלי ואני מלטפת אותה.

השאלה שלי: מה אפשר לעשות שהיא תישן יותר מוקדם.. קשה לי עם שעת השינה המאוחרת הזאת.. אציין שבבקר כמובן צריך להעיר אותה, היא עדין עיפה..

שלום בננה,

שעות אידאליות להשכבת ילדים עד גיל 5 הן 18:30-20:30. הבת שלך הולכת לישון נורא מאוחר לגילה וישנם מספר דברים שיעזרו לך להקדים את שעת ההשכבה:

1. טקס שינה מסודר שיעזור לה להירגע מכל הריגושים שחוותה באותו היום. בדרך כלל טקס שינה טיפוסי הוא מקלחת, פיג'מה בחדר וסיפור או שיר במיטה. כמובן שתבחרי מה שמתאים לך.

2. מכיוון שכרגע היא הולכת לישון נורא מאוחר לא הייתי מקדימה את שעת ההשכבה ישר ל20:00 אלא מקדימה בכל יום ברבע שעה עד שתגיעו לשעה הרצויה.

3. היענות מיידית לסימני העייפות שלה ולהשכיב אותה ברגע שהיא מראה אותם.

4. לא לחשוש להשכיב אותה בחדרה עם אחים שלה, תוך שבוע שבועיים הם יתרגלו אחד לשני ולא יתעוררו ממנה.

בהצלחה

מיכל

לילה טוב 

תודה על ההשקעה שלכם

נמצא איתי בבית רוב היום,

במשך היום נרדם לרוב תוך כדי אוכל (אם הוא כבר עייף ולא מצליח להרדם לבד אני מניקה אותו ואז נרדם)

פעמים בודדות בהן יכול להרדם בעגלה אם אנחנו בחוץ, לפעמים מוצץ אצבע ונרדם עלי.

בלילה נרדם בד"כ אחרי מקלחת (לא תמיד) יושבים בחדר חשוך ושקט ולרוב אחרי יניקה ממושכת ירדם,

הוא ישן בחדר שלו לבד,

מגיל 3 שבועות הוא ישן לילה שלם ברצף, מגיל  5 חודשים בערך הוא התחיל לקום בלילה ועד היום יש ליילות כאלה ויש כאלה,

יכול להיות מצב שהוא נרדם ב 9 בערב אחרי הנקה טובה, קם ב 1 ליניקה של כמה שניות( ניסיתי בזמן הזה להחזיק אותו ולא עזר) יחזור לישון ב 5 או 6 בבוקר יקום ליניקה נוספת של כמה דקות ויחזור לישון עד 8 או 9 בבוקר,

שמתי לב שבימים שהוא ינק פחות (מרצונו) הוא קם יותר בלילה, התחלתי איתו טעימות בגיל 5 חודשים שהחזיקו ליומיים בדיוק, בימים הקרובים נחזור לטעימות

לפעמים נוצר מצב שהוא לא ישן כמעט במשך היום (בד"כ הוא ישן משהו כמו שעה וחצי בבוקר ושעה בערך בצהריים) ולמרות זאת הוא קם בלילה לעומת ימים שהוא ישן לילה שלם מ 8 בערב עד 6 בבוקר שאז יונק וחוזר לישון,

איך מסדרים את הבלגן הזה?

תודה רבה

שלום איזה יום שמח,

עניתי על שאלה דומה בנושא "עמידות אצל ילדים"  עייני בתשובתי. רק אוסיף ואומר שילדים מגיל 5 חודשים מסוגלים לישון לילות רצופים ללא אוכל. מגיל 5 חודשים עד גיל שנה זה בגדר הסביר שילד יאכל ארוחה אחת בלילה, הוא אינו זקוק ליותר מזה. כך שזה לא משנה אם ינק טוב בלילה או לא. אני מניחה שבנך תלוי בהנקה כדי להירדם ולכן מתעורר בלילות ויש לך תחושה של בלגן בנושא.

בגילו בנך זקוק ל14 עד 13 שעות שינה ביממה, כאשר רובם יתרכזו ללילה עצמו. אין שום קשר בין כמות השעות שישן ביום ליקיצות בלילה אך ישנו קשר ישיר בין כמות השעות שישן ביום שיכולות להשפיע על כך שייכנס לשנת לילה בעייפות יתר מה שבהכרח ישפיע על השינה שלו ויגרום ליקיצות רבות.

בהצלחה

מיכל

שכחתי לציין שיש לילות שהוא כבר לא רוצה לינוק ועדיין ער אז אני שמה אותו במיטה ולרוב הוא נרדם עם האצבע...

ישן 3 פעמים ביום לחצי שעה בערך

באיזור 10, 13 ו-16 , בימים האחרונים כמו שהזכרתי למעלה

שלום מתנסה,

אחת מהנחות היסוד בשיטת לילה טוב היא עמידות. כמו שחיידים מפתחים עמידות לתרופות אז גם ילדים מפתחים עמידות לגורמי תלות חיצוניים המפריעים לה להירדם באופן עצמאי. אם פעם הרדמת את הילד שלך בהנקה או בידיים וזה הלך מהר והוא ישן טוב עם הזמן ההירדמות ארכה יותר ויותר זמן ולאט לאט הופיעו עוד יקיצות לא צפויות בלילה והשלב הבא הוא יקיצות לילה ארוכות שבהן קשה מאוד להחזיק את הילד לשינה. הפתרון הוא ללמד את בנך הירדמות עצמאית. הוא מאוד תלוי בהנקה, עגלה או ידיים כדי להירדם ולכן הוא מתעורר כל כך הרבה בלילה כי אין לו את היכולת להרדים את עצמו בחזרה באופן עצמאי.

למדי אותו הירדמות עצמאית כאשר בהתחלה עזרו לו להירדם במיטתו בעזרת מגע או נדנוד ולאט לאט ככל שיעברו הימים וההשכבות ישתפרו התרחקי ממיטתו עד אשר תעזבי את החדר לגמרי בזמן שהוא מנסה להירדם.

בהצלחה

מיכל

שלום,

ביתי הבכורה בת שנתיים וחצי, (יש לנו תינוק בן חודשיים)  מסרבת ללכת לישון בלילה.

תמיד נרדמת בסוף כשהיא מותשת (וגם אנחנו) אחרי מאבקי כח ממושכים.

יכול להיות שזה קשור ללידה,  אבל איך אנחנו לא שוברים את השגרה שלה ועדיין גורמים לה ללכת לישון בזמן?

הילדה במעון מהבוקר עד 3.5 אחה"צ, ישנה כשעה וחצי בגן, בין אחת לשתיים וחצי. יש סדר ערב קבוע: שש וחצי א.ערב, משחק, מקלחת בסביבות 7 ,7.5  ואז טקס קבוע לפני השינה: מים מבקבוק ספורט, קריאת שמע, שיר ונשיקות.

כשהתחלתי חודש 8 היא התחילה לדרוש יותר תשומת לב, ביקשה מידי פעם שאשב לידה, ולרוב נעניתי לבקשתה.

אחרי הלידה היא החלה לדרוש כל ערב שאשב לידה, כשאני יוצאת מהחדר היא מבקשת מים או שאכסה אותה בשמיכה, וכו' (העיקר שאמא תחזור) וככה העניין נמשך עד שהחלטנו לשים גבול.. אבל היא לא נרדמת עד 10 וכשהיא מותשת ועייפה מאוד. והיא לא מעוניינת שאבא יבוא בכל מקרה, היא אפילו מתרגזת כשהוא נכנס לחדר.

כמובן שבבוקר כשאני מעירה אותה היא עייפה מאוד-מאוד.

העניין הוא שביום שישי כשהיום בגן קצר, או בשבת, היא הולכת לישון בזמן ואפילו שישנה בצהריים יותר משעה וחצי.

ועוד שאלה, היא ישנה כרגע לבד בחדר, איך אני מעבירה (בעוד חודשיים שלושה) את אחיה לחדר בלי שזה יצור בלגן?

תודה

שלום חמניה,

אח חדש בבית מערער את כל המערכת מחדש, כולל את אבא ואמא, ודורש מכולם "למצוא את עצמם" מחדש בתא המשפחתי. כמובן שזה גם משפיע על השינה. אני מניחה שבתך הרגישה כבר לקראת סוף ההיריון שמשהו משתנה אצל אמא ולכן דרשה קצת יותר תשומת לב. אם היא ידעה להירדם לפני כן עצמאית אזי שמהרגע שבו התחלתם לשבת לידה לפני השינה היא פתחה תלות כדי להירדם והיא הנוכחות של אמא בחדר. כמובן שהלידה רק העצימה את זה.

הכלל שלי בנושא זה הוא: תיענו לילד אך לא לדרישותיו. למה הכוונה? אני מניחה שלבתך קצת קשה עם הלידה גם אם היא לא מראה זאת והיא זקוקה ליותר תשומת לב ממך וזה לגמרי לגיטימי. אך תשומת לב זו צריכה להגיע ביום ולא דווקא בלילה מה שפוגע בשינה שלה. אם היא זקוקה לך או קוראת לך לשמיכה או כל דבר אחר כנסי לחדר, התייחסי אליה חבקי ולטפי והרגיעי אך אל תיעני לדרישותיה: שמיכה, נוכחותך בחדר או כל דבר אחר, מכיוון שאז היא תדע שיש בידה כלי חזק להחזיר את אמא לחדר.

בנוגע להעברת חדר של הקטנצ'יק, פשוט העבירו אותו. בשבוע שבועיים הראשונים הוא יעיר אותה והיא תעיר אותו אך מהר מאוד הם יסתגלו אחד לשני ואף יהנו מכך.

בהצלחה ומזל טוב

מיכל

האמת היא שהפשושון יהיה רק בן 4 חודשים עוד שבוע, ובכל זאת אני מקווה שתוכלי לפחות לתת לי טיפים לשיפור / מניעת בעיות בהמשך...

אז ככה,

עוד שבוע בן 4 חודשים בע"ה, בינתיים הוא רק יונק או שותה חלב שאוב מבקבוק כשאני לא נמצאת.

עד לפני שבועיים הוא היה איתי בבית, ועכשיו חזרתי ללימודים אז פעמיים בשבוע הוא נשאר בבית עם בעלי/בייביסיטר ופעמיים בא איתי.

חשוב לי לציין שחודשיים ראשונים מחייו הוא סבל מכאבי בטן איומים ופריחה נוראית בכל הגוף בגלל אלרגיה לחלב פרה (שעבר אליו דרכי בהנקה), ועד שגילינו את זה הוא היה - או ישן, או אוכל, או בוכה (או אוכל ובוכה ביחד...). כמעט לא היה מצב שהוא ער ולא בוכה, ולכן הוא היה על הידיים שלנו כל הזמן... (ואני מדברת על לילות שלמים שהוא בוכה לנו בידיים עד 6-7-8 בבוקר שהוא נרדם והיינו מעבירים אותו לעריסה שלו.

עכשיו המצב אחר לגמרי ב"ה, אנחנו עובדים קשה להרגיל אותו לרדת מהידיים ולהירדם בעריסה שלו. בד"כ הוא נרדם ע"י נדנוד בעריסה.

כשהמצב התחיל להשתפר הוא התחיל להירדם ב-11 בלילה, אח"כ ב-9, והיום  כבר ב7-8 בערב, אחרי אמבטיה ואוכל.

בתחילת הלילה הוא קם להנקה אחרי 4 שעות, ועד הבוקר הפער הולך ומצטמצם והוא יונק כל שעתיים בערך... הוא קם בד"כ בסביבות 8.

במשך היום אין לו שעות קבועות בהן הוא ישן. כשאנחנו רואים שהוא כבר עייף אנחנו מנדנדים אותו בעריסה עד שהוא נרדם, ובד"כ במשך היום הוא ישן ממש מעט, קם תוך חצי שעה בערך.

בנוסף לזה - עד לא מזמן הוא לא לקח מוצץ, והוא לא רגוע בלעדיו. הוא מחפש תמיד מה למצוץ, מכניס את היד לפה ואז בוכה כשזה לא מרגיע אותו... בזמן האחרון הוא טיפה התחיל לקחת...

אני מבינה שהוא קטן מדי, ובכל זאת -

לוקח לנו המון המון המון המון זמן להרדים אותו בד"כ. לפעמים (וזה נדיר) הוא נרדם מהר, אבל בד"כ אנחנו מנדנדים ומנדנדים ומנדנדים... (יכול לקחת גם 3 שעות!!! בהן הוא כבר עצבני ממש).

לפעמים אנחנו מצליחים להרדים אותו עם המוצץ, אבל בד"כ הוא שולח את הידיים אליו ובלי כוונה מוציא אותו מהפה כל רגע עד שזה מעצבן אותו והוא לא רוצה שוב לקחת את המוצץ... אני יודעת שזה דבר שישתנה עם הגיל, כשהוא יתחיל לשלוט יותר בידיים שלו, ועכשיו הוא עוד קטן, אבל אם יש לך טיפים או הדרכות כיצד כדאי לנו לפעול כדי לשפר את המצב בע"ה, אז נשמח.

ניסינו דרכים אחרות, כמו לשים לו מוצץ בפה, לשבת לידו ולהחזיק לו בעדינות את הידיים... ללטף אותו וללחוש שששש... בלי לנדנד. זה עבד רק בפעם הראשונה =) בפעמים האחרות הוא משתולל עם כל הגוף, לא יכול לשכב בשקט... עד שהוא מתעייף מדי ונהייה עצבני ובוכה...

וגם במשך היום, זה ממש קשה שלוקח איזה חצי שעה להרדים אותו... הוא ישן פחות מהזמן שלוקח לו להירדם :S

ועוד שאלה אחרונה - כמה שעות בערך תינוק בגיל הזה צריך לישון ביממה? כי הוא לא ישן הרבה ביום, אבל בסביבות 6-7 הוא כבר סחוטטט ועצבני ממש..!! ואני לא רוצה שהוא ישן מוקדם מדי כי אז הוא בטח יקום בהתאם...

מצטערת שיצא כזה ארוך...

ותודה מראש =)

שלום אהבה של אמא,

אני אל מטפלת בתינוקות לפני גיל 5 חודשים מהסיבה שהם לרב סובלים מגזים בגיל הזה וזקוקים להמון אמא ואהבה כדי להסתגל לעולם הזה. בנוסף מבחינה הורמונלית ופיזיולוגית אין לתינוקות לפני גיל 5 חודשים את היכולת לישון לילה רצוף (חוץ מאצל השכנים כמובן...)

בכל אופן- זה מאוד חשוב שאתם מנסים לחבב עליו את מיטתו בכדי שיבין שזה המקום הטוב ביותר לשינה. חשוב מאוד שלא תתנו לו לבכות לבד במיטה בכדי שלא יתפתח יחס שלילי לשינה או למיטה. בנוסף חשוב שתיענו לסימני העייפות שלו ותשכיבו אותו סמוך להם ככל האפשר מכיוון שאם אתם משכיבים אותו הרבה אחרי זה והוא כבר בעייפות יתר זה בוודאות יפגע באיכות השינה שלו וגם בהשכבה שתהיה ארוכה ומלווה בבכי רב בגיל זה.

בנך אמור לישון בין 15-14 שעות ביממה והשעות האידאליות להשכבה בתחילת הלילה הן 18:30-20:30. אם שמת לב שהוא עייף כבר ב18:00 לא הייתי חוששת להשכיב אותו אז, זה כלל לא יפגע בשעת היקיצה שלו. אם הוא מתעורר ב8 אז סביר להניח שיקום ב6.

בהצלחה ולילה טוב

מיכל

קראתי בלוחשת לתינוקות שלא משנה השעה בה מרדימים תינוק בלילה מוקדם או מאוחר, שעת היקיצה שלו בבוקר תהיה אותו דבר לפי מה שהוא רגיל, כך שאם הורים חושבים להרדים מאוחר כדי שיקום יותר מאוחר בבוקר זה לא נכון?! מה דעתך?

ודבר נוסף באיזה גיל את ממליצה להעביר לישון בחדר לבד?

יש לי תינוקת בת 4 חודשים, נמצאת איתי כל היום, אוכלת בקבוק תמ"ל, ישנה 3 פעמים במהלך היום ובלילה 7-8 שעות

תודה לך!!

