אולי היא  בכלל מתכוונת ל24 י-מ-י-ם...

<ציני-ציני-ציני>

כי אחרת לא מבינים אותי כנראה..

תרדו עליי..

אבל הרבה זמן לא הייתי פה..

אז אתם סתם מלכלכים

את יודעת,זה עולה להרבה אנשים לראש..

אבל באמת,אלירז,זו רק כתבה!!!

מובא בספה"מ (בספר המעניין) "כאוס" לג'יימס גליק,

שבפרוייקט מנהטן של אופנהיימר, הפרוייקט לתכנון

הנשק הגרעיני של אמריקה ב"לוס אלמוס" במקסיקו,

היה מדען יהודי אחד, שהיה טיפוס "חוישב" כזה,

מסתכל הרבה על עננים, והיה עושה ניסויים בעצמו

האם הוא יכול להרגיל את גופו ליממה של 26 שעות.

היממות שלו היו מדי פעם מתחילות - פעם בבוקר,

פעם בצהריים, פעם בערב...

(אני חשבתי - להתחיל יממה בבוקר?! איך אפשר

להיות ער בבוקר!?)

אלירז - או שאת ממש...אווט

או ששכחת את כולנ"ו

או שלא קראת את השירשור הכירות בשנתיים האחרונות

יש פה כמה וכמה וכמה

נורא מבאס לחשוב שאתה היחיד בן 24 ומעלה שכותב בפורום של בני 19,20..

והשרשור היכרות, אני לא מאמינה שאנשים מעיינים בו בשעותיהם הפנויות (מחילה על הבייבי שלך )

אז אני אוספת לעצמי רשימה...

ואם.. ו.. הם יתנו לי אישור..

אני אשלח להם אותה.. 

איך זה נשמע עכשיו?

זה לא חייב להיות למען היכרות זוגית

לפעמים נחמד פשוט לדבר עם מישהו שנמצא באותו שלב בחיים.. מבחינה נפשית, מנטלית וכו'..

אז זה בדיוק ההיפך מהיכרות זוגית אם מישהו אחר.

אבל לא נחפור.

אבל בשביל זה יש חברים בעולם האמיתי, לא?

שאת אוספת רשימת שמות לצורכי "שירות הציבור"?

חלש...חלש...

אני מהמרת על זה שאו שהחלטת להתחיל לצאת עם גדולים,או שאת בונה על להרחיב את חלקת הנדל"ן שלך בגן עדן.או שכל התשובות נכונות.

שסביר להניח שאם הם גבעוניסטים.. כבר יצאתי איתם באחד הגלגולים..

מזה כמה ימים מלאו לי 24...

בהחלט מעניין אם יש פה גם רף גילאים גבוהה יותר, זה בהחלט מרגיש לי משפיע על הנוחות שלי להשתתף בפורום וזה..

שבע"ה ביומולדת הבא נשקיף עליך מ(פורום אחד) למעלה!!

נשואים, אבל נשאר פה...

לא בהגזמה, אבל עד 6 שנים בערך מתחת זה הגיוני

אם היא בשירות והוא בתואר או שפער גילאים יותר מידי גדול

זה יקשה על השיחה ובד"כ חבל"ז

למרות שתמיד יש חריגים

אז אלירז - חוץ מזה שאנו יכולים לתת לכם מניסיונינו הדל

כל הכבוד על מאמצך - אולי תהפכי לשדכנית הלא רשמית של הפורם

ולא,אלירז.זה לא חיובי.

תשני קצת!

כשהתחלתי לכתוב פה לפני שנה וקצת היו פה כמה וכמה חברה בגילאי 20+ ואפילו כמה באזור השלושים.

אבל עם הזמן הגיעו יותר ויותר חברה מנוג"ה שנורא מתלהבים מזה מהם סיימו תיכון ולכאורה מוכנים להתחתן...החברה המבוגרים ברחו לכיפה או לפורומים בנושא זוגיות שמיועדים לחילונים

אני אישית מאד אשמח אם יפתחו פורום נוסף לחברה מעל גיל 22 למשל שבאמת יהיו בו שאלות על זוגיות ולא "מי ער".

או לחילופין שכל שאר החברה יחזרו לנוג"ה. אני חושבת שרוב השרשורים פה בהחלט יכולים להתאים גם שם.

זה אולי יהיה נחמד אם יפתחו פורום חברתי (כמו בכיפה)

כל אחד יכול להשתתף באיזה שירשור שנראה לו.

השליחה של "אחרים" לפורומים אחרים - אינה מכבדת את הכותבת.

