דרור וינברג עשה את זה - ותראה מה יצא ממנו!! - אז כנראה שאין חוקים..

המסלול של הישיבה חשוב כדי לעצב ולחשל אותך לפני הכניסה למערכת הצבאית שהיא לא קלה בכלל מבחינה רוחנית, אחד שלא עושה את זה ולא לומד מספיק תורה ואמונה סביר להניח שייפול..

לא הרבה עושים את המסלול הזה והוא לא מומלץ לכתחילה...

אבל בדיעבד...יש כאלה שזה התאים להם ראה ד.ו.^^

אתן לו את הפגישה הזו כדי להסביר ולקבל רושם מאופיו ורמתו. כמובן שאעדיף מאד אחד שלמד שכן אני רוצה שגם ימשיך ללמוד, אך אולי הוא התיישב ברגע שסיים את הצבא?

ברכה והצלחה

מצד שני צריך לזכור שלא חסר כאלו שסתם העבירו שנה או שנתיים בישיבה גבוהה\מכינה והם רק אומרים אתזה כדי לעשות רעש כאילו שהם למדו אבל בתכלס לא... קיצר.. אחת השאלות היפות..

כי נגיד שמדובר בבחור מעולה+ בדיוק כמו שחלמת ושעושה רושם שהוא תורני והבעיה היחידה היא שהוא לא עבר בישיבה??

קשה לעבור את הצבא בלי מטען רוחני לפני,אבל לוידע אם כדאי לפסול על זה כי אולי לא כיוונו אותו בסוף שמינית,א"א לדעת..

אבל באמת שהשנים הראשונות בישיבה גבוהה/הסדר בונות את האדם מאוד.

נניח שהבחור מתאים לך בדיוק ולרמתך התורנית ונראה טוב. בקיצור- בדיוק כמו שחלמת!

תפסלי?! זה סיבה לפסול?! וסליחה על השאלה.. אבל מה את כבר עברת בנתיים שאת מדברת?? כאילו את איזה רבנית שמחפשת איזה רב שמתאים!! מה את כבר עברת בנתיים?! שרות לאומי?! למדת איזה תואר..?!  - - יופי לך! אבל למה נראלך שאת ברמה יותר תורנית ממנו?! במה הוא חטא?! מה.. בזמן שאת התרוצצת בשרות לאומי ומסרת את נפשך לאומה נראלך שהוא רבץ במיטה????????? או אפילו יותר חמור חמור מזה?????? וואי התחרפנתם לגמריי!

אז אני רוצה לבשר לך שבזמן שאת תרמת לאומה הוא עשה בדיוק את אותו דבר ואפילו יותר!! ואפילו הספיק קצונה וכו'.. אז לפני שאת מסתכלת על אחרים תסתכלי על עצמך כי נראלי שהוא יודע להרים בית נאמן בישראל לא פחות טוב ממך!!!!!!!!! יקח לי הרבה מאד זמן להתאושש מהתגובות הפושרות שלכם.

אנשים אומרים מה שהם חושבים--אני בטוחה שזה לא בכוונה לפגוע...

אם אתה רוצה שפשוט יסכימו למה שאתה אומר תפתח שירשור ב- נכון שתסכימי..?

אבל לעניין-

אני הייתי מסכימה.. חושבת.. כמובן-תלוי בבחור וכו' וכו'.. אבל..

אני לא נפגע או משו כזה.. זה בסדר.. העניין הוא שעדיין לא בא פה מישו\הי והביאה תשובה מספקת וברורה..! הכל פה תרוצים עלובים ותשובות לא ברורות..

בקשה תעזרו לי! אני רוצה בבקשה תשובות ברורות ולא מתחמקות כמו "נראלי.." "חושבת שכן.." וכו'!

תודה לכםם אנשים!

"כן, אם הוא תורני ולמרות שלא הלך לישיבה-לומד עכשיו ובעתיד"

"תלוי במצבו הנוכחי"

וכן הלאה..

תירוצים?

בס"ד לק"י.

בשביל מה להזדעק אם דעותינו שונות?

אז מה?

יתכן שיש בנות כאלו, ויש בנות גם אחרות.

אל תשכח שמבחינת סטטיסטיקה, לא כל הבנות בפורום.

ולכן, יתכן שרובן חושבות כמוך, אך הן פשוט לא כאן.

לכן,

אל תחשוב שרוב הבנות חושבות בדיוק איך שהוצג כאן.

דבר שני,

אדם שהולך ישר לצבא, זה ממש מעיד על האופי שלו.

הוא לא הלך לישיבה, ולא למכינה, אלא ישר לצבא. [ומדובר באדם דתי.]

תעשה טובה,

אלו שרוצות מישהו ברמה דתית גבוהה, לא היו כל כך הולכות על מישהו שעשה ישר צבא, וזה לגיטימי.

אין כאן שום מקום להיפגע.

מדובר בדרכים שונות.

אני לא אפסול מישהו על כך שהלך ישר לצבא, כי אני מאמינה שיש אנשים שתורמים הכי טוב ע"י עשייה,

ופחות על ידי לימוד.

אך העלם חמד הזה יצטרך לדעת, שכדי להיות באמת גדול בתורה, צריך לעמול.

ואין דבר כזה שזה טיבעי אצלו.

