אולי היא  בכלל מתכוונת ל24 י-מ-י-ם...

<ציני-ציני-ציני>

כי אחרת לא מבינים אותי כנראה..

תרדו עליי..

אבל הרבה זמן לא הייתי פה..

אז אתם סתם מלכלכים

את יודעת,זה עולה להרבה אנשים לראש..

אבל באמת,אלירז,זו רק כתבה!!!

מובא בספה"מ (בספר המעניין) "כאוס" לג'יימס גליק,

שבפרוייקט מנהטן של אופנהיימר, הפרוייקט לתכנון

הנשק הגרעיני של אמריקה ב"לוס אלמוס" במקסיקו,

היה מדען יהודי אחד, שהיה טיפוס "חוישב" כזה,

מסתכל הרבה על עננים, והיה עושה ניסויים בעצמו

האם הוא יכול להרגיל את גופו ליממה של 26 שעות.

היממות שלו היו מדי פעם מתחילות - פעם בבוקר,

פעם בצהריים, פעם בערב...

(אני חשבתי - להתחיל יממה בבוקר?! איך אפשר

להיות ער בבוקר!?)

אלירז - או שאת ממש...אווט

או ששכחת את כולנ"ו

או שלא קראת את השירשור הכירות בשנתיים האחרונות

יש פה כמה וכמה וכמה

נורא מבאס לחשוב שאתה היחיד בן 24 ומעלה שכותב בפורום של בני 19,20..

והשרשור היכרות, אני לא מאמינה שאנשים מעיינים בו בשעותיהם הפנויות (מחילה על הבייבי שלך )

אז אני אוספת לעצמי רשימה...

ואם.. ו.. הם יתנו לי אישור..

אני אשלח להם אותה.. 

איך זה נשמע עכשיו?

זה לא חייב להיות למען היכרות זוגית

לפעמים נחמד פשוט לדבר עם מישהו שנמצא באותו שלב בחיים.. מבחינה נפשית, מנטלית וכו'..

אז זה בדיוק ההיפך מהיכרות זוגית אם מישהו אחר.

אבל לא נחפור.

אבל בשביל זה יש חברים בעולם האמיתי, לא?

שאת אוספת רשימת שמות לצורכי "שירות הציבור"?

חלש...חלש...

אני מהמרת על זה שאו שהחלטת להתחיל לצאת עם גדולים,או שאת בונה על להרחיב את חלקת הנדל"ן שלך בגן עדן.או שכל התשובות נכונות.

שסביר להניח שאם הם גבעוניסטים.. כבר יצאתי איתם באחד הגלגולים..

מזה כמה ימים מלאו לי 24...

בהחלט מעניין אם יש פה גם רף גילאים גבוהה יותר, זה בהחלט מרגיש לי משפיע על הנוחות שלי להשתתף בפורום וזה..

שבע"ה ביומולדת הבא נשקיף עליך מ(פורום אחד) למעלה!!

נשואים, אבל נשאר פה...

לא בהגזמה, אבל עד 6 שנים בערך מתחת זה הגיוני

אם היא בשירות והוא בתואר או שפער גילאים יותר מידי גדול

זה יקשה על השיחה ובד"כ חבל"ז

למרות שתמיד יש חריגים

אז אלירז - חוץ מזה שאנו יכולים לתת לכם מניסיונינו הדל

כל הכבוד על מאמצך - אולי תהפכי לשדכנית הלא רשמית של הפורם

ולא,אלירז.זה לא חיובי.

תשני קצת!

כשהתחלתי לכתוב פה לפני שנה וקצת היו פה כמה וכמה חברה בגילאי 20+ ואפילו כמה באזור השלושים.

אבל עם הזמן הגיעו יותר ויותר חברה מנוג"ה שנורא מתלהבים מזה מהם סיימו תיכון ולכאורה מוכנים להתחתן...החברה המבוגרים ברחו לכיפה או לפורומים בנושא זוגיות שמיועדים לחילונים

אני אישית מאד אשמח אם יפתחו פורום נוסף לחברה מעל גיל 22 למשל שבאמת יהיו בו שאלות על זוגיות ולא "מי ער".

או לחילופין שכל שאר החברה יחזרו לנוג"ה. אני חושבת שרוב השרשורים פה בהחלט יכולים להתאים גם שם.

