דרור וינברג עשה את זה - ותראה מה יצא ממנו!! - אז כנראה שאין חוקים..

המסלול של הישיבה חשוב כדי לעצב ולחשל אותך לפני הכניסה למערכת הצבאית שהיא לא קלה בכלל מבחינה רוחנית, אחד שלא עושה את זה ולא לומד מספיק תורה ואמונה סביר להניח שייפול..

לא הרבה עושים את המסלול הזה והוא לא מומלץ לכתחילה...

אבל בדיעבד...יש כאלה שזה התאים להם ראה ד.ו.^^

אתן לו את הפגישה הזו כדי להסביר ולקבל רושם מאופיו ורמתו. כמובן שאעדיף מאד אחד שלמד שכן אני רוצה שגם ימשיך ללמוד, אך אולי הוא התיישב ברגע שסיים את הצבא?

ברכה והצלחה

מצד שני צריך לזכור שלא חסר כאלו שסתם העבירו שנה או שנתיים בישיבה גבוהה\מכינה והם רק אומרים אתזה כדי לעשות רעש כאילו שהם למדו אבל בתכלס לא... קיצר.. אחת השאלות היפות..

כי נגיד שמדובר בבחור מעולה+ בדיוק כמו שחלמת ושעושה רושם שהוא תורני והבעיה היחידה היא שהוא לא עבר בישיבה??

קשה לעבור את הצבא בלי מטען רוחני לפני,אבל לוידע אם כדאי לפסול על זה כי אולי לא כיוונו אותו בסוף שמינית,א"א לדעת..

אבל באמת שהשנים הראשונות בישיבה גבוהה/הסדר בונות את האדם מאוד.

נניח שהבחור מתאים לך בדיוק ולרמתך התורנית ונראה טוב. בקיצור- בדיוק כמו שחלמת!

תפסלי?! זה סיבה לפסול?! וסליחה על השאלה.. אבל מה את כבר עברת בנתיים שאת מדברת?? כאילו את איזה רבנית שמחפשת איזה רב שמתאים!! מה את כבר עברת בנתיים?! שרות לאומי?! למדת איזה תואר..?!  - - יופי לך! אבל למה נראלך שאת ברמה יותר תורנית ממנו?! במה הוא חטא?! מה.. בזמן שאת התרוצצת בשרות לאומי ומסרת את נפשך לאומה נראלך שהוא רבץ במיטה????????? או אפילו יותר חמור חמור מזה?????? וואי התחרפנתם לגמריי!

אז אני רוצה לבשר לך שבזמן שאת תרמת לאומה הוא עשה בדיוק את אותו דבר ואפילו יותר!! ואפילו הספיק קצונה וכו'.. אז לפני שאת מסתכלת על אחרים תסתכלי על עצמך כי נראלי שהוא יודע להרים בית נאמן בישראל לא פחות טוב ממך!!!!!!!!! יקח לי הרבה מאד זמן להתאושש מהתגובות הפושרות שלכם.

אנשים אומרים מה שהם חושבים--אני בטוחה שזה לא בכוונה לפגוע...

אם אתה רוצה שפשוט יסכימו למה שאתה אומר תפתח שירשור ב- נכון שתסכימי..?

אבל לעניין-

אני הייתי מסכימה.. חושבת.. כמובן-תלוי בבחור וכו' וכו'.. אבל..

אני לא נפגע או משו כזה.. זה בסדר.. העניין הוא שעדיין לא בא פה מישו\הי והביאה תשובה מספקת וברורה..! הכל פה תרוצים עלובים ותשובות לא ברורות..

בקשה תעזרו לי! אני רוצה בבקשה תשובות ברורות ולא מתחמקות כמו "נראלי.." "חושבת שכן.." וכו'!

תודה לכםם אנשים!

"כן, אם הוא תורני ולמרות שלא הלך לישיבה-לומד עכשיו ובעתיד"

"תלוי במצבו הנוכחי"

וכן הלאה..

תירוצים?

בס"ד לק"י.

בשביל מה להזדעק אם דעותינו שונות?

אז מה?

יתכן שיש בנות כאלו, ויש בנות גם אחרות.

אל תשכח שמבחינת סטטיסטיקה, לא כל הבנות בפורום.

ולכן, יתכן שרובן חושבות כמוך, אך הן פשוט לא כאן.

לכן,

אל תחשוב שרוב הבנות חושבות בדיוק איך שהוצג כאן.

דבר שני,

אדם שהולך ישר לצבא, זה ממש מעיד על האופי שלו.

הוא לא הלך לישיבה, ולא למכינה, אלא ישר לצבא. [ומדובר באדם דתי.]

תעשה טובה,

אלו שרוצות מישהו ברמה דתית גבוהה, לא היו כל כך הולכות על מישהו שעשה ישר צבא, וזה לגיטימי.

אין כאן שום מקום להיפגע.

מדובר בדרכים שונות.

אני לא אפסול מישהו על כך שהלך ישר לצבא, כי אני מאמינה שיש אנשים שתורמים הכי טוב ע"י עשייה,

ופחות על ידי לימוד.

אך העלם חמד הזה יצטרך לדעת, שכדי להיות באמת גדול בתורה, צריך לעמול.

ואין דבר כזה שזה טיבעי אצלו.

זה בסדר.. אני רגועע..

לענייננו..

כמעט ושכנעת אותי.. אבל לא מבין למה שאני אלך לישיבה איזה שנתיים ושאשתי לעתיד לא תעבור גם במדרשה איזה שנתיים לפני שהיא יורדת על רמתי התורנית? במה אני שונה ממנה?

בעזהי"ת.

[שמישהו ירחיב במקומי ]

סליחה, אנחנו עסוקות קצת לשנים הבאות:

יש לנו ש"ל, מדרשה, לימודים, עבודה קצת...

שב, תלמד גמרא כמה שנים, תמתין בנחת...

מיד נתפנה אליך. <צ>

בעזהי"ת.

זה לא העניין של הזמן, והראיה- אם זה אכן היה עניין של תעסוקה לכמה זמן עד שאנחנו מתפנות אליכם, הרי שיכולתם לעשות מליון דברים בינתיים.

השאלה היא למה דווקא לימוד תורה [ולאו דווקא גמרא, לטעמי].

ואני ארמוז פה לדברי הגמרא בפסחים מט ע"ב.

[כן, אני כבר צופה את הויכוח על ההגדרה של "עם הארץ"...]

ולא הבנתי מה השאלה. החיוב של בנים במצוות ת"ת הוא אחר.