זה בסדר.. אני רגועע..

לענייננו..

כמעט ושכנעת אותי.. אבל לא מבין למה שאני אלך לישיבה איזה שנתיים ושאשתי לעתיד לא תעבור גם במדרשה איזה שנתיים לפני שהיא יורדת על רמתי התורנית? במה אני שונה ממנה?

בעזהי"ת.

[שמישהו ירחיב במקומי ]

סליחה, אנחנו עסוקות קצת לשנים הבאות:

יש לנו ש"ל, מדרשה, לימודים, עבודה קצת...

שב, תלמד גמרא כמה שנים, תמתין בנחת...

מיד נתפנה אליך. <צ>

בעזהי"ת.

זה לא העניין של הזמן, והראיה- אם זה אכן היה עניין של תעסוקה לכמה זמן עד שאנחנו מתפנות אליכם, הרי שיכולתם לעשות מליון דברים בינתיים.

השאלה היא למה דווקא לימוד תורה [ולאו דווקא גמרא, לטעמי].

ואני ארמוז פה לדברי הגמרא בפסחים מט ע"ב.

[כן, אני כבר צופה את הויכוח על ההגדרה של "עם הארץ"...]

ולא הבנתי מה השאלה. החיוב של בנים במצוות ת"ת הוא אחר.

וכן, יש דברים שבת צריכה לשאול את עצמה, איך אני לא בקיאה בזה...

אבל אני מתלבט אם זה הדיון כאן.

ובדף מט ע"ב בפסחים, כתוב ממש הרבה... למה התכוונת ספציפית?

בעזהי"ת.

זה היה נראה שהסימון "<צ>" מתייחס רק לשורה האחרונה של דבריך.

קבל ביטול

יש לו את השיקולים שלו,העניין הוא שזה תלוי ברמה הדתית של הבחורה..

בעזהי"ת.

"...כל המשיא בתו לעם הארץ כאילו כופתה ומניחה לפני ארי מה ארי דורס ואוכל ואין לו בושת פנים אף עם הארץ מכה ובועל ואין לו בושת פנים..."

ועיי"ש.

"תנו רבנן: איזהו עם הארץ? 

כל שאינו קורא קריאת שמע ערבית ושחרית - דברי ר' אליעזר; 

רבי יהושע אומר: כל שאינו מניח תפילין; 

בן עזאי אומר: כל שאין לו ציצית בבגדו;

ר' נתן אומר: כל שאין מזוזה על פתחו; 

ר' נתן בר יוסף אומר: כל שיש לו בנים, ואינו מגדלם לתלמוד תורה; 

אחרים אומרים:

אפילו קרא, ושנה, ולא שימש תלמידי חכמים -

הרי זה עם הארץ. 

א"ר הונא: הלכה כאחרים."

(ברכות מז ע"ב)

בעזהי"ת.

[בטח אגיע לזה לקראת סופשנה...]

תודה רבה רבה!

למה לא הלכתי למדרשה- אכן אראה את השאלה כשייכת ואצטרך לתת עליה תשובה שהוא יחליט אם מספיקה לו.

אתה צריך לדעת שבאמת יש הרבה דעות בנושא, ושסביר שתיתקל בתגובות מגוונות מהקשת הזו.. על כן סובלנות אחינו..כולנו צריכים את זה

בס"ד לק"י.

ויש כאלו שעושות מדרשה אחרי שירות וכדו'.

אבל בעיקרון, כשבת לומדת במסגרת אולפנה, את רוב הכלים נותנים לה שם.

בישיבה, זה הרבה פחות. 

למה?

השוני בין בנים לבנות בגילאים הללו שונים, ולכן איך שבן יוצא מישיבה, ובת יוצאת מאולפנה זה שונה.

בת מתחילה לחיות את החיים בשירות.

בן מתחיל לעכל את החיים בשיעור א'.

אני יודעת שאני מכלילה, ואני יודעת שזה מעשה נוראי,

אבל אני מנסה לסדר לך בערך מה שהולך היום.

ולכן,

בת שלא עושה מדרשה, זה הרבה פחות נורא, מבן שלא עשה ישיבה.

כי בת מלאה בתוך עצמה; מהאולפנה, [יש שם מדרשה, חברותות] כל הזמן היא בבניה של עצמה,

ואילו הבן, בשנים הללו די עושה שטויות. [בתכלס.]

בודדים שאומרים לעצמם בכיתה ט' "אני אתחיל לבנות את עצמי בשביל אשתי."

אתה לא אמרת את זה, נכון?

יופי.

אז בנות, רובן, כ-א-ל-ו. או לפחות בערך.

מגיל כזה קטן. ולכן מדרשה פחות קריטית במונחים אלו.

עכשיו >>

בקשר לצבא,

אני מעריצה אנשים שהולכים לצבא.

ואם לקצונה, אז בכלל.

ואם לקו 5 - פשש. זהו, בכלל.

אבל,

תדע לך, שישיבה יכלה לתרום המון. המון ממש.

אבל אם אתה כבר במצב כמו שלך,

תאמין בדרך שלך.

ובעז"ה אתה תמצא את המישהי שהכי מתאימה עבורך.

שמי יודע,

תתאים במיוחדות שבה לך.

וכן,

יש המון כאלו. המון!!