זה אולי יהיה נחמד אם יפתחו פורום חברתי (כמו בכיפה)

כל אחד יכול להשתתף באיזה שירשור שנראה לו.

השליחה של "אחרים" לפורומים אחרים - אינה מכבדת את הכותבת.

להגיד שעברו מכאן לפורומים של "חילוניים" שעוסקים בנושאים כאלה (כלומר - ההיפך מאלה, כי הנושא לנ"ו, כשמו, הוא 180 מעלות מנושא "כאילו מקביל" במקומות כאלה, לצערנו), זו הוצאת שם רע לדעתי. בטוח שאין אפילו מיעוט-ניכר שעשה זאת.

ואינני יודע האם זה אומר משהו או לא, על מה שהכותבת חושבת שצריך להיות בפורום עם "שאלות על זוגיות" כלשונה (אינני יודע - כי אינני מכירה).

לדעתי, ממה שהולך פה יצמחו יותר זוגות בריאים ומכירים מאשר מכל מיני מקומות ש"מדברים על" עד זרא..

תודה על התמיכה.

וחוץ מזה- אפ אנשים פה זה אומר שהם חושבים שהם רוצים.. או מרגישים מוכנים..

ואם את חושבת אחרת.. חבל..

לכל אחד מותר להתבטא!

קודם כל, אני לא מבינה מה הבעיה בלעבור לפורום אחר או אתר אחר.

אני מכירה (לא באופן אישיש אלא דרך האתרים) חמישה אנשים שהפסיקו להיכנס לכאן ונכנסים לפורום בכיפה כי הרמה כאן קצת ילדותית. אין מה לעשות. תיכוניסטים וכאלה שבידיוק סיימו תיכון,   עם כל המוכנות שלהם לזוגיות  (ויש מקום לדון על זה) עדין כותבים בצורה די ילדותית. ככל שאנשים "מבלים" יותר זמן בעולם ההיכרויות (ולצערינו לא כולנו מתחתנים בגיל 20. חלקנו גם לא בגיל 30) הדילמות גם מעמיקות וצורת החשיבה מתבגרת. בפורום הזה אין מספיק כתיבה כזאת ואין מספיק אנשים שיכולים להבין דילמות ברמה קצת יותר עמוקה.

  לגבי הוצאת שם רע. אני אישית חושבת שהוצאת שם רע על החילונים. למה אתה חושב שהדיון בפורומים שם הם הם ההיפך ממה שיש פה? אתה באמת חושב שחילונים מדברים רק על הנושא אהחד שבאופן טבעי לא מתאים לדיון בציבור הדתי? אוי ואבוי אם זה מה שאתה חושב. אתה מכיר אותם בכלל כשאתה בא עם קביעות כאלה?

  אני עובדת בבית ספר חילוני ויצא לי לדבר הרבה מאד על זוגיות דווקא עם רווקים חילונים וחשוב שתדע שעד רמה מסויימת, הדיונים אצלם הם בידיוק כמו אצלינו. גם אצלם מתלבטים עם להיפגש עם מישהו עם פגם בגוף. גם אצלם מתלבטים איך לרמוז לגבר להשקיע יותר בקשר וגם שם מתלבטים מי אמור להתקשר למי אחרי הפגישה השלישית ומי משלם.

וגם על הנושאים האלה הם כותבים בפורומים של זוגיות של חילונים. זוגיות אצל, כמו אצלינו זה עולם רחב שכולל המון דילמות והרבה מהן, הן בידיוק כמו הדילמות שלנו.

נכון שהם לא שומרים נגיעה ונכון שקשר זוגי לפני חתונה כולל אצלם כמה דברים שאיו בקשר אצלינו אבל לנושא הזה בדרך כלל יש פורומים נפרדים. אין לי שום ציפיה שידונו בנושאים כאלה כאן בידיוק כמו שלא דנים בזה בפורום בכיפה (והאמת היא שממש נפגעתי מהרמיזה הזאת. חלק מהחינוך התורני שאתה עוסק בו  חייב לכלול לימוד לכף זכות לא?).

כן יש לי ציפיה שהרוב המוחלט של השרשורים כאן יהיה בנושר זוגיות. לא דברי תורה (אחד בשבוע מספיק). לא דיונים פוליטים, לא עדכונים מהחדשות, לא שרשורים של "מי ער", לא בקשות להתפלל לרפואת (אלא אם כן זה קרוב של מישהו מהפורום). אני מצפה שיהיו שרשורים עם שאלות על זוגיות, שיתוף בשאלות על דייטים ולמען השם, השתתפות רבה בצערה של מישהיא שביטלה אירוסין.