וכן, יש דברים שבת צריכה לשאול את עצמה, איך אני לא בקיאה בזה...

אבל אני מתלבט אם זה הדיון כאן.

ובדף מט ע"ב בפסחים, כתוב ממש הרבה... למה התכוונת ספציפית?

בעזהי"ת.

זה היה נראה שהסימון "<צ>" מתייחס רק לשורה האחרונה של דבריך.

קבל ביטול

יש לו את השיקולים שלו,העניין הוא שזה תלוי ברמה הדתית של הבחורה..

בעזהי"ת.

"...כל המשיא בתו לעם הארץ כאילו כופתה ומניחה לפני ארי מה ארי דורס ואוכל ואין לו בושת פנים אף עם הארץ מכה ובועל ואין לו בושת פנים..."

ועיי"ש.

"תנו רבנן: איזהו עם הארץ? 

כל שאינו קורא קריאת שמע ערבית ושחרית - דברי ר' אליעזר; 

רבי יהושע אומר: כל שאינו מניח תפילין; 

בן עזאי אומר: כל שאין לו ציצית בבגדו;

ר' נתן אומר: כל שאין מזוזה על פתחו; 

ר' נתן בר יוסף אומר: כל שיש לו בנים, ואינו מגדלם לתלמוד תורה; 

אחרים אומרים:

אפילו קרא, ושנה, ולא שימש תלמידי חכמים -

הרי זה עם הארץ. 

א"ר הונא: הלכה כאחרים."

(ברכות מז ע"ב)

בעזהי"ת.

[בטח אגיע לזה לקראת סופשנה...]

תודה רבה רבה!

למה לא הלכתי למדרשה- אכן אראה את השאלה כשייכת ואצטרך לתת עליה תשובה שהוא יחליט אם מספיקה לו.

אתה צריך לדעת שבאמת יש הרבה דעות בנושא, ושסביר שתיתקל בתגובות מגוונות מהקשת הזו.. על כן סובלנות אחינו..כולנו צריכים את זה

בס"ד לק"י.

ויש כאלו שעושות מדרשה אחרי שירות וכדו'.

אבל בעיקרון, כשבת לומדת במסגרת אולפנה, את רוב הכלים נותנים לה שם.

בישיבה, זה הרבה פחות. 

למה?

השוני בין בנים לבנות בגילאים הללו שונים, ולכן איך שבן יוצא מישיבה, ובת יוצאת מאולפנה זה שונה.

בת מתחילה לחיות את החיים בשירות.

בן מתחיל לעכל את החיים בשיעור א'.

אני יודעת שאני מכלילה, ואני יודעת שזה מעשה נוראי,

אבל אני מנסה לסדר לך בערך מה שהולך היום.

ולכן,

בת שלא עושה מדרשה, זה הרבה פחות נורא, מבן שלא עשה ישיבה.

כי בת מלאה בתוך עצמה; מהאולפנה, [יש שם מדרשה, חברותות] כל הזמן היא בבניה של עצמה,

ואילו הבן, בשנים הללו די עושה שטויות. [בתכלס.]

בודדים שאומרים לעצמם בכיתה ט' "אני אתחיל לבנות את עצמי בשביל אשתי."

אתה לא אמרת את זה, נכון?

יופי.

אז בנות, רובן, כ-א-ל-ו. או לפחות בערך.

מגיל כזה קטן. ולכן מדרשה פחות קריטית במונחים אלו.

עכשיו >>

בקשר לצבא,

אני מעריצה אנשים שהולכים לצבא.

ואם לקצונה, אז בכלל.

ואם לקו 5 - פשש. זהו, בכלל.

אבל,

תדע לך, שישיבה יכלה לתרום המון. המון ממש.

אבל אם אתה כבר במצב כמו שלך,

תאמין בדרך שלך.

ובעז"ה אתה תמצא את המישהי שהכי מתאימה עבורך.

שמי יודע,

תתאים במיוחדות שבה לך.

וכן,

יש המון כאלו. המון!!

לא יודע איזה ישיבות תיכוניות את מכירה..

אבל אני חושב שאת טועה ממש!

מה נראלך שעושים בישיבה תיכונית?! אז ככה-

-חברותא סדר בוקר (5 יח' גמרא..!)

-למודי צהריים לבגרות.

-סדר ערב גמרא.

-חוגים ושעוריי אמונה בערב בבתים של הרבנים.

- 3 תפילות ביום.

וכו'....

לא אפשרי להשוות את זה לאולפנא!

מאיפה את מביאה אתזה שבד"כ שבנים מתפרפרים בתיכון ועושים שטויות?!

ונגיד שכן אז מה, חסר בנות שמתפרפרות בגיל הזה וכו'?!

-מאיפה העובדה שאת מציבה שבנות מקבלות הרבה יותר כלים באולפנא מבישיבה?!

זה ממש אבל ממש לא מחייב ולא נכון להכליל ככה!

ומעטים ביותר הבנים והבנות שכשמתחילים תתיכון אומרים "אני אתחיל לבנות את עצמי בשביל אשתי\בעלי"!

בת מתחילה לחיות את החיים בשרות.

בן מתחיל לעקל את החיים בשיעור א'. ?!

שמעי.. זה אחד המשפטים הגרועים והלאא נכונים ששמעתי בחיי!

בקיצור.. אני לא יודע איפה גדלת ומה הכניסו לך לראש!

מה שאני יודע זה- שאת לא מביאה נתונים נכונים בכלל!!

וד"א חבל על כל ההוצאת שם רע והזלזול על הישיבות תיכוניות..

זה נראלי מיותר ואסור!

"מקרה דרור וינברג" מעלה גיחוך קל. מה זה השטות הזאת. לא לכל אחד מתאים ללמוד אחרי השמינית,
וההפך- בגלל הלחץ החברתי ללכת לישיבה\ מכינה, יש שמבזבזים את זמנם לריק.

צאו מהסרט, אתם מתחתנות עם בנאדם, ולא עם ישיבה.

אחדדדדד.. ואווו עד כמה שאתה צודק ואתה לא מבין כמה שאני מזדהה איתךך

ולביא- אתה השלמת את העניין..

כל אחד לפני שהוא מתחתן צריך להיות לפחות 3 שנים בישיבה,ואחרי 3 שנים צבא,ועם מקצוע ביד.אחרי שהוא אמר את זה כולם פערו פה,ואז הוא אמר שזה רק מצד האמת,אבל מ'לעשות שיש את כורח המציאות..אז כל אחד משקיע במה שהוא חושב שיותר נכון וחשוב לפי שיקולו ורצוותיו ושאיפותיו..