לא יודע איזה ישיבות תיכוניות את מכירה..

אבל אני חושב שאת טועה ממש!

מה נראלך שעושים בישיבה תיכונית?! אז ככה-

-חברותא סדר בוקר (5 יח' גמרא..!)

-למודי צהריים לבגרות.

-סדר ערב גמרא.

-חוגים ושעוריי אמונה בערב בבתים של הרבנים.

- 3 תפילות ביום.

וכו'....

לא אפשרי להשוות את זה לאולפנא!

מאיפה את מביאה אתזה שבד"כ שבנים מתפרפרים בתיכון ועושים שטויות?!

ונגיד שכן אז מה, חסר בנות שמתפרפרות בגיל הזה וכו'?!

-מאיפה העובדה שאת מציבה שבנות מקבלות הרבה יותר כלים באולפנא מבישיבה?!

זה ממש אבל ממש לא מחייב ולא נכון להכליל ככה!

ומעטים ביותר הבנים והבנות שכשמתחילים תתיכון אומרים "אני אתחיל לבנות את עצמי בשביל אשתי\בעלי"!

בת מתחילה לחיות את החיים בשרות.

בן מתחיל לעקל את החיים בשיעור א'. ?!

שמעי.. זה אחד המשפטים הגרועים והלאא נכונים ששמעתי בחיי!

בקיצור.. אני לא יודע איפה גדלת ומה הכניסו לך לראש!

מה שאני יודע זה- שאת לא מביאה נתונים נכונים בכלל!!

וד"א חבל על כל ההוצאת שם רע והזלזול על הישיבות תיכוניות..

זה נראלי מיותר ואסור!

"מקרה דרור וינברג" מעלה גיחוך קל. מה זה השטות הזאת. לא לכל אחד מתאים ללמוד אחרי השמינית,
וההפך- בגלל הלחץ החברתי ללכת לישיבה\ מכינה, יש שמבזבזים את זמנם לריק.

צאו מהסרט, אתם מתחתנות עם בנאדם, ולא עם ישיבה.

אחדדדדד.. ואווו עד כמה שאתה צודק ואתה לא מבין כמה שאני מזדהה איתךך

ולביא- אתה השלמת את העניין..

כל אחד לפני שהוא מתחתן צריך להיות לפחות 3 שנים בישיבה,ואחרי 3 שנים צבא,ועם מקצוע ביד.אחרי שהוא אמר את זה כולם פערו פה,ואז הוא אמר שזה רק מצד האמת,אבל מ'לעשות שיש את כורח המציאות..אז כל אחד משקיע במה שהוא חושב שיותר נכון וחשוב לפי שיקולו ורצוותיו ושאיפותיו..

כל אחד עושה מה שנכון לו.

וכל רצון להגדיר ערוץ מרכזי שמתאים לכולם(3 שנים פה ו3 שם...)  אפילו כ"כורח המציאות"- הוא
בעיני בעייה, וגורם שמתסבך אנשים.

זה לא הישיבה או האולפנא

לא כמה שעות או שנים

ולא כמה יחידות וציונים..

בנות מחוברות לעצמן יותר

"כל כבודה בת מלך פנימה"

ומגיל צעיר יותר

וסימנך: בת מצוה קודמת לבר מצוה

לבנות יש עולם פנימי עשיר יותר ואפילו כנתון ראשוני לפני "בניה" עם עצמה

וסימנך: היא לא מחויבת בלימוד תורה כמו בן (ובהחלט מחויבת באמונה מידות וכו)

לבנות יותר קל לבנות עצמן (והדמיון במילים לא סתמי, כמו "השבעתי אתכם בנות ירושלים" לשון בניה)

לבנות יש בינה יתרה ודעתן קלה לממש אותה (קלה כחיובי!)

היא תופסת יותר את השלם, המרחב והמכלול ומכילה את הפרטים

מבחינה זו היא מעל הפרטים, מעל הזמנים והדקדוקים שהבן צריך להשקיע יותר

וסימנך: היא לא מחויבת במצוות שהזמן גרמא

הן מצד הזמן והן מצד פחות מצוות

כי הן פחות צריכות מצוות\ציוויים 

והן "מעל" מציאות של שיפלות עוה"ז (רק על אדם נאמר שגורש מגן עדן ולא על חווה..)

בת יוצאת מאולפנא מוכנה לחיים, רק צריכה כמה ליטושים, עם עצמה.

בן יוצא מישיבה מלוטש, רק צריך כמה הכנות לחיים, עם עצמו.

ובהחלט בהקשר של לנ"ו - הן חושבות על החתן שלהן לפרטי פרטים אולי אפילו לפני שבן הבין מה זו כלה!

שלך על פי הציטוטים האלה.

"הן חושבות על החתן שלהן לפרטי פרטים אולי אפילו לפני שבן הבין מה זו כלה"

"בת יוצאת מאולפנא מוכנה לחיים, רק צריכה כמה ליטושים"

תעשה לי טובה.

החיים הרבה יותר מורכבים מזה.

אם אתה חושב כך או חושב אחרת - אתה תמיד צודק בסופו של דבר

ו.. אל תהיה כבד עם כל משפט..

בס"ד לק"י.

אבל לפי סגנון הכתיבה שלך והדיבור, אתה לא ראוי להתייחסות.