הפורום הזה הוא לא פורום חברתי של רווקים לפי ההגדרה שלו והוא לא צריך להפוך לכזה.

הכותבת הינה רווקה בת 27 תורנית, בוגרת אולפנא ושתי מדרשות שבניגוד למה שרמזו, לא מנסה להדיח את הפורום לכיוון שלילי, מאמינה בכתיבה מעמיקה ונקיה וחשיבה יהודית בוגרת  ומאחלת לכל הכותבים שנה טובה.

שימו לב לחשיבה המעמיקה והמבינה באתר כיפה. בהחלט אפשר ללמוד מהם. באתר כיפה יש פורום רווקים שעוסק בכל עולם ההיכרויות ויש פורום נוסף שהוא בעיקר חברתי ושם אפשר לכתוב כל דבר שלא קשור לדייטים (והמנהלים מאד מקפידים על הפרדה בין תכנים וטוב שכך).

אבל

יש עוד פורום שנקרא שלושים פלוס והוא נועד  לרווקים מבוגרים יותר. אני מניחה שהפורום נולד מתוך הבנה שרווקים בגיל 30, 40 הם בכל זאת שונים מרווקים בגיל 20-30. ההסתכלות על העולם מאד שונה. אני מודה שאני אוהבת להיכנס לשם לקרוא לפעמים אבל אני מקפידה לא לכתוב שם כי אני מבינה שאני לא מסוגלת להבין אותם. אני במקום אחר לחלוטין.

ואני חושבת שהתפיסה הזאת צריכה להיות גם כאן. בתחושה שלי יש פער עצום בין העולם של רוב הרווקים כאן (שהם בגילאים 18-23) לבין העולם שלי ושל חמשת (כן לירז. יש כאן רק חמישה) הרווקים שעברו כבר דייט ראשון ושני. הפורום כאן עד לפני חצי שנה בערך התאים לרווקים כמונו ועכשיו, כשהוא כבר לא בגלל ההגירה ההיסטרית מפורום נוגה, צריך פורום חדש. אפשר לקרוא לו עשרים פלוס ולרמוז בעדינות לחברה הצעירים כאן ולחברה של נוגה שהם מוזמנים לקרוא אבל עדיף שהם ישתתפו בשיח, רק עם הם באמת עם מנטליות של עשרים פלוס.

ומודה שכשהייתה לי שאלה רצינית, כתבתי אותה בכיפה, כי פשוט הרגשתי שזה לא מתאים לאווירה ולאוכלוסיה שפה.

אין בעיה לעבור לאתר אחר - אך לא לציין זאת כמראה על בעיה כאן. חמישה אנשים שאת מכירה, לא אישית, שעברו - זה אפילו לא מיעוט קטן.  כפי שהנחתי בתגובתי לעיל.

סימן שרוב אלה שפה, מרגישים כאן לא נוח.  על כן, להגיד - לי לא נוח, תואילו ללכת מפה, אינו ראוי לחלוטין.

לגיטימי לנסות ליזום פורום ל"מבוגרים" יותר אם יהיה לך ביקוש. לא לגמרי ברור. לפעמים טוב גם להם להרגיש את הרעננות שעם הצעירים מהם. ענין של טעם.

לגבי דילמות ברמה "קצת יותר עמוקה" - אינני מכחיש שיתכן דבר כזה, אך לא פעם זה פשוט דילמות מתוסבכות יותר. זו עובדה.  אז יש לכך מקום - אך לא תמיד יש מה להתפאר בכך. העומק שבפשטות והראשוניות - שם לפעמים בכיס הקטן דברים כאלה. אמנם לא תמיד.

לגבי "הוצאת שם רע על ה"חילונים" " - לא הוצאתי. ב"ה, אני אוהב את כל עם ישראל.

גם לא אמרתי שאין שם גם דיונים נורמליים.  אך כשמישהי "מתפארת" בכאלה שעברו לפורומים "חילוניים" - אז למה להזכיר שהם חילוניים?  לכן אמרתי שזה ההיפך מכאן. וכן - זה ההיפך.  זה לא איזה פרט שולי: השאלה אם היעד הוא להתחתן וזה בלבד - או, אכן, גם להתלבט מי משלם וכו', אך המטרה אינה דווקא החתונה - השאלה הזו היא הכל.  מי שלא מבין את זה - אינו מבין מאומה לדעתי.  