כל אחד עושה מה שנכון לו.

וכל רצון להגדיר ערוץ מרכזי שמתאים לכולם(3 שנים פה ו3 שם...)  אפילו כ"כורח המציאות"- הוא
בעיני בעייה, וגורם שמתסבך אנשים.

זה לא הישיבה או האולפנא

לא כמה שעות או שנים

ולא כמה יחידות וציונים..

בנות מחוברות לעצמן יותר

"כל כבודה בת מלך פנימה"

ומגיל צעיר יותר

וסימנך: בת מצוה קודמת לבר מצוה

לבנות יש עולם פנימי עשיר יותר ואפילו כנתון ראשוני לפני "בניה" עם עצמה

וסימנך: היא לא מחויבת בלימוד תורה כמו בן (ובהחלט מחויבת באמונה מידות וכו)

לבנות יותר קל לבנות עצמן (והדמיון במילים לא סתמי, כמו "השבעתי אתכם בנות ירושלים" לשון בניה)

לבנות יש בינה יתרה ודעתן קלה לממש אותה (קלה כחיובי!)

היא תופסת יותר את השלם, המרחב והמכלול ומכילה את הפרטים

מבחינה זו היא מעל הפרטים, מעל הזמנים והדקדוקים שהבן צריך להשקיע יותר

וסימנך: היא לא מחויבת במצוות שהזמן גרמא

הן מצד הזמן והן מצד פחות מצוות

כי הן פחות צריכות מצוות\ציוויים 

והן "מעל" מציאות של שיפלות עוה"ז (רק על אדם נאמר שגורש מגן עדן ולא על חווה..)

בת יוצאת מאולפנא מוכנה לחיים, רק צריכה כמה ליטושים, עם עצמה.

בן יוצא מישיבה מלוטש, רק צריך כמה הכנות לחיים, עם עצמו.

ובהחלט בהקשר של לנ"ו - הן חושבות על החתן שלהן לפרטי פרטים אולי אפילו לפני שבן הבין מה זו כלה!

שלך על פי הציטוטים האלה.

"הן חושבות על החתן שלהן לפרטי פרטים אולי אפילו לפני שבן הבין מה זו כלה"

"בת יוצאת מאולפנא מוכנה לחיים, רק צריכה כמה ליטושים"

תעשה לי טובה.

החיים הרבה יותר מורכבים מזה.

אם אתה חושב כך או חושב אחרת - אתה תמיד צודק בסופו של דבר

ו.. אל תהיה כבד עם כל משפט..

בס"ד לק"י.

אבל לפי סגנון הכתיבה שלך והדיבור, אתה לא ראוי להתייחסות.

המשך חיים מעולים.

שזה דבר נכון מאוד,

אבל-

יש סגנון של חבר'ה שהולכים ישר לצבא,ובד"כ הם פחות דוסים.

אז סתם נראלי שבלי היכרות מעמיקה עם אדם כזה,יציעו לו משהי לא הכי דוסית..

אא"כ הוא הולך אחרי הצבא לישיבה,זה משנה את המצב.

יכול להיות באמת שבחור שמגיע לצבא אחרי שנה בישיבה הוא לא אותו בחור שמגיע לצבא ישר אחרי תיכון.

אבל-

זה לא אומר שהוא בחור פחות טוב או פחות דתי או פחות משו.. להפך יכול להיות שהוא הלך לצבא ממקום של שלמות וממקום אחר ולא מתאים לו ספציפית ללכת לישיבה או מכינה, גם לא לכל הבנות מתאים ללכת למדרשה אז מה אם לא הייתי במדרשה לא יתחתנו איתי?? מי אמר שאני חייבת ללכת למה בגלל זאת מוסכמות של יהרג ובל יעבור:" אם לא היית במדרשה אז את נחשבת לפחות דוסית" ועל אותו ההקשר "אם לא הייתי בצבא אני נחשב ללא דוס " מה זה השטויות האלה הוא בן אדם לא רובוט שחי על פי מוסכמות חברתיות לא ברורות.

אז כן הייתי יוצאת עם אחד כזה ואם זה מתאים הייתי גם מתחתנת איתו. (וזה לא אומר שאחד שהיה בישיבה/מכינה לפני אני אפסול, אני גם ב"ה לא מכירה ישיבות וסגנונות ולכן אני לא פוסלת לפי זה)

בנות תתעוררו למציאות ומהר..

בהנחה ששאלת על בחורה שמחפשת בחור תורני.

אז "הרושם הראשוני" פחות מרנין

לכן תמיד יהיו את אלו שיפסלוו

אבל מי שלא

היא פשוט תרבה בבירורים

למה לא היה בישיבה

מה מצבו הרוחני

מאיפה הוא יונק רוחניות? יש לו רב?

שלא יהיה איזה מתחזק עם עצמו בלי מי שיישר אותו.

אם עבר תחקיר (קצת יותר מקיף מהרגיל) אז למה לא?

בס"ד

ברמת העיקרון לא נראה לי שיש לי בעיה עם זה אבל כמובן שזה ידוע שהישיבה מכינה את הבחור לקראת החיים בכלל והצבא בפרט ודואגת להקנות לו אבני דרך משמעותיות.

לכן, בכל זאת בחור שדילג על הישיבה אז זה תלוי,

או שהוא דילג על השלב הזה  ולכן לא יהיה הכי מוכן להתמודד עם הדברים כשיגעו (בצבא, בזוגיות וכולי) או שהוא מרגיש בוגר מוכן  ולכן דילג על השלב הזה.

זה לדעתי כמו בחורה, אם עשתה ש"ל או לא...

אם לא עשתה כי סתם לא בא לה והיא נשארה עדיין לא בשלה ובוגרת בגלל זה או שהיא לא עשתה זאת מתוך מחשבה שהיא בוגרת מספיק, מוכנה להתמודד עם החיים וכדו' אז זה שונה.

קיצר, אני אישית לא הייתי פוסלת ישר על הדבר הזה, אבל כמו שאמרו לגבי הישיבה לפני הצבא ולגבי בת לא עשתה ש"ל זה תלוי מה הסיבה ואם זה לא גרם להם לפספוס משהו מהותי וחשוב.

מה נראה לך?

אבל בעיני כל מקרה יוצא דופן הוא אישי,

ואם יהיה הסבר מתקבל על הדעת- לא אפסול (כמו ברוב הדברים)

ב"ה

תלוי בבחורה יש בחורות שכן ויש בחורות שלא!