בתי כמעט בת 4 חודשים, כבר רשמתי את כל הפרטים בשאלה הקודמת.

שאלה נוספת: למה במהלך היום כשהיא ישנה ופתאום היא מתעוררת בבכי חזק ממש צרחה ואחרי חצי דקה נרגעת, מה זה יכול להיות? דרך אגב בלילה זה לא קורה לה ב"ה.

תודה!! 

מחזור שינה של תינוק מורכב משנת חלום ושינה שקטה. שנת חלום זוהי השינה בה נראה את ילדינו מרצדים עיניים, מנופפים בידיהם באוויר ובכללי לא רגועים. שינה שקטה היא שינה בה נראה את ילדינו שוכב לו, מדושן עונג עם ידיו לצידי ראשו. בין שתי השנות האלו ישנם מעברים קצרים אשר בהם שנתו של התינוק חלשה יותר ולכן ייתכנו בהם יקיצות קצרות. שנת חלום נמשכת כ20 דקות ולאחריה כ10 דקות של מעבר עד לכניסה לשינה שקטה, שינה חזקה יותר. בגיל של בתך המעברים האלו חלשים יותר ולכן אני מניחה שהבכי הזה קורה כ20 דקות- חצי שעה מרגע שנרדמה. אל תרימו אותה או תגעו בה כי אז היא תתעורר לגמרי, אפשרו לה להירדם שוב באופן עצמאי.

בהצלחה

מיכל

שלום לידת בת,

לתינוקות שעון ביולוגי המכוון היטב ולרב עובד נהדר. ילדים בדרך כלל מתעוררים בטווח שעות מסויים ללא שום קשר לשעת ההשכבה שלהם. חמור מזה, ישנה נטיה לומר לאימהות צעירות "תני לילד להשתולל שיתעייף וישן טוב ויקום מאוחר מחר" אז ממש לא! ילד שהולך לישון בעייפות יתר זה בוודאות יפגע באיכות השינה שלו, יגרום ליקיצות ליליות ולא ישנה כהוא זה את שעת היקיצה שלו בבוקר, הוא פשוט יתעורר עייף ועצבני.

אז בטח את שואלת את עצמך איך זה שאני רואה אצל אחרים שמשכיבים ילדים מאוחר והם גם קמים מאוחר? ילדים אלו לרב הם ילדים שלא יודעים להירדם עצמאית, שאין להם סדר יום מסודר ועוד.

אני ממליצה להעביר ילד לחדרו הפרטי ברגע שההורים מוכנים לכך ושלמים עם זה, אחרת זה לא יהיה נכון לא לילד ולא להוריו.

בהצלחה

מיכל

תאומים בן שנה בדיוק

הבת ישנה כל הלילה הולכת לישון עם בקבוק תמ"ל ודייסה אחרי שמסיימת לשתות זורקת את הבקבוק לוקחת את המוצץ שלידה ונרדמת כל הלילה הרבה פעמים גם נרדמת בלי מוצץ, אם היא ערנית אני נותנת לה דובי היא משחקת איתן מדברת אליו ונרדמת לבד. אם היא מתעוררת לרוב רוצה מוצץ,ולפעמים פה ושם אם היא ממש בוכה אני נותנת לה בקבוק 120מ"ל בלי דייסה.

הבן- אותו תהליך הולך לישון עם בקבוק תמ"ל ודייסה אחרי שמסיים לשתות עוזב את הבקבוק ולרוב בוכה שנביא לו את המצוץ,לפעמים הוא מוצא אותו לבד לידו,נרדם כמעט מיד אחרי שאני משכיבה אותו,אבל הוא יכול להתעורר בבכי פעמיים או שלוש בלילה,לפעמים המוצץ מרגיע,לפעמים רק בקבוק -אפילו פעמיים באותו לילה -לרוב מכינה לו בקבוק נוסף של 120 מל בלי דייסה ןאם לא סיים את הבקבוק אם הדייסה מכינה לו בקבוק חדש (באמצע הלילה כשהוא מתעורר) של 150 מ"ל בלי דייסה,

עכשיו לשאלה הספציפית,מסתבר שלבחור יש שעות די קבועות שהוא מתעורר בלילה בסביבות 1:30 ובסביבות 5:30 בבוקר, הוא אוכל את התפריט הביתי -כמעט הכל בלי בעיות- ככה שלא נירה לי שהוא רעב

• האם יש דרך שהוא ישן כל הלילה בלי לקום פעמיים לאכל???

ושניהם הולכם לישון סביב 21:00 כן כזה מאוחר כי כשהייתי משכיבה אותם ב19:30 ב24:00 שנהם היו מתעוררים וחוגגים עד 2:00 בלילה....

• איך אפשר לגרום להם לישון יותר מוקדם מבלי שהשינה תיהייה להם כמו שנת צהריים?

שנהם ישנים ביחד בחדר אני משאירה אור קטן בחדר וסוגרת את הדלת של חדרם, ואנחנו נגשים לכל בכי שלהם מידי (או כמעט מיד...)

תודה רבה

שלום 2 פרחים,

עייני בתשובה שעניתי למעלה בנושא עמידות, זה יבהיר לך נקודה חשובה.

וספציפי יותר אליך: בנך תלוי בבקבוק כדי להירדם ולכן עליך ללמד אותו הירדמות עצמאית בכדי שלא יתעורר בלילה ולא יזדקק לך כדי לחזור לישון. בגילו הוא בהחלט לא זקוק לאוכל בלילה ולכן ברור שהוא אינו רעב אלא תלוי בכך כדי לחזור לשינה.

הייתי מקדימה להם את שעת ההשכבה לפחות ל20:00 וגם זה קצת גבולי. ראי תשובה בנושא הקדמת שעת ההשכבה של ילדים ותקבלי טיפים גם לכך.

בהצלחה

מיכל

ברגע שהוא מתעורר,אני מנסה להרגיע אותו בדרכים אחרות ולא לתת בקבוק,נכון?

ללטף,להרגיע,לנדד וכו.. עד שיחזור לישון?? ומוצץ כן אפשר לתת?

מה שלומך?

יש לי שתי בנות מקסימות.

הגדולה שלי בת שנה ושבעה חודשים, הולכת לישון כל יום בשבע וחצי בערב וקמה בסביבות שבע בבוקר.

ב-11:30 בבוקר היא ישנה שוב עד 14:00.

ב- 14:30 היא נמצאת אצל המטפלת עד 18:30 (כי אני בעבודה), חוזרים הבייתה ארוחת ערב רגילה, צומי והולכים לישון.

היא נרדמת רק עם אצבע והשמיכה שלה.

האם השעות האלו סבירות? האם היא ישנה זמן רב בלילה?

פעמים רבות קורה שהיא קמה באמצע הלילה מבקשת את הבקבוק תמ"ל שלה, אוכלת רק בידיים שלי וחוזרת לישון. האם לדעתך זה נובע מרעב? חוסר תשומת לב?

ועוד שאלה שחשובה לי- מאיזה גיל מעבירים למיטת מעבר?

הקטנה שלי בת חצי שנה, פעילה במיוחד, אינה יונקת אוכלת תמ"ל וממש מעט טעימות.

הולכת לישון בערב בסביבות 21:00 ומתעוררת ב-05:00 בבוקר באופן קבוע.

חוזרת לישון כשעה ומתעוררת פעילה ומלאת מרץ במיוחד.

לאחר משחק של שעה או שעה וחצי היא מתעייפת ונרדמת לעשר דקות.

קמה ומשתוללת כשעה ושוב נרדמת לעשר דקות, כך במשך רוב שעות היום.

ב- 14:30 היא מצטרפת למטפלת עם אחותה ומתברר ששם היא לא ממש עושה חיים קלים למטפלת עם סדרי השינה.

היא אינה נרדמת ללא מוצץ, צריך לנדנד אותה ולטפוח קלות על גבה.

אני כאימה מוצאת את עצמי מותשת מאוד כאשר צריך להרדים אותה כך אחת לשעה- שעה וחצי.

ניסינו לגמול אותה מהרגל משונה זה, אך ללא הצלחה. היא צורחת ומייללת וזה ממש כואב לי.

אני מאמינה שההרגל הזה נוצר בתקופה בה הייתה מאושפזת כשבוע וחצי בבית החולים בגיל חודשיים וכדי להשכיח את כאביה הייתה מרדימה אותה באופן כזה.

היום, כשהיא מתהפכת לכל הכיוונים, הרבה יותר מסובך להרדים אותה, צריך להקפיד שתשכב על הבטן, ולא נעים לה כשמסובבים אותה בכל פעם לתנוחת שינה..

מה לדעתך ניתן לעשות?

האם יש אפשרות לגמול אותה?

האם להמשיך לתת לה להירדם באופן כזה יהיה טוב לה יותר?

כיצד ניתן להאריך את שעות השינה שלה באמצע היום באופן כזה שתישן לדוגמא שעה ארוכה אחת אחת ל- 5 שעות ולא עשר דקות כל שעה בערך?

תודה רבה רבה!

הבן המתוק והראשון שלנו, בן 11 חודשים, שוהה במהלך היום איתי (אמא שלו). ישן במיטה שלו שנמצאת בחדר ההורים. אין לו חפץ מעבר כלל. רוב התזונה שלו מורכבת ממוצקים ומתמ"ל פעמיים ביום (בוקר וערב, בתוספת קורנפלור/שיבולת שועל/אורז כדי שיהיה יותר שבע).

הקושי המרכזי שלנו הוא שמאז שהוא היה תינוקי קטנטן הוא נרדם רק בידיים. גם ביום וגם בלילה. אנחנו מנענעים אותו בתנוחת ערסול במשך זמן רב (לפחות 20 דקות כל פעם). וזה ממש לא קל.

ניסינו לשנות זאת בהדרגה: לשים אותו במיטה שלו כשהעיניים שלו עצומות והוא בשלבי הרדמות, אבל עדיין לפני שהוא ישן חזק, ואז לטפוח לו בעדינות על הגב, כדי שיתרגל להרדם במיטה, אבל בדר"כ זה לא עובד ואז הוא פשוט מתעורר לגמרי, ונעמד במיטה ובוכה, וכל תהליך הנענועים מתחיל מחדש עד ששוב הוא ישן חזק יותר. זה ממש מייאש וקשה, וכל הזמן אני חושבת- מה יהיה כשהוא יהיה יותר כבד... ואיך אשים אותו במעון- הרי הם לא ירדימו אותו ככה?

עוד בעיה היא האכילה במהלך הלילה: בדר"כ הוא קם 2-3 פעמים בלילה. בהרבה לילות קורה שהוא מתעורר ובוכה ממש, ללא סיבה נראית לעין, שום דבר לא מרגיע אותו חוץ מהנקה. זה לא מאוד מקשה עלי לקום ולהניק אותו בלילה (בדר"כ הוא לא קם הרבה פעמים) אבל אני פשוט לא חושבת שזה טוב בשבילו.

אשמח לקבל עצות..

תודה

שלום שרשור,

נתחיל עם הגדולה: אני כבר אומרת לךש היא לא רעבה ובגילה היא לא זקוקה לאוכל בלילה. היא אמורה לישון כ 13 שעות ביממה וגם אם האי ישנה קצת יותר או קצת פחות לא הייתי מודאגת, ישנם ילדים שזקוקים לקצת יותר שעות שינה מהנורמה וכאלה שזקוקים לפחות. הבקבוק נובע כנראה כי היא באיזשהוא שלב במהלך היום היא תלויה בבקבוק כדי להירדם או בכל דבר אחר אשר יגרום לה להתעורר ולבקש "עזרה" בצורת בקבוק כדי לחזור לשינה. השמיכה והמוצץ כל עוד היא מספקת אותם לעצמה זה נהדר ואין עם זה שום בעיה.

מיטת מעבר: ברגע שישנה בעיה בטיחותית בכך שבתך תישן במיטת תינוק אז אפשר להעביר אותה. אפשר גם לעשות זאת לפני כן אם לדעתךם היא בשלה לכך וגם אתם.

הקטנה: קראי תשובה למעלה בנושא מחזורי שינה אצל תינוקות שאולי יבהיר לך מדוע ביתך ישנה רק 10 דקות. חשוב שתלמדו אותה הירדמות עצמאית וזה יאריך את השינה שלה הביום ובלילה. אל תהפכו אותה לתנוחת שינה אם היא יודעת לעשות זאת בעצמה, אפשרו לה לבחור בעצמה את התנוחה המתאימה לה. כמובן שכמוש כתבת- לא להשאיר אותה בוכה לבד בחדר או במיטה, שבו לידה לטפו אותה או נענעו את המיטה ואם הזמן התחילו להתרחק ממיטתה עד אשר לא תחפש אתכם בחדר ותדע להירדם באופן עצמאי.

בהצלחה ולילה טוב

מיכל

בן שנה ועשרה, נמצא איתי בבית, לא מסכים לשכב בשום אופן במיטה, נרדם רק כשהוא עייף... גם ביום וגם בלילה. כשהוא עייף, נשכב על הספה, או על הידים ונרדם.

ישן שעה- שעה וחצי ביום, ומתשע בערב עד שבע בבוקר.

ישן בתחילת הלילה במיטה נפתחת בחדר עם אחיו, קופץ לסלון לישון "בידיים" כל  כמה דקות/ כל חצי שעה,  ישן עמוק כמה שעות, ואז בא למיטה של אבאמא עד הבוקר, וישן במנוחה.

לא אוכל/ שותה בלילה.

ללא מוצץ, יש לו חפץ מעבר.

ללא הנקה, אוכל את האוכל שיש בבית, לפעמים דיסה לפני השינה.

שאלתי-

האם הוא ישן מספיק? 

איך אפשר לעזור לו לישון במנוחה גם בערב, בזמן שהוא לא במיטתנו, ואני ערה עדין?

הי, כמה כיף שיש הזדמנות לשאול ולהתייעץ,

אנחנו כבר תקופה ארוכה שוברים את הראש מה לעשות.. הלוואי תוכלי לכוון אותנו.

ככה:

יש לנו בן מתוק, בן שנה וארבעה חודשים. ילד ראשון.

שוהה במסגרת מעון בין השעות 8:00-16:00 מידי יום.

במעון ישן ביחד עם כולם בין השעות 12-14, על מזרון שמונח על הרצפה עם בקבוק בפה.

בבית ישן פחות או יותר מ 7 בערב עד 7 בבוקר. (הגנים החרפניים של אבא..) השעה 7 נקבעה בהתאם לאותות העייפות שהוא משדר כבר בזמן הזה.

אוכל (היטב) מזון רגיל במהלך היום, ינק עד גיל שנה. אינו אוכל באמצע הלילה.

מוצץ היה לו ב3 חודשים הראשונים לחייו, ואז מיוזמתו הפסיק ולא הסכים, ומאז ועד היום ללא מוצץ.

מה שכן,חשוב לציין כי נהיה לו הבקבוק מעין מוצץ. הוא מחזיק את הבקבוק ומוצץ "על ריק" כשאין בו כלום, גם בלילה כדי להירדם, גם במשך היום כדי להירגע, אפשר לומר שהבקבוק בכלל יקר לו מאוד והוא מרבה להחזיקו ביד גם כשמשחק בדברים אחרים.  

יש לו חדר משלו, לבד. (בן בכור ובנתיים יחיד). אם כי כמו שאסביר בהמשך בד"כ המיטה שלנו הופכת להיות המיטה שלו..

סדר היום בבית הוא: בין 16:00-18:00 משחקים, בחוץ בד"כ.

                             18:00 ארוחת ערב.

                             18:30 מקלחת, פיגמה, אני מלבישה אותו בחדר שלנו ומשחקים קצת  

                             ביחד.. הוא במצב רוח טוב אחרי מקלחת 'ומשתגע', ואני לא עומדת

                             בפיתוי..

ואז עוברים לקצב איטי של פעילות, אני מחבקת אותו ומסבירה לו שעכשיו אני מכינה לו בקבוק, והוא ישכב במיטה, והוא הולך לישון... ואז הולכים לחדר שלו, מושכב במיטה בחדר החשוך, מקבל בקבוק מטרנה חמים, נשיקת לילה טוב, מפעילה מאוורר (לא לכיוונו) בשביל הרעש מבחוץ, אני יוצאת מהחדר וסוגרת את הדלת.