המשך חיים מעולים.

שזה דבר נכון מאוד,

אבל-

יש סגנון של חבר'ה שהולכים ישר לצבא,ובד"כ הם פחות דוסים.

אז סתם נראלי שבלי היכרות מעמיקה עם אדם כזה,יציעו לו משהי לא הכי דוסית..

אא"כ הוא הולך אחרי הצבא לישיבה,זה משנה את המצב.

יכול להיות באמת שבחור שמגיע לצבא אחרי שנה בישיבה הוא לא אותו בחור שמגיע לצבא ישר אחרי תיכון.

אבל-

זה לא אומר שהוא בחור פחות טוב או פחות דתי או פחות משו.. להפך יכול להיות שהוא הלך לצבא ממקום של שלמות וממקום אחר ולא מתאים לו ספציפית ללכת לישיבה או מכינה, גם לא לכל הבנות מתאים ללכת למדרשה אז מה אם לא הייתי במדרשה לא יתחתנו איתי?? מי אמר שאני חייבת ללכת למה בגלל זאת מוסכמות של יהרג ובל יעבור:" אם לא היית במדרשה אז את נחשבת לפחות דוסית" ועל אותו ההקשר "אם לא הייתי בצבא אני נחשב ללא דוס " מה זה השטויות האלה הוא בן אדם לא רובוט שחי על פי מוסכמות חברתיות לא ברורות.

אז כן הייתי יוצאת עם אחד כזה ואם זה מתאים הייתי גם מתחתנת איתו. (וזה לא אומר שאחד שהיה בישיבה/מכינה לפני אני אפסול, אני גם ב"ה לא מכירה ישיבות וסגנונות ולכן אני לא פוסלת לפי זה)

בנות תתעוררו למציאות ומהר..

בהנחה ששאלת על בחורה שמחפשת בחור תורני.

אז "הרושם הראשוני" פחות מרנין

לכן תמיד יהיו את אלו שיפסלוו

אבל מי שלא

היא פשוט תרבה בבירורים

למה לא היה בישיבה

מה מצבו הרוחני

מאיפה הוא יונק רוחניות? יש לו רב?

שלא יהיה איזה מתחזק עם עצמו בלי מי שיישר אותו.

אם עבר תחקיר (קצת יותר מקיף מהרגיל) אז למה לא?

בס"ד

ברמת העיקרון לא נראה לי שיש לי בעיה עם זה אבל כמובן שזה ידוע שהישיבה מכינה את הבחור לקראת החיים בכלל והצבא בפרט ודואגת להקנות לו אבני דרך משמעותיות.

לכן, בכל זאת בחור שדילג על הישיבה אז זה תלוי,

או שהוא דילג על השלב הזה  ולכן לא יהיה הכי מוכן להתמודד עם הדברים כשיגעו (בצבא, בזוגיות וכולי) או שהוא מרגיש בוגר מוכן  ולכן דילג על השלב הזה.

זה לדעתי כמו בחורה, אם עשתה ש"ל או לא...

אם לא עשתה כי סתם לא בא לה והיא נשארה עדיין לא בשלה ובוגרת בגלל זה או שהיא לא עשתה זאת מתוך מחשבה שהיא בוגרת מספיק, מוכנה להתמודד עם החיים וכדו' אז זה שונה.

קיצר, אני אישית לא הייתי פוסלת ישר על הדבר הזה, אבל כמו שאמרו לגבי הישיבה לפני הצבא ולגבי בת לא עשתה ש"ל זה תלוי מה הסיבה ואם זה לא גרם להם לפספוס משהו מהותי וחשוב.

מה נראה לך?

אבל בעיני כל מקרה יוצא דופן הוא אישי,

ואם יהיה הסבר מתקבל על הדעת- לא אפסול (כמו ברוב הדברים)

ב"ה

תלוי בבחורה יש בחורות שכן ויש בחורות שלא!