האמת היא שאני כבר לא בשלב של לחפש אבל התחלתי להיכנס לכאן עוד לפני החתונה, אני התחתנתי עם אחד שלא עשה הסדר אלא עשה 4 שנים צבא והוא גם בכלל לא בא מבית דוסי ואני יגיד לך את האמת התלבטתי מאוד!!! לגביו במיוחד שבמשפחה שלי ישיבה זה דבר מאוד חשוב ובהתחלה ההורים שלי עשו פרצופים. ומאוד התלבטתי אבל את יודעת מה אמרתי לעצמי בכל אותה תקופה? (ובאמת שהייתי צריכה לחפור על זה עם עצמי כדי לשכנע את עצמי!) שהוא בן אדם מקסים! ויש לו לב טוב ועדין ובדיבורים שלנו אנחנו מתכננים את אותו בית והוא כן רוצה שהילדים שלו ילכו לישיבה ולא רק זה אלא בגלל שהוא לא עשה ישיבה אז עכשיו הוא מרגיש חוסר בזה והוא לומד בכל שניה שהוא יכול. וכדי לא להסתכל על דברים ברחוב הוא משנן משניות ובאוניברסיטה שהוא לומד יש לו רב (שמת עליו) והם לומדים יחד. קיצר לא חסר לו ברוך ה' .להגיד לך שזה מושלם? זה לא. את האמת, היו ויתורים שהייתי צריכה לוותר עליהם.(וכל זוג שמתחתן עושה ויתורים בשביל הצד השני, תתפלאי אבל גם הוא עשה ויתורים בשבילי) לא נוראיים אבל ויתורים שלא חשבתי שאני אצטרך בהתחלה לוותר. ויש לנו לפעמים מריבות על חינוך הבית שאנחנו רוצים כמו לכל זוג צעיר בתחילת דרכם. אז מה שאני אומרת זה שישיבה זה דבר חשוב מאוד אבל לא פוסלים בגללה! פוסלים רק על סיבות של אופי! והיום אחרי יותר מחצי שנה ביחד אני יכולה להגיד לך שזכיתי. פשוט זכיתי בבעל שאוהב אותי ומנסה להראות לי את זה בכל דרך, בעל שגם אם הוא נופל במשו (וזה קורה לכל אחד,) הוא ישר בא מתנצל ומבקש סליחה. הוא מנקה, מבשל, מכין לי הפתעות, מפנק והכי חשוב קובע עיתים לתורה. אז לא לפסול! לצאתו לראות את הבן אדם, זה שיוצאים לפגישה ראשונה לא אומר שתתחתני איתו את כולה יוצאת להכיר בן אדם וגם אחרי חמש פגישות אם בא לך את יכולה לחתוך אף אחד לא מאיים עלייך... שיהיה מלא בהצלחה יקרה

רוב הבחורים מבזבזים את שנות התיכון.

אם בשנות התיכון שלו הוא למד כמו שבנים תופסים את עצמם (מאמצע שיעור א והלאה..) אז נראה לי אפילו מצויין!

חסך לכולנו זמן.

תורמת לאדם,למה חשוב צבא וכו'.אני רוצה להגיד דבר יותר בכלליות.

אמנם אני לא עברתי בדיוק את אותו המסלול כמוך,אבל העיקרון דומה.לא עשיתי את המסלול שהיה "מצופה" ממני

לעשות.כשהתייעצתי עם אנשים לפני שעשיתי את הצעד היו כאלו שאמרו "בנות דוסיות/רציניות-לא ירצו לצאת איתך"

שהרי אתה לא היית מספיק בישיבה/לא בנית עת עצמך וכו'.

בסוף ב"ה הלכתי עם הדרך שאני חושב שהיא נכונה,למרות ש"לא מקובל"בציבור שלנו לחשוב ככה.ואני חושב שב"ה

אני בניתי ובונה את עצמי בסדר גמור,גם מביחנה תורנית ב"ה.

(כמובן שיש הרבה מה להשתפר,כמו בכל דבר,אבל בכללי-טוב לי עם עצמי.)

בסוף,אתה (ואני ) תתחתן ,ועם האשה שלך.ואם אתה תהיה יר"ש ולשם אתה תכוון בשידוכים,בעז"ה תמצא את

האשה שתדע לראות קצת יותר לעומק מאשר הסתכלות על המסלול השטחי.אסור שהחיים שלנו יתנהלו לפי "מי

תצא איתי"

תעבוד נכון,תעשה את מה שאתה מאמין בו,ואל תיתפס לסטיגמה על עצמך שאתה "פחות תורני" בגלל המסלול

שאתה עושה.אשריך שאתה מגן על עמ"י!

(מוזמן לאישי !!! )

ואם נצטרף אותה לשאלה לגבי נישואים וצבא, ואותה שאלה על בחור שלא התגייס להלן התוצאות:

מצד אחד, כן רוצים שהבחור ישב וילמד תורה-  וטוב שכך

ומצד שני, כן רוצים שהבחור יעשה צבא במסלול רציני, אא"כ היו מניעות אחרות

ומצד שלישי- לא מוכנים שהבחור יתגייס מיד אחרי לימודיו בישיבה התיכונית, או לפחות מעדיפים שלא..

ומצד רביעי- גם אם הבחור עבר את 3 המשוכות הראשונות שהצגתי: כלומר למד תורה, לא התגייס מיד לאחר לימודיו בישיבה התיכונית, והוא כן רוצה להתגייס לצבא ובמסלול רציני.. לא מוכנים שזה יבוא על חשבון הנישואים.

כך שנותר לך פתרון אחד: להתחתן בגיל 26 והלאה.. רק אחרי שכל המורכבויות יהיו ממך ואחריך- ייטב..

אך להביא מורכבות יחד איתך לקשר, למרות שמתוך הכתוב כמעט בלתי אפשרי שזו לא תגיע- לכך האוזניים נאטמות..

אופציה כל כך כרגע

אלא אם כן אתם כבר בקשר עמוק וחברי, וגם אז - לא בצורה של הערה.

לא להעיר, אלא לומר שחשוב לך שזו תהיה רמת הצניעות בבית. ואין בעיה לומר שאתה חושב שזה גם יהיה יותר יפה או יותר מחמיא (בתנאי שהקשר בינכם מאוד מתקדם וקרוב ויש מחשבות של להקים בית ביחד)

זה שגבר אומר לאישה "בא לי שבבית שלי אישתי לבושה כך וכך" זה בסדר? אתה בעצם אומר לה או שאת לא אישתי או שאת צריכה לשנות את הלבוש..

