הדשא של השכן ירוק יותר ...?חסידית.נט

 

אני מרגישה שאני חייבת לפרוק כאן משהו:

אני משקיעה במראה שלי ובביגוד כולל איפור ודברים נוספים כפי שבעלי מבקש וכפי שמקובל ומצוי אצל עוד נשים אחרות בקהילה ובסביבה שבה אנו חיים.

אנו ממש ממוצאים – לא מידי מודרניים וגם לא להיפך לצד השני.

למרות הכול ולמרות שאני יודעת ורואה שבעלי אוהב אותי ונמשך אליי מאוד.

אני מבחינה שהוא שם מבטים בכל הזדמנות שיש לו על נשים אחרות. אני רואה את זה בחנויות בסופרים בקניות או באוטובוס או סתם ברחוב או אפילו בשמחות משפחתיות ואירועים שונים.

אני מרגישה מאוד פגועה מזה ואני חשה כאילו אני לא מספיקה ולא שווה לו. יותר מכך, הרבה פעמים הוא אומר לי "למה את לא הולכת כך וכך. תראי איך היא לבושה, איך היא הולכת עם גרביים כאלו, או פאה כזאת או איפור כזה...", ועוד דברים בסגנון הזה.

כשהוא אומר לי את זה אני חשה נפגעת מאוד ואחר כך קשה לי להשתחרר מזה וגם כאשר אנו שבים הביתה אני לא שוכחת את זה כל כך מהר. לא פעם נוצר מתח ובגלל זה אנו לא מדברים, או מדברים מעט, למשך שעות וימים.  

מה עלי לעשות בענין. איך אני יכולה להביא אותו למצב שהוא ירגיש טוב איתי ושלא יצטרך להסתכל על אף אחת אחרת בחוץ.

שלום צדיקהאורה.

לילה טובקורץ 

תודה על ההשקעה שלכםחופר

ואוואנונימי (פותח)

בתור גבר

אני לא חושב שיש מסר יותר נכון לתת לאישה

זה דבר שחייב לשנות משהוא אצל הגבר במידה והוא נעשה כהלכה והבעל לא אוטיסט

לגבר כמובן הייתי אומר דברים אחרים על ההתנהגות הבעייתית שלו.


שכוייח על התשובה האמיתית והאמיצה והלא פוליטיקלי קורקט.

עם ישראל צריך נשים שאינן נגועות בתסביכי נחיתות פמיניסטים

אלא בעוצמה נשית יהודית אמיתית

לקחת לי את המילים מהפה...אנונימי (פותח)אחרונה
זה לא בגלל שאת "לא מספיקהד.
עבר עריכה על ידי ד. בתאריך ל' תשרי תשע"ב 02:54

ולא שווה לו".  זה לא בגללך בכלל.  זה ענין שהוא צריך לעבוד עליו. יצר כזה. 

 

ומה שהוא אומר - בוודאי שזה לא שייך. יש הבדל בין לבקש מאשה מה שלבעל נחמד - לבין "כמו מישהי".

 

 

צריך להגיד לו בנחת (אינני יודע אם את, או מישהו אחר שהוא שומע לו ויוכל להתגלגל לשיחה איתו): הרי מצד האמת, זה לא בסדר - בלשון עדינה - להסתכל על נשים אחרות. וכל זמן שעושים כך - תמיד יהיה משהו שכאילו רוצים. כי העיניים מביטות החוצה, וכאילו רוצים למצוא פורקן למה שעורר מבחוץ - באשה שלו. זה לא בריא ולא ראוי. 

 

 

ואת צריכה להגיד לו פשוט (אם זה "מתאים" לך): מה שאתה אוהב - בשמחה. אבל לא בגלל שראית מישהי אחרת כך. אלא בגלל שאתה אוהב שאני הולכת כך.

 

זה דבר שהוא צריך לעבוד על זה. להשתחרר מהענין הזה - תתמקדו ביחס ביניכם, לא רק בענייני מראה, תלבושת, ושאר "צרכים" - אלא בענייני יחס והתענינות אחד בשני. בשיחה נעימה, בקירבת הלב.  ובצירוף עבודה שלו על עצמו, והתחשבות הדדית לא בגלל "השוואות" - יש סיכוי שהעניינים ישתפרו. בעז"ה.

 

 

ענ"ד.

ד. מאוד צודק.המדינאי
אני לא יודע לומר יותר מאשר על עצמיאנונימי (פותח)

אני לא עוצם עיניים כאשר יש נשים בסביבתי, ועם זה גם כאשר אני נראה כ"שם מבט" זה ממש לא כמו שנשמע בתיאור שלך, לא מחפש משהי אחרת ולא משוה את אשתי לשום אחת.


ראשית, תדוני אותו לכף זכות, עד קצה היכולת שלך ויותר.

כמו שכתבו כאן, התמקדי בקשר שלך איתו, ביחס שלו אלייך.


וכמובן גם תאמרי לו שמפריע לך כאשר הוא אומר לך כך וכך, ותבקשי ממנו להמנע מכך.

ואולי פשוט תראי לו את ההודעה הזו..

שאלת:"מה עלי לעשות בענין. איך אני יכולה להביא אותו למצב שהוא ירגיש טוב איתי ושלא יצטרך להסתכל על אף אחת אחרת בחוץ."

אני אפרוט את השאלה ברשותך.

מה עלי לעשות בענין? את לא צריכה לעשות דבר.

איך אני יכולה להביא אותו למצב שהוא ירגיש טוב איתי ? ענית בעצמך:"בעלי אוהב אותי ונמשך אליי מאוד"

ושלא יצטרך להסתכל על אף אחת אחרת בחוץ. אולי הו לא "שם מבט" כמו שאת מבחינה.(כאן בא לימוד זכות)


יש צד לחשוב שאדם שרואה פגם מסוים אצל האחר כנראה יש לו עצמו מאותו הפגם, ולכן נראה לי הטוב ביותר כמו שכתבה 'אורה.' לעבוד על הצד שלך במשוואה. 

סליחה לאנונימי אבל טעיתתותי77

לנו לנשים יש משהו שאולי שיכלית קשה לך להבין אבל הוא קיים, אמיתי, ונכון וזה ההבנה לדעת כל מיני דברים בלי מדע מדיוק, ובכלל זה המבטים. יש מבט ויש מבט ומכיוון שגם עלינו הביטו לא פעם, אנחנו יודעות. פעם הרב לנסרי אמר שהקב"ה חבר של הנשים, הוא פשוט מספר להם הכל על הבעל, לא פעם בעל שואל את עצמו "איך היא ידעה?" פשוט כי אנחנו יודעות.

 

ולגבי חסידית המתוקה, אולי מה שאפשר זה עבודה על הזוגיות בראיה דתית, עברו על הלכות אישות ביחד, אולי על הרמב"ם. ככול שתגדילו את הכבוד ההדי בינכם המבטים שלו לא יהיו כאלה אלא רק מבטים חולפים ולא משמעותיים. מצרפת את דעתי לדן.

 

והמון בהצלחה ולחיים טובים ומאושרים ב"ה.

תודה לכל המגיבים לבינתייםחסידית.נט

 

אז ככה:

 

אורה תודה רבה ויישר כוח גדול. חלק מהדברים הבנתי, אך חלק כנראה שעדיין לא. הם מאוד עמוקים ויתכן שאחרי קריאה כמה פעמים שוב ושוב אבין.

 

למשל לא הבנתי מה הכוונה " ממילא הוא יעלה על מסלול כ"כ מחובר שהיופי הרוחני שלך כ"כ אמור להקריןבו דרך יופייך הגשמי וכל השאר יראו קופות."

 

לאנונינמי לא הייתי רוצה שבעלי ידע שאני גולשת כאן ועוד בנושא הזה.

 

ולדן ולתותי יישר כוח.

 

 

ביאור:אורה.

הכוונה, שהוא יעלה על המסלול הנכון שאז השמש של אורך האמיתי, הנשמה שלך תראה לו דרך גופך כמו קרני שמש 

ואז תראי לו היפה ביותר כי הוא אוהב אותך את נשמתך את אשתו.


הגוף שלך לא יהיה תחנה בפני עצמה שאז, כמו כל חומר.. יכול להימאס אלא יהפוך להיות יותר שקוף שדרכו תאיר נשמתך הצבעונית ןהכ"כ פורה ונצחית וכו' ולכן המשיכה אליו תהיה יותר רוחנית, יותר קרובה למילה אהבה.. וממילא לא תימאס לעולם אלא תפרה ותפרה לפי ההשקעה שלכם בפן הרוחני- הרבה ובשפע ללא הפסקה

ולתת גם אישה יפה.


אסתר מצאה חן בעיני רואיה . יש דיעות שהיא היתה לא יפה , אבל חוט של חן היה עליה, זו הרוחניות שהקרינה ממנה. 


יש שיעור שמדבר על זה .. של הרב יהושוע שפירא באתר בניין שלם, הוא נקרא פנימיות מול חיצוניות.


מדבר על יופי האישה בעיני בעלה בפן הזה.



חסידית.נט - אני רווקה וברוב פעירותי אני מגיבה >>אלירז

רק כדי להאיר על נקודה אחרת..

משהו לא מריח לי טוב פה בכלל.


הוא אולי מסתכל על נשים אחרות [חמור מאוד בעיני]

אבל את גולשת במקומות מסויימים ולא רוצה שהוא ידע.


אני תוהה אם את לא רוצה מכיון שלא בא לך שהוא ירצה לדעת את הכינוי

ואז יראה את השאלות שלך והזוגיות תיפגע? -

או בגלל שזו גלישה באינטרנט וזה לא מקובל במגזר?

או שזה אתר מזרוחניקי?

או כל מיני אפשרויות אחרות..


לא משנה הסיבה..

משנה רק היחסים ביניכם.. 

ולצערי זה לא נשמע שיש פתיחות, אמון וכנות - גם מצידך.


זו כמובן רק ההרגשה שלי מתוך מה שנכתב,

וסביר להניח מאוד שאני טועה והבנתי את הדברים באופן שגוי!!


האם אתם זוג שחי כל אחד לעצמו ונפגשים רק ברבדים וזמנים מסויימים?

אולי כמו שאמרו כאן רבים-

העמקת הקשר ביניכם, בצורה שתקרב אתכם במובן הנפשי העמוק

תגרום לזה שגם העיניים שלו יוסטו פנימה

ושניכם תוכלו לתת אמון מלא האחד בשניה והאחת בשני.


כולי תפילות שהזוגיות תפרח ותהווה עבור שניכם מקור לאושר וסיפוק 

במובנים הפיזיים והרוחניים!!!


המון בהצלחה!

לאלירז, את אמנם רווקה,עוד מישהי

אך עם השכל שבורכת בו, תמשיכי להגיב...

באמת, יישר כוח.

לא רוצה לפלוש אבל..אנונימי (פותח)

בתקופת שמבחינת חיי האישות המצב לא היה מרנין אצלנו(בהריונות למשל ) בעלי תמיד נפל בשמירת עניים והוא אחד שביום יום לא רואה שום אישה ובאמת לא רואה...

 

תבדקי תענין הזה...

אני לא מסכימה עם הגישה הזובטוב

ברור שצריך תמיד לבדוק שי בני הזוג מסופקים מחיי האישות ולדאוג לכך.

אבל אסור לתת לגיטמציה לפתוח עיניים על אחרות גם אם יש מצבים שלא מאפשרים חיי אישות בשיאם.

במיוחד כשמדובר בהיריון, לידה וכ' שזה אמור להיות ביחד. אז את מתארת מצב שאת סובלת בשקט את ההיריון והוא מרב הזדהות מחפש דברים . לא נראה לי שמותר אפילו להבין את זה. .

חבל שלא הבנת אותי בטובאנונימי (פותח)

התכוונתי שכשהיתי בהריון והיה קשה בענין החיי אישות מה שגרם לפחות.. היה לבעלי יותר קשה לשמור על העניים,

 

זה מאוד מובן לא שזה צודק אבל מובן,

 

מה שאני באה להגיד זה שצריך לבדוק מה קורה בפינה האינטימית של הזוג כי יש לזה השפעה על הכל,

 

גבר מסופק מאשתו לא פוזל!!!!!!!

הבנתי ואני לא מסכימהבטוב

ההנחה שלך שגבר מסופק לא פוזל היא לא נכונה. היא נכונה אצלךבבית ב"ה.

.גבר יכול להיות מאד מסופק ועדיין אם תעמוד לפניו פתאום איזו יפיפיה בלבוש מינימלי העיניים יקפצו לשם וצריך עבודה גדולה.

את צודקת שכדאי לראות אם הוא מסופק אבל זה לא אומר שאם הוא מסתכל על אחרות אז הוא לא מסופק. וחוץ מזה לצערי הנה את מאשימה את האישה במצבו הבעייתי של הגבר. (היא לא מספקת אותו אז הוא מסתכל על אחרות) ובמקרה הזה זה ממש לא נכון נראה שהיא מנסה למלא כל גחמה שלו, גם כשהדרישות שלו  למעשה משפילות אותה ומשוות אותה לאחרות.

אוי, איזה מעליב!מעשיה נאה

את אומרת לו משהו כשהוא אומר משפט כזה?

אני לא מכירה את כל מערכת היחסים ביניכם וגם אין לי טיפת ידע מקצועי אז אולי לא בסדר שאני בכלל מביעה דעה ומקווה שזה לא יהרוס משהו, אבל לא יכולתי להתאפק מלומר את דעתי (מתוך זעם על הסיטואציה):

הוא חייב לדעת שזה מעליב שהוא אומר משפט כמו 'למה את לא מתלבשת כמוה'. אני מקווה שכשאת כועסת עליו את מסבירה לו גם למה. מותר לו לרצות סגנונות לבוש או רעיונות מסוימים, אבל ממש אסור לו לומר 'כמו ההיא', אל תתני לו לעשות לך את זה. מקסימום גם אם הוא לא מצליח שלא לחשוב כך, שלא יהיה לו נוח לומר את זה בצורה כזו. אני חושבת שמותר לך להיפגע מאוד וגם 'לעשות בלגן' בגלל זה, ולא לשכוח מיד.

ואני לא חושבת שזה קשור לזה שהוא לא מרגיש טוב איתך ולכן הוא צריך להסתכל החוצה. אולי אם הוא יבין שזה מאוד פוגע בך ילמד לעבוד על עצמו, כי זו בעיה אצלו.

בנות יקרות זו התרבות היוםאנונימי (פותח)

בנים מסתכלים על בנות גברים מסתכלים על נשים  גם אחרי החתונה (מקורות ד"ת של א.ח. לא מזמן)

זו המציאות

זה השיח ברחוב

ואם בעלך לא ספון על איזה סטנדר בבית מדרש שלא מאיר בו אור השמש  אז גם בעלך סופג מהרחוב מהעבודה לימודים משפחה וכל מקום

 

שימו לב לקוטביות וההבדלים בין תגובות נשים לתגובות גברים בשרשור הזה .(נחשו מה אני)

 

הוא לא מחפש לך תחליף חלילה הוא פשוט סובל מיצר למרות שהוא חש שהוא נהנה ממנו.

 

נקודה לטובתו וגם להוכיח את הנ"ל היא העובדה שהוא לא מנסה להסתיר את היצר הזה אלא חושב שזה דבר בריא ואפילו דן איתך ומשתף אותך בדברים.

לא ציינת חיבור לתורה ולאישיות רוחנית בקהילה שלכם

אם אין תורה אז אין תרופה ! (בראתי יצר הרע ובראתי לו תורה תבלין) יש תקווה רק בהתחזקות ותפילות

אם יש תורה ויש אישיות רוחנית שמשפיעה עליו ... יש מה לדבר

דברי עם אשתו של הרב שיש לו השפעה עליו שיביא את הנקודה הזאת למודעות אצלו לא כבעיה אישית שהוא צריך להתמודד איתה כי הוא מייד יכנס למגננה. אלא כבעיה של דור  שגם עליה צריך לדבר בפתיחות

 

זוהי גם נקודת הרגעה בשבילך למרות  שהוא לא ישתנה מיד, כי זו לא רק הבעיה שלו אלא של כל הדור הזה

זו "התרבות" וזה "יופי אסטטי" ובלי שום רצון לפגוע בך אלא סתם חוסר מודעות  לשלילי שבזה(או מודעות וחוסר רצון לתקן)

 

 

 

אין מה להתרגש, כולם מסתכלים על כולםאלעד123

גברים על נשים ונשים על גברים, אפילו אם הם אומרים שהם לא מסתכלים כי זו דרכו של עולם.

השאלה היא מה הם עושים עם זה ואיך הם נוהגים כלפי זולתם או כלפי בני / בנות זוגם.

 

אם את נפגעת, ולעתים בצדק, פשוט תגידי לו בבירור ובתקיפות שאין לך עניין לשמוע דברים כאלה או "השוואות" בינך לבין אחרות ושישמור את המחשבות שלו לעצמו.

לא צריך להתפתל יותר מדי, צריך להיות ברורים וממוקדים.

מאידך, זה לא יזיק לאף אחד אם הוא או היא יענו לטעמים של בני זוגם וישתדלו גם להיענות להם.

יש אנשים שזה לא קשוראיזה יום שמח

כמה הבן זוג יעשה את בקשתם הם ימשיכו להסתכל ולדרוש,

 

לדעתי זה תלוי ביראת שמיים שלו וזה יותר מורכב מזה שהוא מבקש ממך,

 

כדאי לדבר עם מישהו שמבין בענין ויכול לעזור יותר כי נשמע ממך שהנקודה הזו מפריעה ולא עוברת בשתיקה.

 

בהצלחה רבה

קראתי את הכותרת - ראוי למחיקה.ד.

מה זה "אין מה להתרגש".

גם דבר לא בסדר שנכשלים בו - עדיין לא עובר לגדר "אין מה להתרגש". אלא הוא מצריך עבודה מתמדת.

יש מקומות ש"דרכו של עולם" לבגוד, אז גם "אין מה להתרגש"?  דרכו של עולם, איננה תעודת הכשר אלא משימה לעבודה גם אם ממושכת.

ובוודאי כשזו התוצאה.

ואם נמחק כל מה שלא נראה לנואלעד123

מה ומי ישארו סביבנו?

אלעד יקר,ד.

אני מגיב לך באמת מתוך סימפטיה אישית -

 

זה לא שאלה של למחוק מה ש"לא נראה לנו". יש הרבה דברים שלא נראים. גם מחלוקת לשם שמיים זה לגיטימי.

 

אך כשכותבים במקום שהוא מוגדר כ"דתי",דהיינו: מחוייבות בסיסית לדבר ה', "אין מה להתרגש", כאילו ב"אדישות", על דבר שחז"ל אומרים עליו דברים חמורים מאד, זה כבר אחריות לאוירה הסביבתית שזה יוצר.

 

זה אחרת לגמרי מאשר אם מישהו היה מסביר שזה ניסיון, או שרבים לצערנו נכשלים וכד' - במגמה לגרום לאשה לא להרגיש כאילו יש לה איזה בעל "פושע חריג" במיוחד..  (ואולי באמת לזה התכוונת. איני יודע וזה גם לא הדיון)

 

[ואגב, באמת לגופו של ענין, כדאי לאף אחד לא "להשלים עם זה" גם ביחס לעצמו - אפילו אם ייכשל שוב ושוב. אין ייאוש]

 

ועוד אגב - לפעמים קיצוניות מביאה לקיצוניות: מצד אחד "לא להתרגש" כביכול, מאידך - בגלל שהרגשת מוסרית נכון את הפגיעה באשה, הצעת "לומר בתקיפות" שהיא לא רוצה לשמוע מזה.

 

לדעתי, עדיף לא להפסיק להצטער ולהתאמץ על מציאות כזו - ולאידך, דווקא ההערה לא כדאי שתהיה "בתקיפות". בדרך כלל, בין איש לאשתו, מה שאפשר להסביר ולא "להגיד בתקיפות", עדיף. גם כשאכן מוסרית בהחלט יש לכך הצדקה.

אנחנו כאן בשיחה ידידותיתאלעד123

אם מישהו רוצה לשמוע דעת תורה הוא יודע איפה לחפש.

בשיח ידידותי בין אנשים החולקים חוויות ודילמות דומות לא צריך לדרוש כל זנב אות בכזו חומרה.

אנחנו לא פוסקים הלכות ולא נושאים דרשות אלא סתם מדברים ובמסגרת זו משתמשים בכל מני מילים ובכל מני ביטויים ולא צריך לחפש ולהעלות כל מני משמעויות נסתרות מאחורי כל מילה.

ולכן נראה לי שהמילים שבחרתי הן סבירות וראויות לשאלה  ואין טעם לדוש בהן.

 

 

א. מסכים - שיחה ידותית.ד.

ב. לא מסכים - בענין חומרת צורה כזו של ביטוי, ביחס להלכה , גם אם קשה לפעמים ביישום.

 

כנראה שנצטרך להישאר ב"קשר ידידותי", עם המחלוקת הזו..

הוא יהיה חייב לעבוד על עצמואלעד

למענך, וודאי למענו.


את מצידך יכולה להרים ולהדגיש בפניו תחומים אחרים בחייכם המשותפים,

וכך אולי להסיט את מבטו אלייך בחזרה.


