|שוק|

הייתי שואלת אותה בכל הכנות -

"בטעות שמתי לב שיש לך קעקוע..

חייב לשאול כי זה לא מסתדר לי.

אני מתנצל אם זה מכניס אותך לאי נעימות.."

אני לא רוצה גלות פרטים,

אבל זה לא במקום ש"פדיחה שראיתי",

זה במקום די מרכזי וגלוי לכול (אפילו אצל דוסות )

הייתי שואלת ישר ולעניין..

מה היא יצורה?

שהיא נורמלית לגמרי....

לפחות ככה חשבתי

באמת שהיא אפילו על גבול הבנאלי...

אחת שאפשר למצוא בכל מדרשה...

והיא באמת במדרשה...

הם דתיים מדורי דורות...

בס"ד לק"י.

כנראה היה לה פעם מעידה או משהו, והיציאה שלה הייתה קעקוע.

או שהיא באמת אוהבת קעקוע ולכן היא עשתה את זה.

בכל מקרה, אל תשאל אותה לגבי זה, 

אם היא רוצה, היא תספר. 

בטוח היא יודעת ומודעת שזה מוזר בעינייך,

אבל אם ממש מתחשק לך תשאל אותה,

אבל לדעתי, אם היינו לפחות שואלים אותי,

הייתי אומרת לך "אתה חי בסטיגמה", ולמה?

כי "דוסית חביבה" לא חייבת להיות עם חצאית ארוכה, אידיאלים והשקפות עולם דוסית וללא קעקוע,

ואם אתה חושב כך, יש לך בעיה. ולא לה.

אתה חי בסטיגמה, ולא היא. 

וזה באמת איסור תורה. לא הייתי יוצאת עם בחור כזה נראלי... אלא אם כן הוא חזר בתשובה. שלמה.

[כן, כן, אני יודעת שזו דמגוגיה]

הבעיה היא שלשון הרע מקובל בחברה, וקעקוע, חברתית זה נורא...

זה מה שעצוב...

לשון הרע..

אבל צודק שזה לא גורר בהכרח.

את שוכחת שקעקוע זה איסור תורה... זה לא קשור בכלל לסטיגמה...

זה לא נזם באף זה קעקוע!!!!

זה לא משהו שאת יכולה להגיד זה סטיגמה תתבגר... זה משהו שצריך לברר!!

שריך לראות אם היא מודעת לעובדה שזה איסור תורה (וזה אפי' לא איסור דרבנן...)

אי אפשר להקל באיסורי תורה... 

אני ממליצה לברר איך?? שאלה טובה... במיוחד שזה במקום שכולם רואים!!

צריך לבדוק..

התאורים של "דוסית חביבה" היו כדי לתת תמונת מצב ולא כי אני חיי על סטיגמה כזו או אחרת...

היא יכולה לשרת בצבא, לעשות קעקועים, לממש את נטיותיה ההפוכות וכו' וכו'.

מה כל הסטיגמות האלו?

דוסית חייבת להיות דוסית?

זו רק סטיגמה, לא???....

ולא, לא הייתי יוצאת עם מקועקע...

תשאל אותה פשוט, איזה שטויות היא עשתה בחיים שלה.

אני בטוח שגם לך יש כמה דברים שאתה עושה בחיים, והם גם לא בדיוק מותרים בהלכה. תשתף אותה בזה.

יהייה לך או דייט ארוך גדוש בחוויות, או דייט קצר, עם לחי אדומה מסטירה.

תהמר, מה בא לך!

לצערינו לא את כל משובות הילדות אפשר לתקן או להסתיר....

רבים מאיתנו עברו ועוברים על איסורי תורה. אולי בשוגג, אולי מתוך כניעה ליצר, אולי מתוך מרד נעורים כזה או אחר. יש עברות שלא מותירות סימן ועקבות בשטח, אלא רק בנשמתו של החוטא, והוא יכול לחזור בתשובה  והכל נשאר בינו לבין קונו, ויש עברות שמותירות רושם חיצוני, ואז מצטרפות גם הסטיגמה והרכילות של הסובבים והציפיות והאכזבות לכל תהליך התשובה. קעקוע הוא כזה... אז אם היא מעדה וחזרה בתשובה- אשריה. הייתי ממשיכה... אך אם הדבר נעשה מתוך צלילות דעת וללא חרטה לאחריו- הייתי חותכת. בשביל לדעת- צריך לשאול את פי הנערה מה פשר הקעקוע. בהצלחה!!!