האמת היא שאני כבר לא בשלב של לחפש אבל התחלתי להיכנס לכאן עוד לפני החתונה, אני התחתנתי עם אחד שלא עשה הסדר אלא עשה 4 שנים צבא והוא גם בכלל לא בא מבית דוסי ואני יגיד לך את האמת התלבטתי מאוד!!! לגביו במיוחד שבמשפחה שלי ישיבה זה דבר מאוד חשוב ובהתחלה ההורים שלי עשו פרצופים. ומאוד התלבטתי אבל את יודעת מה אמרתי לעצמי בכל אותה תקופה? (ובאמת שהייתי צריכה לחפור על זה עם עצמי כדי לשכנע את עצמי!) שהוא בן אדם מקסים! ויש לו לב טוב ועדין ובדיבורים שלנו אנחנו מתכננים את אותו בית והוא כן רוצה שהילדים שלו ילכו לישיבה ולא רק זה אלא בגלל שהוא לא עשה ישיבה אז עכשיו הוא מרגיש חוסר בזה והוא לומד בכל שניה שהוא יכול. וכדי לא להסתכל על דברים ברחוב הוא משנן משניות ובאוניברסיטה שהוא לומד יש לו רב (שמת עליו) והם לומדים יחד. קיצר לא חסר לו ברוך ה' .להגיד לך שזה מושלם? זה לא. את האמת, היו ויתורים שהייתי צריכה לוותר עליהם.(וכל זוג שמתחתן עושה ויתורים בשביל הצד השני, תתפלאי אבל גם הוא עשה ויתורים בשבילי) לא נוראיים אבל ויתורים שלא חשבתי שאני אצטרך בהתחלה לוותר. ויש לנו לפעמים מריבות על חינוך הבית שאנחנו רוצים כמו לכל זוג צעיר בתחילת דרכם. אז מה שאני אומרת זה שישיבה זה דבר חשוב מאוד אבל לא פוסלים בגללה! פוסלים רק על סיבות של אופי! והיום אחרי יותר מחצי שנה ביחד אני יכולה להגיד לך שזכיתי. פשוט זכיתי בבעל שאוהב אותי ומנסה להראות לי את זה בכל דרך, בעל שגם אם הוא נופל במשו (וזה קורה לכל אחד,) הוא ישר בא מתנצל ומבקש סליחה. הוא מנקה, מבשל, מכין לי הפתעות, מפנק והכי חשוב קובע עיתים לתורה. אז לא לפסול! לצאתו לראות את הבן אדם, זה שיוצאים לפגישה ראשונה לא אומר שתתחתני איתו את כולה יוצאת להכיר בן אדם וגם אחרי חמש פגישות אם בא לך את יכולה לחתוך אף אחד לא מאיים עלייך... שיהיה מלא בהצלחה יקרה

רוב הבחורים מבזבזים את שנות התיכון.

אם בשנות התיכון שלו הוא למד כמו שבנים תופסים את עצמם (מאמצע שיעור א והלאה..) אז נראה לי אפילו מצויין!

חסך לכולנו זמן.

תורמת לאדם,למה חשוב צבא וכו'.אני רוצה להגיד דבר יותר בכלליות.

אמנם אני לא עברתי בדיוק את אותו המסלול כמוך,אבל העיקרון דומה.לא עשיתי את המסלול שהיה "מצופה" ממני

לעשות.כשהתייעצתי עם אנשים לפני שעשיתי את הצעד היו כאלו שאמרו "בנות דוסיות/רציניות-לא ירצו לצאת איתך"

שהרי אתה לא היית מספיק בישיבה/לא בנית עת עצמך וכו'.

בסוף ב"ה הלכתי עם הדרך שאני חושב שהיא נכונה,למרות ש"לא מקובל"בציבור שלנו לחשוב ככה.ואני חושב שב"ה

אני בניתי ובונה את עצמי בסדר גמור,גם מביחנה תורנית ב"ה.

(כמובן שיש הרבה מה להשתפר,כמו בכל דבר,אבל בכללי-טוב לי עם עצמי.)

בסוף,אתה (ואני ) תתחתן ,ועם האשה שלך.ואם אתה תהיה יר"ש ולשם אתה תכוון בשידוכים,בעז"ה תמצא את

האשה שתדע לראות קצת יותר לעומק מאשר הסתכלות על המסלול השטחי.אסור שהחיים שלנו יתנהלו לפי "מי

תצא איתי"

תעבוד נכון,תעשה את מה שאתה מאמין בו,ואל תיתפס לסטיגמה על עצמך שאתה "פחות תורני" בגלל המסלול

שאתה עושה.אשריך שאתה מגן על עמ"י!

(מוזמן לאישי !!! )

ואם נצטרף אותה לשאלה לגבי נישואים וצבא, ואותה שאלה על בחור שלא התגייס להלן התוצאות:

מצד אחד, כן רוצים שהבחור ישב וילמד תורה-  וטוב שכך

ומצד שני, כן רוצים שהבחור יעשה צבא במסלול רציני, אא"כ היו מניעות אחרות

ומצד שלישי- לא מוכנים שהבחור יתגייס מיד אחרי לימודיו בישיבה התיכונית, או לפחות מעדיפים שלא..

ומצד רביעי- גם אם הבחור עבר את 3 המשוכות הראשונות שהצגתי: כלומר למד תורה, לא התגייס מיד לאחר לימודיו בישיבה התיכונית, והוא כן רוצה להתגייס לצבא ובמסלול רציני.. לא מוכנים שזה יבוא על חשבון הנישואים.

כך שנותר לך פתרון אחד: להתחתן בגיל 26 והלאה.. רק אחרי שכל המורכבויות יהיו ממך ואחריך- ייטב..

אך להביא מורכבות יחד איתך לקשר, למרות שמתוך הכתוב כמעט בלתי אפשרי שזו לא תגיע- לכך האוזניים נאטמות..

איך מישהי אמרה לי יש ביקוש לקצת שקט ..

עוד משהו השוק מוצף באנשים שחושבים שהם יכולים לתת עצות במקום להציע הצעות (:

מתי שמתחילים לצרוך סגולות פחות או יותר

ברור שהתחום פרוץ וכדאי להיות מודע לזה ופעול בהתאם אם מתעניינים בשירותים של מאמן/נת.

לכן נראה לי שבמקרים מסויימים שמעוניינים באימון ולא בטיפול פסיכודינמי אז כדאי ללכת רק על פי המלצות אישיות או התרשמות אישית.

הסתבכנו בהם רובנו, כי "בקשנו חשבונות רבים".