וזה שמעלים שם גם בעיות "נורמליות" - עדיין אינו מכשיר את הענין.  אדם מכאן אינו נכנס לפורום בעניינים כאלה, בגלל שיש שם "גם" דברים נורמליים.  אבל יש גם לא, מלבד הבנת המושג בכללו, כמו שכתבתי לעיל. ולכן דעתי, שלומר כאילו אנשים מכאן עוברים לפורומים "חילוניים" בנושא זה, זו אכן הוצאת שם רע. ובאמת זו עובדה שאינה נכונה.          

ציטוט: "אתה באמת חושב שחילונים מדברים רק על הנושא האחד שבאופן טבעי לא מתאים לדיון בציבור הדתי? אוי ואבוי אם זה מה שאתה חושב. אתה מכיר אותם בכלל כשאתה בא עם קביעות כאלה?"

במחילה, זה בראש שלך, ה"נושא" הזה.. אני לא הזכרתי. אמרתי שאין המשמעות שם "לקראת נישואין", אלא כאילו זה דבר גם בפני עצמו. וזה - כנ"ל - היפך כל האוירה והמטרה כאן.

כדאי להיזהר עם "עקיצות", "אתה מכיר אותם בכלל"... גם בהודעה הקודמת שלך הבעיה היתה עם חריפות - היתר של הניסוח.   מכל מקום, אני, כנראה, מכיר "אותם" יותר ממך..

מאיזו "רמיזה" נפגעת שראית לנכון לנסות ו"לפגוע" ע"י עקיצה, שחינוך תורני צריך ללמד זכות? הרי כתבתי מפורש שאיני יודע לגבייך כי איני מכיר אותך. למה להיפגע בכח?  אבל אני בהחלט פגשתי במקרים כאלה שהציפיה הממושכת לנישואין העבירה אותם קצת על דעתם, והנושאים והצורה שהם מדברים בהקשר זה, זה נורא עד מעורר חמלה, ולא בציניות. והם מאוד מעוניינים "לדבֵּר".. זה כזה תחליף לנישואין בפעל אצלם, רח"ל.

לגבי מה שאת מצפה מהפורום - לגיטימי.  אך את רואה שהרוב כאן מרגישים נוח איך שזה (ולדעתי, בצדק. יש כאן המון נושאים ישירים להגדרה של "לנ"ו", ומסביב - עוד דברים של אנשים שמרגישים שותפות כלשהי.. והרי הנושאים ה"אחרים" לא באים "על חשבון" המקום המוקצב לענייני לנ"ו)

אז איך את יכולה לבוא ו"לנפנף" כי שמעת על 5 שעברו מכאן?..

אני שמח (באמת) שאת תורנית ובוגרת מקומות תורניים, ושיחד עם זה יש לך עין טובה על אחינו ה"חילוניים" - ואני באמת מאחל לך שתזכי למצוא את זיווגך ההגון בקרוב.

ו.. קראתי שוב את דברי - ולא מצאתי בהם כל "רמיזה" שת מנסה להדיח את הפורום לכיוון שלילי.

אני גם שמח שאת מאמינה בכתיבה נקיה, אם כי חושב שכעסך טיפה גרם לנטות ממנה בסגנונן הודעתך זו.

ולגבי "חשיבה יהודית בוגרת" - מה אעשה, אני מקבל "אלרגיה" בד"כ כשאני שומע בעד חשיבה בוגרת וכד'.. לי אישית זה מצלצל כאילו אחרים הם לא כך...  יכול באמת להיות שזה רק בראש שלי. יש טוב בילדות ויש טוב בבוגרות - והכי טוב כשהם יונקים זה מזה...

לא מזמן אמרתי שצריך לפצל את הפורום ל3

עכשיו אני רואה- שצריך לפצל ל4....

<ה>

מסכימה איתך שצריך קצת מיקוד ורצינות

לא משנה הגיל של בני אדם- אלא שלא יהיו ילדותיים

ושהשנתונים הגדולים יותר ישמיעו קולם- כדי לגלות ש"אני לא הזקן הבודד פה" יש עוד כמה

כדי שיהייה שותף כאן... <צצצצצצצצצצצצ>

את אמרת שצריך לפצל ת'פורום???