להגיד שעברו מכאן לפורומים של "חילוניים" שעוסקים בנושאים כאלה (כלומר - ההיפך מאלה, כי הנושא לנ"ו, כשמו, הוא 180 מעלות מנושא "כאילו מקביל" במקומות כאלה, לצערנו), זו הוצאת שם רע לדעתי. בטוח שאין אפילו מיעוט-ניכר שעשה זאת.

ואינני יודע האם זה אומר משהו או לא, על מה שהכותבת חושבת שצריך להיות בפורום עם "שאלות על זוגיות" כלשונה (אינני יודע - כי אינני מכירה).

לדעתי, ממה שהולך פה יצמחו יותר זוגות בריאים ומכירים מאשר מכל מיני מקומות ש"מדברים על" עד זרא..

תודה על התמיכה.

וחוץ מזה- אפ אנשים פה זה אומר שהם חושבים שהם רוצים.. או מרגישים מוכנים..

ואם את חושבת אחרת.. חבל..

לכל אחד מותר להתבטא!

קודם כל, אני לא מבינה מה הבעיה בלעבור לפורום אחר או אתר אחר.

אני מכירה (לא באופן אישיש אלא דרך האתרים) חמישה אנשים שהפסיקו להיכנס לכאן ונכנסים לפורום בכיפה כי הרמה כאן קצת ילדותית. אין מה לעשות. תיכוניסטים וכאלה שבידיוק סיימו תיכון,   עם כל המוכנות שלהם לזוגיות  (ויש מקום לדון על זה) עדין כותבים בצורה די ילדותית. ככל שאנשים "מבלים" יותר זמן בעולם ההיכרויות (ולצערינו לא כולנו מתחתנים בגיל 20. חלקנו גם לא בגיל 30) הדילמות גם מעמיקות וצורת החשיבה מתבגרת. בפורום הזה אין מספיק כתיבה כזאת ואין מספיק אנשים שיכולים להבין דילמות ברמה קצת יותר עמוקה.

  לגבי הוצאת שם רע. אני אישית חושבת שהוצאת שם רע על החילונים. למה אתה חושב שהדיון בפורומים שם הם הם ההיפך ממה שיש פה? אתה באמת חושב שחילונים מדברים רק על הנושא אהחד שבאופן טבעי לא מתאים לדיון בציבור הדתי? אוי ואבוי אם זה מה שאתה חושב. אתה מכיר אותם בכלל כשאתה בא עם קביעות כאלה?

  אני עובדת בבית ספר חילוני ויצא לי לדבר הרבה מאד על זוגיות דווקא עם רווקים חילונים וחשוב שתדע שעד רמה מסויימת, הדיונים אצלם הם בידיוק כמו אצלינו. גם אצלם מתלבטים עם להיפגש עם מישהו עם פגם בגוף. גם אצלם מתלבטים איך לרמוז לגבר להשקיע יותר בקשר וגם שם מתלבטים מי אמור להתקשר למי אחרי הפגישה השלישית ומי משלם.

וגם על הנושאים האלה הם כותבים בפורומים של זוגיות של חילונים. זוגיות אצל, כמו אצלינו זה עולם רחב שכולל המון דילמות והרבה מהן, הן בידיוק כמו הדילמות שלנו.

נכון שהם לא שומרים נגיעה ונכון שקשר זוגי לפני חתונה כולל אצלם כמה דברים שאיו בקשר אצלינו אבל לנושא הזה בדרך כלל יש פורומים נפרדים. אין לי שום ציפיה שידונו בנושאים כאלה כאן בידיוק כמו שלא דנים בזה בפורום בכיפה (והאמת היא שממש נפגעתי מהרמיזה הזאת. חלק מהחינוך התורני שאתה עוסק בו  חייב לכלול לימוד לכף זכות לא?).

כן יש לי ציפיה שהרוב המוחלט של השרשורים כאן יהיה בנושר זוגיות. לא דברי תורה (אחד בשבוע מספיק). לא דיונים פוליטים, לא עדכונים מהחדשות, לא שרשורים של "מי ער", לא בקשות להתפלל לרפואת (אלא אם כן זה קרוב של מישהו מהפורום). אני מצפה שיהיו שרשורים עם שאלות על זוגיות, שיתוף בשאלות על דייטים ולמען השם, השתתפות רבה בצערה של מישהיא שביטלה אירוסין.

הפורום הזה הוא לא פורום חברתי של רווקים לפי ההגדרה שלו והוא לא צריך להפוך לכזה.

הכותבת הינה רווקה בת 27 תורנית, בוגרת אולפנא ושתי מדרשות שבניגוד למה שרמזו, לא מנסה להדיח את הפורום לכיוון שלילי, מאמינה בכתיבה מעמיקה ונקיה וחשיבה יהודית בוגרת  ומאחלת לכל הכותבים שנה טובה.