אבל בגדול, ניתן לדעתי לומר שכשאישה מרגישה שרוצה להתחתן,  היא מרגישה בעיקר שכמהה לכך שמישהו יאהב אותה וייקר אותה, וגבר כמה למצוא אשה שירצה לאהוב אותה ולייקר אותה.

אני נוטה יותר לעמדה שזאת הכללה,,ולכל אחד מאתנו יש קצת אנרגיה נקבית ואנרגיה זכרית, אבל הבסיס לדעתי קיים.

לא הייתי אשה מעולם, אבל להבנתי,הדרך של אשה "להיות נשית", זה בעיקר להתחבר לרצון העמוק ולכמיהה שלה, ולבטא אותה במקום והזמן הנכונים.

ממליץ לחפש חומר ברשת של יונתן ומרים קליין שעוסקים הרבה בנושא.

יש להם גם ערכת קלפים יפה לפיתוח נושאי שיחה בדייטים, שממוקדים גם בגבריות ובנשיות (דהיינו- לגברים יהיו שאלות כמו "מה הרצון העמוק שלך", ולנשים יהיו שאלות כמו "מה גורם לך להרגיש בטוחה" וכיוצא בזה).

זה קצת מה שאת שאלת,

אבל לפני השאלה שלך אמרת שהמסקנה שלך היא שאת מבטלת את הנשיות שלך.

את מתכוונת בנושא של נשיות של טיפוח ועדינות וכזה?

או נשיות של לתת לדבר שלך להוביל ולא להיות חייבת לשלוט בכל סיטואציה?

כי זה ממש שונה.

שניהם חשובים, אבל ברור שהחלק השני של לדעת להיות בעמדת נשית, של שיחרור מול הגבר שלך והישענות כלשהי, זה מה שנשי בעיני באמת.

אני אומרת את זה כאישה שגדלה גם בבית שבו אמא שלי הכי לא נשית שיש וניהלה את אבא שלי ברמות.

ואבא שלי כבר נהיה נשי יותר ומקבל ונשען,

והיא מובילה ומנהלת.

אני גם הייתי ממש בשליטה 24/7 ולא מסוגלת לשחרר פיסה.

ממש כלום.

ולמדתי תוך כדי הנישואים שלי שהרבה יותר נכון לי וטבעי לי להיות בהישענות כלשהי.

עד היום גם בתוך המקום שאני בו עכשיו, שאני כן רואה את זה כמקום נשי ונשען ובוטח בגבר שלי, עדיין לאנשים אחרים זה יראה שלא,

כי לא תמיד ההישענות הפנימית היא מש שמצטייר החוצה.

זה מלא פעמים מתבלבל.

כי יש את ההישענות הפינימית והיכולת לשחרר ולסמוך על הגבר שלך, ויש את זה שכלפי חוץ את קרייריסיטית וחזקה ודעתנית.

ולמלא נשים גם מול עצמן זה מתבלבל,

אבל אני היום לגמרי מבחוץ חזקה ולא נשענת והכי קריירה ודעתנית, ומצד שני מבחינה פנימית יש לי ממש הישענות על בעלי ומלא יחס של אישה לגבר.

לא קראתי את הספר, אבל טוענים שהספר 'לדעת להיכנע' מדבר בדיוק על זה.

המילה להיכנע מתורגמת מאנגלית ולכן נשמעת ממש שלילית, אבל זה באמת 'לדעת להיות נשית' או 'לדעת לשחרר'.

אולי יהיה פה נשים שקראו אותו וידעו יותר..

תכלס לא ברור לי אם בכלל זה מה ששאלת, אבל אם כן אז אחלה חח אם לא אז סתם העשרתי אותך במלל 😉

זה גם גיל טוב לעבודה כי המוח יותר גמיש בו וקל יותר לשנות דפוסים קיימים.

צריך לזכור שנשיות זו תכונה "שכינתית". כלומר זה משהו שיש לו שורש רוחני מובהק.

זה גם לא ייצור של משהו חדש אלא חשיפה של משהו שנמצא שם.

אני חושב שבדברים כגון זה, הכי טוב זה ללמוד דרך החוויה. אם את מכירה מישהי נשית באמת או רואה מישהי כזו, תראי איך היא מתנהלת.

החוויה תפתח אצלך את הרצון להיות כזו, ואז הנשיות שנפגעה ונמצאת בתוכך תתעורר, ועיקר הלימוד יהיה מתוכך.

קשה להגדיר את זה, אבל ממה שאני חוויתי (שבעקבותיו הבנתי מה רציתי בפנים ורק לא ידעתי לקרוא לו בשם), זה לא רק לב טוב ונחמדות אמיתית. נשים נשיות ברמה גבוהה משדרות שחרור ושמחה. לא בתור התנהגות חיצונית הן אלא פשוט בתדר של being באמת. יש דמיון ללהיות עם ילד קטן בהקשר הזה, רק שאתה נמצא עם מישהי בוגרת, ואז זו חוויה באמת חזקה כי אתה רואה את התכונות האלו מתממשות במציאות דומה לשלך וביחד עם חשיבה ובגרות.

יש גם הרגשה של רוגע לידן. אם גבר גברי משרה רוגע ובטחון במובן של גב ושל נתינת מקום (כלומר אולי הוא לא יבין אותך אבל הוא שם איתך בכל מצב), אישה נשית משרה רוגע ובטחון במובן שברור לך שהיא תבין אותך ומה אתה צריך (אולי בפועל היא לא אבל ככה זה מורגש).