הרי לא תמכת כשביקשנו לפתוח פורום חברתי לבוגרים... מחקת לנו שירשורים חברתיים שלא היו קשורים לזוגיות כלשהיא, ונעלת לנו שירשורים אחרים.

הייתי אומר את דעתי על החבורה הסנובית שיש כאן, אבל תצנזרי לי... אז בקטנה ככה: רוב מי שכאן, כאשר הוא בקיבוץ הזה של הפורום, זו חבורה של מתנשאים. וככה סתם, באחד על אחד, אתם הרבה יותר נורמלים. (אמרתי רוב, כי יש כמה בודדים שהם עדיין סנובים גם מחוץ לפורום, יאק!).

זה באמת מקום לרחף בו.

אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.

ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.

ענית תשובה מאוד מרגיעה בסיפא, פשוט תצא עם בנות שלא נדחקו לפני בשלות לדייטים.

אם זה גורף אז או שמאגר ההצעות שלך מזעזע או שיש סיבה אחקת וזה היה רק התירוץ. זה לא נורמטיבי סטטיסטית שעם כל הבנות לא עוברים מאותה הסיבה את הדייט השני.

נוטה לחשוב שזו לא רק "חוסר בשלות" מצידן, ושאם תהיה איתך אווירה נעימה וכיפית הן ימשיכו

אני לומד מטעויות ומשתפר ומבין איך לעשות דברים פעם אחת התעלמנו מהטריגרים ובפעם אחרת זה צץ משום מקום

קשה הזיווג כקריעת ים סוף

ההשתדלות היא לא רק לוגיסטית אלא גם להשתפר בתדר, ללמוד מטעויות וצעירויות, לקרוא את הבחורה, לרצות להיות נעים...

בהצלחה

ואם ההצעות ברובם הגיעו מאותו מקום/שדכן/שדכנית כדאי לשתף אותם ולהבין מהם איך להתמודד עם זה.

בהצלחה

לצאת עם בשלות יותר.

כדאי רק לוודא עם עצמך \שיחה עם חבר שבאמת זו הסיבה וזו לא גרסה מנומסת שלהן ל"זה לא אתה, זו אני". 

לא יודע אם הייתי כותב פתק, הייתי פשוט אומר לה פנים מול פנים שחשבתי עליה ורציתי לשמח אותה או משהו בסגנון כי תכלס בשביל זה קנית לא?

ואם בכל זאת מרגיש שחייב פתק, אז וכו.

אין כמו מילים על נייר כתוב

תתן לעט להוביל 

בדרך כלל אנשים אוהבים את זה שאוהבים אותם ואכפת לאנשים מהם, אז כדאי משהו שמראה שאכפת לך ממנה ואתה חושב עליה

מחמאה זה ממש טוב, זה יכול להיות מתובל בעקיצה, לא מממשנה מה.. גם אם אתה רוצה לכתוב משהו כללי ממליץ בחום שיהיה איפשהו ביטוי יותר ספיצפי ומכוון למסר שאתה רוצה להעביר

איזה, בהצלחה רבה

ושישדר מי שאתה, אל תנסה לשדר מישהו שאתה לא.

אתה מדהים בכל מקרה

לדעתי אם זה שלב יחסית מתחיל, אתה יכול אפילו לכתוב לה "רציתי לשמח אותך"

אם זה שלב מתקדם יותר אז אתה יכול לכתוב גם משהו יותר ארוך…

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

כלומר,

אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:

לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?

האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?

האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?

האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?

האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?

כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.

בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)

מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.

אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...

זה נכון מאוד, לאו דווקא בהקשר הזה. כמובן שבכל דבר שקשור לזוגיות.

זה מעגל יחסית חיצוני.. אבל כמובן חשוב לתת עליו את הדעת.

לא מבין למה ענית בהקשר הזה, הרי השואל אמר שהוא דווקא דחה הצעה על רקע משפחתי. משמע, הוא מבין שזה נושא רגיש שיכול להיות משמעותי.

נראה לי שיותר מועיל להגיד מה כן ולא מה לא בהקשר הזה.

לכן השאלות הללו שהבאת הן נועדו רק כדי להבין שזה יכול מורכב.

כמו שאת בעצמך אמרת, קשה מאוד לענות על השאלות האלה, אם בכלל אפשרי לענות עליהם..