זה הרקע. עכשיו מה הבעיות?

• הוא נרדם, אך מתעורר אחרי זמן מה, ולא נרדם מעצמו, לא מוכן בשום אופן שוב להירדם במיטה שלו, אפילו אם אני ניגשת אליו, ומנסה! אני אומרת לו בקול ברור לילה טוב, משכיבה אותו עם הבקבוק הריק בפה. אבל הוא בוכה, ונעמד, ואחרי כמה נסיונות, בלית ברירה אני מעבירה אותו למיטה שלנו (שלנו?? שלו!...)  והוא מיד נרדם שם.
• אם זה קורה באמצע הלילה, אני אפילו לא מנסה כנ"ל, אלא ישר לוקחת אותו בעיניים חצי עצומות אלי למיטה.
• לאחרונה יש איזה רגרסיה, ואפילו השלב ההתחלתי של השינה שפעם היה חלק - מסתבך, הוא לא נרדם בכוחות עצמו, בוכה כשאני סוגרת את הדלת, ואפילו אם הוא בכ"ז נרגע וממשיך עם הבקבוק מטרנה, ברגע שהוא מסיים לשתות הוא בוכה ונעמד וכו'..
• נוסיף לכל את זה שאנו רוצים כבר לגמול אותו מבקבוק מטרנה ולהפוך לבקבוק מים/תה בלי סוכר, בגלל בריאות השיניים. אז כבר כמה זמן שהמטרנה מאוד מדוללת, ביחס של 1/3 מהכמות שאמורה להיות, אבל עדיין זה נותן טעם ומים הוא לא מוכן!!
• אם הוא לא מאוד עייף, נגיד שבת בצהריים, גם במיטה שלנו הוא לא נרדם, רק אם אנו שוכבים לידו וכו'.
• יש גם את חלק של הייסורי מצפון שמתעוררים: "הוא בחדר לבד, זה לא נעים לישון ככה, בטח בלילות חורף, אנחנו שנינו ביחד בחדר, ורק הוא אי שם לבד... ובכלל יש לו אמא עובדת שרואה אותו רק כמה שעות ביום אז זה חסר לו שהוא לא לידי.. ועד שאני איתו אפנק אותו ולא שיבכה וכו'.." (ו- כן, אני יודעת שאני צריכה עבודה על זה, גם לטובתו. )

מצטערת על האורך, לא הצלחתי אחרת..  ותודה מראש!!!!

דווקא היום, אחרי תקופה מתמשכת של בעיות השכבה...

הבן שלי נרדם נהדר!!!! בקבו%

שלום מעיין אור,

בעלית כאן מספר דברים אנסה להתייחס לכולם.

ראשית- עייני בתשובה למעלה בנושא עמידות- זה יסביר לך מדוע בנך מתעורר בלילות ומדוע השלב ההתחלתי שפעם עבד כבר לא עובד.

שנית- אל תחליפו מים במטרנה! קודם כל דילול מטרנה אינו גורם שום שינוי לרב כי התלות של בנך היא לא במטרנה אלא במציצה של הבקבוק ולכן גם למים הוא יפתח תלות. פגשתי כבר ילדים ששתו ליטרים של מים בלילה מה שפוגע בכליותש להם ולכן אני לא ממליצה להכניס מים בלילה. בנך בגילו אינו זקוק לאוכל בלילה ולכן המלצה שלי היא לנתק אוכל משינה, לתת לו את הבקבוק עליך, באור וברגע שהוא מתחי להחליש את היניקות זהו סימןש הוא עומד להירדם, אז נתקי את הבקבוק והשכיבי אותו במיטתו. הירדמות עצמאית עניתי כבר בתשובה למעלה, עייני בכך אם יש לכם צורך. נתקו אוכל משינה גם במהלך הלילה ואז הגמילה ממטרנה תבוא מצידו מכיוון שהבקבוק לא ישרת אותו יותר. חשבי על כך שבנך תלוי בבקבוק כדי להירדם וזה מאוד מאוד קשה לו להיפרד מכך! ולכן הוא מסתובב איתו כל היום, ולכן הגמילה צריכה להיות הדרגתית, תחילה לנתק אוכל משינה ואז לאפשר לו להחליט האם הבקבוק עדיין משרת אותו או שלא.

המיטה שלכם- גם זו תלות שלו בכדי להירדם ואני ממליצה שבכל פעם שהוא מגיע למיטתכם תחזירו אותו למיטה שלו, או שפשוט אל תביאו אותו.

בנוגע לייסורי המצפון שלך- אני מכירה אותם היטב כאמא אך חשבי שהשלמת תשומת לב לא יכולה לבוא על חשבון השינה של בנך. ילדים זקוקים לשינה טובה כדי להתפתח, כדי לגדול ולכן השלמת זמן איכות צריכה להיות ביום ובמקביל לאפשר לבנך להירדם עצמאית. האמיני לי שהוא לא רואה בחדרו מקום מפחיד או חושב שהוא שם לבד, הוא פשוט רוצה אתכם מכיוון שהוא תלוי בכם כדי להירדם.

בהצלחה

מיכל

שלום כרובי,

בנך אמור לישון כ13 שעות ביממה כאשר רב שעות השינה מתרכזות בלילה, בדיוק כמו שהוא עושה. הענין הוא ששנת הלילה בגילו צריכה להיות רציפה אחרת בהחלט יתכן שחסרות לו שעות שינה.

חשוב שתלמדו אותו הירדמות עצמאית בכדי שלא יהיה תלוי בכם כדי להירדם וכך לא יגיע למיטתכם או יצא לסלון "לקבל ידיים".

כשהוא מגיע למיטתכם בלילה החזירו אותו למיטתו בכדי שיקבל מסר ברור איפה הוא צריך לישון בלילה.

הרדימו אותו במיטתו ועזרו לו בעזרת מגע, ליטופים או טפיחות על הגב. עם הזמן התרחקו ממיטתו כשאתם רואים שהוא בשל לכך, בכל פעם עוד קצת עד אשר הוא אינו יחפש אתכם ותוכלו לצאת מחדרו לאפשר לו להירדם באופן עצמאי.

בהצלחה

מיכל

שלום !

יש לי שני ילדים - הגדול בן שנתיים ו10 חוד' והקטנה בת שנה וארבע.

שניהם במעון במשך היום (עד רבע ל-4) וישנים שם בין 12 ל-2 (על מזרונים על הרצפה). 

הגדול ישן בחדר לבד - אך צמוד לחדר הורים (הבית קטן אז גם צמוד בעצם לכל חדר שאנחנו נמצאים בו - מטבח/מרפסת). בד"כ אנחנו קצת שוכבים לידו במיטה לזמן מסויים ולפעמים גם עד שהוא נרדם. הוא מגיע למיטה בד"כ לא כ"כ עייף, בסביבות השעה 8:30 -9:00 ולוקח לו איזה 20 ד' או חצי שעה עד שהוא נרדם (לפעמים גם יותר).

בד"כ ישן בלי התעוררויות, ומתעורר בסביבות 7:00-7:30 בבוקר.

הקטנה בד"כ מתחילה את הלילה איתו בחדר (נרדמת לפניו או אחריו - זה לא קבוע), וכשהיא מתעוררת היא עוברת לישון לידינו עד הבוקר מתעוררת גם בין 7:00 ל 7:30 פחות או יותר). נרדמת בהנקה (אפשרי גם ללא - אם לא אני מרדימה אותה, אבל בד"כ זה נוח וטוב לנו ככה). מתעוררת בערך לשתי הנקות במשך הלילה (אני בד"כ חצי ישנה - אז לא סופרת.. ).

במשך היום במעון היא אוכלת ארוחות מוצקות בלדבד (מאז שהיא נכנסה למסגרת (מטפלת/מעון) לא היתה מוכנה לקחת חלב אם מבקבוק. רק מים). יונקת כשאני מביאה אותם הביתה, לפעמים אחרי כשעתיים עוד הנקה, ארוחת ערב - מוצק, מקלחת, ונרדמת בהנקה.

השאלות שלי - בקשר לגדול - יש בקרים שהוא מתעורר בוכה ועצבני - למה זה קורה? גם אם הוא הלך לישון רגוע... האמת שזה לא קורה רק בבוקר, גם בשנת צהריים (למשל בשבת) , אפילו כשהוא ישן איתנו במיטה. מה עושים כדי להוציא אותו מזה? לפעמים אני מוצאת איזה משהו מצחיק/חמוד/שהוא אוהב לספר לו, וזה משנה לו את המצב רוח (ולפעמים לא), לפעמים אני נותנת לו להירגע לבד. אני יודעת שזה קורה להרבה ילדים (ולא רק ילדים) השאלה אם לנסות בכל זאת להבין ממנו מה גורם לו להיות עצבני (איך??...) או פשוט לנסות "להחליף" את המצב רוח?

וגם - האם זה הגיוני לתת לו להיות במיטה כ"כ הרבה זמן עד שהוא נרדם? אולי פשוט לאחר את שעת השינה? מצד שני - זה גומר לנו את הזמן לבד בערב?...

בקשר לקטנה - אני מנסה לגמול אותם מהנקה בלילה ולהרגיל אותה לישון במיטה שלה. בהתחלה ניסיתי לתת לה לישון במיטה שלה, ועדיין לתת לה לינוק, אח"כ היתה תקופה שהיו לה כאבים מצמיחת השיניים הטוחנות והיא היתה בוכה הרבה בלילות אז החזרתי אותה אלינו... בימים האחרונים נפלה עלי צרה כואבת של סדק ופצעים בפטמות אז אני מדלגת לה על הנקה אחת (לפחות) בלילה (אני מנסה להציע לה לינוק עם פטמת סיליקון אבל היא לא מוכנה בשום אופן אז היא עוזבת אותי ולא מנסה עוד לינוק). היא שוכבת לידי או שאני לידה במיטה שלה ואני מנסה לדבר איתה, מסבירה לה שכואב לי והיא עושה "כן" בראש (לאכול אותה). היה לילה שזה עזר והיא חזרה לישון, היה לילה שהיא נרגעה כשדיברתי איתה אבל אח"כ בכתה שוב... עד שנרדמה איכשהו. היא לפעמים מוכנה לשתות מים ולפעמים לא.. אני מצליחה לעמוד על כך שהיא לא יונקת רק ב"זכות" הכאבים הנוראיים אחרת - אני בטוחה שהיה לי ממש קשה...  זה שני נושאים מעורבים - ההנקה והשינה הרצופה, ואני מבינה שאת לא יועצת הנקה, אבל לפחות אם תוכלי לתת עצה איך לעזור לה לישון רצוף בלילה...

סליחה על האריכות...

תודה רבה !!!

שלום אפרת,

האמת היא שאני קוראת את השאלה שלך וכואב לי בעצמי... ליבי איתך.

בקשר לגדול- אין לי כלכ ך מה לייעץ לך בנושא היקיצות האלו שמלוות בבכי. אני הייתי ממליצה לחבק ולהרגיע במגע, הרבה זמן אם יש צורך ואולי להציע לו להישאר עוד קצת במיטה עד אשר יירגע. זה בהחלט עניין של אופי אך יתכן שיש לו עניין לא פתור עם שינה או יקיצות ומכיוון שאני לא מכירה את המקרה לעומק קשה לי להגיד לך. בנושא שעת ההשכבה שלו- הוא הולך לישון מאוחר לגילו וכדאי להקדים את שעת ההשכבה. אני מבינה מדברייך שהוא לא עייף לפני כן ולכן יתכן שהוא אינו זקוק כלל לשנת הצהריים שהוא ישן במעון. הוא נמצא בגיל גבולי לשנת צהריים ולכן הייתי ממליצה בשבת לא לתת לו לישון צהריים. אני יודעת שזה קשה אבל נסו לראות אז האם הוא עייף לפני כן. בהתחלה זה יהיה קשה אבל אחר כך כשהוא יתרגל זה יהיה בסדר. בנוגע לזמן ההירדמות שלו- זמן הירדמות תקין הוא עד 20 דקות וגם אם לוקח לו חצי שעה זה בסדר גמור וזה נהדר שהוא עושה זאת בכוחות עצמו.

בנוגע לקטנה- קראי תשובה בנושא הירדמות עצמאית והמיטה של אבא ואמא, זה יכול לעזור לך. בגילה היא אינה זקוקה לאוכל בלילה ולכן ברור שזה פשוט משמש אותה להירדמות ולכן היא מתעוררת לינוק. קראי בתשובתי "מים במקום מטרנה, תשומת לב בלילה וניתוק אוכל משינה" כיצד לנתק את ההקשר בין אוכל לשינה (בקבוק והנקה זה אותו דבר בנושא זה) ויתכן וזה יעזור לביתך לישון לילה רצוף.

בהצלחה

מיכל

לילה טוב 

תודה על ההשקעה שלכם

שלום דבי,

ראשית עייני בתשובותי בכותרת עמידות לילדים ו"הירמות עצמאית והמיטה של אבא ואמא" זה יתן לך כמה כלים להתמודדות ולהבין את המצב שלכם.

וספציפית אליכם- אם בתך אוכלת ביום כל 4 שעות אין שום סיבה שזה לא יהיה ככה גם בלילה והמלצתי היא שלא תאכילי אותה אלא אם כן עברו 4 שעות מהארוחה האחרונה. ביתך תלויה בידיים ובהנקה כדי להירדם ולכן מתעוררת כל כך הרבה במהלך הלילה -זה בדיוק עמידות- עליכם ללמדה להירדם עצמאית בכדי לצמצם את מספר היקיצות שלה בלילה לאפס.

בהצלחה

מיכל

בן 3 שנים ו-10 חודשים.

נמצא בגן עד 13:30, יום בשבוע נמצא בצהרון עד 4.

לרוב לא ישן ביום, אלא אם הוא עייף מאוד.

ישן בחדר עם אחותו בת שנתיים ו-4 חודשים.

הרבה פעמים מתעורר בלילה פעם אחת לשירותים (לא אוכל או שותה כשקם).

מוצץ אצבע בזמן שנרדם.

משתדלת להתחיל איתם ארוחת ערב ומקלחות בסביבות 6, כך שעד 7 וחצי הם במיטות.

מפסח הוא עושה בעיות בהשכבה, אחרי שאני קוראת להם סיפור במיטה, קריאת שמע, נותנת לכל אחד מהם חיבוק ונשיקה, מכסה בשמיכה ויוצאת מהחדר, הוא קם מהמיטה שלו (ישן במיטת נוער) ועובר למיטה של אחותו (ישנה במיטת תינוק) ושניהם חוגגים- מדליקים את האור, מדברים אחד עם השני, לפעמים הוא מכניס למיטה שלה בובות והם משחקים איתם.

הדרך היחידה כרגע שמצאנו להרדים אותם, היא להפריד ביניהם, להוציא את אחד מהם מהחדר ורק כשמי שבחדר נרדם- וזה קורה תוך כמה דק', מקסימום 10 דק', אז אנחנו משכיבים את השני.

זה לא משנה אם הוא היה ער כל היום וכבר עייף מאוד, או שנרדם בצהריים. אחרי שמשכיבה מזכירה להם שכל אחד נשאר במיטה שלו- שום דבר לא עוזר.

הם ישנים באותו חדר מאז שהוא היה בן שנתיים ואחותו בת חצי שנה ותמיד היו נרדמים בלי בעיות ובלי להפריע אחד לשני. ההתנהגות הזאת התחילה ממש רק לאחרונה, כפי שציינתי, ומעולם לא הייתה לפני כן.

איך אפשר להחזיר אותם למצב הקודם- שהגדול ירדם במיטה שלו ולא יקום מיד אחרי ההשכבה ברגע שאני סוגרת את הדלת שלהם ולא יפריע גם לאחותו להרדם?

ילדתי לפני חודש וחצי- יש קשר בין הדברים?