שימו לב לחשיבה המעמיקה והמבינה באתר כיפה. בהחלט אפשר ללמוד מהם. באתר כיפה יש פורום רווקים שעוסק בכל עולם ההיכרויות ויש פורום נוסף שהוא בעיקר חברתי ושם אפשר לכתוב כל דבר שלא קשור לדייטים (והמנהלים מאד מקפידים על הפרדה בין תכנים וטוב שכך).

אבל

יש עוד פורום שנקרא שלושים פלוס והוא נועד  לרווקים מבוגרים יותר. אני מניחה שהפורום נולד מתוך הבנה שרווקים בגיל 30, 40 הם בכל זאת שונים מרווקים בגיל 20-30. ההסתכלות על העולם מאד שונה. אני מודה שאני אוהבת להיכנס לשם לקרוא לפעמים אבל אני מקפידה לא לכתוב שם כי אני מבינה שאני לא מסוגלת להבין אותם. אני במקום אחר לחלוטין.

ואני חושבת שהתפיסה הזאת צריכה להיות גם כאן. בתחושה שלי יש פער עצום בין העולם של רוב הרווקים כאן (שהם בגילאים 18-23) לבין העולם שלי ושל חמשת (כן לירז. יש כאן רק חמישה) הרווקים שעברו כבר דייט ראשון ושני. הפורום כאן עד לפני חצי שנה בערך התאים לרווקים כמונו ועכשיו, כשהוא כבר לא בגלל ההגירה ההיסטרית מפורום נוגה, צריך פורום חדש. אפשר לקרוא לו עשרים פלוס ולרמוז בעדינות לחברה הצעירים כאן ולחברה של נוגה שהם מוזמנים לקרוא אבל עדיף שהם ישתתפו בשיח, רק עם הם באמת עם מנטליות של עשרים פלוס.

ומודה שכשהייתה לי שאלה רצינית, כתבתי אותה בכיפה, כי פשוט הרגשתי שזה לא מתאים לאווירה ולאוכלוסיה שפה.

אין בעיה לעבור לאתר אחר - אך לא לציין זאת כמראה על בעיה כאן. חמישה אנשים שאת מכירה, לא אישית, שעברו - זה אפילו לא מיעוט קטן.  כפי שהנחתי בתגובתי לעיל.

סימן שרוב אלה שפה, מרגישים כאן לא נוח.  על כן, להגיד - לי לא נוח, תואילו ללכת מפה, אינו ראוי לחלוטין.

לגיטימי לנסות ליזום פורום ל"מבוגרים" יותר אם יהיה לך ביקוש. לא לגמרי ברור. לפעמים טוב גם להם להרגיש את הרעננות שעם הצעירים מהם. ענין של טעם.

לגבי דילמות ברמה "קצת יותר עמוקה" - אינני מכחיש שיתכן דבר כזה, אך לא פעם זה פשוט דילמות מתוסבכות יותר. זו עובדה.  אז יש לכך מקום - אך לא תמיד יש מה להתפאר בכך. העומק שבפשטות והראשוניות - שם לפעמים בכיס הקטן דברים כאלה. אמנם לא תמיד.

לגבי "הוצאת שם רע על ה"חילונים" " - לא הוצאתי. ב"ה, אני אוהב את כל עם ישראל.

גם לא אמרתי שאין שם גם דיונים נורמליים.  אך כשמישהי "מתפארת" בכאלה שעברו לפורומים "חילוניים" - אז למה להזכיר שהם חילוניים?  לכן אמרתי שזה ההיפך מכאן. וכן - זה ההיפך.  זה לא איזה פרט שולי: השאלה אם היעד הוא להתחתן וזה בלבד - או, אכן, גם להתלבט מי משלם וכו', אך המטרה אינה דווקא החתונה - השאלה הזו היא הכל.  מי שלא מבין את זה - אינו מבין מאומה לדעתי.  

וזה שמעלים שם גם בעיות "נורמליות" - עדיין אינו מכשיר את הענין.  אדם מכאן אינו נכנס לפורום בעניינים כאלה, בגלל שיש שם "גם" דברים נורמליים.  אבל יש גם לא, מלבד הבנת המושג בכללו, כמו שכתבתי לעיל. ולכן דעתי, שלומר כאילו אנשים מכאן עוברים לפורומים "חילוניים" בנושא זה, זו אכן הוצאת שם רע. ובאמת זו עובדה שאינה נכונה.          