לכן, נראה לי שיש צורך בשאלות בירור ביחס למקום החשיבות של השואל ביחד לנושא.

שאלות שיעוררו להבין מה היחס שלו לזה וה המקום אותו הוא צריך לתת לנושא.

את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.

ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.

בערך איך שאתה מתמודד עם החיים

או שזה זר לך

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

לאו דווקא רק בפן התורני.

לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.

אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.

אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.

אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.

וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.

אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.

מה דעתכם?

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

יכול להיות שכבר כתבו בדומה

תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.

החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.

תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...

גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.

תראה שיש ביניכם התאמה וכו'

אולי זו אשתך?

ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...

האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.

אנשים קשים זו התמודדות

וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה

בהצלחה וה יתן לך עצה טובה

שהתחתנה עם בעל תשובה - המשפחה לא קשורה לרמת הרוחניות של האישה. בכלל. מה שקשור זה ההחלטה שלה איפה להיות וכמה היא נחושה להישאר שם ולא להיות מושפעת.

הקשר היחיד למשפחה, זה כמה הם גמישים ביכולת להכיל את השוני ואם לא אזמה היא חושבת לעשות עם זה. ואת זה כדאי לבדוק ולברר כי אם זה בכיוון טוב ויש פתיחות - זה מעולה.

המשפחה שלי אפילו לא שומרים שבת חוץ מאחות אחת (ואנחנו משפחה גדולה) ואף אחד לא היה מהמר בחוץ שאני לא נראית דתייה מבית

נכון, זה אומר שעושים החלטות שהרבה פעמים הן לא פוטוגניות מבחוץ כזוג אבל הן כן תואמות את אורח החיים שבחרנו.

ואגב,גם בתוך משפחות דתיות ודוסיות יש הבדלים בהרבה דברים שצריך להכיל. אזלא בטוחה שיש לך איך לברוח מזה

אם היא בסגנון שאתה מחפש ויש לה מידות טובות, מה היא אשמה שהשמפחה שלה לא באותו סגנון כמוה?

האמירות המגמרא מדברו על תקופה שבה ההשפעה היחידה על אנשים, בפרט לאישה, הייתה המשפחה. היום אנשים הרבה יותר עצמאים לבחור את הדרך שלהם בעצמם.

כמובן כדאי לבדוק שאין בעיות קשות שישפיעו על ההתנהלות כזוג, אבל אם מדובר על משפחה שיכולה להכיל ברמה מינימלית, חבל לפספס על זה מישהי שיכולה להתאים.

אני ובעלי שונים מהסגנון של המשפחות שלנו, והקמנו בית משלנו בדרך שמתאימה לנו.

כמו כל אדם שמכירים ואפשר ללמוד ממנו

בטח אם יש הרבה חוויות משותפות ושיחות עומק

לשינוי בתפיסות ובעמדות שלי לגבי כל מיני דברים.

פחות בדברים פוליטיים...

לא בהכרח שינוי אבל כן דיוק ועיסוק בערכים חשובים ומשמעותיים שהיו נראים לי פשוטים מובנים מאילהם ופתאום כשלצד השני ברור כל כך משהו שלי לא כזה סגור זה פתח להתבוננות והתעמקות בנושא

וממילא נראה לי שגם שינויים קלים מתרחשים בהתעצבות הכללית שלי כאדם אחרי כל פעם שהיתה לי התבוננות כזאת

חוצמזה שאני נורא מנסה לקחת משהו טוב מכל הפגישות שהיו לי מתוך אמונה שה' שלח אותם בשבילי אם לא להתחתן אז כדי להשתפר וללמוד משהו 

לאחרונה יצאתי עם בחורה שהרגשנו פערים מסויימים בהשקפה הדתית (עניין יותר של ניואנסים, לא הכי גרונדזים)

מרגיש שזה נתן הפרייה מסויימת, זה אתגר אותי וזה זה הוסיף טוב בהקשר הזה, בהחלט למדתי מזה על עצמי.

מצד שני, שנינו אנשים שאוהבים לדבר על השקפה ויצא שלא מצאנו את זה בתור נושא משותף בגלל השוני בעניין ולשנינו זה היה בסדר גמור.

בהחלט יצא לי בעבר להתרם בעניין הזה, אפילו קניתי ספר שמישהי ספרה לי שהיא קוראת אותו... אבל לא זוכר הרבה פעמים כאלה.