ועוד משהו- כמעט כל לילה הוא קם לשירותים (גמול גם בלילה), לרוב הוא קם בסביבות 4-5, לפעמים הוא לא מצליח אח"כ לחזור לישון, גם כשאנחנו מנסים להרדים אותו איתנו, בימים כאלה יוצא שהוא ער מ5, 5 וחצי עד סוף היום בלי לישון, איך אפשר לעזור לו לחזור לישון כשהוא מתעורר בלילה ולא מצליח להירדם בחזרה? (זה היה גם לפני הלידה)

תודה רבה!

שלום אמא מסורה,

דמייני לעצמך שעולמם של הפעוטות הוא לוח כפתורים גדול. כל פעם שהם לוחצים על כפתור יוצאת בובה מצחיקה, או מושמע שיר נחמד או כל ריגוש אחר- הכפתור הזה הוא כפתור מעניין ונהדר ולכן ילדים ימשיכו ללחוץ עליו עד אשר יגלו שהוא התקלקל ואז ימשיכו לנסות עוד קצת עד שייתאשו. כך קורה בדיוק עם בנך והוא נמצא בגיל שמשחק זה משמעותי מאו דעבורו. ציינת שילדת לפני חודש וחצי וברור שיש קשר בין הדברים. אח חדש מערער את מקומו של כל ילד במשפחה ולוקח זמן עד שהבית חוזר למסלולו הישן. אני מניחה שבנך ניסה את התעלול החדש בעקבות הלידה, לחץ על הכפתור, ואני מניחה שהתגובה שלכם הייתה כעס כלפיו, או הערה כלשהיא, או הוצאת אחד הילדים מהחדר- זה לא ממש משנה מה עשיתם עצם התגובה סיפקה לו ריגוש נהדר כדי להמשיך וללחוץ על כפתור זה עד אשר הוא יתקלקל. אם נח לכם להפריד את ההשכבות- נהדר עשו זאת. אני ממליצה "להשבית" את הכפתור המדובר וברגע שמתחילה החגיגה להיכנס לחדר מבלי לספק לבנך שום עניין או ריגוש, מבלי לדבר איתו או לכעסו עליו ופשוט לקחת אותו ולהשכיב אותו חזרה במיטה. יתכן ובלילה הראשון תצטרכו לעשות זאת הרבה פעמים אך הוא ילמד שהכפתור הזה מקולקל לגמרי מכיוון שאין שום התייחסות למעשיו אלא פשוט החזרה למיטה ותו לא.

בנוגע לפיפי- גם הוא כפתור נהדר, אם בנך מתעורר לפיפי ואתם ניגשים להוריד לו מכנסיים, מדלייקם אורות או מדברים איתו או כל דבר אחר יש לו מספיק עניין כדי להמשיך וללחוץ על כפתור זה ולקום לפיפי בשעה קבועה. אם האו מסוגל לעשותפיפי לבד ביום אפשרו לו גם לעשות זאת בלילה ואז הוא יקום רק אם באמת יש לו צורך בכך.

דבר נוסף- בשעות אלו קשה מאוד להחזיר ילדים לשינה מכיוון שהורמון המלטונין- הורמון השינה חלש מאוד בשעות אלו ובעונה זו יש כבר קצת אור בחוץ מה שהופך את ההירדמות לכמעט בלתי אפשרית. אני הייתי ממליצה בכל זאת להחזירו לשינה במיטתו כי 5 בבוקר זו לא שעה סבירה להתחיל את היום.

בהצלחה

מיכל

הילדונת "מתחנכת" במעון, שם מרדימים אותם בערך ב-12:00 לשעתיים. שם היא נרדמת בקלות, שוכבת על המזרון שלה. (כך לפחות מעידה המטפלת)

בבית, ההרגלים להירדמות:

א. סרט מסויים, כשהיא שוכבת בעגלה. (אני מאוד לא אוהבת את השיטה, כי העגלה כבר קטנה עליה, ואני רוצה שהיא תלמד להרדים את עצמה.

ב. אני נשכבת לידה במיטה שלי, הילדונת קצת מוחה, מנסה לרדת ולברוח לפעמים, אז אני משכנעת אותה לשמוע סיפור, או "דיגדוגים", ואז לוקח זמן והיא נרדמת. לפעמים מנסה להשתולל.

כעקרון אנ י מנסה להרדים אותה בסביבות עשרה ל-9, ואז עד תשע ורבע היא נרדמת.

בעלי מעביר אותה למיטת התנוק והיא ישנה שם עד הבוקר בד"כ ברצף.

אז מה הבעיה?

א. הייתי רוצה שהיא תדע להירדם במיטה שלה.

ב. היא קמה מאוד עייפה. ה טקס הולך ככה: בעלי מעביר אותה למיטה שלו אחרי שהעיר אותה כמה פעמים. היא ממשיכה לישון שם. אני באה ודמברת על ליבה לקום והיא: "שון"  (לישון). אז אני שמכנעת אותה "רק" ליטול ידיים, להתלבש מהר ולחזור לשכב. אז היא מתלבשת חצי רדומה, ונשכבת לישוון עוד 5 דקות, ואזד בפיתויים היא קמה להסתרק ולצחצח שיניים (וכל החולצה שלה נרטבת..) והולכת למעון. לפעמים מבקשת מאחותה שמורידה אותה להסעה שתחזיק אותה על הידיים במדרגות כי אין לה כוח והיא עייפה.

כלומר, שעות השינה לא מספיקות לה. אבל היא לא מצליחה להרדם קודם!

מחכה לעצותייך החכמות.

תודה מראש!

שלום דבי חיה,

בתך אמורה לישון כ13 שעות ביממה כאשר רב שעות השינה צריכות להיות בלילה ולא ביום.

קראי את תשובותי בנושא עמידות, "הירדמות עצמאית והמיטה של אבא ואמא" והקדמת שעת ההשכבה- אני מאמינה שתמצאי שם כלים לפתור את הבעיה.

וספציפי אלייך: בתך הולכת לישון מאוחר ואינה יודעת להירדם באופן עצמאי בבית ולכן אינה מסוגלת להירדם במיטתה והיא תלויה בכם או במיטתכם. חשוב שתלמדו אותה להירדם באופן עצמאי ואף תקדימו את שעת ההשכבה שלה.

בהצלחה

מיכל 

היכן שוהה הילד במהלך היום? לרוב נמצאת עם הסבתא עד הצהריים (אני לומדת..) אך יש גם ימים שנמצאת איתי בבית

כיצד הילד נרדם בשנות יום ובלילה? ביום נרדמת בעגלה שלה שאותה היא אוהבת מאז שהיא נולדה...ולא היתה מוכמה לישון בעריסה..בלילה מרדימה אותה במיטה שלה מתוך עקרון..

האם הילד ישן בחדר לבד, עם אחיו או עם הוריו? ישנה בחדר איתנו

האם אוכל במהלך הלילה?כן!! המון!! מאז שהיא נולדה היא אוכלת כל שעתיים ביום ובלילה וזה נמשך גם עכשיו....לפעמים היא כן נותנת מרווחים של 3 שעות ביום.אך בלילה אי אפשר לדעת...היא ממש יכולה לקום כל שעתיים וזה פשוט מתיש!!במיוחד כשבאמצע היא יכולה להתעורר גם סתם למוצץ...

ויש לילות,ממש בודדים,שהיא יכולה לישון בלי לינוק 4 שעות...

חפץ מעבר: כנראה מוצץ..

ממה ניזון הילד? הנקה לרוב, ומוצקים פעמיים ביום. לפעימים לפעמים מטרנה.

אז פשוט התרגלתי לכך שהיא לא ישנה רצוף וכך גם אני....אבל ברור לי שהיא לא חייבת את האוכל בלילה וזה פשוט מרגיע אותה...ואני די אובדת עצות...חשבתי לנסות לגמול אותה מהנקה בלילה אבל ברור לי שזה ידרוש מאמצים נפשיים רבים וגם אין לי מושג איך עושים זאת...

סליחה על האורך....

ותודה!!!!!

ממש לא פשוט עניין ההשכבה!!!

גם ביום ובעיקר בלילה זה סיפור... כאילו היא שונאת ללכת לישון...

אז בלילה אני שמה אותה במיטה,אחרי מקלחת,לרוב בסביבות 18 וחצי,19, ואז מתחיל הבכי.... ואני חייבת לצאת מהחדר כיי אחרת כי בוכה עוד יותר (היא יודעת שאני אשבר..) ואז אחרי כמה זמן היא מתחילה קולות של'מנסה להרדים את עצמה' ובדר"כ נרדמת.

אבל זה תמיד עושה לי כזאת עוגמת נפש...

כשהיא היתה בת 3 חודשים היא פשוט היתה נרדמת.בלי בעיה בכלל!

מה עושים??

שלום רני,

אני ממליצה לך לקרוא את תשובותי בנושא עמידות, הירדמות עצאמית והמיטה של אבא ואמא וניתוק אוכל משינה.

לא ציינת שבתך נרדמת בהנקה אך מכיוון שאין שום סיבה שבגיל זה היא תאכל כל כך הרבה בלילה אני מאמינה שבהנקות לילה האלו היא נרדמת עליך מה שגורם לה להיות תלויה בהנקה כדי להירדם שוב ולכן היא מתעוררת ודורשת הנקה.

חשוב מאוד שלא תשאירו אותה בוכה לבד בחדר, גם אם נדמה לך שנוכחותך מפריעה לה! ילד שבוכה לבד במיטתו מפתח הקשר שלילי לשינה ולמיטה ולכן לרב יבכה כאשר יניחו אותו שם כי זה מקום שלילי מבחינתו.

אני ממליצה גם ביום להרדים אותה במיטתה.

בנוגע לגמילה מהנקה- אני מאוד מעודדת הנקה ולא הייתי ממליצה לגמול אותה מהנקה. בגילה ארוחה אחת בלילה זה תקין. לכן המלצתי היא לנתק אוכל משינה וכך היא בעצמה תוותר על הארוחות שלא נצרכות לה מכיוון שזה כבר לא משרת אותה להירדמות.

בהצלחה

מיכל

ערב טוב!

הבן הגדול ובן שנתיים.

במהלך היום הוא נמצא במעון עד רבע לארבע. במעון הוא הולך לישון ב12 וחצי, על מזרון בריצפה ונרדם מהר, מעירים אותם ב2 וחצי.

באזור 7 הוא הולך למיטה עם מכוניות ומשחק עד שהוא נרדם. לפעמים הוא יכול לשחק גם עד 9, 9 וחצי..

הבן השני בן שנה.

במהלך היום הוא נמצא במעון עד רבע לארבע. במעון הוא הולך לישון בערך ברבע ל12 ומתעורר בערך ב1 ורבע.

הוא בד"כ הולך לישון עם בקבוק מטרנה וחיתול בד גם בבית וגם במעון.

לפני 3 שבועות ילדתי ב"ה, ואחרי שחזרתי הביתה (אם זה חשוב-אחרי שבוע שהוא ראה אותי רק פעם אחת) הוא היה שותה חלק מהבקבוק ואז בוכה. לא הצלחנו להרגיע אותו בשום דרך, והוא היה נרדם ככה... לפעמים הוצאנו אותו לעגלה והוא היה רואה סרט במחשב.

2 הבנים ישנים ביחד בחדר.

רציתי לשאול, איך אפשר למנוע את הבכי הזה חוץ מלהוציא מהמיטה...?

תודה רבה!

הגדול בד"כ לא מתעורר בלילה, ואם הוא מתעורר אז הוא נרדם יחסית מהר אחרי שאנחנו מביאים לו מוצץ ו/או בקבוק מים מכסים אותו בשמיכה ומלטפים אותו עד שהוא נרדם טוב..

הקטן מתעורר פעם אחת בלילה ונרגע מיד עם בקבוק מטרנה חדש והחיתול בד.

אם אנחנו שמים לו בקבוק במיטה מראש, הוא לוקח את הבקבוק וישר נרדם חזרה.

שלום רות,

ציינתי כבר בתשובות קודמות שילד חדש מערער את הבית כולו והילדים נדרשים למצוא את מקומם מחדש בתא המשפחתי. זה לוקח זמן ושינוי זה מתבטא אצל הילדים בדרכים שונות, לרב זה בא לידי ביטוי גם בנושא השינה. יתכן וזו הדרך של בנך להביע את תסכולו מכך שלא ראה אותך ואז חזרת עם אח חדש או אולי זו פשוט דרכו להביע קושי.

אני מאמינה בכך שילדים מביעים קושי דרך בכי ולכן אין להתעלם מכך אך גם לא לחרוג מהשגרה הבריאה בבית ולכן לא הייתי ממליצה להוציא אותו מחדרו אלא לגשת אליו ולהרגיע אותו בעזרת חיבוק, ומגע גם אם זה יקח הרבה זמן וברגע שנרדם אפשרו לו להירדם באופן עצמאי.

בקשר לגדול- לא מומלץ להכניס צעצועים למיטה מכיוון שעליו להבין שבמיטה ישנים ובשטיח או בסלון משחקים. הוא הולך לישון נורא מאוחר מכיוון שהמשחקים האלו מעלים את רמת האנדרנלין בדם מה שמוריד אוטומטית את רמת המלטונין (הורמון השינה) ולכן קשה לו יותר להירדם. בזמן ההשכבה כדאי לצמצם ריגושים לאפס בכדי לאפשר לילדים להירדם מהר.

בהצלחה

מיכל

העניין של הבכי של הקטן היה רק 3-4 ימים. ב"ה זה עבר.

שאלתי בשביל הפעמים הבאות..

כל פעם שהייתי ניגשת אליו ומלטפת, מחבקת וכו'... הוא רק היה עומד וממשיך לבכות עד שהוצאתי אותו..

ואז גם הגדול היה עושה כאילו הוא בוכה כדי שאני יבוא לחבק ולנשק גם אותו..

בקשר לגדול, איך אני אמורה להרגיל אותו להפסיק לקחת מכוניות למיטה ומה לתת לו במקום המכוניות?

הוא יודע בדיוק כמה ואיזה מכוניות יש לו ותמיד הוא רוצה את כולם..

תודה!

לא לתת לו כלום, פשוט ללמד אותו להירדם באופן עצמאי בכוחות עצמו או להרגיל אותו לחפץ מעבר אחר שהוא יכול לספק לעצמו ואינו תלוי בכם והוא אינו מספק לו ריגושים בזמן ההשכבה.

לילה טוב 

תודה על ההשקעה שלכם

היכן שוהה הילד במהלך היום? איתי בבית (ועם אח שלו הגדול)
בן כמה הילד? 9 חודשיים
כיצד הילד נרדם בשנות יום ובלילה?
האם הילד ישן בחדר לבד, עם אחיו או עם הוריו?
האם אוכל במהלך הלילה?
האם ישנו חפץ מעבר: מוצץ, חיתול, דובי...
ממה ניזון הילד? הנקה, תמ"ל, מוצקים

טוב אז ככה.

ילד 1- בן שנתיים, נמצא בבית איתי, הוא נרדם רק עם בקבוק מים, (והרבה בקבוקי מים- אנחנו פשוט התחלנו להביא לו קצת בבקבוק כי הוא תמיד יגמור מה שיש בבקבוק ויבקש עוד, אז זה כבר לא משנה כמה יש לו בבקבוק- רק לטיטול)

ישן עם אח שלו בחדר, במיטה של גדולים.-אבל יודע לא לרדת ממנה.

הוא לא אוכל מטרנה!  אוכל הכל מכל כל...

הבעיה היא- הוא מעורר את עצמו, עוד פעם ועוד פעם, הוא יכול לבקש ללכת לישון ב8 או להתנהג כעייף ממש. ולשמוח שמשכיבים אותו במיטה. ואז לבקש עוד פעם ועוד פעם מים, ואז הוא מתעורר לחיים (לא יוצא מהחדר) ומתחיל לשיר לעצמו/ לשחק במשחקים שהוא מביא לעצמו למיטה/ לבקש עוד משהו ועוד משהו.

וככה למשוך עד 10-11 בלילה.

ראינו שזה קורה כשמשכיבים אותו לישון צהרים, אבל לפעמים הוא ממש צריך את השנת צהרים. אז לא תמיד אפשר למשוך אותו עד 7-8 בערב.