אני מציג את זה כבקשה: "לי זה ממש חשוב שיהיה ככה וככה בבית..." לא להציב תנאי אלא לבקש בקשה

בכאלה נושאים.

כמו שלא אבקש מבעלי להתפלל במניין או לקבוע עיתים לתורה, אם זה חשוב, מתחתנים עם מישהו כזה וגם אז - תמיד יש שינויים.

אבל לבקש משהו שהוא בתחום היחסים של בן הזוג ואלוקים ולא בין בני הזוג עצמם, לא לגיטימי.

ולהגיד לאישה "את יותר יפה כשאת צנועה" זאת מניפולציה לכל דבר, ההפך גם לגיטימי להגיד? את יותר יפה כשאת חשופה?

תשאל את המשדכת ואת החברה שהיא שמה כאשת קשר. אני חושב שיש מקום לדבר על זה בעדינות עם הבחורה כשהקשר יותר מתקדם

https://www.ybm.org.il/Admin/uploaddata/LessonsFiles/Pdf/9692.pdf

אבל אולי כדאי במקום לדבר על עניין צניעות ספציפית, לדבר על המחויבות להלכה, על תפיסת העולם הדתית והרוחנית שלה, איך היא מקבלת החלטות וכו'.

המשנ"ב אומר לכסות עד סוף המרפק (מ"ב ס' ע"ה סק"ב)

הבית ברוך כותב לכסות את כל היד עד פרק כף היד (בית ברוך ח"א עמ' ק"א)

יש מי שמתיר לחשוף פחות מטפח מעל המרפק וצריך לעיין בזה עוד

לא באתי לפסוק הלכה.

הבאתי פסק הלכה שפוסק שזה עומד בגדרי הצניעות (כיסוי רוב זרוע, שזה פחות ממה שכתבת), של רב פוסק רציני.

אבל שוב, אני לא הבאתי את זה כדי לדון כאן מבחינה הלכתית -

וגם לא טענתי שאין דעות אחרות.

הנקודה היא שסביר והגיוני שבין שני אנשים שגדלו במקומות שונות ותחת השקפות קצת שונות יש הבדל בפרקטיקה ההלכתית - והשאלה היא איך מתייחסים ככלל לעבודת ה' ששונה אצל בן הזוג. האם אנחנו מתחייבים לפעול ולעשות באותה הדרך, או שאנחנו מוכנים לקבל משהו שונה - כל עוד זה עומד בגדרים הלכתיים כל שהם?

את הפסק של הרב.אבל זו לא דעת רוב הפוסקים כיום.. ובתכלס בהרבה מאוד הלכות אפשר למצוא מי שיתיר יותר.. אבל זולא ההלכה שאני מגדיר.

לגבי לדבר על המחויבות להלכה אני מסכים מאוד.צריך לראות איך עושים את זה חכם

כל אדם גם אישה צריך להפשיל שרוולים בשביל לעשות מלאכות.

אשת חיל אמיתית מפשילה שרוולים.

אין מה להתברבר,

תבדוק את העיקר עם מי אתה עומד להתחתן.

וגם אמרה לך את זה ולא תסכים אפילו לדבר על הנושא.

צודק אני או לא צודק אני?

לא הבנתי את כוונתך..

היא יכולה להגיע בצורה לא ממש צנועה וזה בסדר. היא תסביר לך שזה מתאים להלכה. אבל תבהיר שהיא שומרת נגיעה. כי ההלכה אוסרת...

אבל שמירת נגיעה זה אובייס במקום שלי.. לא צריךלדבר על זה בכלל ב"ה.

חולצה מעל המרפק בחום הזה היא דוסה וצנועה.

(זה כמו שתבדוק לגבר בציציות... אז היה קצת חם,

מותר לנשום קצת אוויר לפעמים)

אנחנו לא רובוטים

אם לא יתחתנו ויולידו ילדים,

על מי תשרה שכינה?

על העצים והאבנים?

אם לא יהיו בני אדם לא תוכלו אפילו להתווכח,

על אורך השרוול או על שטויות אחרות.

לכן תתעסק בעיקר וזה חתונה וקיום המצווה פרו ורבו שהיא היסוד לכל התורה.

לי ספק שהכי חשוב להקים בית בישראל זה ברור(:

בסוף אבל יש עקרונות לפיהם כל אדם הולך ובוחר את בת זוגתו.. לא תיקח אישה לבני מבנות כנען- למה? הכי חשוב זה פרו ורבו.. בוודאי שאנחנו צריכים לעשות את ההשתדלות המירבית מצידנו❤️

גבר גם נמדד בציצית צמר שהוא שם בחום.. לא מעקמים את התורה לפי מזג האוויר.

ולא שאני לא מעריך חלילה את אלו שמשתדלות גם כשחם ושמות קצת מעל המרפק! אבל בסוף יש מולי את ההלכה והקו שאני רוצה לבנות איתו בית..

בעניין ציצית רק בגד בעל 4 כנפות חייב בציצית,

זאת אומרת אם בבגד אין 4 כנפות לא חייב בציצית. ויש על זה מחלוקת... (בין מחמירים ומקלים)

אבל ציצית זה עיקר הבגד של היהודי אז צריך ללבוש וזה לא עבירה אם הוריד בגלל סיבה כזו אחרת, כי כבר ברכנו בבוקר על ציצית גדול וקטן.

בעניין אישה שלובשת בגד עד המרפק,

רואים את זרועותיה אבל אין בזה איסור ממש,

כי צריך גם לעשות מלאכות וגם כאן יש מחלוקת... (בין מחמירים למקלים).

בעניין נישואים עם גויים זה איסור חמור מן התורה ואין על זה מחלוקת כלל.

כי עוקר עצמו מכלל עם ישראל לגמרי.

• חס ושלום להוציא שם רע לאישה כשרה!

  כי זה בדיוק מה שקורה כאן.

אישה כשרה לא נמדדת רק באורך הבגד אלא גם באופי שלה.

נשים רעות עזות וחוצפניות הן ההפך מבושה צניעות וטובות לב.

אם יש לה מידות טובות - אל תוותר.

האם הוא היה "מגרד" את המרפק, או ממש מעליו בכל תנוחה של היד?

אולי זו חולצה גבולית יחסית והיא חשבה שזה בסדר, למרות שבעקרון היא כן מכסה את המרפק?

ברור שקשה עד בלתי אפשרי לדבר ולשכנע בזה. אהבתי את העצה של להעלות באופן כללי את הנושא של מחויבות להלכה (כי בסוף ההלכה לא מסתכמת בלהתלבש בבוקר,),

אבל אם באמת אתה רואה שהכיוון שלה בנושאים האלו שונה משלך, נראה לי סביר לגמרי להיפרד על זה.