ספרים שהמדוייטים המליצו, או שחקרתי תחום או נושא מסויים שעניין אותן.

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

חנוכה שמח🥰

עם הזמן זה צריך להתאזן לדעתי ושהאישה גם תתפוס פיקוד לפעמים ותביא רעיונות טובים, לפחות זו הזוגיות אליה אני מכוון.

אם אתם כבר יוצאים תקופה, אפשר קצת לבחון את הקשר. לבדוק שהיא מעריכה את המאמצים שלך עד כה, ושהיא מחוברת לקשר, חשוב שלא תיקח אותך כמובן מאליו..

אתה יכול להוריד טיפה מהגז, לראות איך היא תגיב.

לא לכתוב איזה יומיים ולחכות לראות: האם היא מתעניינת? חושבת עליך? מצפה לדייט הבא?

לא ממקום נידי שלך, שאתה מחכה לאישור שלה.. אתה לא זקוק לה. רק תן לה להיות מושקעת יותר בקשר בניכם.

אם היא אכן בעניין ולא סתם זורמת כי למה לא, אז היא תגיב ותתעניין.

ויותר מזה, לא רק שההשקעה שלה תעיד על רצון חיובי, אלא ההירתמות שלה לקשר היא שתעורר יותר חיבור ואהבה מצידה!

אנחנו כבני אדם אוהבים את מה שאנו מטפחים. וגם יודעים להעריך יותר את מה שבא במאמץ על פני מתנת חינם..

היא תעריך יותר כשתבין שאתה כגבר לא מובן מאליו בחיה.. אתה מישהו שראוי לרצות אותו.

כל זה במידה שאתה אכן רוצה לפתח את הקשר הזה הלאה. אבל אם אתה לא מתלהב כל כך אז זאת נקודה אחרת..

מה שכן, ברגע שתפעל ככה גם קשר מנומנם יכול להתעורר מחדש. גם מצידך.

אני אוסיף שיש הבדלי אופי בין בחורות, יש כאלו שמצפות שיחזרו סביבם הרבה, וכאלה שמההתחלה מסורות לעניין.

כדאי לחשוב על זה טוב, מיהי ובאיזה שלב אתם בקשר. האם הגיע הזמן לערב אותה יותר או להמשיך עוד במתכונת הזו..

קרה לי בעבר שלא חישבתי נכון את המצב ובחנתי מוקדם מדי את הבחורה.. היא לא ממש הבינה למה ניתקתי מגע. מבחינתה היא נהנתה בקשר וציפתה שאמשיך לקחת את המושכות.

בקיצור צריך רגישות והטיימינג חשוב. אבל זה בהחלט צעד שיכול להקפיץ קדימה קשר תקוע

זוגיות, היא, ובכן, משהו זוגי.

זה אמור להיות אינטרס של שנינו להיפגש.

אני לא מצפה שהוא יקבע עבורי איפה ומתי נפגשים. ("אם" מבחינתי כן תלוי בו, כי אם הוא לא מעוניין אין טעם שניפגש).

בעיני זה צריך להיות קביעה משותפת, שבאה מתוך שיח של שני הצדדים.

לגבי השיחות בין לבין - אם זה מפריע לך שאתה שולח ראשון - דבר איתה על זה! ככה יוצרים קשר של קרבה - מדברים ומשתפים (גם) על הדברים שפחות נעימים לנו.

כמובן שיש דרך וצורה לעשות את זה, ברגישות. לשתף אותה שאתה מרגיש שאתה יוזם כל דבר, ושזה לא המקום שהיית רוצה בקשר. ותשאל אותה איך היא מרגישה עם זה, ואיך היא רואה את הקשר.

זה הזדמנות לצלול לעומק גדול יותר. יכול להיות שהיא רואה את הדברים אחרת לגמרי, שהיא מגיעה מתרבות\מנטליות שונה לחלוטין, ואולי תופתע לשמוע מה היא מרגישה ומה היא חושבת על הקשר.

אם קשה לו לשלוח הודעה

יאללה בכיינים

בוא נשים את הדברים על השולחן אתה חייב לשלוח הודעה אחרי הדייט ראשון 

ככה לפחות בכל שלב הדייטים.

לגבי הפגישות איפה לעשות זה צריך להיות משותף דברו בניכם תגיעו בכיף למה שבא לכם .