ואם אני משכיבה אותו ב6 - הוא מתעורר אחרי שעה, עליז ורענן...

ילד 2- בן 9 חודשים, איתי בבית.

אוכל הכל וגם יונק כל 3 שעות. קם בלילה להנקות.

ישן עם אח שלו בחדר.

חפץ מעבר- יש לו מוצץ, עוזר לו רק כשהוא רגוע, כשהו אבאמת צריך הרגעה או הירדמות זה רק הנקה.

וניסיתי להעביר אותו לשמיכה- לא ממש עבד לי.

שתי בעיות: 1- שהוא נרדם רק עם הנקה או על הידים של אבא שלו. אם אני יעשה לו אותו הדבר, הוא לא יסכים. והוא נרדם ככה רק אם הוא שפוך, אם לא הוא פשוט לא נרדם (ומתעורר לחיים) , ואני לא אוהבת את זה שהוא נרדם רק עם הנקה, לא נעים לי!

2- במשך היום אחרי שהוא מצליח להרדם, הוא מתעורר אחרי זמן מסוים (בין 20 ד'- לשעה) אבל לא אחרי שהוא ישן מספיק. ואז הוא צורח ורוצה לחזור לישון, ואנחנו לא מצליחים להחזיר אותו לשינה. ככה גם בתחילת הלילה, רק שאז אנחנו כן מצלחים להחזיר אותו לשינה.

והלו"ז שלו משוגע, ונראה לי שהוא זקוק לקצת יותר שינה ממה שהוא ישן. הוא מסוגל לישון רק חצי שעה,שעה ביום, כי אנחנו לא מצליחים להרדים אותו אם הוא לא שפוך. אם הוא לא שפוך ממש, הוא פשוט קופץ ונעמד במיטה (ובוכה כי הוא רוצה לישון)

ולי דיי נמאס המצב הזה.

תודה ענקית.

פשוט כתבתי לי את הפרטים שצריך לציין ושכחתי למחוק.

שלום להיות אם,

נתחיל עם הגדול- אני ממליצה להתרחק ממיםב לילה כמו מאש! פגשתי כבר ילדים שהיו נרדמים עם בקבוק ואז הוריהם החליפו את המטרנה במים ובעצם החליפו תלות בתלות וראיתי כבר ילדים ששותים לטרים של מים בלילה מה שפוגע בכליות שלהם. ממש לא מומלץ! איך להפסיק זאת- ראשית לתת לו מים מכוס שלא נשפכת או מכוס רגילה שאתם מגישים לו, לא מבקבוק עם פטמה כך שהוא לא יקבל את המציצה שהוא כל כך תלוי בה ולכן ישתה רק אם הוא באמת צמא.

המלצה שניה- לומר לו בתחילת הלילה שהמיםש הוא מקבל עכשיו אלו המים שלו לכל הלילה ועליו לדעת לחלק אותם באופן נכון כי לא תמלאו לו שוב, ועמדו על שלכם. הוא מספיק גדול כדי להבין זאת.

עייני בתשובותי בנושא עמידות (זה יעזור לך עם 2 הילדים) ובתשובותי בנושא הירדמות עצמאית וניתוק אוכל משינה ולוח כפתורים. זה יעזור לך מאוד עם הקטן.

וספציפי אליך: קראי גם את התשובה בנושא מחזורי שינה של ילדים ואולי זה יעזור לך להבין מדוע הוא ישן מעט כל כך ביום. המלצתי היא לנתק אוכל משינה וללמד הירדמות עצמאית מה שיעזור לו להאריך את משך השינה שלו ויקל עליך את התלות שלו בך בהירדמות.

בהצלחה

מיכל

לילה טוב 

תודה על ההשקעה שלכם

שלום רעות,

לקראת סוף השאלה צירפת פרט חשוב- הרבה תינוקות שחלו בצהבת ואושפזו עברו חוויות מאוד לא חיוביות עם כל מה שקשור לשינה, עצימת עיניים ועוד וזה בהחלט משפיע על המשך השינה שלהם מאוחר יותר.

קשה לי לעזור לך בגיל צעיר כל כך, אני מטפלת רק מגיל 5 חודשים אך אוכל לומר לך שמאוד חשוב ללמד את בנך לישון במיטתו. אם הייתי מעבירה אותך באמצע הלילה לישון בספה והיית מתעוררת שם בבוקר סביר להניחש היית נורא מבולבלת ואפילו קצת עצבנית על הספה הזו. יתכן וגם בלילות הבאים אם הדבר יחזור על עצמו תחששי להירדם מכיוון שלא תרצי שאעביר אותך לשם. כשאנחנו מרדימים את ילדינו בידיים אנחנו משדרים להם שהמיטה זה לא מקום בטוח לישון בו ולכן כשהם מתעוררים שם הם כועסים, בוכים הרבה ואף מפתחים רגש שלילי כלפי המיטה. בנוסף זה מוביל לכך שהם נכנסים לשינה לא חזקה במיוחד מחשש שיעבירו אותם לשם. עזרו לו להירדם במיטתו בעזרת מגע, טפיחות קלות או נענוע המיטה.

קראי את תשובותי בנושא אוכל ושינ בכדי לדעת כיצד להפריד ביניהם מה שיקל עליך למנוע בעיות שינה בעתיד.

בהצלחה

מיכל

הבנתי את העניין של הירדמות ללא תלות בגורמים חיצוניים כגון הנקה/ידיים וכו'

אך לא כ"כ הבנתי איך מיישמים זאת?

תינוקת בת 5.5 חודשים שממש לא נרדמת בכלל אם אני שמה אותה במיטתה, אל מתחילה לשחק עם עצמה וכשנמאס לה מתחילה לבכות ואף פעם לא נירדמת לבד,

איך בכלל מתחילים ללמד אותה להירדים בצורה עצמאית?

שוב המון תודות! ממש למדתי המון ממה שכתבת ואני בטוחה שדברים אלו יעזרו לנו המון!

בתחילה עוזרים לה במיטה בעזרת מגע או ליטוף או נענוע מיטה ולאט לאט כאשר ההשכבות הופכות לרגועות יותר מתרחקים ממיטתה עד אשר היא לא תחפש אתכם בחדר ותוכלו לצאת ולאפשר לה להירדם באופן עצמאי.

והכי חשוב- לא לתת לה לבכות! בכל פעם שהיא בוכה הרגיעו בעזרת מגע, הרימו לחיבוק או כל דבר חאר. שדרו לה שאתם שם כדי לתמוך בה ולעזור לה להירדם לבד.

בהצלחה

לביתי בת ה4 תמיד היו בעיות שינה.

בזמן האחרון המצב ב"ה השתפר.

היא כמובן לא ישנה בצהריים.

השאלה היא  מה לעשות בימים מיוחדים כמו ל"ג בעומר או שמחה משפחתית?

ומתי להעיר אותה  בבוקר למוחורת אם היא הלכה לישון מאוחר?

היא  שהיא לא  רצתה לישון, לא ישנה בשעות קבועות, קושי בהרדמות, קושי בלקום בבוקר בזמן.

שלום שאלה לי,

לכל משפחה, במיוחד בציבור הדתי, יש ימים של יציאה מהשגרה: חגים, חתונות משפחתיות, אירועים בקהילה, ביקורים של חברים בבית ועוד. מכיווןש ביתך גדולה ומבינה שיש "סיבה למסיבה" ומכיוון שאת מציינת שהיא לא בדיוק חובבת שינה והיא אל הטיפוס שתגיד לך באמצע המדוהר "אמא קחי אותי לישון" אני אל הייתי ממליצה למנוע זאת ממנה כי האי מבינהבדיוק מה צריך להתרחש באותו הערב. אני ממליצה לתת לה לטעום קצת אך להיות עירניים לכך שלא "תעבור את השעה" כי זה בוודאות יפגע באיכות השינה שלה וזה לא מומלץ. אפשר לקבוע איתה מראש שנהיה שם קצת ובשלב מסויים נחזור הביתה לישון, האי גדולה מספיק וכדאי להבהיר לה מה קורה. בשמחה משפחתית זה קצת יורת קשה כי אין אפשרות לחזור הביתה באמצע ולכן זה לילה שמוגדר מראש כלילה שבו השינה של הילדים תהיה פחות איכותית ואף ייתכנו יקיצות לא ברורות בגלל שנכנסו לשינה בעייפות יתר.

לא הייתי ממליצה להעיר אותה בבוקר למחרת מכיוון שהיא זקוקה להשלים שעות שינה, למרותש אלו לא שעות שינה מומלצות לילדים בגילה. בכל אופן יש להערי אותה רק אם מדובר בשינה עד שעה מאורחת מאוד שפוגעת בתפקודה ובהירדמות בלילה הבא.

בהצלחה

מיכל

בני הבכור בן 7 חודשים. נמצא כל יום אצל המטפלת בין 8 ל4 בערך.

נרדם אצל המטפלת בלי בעיה בדר"כ. בסביבות 9 לשעה וחצי בערך ובסביבות הצהרים לעוד שעה וחצי בערך.

נעזר במוצץ. בבית ישן בחדר לבד.

יונק. התחיל לאכול מוצק לפני שבועיים ושותה חלב שאוב אצל המטפלת.

שאלותי:

1.בשבועות האחרונים עושה בעיות בהשכבה. אנו משכיבים אותו בין 7 ל8. בעבר היה פשוט נרדם. עכשיו בוכה במיטה. כשאני משכיבה אותו הוא מיד מתחיל לצרוח כי הוא יודע שמיד אוציא אותו- כי לא מסוגלת להתמודד עם הבכי. עם בעלי הוא קצת פחות צורח. הוא נותן לו שוב את המוצץ ובסוף הוא נרדם אחרי הרבה התעסקות. מה עושים? ואיך גם אני אוכל להשכיב אותו.

2. הוא עדיין קם לינוק בלילה. כתבת שפעם אחת זה נורמלי. השאלה- פעם אחת ב12שעות השינה שלו? כי בדר"כ הוא קם בסביבות 10-11 לינוק ואח"כ שוב באמצע הלילה ןלקראת 6 וחצי שוב. נורמלי?

3. כשהוא לא אצל המטפלת קשה לנו מאוד להשכיב אותו במשך היום. הוא בוכה כשמכניסים אותו למיטה ועושה לנו הצגות. איך נכון להתמודד עם זה?

תודה רבה!!

שלום מורירוחי,

אני ממליצה לך לקרוא את התשובה שלי "לוח כפתורים", זה בדיקו מה שבנך עושה לך. הוא מבין שאת תוותרי לו ולכן לוחץ על הכפתור הזה פעמים רבות כי הוא קיבל מסר ברור שאם האו בוכה הרבה אמא מוותר לו ומוציאה אותו.

חשוב שהוא יבין שברגע שנכנסים למיטה זה לצורך שינה ולא יוצאים ממנה. איך עושים זאת? תנשמי עמוק לפני ההשכבה, תתעזרי בסבלנות רבה בלילה הראשון ובכל פעם שהוא בוכה תיכנסי לחדר ותחבקי, תלטפי ותרגיעי בכל דרך אפשרית שבה בנך יבין שאת שם כדי לעזור לו להירדם ולא כדי להוציא אותו מהמיטה.

בנוגע לאוכל- מגיל 5 חודשים רב הילדים מעבריים את מרב צריכת הקלוריות שלהם ליום ולכן אינם זקוקים לאוכל בלילה. אם בכל זאת קשה לאמא לוותר על הנקהת לילה כי היא נהנית מזה, או שהיא לחוצה שהילד רעב או שהילד לא מוותר על כך (מה שעוד לא פגשתי) אז ב12 שעות שינה בלילה ארוחה אחת עד גיל שנה זה בהחלט סביר.

קראי את תשובתי בנושא ניתוק אוכל משינה מכיוון שזה נראה כאילו הוא נרדם בהנקה בלילה ולכן מתעורר וזקוק לה שוב כדי לחזור לישון.

בהצלחה

מיכל

לפעמים מחזירים אותו למיטה כמה פעמים בלילה ,אבל הוא תמיד יחזור.

יש לציין שעד עכשיו די אפשרנו לו,כי הוא אסמתי וכך כשהוא איתנו היינו יותר רגועים כי דאגנו מהקוצר נשימה,

אבל עכשיו ב"ה הוא השתפר בהרבה ,אבל ברור שגם  הוא וגם אנחנו צריכים שינה רצופה וטובה.

יש עיצה?

בני הבכור(היחידי...כרגע בן 10.5 חודשים,ילד חייכן אנרגטי פעיל ובריא ב"ה,אוכל ביום כ-3 ארוחות מוצקים ויונק פעמיים בבוקר ובערב...

ומכאן לשאלות:

1. כמה שעות בלילה הקטן אמור לישון ברצף בלי לאכול?  אני משכיבה אותו לישון ב19:30 כששעתיים קודם הוא מקבל מטרנה+דייסה ולפני השינה הנקה....הקטן שלי מתעורר אחרי 8 שעות באופן קבוע!!ומסרב לחזור לישון בלי לאכול,השאלה אם אני צריכה לתת לו או שיש לו יכולות לישון לילה שלם?היו לילות שהוא ישן רצוף בלי לקום אבל הם מעטים מאוד..

2.כשאנחנו מתארחים אצל דודים/סבא וסבתא (דבר קבוע לפחות פעם בחודש)הקטן עושה לנו לילות סיוטיים!!הוא מתעורר בבכיות/צרחות קורעות לב מוכן להיות רק על הידיים שלי וגם זה לא עוזר הוא מאוד עייף ומתוסכל מזה שהוא לא נרדם ולנו ממש לא נעים,אני ממש לא רוצה להניק אותו והוא גם לא רעב-אבל לפעמים אני נותנת לו כדי שירדם ויהיה בשקט ולא יעיר את כולם...יש פתרונות אחרים????(כיון שאנחנו נוסעים כדרך קבע וזה ממש מבאס).

תודה רבה ויומטוב.

הקטן נמצא איתי כל היום....ישן איתנו בחדר...הוא נרדם במשך היום כל פעם לשעה/שעה וחצי עם מוצץ פעם אחת בבוקר ופעםאחת בצהריים...

והבן הגדול שלי הצביע יאיר גולן.

איזה כיף שהכתובת שלו היא עדיין אצלי בבית ובזכות הבחירות שץזכיתי להיות איתו יחד.

מבחינתי- זאת המהות של אחדות.

הצבעתי בעבר לבנט והתאכזבתי קשות (בתקופת ממשלת ה-6 מנדטים).

בעיניי הדיבורים שלו על אחדות הם דיבורים בלבד, כי בסוף בשורה התחתונה הוא מחרים את ראש הממשלה ואת מיליון המצביעים שבחרו בו...

זה באמת זה.

ולגבי בנט אני רואה בו אדם ראוי מאוד, שאכפת לו באמת מהעם. וזה בנוסף לכל הטוב שכבר עשה בשנה היחידה שהיה ראש הממשלה. אני לא רוצה בכוונה להיכנס כאן לטיעונים, יש לי המון מה לכתוב ולענות על כל דבר ודבר גם בעשייה החיובית שלו וגם על העבר וכל מה שמנסים להכפיש, כולל עובדות וחקירה מעמיקה שעשיתי בנושא בכל החודשים האחרונים מכל כיוון אפשרי.

אבל את ההודעה הזו כתבתי כדי להתמקד באחדות ובמה שהרגשתי בלב אחרי ההצבעה, זה הדבר הכי חשוב בעיניי לגמרי.

וגם אני רואה בו אדם טוב.

תודה על השיתוף ותודה לה' על הזכות לחיות במדינה דמוקרטית ולהצביע.

(אני הצבעתי סמוטריץ', אבל התלבטתי אם בכלל לצאת להצביע).

ושזה מה שהלב שלך בחר וזה טוב שכל אחד יצביע, ורציתי להגיד לך בחזרה תודה על מה שכתבת ושזה באמת זכות גדולה לחיות במדינה שלנו ולהצביע.