בסוף העניין הוא להקים בית עם יסודות משותפים, ואם הצפיות בנוגע לקיום הלכות מסוימות שונה, שום הסברים ושכנועים רציונלים לא באמת יעבדו, וחבל לשניכם על הזמן.

אבל חשוב לדעתי שתהיה הסכמה על הכיוון ההלכתי שם אנחנו מחמירים או מקלים.

לדוגמא, אם היא מקפידה על גלאט ואתה לא, אתה רוצה שהיא תקפיד על אורך השרוולים ולה זה לא חשוב, אז לא יודע מי מקפיד יותר אבל אין התאמה בהקפדות וכנראה פחות מתאים.

השאלה היא האם זה הקפדה שחשובה בעיניך ספציפית או שזה מבחינתך סימן ואם זה סימן אז אולי שווה לבחון אם יש דברים אחרים עליהם היא מקפידה שמתאימים לשניכם.

שאישה צריכה ללכת על פי פסיקת בעלה, הקשר צריך להיות כזה שהאישה מתחתנת כי היא בוחרת גם בשיטת הבעלה בהלכה.

(וגם בעניין הזה יש הגדרה יפה בפוסקים שאישה עד החתונה כל מה שהיא נוהגת זה מצד השייכות לבית הוריה ומרגע שהיא מתחתנת מנהגה כמנהג בבעלה ואין בזה משום ביטול מנהג אבות)

יכול להיות שזה נושא ששווה לבחון אם יש הסכמה לגביו.

בכל מקרה, נראה לי שהניסוח שלי היה לא מובן.

אני דיברתי על אלו מצוות חשוב לנו להחמיר בהם ואלו אנחנו הולכים בעיקר הדין, לדעתי טוב שתהיה התאמה בין הדברים, לא חושב שחובה אבל זה מועיל.

אני אשלח לך פה קישור נחמד לשיעור של מורי ורבי בעניין של מנהג אישה אחרי בעלה. https://www.youtube.com/live/jMKZ9uJzqfo?si=4J8K4ipH37EIAKvW

אתה צריך שאשתך תסכים איתך בזה, לא שאני אסכים איתך ולכן דעתי לא משנה כהוא זה.

אם מעניין אותך, יש תשובה בנושא של הרב חיים דוד הלוי בשו"ת עשה לך רב שבו הוא מקשר בין מחלוקת הראשונים אם עוברים למקום הבעל או מקום האישה לאלו מנהגים מתקבלים אחרי החתונה.

כדי להסביר את הדין

אני לא רואה סיבה להניח שזה לא איך שהיא מתלבשת ביום יום שלה.

לא חושבת שיש מצב שבחורה תצא לדייט בלי שהיא שמה לב מה ואיך היא לבושה.

אם אתה לא מקבל אותה ככה, בלי לרצות לשנות אותה, היא לא בשבילך.

ולא לראות בזה איזושהי אדישות כלפי קיום ההלכה.

1. חם מאוד

2. יש מי שמתיר (אם מדובר על הגבולות האלה)

3. היא נמצאת בסביבה X שבה כולן ככה

4. יש לה התמודדות מסוימת עם ענייני צניעות (אולי כמו לכל הבנות?)

5. אולי היא חושבת שזה בגבולות התקניים, או שהיא קצת מנסה לשכנע את עצמה ככה.

   אם זה מטריד אותך אז כדאי לנסות לבחון את היחס שלה להלכה דרך נושאים אחרים, אבל שרוולים לפה ולשם לקחת בעירבון מוגבל.

   אשריך שהנאמנות להלכה כ"כ חשובה לך!

אם אתה בוחר לחתוך - תחתוך

אם אתה בוחר להמשיך ומתי שתגיעו לפתיחות מספקת לפתוח את הנושא - גם מעולה.

אף אחד, חוץ ממך - לא יוכל להחליט על נושאים ערכיים שחשובים לך.

אפילו אם עולם הערכים שלך זה להקשיב לרב פלוני או אלמוני ולעשות מה שהוא יגיד לך - זה עולם הערכים שלך. זאת בחירה שלך.

בעיני, השאלה שלך עוסקת בענייני ערכים ולא בשידוכים

לכן, תברר טוב את הערכים שלך ותחזור אל עצמך עם תשובה.

אי אפשר לשחק עם ענייני הצניעות.

עם ישראל מצווה להישמר במיוחד בענייני הצניעות יותר משאר העמים.

אני באמת חושב שצריך למצוא דרך לגרום לכך שיתלבשו בצניעות בדרך ראויה שאינה מעליבה.

והכי חשוב - לדעת כי כל מה שכתוב בתורה זה האמת.

במסכת אבות מסבירים לנו כיצד לפעול בעולם הזה בצורה נכונה ע"פ התורה וההלכה.

בקצרה- ייתכן שלפי ההלכות שהיא מכיר/נוהגת - זה אחלה

ויכול להיות שהיא מאוד מחויבת להלכה (ובנושא שרוול זו הלכה שהיא מכירה)

ואז השאלה האם זה תרחיש שסבבה לך?

אם כן, אז אפשר פשוט לדבר איתה בכללי על מחויבות להלכה, איך היא רואה את עצמה, איך אתה רואה את עצמך וכו.

אתה מחפש מישהי יותר אדוקה וזה בסדר.

אתם לא במצב של דיבור פתוח על הצניעות שלה.

בציבור הזה אני חושבת שזה יהיה פחות מקובל ויתקבל פחות טוב אצל בנות שזה הסגנון שלהן.

בציבורים כאלו כנראה יעדיפו לשלוח התעניינות דרך צד שלישי.

אם היית מדבר על שמחת בית השואבה במחניים, זה כנראה היה הרבה יותר מקובל ולגיטימי (שמעתי, שיש בנים ממחניים שקובעים חברותא עם בנות ממגדל עוז, ואז בטח העניינים יכולים להתגלגל, למרות שזו לא המטרה המוצהרת...)

התביישתי מאוד וגם חשבתי למה שהוא יגיד לי כן?

זה היה שיעור תורה הוא היה נראה בחור טוב

נעלבתי שהוא בעצמו לא פנה אלי חח זהו.. נראלי היה לא שייך לפנות אליו

רק כדאי לקחת בחשבון שגם הגברים יכולים לפעמים לחשוש מדחייה(שלא לדבר על האווירה הרווחת בה נסיון חיזור תמים יכול בקלות להיחוות כ"הטרדה").