אם המצב בלתי נסבל מבחינתך, ובצדק, כדאי לשמוע עצות מנוסות מיועץ נישואין.


בהצלחה רבה!

הניסוח... הניסוח...מאמע צאדיקה

אין לי עיצה או אמירה לגבי המציאות הזו

ונראה לי שעיצות על מבטים- צריך מרב שלו או חבר שקרוב אליו..

 

אבל יש לי קצת משו על הנינסוח- הדיבור

תגידי לו פעם- בנחת-

אתה יודע שהשוואות- זה דבר שפוגע? כמו שאתה לא היית רוצה שאני אני אשאל אותך- למה אתה לא מרוויח כסף כמו השכן?

(חובה! עכשיו להציע לו ניסוח חלופי) הרבה יותר טוב שלי- שאתה אומר לי את הדבר עצמו- אולי את רוצה ללכת עם שמלה אחרת? תהיי עוד יותר יפה ככה ממה שאת כבר! (ניסוח משולב מחמאה- חשוב)

או ניסוח אחר בסיגנון- עם האלמנטים האלו

 

ואת מצידך יכולה לומר לו- סבבה!

אתה בא איתי לחנות בגדים\ עליים\ פאות\ איפור\\\???

שיראה לך מה הוא אוהב (או שילך לאיבוד בחנות ויאמר- די!)

 

 

 

קדושהrafid

הרב אבינר הסביר פעם את דעת רבי עקיבא מדוע יכול לגרש את אשתו כשמצא נאה ממנה? אם הבעל בכלל יכול לחשוב שיש מי שנאה מאשתו סימן שיש כאן בעיה.

דבר נוסף כשהייתי בחור צעיר בישיבה ולא הוצאתי את האף מתוך הישיבה [פעם בשלושה שבועות נסעתי הבייתה באוטובוס מדלת לדלת , ולא הייתי ברחוב כלל]

יצא לי לאחר שנה להגיע לת"א וממש הרגשתי שאינני יכול להסתכל זה ממש כאב לי בעיניים. היום כשאני מסתובב יותר אינני מרגיש את הכאב הזה. אומנם לפעמים זה צורם לראות נשים שאינן דתיות ברחוב אבל לא כואב.

מה שיוצא מכאן הן שתי מסקנות:

א. אם מגבירים קדושה זה עובד. תדחפי את אישך ללכת לשיעורים גם אם לך לא כ"כ נוח הזמן. [תרוצים יש תמיד בדיוק ארוחת ערב ולהשכיב את הילדים וכדו']

ב. זה לא בגלל שאת לא נראית טוב לבעלך אלא יש בחורות שפשוט הולכות ערומות או כמעט כך ברחוב וזה מושך להסתכל- ויש צורך לעבוד על שמירת הראיה יותר.

יש לי למשל שתי דרכים לנסוע מהעבודה באחת מהן [הקצרה יותר]יושבות על הדרך שתי יצאניות אני משתדל מאוד לא לנסוע משם. כשסיפרתי על כך לאישתי היא שאלה מה יש סיכוי שתתפתה להן אמרתי לה שלא נראה לי אבל זה לא דבר טוב לעניים לכן יש להמנע מלעבור שם.

אינני צדיק אבל אני משתדל ואשתי משדלת אותי ללמוד כל יום גם לעצמי וגם עם הילדים , צריך לדחוף הרבה קדושה הבייתה.

ואולי לא לקחת את הבעל לקניון זו גם דרך?

'מלך עוזר'  - לאדם במאמציו.

לא מדובר בנשים חילוניותחסידית.נט

 

לצערי הרב הוא נמשך יותר לנשים מהמגזר שלנו חרדיות שהולכות בצניעות ולבושות מודרני בצורה שמושכת אותו וזה מה שמפריע לי.

 

בכל אופן בהחלט אני ינסה לגרום לו ללכת לשיעורי תורה וללמוד גם בבית.

לא ירוק יותראות והדר
עבר עריכה על ידי אות והדר בתאריך ג' חשון תשע"ב 08:39

חסידית יקרה

לדעתי כיום כמעט אין בחירה חופשית לא ליפול בשמירת עיניים אפילו (ובמיוחד) במגזר החרדי. עוד, יכול להיות שבעלך בעל אופי סקרן ואוהב אסטתיקה וזה גורם לו ליפול בזה עוד יותר, הסתכלות בנשים אחרות נעשה לו הרגל.

עד כאן, זה בינו לבין הקב"ה, אם הוא יבין את הרגישות שבראייה, איך זו משפיע בכל תחומי החיים, את הפן המוסרי העדין שיש בזה, הוא יצא מזה ולא יבזבז את המבטים שלו לשום דשא אחר.

הבעיה הגדולה, זה חוסר טקט או מעין גסות בה הוא מתנהג! עצם זה שהוא מסוגל להגניב מבטים לנשים אחרות לידך ולהתבונן בהן וגם אח"כ להציע לך את הסגנון שלהן, ללא התחשבות ברגשות שלך, חמור מאוד מאוד.

יש כאן אדם שאיבד את הרגישות לאשה שלו, ואת חייבת לדבר אתו על כך ולגלות לו שאת נפגעת ונפצעת מכך קשות. אם הקשר שלכם מספיק פתוח דברי אתו גלויות בדיוק כמו ההודעה שכתבת בפורום על מאמצייך ואל היחס שאת מקבלת וכו'. אם הקשר שלכם לא פתוח עד כדי לדבר אתו על כך, אז אולי תכתבי לו מכתב נוגע ללב כנ"ל, כמה שאת נפגעת מזה וכו'.

אוירה טובה בבית, ניגונים חסידיים אמיתיים מתנגנים כל הזמן (נגוני חב"ד וכאלה ולא הג'יפה המתקרא מזיקה חסידית) לימוד חסידות ומוסר וכמובן תפילה של אשה על בעלה משרים על האדם רוח טהרה וקדושה    

בהצלחה, ותזכי לנחת יהודי חסידי

היכן אנו חיים?אנונימי (פותח)

חסידית יקרה,


אני גבר דתי שנפל באינטרנט לא פעם ולא פעמיים. היה לי מאוד קשה לקבל את העבודה הזו, הדבר כמובן יצר מתחים משמעותיים מאוד ביננו והגענו למקומות קשיים מאוד מבחינה זוגית.

כיום, אני בטיפול ואני מבין שבזבזתי זמן יקר מאוד כשלא הלכתי לטיפול. הטיפול אינו מגדיר אותי כנכה, מפגר או פסיכופט אלא מאפשר לי לעבד בתוכי חלקים שלא הכרתי.

הדרך הזוגית עוד ארוכה אבל אני שמח שאני בכיוון הנכון.


אני מפציר בך - אנא לכו לטיפול, או שאם ישחבר קרוב או רב קרוב שיכול לשכנע את בעלך ללכת לטיפול מה טוב. חיי הזוגיות שלך תלויים בכך. בעל שאינו מבין מה הוא עושה כשהוא אומר לאשתו את הדרים הללו - צריך חינוך מחדש.

גם אני גבר וגם לי יש יצר ואוי לנו אם נגיד שבגלל היצר מותר לנו להסתכל.. כולם עושים.. זה הנורמה (?!!)


מאחל לך הרבה אומץ לצעוד בדרך הזו ומתפלל שה' ישלח לך ישועה ברכה ורחמים.



^^^^מסכימה שאסור לשתוק ולהשלים עם זהמה'

בשום אופן..

כל הכבוד לך שאת עומדת על זה.

אמנם זה מצריך מאישה הרבה כוחות נפש להיות לפעמים 'כנגדו' אבל לפעמים אין ברירה,למענה,למען הבית,למען האמת וגם בשביל הבעל,אסור להשלים עם מצב נוראי כזה.

אסור בשום אופן להסכים לתירוץ המסוכן הזה -"כולם ככה" א.ממש לא כולם ככה,יש אנשים טובים בעולם,אנשים ערכיים ונאמנים,ולא מעט ב"ה. ב.בלי השוואות,אבל זה ה תירוץ הנפוץ בפי כל עברין (בעיקר בנושא הנ"ל)

ג. אדם  שמרשה לעצמו ליפול בצניעות (בלי רצון לעבוד על עצמו ואפילו בלי להצטער ולהתנצל על זה) זה לא תמים בכלל,הוא פוגע בכל כך הרבה אנשים "בתמימות וטבעיות" ,גם באשתו וגם בילדים שלו ובטח שגם בבנות ובנשים שעינו פגעה בהן (גם אם לא נגע בהן חו"ח זה פגיעה) ואם היא יודעת ושותקת היא גם יכולה ח"וח לקחת באחריות.

וכמו שכתוב בשולחן ערוך,הכל מתחיל בעיניים "העין רואה והלב חומד וכלי מעשה מסיימים..."

לא באה להדאיג ולא להקצין,אבל בעינינים האלה צריך לדעת שיצר הרע זה אש ולא משאירים לו פתח להכנס.

נכון שזה מצב לא פשוט בכלל וצריך לחשוב איך מגיבים ,אבל ברור שלהשלים עם זה אי אפשר ולא צריך.

וחשוב שזה ברור לו שהיא לא מוכנה לדבר כזה .(ודווקא הבעל צריך לשמוח שאשתו מקנאה לו,אחרת המצב באמת בטטה)

 כדאי להתייעץ עם משהו שיודע (אולי הרב שמחה הכהן או הר' ימימה) או משהו שהאישה יודעת שיש לו השפעה על בעלה ושהיא יכולה לסמוך עליו שישפיע עליו בענין.

הלוואי שנזכה שכל הגברים יהיו צדיקים ומתוקנים כיוסף הצדיק והבנות צנועות ושמורות כשרה.

דומה לבעלי...אנונימי (פותח)

גם בעלי אומר שזה קשה לו והוא מסתכל .  מדי פעם רצה שאתלבש יותר אלגנטי כמו אחרות (חרדיות). לידי הוא לא מסתכל וגם לא אמר על מישהי מסויימת כך שאם לי זה היה קשה לך הרבה יותר!

בינתיים אני נעשיתי יותר צנועה והוא חשש שאני אהפוך ליותר מדי חרדית בלבושי- הוא דיבר עם הרב שלו שאמר- יותר טוב יותר צנועה מפחות צנועה....

בהחלט צריך לדבר עם רב הוא צריך לעבוד על זה שהוא כל הזמן מסתכל על נשים וגם על זה שהוא אומר לך עליהן!!!!  

כל השוואה גם אם בכלל לא במראה היא לא במקום (לדוגמא: אחרות מבשלות 10 מנות לשבת  למה את לא? )

אני מסכימה עם אחרים שאם בעלך רוצה סגנון מסויים וזה מתאים לך אז אפשר לעשות מאמץ אבל כל הזמן להסתכל על אחרות ולהגיד לך להיות כמותן זה ל א בסדר!

ניתן לדעת את ההבדל מראש- אם אומר- אולי תלבשי חליפות (לדוגמא) אז הוא רוצה סגנון מסויים אבל אם אומר למה את לא לובשת כך וכך כמו אחרות אז הבעיה יותר עמוקה.

אם תוכלי לומר בתקיפות שיפסיק להשוות והוא ישמע לך מצויין אך אם לא עלייך לפנות לרב ולראות אם צריך עזרה מקצועית.

הבעיה היא אצלו ואת לא צריכה לסבול!

 

 

טיפול נפשיאנונימי (פותח)

לאנונימי שלום, ראשית תודה על השיתוף והכינות. גם אני סובל מהיצרים ואני רוצה לדעת מה זה הטיפול, ואיזה דברים 'לומדים' שם. והאם זה טיפול פסיכולוגי?

תמיד אני מבולבל, האם החילונים שמרשים לעצמם וכו' אז אצלם זה בגדר הנורמה, כאילו זה לא יתר יצרים? הם מסתדרים בלי טיפול..

זה מעניין שחילוני ממוצע (לא פרוץ) יודע לללכת בין הטיפות, מצד אחד מרשה לעצמו, מצד שני הוא לא יושב כל היום באתרים מלוכלכלים. כך לענ"ד.

אשמח מאד אם תוכל לייעץ ולעזור לי

תודות

בענין החילונים..איזה יום שמח

זו טענה שאני שומעת הרבה מהמשפחה המורחבת שפשרנית יותר בדת..

 

למה לנו לא מזיז לראות פריצות ולכם שאתם משתדלים לא לראות זה מאוד מפריע..

 

התשובה שבעלי אומר: מי שכבר חולה לא ירגיש עוד קצת כאב...

 

מי שכבר חולה בתוך פריצות אז עוד אישה לא עושה לו כלום, הוא כבר כ"כ מחוספס ואטום

 

זה ההבדל, היצר שלהם מסתכם ביותר מלשבת באתרים מלוכלכים אלא במעשים.

או שיותר נכון לא להסתכל כמה כביכול מזיז לואורה.

אלא כמה חיובי יש לו.


הוא מצליח לחוות קשר חיובי , אמיתי משמח ?


כשהוא כבר צמא לחוות את הרגשת החסר והשלמתה מהבחינה האמיתית הוא מצליח? לא. הוא לא יודע איך. ואז גם אם ינסה, הוא יתנהג כמו עיוור באפלה כי הוא כמה שכבות מתחת , הוא לא יודע שקיים אור כזה בעולם, קשר ממלא , טהור וכה משמח, משמח באמת. ובאמת הם אנשים שמרגישים הרבה ריק ועצב בחיים. חסר להם שמחה, כיהם לא נוגעים בנקודה האמיתית של החיים.

והרמה הזו לא בנקודת הכבישה שלו.. הוא מסכן ואין לא מלאות בחיים

ובשביל לחוות קשר מהותי עם אישה (שהוא צמא לו רק לא יודע מה ואיך), הוא צריך לקלף טונות של קליפות וזה עבודה קשה, שהדרך היחידה להגיע אליה היא , לרצות את זה באמת ולהתחיל לעבוד- וזה משתלם.


הם לא יודעים להלך בין הטיפות , הם מתחת לטיפות הם שבעים אבל רעבים.. שבעים מכל הג'יפה כי תכלס היא לא נתנה להם כלום, רק ההפף ורעבים ללא נודע.




הטיפול שלענ"ד יעזור והשקר הגדול מכולם...אנונימי (פותח)

בהתמודדות עם היצר - רק תוספת אור ודרך ברורה.

תוסיף אור של תורה, אפי' דקה, אפי' שניה וזה מה שיעזור לך להינצל.

אמנם, אם יש לך מקום לחשוב שהבעיה היא נפשית - לך לטיפול פסיכולוגי.

אני לא איזה משוגע וכד' והלכתי במשך שנה לטיפול פסיכולוגי כל שבוע וזה מאד מאד עזר. א-ב-ל צריך לבחור בעל מקצוע עם קבלות...  (ד"א, אם היית מכיר אותי לא היית מנחש שהייתי בטיפול. האנשים הנורמטיביים ביותר זקוקים גם הם לטיפול...).

זה שקר שאין כמותו שהפריצות לא מפריעה לחילונים. חה חה חה הבדיחה הגדולה ביותר! כמו שחיים של סלבריטי הם הטובים ביותר (ולכן צריך הרבה סמים ואלכוהול, קצת להרגיע את ה"אושר הפנימי" המתפרץ שלהם).

מתוך י-ד-י-ע-ה, לא ניחוש, לא תיאוריה, לא הגיון. ע-ו-ב-ד-ו-ת בשטח: הם סובלים מאד מאד מאד.

זה יוצר בילבול גם אצל החילונים הותיקים ביותר. זה פוגע בזוגיות שלהם ובסתר ליבם - רבים מהם היו שמחים אם הגבר היה חוזר "קלות" בתשובה.

חתן נשרף בפנים כשכל החברים שלו נמרחים על אשתו ביום החתונה בריקוד ה"מסורתי". והוא הדין לכלה שחברותיה נמרחות על בעלה ביום חתונתה.

זה עוד לוקש ושקר וכזב שמוכרים לנו בשם ה"חופש" החילוני. דבר עם חילונים שבאמת קרובים אליך, שידברו באמת מה יש על ליבם (כמובן, לא אנשים סוטים שצריכים טיפול ספציפי, אל בריאים בנפשם) ותופתע לשמוע כמה סבל ואיזה כלא זה המתירנות.

כל זה מידיעה. ואם תחשוב על זה - גם ההגיון יכריח את זה. תחשוב אחי.

בת מלך! תזכרי שמגיע לך בעל שיאהב אותך ורק אותך!mk

נסי לדבר איתו על  זה, אבל תביני שגבר לא יכול לשטוף את העיניים כל היום אח"כ לרצות רק אותך  (גם אם הוא אומר לך ככה) ואת רוצה שיהיה נאמן לך גם בחלומותיו, גם כשהוא לבד בלילה, ובהחלט מגיע לך!!

ותרחיקי אותו ממחשבים וטלוויזיה זה מכשול עצום...

תאמיני ותגידי לו שאם לא הוא, גבר אחר יאהב אותך הכי בעולם ושהוא יחפש לעצמו מישהי שתהיה מוכנה לזה ויסתכל חופשי.

כמו שהוא לא היה רוצה שתלכי לדגמן מול גברים (בלבוש צנוע ומודרני) ושהם ישטפו אותך במבטיהם כך את אל תתני לו להסתכל על בחורות. חוץ מזה שהוא פוגע בכל אותן נשים שלא מעונינות במבטיו הבוחנים ובבעליהן שלא היו רוצים שיבחנו כך את נשותיהם.

יום טוב, סליחה על החפירה- זה חשוב מאוד!!!

נו באמת...אנונימי (פותח)

לילה טובקורץ 

תודה על ההשקעה שלכםחופר

בנים...אנונימי (פותח)

תבינו קשר בין בעל לאשה לא מתחיל מהמראה שלה.

נכון יש לנו ניסיונות גדולים, במיוחד בעולם פרוץ שהיצר מפתה מכל פינה

אבל זה לא קשור לקשר שלכם עם אישתכם!


מול היצר צריך ואפשר להתמודד בכל הכוח, אבל הקשר עם האישה הוא כ"כ אחר, כ"כ בנוי על הברית ביניכם גם אם היא מכוערת זה לא קשור לענין אתה אוהב אותה ויש לכם אידאל משותף שאתם עובדים למענו וזה דבר הרבה יותר גדול וחשוב.

אז נכון "דיינו שמצילות אותנו מן החטא" אבל זה שיך להתמודדות מול היצר. זה לא קשור לקשר בינכם.

יקרה,אנונימי (פותח)

לא קראתי תגובות אבל חושבת שמאד מאד חשוב לדבר על זה עם בעלך. לא ממקום כועס או מאשים, להראות לו את פגיעותך (שנראה שאינו מבחין ומודע אליה), לנסות לשאול אותו לתחושותיו. תקשורת כנה פתוחה ומחכבדת היא הבסיס בקשר. בהצלחה יקרה!!

תודה לכולכם פלוס עדכון אקטואלי לנושא מהיוםחסידית.נט

ערב טוב,

תודה רבה לכל המגיבים, והרעיונות שנתתם פה היה לי ממש כיף לראות כל אחד איך שהוא משתתף בצערי. תודה תודה!

אני רוצה לשתף אתכם מסיפור מהיום בבוקר. יצאתי עם בעלי לקניות בסנטר בירושלים היה הכל נחמד ונעים הסתובבנו שם וגם אכלנו. הוא אפילו קנה לי כמה דברים שרציתי. בקיצור, נהנינו.  

עד ש... בצהרים בדרך הביתה הוא אומר לי מה את אומרת על המוכרות בחנות שקנינו את הבגד הם נראות מאד יפות ואינטליגנטיות, נכון שהם נראות יפות, אל תגידי שלא.

אני אישית מאד נפגעתי מהדברים שהוא אמר. אבל האמת שהן באמת היו יפות והגבתי לו – נכון, אבל עם דקירה בלב. שהוא שוב פעם אמר לי את זה.  

זה מאד מעצבן אותי. אני כבר ממש מתוסכלת מהנושא הזה.  

אני השתדלתי להתלבש בבגד שהוא נהנה לראות את זה עלי, התאפרתי בשבילו וזה התודה שהוא נותן לי?

(אני חייבת להודות בזה שאני הזמנתי אותי להיכנס איתי לתוך החנות, כי רציתי שהוא יחווה את דעתו על הבגד לפני שאני קונה... כי אני רוצה שהוא יאהב את זה...)

כמו כן אשמח לשמוע מאלו שהציעו להפנות לטיפול, או כאן, או באישי, יותר פירוט על אופי הטיפול, למי ניגשים ומה הדרך לטפל בזה. האם זה טיפול תרופתי? או טיפול רגשי, או פסיכולוגי וכו', והאם ידוע מה משך הטיפול וסיכויי ההחלמה בנושא.

מודה לכולם מראש!!

מה היה קורה אילו...אנונימי (פותח)

היית אומרת לו נכון אבל אני יותר יפה מהם לא? הרי התחתנת איתי לא איתן..... נראה לי שהוא היה מבין לבד את המסר...

ולא תמיד צריך ללכת כ"כ רחוק לפעמים הגברים פשוט לא מבינים כמה פוגעות המילים, שיחה כנה וישירה על כוס קפה בשקט בל טלפונים אולי תעזור לברור.... בהצלחה!!!