אבל אז ראיתי את מה שנהפך מהשרשור ואת הכוונות שייחסו לי אחרות וגם את לכן לא הגבתי כי נפגעתי. אבל עכשיו אחרי שעבר קצת זמן חשבתי על זה שוב ולפחות כן רציתי לכתוב לך שההודעה הזאת ספציפית שלך שימחה אותי. וגם סמוטריץ עשה הרבה מאוד טוב, ובעיקר טוב שאת בחרת ומיממשת את זכות הבחירה.

אז אם זה שווה משהו או שכבר הושחרתי לגמרי כי פתחתי ניק חדש לצורך זה (אז יחסו לי כוונות שזה בטח אומר שאני בטוח עם כונה רעה או 'תעמולה') - אם זה שווה משהו אני אכתוב לך שאני לא. ואת היתר פירטתי כבר בהודעות אחרות אז לא אלאה..

לפתוח ניק בשביל תעמולת בחירות כאן בפורום זה מעשה ראוי.

ממש חבל

מזל שלא הצליחה לייצר יותר טראפיק

בשיתוף מהלב. והקטע שבכוונה כתבתי כאן ולא באו"ח כי חשבתי שכאן יש מקום לשיתוף הכנה הזה מהלב ולא יתייחסו בציניות ובמחיקת הדעה של השני. זה מה שחבל באמת.

למרות שראיתי מה שכתבת כבר בבוקר

לא בקטע רע אבל לרשום ספציפית למי בחרת - עלול לטרגר פה שרזורפלצת מאוד לא מאחד גם אם לא התכוונת. מה גם שאני לא רואה עניין לכתוב ספציפית במה כל אחת בחרה

ייתכן ואם היית כותבת את אותם דברים ומשמיטה את הבחירה הספיציפית שלך זה היה נראה אחרת..

והאמת שאמי לא מרגישה שום אחדות ביום הבחירות. לא במצב כרגע כשברור לנו שאם ביבי ממשיך לעוד כהונה - השמאל מתכנן עוד פעם פילוג מטורף. (ולדעתי הוא יקבל רוב למורת רוחם)

המשפחה שלי בואי נגיד חושבים שאין לי בורג בראש ולא יכולה בכלל לדבר איתם, מקומות אחרים מלאים בארס שאני בכלל לא נכנסת אז חשבתי שכאן שזה כמו בית שלי לשיתופים אוכל לשתף ספונטנית.

כי באמת הצבעתי בבוקר והרגשתי את זה חזק ופשוט רציתי להניח את זה איפשהו. את השיתוף הזה, את מה שחוויתי

וכתבתי למי אני מצביעה כדי להסביר שדווקא דרך זה הרגשתי את זה השנה, דרך האחדות הזו שכן כך הרגשתי בשכונה שלי, זה היה מאוד חזק והיה לי חשוב לשתף זה הכל.

האמת שפגע בי העליהום כאן כי לא כ"כ ציפיתי מהפורום הזה שהוא מקום שלי ואוהבת כאן את חברות הפורום ומקבלת אהבה חזרה אבל כנראה שככה זה אם זה נוגע לאחרים במקומות אחרים וכנראה גם כאן יש כלפיי כזה כעס ש'איך היא בכלל מצביעה לו' וזהו. נפסלתי והושחרתי סופית. רק כי חושבת אחרת. זה מצער ופוגע, כל שרשור שלי מתייחסים אליי יפה ואני לאחרות וכאן עשו אותי אויבת האומה ותעמולת בחירות ואיך העזתי לפתוח ניק. כי מה? לא פותחים כאן ניקים חדשים שרוצים לשמור על אנונימיות? ובטח שזה היחס אליי שאני מצביעה אחרת אז מחקו אותי סופית.. ואיך עשיתי תעמולת בחירות אם בסך הכל כתבתי מה חוויתי ועוד כתבתי שכל אחת תצביע לפי הלב שלה העיקר שנהיה באחדות.עושה לי כזה צער הדבר הזה. אוף

אם כי הוא ממש לא הבחירה שלי

זה לא העניין

אלא כי דווקא פה אם תשימי לב השיח הזה של בחירה ספציפית לא נכנס וכנראה שלא בכדי. יש בזה משו מפלג ויש מיליון דעות וזה בעצם לא שונה מכל מרחב ציבורי אחר רק שפה לא מעלים את זה בכלל ולדעתי טוב שכך

מכל מקום חיבוק♥️

ולעשות עליה כזה עליהום בפרהסיה. אני מקווה שאני לעולם לא אגרום הרגשה כזו לגולשת אחרת. שבסך הכל כתבה את הלב שלה ושיתפה. ושוב אין לי מקום אחר לשתף וזה פשוט עלה בי והרגשתי צורך לשתף איפשהו חוויה אישית זה הכל.

אבל לכתוב לי שזה לא ראוי, שאני עושה תעמולה, שטוב שאין לי טראפיק, ועוד אחת ועוד אחת. לא סבבה. לא סבבה ונפגעתי. אני מוחלת מראש לכולן זה לא העניין, אבל זה פשוט ציער אותי וביאס אותי נורא.

לא משנה מה לא צריך לפסול אדם שחושב אחרת או שמשתף חוויה אישית.

ותודה על החיבוק, נותן קצת חום בתוך כל זה.

וה' יראה ללבב.

הודעה בפורום היריון ולידה שאין לה שום קשר להיריון ולידה, מניק חדש שאין לו היסטוריית הודעות ושמפרטת באיזו מפלגה בחרת -

זה לא סבבה. זו תעמולת בחירות.

אני לא מכירה אותך ולא פוסלת אותך אלא את מה שכתבת, יכול להיות שזה היה בתמימות אבל זה לא ראוי. ואין שום קשר לדעות שלך. גם אם היית בוחרת ט', ג' או רחמנא לצלן יאיר גולן זו היתה תעמולה והיא היתה פסולה.

חייבת לשתף דוקא כאן? תעשי את זה מחר.

עבר עריכה על ידי ונכון בתאריך ט"ז בחשוון תשפ"ז 20:27

ורוצה לכתוב במקומה משהו אחר לגמרי, בעיקר כי רציתי ללמוד מ @דיאט ספרייט ואז הסתכלתי שוב על ההודעה הפותחת שלי והבנתי שאולי באמת יכול להשתמע ממנה תעמולה כי כתבתי את האותיות של הפתק ככה מפורט או בצורה כזו, אולי לכן זה הובן ככה, לא יודעת, אבל רוצה לבחור לקחת על זה אחריות ולהגיד שכנראה אולי לא כתבתי ברור ואולי כתבתי בצורה שמשתמעת לא טוב ולא נכון. אז מצטערת על זה, באמת שהתכוונתי רק לשתף חוויה אישית פנימית והדרך של המפלגה עצמה היתה חלק מהחוויה עצמה ומה שהרגשתי ופשוט התרגשתי כי הייתי רגע אחרי ההצבעה והתחושה הזו מילאה אותי אז ככה כתבתי גם. התכוונתי רק לשתף ורק להתייחס למימד האחדות שהכי חשובה.

וגם למדתי מזה בזכותך @דיאט ספרייט שכשנותנים הכרה כזאת זה עושה אפשרות גם להביט שוב רק בזכותך שנתת לי את ההכרה הזו פתחת לי פנאי בנפש כנראה להסתכל על זה ככה והפעם עם לקחת אחריות עליי ועל הטעויות שלי אם היו. אז תודה לך גם על זה.

ועוד משהו אחרון לך אפונה ולאחרות - אני אפילו לא יודעת אם כשכתבתי שנפגעתי אני בעצמי פגעתי במישהו בעצם זה שכתבתי שנפגעתי ממנה? לא יודעת ואני מתחילה להיכנס לתסביכים שלי עם זה שלא ארצה לפגוע אבל רק רציתי להביע את זה שזה ציער אותי פוגע בי אבל די לא משנה, מאחורינו.

סליחה גם על זה וגם אם מהצד שלי סליחה גם פגעתי במישהי. תדעו שביקשתי רק טוב לכל אחת אחרי שאמרתי מחול וואלה רק רוצה שיהיה פה טוב זה הכל.

הגבתי בשמחה ובשיתוף מהצד שלי.

(כלא מצביעת בנט)

כשעלה חשד- שבעיניי הוא לגיטימי- באמת שמחתי שאין טראפיק- כי אין מקום לתעמולת בחירות.

עכשיו אני מבינה שטעיתי ואת אחת מאיתנו (וגם אם לא היית אחת מאיתנו, אם מדובר בשיתוף ולא בתעמולה בוודאי שיש לזה מקום ומרחב כאן) ולכן אני מבקשת סליחה.

מקווה שתמצאי מקום לסלוח ❤️

הצטרכתי לקרוא פעמיים כדי לתת למילים שלך לחלחל פנימה ולרפא קצת את העלבון והפגיעה שהרגשתי קודם. אני ממש ממש מודה לך. ממש.

את מרגשת אותי, ובדיוק כתבתי לך גם הודעה ברגע הזה למה שהגבת למעלה ואז קראתי את ההודעה הזו שלך.

תודה שאת מאמינה לי. תודה שלקחת אחריות על הפגיעה ונתת לי הרגשה טובה של הכרה ותיקוף לפגיעה. ותודה שנתת גם תיקוף שאם זה שיתוף אישי יש מקום בהחלט לכך, וזה באמת מה שהיה. ותודה שאת כזו כנה ועם ענוה שאני יכולה ללמוד ממך על המקום הזה גם להגיד סליחה טעיתי וככה לכתוב את זה ולתת למישהי שם בצד השני להרגיש נעים בלב. זה עשה לי ככ טוב אז אפילו רק מההודעה הזו שלך היה שווה לי הכל ולפתוח את השרשור הזה בכלל. תודה לך 🤍

(ואני תמיד נוהגת להגיד מחול מחול מחול אם נפגעתי כי אני מפחדת שלא תהיה קפידה חו למישהי בגללי, אני עושה את זה תמיד, אז גם כאן ישר אמרתי שזה מחול וזהו. ולך בטח שאין עניין לסלוח כי אין לי בלב שום דבר לסלוח עליו אלא רק הכרת תודה לך ממה שעשית, את אישה השראה.

אני אישה רגילה לגמרי

והמילים שלך חיממו את ליבי מאוד ❤️

כתבתי בכל ההודעות שאני בכוונה לא נכנסת לכל הטיעונים וההסברה (ויש לי באמת המון, אבל לא הרגשתי שזה המקום ולא בכלל מה שרציתי להעביר מהחוויה שלי אז בכלל לא כתבתי את זה.)

הרי אם הייתי עושה 'תעמולה' הייתי יכולה לכתוב את כל ההסברים ועוד, אבל זה פשוט לא היה שם ולא שם כי זה לא.

ומצער שדווקא מהמגזר שלי אני הכי פחות הרגשתי היום אחדות בסוף. דווקא מכל השכנים החילונים שראו אותי עם מטפחת ענקית ולבושה כמו דוסית הרגשתי את כל האהבה והאחדות מה שהתחלתי לפרט בשיתוף הזה שלי. הכי ריגש אותי שכן מבוגר רוסי חילוני לגמרי שכמעט דמע כשדיברנו וכל המחיצות לא קיימות יש רק יהודים וזהו. אז עוד יותר ציער אותי שדווקא פה (וגם במשפחה שלי, חוץ מבעלי) זה היחס אליי.

וגם הסברתי לך למה.

אם מישהי אחרת שהגיבה לך תרצה לפרט - אולי תביני. אני כתבתי רק את מה שנראה לי בהגיון שלי

והאמת זו בדיוק הסיבה למה לא כדאי להחכנס לזה בפומבי. רבים וטובים מאיתנו נכוו..

טעיתי לחשוב אחרת

אני אחת מכן. עם ניק חדש כי לא רוצה שישייכו לניק המקורי, כתבתי מהלב על ההרגשה שלי ועל האחדות וככה לקרוא את שיוך הכוונות לתעמולה? ואיפה יש כאן בכלל תעמולה? כתבתי שכל אחת תצביע למי שמרגיש לה נכון העיקר שנהיה באחדות.

אפילו שהבוקר הגעתי למסקנה שאין קטע להצביע

זה נקרא פיצול אישיות ? 😆

או סיור שמיועד לבנות מצווה (יש כל מיני כאלה, השאלה אם יש בתאריך המתאים), או יום כיף נשי של קניות וכדומה. כמובן, בתלות בכוחות שלך... לחלופין, אם את לא יכולה - שבעלך יצא איתה לטיול כיף.

ואל תוותרו לגמרי על החגיגה❤️ גם אם זה יהיה אחרי התאריך, חשוב מאוד לציין זאת. זה חשוב ומשמעותי בשביל הילדה/הנערה, שתרגיש שהגדילה ותחילת קיום המצוות הן משהו חשוב ויקר גם בעיניכם. (ואני מאוד מזדהה איתך - גם לי קשה מאוד עם חגיגות... ובכל שאת עושה את זה)

בלי קשר להצעות הנ"ל, אפשר ללמוד איתה ספר שמיועד לבנות מצווה, ואת זה אפשר לעשות לאורך השנה. ממליצה על פרקי הלל.

שיהיה בשעה טובה ובקלות ומזל טוב כפול!

ארוע!

אם את רוצה רק בבית- תכינו בצק והכלה תעשה הפרשת חלה,

תקשטו את הבית עם בלונים

תכיני/תקני עוגה

תכינו ארוחת צהריים חגיגית ומפנקת

אפשר שהקטנים יכינו לה שיר/ברכות/שלט

אם מתחשק לך לצאת- אפשר להתלבש חגיגי ולצאת למסעדה רק המשפחה המצומצמת, לנסוע לפני כן לכותל/קבר רחל.

אני מבינה את הילדונת שהיא עצובה

לא "אשמתה" שזה יוצא סמוך ללידה, ויותר מזה, דווקא בגלל שזה סמוך ללידה כדאי לחגוג לה, באופן שמתאים לכם אבל לא לעבור את היום הזה בלי לעשות כלום.

היום בת מצווה זה אשיו רציני מאד

יש בנות שעושים להן חגיגה מפוארת באולם, יש שמכינים להן קליפ מושקע, היא בטח שומעת מחברות וקשה לה.

אני גם עשיתי ברית בבית, אין כמו ארועים משפחתיים ואנטימיים

וגם בת מצווה עשינו בקונספט שונה ממה שכל המשפחה שלנו עושה.

אבל בת מצווה זה יום חשוב ושונה משאר ימי ההולדת... וכן ראוי לחגוג אותו.

מזל טוב

והרבה נחת ובריאות

ואז האירוע הוא שלה, לא שלך. את לא מזמינה אף אחד

אפשר לעשות להן משהו שבעיקרו אקטיבי- לשכור בריכה, לצבוע כלי קרמיקה, מקרמה, סיור שהיא מעבירה וכו.

כמובן להוסיף משהו קטן עם תוכן

אבל מבינה אותה ממש שזה מעציב אותה. זה סימן דרך שלה, לא שלך. בעיניי לא לציין יכול לייצר אצלה איזה חסך, כי באמת זה משהו שבאופן גורף מציינים, וגם בטח אם זה בגלל שאת בהיריון, זה יכול לצאת על זה שהתינוק אשם…

ובלי קשר, בת מצווה זה אירוע שאני לא מחבבת באופן אישי, אבל הן בגיל רגיש ומאוד רוצות. ויש אלף דרכים לעשות משהו.

ולהכין אלבום ברכות (קונים אלבום יפה עם אביזרים לקישוט ועטים וכל משתתף כותב ברכה ומעטר את הדף שלו)

ושיהיו בשעה טובה, ושמחות בנחת ולב שמח!

אצלינו במשפחה לא חגגו בת מצווה, רק יצאנו המשפחה הגרעינית למסעדה. אפילו בלי אלבום או משהו.

ומוסיפה רק משהו אחד, לא זוכרת להגיד לך איך הרגשתי בלייב, אבל אין לי משקעים או משהו או חסך, ככה זה היה וזהו, לא מרגישה איזה פספוס. כשחברות שאלו אותי אמרתי שאני לא חוגגת וזהו 🤷‍♀️

ולא הרבה חגגו, מה שהיום מי שלא חוגגת זה מוזר.