ולא פוסל דברים באופן אוטומטי.

כתובת קעקוע כידוע הינו איסור תורה, יש להדגיש שעצם עשיית הקעקוע זה האיסור, אבל לאחר שכבר יש, אין בזה איסור. והיו רבנים שהמליצו "שראוי" להסיר, ולכל הפחות, במידה וזה מתאים, שאתה תעשה את המאמץ שלך לשכנע אותה שתוריד את הקעקוע.

וחשוב להדגיש שאין כל מניעה או השלכה הלכתית על הנושא (להתחתן עם בחורה בעלת קעקוע).

אז מה כן?

זה תלוי בך. מאוד יפה לצייר נסיכה מושלמת עם כל המעלות שבעולם, ובכללם גם מעלות "קודש" לפי הגדרה כזו או אחרת. אולם במציאות אנחנו פוגשים אנשים, בני אדם כאלו שחיים במציאות, והם עסקאות חבילה, יש להם יותר מצד אחד ופחות מצד אחר וייחודיות משל עצמם.

אני מציע לך לשאול את עצמך על עסקת החבילה, האם הבחורה הזו על כל מה שיש בה, האם היא... עבורך.

אם תאמר שכן, שלמרות שאולי הקעקוע מפריע או מוזר לך, אבל היא בחורה נהדרת מכל הפנים, שאתה בוחר בה או להמשיך את הקשר איתה, אז שום אופוזיציה לא תעמוד נגדך (לפחות לא אופוזציה שצריך להתחשב בה).

השאלה היא לא על העור שלה אלא עליך, על מה אתה רוצה ומה אתה יכול להכיל, וכמה אתה אתה אתה.

לא בהכרח פשוט, תחשוב טוב עם עצמך.

שיהיה בהצלחה 

תודה על הפורפורציה....

אהבתי את מה שכתבת!

"אין איסור להשאיר את הקעקוע".

בהחלט נותן פרופורציות בקשר למי שירד ועלה בחזרה.

יש היום מכונים לזה.

אם מישהי באמת מתחרטת על זה - סביר שהיא תנסה להסיר את זה.

יש המון חוזרים בתשובה שלא הורידו את הקעקוע.

כל אחד מהסיבות שלו-

מחיר גבוה,

כאב,

או אולי כדי לראות את הקעקוע ולהיזכר בימים לא טובים שהיו, ובכך לדאוג שהם לא יחזרו.

אם אתה אומר שזה גלוי, והיא לא מתאמצת להסתיר את זה אז אולי יש מקום לברר איתה את העניין.

יכול להיות שהייתה לה תקופה של ירידה מבחינה דתית והיא התחזקה אח"כ.

ולאלה שהזדעזעו מכך שמדובר באיסור תורה- יש כ"כ הרבה איסורי תורה אולי אפילו חמורים יותר שאנחנו לפעמים נופלים בהם אבל פחות מזדעזעים לשמוע שמישו נפל בהם. אז נכון שקעקוע הוא די טאבו, אבל אם זו הייתה מעידה שנעשתה עליה תשובה (גם אם לא באופן הפיזי), אני אישית לא חושבת שהייתי פוסלת על זה. 

[לא קראתי את כל התגובות, אז מחילה אם אני חוזרת על דברים שנאמרו]]

סימנים כאלה אומרים המון על הבחורה.

גיוס לצה"ל, קעקוע, עגילים תקועים-

כל אלה אומרים על השקפה מסוימת ועל רמת דת.

ואלו דברים חשובים ומהותיים מכדי להתלבט איך והאם לשאול עליהם.

אני בכלל סוברת שרמה דתית הכי חשוב שתהיה זהה בין הבחור והבחורה (כדי שהחינוך של הילדים בעתיד יהיה מאוזן) וקעקוע מעיד על השקפה ודעות מסוימות שחשוב לברר כבר בתחילת הקשר.

ולכן דעתי היא לשאול דוגרי, בעדינות כמובן, אבל לשאול בלי להסס.

ברור שאתה צריך לשאול אותה.

זו לא פאדיחה, אתם יוצאים למטרות נישואין, ואתה צריך לדעת, מה זה הקעקוע הזה!

חוויה אני לגמרי מאמינה לך שזה סיפור אמיתי...

אבל מה נסגל עם הפורום על כל השאלות האלו בזמן האחרון?!?!?!