אם את מבינה רגשות של אחרים, נניח חברות, אז כבר יש בך הרבה נשיות, רק צריך לתווך להן את זה לא דרך שדר של "אני האחות הגדולה ואני האחראית" אלא של "אני מרגישה אותך ורוצה שיהיה לך טוב".

אני לא יודע עד כמה מה שראיתי היה תוצר של עבודה אם בכלל ומאיפה זה מתחיל. כלומר האם יש להן בטבעי נשיות ברמה גבוהה יותר, או שזה תוצאה שנובעת מגורמים אחרים, כמו לב טוב ויופי, שאז היא לא מרגישה בתחרות אלא היא שמחה עם עצמה וקל לה להיות נשית.

אבל דווקא דרך דמויות כאלו, רואים את הדבר לכשלעצמו ואפשר ללמוד ממנו.

אני חושב שלא טוב לעבוד על זה ישירות בהקשר של שידוכין. אולי זה מדרבן, אבל העבודה עצמה צריכה להיות לא מתוך סיבה חיצונית . וזה גם קשה יותר כי יש חשש להיפגע אז קשה להוציא את הנשיות החוצה. אבל ברגע שהנשיות אינטגרלית כבר אין את החשש הזה יותר מדי מן הסתם.

ואגב, לפעמים נשים מרגישות קושי לקבל כי הן מרגישות שזו מתנת חינם. אבל כשאישה משדרת שחרור ושמחה ומשרה רוגע ובטחון כנ"ל, היא כבר נותנת המון. כנראה אצל נשים נשיות שמרגישות הכי בנוח להיות מושפעות ולקבל יש פשוט תחושה טבעית של "זה הצד השני של הנשיות".

זה נוגע לכל מי שהגיב בשרשור כאן, אבל המשפט הזה ספציפית הזוי במיוחד.

מה זה המדרג הזה של מי יותר אישה ומי פחות אישה? מי מחליט? איך אי יודעת שעליתי דרגה במשחק המטופש הזה? ככל שאני יותר סטריוטיפית ומורחת יותר אודם? חברה שלי שאלה את עצמה מה הרגש הפנימי שלה עכשיו, יותר ממני היום? ככל שאני מביעה את דעתי את מאבדת נקודות?

כל אנשי "האישה היא הלבנה" וכל השטויות האלו, סותרים את עצמם בצורה "מהותית".

כל מה שמדברים עליו זה איזו מהות פנימית עמוקה וטבעית, אבל וואלה, מסתבר שרוב הנשים היום "לא במהות שלהן". "בגלל החברה המערבית וכו'" הם יגידו, אבל אם משהו מהותי ועקרוני לעצם מי שאתה, זה לא אמור להיות בר שינוי. מה שמהותי לך אתה לא יכול ללמוד מאחרים. לא מאישה אחרת, ולא ממובילי סדנאות שגובים מחירים מופקעים על להתחבר "לעצמי". כי מסתבר שלחצי מאוכלוסיית כדור הארץ אמור להיות את אותו אופי בדיוק, אחרת משהו לא בסדר איתם.

גברים ונשים לפני הכל הם בני אדם." זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם וַיְבָרֶךְ אֹתָם וַיִּקְרָא אֶת שְׁמָם אָדָם". לא ראיתי שנשים או גברים פטורים מעבודה על מידות מסויימות בגלל המהות שלהם. מי שיש לו מידות טובות יהיה גבר טוב, ומיש לה מידות טובות תהיה אישה טובה. שטלתנות, הססנות, ושאר המידות הרעות מגונות בשני המינים, ואדם צריך לשפר את מידותיו, לא לשחק לפי איזה סטריוטיפ מוכתב מראש של מה זה גבר ומה זה אישה.

כמובן שיש הבדלים בין גברים לנשים, אבל ההבדלים האלו לא נמצאים באיזו מהות פנימית שאנחנו חייבים לקיים, אלו הבדלים ססטטיסטיים שנכונים באופן גורף לרוב הנשים ולרוב הגברים. מי שלא מקיים את הסטריוטיפ לא עושה משהו לא בסדר.

בשביל זוגיות טובה צריך כבוד הדדי, הקשבה אחד לשני, תפיסת עולם משותפת, ועוד הרבה דברים אחרים שלא הגבר ולא האישה פטורים מהם. אישה שתלטנית שהגבר שלה סמרטוט זה מצב גרוע בדיוק כמו שגבר שתלטן (סליחה מחובר לתכונות ההובלה שלו) ואישה סמרטוט (סליחה, מחוברת לתכונת ההשיענות שלה). 

ברור שלרוב הגברים יש תכונות שנחשבות גבריות, ולרוב הנשים יש תכונות שנחשבות נשיות, בגלל זה ספרים כמו גברים מנגה ונשים ממאדים עושים עבודה טובה של לקבוע עקרונות הנכונים סטטסטית לרוב האנשים ועוזרים להבין אחד את השני, לא מכתיבים לך מה המהות הפנימית שלך.