ובעיני טוב שזה השתנה והיום הבנות מקבלות יחס ולא רק הבנים

מהכיתה שלי, היינו 41 בנות, אני היחידה שלא חגגה. ואפילו מי שחגגה בכיתה ז' והייתה בבית ספר אחר, הזמינה את כל ה41 בנות מכיתה ו' של שנה שעברה. ובכל זאת לא הרגיש לי שקופחתי או משהו

מוסיפה שכן חגגו, פשוט הלכנו המשפחה הגרעינית למסעדה. אולי באמת פעם זה היה יותר נחשב מהיום. בכל מקרה עם חברות/ משפחה מורחבת לא חגגו לי

בת כמה את?

אני בת 35 וגדלתי בפריפריה אם זה משנה.

אחת חגגה באןלם, אחת מסעדה וכל השאר בבית. גם אני. זה היה מעין יומולדת משודרגת אבל לא בת מצווה של ממש.

לק"י

אבל כן, חלק מהבת מצוות היו קטנות יותר אע פשוטות יחסית.

יש כאלה שלבנים עשו חגיגה גדולה יותר.

ומי שכן ממש בפשטות, להבדיל מבנים

או באולמות, רובן בישוב, פשוטים יחסית. חלק בבית. אבל לגמרי היו שמלה, ריקודים, אוכל, יצירה לפעמים.

ולעשות לה משהו לא בתאריך, אלא מאוחר יותר.

את והיא

לפני/ אחרי הלידה

משהו שגם נוח לך וגם יעשה לה טוב

יש מסעדות שיש להם אולמות אירוח למשל

אפשר להביא לה מישהי שתעשה לה את הערב עם הפרשת חלה וקצת ריקודים

לדעתי חבל לא לציין את זה ואת לא חייבת להיות מאווד מעורבת. רק לשחם ולהיות

שלמרות שלך זה פחות נוח הרגשת את הבת שלך ואת רוצה למלא את הצורך שלה למרות שזה מתנגש עם מה שנראה לך נכון דווקא..

כדאי להציע לה 2-3 רעיונות מפורטים (שתדע למה לצפות מיכולותיכם, ושלא תתאכזב) ולשאול אותה מה היא מעדיפה

הרבה פעמים דוחים מכל מיני סיבות (ספירת העומר, החופש הגדול ועוד…) אז ברור שגם פה אפשר וכדאי לדחות.

ממש מבינה אותך שאת שונאת ארועים. גם אני ממש שונאת אבל לא העליתי על דעתי שלא לחגוג לבת שלי. יש בזה משהו מאד מאד פוגע.

מנסה לדמיין מציאות שבה לא עושים לילד בר/בת מצווה, וואלה זו יכולה להיות שריטה כואבת לכל החיים.

היא לא ראויה לחגיגה? לציון משמעותי?

אז ברור ומובן שקשה בתשיעי, תקבעו בחנוכה, תקבעו עוד חודשיים קדימה. אבל שבו איתה ותחשבו יחד מה המסגרת שנכונה לכם ולה. תקשיבו לרצון שלה ושלכם ותנסו לבנות משהו שיהיה לכם טוב, משמעותי ומצמיח.

בהצלחה רבה ולידה קלה!

לי לא חגגו בת מצווה.

ההורים שלי לא דתיים.

הם לא ראו צורך לחגוג לי בת מצווה.

לבנים כן, לי לא.

אין לי ספק שההורים שלי אהבו אותי, אוהבים אותי ויאהבו אותי לעולם.

אבל ההחלטה שלא לחגוג לי ולבנים כן, הייתה החלטה שפגעה בי למשך שנים קדימה.

ממש ממליצה לחגוג בקטן, אפילו לא במועד, תוך שיתוף הילדה במתכונת החגיגה.

אני אפילו לא זוכרת למה אבל מסכימה עם זה, צריך לחגוג. בטח אם הילד רוצה

אפשר משהו בקטנה כמו סדנא לחברות ואחכ חגיגה עם משפחה מצומצמת וחברות..

אבל לוותר לגמרי נשמע לי עוול, אני מניחה שרוב הבנות חוגגות.

שזה שאת לא אוהבת חגיגות רלוונטי רק במידה מסויימת.

בדבר כזה גם הרצון של הילדה צריך לבוא לידי ביטוי או לפחות למצוא דרך אמצע ביניכן.

אבל לא הייתי מעבירה את התאריך הזה בלי שום ציון.

אפילו לציין עוד חודש חודשיים אחרי הלידה.

אולי שבת משפחתית עם הסבים והסבתות וכמה בנות דודות,

אולי סדנא וארוחה לחברות,

אולי טיול של שתיכן וארוחה משפחתית בחוץ,

בטח תוכלו למצוא משהו שיציין את השנה המיוחדת הזאת

אולי...

שלא תרגיש שהיא נדחקת הצידה, או ששכחו ממנה...

כל הכבוד לך שאת מוכנה להשקיע בזה משאבי נפש (וזה המון).

מוערך מאוד בעיני.

בת מצווה זה דבר גדול בגיל הזה, ולרוב הנשים שאני מכירה זה עדיין גדול בעיניהן עד היום.

מי ומה

ילדה בת 12 תזכור ועוד איך.

כדאי לשבת איתה ולהבין מה היא רוצה ומה האפשרויות שיעשו לה טוב.

זה שאת לא אוהבת אירועים- זה כבר גיל שצריך לעשות הפרדה ולהבין שאת זו לא היא ולהתאמץ בשבילה.

תנסי לחשוב מה את כן יכולה לעשות עבורה, ואיך מה שאת יכולה מתכנס עם מה שהיא רוצה.

אפשר לעשות בסגנון מסיבת בריכה עם החברות, מפגש חגיגי בבית קפה עם משפחה, (עמדת בלונים והקרנת מצגת למשל יכול להקפיץ מסתם מפגש לאירוע בלי לטרוח יותר מדי)

אפשר טיול חברות לכותל או לאתר אחר עם משמעות. (משכן שילה אתר מהמם אם אתם בקטע)

אפשר טיול אמא ובת.

האפשרויות רבות, אבל לדעתי צריך קודם להבין את ההפרדה בין ההעדפות שלך להעדפות שלה לגבי עצם הציון ולבדוק מה היכולות.

אגב הייתי משנה את הטרימינולגיה ממשהו קטן שנותן תחושה של צמצום לאירוע קונספט שנותן תחושה של מיקוד.

בהחלט צודקות .

כל מה שהעלתן רלוונטי ונכון. תודה

אפשר בחורף גם טייץ, או לא ללבוש כלום.

טייץ זה לא יפה בעיני

ואי אפשר בלי כלום כי קפוא

במקום קר מאוד. לרוב הולכת עם שמלה ארוכה ומגפיים, בימים קרים מגפיים יותר גבוהים. בפועל מתי אני בחוץ? קצת במעברים. לא עומדת בחוץ שעות. בימים ממש ממש קרים כן לובשת טייץ. גרביון אין סיכוי.

אבל רק אומרת שלדעתי זה שקר זה לא תירוץ...

כי אפשר ללבוש טייץ בלי שיראו אותו בכלל, למשל טייץ+ מגפיים גבוהים/ טייץ+ גרביים/ טייץ+ חצאית ארוכה... הרבה נשים לא אוהבות גרביונים (אני ביניהן...) ומתלבשות יפה וחם בחורף בלעדיהן. מה גם שרוב המכנסיים שבאופנה הן לא מחממות במיוחד...

אם את רוצה בגלל סטייל/ אופנה או כל סיבה אחרת כמובן זו החלטה שלך, אבל אני חושבת ששווה לדייק את הרצון גם בשבילך וגם בשביל להעביר אותו הלאה. .

זה אחד ההיבטים החשובים כשבוחרים מה ללבוש

ממש לא תירוץ

לרוב

דיוק בסיבה

לא ממש פותר קונפליקטים

במיוחד בנושא רגיש כמו לבוש

אני מאד רוצה לעבור למכנסיים ולא נעים לי ממך

ואולי שווה לחקור קצת לעומק את העניין של חצאית מול מכנסיים, למה היא נחשבת צנועה יותר.

יכול להיות שתגיעי למסקנה שבאמת זה לא משנה, אבל לפחות זה יהיה מתוך בירור, ותוכלי להציג לבעלך את הבירור הזה.

לפתוח זה הצד הפחות קשה

לשוחח בכנות על הרצון שלך

יש סיכוי גבוה שהוא לא רק יתאכזב

אלא יתנגד באיזשהו אופן

זה החלק היותר קשה

מה לעשות עם הקונפליקט

מי יוותר

(חוויתי קונפליקטים בלבוש

ממש מבינה את הצורך ללבוש מה שרוצים ולא בהכרח מה שמקובל בסביבה או על בן הזוג)

אין לו פה מה להתנגד, זה הגוף שלה והיא תתלבש כרצונה, אין לו פה say.. זה לא החלטה זוגית

זה לא סותר את זה שהיא תעשה מה שהיא רוצה בסוף

אם בעל מוריד כיפה לצורך העניין - אין לאישה זכות להגיד מה היא חושבת? אין לה say? אני לא מסכימה עם זה

זכות להביע תמיד יש גם אם זה לא משנה את התוצאה בפועל

להבעת דעה נגד אני לא קוראת התנגדות.

התנגדות אני מתכוונת גם ברמה הביצועית בהחלטות זוגיות, לדוגמא אחד מבני הזוג מתנגד למגורים במקום מסויים, לבית ספר מסויים, למשכנתא וכדומה. בכל הדוגמאות האלה צריך הסכמה של שני בני הזוג.

בלבוש של האישה הגבר יכול להגיד כמה שהוא רוצה שהוא לא בעד. שהוא לא היה רוצה, שזה מאכזב אותו, אבל אני לא קוראת לזה "מתנגד", כי ברמה הביצועית בפועל אין חשיבות לדעה שלו כי זה עניין האישה.

שגברים וגם נשים עושים לפעמים

מתנגדים לבחירות שבן/ בת הזוג עושה

גם אם זה הגוף שלהם

כמו שקשה לי יהיה להגיד לבעלי "אני מתנגדת שלא תקום היום לתפילה".

זה עניין של בן הזוג בלבד, לא שלי, אני רק יכולה להתבאס מזה, ולהתפלל על זה.

אבל הוא פשוט קיים ונפוץ הרבה יותר מלהתבאס בלי להתנגד

דווקא לסוג ההחלטות האלה הרבה יותר נפוץ להגיב ב: " לא הייתי רוצה..", "אני אתבאס ואתאכזב מאד אם..". נשמע מאד שתלטני להגיב ב "אני מתנגד/ת". מילא אם מוסיפים "אני מתנגד אבל זה בחירה שלך בסופו של דבר.."

זה נשמע קטנוני במילים אבל לדעתי הדיוק הזה חשוב ועושה הרגשה אחרת;)

אצלי המעבר היה הדרגתי

אבל אני כן זוכרת את 'השיחה' על המשמעות כלפי הבת שלנו וישור קו

היה די ברור לשנינו שזה החלטה שלי בלבד

גם אם הוא היה מעדיף אחרת

ושאני לא אוכל לדרוש מהבת שלי ללכתעם חצאיות כשאמא שלה לא...

אני חושבת שאם אין לו מושג בכלל- אין מנוס מפשוט לפתוח את זה

לא הייתי באה עם החלטה

יש בזה משהו מרתיע

כן הייתי באה עם אמירה שאצ חושבת על זה. את רוצה לשמוע את דעתו אבל ההחלטההיא בסוף שלך

דבר יפה זה ולא מובן מאליו

זכיתם

'היה די ברור לשנינו שזה החלטה שלי בלבד

גם אם הוא היה מעדיף אחרת'

מוכנה לכך

זה לא שונה בעיניי מהחלטה של גבר לעשות דברים בסגנון. ונשים מעידות פה שזה מאכזב

קחי בחשבון שכמו ש @מקקה כתבה את לא תוכלי לצפות מהבנות שלך לשים חצאית ויש מצב שזה משפיע על התגובה בנוסף ל- מה יגידו

אם כי אני חייבת לומר שיש לי דודה שלא הלכה לא עם כיסוי ראש ולא עם חצאית והילדות שלה כן הולכות עם חצאיות. לא עם גרביים ולא עם כיסוי מלא.

זה נכון, אבל לא סיבה בעינילאלעשות מה שנוח לך

ושאני לא אוכל לדרוש מהבת שלי ללכתעם חצאיות כשאמא שלה לא..."

מה לא הבנתי נכון?

לא אמרתי שלא תעשה.בכלל לא דיברתי על מה כן ומה לא כי זה לא רלוונטי הפותחת כבר החליטה, כתבתי על התגובה של בעלה ועל הסיבה לתגובה

אולי את מתכוונת לתגובה מפעם?

שזו הייתה מקרמה

אני מודה שלא הכי מבינה איך מתווכים את זה, אבל קיים.

לפעמים זה כשלאבא זה ממש חשוב

ולפעמים זה מגיע מהאמא. אמירה בסגנון של- חלק מהעניין בחצאית זה שרואים שאת דתייה, לי יש כיסוי ראש, לך (המתוקה שמתחת גיל 18) אין ולכן זה מוסיף לחשיבות.

ולפעמים זה בא בהסבר של להשתלב עם קו האולפנה כל עוד את בה.

עברתי גם שינוי חיצוני כשבעלי חושב אחרת.

ומותר לאכזב את בן/בת הזוג. אפשר לחיות עם האכזבה הזאת בשלום ושהיא לא תעיק על הקשר, עם הזמן היא יכולה להפוך לשולית ואפילו להיעלם.

הרבה יותר קשר לחיות עם אכזבה מעצמך ובגידה בעצמך.

וזה גם קרוב לי.

רוב המיילדות שפגשתי היו אחלה

לא זוכרת עוד משהו מיוחד.

ממש. המיילדות והרופאות שם היו מעולות ורגישות.

באשפוז, תלוי באיזה מחלקה.

בג' בעין כרם היה לי צפוף ומבאס. בד' היה לי חדר לבד והיה מושלם. והצוות שם תפעל לי אירוע חירום רפואי בצורה מדהימה..

בשערי צדק היחס של הרופאים בחדרי לידה היה מזעזע. העומס שם ממש השפיע. היחס במחלקות גם לא היה משהו. אבל בביות מלא כן נעים ומרווח.

יש להן חסרונות, אבל סך הכול בסדר.

באשר למיילדות - פחות יכולה לחוות דעה, כי ילדתי רק שלוש לידות לא פרטיות.

אבל לא הייתי באחרים. (הייתי רק בביקור חולים, והיה מזעזע... אבל כבר נסגר)

הייתי פעמיים בלידות ארוכות, כל המילדות סבבה לגמרי יש יותר ויש פחות אבל כולן נחמדות מאוד.

מחלקה לא צפופה וישנה זה כבר פחות שם. אא"כ תהיי בביות מלא שזה טיפה יותר נעים אבל החדרים לא גדולים. אם את מחפשת משהו חדש זה יותר עין כרם אבל את אומרת שלא רלוונטי לך....

המחלקה שם לא ממש זוועה?

לפחות ביות מלא ממש חדשה ומשופצת. המחלקות עם התינוקיה טיפה יותר ישנות ומפולות אבל לדעתי לא ברמת המזעזע

לא זוכרת באיזה מחלקה הייתי 😅

ביות מלא.

רק הארוחות היו קצת מעצבנות. זמן ממש מוגבל כשיולדות לא תמיד נוח להם התזמון. אבל ממש לא הפריע להם שלקחו לחדר ושמרו לאחר כך, אז חלק מהארוחות אכלתי קר ולא נורא.

וממש לא נחמדה

מניסיון

הצוות וואו, והביות מלא אחלה ממש

שיכניסו אותי יחסית מהר בלי למרוח

כי רוצה להספיק טפידורל

מה כדאי לי.....?

את נכנסת יולדת עם האפידורל בעז"ה בלי קשר למה שאת בוחרת אח"כ לאשפוז

אם את רוצה ביות חלקי - בכל מקרה לא אמור להיות חסר מקום.