ציטוט: "אתה באמת חושב שחילונים מדברים רק על הנושא האחד שבאופן טבעי לא מתאים לדיון בציבור הדתי? אוי ואבוי אם זה מה שאתה חושב. אתה מכיר אותם בכלל כשאתה בא עם קביעות כאלה?"

במחילה, זה בראש שלך, ה"נושא" הזה.. אני לא הזכרתי. אמרתי שאין המשמעות שם "לקראת נישואין", אלא כאילו זה דבר גם בפני עצמו. וזה - כנ"ל - היפך כל האוירה והמטרה כאן.

כדאי להיזהר עם "עקיצות", "אתה מכיר אותם בכלל"... גם בהודעה הקודמת שלך הבעיה היתה עם חריפות - היתר של הניסוח.   מכל מקום, אני, כנראה, מכיר "אותם" יותר ממך..

מאיזו "רמיזה" נפגעת שראית לנכון לנסות ו"לפגוע" ע"י עקיצה, שחינוך תורני צריך ללמד זכות? הרי כתבתי מפורש שאיני יודע לגבייך כי איני מכיר אותך. למה להיפגע בכח?  אבל אני בהחלט פגשתי במקרים כאלה שהציפיה הממושכת לנישואין העבירה אותם קצת על דעתם, והנושאים והצורה שהם מדברים בהקשר זה, זה נורא עד מעורר חמלה, ולא בציניות. והם מאוד מעוניינים "לדבֵּר".. זה כזה תחליף לנישואין בפעל אצלם, רח"ל.

לגבי מה שאת מצפה מהפורום - לגיטימי.  אך את רואה שהרוב כאן מרגישים נוח איך שזה (ולדעתי, בצדק. יש כאן המון נושאים ישירים להגדרה של "לנ"ו", ומסביב - עוד דברים של אנשים שמרגישים שותפות כלשהי.. והרי הנושאים ה"אחרים" לא באים "על חשבון" המקום המוקצב לענייני לנ"ו)

אז איך את יכולה לבוא ו"לנפנף" כי שמעת על 5 שעברו מכאן?..

אני שמח (באמת) שאת תורנית ובוגרת מקומות תורניים, ושיחד עם זה יש לך עין טובה על אחינו ה"חילוניים" - ואני באמת מאחל לך שתזכי למצוא את זיווגך ההגון בקרוב.

ו.. קראתי שוב את דברי - ולא מצאתי בהם כל "רמיזה" שת מנסה להדיח את הפורום לכיוון שלילי.

אני גם שמח שאת מאמינה בכתיבה נקיה, אם כי חושב שכעסך טיפה גרם לנטות ממנה בסגנונן הודעתך זו.

ולגבי "חשיבה יהודית בוגרת" - מה אעשה, אני מקבל "אלרגיה" בד"כ כשאני שומע בעד חשיבה בוגרת וכד'.. לי אישית זה מצלצל כאילו אחרים הם לא כך...  יכול באמת להיות שזה רק בראש שלי. יש טוב בילדות ויש טוב בבוגרות - והכי טוב כשהם יונקים זה מזה...

לא מזמן אמרתי שצריך לפצל את הפורום ל3

עכשיו אני רואה- שצריך לפצל ל4....

<ה>

מסכימה איתך שצריך קצת מיקוד ורצינות

לא משנה הגיל של בני אדם- אלא שלא יהיו ילדותיים

ושהשנתונים הגדולים יותר ישמיעו קולם- כדי לגלות ש"אני לא הזקן הבודד פה" יש עוד כמה

כדי שיהייה שותף כאן... <צצצצצצצצצצצצ>

את אמרת שצריך לפצל ת'פורום???

הרי לא תמכת כשביקשנו לפתוח פורום חברתי לבוגרים... מחקת לנו שירשורים חברתיים שלא היו קשורים לזוגיות כלשהיא, ונעלת לנו שירשורים אחרים.

הייתי אומר את דעתי על החבורה הסנובית שיש כאן, אבל תצנזרי לי... אז בקטנה ככה: רוב מי שכאן, כאשר הוא בקיבוץ הזה של הפורום, זו חבורה של מתנשאים. וככה סתם, באחד על אחד, אתם הרבה יותר נורמלים. (אמרתי רוב, כי יש כמה בודדים שהם עדיין סנובים גם מחוץ לפורום, יאק!).