אני בעד שבחורה שבחור מוצא חן בעיניה, לא תחשוש לעשות את הצעד הראשון (אפשר גם דרך מישהו שלישי, אם חשוב לי שאת הדינמיקה בפועל, יוביל בהתחלה הבחור).

אבל באמת מעצבן. תנוח דעתך,גם בנות עושות את זה.

ועל פי רוב גם שוכחות לעדכן את הגיל בכרטיס.

"לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר" גם כולל שליחת תמונה עדכנית

מה הרעיון לשלוח תמונה ישנה? שבדייט פתאום אתאהב באופי שלך?, אבל איך? אם ארגיש ששיקרת לי עוד לפני הדייט?

לא יודעת מה בדיוק קרה, אבל אולי -

מקור התמונה הוא לא הוא, אלא מציע ההצעה?

הרי אם אפשר למצוא בגוגל בקלות תמונה עדכנית, לא סביר שהוא יתעקש לשלוח תמונה ישנה. יכול להיות שזה סתם מה שמסתובב עם הכרטיס שלו - וזה לא הגיע ישירות ממנו.

עוד כיוון של לדון לכף זכות -

יכול להיות שמבחינתו, איך שהוא רואה את הדברים, הוא נראה בול אותו דבר, אז למה לטרוח לשנות??

גם בפייסבוק יש לו תמונה אחת ישנה מאוד לפני עשור.

וההצעה נעשתה דרך בוט בינה מלאכותית שמצריך הרשמה אישית דדך הסלולארי הפרטי.

התמונה מלפני שני עשורים רואים לפי מבנה הפנים, משקל הגוף, צבע כל השיער שכבר האפיר, ועוד.

יש הבדלים בין מצלמות דיגיטליות של 200X לבין 201X לבין סמארטפונים של 2020+.

ומה אם הטלפון פשוט שרד המון, המון זמן?

יש לכם מצלמה קצת אחרת

שמתי לב שבתמונה יש לו שיער מלא לעומת התקרחות שיש לו היום, וגם הבטן בתמונה הרבה יותר מחמיאה מהמציאות. אחר כך ראיתי שלצידו יש בקבוק קוקה קולה הנושא את שמו, וחיפוש זריז בגוגל הראה שהקטע עם השמות על הבקבוקים היה לפני למעלה מעשור...

צריך לדאוג לכמה שיותר תמונות מחמיאות

אני שואל זאת כי הרבה דברים בזוגיות, באופי ההתנהלות הזוגית, ביחסים בין בני הזוג, נחשפים ומתגלים רק לאחר תקופה ארוכה שגרים ביחד.

לדעתי הרבה מה שאתה רואה כיום בבית, לטוב ולרע, לא בטוח שתוכל לאבחן בצד השני לפני הנישואים.

למדתי מה לא לעשות

אותו דבר

מופתע שזה חריג

בעיקר הוציא לי את החשק והמיץ.

הזוגיות שלהם מתאפיינת, לפחות מהמבט שלי, בחיכוכים מינוריים תמידיים, הרבה משחקי תפקידים גבר־אישה, ובפן החיובי דברים שאני מבין שנחמדים שלהם אבל פשוט לא נמצאים בעולם הערכים שלי.

מה שבסופו־של־דבר חיזק אצלי את המחשבה שלפחות עבורי, שאיני מצליח להפיק את החלק החיובי בזוגיות, זה רעיון עם נטו שלילי.

שלמדתי מהם איך לא לנהל זוגיות והורות

היום אני יודעת שזה לא רק הזוגיות/ ההורות

אלא האדם באשר הוא

כי בסוף הזוגיות/ ההורות היא מראה של הבנאדם

גם אם לא רציתי להתנהל כמוהם (והצלחתי בהרבה מובנים)

יש חלקים שנשארו

השפעות מילדות

אפילו כאלה בתת מודע

תמיד יש ויהיה על מה לעבוד

לעשות נכון יותר

אחד של ההורים

השני של הסבא וסבתא שגרו צמוד ממש

הדתדלתי לקחת את הטוב שראיתי משניהם.

מההורים שלי למדתי בעיקר מה לא

מהסבא וסבתא קיבלתי המון.

אבל קצת עיוות לי את המושג זוגיות כי סבא שלי היה בעל מהסרטים באמת.עשה הכל או כמעט לגמרי הכל ופינק את סבתא שלי ממש בלי סוף וממש נהנה מזה.

היא היתה ממש נסיכה שלו.

בעיקר בהתנהלות בתוך קשר,

בסוף, זה מה שראיתי בבית. על בסיס זה, אני יכול לעצב את איך אני רוצה שהזוגיות שלי תראה.

האם זה דבר שמעיד על הבחור האם את מחפשת שיהיה בבית הערך של גיוס לצבא או שפשוט חונכת לזה? זה הבירור שאת צריכה לעשות על הערך הזה

אם יש לך רגש חזק בנושא וזה מאוד מפריע לך אז זה קריטי לך, אחרת, זה כנראה לא קריטי

שנה,

האם המשהו הזה היה מציק לי?

מה הדבר המהותי שמסתתר מאחורי הפרט הטכני?

ברור שהתשובה יכולה להשנות מאדם לאדם

אם אתה מבין שהיא בוגרת ומבינה תתקדם.

מאוד יכול להיות שיש פה משהו

מה שקפץ לי מהפוסט הוא שנראה שאתה קצת בודק אותה דרך רשימת נתונים חיצונית גיל לימודים תכנון קריירה

לפני שבדקת מי היא באמת(:

בסוף, מקצוע או העובדה שהיא כבר התחילה ללמוד לא מעידים בהכרח על בגרות. הייתי מנסה לברר קודם מי היא כאדם מה הערכים שלה מה היא אוהבת , איך היא חושבת ומתנהלת ורק אחר כך מחליטה אם הפער ביניכם באמת משמעותי..

אבל בסוף קשה לברר את כל זה בבירורים שלפני.. לפני אפשר לברר לרוב דברים יותר טכניים, שלפעמים מעידים על בגרות וכו'

או שאני טועה, מוזמנת להאיר את עיניי(:

האם עובד גם הפוך?

אפשר לדון על מה זה בגרות.

ואולי כדאי לפרק את המושג הזה - לדוגמה, האם אתה מדבר על מודעות כלכלית? על יכולת להכיל מורכבויות?

אם אתה יכול לפרק את המושג הזה, אפשר לנסות מראש לברר, וגם בפגישות לדבר על הנושאים האלה.