לפני שתגיד לה מה אתה מעדיף שאל אותה "איך את עם זה שאני תמיד קובע ויוזם?" תראה מה זה בשבילה, תן לה לפרש את זה.

אם זה קשה לך מבחינה כזו או אחרת או שאתה תשמח למוערבות שלה, אתה יכול גם לשתף.. ככה זה נראה לי בזוגיות.

נ.ב - 

העולם אומר שנשים אוהבות שמחמאים להן.. אפשר לפתוח בכמה מילים טובות ;)

הניסוח: איך את עם זה שאני תמיד קובע ויוזם.

נשמה אתה רושם לאישה לא לגבר אתה זוכר את זה?

(זה עקיצה המשפט שלך 

מה עם עדינות?

וגם למה להיכנס לזה מראש

אם אפשר להגיד מה בא לך 

תגיד פשוט בצורה נכונה: " ואי את יודעת ממש עושה לי טוב לקבל ממך הודעה 

או 

"שאת משתפת איפה את רוצה להיפגש .. " 

ככה פשוט

אלא כדי להבין את המקום שלה. זה צריך להיות בשיחה ולא בהודעה, עם האינטונציה הנכונה והתעניינת כנה, להבין מאיזה מקום זה מגיע מבחינתה. (אישית לא חושבת שיש בעיה לומר קודם מה חסר לו ולא חושבת שיש בעיה קודם לשאול מה דעתה, רק רציתי לומר איך הבנתי את ההודעה)

אך ניסוח אחר שיותר טוב הוא יכול להשאל.

"זה כיף שאת זורמת עם הרעיונות והדברים שאני מביא, תודה לך היית רוצה להביא דברים והעלות רעיונות בעצמך? איך את מרגישה ביחס למה שאני מביא וליוזמות שלי?"

זה יותר טוב?

בהחלט לא טוב אם זה נשמע עקיצה. לא עלה על דעתי.. 

וכן, לא התכוונתי לאותם מילים.. אולי בגלל שאני אוהב קצת להתבטא בצורה צינית וזה מה שיצא חח

כאילו, אני כתבתי את זה בלי פילטרים, כי רק רציתי להעביר את המסר בצורה ברורה.

כמובן שצריך לשאול בצורה נעימה וחמודה.

תודה על החידוד

ואם אתה מרגיש שהדייטים שלכם -באמת- סבבה ויש פידבק ממש ממש טוב ממנה בזמן הדייטים,

אז לא הייתי מתעסק במי יוזם הודעה ראשון ומי יוזם לאן הולכים ומתי, לפחות לא בחודשים הקרובים.

אם כיף לה ככה, וכל עוד היא מתנהגת אליך יפה בדייטים וומשדרת שהיא בעניין לגמרי, אז זה דבר טוב.  אין טעם לנסות לשנות משהו כרגע.

זה בסה"כ חודש. אתה בונה את הבסיס כרגע. אח"כ תוכל לבקש ממנה מה שתרצה וכשיש בסיס, זה לא יפריע לה בכלל. הסבלנות במקרה הזה משתלמת.

אבל אם הדייטים עצמם גם לא משהו.

אז זו הבעיה העיקרית כאן ועדיף שתברר כאן יותר. תנסה לגשש מה היא חושבת עד עכשיו על הקשר..וכו'...

ושם תדע יותר אם באמת אכפת לה או לא ואם תבין שאכפת לה, שם תנסה להכניס לפחות את שליחת ההודעה (הייתי משחרר לגמרי את נושא מי מחליט איפה ומתי נפגשים).

בהצלחה.

שווה לתת לה גם להתאמץ על הקשר (כשמתאמצים ויש ניגוד מסוים זה מראה לה שאתה לא 'מובן מאליו' בעולם שלה, וזה מקנה למציאות שלך איתה, ולזמן הזה כשאתם בפועל ביחד, יותר ערך). אפשר להעלות את זה באופן מילולי כמו שהציעו, אבל אני חושב שכדאי להיות חכם ולגרום שזה יעלה מצידה. לא ב'פאסיב-אגרסיב' אלא בכנות. ברור שיש זמנים שברגעל אתה לא זמין לשוחח/להתכתב/להפגש עם חברים - וכרגע היא לא אמורה להיות מאוד שונה מהגדר הזה (מבחינת הזמינות שלך).

אז תעשה בחכמה, בלי לנסות להפוך את היוצרות, אבל לפעמים לתת לה לקחת אחריות וכו'.