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

הסבבים הללו מלמדות על האמונה שלך שיהיה טוב בהמשך,

מאחל שתזכי לטוב הזה במהרה ויתמלאו כל משאלות ליבך לטובה ויהיו לך כל הכוחות הדרושים לתהליכים הלא פשוטים והמוערכים הללו

אין לנו בתורה סיפור שמתאר את האמונה בהמתנה במציאת הזיווג.
כי באותה תקופה הכל התנהל אחרת וזה לא ממש היה קיים.
אבל יש ויש תיאורים של ציפיות קשות, שאנחנו יכולים ממש ללמוד מהם, לצפיות שלנו
אברהם ושרה ציפו תשעים שנה לילד, וה' מעולם לא שכח אותם. תמיד כשאברהם מתפלל לילד, ה' אומר לו שלא ידאג, אבל עוד לא הגיע הזמן.
גם על יצחק נאמר "ויעתר יצחק לה' לנוכח אשתו כי עקרה היא, ויעתר לו ה'". מה, פתאום אחרי עשרים שנה, הוא החליט להתפלל? ברור ש'ויעתר' זה על כל התפילות בכל העשרים שנה, וה' היה שם תמיד.
אפשר לדמיין את יוסף בבור אחרי שהאחים מכרו אותו וגם במצרים הוא יורד לשפל תחתית, בחודש הראשון הוא עוד יכל לחשוב, מה ה' רוצה ללמד אותי? מה זה מצמיח אותי? אבל כשעובר עוד חודש ועוד חודש, שתים עשרה שנה בבור! איך אפשר להחזיק את האמונה שה' לא 'שכח' אותו? אבל יוסף, גם במקום הכי שפל שיכול להיות, חדור באמונה בלתי מעורערת, ועונה לפרעה "בלעדי, א-להים יענה את שלום פרעה", ולאחים הוא עונה "א-להים חשבה לטובה".
ה' תמיד איתנו ולעולם לא שוכח!


 

עדיין לא יכולות/בשלות להגיע לעולם הזה;

המתיני מעט עד יעבור זעם......

בעז"ה שיהיה בקרוב טוב גלוי ומתוק

לא הייתי רוצה שכל מי שנשואה לא תעיז לדבר על הנישואים לידי, כי זה רגיש.

זה טבעי ונורמלי שאני מדברת עם חברות, והם מדברות דברים כאלה - וכן, גם על ילדים וכו'.

ואני רואה את זה כהחלטה שלי מה לעשות עם המידע הזה.

אם אני בוחרת להיעלב ולהתרחק ולא להיות חלק מהקבוצה שבה מדברים ככה -

אני מרגישה שאני גוזרת על עצמי בדידות וריחוק, ויצירת קבוצה חברתית שכוללת רק מי שאיתי במצבי, וזה עלול להיות לא בריא מבחינה נפשית.

אני גם יכולה להבין את מה שהיא כתבה בצורה אחרת:

שנים ארוכות של חיפוש, של רווקות לפעמים מובילים למחשבה במודע או בתת מודע של ייאוש, של לי זה כבר לא יקרה.

וכשזה כבר קורה - זה יכול להיתפס כ"תסמונת המתחזה" - זה לא אמיתי, זה לא שלי, אני עדיין בזהות הרווקית שלי - ולכן זה נראה כל כך לא מציאותי שהתחתנתי.

בעיני זה יכול להיות שיתוך של איזשהו מצב נפשי, לא ניסיון לדרוך על יבלות.

אפשר להגיד הכל, השאלה מתי ואיך.

ונשמע לי טריוויאלי שמה שהיא כתבה נאמר בקונטקסט לא רגיש.

וכן, אם אני רווק אני רוצה שיהיו רגישים כלפי.

וכן, בלי קשר לנושא של רווקות אני חושב שרגישות זה דבר שנכון טוב במידה הנכונה.

אז איך שנים? וגם אם היא אמרה  זה סבבה. אין לי בעיה לשמוע ולפרגן. אבל כל עוד זה לא שכל מילה שנייה זה “תראי מה הוא קנה”, “תראי מה הוא הביא לי”, “תראי מה הוא אמר”, “תראי את התמונות של ההריון”...

גם בזה אין לי בעיה כל עוד זה דרך אגב, פשוט כשזה כל הזמן זה כבר חופר קצת. שיחה של שעתיים רק עליה.. מרגיש שהיא שכחה שיש בה עוד רבדים חוץ מזה.

למרות שזה חמוד לפעמים 

-לשאול מראש את שני הצדדים אם יש דברים במראה חיצוני שקשה להם איתם והם עילה לפסול מבחינתם, ולפעול לפי זה.

-אם יש אפשרות להציע קודם לצד שפחות יתלהב בלי שהצד השני יודע שהציעו אותו. אולי לבקש פרטים משני הצדדים, ורשות להציע וכולי... ואח"כ אם התשובה שלילית להגיד שבסוף הצד השני תפוס.