חוסר טקט אינו בהכרח בעיה בזוגיותyr

לפי מה שאת מספרת בעלך אומר לך בלי היסוס משפט מטריף כמו "נכון שהן נראות יפות. אל תגידי שלא.." - ודווקא בגלל זה נרגעתי קצת.

בהתחלה הסכמתי עם מה שאנשים כותבים על היצר וכו' והזדהיתי עם לימוד הזכות על הנסיון וכו', כמו גם עם תחושת העלבון והצריבה שלך. אך כעת אני מבין שהבעיה היא פשוטה עוד יותר. הוא בכלל לא מבין שמפריעה לך ההשוואה הזאת! הוא לא חש לליבה של אשה, (ויכול מאוד להיות שהוא לא היה נפגע אם היו אומרים על גבר אחר שהוא יפה ממנו או מתלבש יותר אלגנטי ממנו וכדומה - רוב הגברים לא עושים עניין גדול מהשוואה כזאת). הרי אם היה מבין שזה מפריע הוא לא היה אומר זאת גלוי כל כך, אולי היה מגניב מבטים בסתר בגלל היצר שיש לכל הגברים... אך אם הוא מפטפט על זה בחופשיות, סימן שלדעתו זה נושא גיטימי לשיחה בין איש לאשתו!

ומכאן שאולי הוא לא נתברך ביותר מדי טקט - אך זה לא אומר כלום על כך שאינך מספקת אותו, ושהוא מחפש לרעות בשדות זרים ואני לא יודע מה עוד.

בעיות כאלה פותרים לאט לאט על ידי העלאה למודעות, ובודאי לא בשעת הכעס. למשל על כוס קפה לגלגל שיחה על נשים שנפגעות כשמשוים אותן לאחרות, אולי לספר סיפור על מישהי שבעלה אמר כך וכך, ואז "להזכר" כבדרך אגב בכך שגם הוא אמר ככה פעם וזה לא היה נעים במיוחד... אפשר "לצחוק" על זה באותו רגע - אך להוסיף שברצינות, - זה לא נעים, ואנחנו צריכים להפסיק את זה...

זה כמובן רק קצה חוט. ואני מקווה שעזרתי..

 

ואוהביו כצאת השמש בגבורתואנונימי (פותח)

הנעלבים ואינם עולבים שומעים חרפתם ואינם משיבים עליהם הכתוב אומר "ואוהביו כאת השמש בגבורתו"

 

במילים אחרות אחותנו חסידית הצדיקה בעלת המידות הטובות. מי שעוצר את עצמו בשעה שנעלב עליו הכתוב מעיד שהוא מאוהבי ה' ומאיר אור גדול בהתגברותו .

 

אשרייך שלמרות העיסוק בנושא ואחרי כל מה ששמעת פה לא פעלת "מהבטן" בזמן אמת ואת עדיין שוקלת את תגובתך במאזני השלום והשלווה שתמיד ינחלו בביתך.

 

(המשך תגובתי "בנות יקרות...)

 

צריך לחלק את העניין ל2

א. יחס אלייך וטאקט

תלוי בטיב יחסיכם אם אפשר רק להגיד לו שנראה לך שלא שיך שיגיד לך דברים כאלה.

למה לא שייך??  שוב לפי הכירותך מה הכי פחות נפיץ מבחינתו וממה יעשה הכי פחות סרטים. (או פגיעות שלך או נראה לי שזה לא צנוע הדיבור על נשים אחרות וכו. )

 

ב. שמירת העיניים של בעלך אין לי הרבה מה להוסיף על הנ"ל רק שתחברי אותו לתורה בעדינות האופינית לך ובחכמת נשים שבך לא בלחץ.

צר לי שאיני יכול לייעץ לך בענייני טיפול אך נראה לי שמדובר על משהו ריגשי פסיכולוגי

אני מאמין יותר בפן הרוחני

אם הוא יתחבר לתורה הרווחתם כפליים

ואם לא אז מי אמר שיסכים ללכת לטיפול אחר בכלל?

 

אגב בשיקולי ריווח מול הפסד אולי עדיף שתלכי לקנות בלעדיו? אם לא יאהב אז תלכי להחליף.

 

רצונותייך טובים ודרך פעולתך שקולה ומדודה הוסיפי בתפילותייך ותראי ברכה בביתך

חודר בדיוק על התגובה שכתבתי לעילד.

ומוסיף. את היית צריכה בשקט ובשלוה להגיד לו: אתה מעליב אותי. לחברה לא היתה לי שום בעיה להגיד שהן

 

יפות או לא. אני לא מקנאה בזה. אבל אתה בעלי, איש, שמצד האמת אסור לך להסתכל בנשים אחרות ולהנות

 

מיופין. אז אם אתה לא מצליח לעמוד בזה - אתה צריך להרגיש לא נוח עם זה, לעבוד על זה, ולא להוציא עלי את

 

מה שלא הצלחת לחסום.  בתור אשתך - אני לא רוצה להיות שותפה ל"חוויות" שלך מאחרות.  כמו שאני אוהבת

 

אותך ומתמקדת רק בך - אני רוצה שגם אתה תאהב אותי ותתמקד רק בי. ואם נכשלת - לפחות תרגיש לא נוח עם

 

זה ובוודאי לא תוציא את זה עלי.

 

אם האוירה תתאים - את יכולה אחרי דבר כזה לנסות להגיד בחיוך: טוב, אז אתה רוצה שעכשיו נתרגל את הענין,

 

נסתכל רק אחד על השני, נדבר ונמקד רק זה בזה?....  ותדברו על עניינים אחרים, על כוס קפה...

 

 

ויש להעיר שה"הן באמת היו יפות" שלך - הוא אחרת לגמרי ממה שהוא מתכוין בזה. זו לא שאלה של ניתוח

 

עובדתי..  וזה דבר שצריך לעבוד עליו, ובוודאי לא לומר לאשה.

תיקון: *חוזרד.
ייתכן מאוד שזו תגובת יתראנונימי (פותח)

מהפורום ומהכתבה אי אפשר לדעת הרבה, אבל ייתכן מאוד שכל מה שהבעל רצה לעשות זה לעזור קצת לבחור בגד והציע בגד כמו ההיא או ההיא. עצם העובדה שאין לו טקט מראה שהוא לא כל כך בעסק של נשים, וזה בא יותר מתמימות מאשר רוע לב חס וחלילה.

 

וגם האשה השואלת, גם היא לא מכירה כנראה דברים נוראים שיכולים להיות באמת, לכן גם מבט מפחיד אותה.

 

הרי הבעל לא התחיל לדבר או להצטחק עם נשים אחרות, בסך הכול העיניים שלו נמשכו לא לכוון הנכון. גם זה יכול להיות בגלל שהוא מסוגר בתוך עצמו ומתבלבל קצת רק למראה של אשה אחרת.

 

 

בברכה לחיים נעימים ומאושרים. רוב נחת לשניכם יחד.

לא מסכימה עם אנונימי בכללתותי77

 "סתם הסתכלות" שהוא נהנה ממנה והרי ציוו חז"ל לא להסתכל על אצבע של אישה אם נהנה ממנה. יסלחו לי - או שלא - כל המתיפים והמתיפיפים מאחורי המודרניזציה והפריצות של הדור, אבל יש פה בעיה הלכתית וזה לא סתם, וחפיף, ושטיות, ועובדה שחז"ל צודקים כי יש פה אישה שצריכה להרגיש מלכה והיא מושפלת,ואפילו אז אתם לא רואים מה לא בסדר???

 

ולגביך צדיקה שלי, דברי איתו מהר כמו שדוסית2 כתבה, על כוס קפה בשקט ובלי טלפונים, זה חייב להפסק, קודם המילים, וב"ה גם המבטים.

 

בהצלחה בהצלחה בהצלחה

אוי לא נעים בכללאורה.

לילה טובקורץ 

תודה על ההשקעה שלכםחופר

יש אמת בדברייך. אבל...אנונימי (פותח)

לילה טובקורץ 

תודה על ההשקעה שלכםחופר

דיברתי על קנאות של זקוקהאורה.

תראה מה כתבתי.



וזה שזה ממיס בעלים, זה לא סרט אלא צורך שה' ברא בתור יחס משפיע מקבל.

זה טהור ורצוי. (שוב לא בצורה שגבר מרגיש ארנולד שוורצנגר איך שקוראים לו, אלא  מרדכי היהודי, אברהם אבינו, משפיע בצורה יהודית ולא דאווינרית פוזיונרית כזו.)

ולכן יש פה יעילות כי זה לעורר את הקשר הגברי של הבעל לקשר שלהם בצורה של להוסיף טוב.

אבל פחות דיברתי מצד יעיל, אלא יותר היה תמוה לי שאין זעקה פנימית שחייבת לדעתי להיות , כן אפילו באינסטינקט.  

זה אמור להיות הטבעי. ולכן היה נראה לי משהו קצת תמוה בצורת קשר.  האדישות .

קודם כל אני מודה לך על התגובהחסידית.נט

אני לא הטיפוס של צעקות אבל אני כן מעירה לו על זה.

 

ב"ה באחרונה התקשורת בינינו בכל הנושאים כולל בנושאי אישות הולכת ומשתפרת פלאים.

 

 

 

 

קודם כל - לא להתייאש !!!! וההמשך:אנונימי (פותח)
עבר עריכה על ידי שקט בתאריך ד' חשון תשע"ב 01:50
עבר עריכה על ידי שקט בתאריך ד' חשון תשע"ב 01:45
עבר עריכה על ידי שקט בתאריך ד' חשון תשע"ב 01:42

קודם כל - אני כותב את הדברים מנסיון, לא רק שלי. ואני מאמין בפיתרונות ולא בהשלמה וכניעה. כי יש ה'.

והאמת היא שאני כל כך מבין את הקושי שלך ונרגש מאד מאד(!!!!) מצערך.

דעי לך שאת אישה נהדרת, שעושה הרבה מאמץ למען בעלה(מה שתיארת לעיל, וממש לא משנה מה את לא עושה), ואני מאמין שאם את מתאמצת כך - הבחור צריך להיות ממש בחור טוב ונחמד ואני מאמין שכך הוא באמת.

זה קודם כל, שיהיה ברור. 


גברים עם טבעיות (גשמית) בריאה [ברוך ה' !] מתמודדים הרבה בכל הקשור לשמירת העיניים.

בעלך לא חריג. 

אבל... תחושת העלבון שלך מאד(!) מובנת מאידך.

לדעתי, הדרך היחידה לשנות את המצב הנ"ל היא פתיחות נפשית, הבנה הדדית, והרבה הרבה שיעורים בזוגיות.

אסביר את דברי:

ראשית, חשוב שבעלך יבין איפה את עומדת ביחס למצב שבו הוא מסתכל על אחרות. את יכולה לדבר על

זה, אבל בנחת(!), מתוך הבנה לקושי שלו, והבנה שלא הוא, ולא את, מושלמים. יש לכולנו עוד הרבה מה לשפר...


תסבירי לו בלי להטיח אשמות או הטפות מוסר. פשוט להסביר מה קשה לך(!!!) בזה. כמו להגיד שזו "חולשה" שלך... אל תנסי לקחת את הצדק והמוסר לצידך(!) הוא לא יוכל לקבל את זה ולא יסכים לקבל שום מסר. לכן ההסבר צריך להיות על הקושי שלך, בלי שום קשר אליו. [מה את רוצה, מה קשה לך, כמה את מנסה ולא כמה שהוא רוצה יותר מידי, או לא בסדר, או לא מוסרי וכו'].

רק כך תוכלי לנסות להוביל אותו להכיר בזה שהנטיה הזו להסתכל על אחרות היא ג"כ חולשה. להבין שזה לא בסדר, גם אם זו התמודדות קשה שלו.


את השאר, ואני אומר זאת בעיקר לאור מה שאני מבין מהתיאור שלך את המצב, תני לאחרים לעשות.


אולי גם את יכולה להביא אותו להבנות עמוקות שישחררו אותו מהתלות במבט חיצוני.

לי אישית קשה להאמין שבעלך, שנוטה כרגע למבט שכזה(כפי שתיארת, וזה טבעי) יוכל לקבל ממך תובנות שכאלה. דברים כל כך עמוקים בהבנה צריכים שיבואו מתוכו, לא ממך.

וזו הסיבה שכתבתי - שיעורים בזוגיות.

דרך הרצאות שכאלה אפשר להתפתח ה-מ-ו-ן. לא חושב שיש מישהו, שלא שומע הרצאות שכאלה ובאמת יכול לפתח זוגיות רצינית (אא"כ הוא אחד לרבבה...). יש המון מרצים, המון סיגננות והמון תוכן. צריך לחפש משהו שגם הוא יאהב. [המלצתי - הרב אוהד תירוש, הרב ראובן פיירמן. יש הכל באינטרנט, אותם, ועוד הרבה].


הדרך הפשוטה למשוך אותו לזה היא ע"י השמעת ההרצאות תוך כדי פעילות בבית.

לדוגמא - יום שישי. שוטפים כלים, מנקים את הבית וכו' - זה הזמן. אפשרות שניה - נסיעות. וכו' וכו'.

אני מאמין, שברגע שתקלעי לסגנון ההרצאות שלו, הדברים אט אט ייתישבו על ליבו והמבט על החיים והזוגיות ישתנה.

זה הפיתרון האמיתי ובר-השגה לדעתי (הממש לא קובעת ).

בהרצאות טובות ורציניות (גם אם משעשעות ומלאות סיפורים) נמצאות התשובות לכל השאלות שלך. נמצאות שם גם אותן תובנות והכרות שיעזרו לבעלך להבין שההשוואות שלו כרגע הן ממש לא לעניין...

אם לא תצליחי למשוך אותו לשמוע - תשמעי בעצמך, ומזה תביני את איך להמשיך.

לא תמיד הפתרון של הבעיה נמצא בתקיפה ישירה שלה. יכול להיות שיש נושאים אחרים שתוכלי לעבוד עליהם בזוגיות שלכם, ומתוכם תיפתח הדרך לשינוי ההסתכלות שלו בכל הקשור לשמירת העיניים.


במשך כל השנה הראשונה של הנישואין שמענו אשתי ואני כל שבוע שיחה. מה שזה פיתח וקידם - אי אפשר לתאר. פשוט אי אפשר.

נכון, זה יצריך הרבה מצידך, מאד תובע - נפשית. אבל לפום צערא - אגרא.

נסי בע"ה לא לעשות זאת בשבילך, אלא בשבילו, בשבילכם. זה יעצים את ההשפעה של פעולותיך.


אשרייך אחותי היקרה שאת מחפשת ומשתדלת! אני מעריץ את המאמץ שלך!

אני מאמין באמונה שלמה שזו הדרך להצלחה!

אתפלל, עד כמה ששווה תפילתי, עליכם בתוך כל עם ישראל (כן, כן, גם עלי ועל אשתי אותה אני משתף בכל קושי בשמירת העיניים וזה מה שעוזר לי להחזיק מעמד...).

יש רק הקב"ה (ואנחנו, מתוכו ומכוחו) בעולם.

אז אין שום ייאוש! אלא ברכה והצלחה!


את טורחת להגיד לו שאת יפה?איזה יום שמח
עבר עריכה על ידי איזה יום שמח בתאריך ד' חשון תשע"ב 08:14

אני זוכרת משפט חזק שהמדריכת כלות אמרה לי לפני החתונה,

רוב הנשים יעמדו מול המראה ויגידו לבעל: איזה שמנה אני/כמה חצ'קונים יש לי/איך אני נראית רע היום...

בהתחלה הבעל לא יגיד כלום ויגיד להפך מה פתאום את מהממת אבל לאט לאט אשתו מכניסה לו לראש שטויות..

(לרוב נשים אומרות את זה כדי לשמוע את ההפך אבל לא משנה..)

אני למדתי כל הזמן להגיד לבעל, איזה אישה יפה יש לך/נכון הבגד הזה יפה עלי/המטפחת מחמיאה לא?

זה נשמע הזוי ודורש פתיחות אבל תכל'ס האישה מכניסה לבעלה מה הוא יחשוב עליה הוא הרי התחתן איתה מתוך ידיעה שהיא היפה בנשים...

לדעתי בעלך בכלל לא חושב שזה פוגע בך והוא לא רואה קשר בין יום מפנק לאשתך ואמירה כזו..

עיצה יפהחסידית.נט

לא חשבתי על כיוון כזה. אנסה ליישם גם את זה. אם כי באמת לא נעים לנחתום שיעיד על עיסתו... אני יחמיא לעצמי? קצת מתביישת אבל אנסה.

תודה על המכתב הארוךחסידית.נט

אני רואה שיש עוד בעלים שמשתפים את הנשים על כך שהם מסתכלים על נשים אחרות

 

אני אשמח לשמוע עם יש לך המלצה לסוג של טיפול מוצלח כמו שכתבת " לדעתי, ולא מצד לימוד זכות, הבחור אומר את כל הנ"ל ממצוקה. דמיונית, ניתנת לטיפול רק אם יעבוד על עצמו ע"י קנין של תפיסה אחרת, אבל מצוקה. קשה להסביר את זה בלי לחוות את זה".

 

 

לא בדיוקאנונימי (פותח)
עבר עריכה על ידי שקט בתאריך ד' חשון תשע"ב 12:41

כשאני משתף את אשתי בקושי בשמירת העיניים אני מאז ומתמיד הסברתי לה את זה כקושי, כהתמודדות. לא כהשוואה שלה לאחרות. מעולם לא רציתי להסתכל על אף אחת מלבדה, על אחת כמה וכמה שלא להשוות אותה לאחרות. אבל תמיד יש התמודדות (זה לא נגמר, אולי טיפה מתרכך ומתעדן). והשיתוף שלה בהתמודדות והאמפתיה וההבנה שלה, בלי להאשים כלל, רק גרמו לי לאהוב אותה יותר ולהתאמץ יותר.


המצוקה, עד כמה שאוכל להסביר, היא הידיעה שאתה רוצה בקשר אמיתי ומצד שני אתה תולה אותו במשהו חיצוני. זו סתירה שמביאה להרבה התמודדות. אני חושב שבעלך רוצה אותך הכי יפה בעולם (בלתי אפשרי, התואר תפוס ע"י אשתי... ושום דוגמנית-על לא מגרדת את קצה קצהו של יופיה, אף שאחרים יחשבו אחרת...) ומצד שני הוא עדיין לא מבין ששום דבר חיצוני שבעולם לא יספק אותו - בך.(באחרות הוא לא מחפש דבר מלבד הצורה החיצונית. יכול להיות שאם היה מכיר אותן אישית היה בורח מהן ומכל יופי שהוא שקיים בהן). האמת היא שבתוכו הוא רוצה שהקשר שלך איתו יהיה משהו אחר, נשמתי(במילים גבוהות) והוא לא מצא עדיין את אותו משהו. ולדעתי, האמת היא שהוא לא מבין מה הוא באמת מחפש.


הטיפול המוצלח ביותר שעוזר לי להתמודד, מלבד הבגרות והגמילה מדמיונות שבאים עם הזמן, היה לאהוב את אישתי עוד ועוד. לאהוב א-ו-ת-ה ולא את עצמי. הדרך להבין את ההבדל בין השניים הוא ע"י שיעורים והרצאות בזוגיות.

רק דרך שיעורים והרצאות אתה מתחיל ללמוד איך בונים קשר זוגי, למה הוא חשוב, ולמה קשר אמיתי הוא מה שאתה באמת רוצה - קשר אמיתי עם אשתך, ולא קשר דמיוני לצדדים חיצוניים, לא שלה(!) ולא של נשים אחרות.


אנו נשואים שנים רבות ועד עתה אני לא מפסיק לשמוע - ולהתחדש ולחדש בקשר עם אשתי.


תביני, אם הוא מסתכל ומתחבר ליופי של אחרות, ולא רק ליופי שלך, זה גם אומר שהוא מרוכז כרגע בקשר חיצוני ביניכם. אמנם הקשר הפנימי ביניכם ייבנה בע"ה עם הזמן, מהחוץ - לפנים, אבל לדאוג שהוא אכן ייבנה, וייבנה נכון - זה רק, ואך ורק ע"י הדרכה של יודעי דבר. אנשים, מרצים ורבנים שמכירים את הקושי ודרכי ההתמודדות ומסבירים איך לשאוף ולמה לשאוף בקשר אמיתי.


זו הסיבה שכ"כ הדגשתי את נושא ההרצאות במכתב הארוך (אני מקליד מהר ויודע מה אני רוצה להגיד...).


קישור פשוט:אנונימי (פותח)

לילה טובקורץ 

תודה על ההשקעה שלכםחופר

לדעתי את צריכה לשתף אותו בעינין הזה.הודיה כהן
מאד מסכימה על כך שעולה כי יש התמקדות על חיצוניותבטוב

בקשר ולדעתי מצד שניכם (הכוונה לחסידית ולבעלה)

אין ספק, משפט כמו שבעלך אמר היה מפיל אותי למיטה לשבוע של דיכאון . (מניסיון קטן- פעם בעלי אמר לי בגל של התפעלות, וואו את נראית ממש כמו דוגמנית. וזה ממש פגע בי.)