יכול להיות שהיא עשתה את הקעקוע כשהיא לא הייתה דוסה.

ועכשיו היא שיא המצטערת על זה!

וכן צריך לשאול אותה מניין לה הקעקוע הזה?

למה ישר לדון אדם לכף חובה? אתם רוצים שגם הקב"ה

ידון אתכם בלי משפט לכף חובה?

לענ"ד, אם בעברה היא עשתה כל מיני דברים בעייתים וחזרה בתשובה שלימה - אז זהו, מה שהיה בעבר - נמחק.

ואם לא - אז לא.

לומשנה אם זה דוקא קעקוע או כל דבר אחר.

זה המשפט הראשון

בכל מקרה, לא משנה מה מי מאתנו יגיב פה, זה עניין אישי שלכם. אתה מסוגל לחשוב ולגלות מתי זה הזמן הנכון להעלות את זה, ויש צורך להעלות את זה, בעיקר כדי להפסיק עם התיאוריות, ההשערות והדמיונות, ולברר אחת ולתמיד מה היה ומה כיום.

חלק מהתגובות פה זועמות על עצם המחשבה ולא מוכנים אפילו לשמוע. אבל בחייאט, אנשים, בואו נהיה אמיתיים- אין צדיק בארץ שלא יחטא, וכן, גם על איסורי תורה לצערנו. הבעיה בקעקוע היא לא שהיא איסור תורה מפורש דווקא, אלא העובדה שאם למישהו היתה נפילה (וזה לא המקום שלנו לשפוט מי-מה-מו-מתי וכו'), נשאר סימן, ועוד איזה סימן...

בחברה שבה העיסוק בחיים של האחרים גוברת והופכת לצערנו להרגל, קל נורא לשפוט מישהו על דבר שרואים. ואם היית מגלה שהיא עברה על איסור אחר וחזרה בתשובה, אבל איסור כזה שלא נראה לעין? איך היית מגיב? איך היינו מגיבים אנחנו?

בתפילה לחזרה בתשובה שלמה ואמיתית לכולנו.

לא יצאתי עם הבחורה הנ"ל,

רק פגשתי אותה באירוע של המשפחה שלה...

השאלה באה כי נפגשתי עם מציאות שהעלתה בי שאלות,

האים הייתי יוצא איתה/ אם אחרת במצב דומה...

סליחה אם לא הובנתי

אשמח לשמוע עוד דעות וכיוונים...

תודה רבה לכל מי שהגיב!!

ב"ה

לענ"ד

תשאל מישהו שהיא אוהבת ובעיקר  מעריכה, על זה.

מכיוון שלא יצאתם למטרות נישואין, לא פלא שהיא לא אמרה לך על זה משהו.

בטח הנושא הזה עלה במדרשה... ולא יודעת מה הייתי עושה עם קעקוע (ח"ו)  על גב היד.

כפפות כל החיים?

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.

אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...

לק"י

אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.

(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).

אתה מספר שיש סיבה טובה,

אנחנו לא יודעים מהי.

סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.

למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה. 

אבל אם  הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה. 

לק"י
 

נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.

אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.

אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.

אני בהלם!!

אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.

אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.

שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.

שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.

והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,

אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.

אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.

בהצלחה.

@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?

אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש

אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד

מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.

אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.

אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.

רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..

אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא

אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה

סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן

אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.

ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).

אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.

אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -

שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.

אם אין לה סיבה .. 

תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב

אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור 

והיא לא ראויה להיחשף בציבור 

זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.

בטח לא אם שילמת מראש.

לק"י

ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.

(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).

הניסוח אכן די פוגע...

ניסיון אישי: אני הייתי גרושה בלי ילדים ומתמודדת OCD (הפרעה טורדנית כפייתית, כיף חיים)

את הגירושין כמובן אסור להסתיר וגם אי אפשר (ב"ה המשכתי ללכת עם מטפחת גם אחרי הגט)

והאוסידי היה ידוע לשדכן.

הציע לי בחור שמתאים לזה ויודע להקשיב ולהכיל

ב"ה אוטוטו חוגגים 8 שנים ו2 ילדים.

לאחרונה נפתחה קבוצה של מתמודדי נפש דתיים, אני בין המנהלות, אז אפשר לפנות אליי.

ומאושרים. ואשרי השדכן!

זה זמני

בשם הבחורה

ב. אינם באים בחשבון

ג. אני מלטף כל חתול שנקרה בדרכי