אבל -

קח בחשבון שבירורים לא בהכרח מציגים תמונה מלאה. כל אחד מכיר מישהו בפן מסוים שלו, ואולי לא מודע ולא מכיר צדדים אחרים.

לגבי פער השנים,

אני לא חושבת שהגיל הכרונולוגי בהכרח מעיד על משהו. לכל אחד מאיתנו יש מסע בחיים, ואנחנו עוברים בתחנות שונות, והאישיות שלנו משתנה בהתאם. יכול להיות מישהי בגיל 19 שעברה מבחינה נפשית הרבה יותר ממך - לא שזה תחרות, אלא שגם לה יש חיים מלאים.

תמיד תפסתי את עצמי כאדם בוגר יחסית לחברות שלי; זה לא מנע ממני לצאת עם אנשים שצעירים ממני בכמה וכמה שנים - וגם אם היה בינינו פער כמו שאתה מתאר, אבל הפוך, לגבי הלימודים. גם מזה לא נבהלתי, כי מה זה כמה שנים של לימודי מקצוע יחסית לחיים שלמים ביחד?

ואולי זה קצת אירוני, אני חושבת שמי שיצאתי איתו עם הפער הגי גדול מעליי - היה אחד המדוייטים הכי פחות בוגרים שלי (לפי ההגדרות שלי), ודווקא עם לא מעט שצעירים ממני ראיתי בגרות גדולה יותר. כמובן שלא כולם, היו גם כאלה שהיו צעירים ממני, וממש לא בוגרים בעיניי - כשהפער שכתבת, כשאני בלימודים והם עוד לא יצאו מהישיבה (כולל לא עשהו עדיין צבא), יחד עם איך שהתרשמתי בפגישה - ראיתי שזה מאוד לא רלוונטי מבחינתי.

בקיצור, לדעתי צריך לבדוק לגופו של אדם. אם שאר הפרטים נשמעים לך טוב, לדעתי כדאי לנסות -

אבל --

רק אם אתה מגיע עם ראש (ולב) פתוח.

אם אתה כבר ירית את החץ ורק רוצה לצייר מסביב את המטרה, עזוב. אתה לא צריך להוכיח שום דבר לאף אחד. רק אם אתה מוכן לתת הזדמנות אמיתית לבחורה להביא את עצמה, לך על זה. אם אתה לא שלם עם זה, אם כל הזמן יהיה לך ציפור בראש שתגיד לך - היא ילדותית, אינפניטילית וכו' - חבל על הזמן שלכם.

.

ואני זוכר שגם היה לי חשש דומה וראיתי שהיא בוגרת והכל היה סבבה.

תחשוב על זה שהיא אחרי שנתיים שירות,

כמו שהשלב של הצבא מבגר אז ככה גם שירות לאומי, וממש לא פחות בדר"כ.

אתה יכול לשאול בבירורים איפה היא ביחס לרצון להתחתן, אם היא מתכננת ללמוד בקרוב, אם היא בכללי בחורה מקורקעת-מעשית שלוקחת אחריות על עצמה ועל הסביבה.

חוץ מזה, תזכור - יש בזה גם יתרון שהיא צעירה, זה משהו שאפשר מאוד להנות ממנו

זוגות כאלה, אנחנו ביניהם (:

( עם פער של כמעט 5 שנים, אני הייתי בת 19 בחתונה)

בנות בגיל הזה הרבה פעמים כן בוגרות, והרבה מהן גם די סגורות על עצמן.

מה היא עושה שנה הבאה זה משהו שאתה כן יכול לבדוק בבירורים...

קיצור, לא לפסול על הסף

שהתחתנה כשהייתה בת 18

עם בן 24

אפילו תעודת בגרות לא הייתה לה

אבל היא הייתה בוגרת ובשלה

והם התאימו

בגיל 21 יצאתי עם מישהי בת 24, היה הרבה פחות ממה שחשבתי והיא הודתה שגם היא הופתעה.

אני לא בוחר את כל התמונות שמועברים לראשי אבל ספציפית זו בחרתי.

העיקר זה הגיל שלה, אולי לא מתאים לך מישהי בת 19 אבל אני חושב שהפרש הגילאים הוא משהו שלא תייחסו לו חשיבות כשתמשיכו בקשר.

האם אתה מספיק בוגר לקשר זוגי.

אסביר: שאלות כאלו לא מבררים אצל ההמון.

שאלות כאלו שואלים אצל אנשים שאתה יכול לסמוך עליהם.

בפורומים כאלו תקבל מגוון תשובות, ויכול להיות אפילו שמישהו יענה לך שהשאלה שלך מעידה על זה שאתה לא מספיק בוגר.

והוא בכלל לא מכיר אותך...

כדי לדעת שהיא בוגרת. אני מניח שלרוב הבנים הדתיים אין ניסיון עשיר מדי בדייטים בשלב הזה במיוחד לא בעניינים יותר נישתיםי.

לכן לא כזה נורא לשאול.

3 שנתונים זה קלאסי

א' מה זה בדיוק בגרות בשבילך, מהבחינה שאתה מחפש? להיות סגורה על עצמה? מודעות כלכלית? יכולת לקחת אחריות? לא מפחדת מעבודה / מטלות? בגרות רגשית? חוסן נפשי? רצון להתבסס? יציבות? ברגע שזה יותר מוגדר / מפורק לגורמים יותר קל לבדוק.

ב' עד־כמה הגורמים הספציפיים חשובים לך, נניח אם היא בן־אדם מאוד יציב ובוגר רגשית אבל לא כזה סגורה על עצמה מבחינת לימודים כרגע ועדיין צריכה לחשוב, קריטי? או: אם היא פחות מבינה בפיננסים ויותר בקטע שאתה תנהל את החלק הזה, אבל כן יש לה כיוון ברור במה לעסוק? וכן הלאה וכן הלאה.

ג' ברמה הפרקטית מן־סתם יש דברים שאפשר לברר אצל אנשים (אדם צ'יל? או חרדתי ברמות? אחראית מעשית או קצת חולמנית כזאתי? חולמת על משפחה חתונה וילדים או עדיין רוצה להסתובב ולשוטט ברחבי דרום אמריקה? עושה דברים בבית או מחכה שמשהו יקרה?) ויש דברים שאפשר לברר איתה תוך־כדי תנועה (מה רוצה ללמוד/לעבוד? יותר מעניין אותה טיולים או השקעות ב-S&P500 או איך שלא קוראים לזה?)

לראות גם את העומק שלה ולא רק את מה שנראה מבחוץ. הרבה פעמים אישה מבטאת את עצמה דרך רגשות ושם דווקא אפשר להבין מי היא באמת.