אבל,

בעלך לא צריך ומחפש בך רק את מלכת היופי. וגם אם היית מלכת היופי (כמובן בגרביונים ובפאה...) אז בשנה הבאה תהיה מלכת יופי אחרת, ובכלל מה יהיה שתזדקני. מצד ההערות האלה. פשוט להבהיר שזה מעליב, לא מקובל ולא נכון לקשר שלכם. אם הוא רוצה שתלבשי משהו מסויים שיגיד שזה מחמיא לך. ואסור באיסור חמור להזכיר אישה אחרת.

אבל הכי חשוב להעביר את הקשר שלכם לעוד מישורים. להיות בעל ואישה, זה  לא מתמקד רק בזה שנמשכים אחד לשני ולא מסתכלים על אחרים. מה את נותנת לו מעבר ליופי שלך? אני בטוחה שהרבה.

אני זוכרת שפעם ידעתי שבעלי אמור להגיע הבייתה ורציתי להתייפף לכבודו (המצב היה גרוע...) אבל הילדים בדיוק היו צריכים אותי ואז הוא נכנס . ועם המטפחת המבולגנת בלי איפור, בלי עדשות וכ' פשוט התנפלתי עליו בחיבוק ואמרתי לו איזה כיף שבאת , והוא כ"כ שמח. ואני בטוחה שזה הרבה יותר שימח אותו מאשר אם מלכת היופי הייתה מחכה לו. בעל צריך אישה אוהבת ולא לחיות עם פוסטר של פוטושופ. אל תיכנסי לפינות האלה איתו. תני לו בכיף דברים אחרים. לא לדבר איתו על איזה פאה וגרביונים וחצאית את רוצה אלא על דברים יותר עמוקים שמחברים ביניכם באופן נפשי.

המון הצלחה!

והמון תפילות!

יכול להיות אולי אפשרות אחרת.אנונימי (פותח)

אולי הוא מרגיש בכל הנשים בעיה, וקשה לו עם ההתמודדות הזו, והוא מנסה לפרוק אותה עם מישהו, האם יש עוד בעיות שלו שהוא משתף אותך? האם בכלל הוא נוטה לשתף אחרים בבעיות שלו?

ואם הוא לא היה אומר לך?אנונימי (פותח)

תגידי ואם הבעל שלך, לא היה אומר לך את הדברים הללו. זה היה טוב יותר?

אני מסופק אם תוכלי לשנות את טיבעו של בעלך, יש גברים שהיצר אצלם מאוד חזק, והוא מתקשה להתגבר עליו. זו בעיה בעיקר לו עם עצמו(בהנחה שאת אישה שמשקיעה במראה החיצוני ורוצה שהוא יסתכל רק עלייך)

דעי לך שלא כל הגברים נולדו מונוגמיים, לכן התורה  התירה לגבר לשאת יותר מאשה אחת, ורק בימי הביניים זה נאסר באשכנז בעיקר(בעדות המזרח המנהג היה קיים עד הדור האחרון). לפי הבנתי בלי להכיר את הזוגיות שלכם.  זו בעיה של הרבה מאוד גברים בייחוד בדור הזה שהוא  מירני ופרוץ. ואפילו  לנסוע בכביש איילון  לא ניתן  בלי להיתקל בפיסומות ענק של נשים בפוזות לא צנועות, שנועדו לגרות את  הגבר . אם בעלך גבר נורמלי  שעובד ויוצא לחוצות העיר. היא נתקל בזה כל הזמן, למעשה זו לא אשמתו כי  קשה לו להתגבר על היצר, בזה שהוא מספר לך הוא כנראה חושב שכך הוא משתף אותך בבעיה שלו, אני חושב שהוא גם חסר טקט בדרישות שלו ואת צריכה לומר לו  כך. את המחשבות שלך  על נשים אחרות שמור בבקשה לעצמך.   זו בעיה שלך עם היצר שלך אל תכניס אותי לבעיה הזאת שלך. ואני לא מעוניינת להתחרות באף אחת במראה או בלבוש, ככה אני  נראית ומתנהגת

אני חושב שאם הוא אינטלגנטי, הוא יבין כבר לבד,את הרמז שלך

המלצה חמה. פשוט, תתיעצי עם רב שידריך אותך מה לעשותאנונימי (פותח)
ערב טוב:metorafi

ב"ה


אז ככה את צודקת בעלך טועה וחבל שכך הוא צריך ללמוד קצת יותר על משיכה אהבה ומה שבינהם.


אם כל זאת תקשיבי למה שעובר לו בדמיון שלו ותשתדלי להיות ככה ואז הוא יתרצה וזה ימנע ממנו להסתכל על אחרות למרות שאם את הולכת בסדר זה באשמתו ולא באשמתך. 

זו טעות נפוצהאנונימי (פותח)

טעות גדולה לחשוב שאם היא תהיה כמו בדמיונות שלו - זה יעזור.

אם אתה נשוי ובריא גופנית - אתה אמור לדעת שזה לא נכון, ת-מ-י-ד מה שנמצא בחוץ והוא לא שלי - יש בו משהו קסום וטוב יותר, פשוט - כי הוא לא בר השגה. אז מי יודע כבר מה מחכה שם... אוההה...

רק מיקוד בבניית קשר פנימי ואהבה אמיתית הם שיועילו לטפל. בשורש, לא בסימפטומים (שילכו ויתחדשו עם הזמן והגיל...).

שקט, כן ירבו כמוך בישראלתותי77

לילה טובקורץ 

תודה על ההשקעה שלכםחופר

בעליך חולהאות והדר

הוא חולה בגסות רוח כפשוטו (ולא גאוה), אולי אין לו מושג מהרגשות שלך אז דברי אתו

אם יש לו מושג והוא ממשיך, אז הוא ממש רע.

אם הייתי במקומך הייתי משבח הופעה חיצונית של גברים אחרים, ואז ירגיש קצת נעבעך ויבין מה את מרגישה.

אני קצת בהלם שאת עוד משתפת אתו פעולה, עונה לו כאישה כנועה, איפה הכבוד שלך?

אפשר להרגע על הבוקר?אנונימי (פותח)

מה זה ההתקפה הזו?????

 

יש דרך לכתוב כל דבר במילים יפות

בוקר טוב : אבל משהו עקום פהmetorafi
מה הבעיה להגיד את האמת?! יש לו מחשבה עקומה הוא מסתכל על שדות שלא שלו ! וחבל שכך! 
תגידי אות והדר, את נשואה?אנונימי (פותח)

אם כן, אז כנראה שיש לך בעל ממש נהדר ומושלם. צייתן מופלג. מכבד אותך מאד.

יש כאלה שצריכים הסבר ודרך קצת יותר ארוכה להגיע לזה.

אם את לא נשואה, אז זה אפילו יותר ברור. חכי שיהיה לך גבר שממש תאהבי ותרצי את אהבתו ונראה.


בין כך ובין כך - זה שקר להגיד שהוא רע!  ועוד לאשתו!!!  הם זה מה שרב גדול ובעל מידות היה ג"כ אומר?


כבוד כבוד, אבל אל תסחפי...

אות והדר לתיקוני שדרתיךאנונימי (פותח)

מתוך הערכה ותשומת לב לכך שתגובותיך באות מתוך מחשבה יהודית ושכל ישר

הפעם אני מרגיש צורך למחות

 

זו לא דרכה של היהדות

 

 דרכנו היא לא דרך נקימה ונטירה ובטח שלא בבית פנימה

אשה שמרגישה מרירות ומשתפת נקודה מסוימת שקשה לה אצל בעלה-ע"מ לשפר לא צריכה לשמוע שבעלה רע גם אם אתה חושב כך. (יש שדנית רדיו ורדה משהו שהיתה אומרת תזרקי אותו ל...) לא זו דרכנו.!

אמת שצריך "לעשות ניתוח קשה וכואב" ע"מ למנוע נזקים בלתי הפיכים, אך דרכנו היא לתקן ולא ליאש חלילה.

במיוחד שהשואלת משקיעה המון כוחות נפש על מנת לבנות בית בריא ולא מנסה להרוס במהלכים פזיזים למרות הקושי שבדבר.

אינני מכיר כך שאינני יודע מה זכויותיו של  בעלה שזכה לאשה עם שיעור קומה מידותי שכזה אך אלו חשבונות לא לנו. אם אפשר לעזור ליעץ לעודד היה זה שכרנו

 

 דוקא כיוון שאני יודע שאתה לא פרובוקטור אני מפנה כלפיך את התגובה

 

 

 

אתה בחור טוב. חמוד.. באמת.ד.

רק שיש לזכור שמכיוון שהוא זה לא אתה, וכנראה עוד לא הגיע מבפנים לתובנה הזו -

 

יש ערך לכך לכך שבמקביל  לעיקר של בנין הקשר הפנימי והאהבה הפנימית בין באיש לאשתו,

 

יחוש גם את אי שביעות רצונה מהבעת "דעותיו" וישמע את האמירה על אי הלגטימיות שבכך.

 

כי ה"התמכרות" החופשית ליצר,יכולה להפיל במידה מסויימת תחושה פנימית שנבנית, במהלך בנייתה.

 

כמו כל חיצוניות יתרה שמפריעה לבנין פנימי.

 

לכן צריך גם מודעות מסויימת של ריסון וכפיה עצמית, במקביל לבנין האמיתי יותר

הדשא הירוקאנונימי (פותח)

אולי באפשרותך ליזום במקום לספוג.

שימי את עין על נשים בסביבותיכם ושאלי את אותו אם הוא מעדיף לבוש, איפור, מראה וכו' כזה או אחר?

נצלי את נטיותיו להביט על נשים ולהעיר לטובטך וקחי שליטה על המצב !!

 

בהצלחה רבה!

אנונימי - אני מקבל את המחאהאות והדר

ק"כ רק להבהיר:

אני כתבתי "שאם הייתי במקומה" ולא ממליץ למעשה.

כנראה שהיא מתוקנת הרבה יותר ממני, אפילו יותר מדי.

לגבי דברי שקט:

אני בעל לאשה נהדרת, אין לי שום טענה כלפי הבעל שלא מצליח להתגבר על היצר (כנ"ל זה בינו לבין השי"ת), טענה יחידה שלי שהוא משבח יופי של נשים אחרות בפני אשתו.

זה התעלמות מוחלטת מרגשות אשתו, שוב ושוב (אא"כ הוא לא יודע שאשתו נפגעת אז צריך להגיד לו)

 

אני מבינה את אות והדראורה.


אות והדר - עכשיו אתה אומר את דבריך בדרך מקובלתאנונימי (פותח)

לא הדרך שתוסיף לה טרוניה על הכאב והקושי, דרך שתהפוך אותם לכעס ומלחמה.

לא אמרתי שבעלה צודק ואני לא מצדיק את דבריו ובטח לא את השקפתו.

אבל הדרך לענות למי שמחפשת עצה טובה היא דרך של בניין. לדעתי, בתשובתך לדברי - נקטת בדרך הזו(בעיקר בסוגריים שכתבת...).

על זה לא אחלוק.

אני מסכיםאות והדר

אני מסכים עם דברך (בדרך בניין וכו')

רק צריך להתבונן היטב,

האם הדרך עדינה לפעמים, היא לא בעצם איזה שהוא טאטוא של בעיה חמורה שצריך טיפול או יחס אגרסיבי.

כמובן אם פגעתי בחסידית או הוספתי כאב לכאבה, מבקש את סליחתה מעומק לב. 

סלחתי כדברךחסידית.נט

אכן קצת צרם לי לשמוע שבעלי אדם רע או לא מתחשב. כי בסך הכול באשר הדברים ואפילו בנושאים שקשורים לאישות הוא כן מתחשב ולא דואג רק לעצמו בלבד.

 

אני יודעת שכנראה יש לו יצר או תאוה חזקה מגיל צעיר מאוד ובנתיים אני מבינה שזה גם בה למלא חסך שהיה חסר לו כבר מילדות שהוא עבר קשיים רבים בילדות. היו לו גם בעיות ריגשיות שלא טופלו בכלל וגם קונפליקטים רבים בנושאים חברתיים ומשפחתיים.

 

יתכן שזה דבר שניתן לטיפול ואני מקוה בע"ה שנגיע לדרך הנכונה בקרוב.

 

תודה לכולם!!

את צדיקהאורה.

לילה טובקורץ 

תודה על ההשקעה שלכםחופר

אכן זה ניתן לטיפולד.

אם מכיר בבעיה, כבר בדרך לפיתרון.

 

צריך למצוא אם ובמי נכון להיעזר.

חסידית - תודה!אות והדר

מקוה מאד שתמצאו טיפול ומטפל מתאים.

ובינתיים ממליץ על דברי אורה הנפלאים (תגובה ראשונה לשירשור)

יהי רצון שתהיו חסידים נטו ותרצו להתרחק מכל דבר שריח של חיצוניות נודף ממנו.

ממש לא!בטוב
יש כאן איזה נקודה שהתפספסה, ונראה לי שהיא העיקרKביה

אולי זאת סתם טעות, אבל קפץ לי הקטע שהוא רוצה שתעשי "כמו" ותתלבשי "כמו"

"כמו" זה לא ליופי, זה לרושם

שניכם צעירצ'יקים, נכון?

אז אל תדאגי, יעבור לו, הוא יתבגר עוד יום יומיים ויקלוט להפתעתו שאף אחד לא בודק את אשתו בזכוכית מגדלת כדי להלל אותו על הבחירה...

איךתתעלמו ממני

עוזרים לבת/בן זוג שלא רוצים לעזור לעצמם?

קשה מאוד. כואב מאודהסטורי

לפעמים אפשר לזעזע, אבל הרבה פעמים המקסימום שאפשר לעשות - זה להיות נוכח כשצריך. שהיא/הוא ידעו שאם ירצו עזרה את/ה שם.

וכן, הבדידות במצב כזה היא נוראה, חשוב שגם לך תהיה תמיכה.

בהצלחה רבה

אי אפשר כל כך 😕נעמי28

משנים בעצמנו דינמיקות שתומכות בבעיה, הרבה פעמים יש כאלה

, ונותנים לו להרגיש שאנחנו איתו ושקיימת עזרה בחוץ.

הלוואי והייתי יודעתתעלמו ממני

מה אני יכול לשנות

לא בידיים שלנו בשום צורהמשה

אנחנו עושים מה שאנחנו יכולים. בצד שלנו. אם הם יצטרפו? מעולה. אם לא, לא בידיים שלנו.

אמoo

בנאדם מבוגר שלא רוצה עזרה

אי אפשר לתת לו אותה בכוח

ואולי הוא לא צריך את העזרה הספציפית שמציעים

אפשר לשאול אם אפשר לעזור בדרך כלשהי

ובעיקר לכבד את ההחלטה שלו

כי זה העזרה הראשונה שאנשים צריכים

הכלה

ואם יש מחיר להחלטות שלו

שישא אותו בעצמו

ולא יפיל על אחרים

היא רוצה עזרהתתעלמו ממני

אבל לא שום דבר ספיציפי

אנחנו נשואים

אני נושא בהשלכות גם אני ארצה וגם אם לא

היא רוצה עזרה.. אומשה

היא רוצה לרוקן אותך כדי שלא 'תפריע' לה לצנוח?

משפט מעניין, אתה חושב שיש כאלו ש"נופלים" על השנימתוך סקרנות

רק כדי לרוקן אותו?

יכול לחדד קצת?

זה לא נעשה בצורה מודעתנעמי28

למשל אדם עם דפוס קורבני שואב את האנרגיה והכוח שלו מה"אשמים".

ואני לא יודעת אם זה המצב, אבל אדם קורבני דוחה לפעמים כל עזרה בטענות שונות כי יותר נוח להישאר בעמדה הקורבנית שבה אין אחריות, רק הטחת אשמה, וכל האחריות בידי ה"אשם".

משה

והרבה פעמים בקשת עזרה זה שינוי רדיקלי בחיים.

רוצה עזרהתתעלמו ממני

שאלה אחת, שורה אחת, שטומנת בתוכה כ"כ כ"כ הרבה כאבנגמרו לי השמות

וגם השם של הניק ממש כואב

אז קודם כל - אנחנו לא מתעלמים ממך!

אנחנו רואים אותך ❤️

והכאב שלך נראה. וקיים. ונוכח.

גם הכאב אל מול בן/בת הזוג שחווים את הקושי

וגם הכאב שלך לאור כל ההשלכות של זה עלייך ועל המשפחה כולה.

זה אכן קשה מאוד מאוד.

כמו שכתבו בחוכמה לפניי, אדם צריך לרצות לעזור לעצמו בראש ובראשונה, שזה יבוא ממנו, וכל דבר אחר חיצוני לו פחות אפקטיבי.

אבל מה שכן אפשר לעשות מהצד שלך (כותבת בלשון נקבה כי לא יודעת אם את אישה או גבר, אז אם אתה איש פשוט להפוך את זה) - הוא להנכיח ולהניח את הצד שלך. את הכאב שלך. את הקושי שלך. ואת כל הלב שלך אל מול זה.

כן, ממש לומר את הגבול האנושי שלך. בצורה שמתמקדת בך ובמה שאת חווה. ובמה שאת צריכה שם, ובמה שלך כואב שם.

חשוב כן להציב את הצד הזה. לא להתעלם ממנו. כי הוא לא שקוף, כי את לא שקופה, וכי את עוברת הרבה.

ולהיפך, עצם ההנכחה הזו יכולה הרבה פעמים לתרום (אפילו אם רק חלקית) לכיוון הנעה של הגלגל קדימה אצל הצד המתמודד. כי הוא מבין ורואה וזה מונכח מה שעובר בן/בת הזוג האהוב/ה שלו. כי הוא מבין את ההשלכות. וכי זה יכול לתרום למוטיבציה גם לשינוי, גם אם בינו לבין עצמו אין כוח לזה, זה יכול לעזור למצוא את הכוח. אפילו בצורה התחלתית.

לכן הכיוון של כן לתת ניראות לכל מה שאת חווה

גם בינך לבין עצמך

וגם להנכיח לבעלך בצורה שמתמקדת בך היא חשובה.

מעבר לזה אפשר כמובן להתפלל, הכוח של התפילה הוא עצום.

אפשר גם למצוא קבוצת תמיכה של נשים למתמודדים (או גברים שנשואים למתמודדות) שקיימת ולקבל משם כוח.

אפשר גם לקבל ליווי ותמיכה מקצועית עבורך כדי לעבור את זה עם יותר כוחות ועיטוף וליווי והחזקה וכמובן לתת *מקום* לכל המתחולל בך.

אפשר גם להקל מעצמך בכל מה שקשור למיקור חוץ, הורדת הסטנדרטים, עזרה כלשהי בכל תחום שהוא, וכמה שיותר להתאוורר בעצמך.

ואפשר גם להגיד ש*לך* ו*עבורך* כן חשוב שהוא ילך לטיפול מותאם ומקצועי, רק כי כ"כ קשה לך בצורה הזו. זה כמובן תלוי בו אבל לפחות להניח ולהנכיח את זה.

שולחת חיבוק גדול גדול

ואומרת פרק תהילים לישועה שלמה ב"ה

(ואם תרצי שאצרף תגובה ארוכה שכתבתי בעבר על הנושא הזה שבו אחד מבני הזוג מתמודד עם בן/בת זוג שבקושי אישי - כתבי לי ואנסה לחפש אותה ב"ה ולצרף)

שיהיו רק בשורות טובות ב"ה 🙏🌷

תודה על המיליםתתעלמו ממני

מעריך

אני גבר וכתבתי על אשתי

אממ הייתי שמח לשאול אותך על מה שכתבת

אבל פחות פה על גבי הפורום

ואני לא יודע אם זה בסדר לך לפנות אלייך במסר

אחרי השרשור שמעליךנגמרו לי השמות

וכל מה שהיה בו (השרשור עם הכותרת "חבוט") אני בכנות כבר לא יודעת מה לענות לך על השאלה ששאלת.

בדיוק הגבתי עכשיו לפותח השרשור ההוא, ואני עדיין עם כל הרושם של מה שעשה השרשור ההוא ומה שהוא פנה ככה בפרטי לעוד ועוד נשים,

אז חוששת פשוט לכתוב שכן אפשר.

אני כן אגיד, למקרה שאתה לא קשור אליו בכלל (זה פשוט שהמילים שלכם יצאו דומות. אולי במקרה. אבל גם הוא כתב תודה ומעריך וגם הוא היה במצוקה וגם הוא פנה בפרטי (ולא עניתי) אז כבר לא יודעת מה לחשוב.

עכשיו שיהיה ברור - אני לא אומרת שאתה והוא זה אותו אחד, בכלל לא.

אני כן אומרת שאחרי שנכווים שוב ושוב ושוב אז באמת "כל הנכווה ברותחין נזהר בצוננים".

וזה בדיוק מה שכתבתי לו בשרשור ההוא - שמה שמעשה כמו שעשה גורם זה לתת פחות אמון באחרים וזה פשוט לא פייר כלפי מי שבאמת זקוק לעזרה אמיתית, ולמי שכל כוונותיו טהורות, ולמי שבאמת כן צריך לתת בו או בה אמון. זה עושה להם עוול כי כבר יותר קל לחשוד, כבר נכוו, כבר יש פחות אמון מטבע הדברים, ופחות רצון להשקיע אנרגיה ומחשבה וכו' ובסוף מסתבר שזה למטרות רעות.