יולדות ב' יותר צפוף (חדרים ממש קטנים)

ביולדות א' קצת יותר מרווח, יש אמנם חדרים אפילו של 4 אבל הרבה יותר מרווחים מהחדרים של 3 ביולדות א'. החסרונות שם זה שיש יותר ערבים (נכון ללפני שנה וחצי, זה אפילו סוג של ברשמי ששמים ערבים בעיקר שם) אם זה משמעותי לך, ושליד התינוקיה אין חדר הנקה ואם את רוצה להניק בחדר ולא סתם על כיסא במסדרון את צריכה ללכת קצת דרך לחדר הנקה של ביות מלא (שצמוד ליולדות ב'), עוד חיסרון זה שככל שידוע לי יותר מקפידים שם על שעות ביקור והשומר ממש נכנס לכל חדר ובודק שאין שום מלווה.

אבל הצפיפות ביולדות ב' כ"כ עצבנה אותי שאני אישית הייתי הולכת על א' ברור....

בחדר מרווח של 4.

לא יודעת איך החדרים האחרים.

לגבי התינוקיה אני לא יודעת, כי הבן שלי היה בפגיה.

זה היה לפני שנה וחצי.

אחרי הלידה הסכימו להישאר בחדר לידה יותר משעתיים (בהשוואה למקום אחר שרצו להעיף אותי בלי להחליף בגדים אפילו)

אווירה רגועה,

מה שביקשתי מיד קיבלתי (אוכל בשעה שהיא לא הארוחה, שמיכה, דברים לתינוק)

ביות מלא 2 בחדר

מאז שסגרו את ביקור חולים מזעזע שם

הלידה בשערי צדק הייתה ממש טובה, האשפוז ממש לא נעים. הייתי במחלקה רגילה, אולי הביות מלא יותר נעימה. בערך מכל היבט אפשרי סבלתי שם מאוד.

עין כרם בביות מלא האשפוז היה טוב אבל אמרת שלא רלוונטי. הייתי בודקת את הר הצופים אלא אם כן את רוצה ביות מלא ואז אולי שערי צדק יותר בסדר

אז לא יודעת להשוות לאחרים.

אבל הייתי מאוד מרוצה מהכל.

מיילדות מהממות ומקצועיות.

באשפוז הייתי בביות מלא - מחלקה ד1. מחלקה חדשה ונעימה מאוד. וגם שם הצוות היה מקסים.

כנראה שהייתי ממליצה על הר הצופים

ילדתי רק בעין כרם אבל מהסגנון של זה יותר תואם בתפיסה במיילדותית גם לפי מה שראיתי כשעשיתי הכנה ללידה בהר הצופים

גם מבחינת מגזרים הם דיי מקפידים כמה שאפשר על שיבוץ יולדות תואם (ערבים, חילוני, דתי..)

בשערי צדק הייתי פעם אחת במיון מילדותי, היה צפוף ותקוע, הצוות בסגנון דתי אז לא יודעת אבל נתן לי הרגשה יותר בטוחה והם היו נחמדים, אבל לא יודעת איך זה בזמן לידה ובמחלקות היולדות..

בשניהם היו מיילדות מהממות ממש ומחלקה די על הפנים

ב2 הלידות הראשונות שלי ילדתי בביקור חולים (אני לא חרדיה, אבל סיבותיי עימי). בלידה הקודמת הייתי ממש בדילמה. בסוף ילדנו בשעצ בגלל סיפורים שהיו נשמעים לי קשים מבחינה רפואית על עין כרם. הלידה שלי התחלקה ל2- פעם אחת הגעתי ואמרו לי שאני בלידה, הזעיקו את בעלי שהיה בעזה-אבל כשהגיע הצירים הפסיקו. ככה ביליתי עם פתיחה 5 ימים עד שהלידה התחילה שוב. בפעם הראשונה כולם היו מדהימים!! היו איתי ממש, כשבעלי הגיע עם מדים נתנו לו אפילו להתקלח במיון יולדות ולהחליף בגדים. כל הצוות היה מקסים- אבל--- לא היה עומס. בפעם השניה שהגענו לא היה מיטות במיון יולדות, והיה מזעזע. אם זה היה אפשרי לא הייתי מגיעה בידיעה שאני בפתיחה 4 מההתחלה, הייתי בורחת להדסה. הייתה חוויה קשה מאוד, למרות שהגעתי ממש בלידה (והתינוקת המתוקה יצאה אחרי שעתיים מרגע שהגענו) לא התייחסו, ואם אמא שלי לא הייתה מתערבת הייתי יולדת פשוט במיון יולדות. בדיעבד כשדיברתי עם חברה שעובדת בעין כרם והר הצופים-זה יכול לקרות בכל מקום. מאז שביקור חולים נסגר, ומאז שירושלים וסביבותיה צמחו וגדלו יש עומס מטורף, שיכול להיות בעל מקום. שמעתי המון מילים טובות על הר הצופים, אבל הבנתי שכמה שפחות עמוס שם-בסוף כן אפשר ליפול על יום עמוס והחוויה גם שם תהיה קשה... שמעתי טיפ מחברה שלקחה דולה כדי שבים השאר תתקשר לפני ההגעה לביהח לכל האופציות לברר כמה פחות עמוס... לא יודעת אם רלוונטי, אבל שווה לדעת מראש שזה יכול לקרות בכל מקום

על הר הצופים

שע"צ אני אישית פחות נהניתי

אבל חברה שלי עכשיו ילדה שם והייתה מרוצה

היו לי חוויות ממש טובות

(אין שם ככ אפשרות ללידת מים, אז אל תבני על זה)

הייתי מאושפזת בביות מלא, מחלקה נעימה, מתוחזקת, קצת קטנה.

צוות אחיות מדהימות, מילדות מיוחדות.

אין בעית חניות לעומת עין כרם

ועדיין עין כרם לוקח בפער..

מיילדת מדהימה, חדר ענק פרטי באשפוז, צוות מדהים, אחד אחד.

בפעם הראשונה שהייתי שם הגעתי עם תינוק בידיים... וכשהעלו אוצי למחלקה קלטתי בזוית העין בריכה באחד החדרים. המיילדת ראתה שאני מסתכלת אז אמרה לי: פעם הבאה תגיעי בזמן ותלדי בבריכה.

(בפעם הבאה עברתי שם הפסקת היריון, ובפעם שאחריה הגעצי ל20 דק' האחרונות. אבל אולי עוד יסתייע).

נורא נורא נורא רציתי, וגם אמרתי להם...

אמרו לי שיהיה אפשר, וכו

וכל הזמן דחו אותי, רגע צריך יותר להתקדם וכו

וכשהגענו לפתיחה 8 אמרו לי: "מה? תוציאי מיילדת במיוחד בשביל זה מהבית בערב שבת? וחוץ מזה עד שנמלא את הבריכה את כבר תלדי..."

הייתי שם שעות... יכלתם למלא לפני..

בכל מקרה הדולה שלקחתי ללידה הבאה, אמרה לי שהיא ליוותה המון לידות בהר הצופים, והיא יודעת שלא באמת מאפשרים שם לידת מים כמעט.. רק אם הכלללל ממש מסתדר להם עם הלוז וכו

בעין כרם לעומת זאת הגעתי בשיא העומס, היה מפוצץ, וילדתי לידה מהממת במים.

לא יודעת איך שערי צדק.

אני תכננתי ללדת בעין כרם והייתי שם פעם אחת במיון ובסוף ילדתי בהר הצופים.

היתרון בהר הצופים שיש כניסה ישירה למיון יולדות וחניה ליד לנשים שבאות ללדת. המיון חדש וגם החדרי לידה משופצים. קיבלו אותי ממש מהר ב2 הפעמים שהייתי שמה וטיפלו בי מהר.

מה שכן התנאים של האשפוז לא משהו-שמו אותי במחלקת יולדות א- ביות חלקי. לא יכלתי לבחור כי הייתי אחרי קיסרי ובשבוע של פגות מאוחרת שצריך השגחה. והייתי בחדר של 3 מול הדלפק של האחיות שאין שירותים בחדר. כל מי ששמו אותה במיטה האמצעית ביקשה לעבור..

הצוות היה טוב!

פעם היה זול

היום יש דברים שכן משתלמים יותר, צריך לבדוק

חולצות לבנות לילדים- מכופתרות ופולו.

מכנסיים לבנים

טייצים לבנות

לפעמים מארז של חולצות.

קודם כל זה מאוד איכותי.

יש דברים יקרים כמו מותגים, וגם כל מיני חולצות ומכנסיים, ויש דברים - בעיקר מארזים שהם כן במחיר שווה.

תכלס - הם העלו מחירים, אבל גם בארץ הכל עלה, כך שיכול להיות שעדיין יותר משתלם שם.. לא עשיתי השוואה מדוקדקת.

ולא מכירה קוד קופון

יש להם קטגוריית אאוטלט ששם יש הרבה דברים במחיר טוב

טייצים לכל הגילאים, בגדי גוף לתינוקות, מארזים של תחתונים גם למבוגרים..

וסופר איכותי!!!

אני לא קונה ביגוד יפה משם רק את הבייסיק שהוא זול ואיכותי ממש

עם הזמן כבר פחות אבל עדיין, יש דברים שאין להם תחליף

ואיכות מצויינת

יש שם גם לילדים חולצות לבנות מכותפרות איכותיות בטירוף במחיר בדיחה..

חולצות מכופתרות https://www.next.co.il/he/shop/boys/collection/schoolwear/shirts?p=1#0

טייצים ארוכים https://www.next.co.il/he/style/st701516/t39832

טייצים קצרים https://www.next.co.il/he/style/st987106/a05641

יחסית ללידר וכל מיני בזארים זה אולי יקר

אבל ביחס לפוקס/קסטרו וכו זה זול/שווה ערך

והאיכות בכמה רמות מעל

חולצות שבת לבנים זה מדי בית ספר שם וממש משתלם

המארזים גם

בחורף אני אוהבת את גינסים עם הגומי-

נראים מעולה ונוחים מאוד (לא אוהבת להלביש פוטר/טרניג... מרגיש לי פיג'מה)

ואנחנו גרים במקום קר מאוד

אז גם נעלים מחממות מעילים ובגדים טרמים שקשה יותר למצוא בארץ במחירים נורמלים

טייצים, מארזי חולצות, בייסיק, לפעמים תחתונים.

לפעמים מוצאת עוד פריטים שווים במחיר סביר או משקיעה טיפה יותר בתקופות שנח לי לא לצאת מהבית. הבנים שלי די מוכנים רק מכנסיים משם. מאוד נוחים להם ביחס למה שפה. בגיל הצעיר זה כן זול יותר מאשר בארץ שלא נגיד בשיא סוף העונה. בגיל של המתבגר זה כבר לא זול אבל זה די מה שהוא מוכן... הצ'ינו.

לתינוקות אני אוהבת את הסטים.....

במיוחד עם רוכסן ל-2 הצדדים.

פוטרים וסוודרים יקרים בכל הגילאים

פולו לבנות (צבע לבן) מצוינות.

חולצות פולו בכלל....

צ'ינו לשבת לבנים

בנות יש שמלות או טוניקות וטייצים טובים.

שמלות רק לגן.

מביה"ס מקפידה על אורך....

בנקסט זה במחירי ילדים (בערך מקביל 13-16Y) בארץ זה ממש יקר כי זה מידות שאין בבזארים- רק במותגים

עם פוטר בפנים ומה דק?

לכן לא מזמינה כי זה לא ברור.

נעימים כאלו לא כמו הסוג שעם פליז בפנים

סטייל אנגליה בחורף עם גרביים חמות גבוהות חחח. מאז לא הזמנתי מכנסיים מסוג פשוט.

מכירה את הבגדי גוף. מעולים למעברים. לחורף מעדיפה חמים.

לק"י

אבל מוכרים אותו גם בארץ. כמעט ולא נתקלתי במכנסי טריקו מבד כמו של החולצות.

לא מבינה מה הקטע...

אם אני צריכה כמות ולהמשך לשנים הבאות שווה להזמין אחד ולהחזיר ואח"כ מזמינים כמות ו"רצים" על זה בשנים הבאות.

זה מה שנח בבנים.

קטן- קונים אותו דבר מידה מעל....

אם כאן בארץ היא במידה 3-6 עכשיו, מה לקנות לחורף? (רוצה שיהיה לכל החורף. עכשיו עוד לא ממש חורף)

לפי מה שכתבת, כנראה הייתי קונה 3-6, אם את רוצה שיתאים לעוד חודשיים שלושה בערך.

אצלי 0-3 של נקסט התאים עד גיל חמישה חודשים (די תואם למשקל שכתוב).

אבל אין שם הרבה בגדים ממש חורפיים.

צריך למדוד את עצמך, מנסיוני טבלת המידות שלהם מדייקת לרוב. לפעמים המידות באמת טיפה גדולות אבל זה גם תלוי בגזרה של הבגד. הרבה פעמים הם כותבים אם זה אוברסייז או צמוד.

יש שם המון, גם חצאיות, שמלות, חולצות - הכל. ובמידות שאין בארץ בקלות. כמו כל קניה בחו"ל (ויותר מאשר אצל ילדים) יש כאן סיכון לחוסר התאמה, אבל מצד שני יש מבחר ואיכות של בגדים צנועים . שווה ממש לנסות. גם נעליים, גרביים, הכל מאד איכותי.

5 ב150-130 בד נעים ואיכותי

אין כאלו דברים פה במחיר כזה

או שניים והם מגיעים איכותיים ונשמרים ברמה גבוהה.

קונה בעיקר לבנים. הם לא אוהבים כל מיני. מעדיפים גזרה מסויימת ואז יש כמה צבעים וסגרתי מלתחה.

לבנות קונה טייצים ותחתונים.

מכירה את המידות אז לא צריכה להתלבט.

בעיני סוגר פינה.

אבל אם לך הקונספט לא מתאים הכל טוב.

כל אחד ומה שנוח לו

פוקס וכד לא מתקרב לאיכות של נקסט

וזה גם נוח לי

מזמינה מהבית ותוך כמה ימים נמצא בסניף דואר

כדאי לעשות

מצד שני אחוז הדיוק בה לתסמונת דאון הוא

גבוה מאוד מאוד כך שזה כמעט כמו מי שפיר

במידה ויוצאת תוצאה של חשד למשהו כמובן תעשי מי שפיר.

אבל אם יוצאת בדיקה טובה אז זה באחוזים גבוהים מאוד מאוד אומר שזה בסדר.

אז יש החזרים ממש גדולים בחלק מהפוליסות

נשאר איזה 1300 פער

כי עדיף להוציא כסף ולעשות בדיקה בטוחה

אחוזי דיוק גבוהים מאוד.

למכון פוע"ה יש הסדר עם אחד המכונים.

אם פונים דרך פוע"ה מקבלים חצי מחיר (יוצא 1800 ש"ח.)

פשוט פונים למזכירה, מבקשים שתפנה אתכם ואז המכון בדיקה יוצר אתכן קשר.

בהריון האחרון שילמתי 1800 שח, דרך כללית פלטינום החזירו לי 1450 ואת ה350 הנותרים ביטוח בריאות.

אם יש לי פסים זה כנראה בגלל שהגלגלים של המכשיר לא ממש נקיים

וגם הבנתי בכל מיני קבוצות שיכול להחות בגלל הרבה חומר גם

הייתי בטוחה שעשיתי את היחס לפי ההוראות אבל אנסה עם פקק אחד פעם הבאה.

איך את מנקה את הגלגלת? אני לא באמת יודעת איך לוודא שזה נקי כמו שצריך

בעיקרון רואים אם יש עליה סימנים/ אבק

ואם אין אז הכל בסדר

אני שמה חצי פקק בכל מיכל, וזה מספיק לגמרי.

אני מנקה את הגלגלת במים ועושה ניקוי אחרי כל שטיפה.

אני לא מלכת הניקיון, בכלל לא אבל לטעמי הוא מנקה סביר.

מה שכן לא תמיד מספיק להעביר את השואב פעם אחת וצריך לעבור פעמיים שלוש

כלומר לפי ההנחיות אפשר נראה לי יחס של 1:30 אני חושבת.

הוא לא עושה לך סימנים אחרי שאת מעבירה פעמיים שלוש?

היה כתוב שאני ראיתי 5 מ''ל ממה שראיתי

יש חדרי לידה של לידות טבעיות... אבל לא זוכרת פרטים