אז אם המטרה בפנייה במסר היא למשהו נקודתי וענייני שאני יכולה איכשהו לעזור בו - זה בסדר. וגם זה רק בגבולות הגזרה של מה שבהתמחותי וביכולתי ורק מה ששייך ומתאים ונכון ולא בכל התייעצות שהיא זה יהיה נכון כלל.

אבל כל דבר שהוא לא כזה, כל דבר שבא לפתח שיח כלשהו בפרטי, או כל דבר שאני בכלל לא כתובת לעזור בו, או כל דבר דומה לכל אלו - אז לא. ואומרת זאת מראש. אני לא עונה על הודעות כאלה, וגם כשכן כי עוד לא הבנתי ונתתי אמון בטוב של האדם באשר הוא אדם - אם יש איזושהי הרגשה של חשד שעולה בהמשך אני לא עונה יותר. ובכובע של המנהלת אם נשים נוספות כותבות לי בפרטי אני גם חוסמת או מעבירה הלאה או מה שאפשר לעשות. אז מראש כותבת את זה כאן גם לכל מי שקורא באופן כללי.

אז אם כל זה לא קשור אליך מתנצלת מראש שכל זה "נפל עליך", זה פשוט קורה בדיוק אחרי כל מה שהיה בשרשור ההוא. וכן כדאי להזכיר זאת באופן כללי, אז אל תיקח אישית אליך אם זה לא שייך לך, אלא רק כהזדמנות להזכיר זאת לכולנו.

ובכל מקרה שיהיו רק בשורות טובות והצלחה רבה בהכל.

הכל בסדרתתעלמו ממני

מובן

אפשר לעזורshindov

לקחת יעוץ לבד, היועץ יוכל לתת עזרה בנושא הזה. במקרה הצורך יפנה לטיפול.

מתפללים, אמפתיה והכלהשוקו.אחרונה

ומנסים להפעיל בעדינות מעגלי השפעה משפחה חברים וכו שיסייעו לו לפנות לטיפול ועזרה מקצועית בתחום הרלוונטי לו

ואז הבנתי שהוא נגדי. 😵נגמרו לי השמות

הוא בעצם נגדי ולא בעדי כמו שחשבתי כל הזמן.

הוא מציג מצג שווא, תרתי משמע.

מציג ש"אני כאן בשביל להועיל, בשביל לעשות לך את החיים יותר טובים ומאושרים וקלים"

אבל הוא רוב הזמן משקר.

ואז אמרתי לעצמי רק להתבונן

להתבונן בו, ובי, ובהאם הוא באמת בעדי? האם הוא באמת גורם ליותר אושר?

והתחלתי רק להביט.

פעם אחת הבטתי וראיתי שבאמצע שיחה מאוד משמעותית עם הילד הוא הפריע לי. ותפס את מקומו של הילד. ובעצם בא על חשבונו. ועל חשבוני. ועל חשבון הערך שלי באימהות.

המשכתי להביט, מה היה לו כ"כ דחוף להפריע לי כך לקשר עם הילד? אז הוא ענה: "אה בטח שזה חשוב. הרי שמעת "ביפ!" של הודעה, או צילצול, או אפילו לא שמעת כלום רק ראית אותי - את הריבוע השחור הזה שאני. 

הטלפון שלך.

המסך.

המסיח.

שכל הזמן גורם לי להיסח.

באמת כששמו כן הוא אמרתי לו: "אתה מסיח. ואתה ממסך. אתה מסיח אותי מהחיים האמיתיים שלי. ואתה ממסך את כל מה שבאמת חשוב.

אתה הטלפון שלי.

אבל אני הבנתי אותך, אתה רק מתחפש שאתה בעדי בעוד רוב הזמן אתה ממש נגדי.

ונכון שיש לך גם בני משפחה אחרים בדמות מסכים אחרים, אבל אתה הראש. אתה הכי.

וכולכם באתם אליי לשם מה? 

איך אני אזכור איתך מה עיקר ומה תפל?

אני רוצה לזכור שקודם העיקר.

ורק אח"כ התפל, כשיש פנאי.

אבל אתה? אתה כל הזמן משקר לי אחרת.

פעם אתה אומר לי שהודעה באיזו קבוצה נידחת יותר חשובה מההתלהבות של הבת שלי כשמספרת לי משהו, ואני מקשיבה לך, והולכת אליך, ולא אליה. גם אם עצרת אותי באמצע. אני הולכת שבי אחריך.

אתה באמת שובה, אבל במובן הרע של המילה, אתה לוקח בשבי את הערכים ואת האידיאלים ואת מה שעיקר ואת המהות ואת מה שחשוב לי!"

ופעם אחרת אני מדברת עם חברה פנים מול פנים ואז אתה שוב עושה את זה. הפעם אצלה. והיא עונה או מתעסקת וגוללת עוד ועוד, ופעם אני, ואיפה השיחה פנים מול פנים שלנו נעלמה? למה אתה תמיד מקום ראשון בעצם? למה אתה תמיד בא על חשבון ההווה שלי והחיים האמיתיים שלי?

וכשאני ממשיכה להביט אני רואה שפעם אחרת אתה פשוט גונב לי את הזמן. כן. אתה לא רק מסיח ולא רק ממסך אתה גם גנב.

פעם רציתי לכתוב עליך פתק "גזלן זמן" וככה להשאיר אותך בצד, בפינה. עם השלט שראוי לך.

אתה יודע כמה זמן גזלת לי בחיים?

למשל יום שישי, שהוא כ"כ קצר, ומה אני צריכה את כל הגלילה האינסופית הזו בך ואז להגיע עם לשון בחוץ ולחץ אטומי לשבת?

ומוצאי שבת, ורק יצאה השבת וכבר אתה אומר לי: "הו תראי כל מה שהפסדת! מהר מהר תתעדכני ותמשכי ותגללי עד לפנות בוקר כי הרי יש כ"כ כ"כ הרבה מה..."

ואתה גוזל לי זמן עם המשפחה שלי. וזמן לזוגיות שלי. וזמן לילדים שלי. וזמן לעצמי. וזמן למחשבות. וזמן לעשייה.

כן, אתה גורם לי בעצם להיות צרכנית בלבד

ולא יצרנית

מי אתה? אתה באיזו תחבולה לעשות את כולנו צרכנים?

ואיפה כל היצרנים שבנו?

אנחנו כבר פחות ופחות יוצרים. מעצמנו. ורק צורכים. אותך. וממך.

נהיית המורה שלנו, הרב שלנו, המנהיג שלנו. אתה מחליט הכל, ואנחנו אחריך, כן, שבי אחריך...

אתה חושב שזה כל מה שראיתי בהתבוננות עליך? לא. מסתבר שיש לך עוד הרבה רע בשרוול, במסך. כזה ריבוע קטן אתה וכ"כ מזיק?

אתה יודע למה עוד אתה גורם לי?

אתה גורם לי לחיות במקטעים. הכל מקטעים ולא מסודר.

אתה משליך את הסדר והבהירות לפח וכל הזמן מורה לי לעבוד במקטעים.

"אוקיי אז תבשלי, בסדר, אני לא מונע ממך, בבקשה - תבשלי".

ואז אני מבשלת. אבל אז - אתה שם. על השולחן, או קרוב, ומצפצף, וגם שאתה על שקט אתה עדיין שם קורא לאצבעות ללחוץ עליך ולראות "מה פיספסתי בזמן שהכנתי את התבשיל הזה?"

ואז ככה במקטעים במקום לבשל רצוף - אני אומנם מבשלת - אבל כפול 2 מהזמן וכפול 10 בחוסר ריכוז ובחוסר פניות, והכל בגללך.

המקטעים הבלתי פוסקים האלה, בכל נושא שהוא ולא רק בבישול, כשאני באמצע עשייה אתה מגיע וקוטע.

והמקטעים האלה הם כ"כ מבלבלים

אין ריכוז

אין בהירות

אין פניות

אין צלילות הדעת

אין ישוב הדעת

יש הסחה

יש בילבול

יש מיסוך

מקטעים מקטעים כאלה שגם מבלבלים 

וגם מסיחים מהחיים עצמם

וגם טורדים כשכבר כן עושים משהו אחר

כי "מה עכשיו אני מפספסת"? 

אז תמיד יהיה הלחץ הזה להספיק ולא לפספס במסך שום דבר, בשום תחום

כאשר במהות בעצם מפוספסים החיים עצמם.

אז נכון, רציתי לכתוב עליך "גזלן זמן"

כי הבנתי והבנת גם אתה כבר שלא רק זמן אתה גוזל

אלא גם ריכוז, גם חיים, גם מהות, גם חשיבה, גם יצרנות ולא רק צרכנות, גם החלק הגבוה באדם, אדמה לאלוק, הרי כמה יצרתיות ועוצמות יש בנו כבני אדם!

אבל אתה כמו במזימה כלל עולמית לנתק אותנו בני האדם מעצמנו בכוח.

אבל בכוח מפתה שמתחפש לטוב.

ממש כמו עשיו אתה בפרשת השבוע. רק מתחפש לטוב. אבל אתה רע.

אז אולי עד שבאמת אכתוב עליך איזו מדבקה כזו של גזלן זמן (ואולי לא מדבקה אבל לפחות בראש שלי?), לא משנה, בינתיים החלטתי להתחיל בפועל:

קודם כל לזהות שאתה נגדי. רוב הזמן. ולא בעדי. ואתה לא תעבוד עליי יותר!

ואז כל יום לראות: מה יש לי להספיק היום?

ומה חשוב לי שאעשה ושיקרה היום?

ורק אחרי בירור כל הרצון

ורק אחרי בירור כל המהות של החיים עצמם

ורק אחרי כל ההספקים גם שכל מה שיש לי להספיק טכנית -

רק אז אפשר להקדיש זמן תחום גם לך, הטלפון, המסך. וגם אז לצרוך בך רק תוכן שמקדם אותי.

אבל הבירור הזה הוא כבר נפרד ואני אמשיך להתבונן גם בו, אבל קודם כל זה.

אז לפחות להיום, אנסה את זה.

כי זה חשוב.

כי אני רוצה בעצם להיות בעדי

ולא נגדי.

כהתחלהנגמרו לי השמות

לקחתי לי 3 תחנות קטנות ביום.

א. לקחתי לי את ברכת המזון.

ממש לשים אותך בחדר אחר בזמן הזה, או מינימום לכסות אותך במגבת שלא אראה אותך - ולברך.

ב. בזמן עם הילדים כשחוזרים מהמסגרות לפחות - אתה או בחדר אחר או מכוסה במגבת. שלא רואים ולא שומעים אותך.

ג. בבוקר או לפני השינה להביט החוצה לשמים ופשוט לנשום את האוויר, להביט, ולהינות מיופי הבריאה, אפילו דקה אחת כזו. כשאתה לא נמצא ולא נוכח ולא בהישג יד ועין ואוזן בכלל.

ורחוק מהעין ורחוק מהאוזן ורחוק מהיד - רחוק מהלב.

כצעדים ראשונים זה עולם ומלואו לברך בפניות הזו, לדבר בפניות הזו, לנשום בפניות הזו, חיים!

איזה כיף לחיות באמת

את החיים עצמם 😊

ואפשר גםנגמרו לי השמות

לזכור בתוך סימן היכר עם הומור:

"צדיק, כבר הנחת?" (תפילין)

"צדיקה, כבר הנחת?" (את הטלפון בצד)

וככה נזכור בכל יום האם כבר "הנחנו"

המסך הוא מסךמשה

עוצמת ההתמכרות שלו היא בעיקר בגלל היכולת המטורפת שלו והעוצמה שלו. והתועלת שבו.

רק שעכשיו אני עושה משהו אחר.....

נכון,נגמרו לי השמות

כמו בהרבה דברים שיש להם פוטנציאל טוב גדול וגם פוטנציאל רע/פגיעה גדול ותלוי בנו בעצם לאן ניקח את זה.

ניסיתי להתייחס לנקודה הזו בפסקה שכתבתי בסוף: "ורק אחרי כל ההספקים... - רק אז אפשר להקדיש זמן תחום גם לך, הטלפון, המסך. וגם אז לצרוך בך רק תוכן שמקדם אותי.

אבל הבירור הזה הוא כבר נפרד ואני אמשיך להתבונן גם בו, אבל קודם כל זה."

כלומר התייחסתי כאן לעצם הגזילה של הזמן שבאה *על חשבון* דברים אחרים וחשובים לנו, ערכים שחשובים לנו, מהות ומטרות והחיים עצמם, שהרבה פעמים המסך (ובעיקר הטלפון במקרה שעליו כתבתי אישית) פשוט שואב ושובה וגוזל את הזמן שלנו לחיים עצמם.

וברור שכשכן מקדישים זמן למסך (לטלפון במקרה הספציפי הזה) יש בו פוטנציאל טוב ופוטנציאל פחות טוב והכל תלוי בנו מה ואיך נשתמש בו ולא רק כמה.

כלומר אחרי הכמה שלא יבוא על חשבון החיים עצמם, אתקדם גם לאיך ולמה בתקווה ובהשתדלות שגם המה וגם האיך יהיו תמיד ממוקדים רק לטובה ב"ה.

(כמו בעצם הכתיבה כאן של הפוסט הזה שבו השתמשתי במסך, ובתקווה שלטובה, והמיקוד שלי מול עצמי שזה יהיה במקומות כאלה שהם לטובה ועם תועלת ולא במקומות חסרי טעם וחסרי תועלת של גלילה אינסופית במשהו לא מקדם ולא תורם או חלילה במקרים יותר גרועים של שימוש במרחב הזה לרעה חלילה או כל תחום אחר שבו ניתן להשתמש באותו טלפון או באותו מסך גם לטובה וגם לרעה חלילה).

כאשר המטרה המרכזית שהייתה לי בהתבוננות הזו היא ליצור מציאות שבה אני האדם שולט ומנהל את המסך (הטלפון כאן) ולא הוא מנהל אותי ולא הוא שולט בי ובזמן שלי.

וזה כמובן נכון גם למה ולאיך - כל עוד אני מנהלת ושולטת במה ובאיך והמה והאיך לא מנהלים אותי - מצוין.

פשוט לצערנו הרבה פעמים המסך, הטלפון, שואב גם זמן, גם מה וגם איך והוא בעצם מנהל אותנו ולא אנחנו אותו (בתחפושת כמובן שאנחנו כן, אבל זה רק מצג שווא כאמור כמו שניסיתי להעביר בכתיבה).

הייתה לי שיחה מעניינת על זה השבועמשה

לבחורה בצד שני של השיחה (אחות של שכן) יש ילד בגיל של הבן שלי. היא התחזקה וכתוצאה מזה מתעקשת שלבן שלה לא יהיה סמארטפון. מסיבות דתיות (לה עצמה יש).

אממה, הבחור חנון כבד. כמוני. לא מסתדר עם הכיתה שלו, לא מסתדר עם העולם. הפסיק ללכת לבית הספר כי ממש רע לו שם והמצב שלו התדרדר דרמטית.

סמארטפון עם רשת חברתית שמתאימה למצב שלו ועם חברים ברמה גבוהה היה משדרג לדעתי פלאים את החיים שלו. הוא לא היה צורך שם זבל בגלל תכונות הנפש שלו, הוא היה צורך שם תוכן שמעניין אותו וכל הקונפליקט עם בי"ס היה נעלם כשהיו לו חברים במקום אחר.

מבלי להתייחס למקרה הספציפי הזה,נגמרו לי השמות

(ורק כי אפשר לצלול שם לעוד המון עומקים ורבדים נוספים, מציאת איזונים, מציאת יתרונות נוספים, התאמה באמת לאותו ילד וכן הלאה),

זה בדיוק זה - ודאי שניתן להפיק גם הרבה מאוד טוב מהמרחב הזה. זה נתון ודאי ומאוד גדול ועוצמתי כמו שכתבת מבחינת התועלת שלו.

רק פשוט שנזכור (בכתיבה כאן כיוונתי לעצמי בראש ובראשונה, שאני אזכור) להגיע למציאות שאנחנו רואים את התמונה השלמה בבהירות, מבינים מה היתרונות וגם מה החסרונות של המרחב הזה, ומגיעים למצב שבו אנחנו מנהלים את זמן המסך ואת המסך עצמו ולא הוא אותנו. גם בכמה, גם במה, וגם באיך.

ובתוך זה כמובן דואגים שלא נפספס את החיים עצמם, את הערכים שלנו, את המשפחה שלנו, את הילדים, את עצמינו, את היצירתיות שלנו ולא רק הצרכנות וכן הלאה.

זה נכון כמובן גם לסמארטפון. להגיע לכך שנרוויח את התועלת מבלי להיפגע בדרך. לראות גם את המחירים, לעשות מה שניתן כדי להימנע מלשלם את המחירים (כמו סינון תוכן והגבלת זמן וכו') ואז בתוך מרחב בטוח אפשר יותר להינות גם מהתועלת שניתן להפיק.

רק שאם המרחב עצמו לא בטוח או גורם לי לגזל זמן או לפיספוס החיים עצמם - פעמים רבות יצא שכרי בהפסדי. וכדאי באמת לחתור ל"גם וגם" הזה - גם יצירת מרחב בטוח מכל הבחינות, גם יצירת מציאות שאני שולטת ומנהלת את הכמה והמה והאיך שלי, גם שהערכים שלי והחיים שלי עצמם לא מתפספסים, וגם שאני מגיעה לתועלת מהמסך.

וכאמור יש עוד הרבה מה להאריך

ועוד משהו על סמארטפוןמשה

מי שקורא את הפורום המקביל של הרגישים שמע אצלי ולא רק אצלי את המושג "הצפה".

במצב הצפה, הגוף סובל מאוד ממשהו ומוכן לעשות הכל כדי להפסיק את הסבל. הרבה מאוד פעמים "הכל" זה הסלולרי הזה.

כלומר, העניין זה בכלל לא הטלפון. הוא לא מעניין. הוא סתם. העניין זה שיש לי עכשיו הצפה ואני סובל. בשנות התשעים כשהיה לי רע בבי"ס הייתי מסתובב עם רדיו ושומע חדשות בהפסקה (כן החדשות של שנות אוסלו הארורות). אז המורה החרימה לי את הרדיו. זה לא פתר את הבעיה. הבעיה הייתה שהיה לי רע בהפסקה ושבכללי המקום הזה היה לי מקום לא בטוח. סביר להניח שאם הייתי היום ילד בבי"ס הייתי מסתובב עם סמארטפון גלוי או סמוי בשביל לברוח מאותה בעיה. ואז המורה הייתה מחרימה אותו. זה נחמד, זה לא היה פותר את הבעיה.

כמובן שמה שצריך לעשות במצב הזה (וזה במידה רבה המקצוע השני שלי) זה למצוא את שורש ההצפה. ולפרק אותה בעין אוהבת ולא ב"מלחמה עם המכשיר הנייד". הוא סתם מראה.

בעלי נהיה ירוק משוגעאנוני.מית

אנחנו משפחה רגילה לגמרי. זוג וכמה ילדים. בעלי לאחרונה נתפס לכל הסיפור הירוק והחליט שאוטו זה דבר מזהם ותופס מקום וכל זה. אמרתי לו שבשבילי זה קו אדום ואני זקוקה לרכב. אז הוא הפסיק ליסוע איתי.

בשבוע שעבר היה לנו מפגש עם הילד אצל איש מקצוע.

הבעל החליט להגיע עם הילד באופניים. עד כאן מתוק וחמוד. הגיעו רכבו על הכביש (אני רועדת מפחד שיקרה להם משהו), קשרו את האופניים. הגיעו בזמן.

אני בינתיים חיפשתי חניה. לא מצאתי. חניתי בסוף בחניון רחוק והגעתי באיחור. מבטים של "אמרתי לכם" ו"מגיע לך" רגילים.

בדרך חזרה אני מגלה ששכחתי כרטיס אשראי ואי אפשר לצאת מהחניון הזה בלעדיו. אני כותבת לבעלי שיבוא להוציא אותי מהחניון והוא שלח אותי להסתדר לבד ולנסות לשלם עם הפלאפון ושזה בעיה שלי שבכלל יצאתי עם רכב למקום שלא צריך. טוב, ניסיתי וזה עבד בסוף. אבל הרגשתי כל כך רע עם הסיטואציה. הייתי שם לבד ואף אחד לא בא לעזור לי רק בגלל ש"העזתי" לצאת עם רכב לארוע.

מאז שהבעל נתפס לאופניים הוא והילד הבכור חוגגים על זה. זה ממש נחמד שאבא ובן רוכבים, אבל שאר הדברים שקורים. הוא לא מוכן יותר לקחת את האוטו למוסך כי הוא "שלי" (מי בדיוק סוחב לו את הקניות?) וכל מיני דברים כאלה. אז כאילו הוא לא מפריע לי לנהוג אבל בפועל הוא משאיר אותי לבד עם הארוע, ועם להעביר טסט, וכל הדברים האלה.

אי אפשר לטייל כי צריך להביא את האופניים (אני לא יציבה וכבדה מכדי לרכב עליהן) ואחרת הם פשוט לא רוצים לבוא. אין לי כח להיסחב באוטובוסים או לחכות להם וללכת אליהם, פשוט לא רוצה.

אויש נשמע לא פשוט בכלל.קל"ת

מבינה מה את אומרת, הוא סוג של מפעיל עלייך מניפולציה.

זה כמו הרי שזוג נשוי 2 הצדדים מכבסים את הבגדים של שניהם, שוטפים כלים של שניהם ולא כל אחד כשלעצמו. כך גם לגבי הרכב..גם אם כביכול בשימוש הוא רק "שלך" הוא כן צריך לשתף פעולה בתחזוק שלו ולסייע לך כשאת עם הרכב.

ניסית לדבר איתו שיחה נינוחה וגלויה על העניין?

בלי להכנס לסוגיות, זה מעבר לג.ג רגיליםהעני ממעש

ממה נובע

מה עד כעת התול של הבית

והיחסים ביניכם ועם / מול הילדים

כדאי לעבוד בשני כיוונים:נגמרו לי השמות

הכיוון הראשון - בינך לבין עצמך פנימה.

לנסות לראות רגע את המעבר, את הבפנים של בעלך.

כיוון שנשמע שנוצר אצלך מעין ציור של הדבר עצמו "להיות ירוק" כמשהו שלילי או לפחות לא חיובי, והמוח מצמיד לכך את המילים "ירוק משוגע" / "הסיפור הירוק... וכל זה" כלומר יצירת משמעות של איזה משהו לא הכרחי במקרה הטוב ומעצבן, שטותי, מוגזם, "חופר", ומיותר במקרה הפחות טוב.

עצם הגישה והתפיסה שיש לנו במוח על הדברים יכולה להקרין גם פנימה באיך נחווה כל דבר שקשור לזה, וגם להקרין החוצה בפן הזוגי באיך בן/בת הזוג ירגישו שאנחנו חושבים על הנושא.

והכל כמובן קשור להכל.

לכן מיקוד רגע פנימה להבין - על איזה צורך פנימי זה יושב לבעלי?

איזה ערך הוא רואה בכך, בפנים של זה?

(למשל ערך של שמירה על הסביבה, של גדילה כאדם שלפתע דברים חשובים שלא ראיתי קודם או לא ייחסתי להם חשיבות קודם תופסים מקום, ואני כבןאדם משתנה ומתפתח בוחר רגע לעצור ולתת מקום לערכים האלה שבתוכי, וכן הלאה...)

איפה אני יכולה דווקא להעריך את הצעד הזה שלו, לראות בו שורש חיובי של ערך או אידיאל שהוא מנסה לממש כך?

וגם לעשות את אותו דבר על עצמך.

על הצרכים שלך כאן.

מיקוד פנימה ולראות - ואיפה כאן הצרכים שלי?

מהם כאן הערכים שלי?

מה כאן חשוב לי ויקר לי?

(למשל אם זה ערך של שותפות, ביחד משפחתי, יכולת לצאת בהרכב משפחתי בקלילות יותר כדי ליצור זמן וחוויות זוגיות ומשפחתיות, ערך של ניראות וכן הלאה...)

לאחר מציאת הצורך והערך הפנימי של כל אחד מכם ניתן להתקדם הלאה ביתר בהירות.

וכאן זה הכיוון השני: בינך לבין בעלך. כלומר בדינמיקה הזוגית.

כאן כדאי (שוב, לאחר שמבוררים ומעובדים עם עצמנו, כל אחד עם עצמו ועם הערכים והצרכים שלו, במובן היותר פנימי של הדברים) לפתוח בצורה מסודרת ובתקשורת מקדמת את הנושא הזה של "הירוק":

כלומר ממש ליצור מרחב שיחה רגוע, בפניות שלמה, ופשוט לשמוע ולהשמיע אחד לשנייה ואחד מהשנייה.

לשמוע, לעומק, להבין, לעומק, לתת ניראות לכל הבפנים הזה שבסעיף הראשון, לשמוע מבעלך למה (ל' בקמץ) זה בכלל חשוב לו? מה שם משמעותי עבורו? מה זה גורם לו להרגיש?

וחשוב שההבנה וכל השיחה תהיה אצל שניכם ממבט סקרן שבא להקשיב לשני/ה על מנת להקשיב, ולא להקשיב על מנת לענות ולא ממבט ביקורתי/מאשים.

וכמובן לאחר שאת שומעת זאת מבעלך - תאמרי גם את את כל הלמה שלך - את כל מה שזה גורם לך להרגיש, את כל מה שחשוב לך, את הלב שלך.

ובאמת לזכור שאנשים גדלים, משתנים, מתפתחים, וזה בסדר גמור שערך שלא היה עד עכשיו בקדמת הבמה אצלנו פתאום כן יהיה. זה לא משהו רע, אלא גדילה והתפתחות.

לכן לראות זאת ברובד היותר פנימי של מציאת המשמעות וכל הפנימיות של הדברים אצל בעלך יכול לעזור גם לך וגם לו וגם לכם כזוג.

ועל גבי זה ודאי גם למצוא את הערכים שלך ולתקשר אותם נכון.

ובצורה כזו, שאתם מתקשרים את הלב, בשפה של צרכים, בשפה של דיוק צרכים וערכים ומבט פנימה יותר ולא רק לרובד החיצוני - ניתן להגיע גם לפתרונות שיהיו טובים ונכונים *לשניכם*.

כלומר למצוא כאן את ה*גם וגם* ולא את ה"או או". למצוא איפה גם בעלך מרגיש שהערכים שלו יכולים להתקיים, וגם את מרגישה שהערכים שלך ומה שחשוב לך יכול להתקיים, יחד. ולא אחד על חשבון השני.

ב"הצלחה רבה יקרה

ומוסיפה דוגמא מהדברים שכתבתנגמרו לי השמות

לאיך זה יכול להיראות בפועל:

יש בדברים שכתבת הרבה מאוד תתי נושאים שכדאי לפתוח כל אחד מהם בצורה מסודרת.

גם העניין עם החניון.

גם העניין עם המוסך.

גם העניין עם הטסט.

גם העניין עם הטיולים.

גם העניין עם הנסיעות באופניים על הכביש שזה מפחיד אותך.

וגם העניין עם הנסיעות בכלל.

ממש לתת לכל אחד מהם מקום לעומק שבו שניכם מספרים מה חשוב לכם בכל דבר ואתם מוצאים את הפתרון שנכון לשניכם ולמשפחה כולה. שוב עם הרבה וניראות לצרכים של כל אחד ולמשמעות פנימה של הדברים כמו שפירטתי בהודעה הקודמת.

אז אם ניקח לדוגמא רק את עניין המוסך או הטסט,

כתבת: "הוא לא מוכן יותר לקחת את האוטו למוסך כי הוא "שלי" (מי בדיוק סוחב לו את הקניות?) וכל מיני דברים כאלה. אז כאילו הוא לא מפריע לי לנהוג אבל בפועל הוא משאיר אותי לבד עם הארוע, ועם להעביר טסט, וכל הדברים האלה."

אם נבודד רגע את הצרכים של כל אחד מכם:

את:

רוצה שותפות (כמו שהייתה לך עד עכשיו) עם לקיחת האוטו למוסף ולהעביר אותו טסט. אלו דברים שמאוד עוזרים לך שבעלך עושה ומוריד מעלייך ולא את צריכה לעשות אותם. יכולים להיות כאן עוד צרכים כמובן, אבל גם אם זה "רק" זה זה בסדר גמור. מותר לך להרגיש ככה ומותר לך לרצות עזרה ממנו בדברים האלה.

ובעלך:

יש משהו פנימי בתוכו שגרם לו לרצות להשתדל יותר בנושא השמירה על הסביבה והירוק, לכן מבחינתו לא כדאי אוטו, ומכיוון שאת רוצה עדיין את האוטו זה כמובן בסדר, אבל אולי הוא לא רוצה להיות "חלק" באוטו הזה שעבורו מסמל כרגע את האי-שמירה על הסביבה כמו שהיה רוצה לשאוף אליו. וזה גם בסדר גמור. מותר לו שיהיה לו ערך כזה ומחשבה כזו ורצון כזה.

אבל מה עושים כאשר זה מתנגש?

מה עושים שאם הוא לא לוקח את האוטו את נפגעת מזה ומרגישה לבד בודדה במערכה?

כאן באמת חשובה גם הניראות וגם התקשורת במציאת מה נכון לכם כאן.

אבל מתוך מקום שכן רואה ומכבד אחד את הצרכים של השני/ה. אחד את הערכים של השני/ה.

בעלך אותך ואת הצורך שלך בשותפות ולא להיות בודדה ולבד במערכה

ואת אותו ואת הצורך שלו להשתדל ככל יכולתו לשמור על הסביבה ועוד כל מה שיש שם בפנים, למצוא עוד את הערך שיש לו שם והמשמעות שיש לו שם.

כמו שקול פנימי בתוכך רוצה לומר לו: "בעלי היקר. אני מרגישה ככה כל כך לבד מאז שאתה לא רוצה את האוטו. ממש ממש לבד. בודדה במערכה ונשארת לבד ומאחור עם כל כך הרבה דברים ומקומות. עם האוטו, עם הטיולים, עם ההרגשה הזו שאני לבד. וזה מכאיב לי מאוד. אני לא רוצה להיות לבד, אני רוצה אותך איתי."

וקול פנימי בתוך בעלך שרוצה לומר לך: "אשתי היקרה. אני עובר כרגע דברים עם עצמי, וחלק מהתהליך שאני עובד חידד לי ערך או אידיאל שיש לי פנימה של לשמור על הסביבה וכל החשיבות והמשמעות של זה. זה כ"כ בוער בי כרגע ואני מנסה להשתדל כמה שאני יכול. נכון אני רק אדם אחד אבל ממש חשוב לי להשתדל כמה שאני יכול בשביל העולם שלנו, והעתיד של הילדים שלנו. ואולי יש לי שם עוד עומקים שמבקשים לצאת ולקבל ניראות והייתי רוצה לספר לך אותם, לספר לך את הלב שלי פנימה ומה עובר בתוכי פנימה והייתי רוצה שתראי את זה, שתראי אותי. ותמשיכי להעריך אותי גם אחרי שתדעי, כי חשובה לי ההערכה שלך אותי כאדם, זה מאוד יקר לי".

ואז על גבי הניראות הזו אפשר לחשוב יחד:

אולי אני הבעל כן אקח את האוטו למוסך, למרות שאני לא רוצה אוטו, אבל כן כדי לעזור לאשתי ולהקל מעליה ולתת לה את ההרגשה שהיא לא לבד כי זה משמעותי עבורה?

אולי אני האישה אשלם לאיזה אדם שמעביר את האוטו טסט (יש אנשים שממש עובדים בזה ויש לכל מוסך כמעט איזה מישהו כזה שמעביר את הרכבים טסטים) וכך גם אני לא אצרך להעביר וגם בעלי לא?

וכן הלאה לחשוב על פתרונות נוספים שיכולים להתאים לכם כאן.

תודה על זה !אנוני.מית

עכשיו כשאני מתייחסת לזה שוב אני חושבת שאולי זה נושא שהוא נפגע בו עד שהוא שינה כיוון ונהיה ירוק. כתבתי פה למטה. סחבתי הריונות קשים וכאלה והייתי זקוקה לאוטו בשביל פשוט לחיות. מדי פעם הוא היה לוקח את האוטו לסידורים אבל המשמעות של זה הייתה שהייתי תקועה יום שלם בבית ואף אחד מאיתנו לא אהב את זה.

אני אכן בודדה במערכה. לפני כן הרגשתי שהוא תומך בי ומחזק אותי ועוזר לי בזה שהוא מוותר על האוטו ועכשיו בעצם הוא פשוט ויתר עליו סופית ואז אני לבד "עם הרכב הזה שלך".

בשמחה, ואכן כדאינגמרו לי השמות

תמיד לצלול יותר לעומק של הדברים, כי בד"כ ההתנהגות או האמירה שאנו פוגשים ופוגשות מבחוץ זה רק "קצה הקרחון" ורק המעל לפני השטח של סיפור יותר רחב ויותר עמוק שנמצא שם מתחת לפני השטח.

וכאשר מצליחים לראות אותו בבהירות ובהבנה עמוקה זה עוזר גם להבנה עצמה כמובן, אבל גם לקירבה ואפילו גם לפתרונות.

לכן גם כאן, כדאי מאוד לשוחח בנינוחות עם בעלך על כל המקום הזה גם אצלו. ממש מההתחלה כמו שכתבת. ואיך הוא הרגיש, ואיך הוא מרגיש בהווה, ובכלל כל מה שיש בתוכו בנושא הזה, והמבט הסקרן והמשקיב הזה יכול לפתוח המון. ממש המון. וכמובן גם את לו

תגובה מהממת!יעל...

התגובה היחידה בעיניי בשירשור הזה, שבאמת מקדמת

ויכולה לתת כלים מעשיים לפותחת.

בניגוד לשאר התגובות, שרק מעצימות את הכעס והתסכול כלפי הבעל..

תודה רבה 🙏נגמרו לי השמות

סליחה שאני אומרפשוט אני..

אבל נשמע כאילו בעלך בן 16, הגיע לשלב שהוא צריך למרוד ולהרגיש מוסרי ונעלה, וכמו בן 16 טיפוסי - אין חשיבה על ההשלכות, הנפגעים והמציאות.

אולי הוא מזהם פחות את העולם, אבל אשתו עצובה ותקועה עם הרכב בחניון. באיזה עולם ערכי מעוות זה עדיף?

שמחה שיש קול שאומר את זהמישהי נשואה

יש נטייה כל הזמן לצייד את האשה ב:

תבדקי עם עצמך בלה בלה בלה....

ואולי לפעמים יש בעל שמתנהג לא בסדר?

בדיוק כמו שיש מצב שאשה מתנהגת לא בסדר?

ולא לא תמיד זה עניין של

בוא תבדוק עם עצמך איפה אתה צריך להשתנות

חוץ מהילד הזהנפשי תערוג
עבר עריכה על ידי נפשי תערוג בתאריך ג' בכסלו תשפ"ז 2:14

איך הוא "מזיז" את שאר הילדים ממקום למקום?

כי גם אוטובוס מאוד מזהם.

או שהוא ירוק ומתחסד על חשבונך ועל חשבון הילדים.

להעביר טסט,

תני למוסך לעשות את השירות הזה.

יעלה עוד כמה מאות שח אבל יהיה לך ראש שקט.

ותשלחי אותו לעשות קניות בסופר עם אופניים.

הוא מכבס את הבגדים?

הוא יודע איזה זיהום סבון הכביסה מייצר?

נכנס לשירותים? זה גם מזהם

גם לשטוף ידיים וכלים עם סבון.

אם ירוק, אז עד הסוף. לא?

מזון. גם אם הוא אורגני. ממש מזהם בתהליך היצור

עדיף ללכת ללקט עשבי בר.

אבל בתכלס,

כדי לא להתכנס רק בכעס עליו

תנסו יחד להבין מה מפעיל אותו לדבר הזה?

רצון בחופש?

רצון לשמור על הכדור?

להיות מוסרי יותר?

חיסכון כספי?

רק אחרי שתבינו את היסוד לכך,

תוכלו למצוא את עמק השווה בניכם

יש לי שאלה מעניינת לפנימשה

לפני כל הסיפור הירוק הזה - איך היו היחסים בניכם?

כלומר, יש לכם רכב אחד. אני מבין. אתם שניים. יש לכם ילדים. איך הייתה הדינמיקה שלכם?

איך הדינמיקה עם הילד?

הרכב היה בעיקר אצליאנוני.מית

הוא היה רוצה ליסוע איתו לעבודה ואני הייתי צריכה אותו כדי להקפיץ ילדים למסגרות ולחוגים. אז הוא נסע באוטובוסים ודי קיטר על זה.

מתישהו הוא עבר לאופניים והאמת שטוב לו. יוצא מוקדם בבוקר בבגדי ספורט ומתקלח בעבודה. ממש גילה את האור .

בתרגום לעברית פשוטהמשה

הירוק הוא ככל הנראה (בהסתייגות, בלי להכיר אותו) קשקוש שהוא מספר לעצמו כדי לא להודות שאין לו כח להתעמת איתך או שהוא הבין בשכל שאת זקוקה לרכב יותר ממנו ואין לו כח להתמודד עם זה.

כלומר לא איתך - הוא לא יכול לקחת לך את האוטו כי את (כמו שכתבת בעצמך פה למעלה) בהריון וסובלת. אז הוא מבזבז זמן ומתעצבן ובסוף זה מגיע לידי אין לי כח לאוטו הזה בכלל. אידיאליזציה למצב שהוא בקונפליקט פנימי מולו.

  1. הוא לא יבקש ממך את הרכב כי כל מה שהסברת פה שאת זקוקה לו. הוא יודע את זה .

  2. אבל הוא ימשיך לכעוס. הוא לא ויתר בלב שלם. הוא בעצם נכנע

הוא פשוט כועס בשקט וזה מתבטא ביחס שלו לכל הסיטואציה.

הוא רצה את האוטו, לא קיבל, אז הוא מצא לעצמו פיתרון אחר נפלא (שעושה לו גם בריאות ואושר בחיים, שעה רכיבה בבוקר זה בריאות ממש, טוב, חוץ מאוגוסט) ועכשיו הוא חוזר בתשובה שגילה את האור ואומר שאף אחד לא צריך מכוניות רק כדי שהוא לא יצטרך להתעמת עם הצורך והרצון שלו שהוא בעצמו לא מעיז להעלות.

ועכשיו הוא יתחיל למצוא לעצמו אימוני כושר ותחרויות אופניים רחוקות כדי לעשות אידיאליזציה מהסיטואציה. וזה נפלא כי הוא יהיה גבר בריא ואולי גם הבן שלך יצטרף אליו לזה.

מה מצב השיח ביניכם?shindov

לענ"ד, תפנו לרב בעל השכלה במדעי הטבעshaulreznik
עבר עריכה על ידי מנהל בתאריך ז' בכסלו תשפ"ז 1:35

למשל רב שיודע דבר או שניים על פיזיקה, זיהום אוויר וכיו"ב. אולי הוא יצליח לרסן את בעלך ולעזור להגיע לעמק השווה.

מה עניין להכניס ולערב רב?זמירות

במסגרת לימודי ההסמכה הסטנדרטיים לרבנות לא לומדים כלים טיפוליים או מקצועיים לפתרון סכסוכים זוגיים

הם צריכים ייעוץ זוגי מקצועי - ואכן ניתנה כאן (לעיל) התייחסות של יועצת מקצועית מנוסה מאוד

נכון, אבל יש כאן היבטים מדעייםshaulreznik

נניח שמראים לבעל ה"ירוק" באותות, במופתים, במחקרים ובגרפים, שהמכונית המסכנה שלו לא בדיוק תמיט שואה על כדור הארץ, ושאם הוא רוצה להיות עקבי, עליו לוותר על שימוש בחשמל ובשאר הטכנולוגיות?

שוב, מה הקשר להיות האדם שמוכיח זאת בעל סמיכהזמירות

לרבנות ונושא בתואר רב?

איך רב קשור לעניין?נפשי תערוג

גם שאתה הולך למוסך אתה מחפש מוסכניק שהוא רב?

גם רופא שהוא רב?

למה לא רופא שהוא מוסכניק?

אוליקל"ת

רק בגלל שהרבה פעמים דוסים יותר מחזיקים מדמויות רבניות.

לא שאני מצדיקה את הגישה או חושבת שזה נכון..

יש כאן ממד דתיshaulreznik

בבחינת "דייך מה שאסרה עליך התורה".🙂

מי אמר שהוא עושה את זה בגלל סיבה דתית?נפשי תערוגאחרונה

קפצתי לשאלה מהפורום השכן..פצלשן

איך יודעים מהי רמת המשיכה המספיקה בשביל להחליט להתחתן?

במשך מספר שנים שאני מחפש, הספקתי לפגוש כאלה שהיה ברור לי מהתחלה שיש לי אליהן משיכה חזקה.

לעומתן, היו כאלה שאהבתי אותן מבחינת אופי, וגם המראה היה אחלה, אבל לא הרגשתי משיכה חזקה אליהן (וכמובן לא היתה שום דחייה. כנראה, זה פשוט לא היה הסגנון שמדליק אותי באופן טבעי). כן היה לי רצון לתת חיבוק פה ושם, אבל לא היה לי רצון חזק להתקרב אליהן או לגעת בהן, גם אחרי חודשיים-שלושה. מישהו אמר לי שזו משיכה מספיקה בשביל להתחתן. כנראה שלדעתו המשיכה תתפתח אחרי החתונה, אחרת לא מבין איך זה מספיק. אבל מי אמר שהיא באמת תתפתח? ואולי היא לא?

ברור לי שעם אחת אני ארגיש משיכה חזקה ועוצמתית יותר ועם אחרת משיכה פחות חזקה. השאלה מה הרף הנדרש בשביל להחליט להתחתן?

ועוד שאלה בתור בעלי ניסיון.. ייתכן שלפני החתונה תיהיה משיכה חזקה ואחרי החתונה יתברר שאין באמת משיכה? ולהיפך גם ייתכן?

>>שימושית

לגבי השאלה האחרונה- משיכה זה דבר דינאמי ויכול להיות מצב שהיה משיכה לפני ואחרי החתונה לא ופחות מזה, וכמובן להיפך.

אם יש דחיה ואפילו אם פשוט אין משיכה אז לא חושבת שאפשר וראוי לבנות על אחרי החתונה אבל אם זה רק לא משיכה חזקה אני לא חושבת שזה נכון להוריד על זה.\

נסיוני האישי - שלא בהכרח משליך על מקרים אחריםהברדיצ'בר

אני רק יכול לשתף שהייתי באותה התלבטות כשיצאתי עם מי שהפכה לאשתי, ושההתלבטות האחרונה שנותרה לי לפני שהצעתי נישאוין היתה סביב השאלה האם רמת המשיכה כלפיה מספיקה. ובפועל - מהר מאד אחרי החתונה כל החששות התפוגגו. וגם כיום, אחרי סך שנים וסך לידות - אני לא יכול לדמיין משיכה חזקה יותר לאשתי. היא בעיניי יפיפייה ומושכת ברמה הגבוהה ביותר.

גם אצלי זה הדבר היחיד שאני מתלבט עליופצלשן

אז מה עזר לך להחליט שזה מספיק בשביל להתחתן?

כמה דברים עזרו ליהברדיצ'בר

קודם כל אני רוצה לענות על שתי שאלותיך האחרונות שהצגת בפתיחת השרשור:

כן, וכן.

לכן מה שעבד לי - לא בהכרח יעבוד לאחרים.

ובכן, מה עזר לי?

קודם כל הרבה תפילות וביטחון ב-ה'.

דבר שני - מוכנות נפשית לתת הכל ולבנות קשר של אהבה ונתינה והתמסרות גם על הצד שהמשיכה תתברר כקטנה ממה שאליו ציפיתי. וזה בנוגע גם לציפייה של המשיכה שלי כלפיה, וגם שלה כלפיי. ברוך ה', לא התאכזבתי.

ודבר שלישי - חישוב הסיכויים, האם במכלול העניינים/תכונות ושיקולים סביר להניח שאצליח למצוא מישהי אחרת טובה ממנה. ועבורי התשובה היתה ברורה שאין כמעט סיכוי לכך.

גם בכל דבר לא מושלם שראיתי אצלה - ערכתי השוואה בינה ובין דמות דמיונית של האשה המושלמת שאותה כיניתי - 'דמיונה' - וכל פעם הזכרתי לעצמי שדמיונה היא דמיונית והסחתי את דעתי מהנושא.

לא כל כך הבנתיפצלשן

החלטת להתחתן בידיעה שאולי לא תיהיה משיכה?

תפילות, מוכנות נפשית וחישוב סיכויים יכולים לעזור להתלבטות באופן כללי.

אבל אם יש נושא ספציפי שייתכן והוא חסר, איך הנ"ל עוזרים לפתור את ההתלבטות? צריך לתת לנושא מענה ספציפי..

היה ברור לי שתהיה משיכה,הברדיצ'בר

רק היה לי חשש שזו תהיה משיכה ברמה נמוכה, שאולי תהיה בבחינת 'פוחת והולך' עם הזמן.

ברוך ה' לא היה כך. אך אני מרגיש שהנכונות שלי להסתפק בפחות היתה מועילה לי במידה וחששותי היו מתממשים. אך חשוב לי להדגיש - אצלי זה לעולם לא הגיע למצב שהיה צריך לעמוד למבחן.

אם אתה מרגיש 'שיכות' אליה, זה בהחלט מספיקהסטורי

לא אומר להתחתן בלי רצון, בלי שמרגישים קשר נפשי. אבל לפעמים מרוב התבחבשות בכל מיני הגדרות סתם נתקעים ומסתבכים.

אם אתה מרגיש שיכות, חיבה, טוב לך איתה, יש לך צפיה לפגישות ולשיחות הטלפון - יש את זה. מעולם לא העסקתי את עצמי כרווק בשאלות הללו ויש משיכה, בהחלט.

כמובן, העבודה האמתית היא אחרי החתונה. כשיש מתחים, המשיכה יורדת וכשיש השלמה ושמחה הדדית - גם המשיכה עולה.

אתה חושב שהיא תישאר צעירה ונאה?אריק מהדרום

הבט על חמותך לעתיד, זו האידיקציה הטובה ביותר לאיך שהיא תראה בעוד 30 שנה.

הבט על אם חמותך לעתיד, זו האינדיקציה הטובה ביותר לאיך שהיא תראה עוד 60 שנה.

איך זה קשורנעמי28

כשאישתו תהיה בת 60 גם הוא יהיה בן 60 אחרי זוגיות ארוכה וקשר עמוק ואחר.

כרגע הוא מתחתן עם מה שהיא היום, והשאלה שלו סופר לגיטימית וחשובה.

זה באמת נושא שלוקחים עליו סיכון בעולם הדתי ומקווים לטוב.

יש משהו בדברייך, מצד 2 גם בקשר לקראת נישואין אפשרמתוך סקרנות

לנסות להתחבר למכלול של האישיות, ולראות אם זה מגביר משיכה.

אני כמובן לא המומחה הגדול, ואלו שאלות שגם אני שואל את עצמי, אבל מרגיש שיש לכל הפחות איזו שהיא בחירה גם בנושא זה...

מאוד אינדבדואלישבורת,לב

אני אישית לא הייתי מתחתנת ככה בשום אופן וגם לא הייתי מתקדמת.

אבל זה לא משנה מה כל אחד אחר מרגיש, משנה רק מה שאתה.

אם הייתי במקומך הייתי משקיעה בבירור עם מטפל לפני הכרעה כזאת גורלית.

צריך להיזהר עם מטפלים..קל"ת

לבדוק לפני ולפנים למי הולכים..יש כאלה שרק עושים נזק..

צודקת. ורק אעיר בהקשר זההברדיצ'בר

שגם מטפלים תותחים ומומחים עלולים לטעות לפעמים.

ובוודאי שאפשר גם לטעות ביישום של ההדרכות/ העצות שלהם.

דוגמה מהמקרה שלי:

התסביך אליו אני נקליתי כחודש לפני שבחרתי להתארס התעצם פי כמה בעקבות הרצאת זום בו אמרה מטפלת ותיקה ובעלת מוניטין דברים לא מדוייקים בנוגע להבדל בין משיכה אצל בנים ובנות: שאצל בנים זה כביכול ברור ודיכוטומי, ומתברר בצורה ברורה תוך פגישות ספורות. בעוד אצל בנות - זה נזיל ומשתנה וכדאי לתת צ'אנס וכיוצא בזה.

כמה סרטים אכלתי בגלל הדברים האלה, ממטפלת שלמען הסר ספק - אני עדיין מחזיק מאד ממנה וחושב שהיא תותחית על בתחום שלה. אגב גםם קיבלתי ממנה (לא באופן פרטני) הרבה מאד כלים טובים ותובנות חשובות בתקופה שיצאתי.

סקרנת אותי, פניתי אליך באישי ברשותך.מתוך סקרנות

מאוד להזהר. נכון.🍀שבורת,לב

זאת שאלה לגבריםנעמי28

אני מניחה שזה שונה מנשים

מהצד שלי הספיק לסמן וי על משיכה בדייטים,

לא הגדרתי כמה ומה החוזק שלה, לי זה עבד.

וזה לשני המינים- גם לזוגות אוהבים עם כימיה טובה המשיכה משנה צורה כל הזמן וצריכה תחזוק, שלב הפרפרים והצפת ההורמונים מוגדר בערך כ3-4 חודשים. לאחר מכן המשיכה תלויה באיכות הקשר מבחינה רגשית ופסיכולוגית

צודקת בהחלטהברדיצ'בר

משיכה היא נדבך חשובשוקולד פרה.

אבל לדעתי הנשית, היא לא הכל.

אולי אצל גברים המשיכה היא הלב של הקשר, אבל גם אז- מי ערב לך שהיא תאהב מגע? שהיא תרצה את אותה רמה של קשר פיזי כמוך?

זה מאוד מתסכל עבור חתן צעיר לגלות שיש משיכה, אפילו בעוצמה, אבל שהצד השני פחות בעניין של מגע.

לכן, השאלה צריכה להיות,

ואני אכתוב פה קצת חשוף, מקווה שהמנהלים לא ימחקו אותי-

היא האם היא סגורה בקשר למיניות, או יותר פתוחה ובקשר (עם עצמה) בנושא.

עד כמה היא נינוחה בקשר לזה. לא נבהלת או בורחת או פוערת עיניים.

זה משהו שאפשר להרגיש אותו, וזה משהו שבעיניי כן שווה לדבר עליו בשלבים מאוד מתקדמים של הקשר.

אני מכירה נשים שלא סובלות מגע.

זה משהו שהן לא יגידו אותו בפגישות, אבל זה קריטי ממש לחיי נישואין.

זה משהו שהופך אח"כ לפצע עמוק בזוגיות. כי באופן טבעי, כשמתרגלים אחד לשני והחידוש פג, מה שנשאר זו הנטייה הטבעית של הנפש.

ואם הנטייה הטבעית שלה זה לריחוק גופני- זה מתכון לתסכול של שנים...

מיניות ומשיכה הופכים אחר כך לסוג של תקשורת. זו תקשורת שמשלימה ומעמיקה את התקשורת הקיימת.

יש ביניכם צחוק, כיף, הומור, פתיחות, עניין זה בזו- זה הלב.

יש משיכה אבל מרחק וקצרים בתקשורת- הקשר ייטה יותר לכובד וכך גם ברובד הגופני.

מקווה שהועלתי

לא חושבת שבחורה בהכרח יכולה לדעת על עצמהפצלושון

לפני החתונה, כשהיא עוד לא הייתה בקשר זוגי

זה אפשרי, בוודאישוקולד פרה.

אפילו אפשר להרגיש בזה. אבל זו באמת שאלה של בשלות.

תכלס אתה לא מגנט והיא לא ברזל.שוקו.אחרונה

משיכה חזקה או חלשה היא בראש וחולפת. השאלה היא התאמה בסיסית ורצון לקשר ושותפות. במשך הזמן נבנית הערכה עמוקה האחד לשניה וממילא הרצון להתקרב.

אין הבטחות בתחום רק רצון אמיתי וכנה לעשות עבודה רצינית ולהשקיע בקשר עד גיל 99

חבוטנפש חבוטה

מרגיש כל כך חבוט

מכל הבחינות.

נפש

גוף.

ורוח.

זוגיות בסימן שאלה ענק

תפקוד בסימן שאלה ענק

איך קמים כל בוקר?

לא מרגיש אבא

לא מרגיש בן זוג

לא מרגיש.

פרקתי.

דבר אלינו איש יקרדי שרוט

בתרגום לעברית שלימשה

אני גרוע בתור (אבא|בן זוג|מתפקד)

מי אתה בכלל? אתה מסתכל על עצמך מנקודת המוצא של עצמך או מנקודת המוצא של אנשים אחרים סביבך?

בהחלטנפש חבוטה

זוכר ויודע מה היו היכולות שלי

מנקודת המבט שלך או שלהם?משה

מתי זה התחיל?משה

ומי הפעיל אצלך את כל המנגנון הזה של "דחוי" ו "חבוט" ו"כושל"? זה לא תמיד היה שם.

לא אמרתינפש חבוטה

את המילה דחוי.

לא מרגיש גם כזה

אז בסדר. חבוט וכושלמשה

והכי חשוב

בהצלחה !

תודהנפש חבוטה

זה עדין כואב גם כשאתה רושם את זה

שתדע שיש עוד כליםמשה

אני לא חופר פה יותר כי לא הוגן לעשות לך את זה, אבל יש דרך להתמודד עם המצב הקיים

ורגשות תמיד מותר להרגיש. לא לשפוט אותם. זה לא "אני חבוט" אלא "אני אדם רגיל ויש בי עכשיו מחשבה ורגש שאני חבוט".

אם יש יכולותשבורת,לב

אפשר לחזור אליהם,

זה מצב הרבה יותר טוב מאחד שאין לו יכולות.

יש זמנים כאלה של עייפות.

מותר להיות מותש ולנשום לרגע מהכל.

טוב שאתה מדבר על זה.

איזה כאב.שוקולד פרה.

גם לי היו תקופות חשוכות כאלו.

תנסה להיזכר בעצמי המיוחד שלך. מה אתה מביא לעולם?

ועוד משהו- יש מישהו שיודע על מצבך?

תודהנפש חבוטה

כן יודעים.

אנשי מקצוע.

מנסה להיזכר מה הבאתי לעולם

הייתי שםוהנה חלום

לאחר המילואים הבלתי נגמרים ולא הצלחתי לחזור לעצמי, לזוגיות ולהורות. הבור חשוך מאוד אבל יש תקווה.

לצד הטיפול אישי ומשפחתי, לי אישית מאוד עזרו הטיפולים גופניים-רגשיים כגון Rebirthing ויוגה-תרפיה.

זה מעולה שאתה בטיפול, אל תשכח שיש תקווה וצמיחה בסוף

כמה כואב וקשה נגמרו לי השמות

שולחת חיזוק גדול ותפילה שתראה ישועה שלמה במהרה ממש בכל התחומים, בחסד וברחמים ובטוב גלוי ב"ה 🙏

וטוב שכתבת שיש לך ליווי ועיטוף מאנשי מקצוע, זה מאוד חשוב שתרגיש שיש לך את המענה ואתה לא לבד, ומקבל כוח והכוונה וליווי ועיטוף וכלים.

שיהיה רק טוב ב"ה

ושיכנס עוד ועוד אור לחיים ותוכל להביט אחורה ולראות איך גם מהתקופה הקשה והחבוטה הזו אספת עוד לימוד ועוד צידה לדרך שעוד תעזור גם לך וגם לסובבים אותך 🙏

ובינתיים להתחזק גם בכל מה שנותן לך כוח אמיתי, ובחוזקות ובעוצמות ובטוב שיש לך ובך, ובטוב שכן נוכח כרגע בחיים, ולראות מה עוד יכול לחזק שם.

תודה רבהנפש חבוטה

מעריך את המילים

כמה זמן זה ככה? נשמע קשה ממשלאחדשה

יודע לומר נק' מפנה?

מספרנפש חבוטה

נקודות מפנה..

רצף של דברים קשים ומאכזבים

מה קרה? ומה קורה?shindov

הרבה דברים קרונפש חבוטה

כרגע בעיקר דעיכה נפשית.

לפנות לנשים באישי לא יעזור לך לפתור את הבעיותיעל מהדרום

זה אפילו יותר מזהמשה

עזבי את זה שיש פה נשים שלא אוהבות שכותבים להן באישי.

זה מהלך של יאוש. וגם מהלך שלא עובד.

הוא מגיע עם נפש ריקה וחבוטה. למה שמישהי תרצה בכלל להתכתבות עם אדם שנמצא במצב של אנרגיה מרוקנת וחלולה. לא מספיק הוא מרוקן, הוא ירוקן גם אותה?

מי הייתה פה ששיתפה צילום מסך של מישהו שהתחיל איתה גרוע והמשיך לכתוב לה גם כשהתעלמה?

זה היה אניאנוני.מית

וגם @נפש חבוטה התחיל איתי גרוע ברמה שפאדיחה לשתף צילום מסך.

גם איתיחושבת בקופסא

לפחות אני אגיד שהוא עזב אותי ברגע שביקשתי (שזה היה מייד).

זה נכון במקרה של שני רווקיםיעל מהדרום

לק"י

אצל אנשים נשואים זה לא שייך, גם אם הוא מלא חיות ואנרגיות.

לא שייך זה דבר אחדמשה

אבל זה גם לא עובד. אדם מרוקן הוא מרוקן בכל מקום. גם בבית שלו וגם בחוץ (ובטח גם בעבודה).

זה כל כך לא נכון מכל כך הרבה פרמטריםשבורת,לב

זה כ"כ מכעיס וכ"כ מצערנגמרו לי השמות

זה פשוט לא יאומן הדבר הזה.

אנשים כותבים כאן מצוקה על גבי הפורום,

באים אנשים טובים ונשים טובות להגיב, להתייחס, לפנות זמן, אנרגיה, מחשבה, לב, עונים להם מכל הלב והרצון שיהיה טוב - ובסוף מה מסתבר?

שיש כוונות שליליות ורעות מאחורי זה.

זה כ"כ מכעיס אותי הדבר הזה.

שמסתבר שהנה, גם כאן, הפותח שלח לכ"כ הרבה נשים באישי (גם לי שלח מסר אחרי שהגבתי ע"ג הפורום, ולא עניתי בכלל למסר כי זה כבר היה לי חשוד.) ועכשיו להבין שזה עוד אחת ועוד ועוד.

באמת. @נפש חבוטה זה פשוט לא!

אח"כ אנשים שבאמת צריכים עזרה ובאמת במצוקה - כבר יש ישר חשדנות לגביהם, כבר יש פחות רצון לעזור ולכתוב, כבר יש פחות אנרגיה ופחות כוח מכל המסווה הזה, מכל הפעמים (האינסופיות!) האלה שמישהו פשוט ניצל את הטוב לב של אנשים!

למה? ובשביל מה?

זה כ"כ מעוות

כ"כ לא שייך

כ"כ רע.

אתה לא פונה לאישה בפרטי, בטח לא אישה נשואה, בטח לא כשאתה נשוי, לא משנה כמה המצוקה שלך גדולה, לא לא לא.

לא זו הדרך.

ואתה לא יכול, פשוט לא יכול שזה יבוא על חשבון מישהי אחרת!

כמה שאדם יהיה לו חוסר או רע, זה אף פעם לא יצדיק פגיעה באחר, זה אף פעם לא יצדיק ניצול של אחר, זה אף פעם לא יצדיק שום מעשה לא מוסרי ולא טוב בשום דרך ובשום צורה שהיא!

באמת איך אפשר ככה לסמוך,

אני אישית כבר תקופה בוחנת כל הודעה שנכתבת ורק אם מרגישה שיכולה לתרום איכשהו מגיבה, וכ"כ הרבה פעמים לא, לא רק להודעות שלא בטוחה אם יכולה לתרום בכלל, אלא גם להודעות שמראש עלולות להיות חשודות.

ואז הנה כאן שוב הגבתי, ועוד אחרות ואחרים. והנה שוב. להבין שזו בסך הכל הייתה במה לניצול הזה של החמלה והאמפתיה של אנשים כדי לפנות בפרטי?!

לעוד אחת ועוד אחת ועוד?! נשים נשואות?!

זה פשוט עצוב. ומכעיס. וחבל.

וההיפך ממה שאתה ספציפית צריך כדי שיעזור לך

וההיפך מכל מה שכל מי שרק רצה או רצתה לעזור לך כאן צריכים.

וזה פשוט גורם לכל אותם שבאמת צריכים עזרה להיפגע ישירות ולא רק בעקיפין. כי אח"כ כבר גם בהם חושדים, וגם להם כבר אין את האמון המלא שהם זקוקים לו.

זה פשוט עוול.

רק משפט אחדמשה

בסיטואציות כאלה הרבה פעמים הכותב לא חשוב כמו הקוראים הסמויים.

אל תיפול רוחך. גם אם הוא לא ראוי, בטוח קרא את זה מישהו ראוי שגם אין לו אומץ לכתוב.

אני באמת כותבת גם לקרואים הסמויים, לכולםנגמרו לי השמותאחרונה

גם למי שזה מכוון אליו ישירות וגם לכל מי שיכול אי פעם להיות רלוונטי לו.

ואתה יודע מה?

אם יש כאן קורא שאפילו יקרא את הדבר הזה,

שאם הוא אי פעם ירצה או ינסה לפנות בפרטי לאישה נשואה

שרק יעצור רגע ויחשוב

איך הוא היה רוצה שיתייחסו ויפנו או לא יפנו לבת שלו, לאחות שלו, לאמא שלו, לאשתו (לאשתו כתבתי בסוף למרות שבעיניי צריך בהתחלה, רק בגלל שרוב אלה שפונים מסתבר שלא הכי טוב להם עם האישה שלהם עצמם, באופן כוללני וברור ברור שיש יוצאי דופן, אבל רק למקרה כזה שלא "אכפת לו" מאשתו, כתבתי זאת אחרי הבת והאחות והאמא)

אבל למען ה', שיחשוב קצת מעבר

ככה היה רוצה שיתייחסו לבת שלו?

שהיא נשואה וגבר זר פונה אליה, מנצל את הלב הטוב שלה, את החמלה, את הרצון לעזור, ואם חסר לו בבית חמלה או משהו אז הוא לוקח ממנה, מאישה נשואה?!

רוחי לא נופלת, אבל כן זה מאוד מכעיס ומצער אותי.

יש לכל אדם את הדברים ש"בוערים בו" מאז שנולד, שהם חלק ממנו,

במקרה שלי אישית מה שהקב"ה נתן לי וברא בי מאז שאני זוכרת את עצמי זה את זה, באמת כל מה שקשור לאיש ואשתו. והבלעדיות של איש ואשתו. נאמנות. אהבה. זוגיות. זה בדם שלי בנשמה שלי גם מה יכול להיות ועד כמה טוב אינסופי יכול להיות בין איש לאשתו כאשר זה בטוב, וגם בעירה פנימית למחות על כל מה שעלול לפגוע בקודש הקודשים הזה. ולכן כי זה נוגע בי אני מגיבה.

על הרבה דברים אחרים אני לא מגיבה, בטח לא בכזו "בעירה".

כאן כן. זה מכעיס ומצער אותי מאוד.

הרוח לא נופלת חלילה, אני עדיין מאמינה בטוב של האדם באשר הוא אדם, גם בכוח התשובה, והכי באהבה ובשלמות ובבלעדיות שבין איש לאישתו.

אבל כן היה חשוב לי להגיב.

📢📢📢 תזכורת חשובה בעקבות השרשור הזהנגמרו לי השמות

לאיך הודעה תמימה שמביעה מצוקה יכולה להיות בעצם במה מסוכנת מאוד לכל הנוגעים בדבר.

באיך כל מי שפותח שרשור, גם אם הלב יוצא אליו או אליה ומתוארת מצוקה קשה - יכולים בסוף לפנות בפרטי עם כוונות אחרות לגמרי!

תזכורת חשובה לכולנו. שוב.

על הסכנות כאן במרחב הזה.

לא משנה מי כותב.

לא משנה מה הותק שלו או שלה.

לא משנה אם מזדהה כאיש או כאישה.

לא משנה אם מתאר/ת מצוקה.

כל אלו הם לא ערובה שהכוונות והאמת אכן שם.

וכל אלו הם לא ערובה שאין מתחת לפני השטח כוונות אחרות.

לא לפותחי השרשור.

ולא למגיבים.

לא לכל מי שמנסה לראות מי יגיב (או תגיב לו) כאן

ואז לפנות אליה בפרטי

והכל במסווה של רצון לעזור ולהציל מהמצוקה

שכל מה שמתחת זה כוונה אחרת לגמרי!

ונשים טובות (ואנשים טובים במקרים אחרים) פשוט לא צריכות לחוות את העוול הזה שכל "חטאן" היה לב טוב ורצון לעזור או לחזק יהודי!

לא הן, ולא הפותח עצמו שזה ההיפך ממה שנכון לו, ולא אשתו של הפותח, ולא האיש של הנשים האלה, ולא הילדים של כולן, ולא מגיבים ומגיבות אחרים עתידיים שיתנו בהם פחות אמון מראש אפילו שבמקרה שלהם אין שום דבר פסול - פשוט כולם יוצאים נפסדים וזה עוול אחד גדול לכל הנוגעים בדבר!

אז בכוונה משאירה את ההודעה הזו

עם כל ההתפתחויות שלה

עם כל העדכונים של נשים באופן ישיר ומכלי ראשון על הפותח שפנה אליהן

ובכוונה לא מוחקת אף שנתבקשנו המנהלים ע"י פותח השרשור למחוק את ההודעה הזו.

אז לא.

לא רק לא למחוק אלא להדגיש מה יכול לצאת מדבר כזה.

למען יראו ויראו.

ולמען ידעו כולם כי סוף האמת לצאת לאור. תמיד! גם אם זה לוקח זמן.

אז ככה, באור, בשמש, בגלוי - להראות מה היה.

ולמען נישמר כולנו.

כן, גם רצון טוב רק לעזור יכול להוביל חלילה למקום לא טוב בכלל.

ושהקב"ה לא יביאנו לא לידי ניסיון ולא לידי ביזיון.

צריכה עזרה עם סינון מחשב לילדיםירדנית

משהו פה לא עובד לי כמו שצריך

מדובר על גילאי 10-14, יש רימון.

הם צריכים את המחשב כדי לעבוד בטימס, לשמוע שירים ביוטיוב, לפעמים צריכים AI ללמוד למבחנים.

איך אני משגיחה על כל זה?

שיחות בטימס לפעמים הילדים ביניהם שולחים סרטונים, אין לי איך לעקוף את זה.

כנל יוטיוב, רוצים לשמוע שירים אבל לא מתאים לי שיסתובבו ביוטיוב, יש דברים (שלא לומר רוב הדברים) שלא מתאימים להם.

AI גם כן רואה שיחות שלא מתאימות..

אנחנו לא בקטע של צנזורה אבל מרגישה שבתקופה האחרונה זה יצא לי משליטה.

מחפשת פתרונות טכניים לפתור את זה, אשמח לשמוע איך זה אצלכם. שאהיה רגועה גם שהילדה נכנסת לחדר ללמוד עם חברה במחשב. כי היום זה היה ממש לא מוצלח

אני טכנופובית פלוס פלוס אז אם אפשר בהסבר למתקשיםירדנית

שום דבר רע בצנזורה במקרה הזהחושבת בקופסא

היית נותנת לאדם זר ברחוב לחלק לילדים שלך חוברות שאת לא יודעת מה כתוב בהן?

רק כדאי לדייק אם הכוונה לכל תוכן שהוא לא למידה וניצול זמן ממש, או תכנים בעייתיים בפני עצמם, כי אלו שני דברים שונים.

כי אם יש לכם רימון ברמה המתאימה, לא אמורים להיות בעיה מבחינת התוכן.

אבל אם רוצים שהמחשב ישמש ללמידה ולא לפנאי, (אני לא יודעת איך עושים את זה בפועל, אבל אני יודעת שזה קיים) אפשר דרך רימון או דרך תוכנה אחרת לחסום אתרים ספציפיים, או הפוך לעשות רשימה של אתרים מותרים בלבד, ואז לחסום גישה ליוטיוב ולai.

פתרון פחות קיצוני הוא להיכנס להגדרות בתוך האתרים האלו, ולחסום אותם כמה שיותר. לשים את חשבון היוטיוב ליוטיוב קידס (מגן מפני תכנים בוטים במפורש, אבל מתיר שטויות ממיסות מוח, שכנראה גם כן כדאי לא לראות)

בצ'אט מצאתי בטעות שיש בתוך ההגדרות שלו אפשרות למנוע ממנו לדבר על תכנים בוטים (ולא ברור לי למה זה לא מופעל כבררת מחדל).

והכי פשוט זה זה להגביר את החסימה ברימון או פלטפורמה חוסמת אחרת.

לגבי מה שחברים שולחים- אולי תמימה, אבל חברים לא ישלחו דברים גסים ממש, לפחות לא בפלטפורמה כזו שמיועדת ללימודים ובפיקוח המורה? עוד אין לי ילדים, אבל אני קצת מזדעזעת מהרעיון של לתת לילדים להמשיך להיות חברים של ילדים שחשודים ברצינות בדבר כזה, אם יש רצון, הם ימצאו דרך אחרת להראות את זה ועצם החברות נשמעת לי בעייתית.

שולחים שם שורטים וכל מיני שירים/זמרים/קליפיםירדנית

שאני לא מעוניינת שיחשפו לזה.

איך ישמעו שירים? לא התחברו לספוטיפיי לצערי.. אבל אולי אם אגיד שאין ברירה.

רימון ברמה בינונית לא חוסם את מה שאני רוצה שיחסום..

רימון ברמה הגבוהה יותר מצריך ממני לפתוח להם את מה שהם צריכים כל רגע.

בטימס אין לי ממש שליטה על מה קורה בקבוצות, וכבר לא מתאים להם שאני עוקבת אחרי השיחות שלהם, שזה סה"כ מובן

אם יש שירים ספציפיים שהם שומעיםהשם שלי

אפשר להוריד את השירים למחשב, ואז לחסום את היוטיוב.

באזור האישי ברימון אפשר לחסום\לפתוח אתרים מסוימיםפתית שלג

כרצונך

ואם החברים שולחים קישורים לסרטונים שהזכרת- ברמת סינון גבוהה כנראה שגם זה ייחסם.

אין כל כל פתרוןמסתתר

אין כ"כ פתרון, מה שכתבת נכון. זה או קצת מדי או יותר מדי. אולי ב"חזקים ברשת", ובארגון "לוקחים אחריות", יש להם פתרונות..

יש תוספים בחנות כרום לדפדפן במחשבנקדימון

שאפשר לחפש שם תוספים עם דירוג גבוה וכמות הורדות של עשרות אלפים (כדי שיהיה לזה אמינות, ואמינות ביצועית).

יש כל מיני תוספים שמסננים שורטס ורילסים ביוטיוב ורשתות חברתיות, תכנים למבוגרים או הימורים וכדומה, חוסמי פרסומות למיניהם. זה קצת התעסקות (אבל לא נוראית), אבל אולי חבר/ה טוב/ה יוכלו לעזור. או לחילופין, הדרכה טכנית את יכולה לבקש ממצב ai בחיפוש גוגל.

וכמו שגם אמרו, אם מדובר על אתרים יותר ספציפיים אז אפשר לחסום ברשימה אישית באזור האישי של רימון, או להעלות רמת סינון לאתרים המסויימים.

אגב, לגוגל יש אפשרות של בקרת הורים (לא ניסיתי אך ראיתי שקיים), ואז את יכולה לחבר את החשבונות של הילדים אלייך ולהגדיר כל מיני דברים. זה גם דבר ששווה לבדוק עליו, ואולי הוא יפתור חלק מהבעיה.

לגבי ai, אין ממש דרך היום לשלוט בזה. לכן נטפרי, למשל, חוסמים את זה גלובלית.

תודה, אנסה לשבת על זהירדנית

(הזדמנות טובה להכיר לך תודה שבזכותך נכנסו להכיר את עמיחי ונינו הי"ד וישבתי והראתי גם לילדים, מה שמראה לי כמה רחוק אפשר להגיע עם חינוך ילדים ולאן אני שואפת)

בשמחהנקדימון

לא הכרתי אותו לפני כן, אבל הנשמה המיוחדת הזו באמת מרימה את העיניים שלנו אל האינסוף.

אלוף אתהפתית שלג

בשביל שירים הייתי עושה ספוטיפיי וחוסמת את יוטיובמרגולאחרונה

ובמקרים שהמורים שולחים סרטון לימודי מיוטיוב- תפתחי לרגע, או תתני מהטלפון שלך נקודתית לזה.

ספוטיפיי יש גם פודקאסטים שעקרונית יכולים להיות לא ראויים אבל לא נראה לי שיש להם סבלנות לזה חחח.

שירים שיוצאים עולים תוך שניה לספוטיפיי. גם שירים חסידיים ושירי קודש יש שם.

ואם הילדים שולחים בטימס קישורים לסרטונים, אז אפשר לחסום אתרים אחרים (כמו טיקטוק, יוטיוב וכו), ואז הם לא יוכלו לצפות בהם.

מה קרה לפאות?פשוט אני..

כשהייתי ילד, ילדי ונערי הציבור הדתי התחלקו בין כמה סוגי פיאות:

פיאות קצרות שמגיעות בדיוק עד לעצם הסמוכה לאוזן, או קצת יותר ארוכות שמגיעות עד לגובה התנוך.

פיאות מעט ארוכות יותר, אשר גולגלו בחן מאחורי האוזן.

וכמובן פיאות ארוכות עוד יותר שכבר לא יכולות להתחבא מאחורי האוזן אלא משתלשלות בגאווה במורד הפנים.

בשנים האחרונות, אני רואה יותר ויותר נוער דתי, כולל כאלה מבתים שעל פניו נראים דוסים, כולל מהתנחלויות ויישובים דתיים מובהקים לאורך ורוחב הארץ, עם תספורת שבה המכונה עוברת עם מספר 0 מעל גובה האוזניים ולא משאירה פיאות כלל. כלומר בחלק העליון של הראש יש שיער כרגיל, אבל בצדדים יש שיער רק בס''מ העליונים ומתחת לזה יש גאלח.

בתקופתי, בבתי ספר דתיים לא היו נותנים לתלמידים להיכנס כך לכיתה, וילד שהיה מסופר כך היה צריך להתבייש במראהו החריג. זו הייתה נחשבת תספורת שלא רק שאינה דתית, אלא היא גם לא מייצגת את הציבור החילוני הנורמטיבי, אלא בעיקר ערסים.

אז איך קרה שאבות שלא מחסירים תפילה במניין ולא מדלגים על לימוד תורה עם ילדיהם, מאפשרים להם להסתפר כך?

איך אימהות המחזיקות בעוז בית יהודי כשר ומשפחה לתפארת, נותנות לילדיהן לגלח את הפאות?

תמונה מתוך AI לשם המחשה

חוץ ממה שאפשר לצחוק על התמונה של הבינהחושבת בקופסא

שהנער הגיבעוניסט מתברר מקפיד (חוץ מעל נזירות מלאה של אי תספורת בכלל) גם על קצוות השרוול כארבע כנפות ושם גם בהן ציציות.

התשובה היא כנראה הגיל של הילד. זו תספורת שהיא "באופנה" בקבוצות מסוימות, והילד רוצה להסתפר ככה, ובשלב מסוים ההורים לא מחליטים לילד איך להסתפר. וכנראה שזו תספורת די מנייסטרים בציבור החילוני עכשיו.

גם אחי השמיניסט החצוף מסופר ככה, ולדעתי זה נראה מכוער וערסי, וחבל על הפאות המתולתלות שהיו לו בילדותו. מה לעשות, אי אפשר להכריח אותם בגיל הזה.

במקרה הבינה גם תפסה לך את הגילאים של הילדים בצורה הדרגתית: מילד חמוד יהודי קטן, שעובר שלב של גיבעוניסט, ואז הופך לערס שמתסובב עם החבר'ה בשתיים בלילה ומשאיר זבל ברחוב.

היום התספורת הזאת יותר טרדנית בכל הציבורברגוע

אבל אני דווקא רואה תופעה הפוכה מקבילה- הרבה יותר נערים מגדלים פאות ארוכות

אני דווקא רואה יותר ילדים עם פיאותניק חדש2

בטח בהשוואה למה שהיה בילדות שלי.

חולשה בחינוךנקדימון

הנערים פשוט לא מקשיבים להורים.אמא טובה---דיה!

כמו נערות אצלינו מבתים סופר דוסים שהולכות עם שרוול קצר ושסע כמעט עד למעלה.

זה לא כי ההורים מרשים. זה אף על פי שהם לא מרשים.

אני חושב שלהרבה מאוד ילדים קטנים חרד"לים יש פיאותמשה

אולי בגיל ההתבגרות יש צורך לשנות משהו והפאות נבחרות כקרבן.

מרד גיל הנעוריםנפשי תערוג

אינטרסטינגימח שם עראפת

איך הילדים שלך מסופרים?

מי אמר שהם מסכימים או מעודדים?shindov

היום לא שואלים.

אני לא מדבר על בני 18פשוט אני..

אפילו בגיל 12 אני רואה את זה, בגיל שבו ילדים עוד לא אוכלים שניצל בחוץ בלי לבקש רשות מההורים

יש לי רעיוןנפשי תערוג

ב"ה בשנים האחרונות יש תופעה של התחזקות המונית

אם שאני הייתי נער. ללכת עם ציציות בחוץ זה היה רק מי שממש דוס או חזק.

הרוב היו הולכים עם פתילות בפנים (ואני מוציא רגע את עניין ספרדים אשכנזים כי זה לא קשור)

כיפה. רוב מי שהתפלל איתנו בבית כנסת. לא היה הולך עם כיפה ביום יום. גם כאלה שהקפידו על אורח חיים דתי.

היום ב"ה אנחנו רואים שגם חבר'ה שעדיין רחוקים מאורח חיים דתי מלא, יכולים להסתובב עם כיפה או ציציות בחוץ

יכול להיות שהוא לא יקפיד על שמירת שבת וכו' אבל עדיין ביום יום הוא יסתובב עם כיפה וציציות בחוץ (מכיר כמה כאלה)

יכול להיות שנערים שאתה רואה שייכים לזרם הזה

זה לא זרם דתי קלאסי

זה יותר מסורתי +

אני לא מדבר על מסורתיפשוט אני..

אלא באמת על טובי בנינו ממשפחות מאוד מאוד דתיות

גיל 12רקאני

זה לגמרי גיל ההתבגרות

אם ילד בן 12 מתעקש להסתפר ככה

אני יכולה להבין את ההורים שמעדיפים לא להיכנס למלחמות על תספורת

לדעתי פאות זה הכי יפה בעולם

אבל אם הילד שלי יתעקש להוריד אני אגיד לו את דעתי ואתן לו להחליט על עצמו

תלוי איזה תספורתנפשי תערוג

אם זה קצר אבל עדיין בגבול ההלכה. ניחא

אבל גלח מלא של הפאה שזה איסור דאורייתא ממש אני אישית (ורוב הדתיים שאני מכיר) לא הייתי מסכים

מסכימהרקאני

אני לא כל כך מכירה את ההלכה הזאת בתור אישה....

אבל יכול להיות שהם כן משאירים קצת ופשוט לא רואים את זה?

בגדול ההלכה היאנפשי תערוג

שאסור להקיף פאת הראש

משמע שאסור לגלח מאיזור הרכה ועד סוף העצם שליד האוזן.

אסור שיהיה מגולח. צריך שיהיה שיער ממשי. והפוסקים נתנו הגדרה של סביב 4-5 מ"מ לפחות.

(לא כתבתי את כל ההלכה אלא בגדול את עיקר הדברים)

רקה, לא רכהירושלמית טרייה

הכל תלוי במזלזוזיק העכבראחרונה

אפילו ספר תורה שבהיכל.

יש הרבה דוגמאות בהסטוריה להלכות שפשוט לא הקפידו עליהם בתקופות מסויימות. בדרך כלל זה חלף.

למשל, יש הרבה עדויות שבליטא לפני השואה גם נשים של גדולי ישראל לא הקפידו על כיסוי ראש.

גם היום, נראה לי שמקפידים הרבה יותר מפעם על שירת נשים אבל הרבה פחות על חצאיות לפי ההלכה.

לא יודע מה גורם לזה...

בעיות שכניםggg

יש לנו שכן מבוגר שגר לבד, בן אדם נחמד וגם נדיב עם הרבה חסד. אלא שבזמן האחרון הוא התחיל לשמוע פודקסטים או שאולי זה טלוויזיה בתוכניות של דיבורים, לא יודעת מה, הוא שומע ממש חזק עד שזה נכנס לנו לסלון ואני משתגעת מהרעש הזה. זה כמה שעות ביום לפעמים ואני פשוט מתחילה לסגור חלונות מרוב יאוש (אבל זה לא לגמרי עוזר).

ממש לא נעים לי לגשת ולדבר איתו. אולי הוא יעלב, אולי הוא לא שומע כל כך טוב. אני לא יודעת מה הסיבה לשמוע כלכך חזק. מה עושים?

מן הסתם, לדבר איתו זה השלב הראשוןפשוט אני..

ואם לא נעים לדבר איתו,

אז פשוט תתרגלי לרעש...

אם הוא אדם טוב ונעיםמתואמת

אז מן הסתם הוא עושה את זה לגמרי בחוסר מודעות, והוא ישמח שיאמרו לו אם מפריע.

פשוט לגשת אליו, לומר לו בחיוך שאתם נהנים לשמוע לפעמים את מה שהוא שומע, אבל לפעמים העוצמה קצת מפריעה לכם, ואוחי אם אפשר לשמוע באוזניות - זה יהיה מבורך.

קצת לא נעים ברגע הראשון, אבל הבעיה תיפתר בסוף.

וכמובן, תמשיכו לשמור איתו על יחסי שכנות חביבים ופתוחים גם אחר כך, כדי להראותלו שאין לכם בעיה איתו, אלא שמדובר רק במשהו נקודתי שרציתם לפתור.

אם הוא מבוגרמתיכון ועד מעון

אולי יש לו ירידה השמיעה ולכן לא שם לב שזה כ''כ חזק

ננסה לדבר איתו. בטח אשלח את בעלי..ggg

השאלה היא כמה מבוגר..קל"ת

😅 50/60 או יותר 80/90?

אם הוא מאד מבוגר אז לא הייתי פותחת את זה מולו גם אם הוא מאד סימפטי..

לנו יש רעש של סקסופון מהשכן..רוצה להתחלף?😜

נראה לי מעל 80ggg

יש לנו שכנה מבוגרת ששרה עם הגברהחושבת בקופסא

בתחלה חשבנו שהיא שמה שירים, אבל הכל אותו קול. יש פלייליסט קבוע שכולל שירי ארץ ישראל הישנה והטובה, let it go, רק תפילה אשא, הלוליה hello silence my old friend, ועוד כמה קלאסיקות מלפני 15 שנה מינימום.

בעיקר בימי שישי או בערבים. אנחנו לא יכולים לצפות את זה. אם אלו היו שירי מסיבות אולי היה לנו יותר אומץ, אבל כרגע אנחנו לגמרי מתפדחים לדבר איתה על זה.

גם מה נעשה? בזמן שהיא שרה היא בטח לא תשמע דפיקות בדלת, ובזמן אחר זה לא קשור.

מצטרפת לשאלה.

כמורה לליקוי שמיעהחיוך2019אחרונה

אני משערת שיש לו ירידה בשמיעה ולכן הוא לא שם לב אפילו שזה כל כך גבוה. אם זה מאד מציק שווה לדפוק להתעניין בשלומו ליצור קשר נעים ואז בעדינות לעלות מודעות שלו לעניין. אולי יש לו מכשירי שמיעה ואיתם הוא יכול לשמוע בפחות ווליום? אולי לשמוע באוזניות? אולי בשעות שיותר נוחות?

זה שיח שצריך קודם להגיע ממקום חברי ומתעניין וממקום מכבד לנסות למצוא פתרון