וזה בלי לדבר על הניצול של הקבלה באופן לא נכון (צד הנוקבא שייך למידת הדין וצד הזורכא שייך למידת חסד, למשל). 

ושוב, תרשה להזדעדע מהשוואה של אישה בוגרת לילד קטן. מכל הבחינות. איכס.

ואל תוציאי דברים מהקשרם

קשה לבוא בטענות להורים שלנו שעשו את רוב מה שהם יכלו, אבל הדור הקודם וגם חלק מהדור הנוכחי מכיל הרבה מאוד גורמים שמעודדים נשים להיות יותר גבריות ומאידך מייעדים גברים להיות יותר נשיים. יש לזה מליון דוגמאות ויש לא מעט חומר על זה באינטרנט.

@צחקן  טען פעם באיזו שיחה שעשיתי איתו בשבת בצהריים שגם אם היה לו יכולת הוא לא היה רוצה להיות גבר של לפני 100 שנה. אני משער שגם רוב הנשים לא רוצות להיות שם.

אתה מאמין שאין רצף גברי לעומת רצף נשי?

אולי הבעיה היא לא שיש גבר x, גבר y וגבר z ואשה l, אשה m, ואשה p, אלא שאנשים הם לא עצמם אלא מה שהחברה (המערבית או כל חברה) מכתיבה להם להיות (למשל שגבר יחשוב שהוא אשה או ההיפך)?

וכדאי לקחת את המודלים האלה לעזרתנו.

להשתמש בהם אבל לא להיות משועבד אליהם.

נשיות בעיני היא משהו שמאפיין תנועה. נשים הן בהרבה יותר תנועה מאשר גברים ובדר"כ לכן גבר יחפש באישה את התנועה ואישה תחפש בגבר את היציבות.

אבל יש המון סוגים של תנועות ושל יציבות. 

יש כאלה שיציבים בתחומים דתיים, יש כאלה בתחומים ריגשיים, תחומים כלכליים, תחומי השכלה וכו'

וכן אותו דבר שיש כאלה בתנועה בתחומים שונים. 

הכיוון צריך להיות, לא 'שתכבי את עצמך', אלא שתתני מקום בתוכך להשען על היציבות של בעלך (כן, זה נשמע קלישאה באוויר, כשלומדים את זה, זה נהיה פשוט).

וקשה לי באמת לשים את האצבע על מה הופך אשה לנשית. מה שבטוח, זה שזו לא אחת שעוסקת בתחומי עניין נשיים, אשה יכולה להיות גם שחקנית כדורגל ועדיין להיות נשית. בכל זאת, אני חושב שבאופן כללי נשים יותר "רגועות" מגברים. נניח אם מה שמאפיין גבריות אלו תכונות כמו נחישות, התמדה, חתירה למטרה, ואיפוק רגשי, התכונות הנשיות הן יותר הכלה, חמלה, ויש יותר מקום לביטוי רגשי.

יש מצב שבהמשך אכתוב עוד תגובה, אני אחשוב על זה.

חוץ מזה אם השטח יבש אז אל תסתמך רק על הצעות בפינת קפה או אברכים מהישיבה.

תנסה להרחיב מעגלים. יצא לי לעשות את זה כמה פעמים. 

תצטרף לשגרירים בלב ושדכנים שונים

יש פה בפורום רשימה עם כמה שדכנים ומיזמים טובים אם זה יעזור.

נעוץ בהודעה בראש הפורום

לבדוק אם רלוונטי.

אמנם היית 'תפוס', אבל לא היית מאורס, אז אין סיבה שלא תחזיק רשימה מי הציע לך כדי שאם זה יגמר תדע למי לפנות.

בהצלחה רבה!

אפשר לדעת מאיזה מגזר (ספרדי/אשכנזי) אתה? והאם אתה גר/חוזר בתשובה?
כל החברה שנתקלתי בהם עם הבעייה שלך הם מהמקומות האלה, מעולם לא שמעתי על אשכנזי "אסלי" ציונות דתית קלאסי שזה קרה לו (אוליי תהיה הראשון ;) )

ויש כאן הבדל גדול מאוד.

עדה יכולה לשנות לאנשים.. ויש כאלה שמחפשים אופי חם וספרדי אבל שהבחור יהיה אשכנזי ולהפך.

גר/חוזר בתשובה מגיע ממציאות חיים שונה מאוד ממי שגדל בבית דתי.

אז הרבה אנשים יכולים לפסול על הרקע הנ"ל..

כי יש עבר ויש משפחה שהיא לא שומרת ת"ו (אצל גר המשפחה הם גויים..), יש מסע, לרוב האנשים האלה הרבה יותר בוגרים ומבוססים גם במקום של התורה שלהם (הדוסים).

לא חושבת שאפשר לשים את זה באותה קטגוריה בכלל.

בסופו של דבר ברור שאם נמצאים אצל 'שדכן תותח' ומזכירים וכו' יכולים להגיע ליותר הצעות.

השאלה מה בסוף מחפשים ומה זה גורם לנו להרגיש? שמישהו חושב עלינו?

כי בסוף באמת חושבים עלינו, גם אם בשטח לא רואים את זה בחוש בקבלת כרטיסיה.

לפעמים משודכים לא יודעים כמה עמל ומחשבה יש מאחורי כל הצעה.

וגם, חשוב להגיד שלא כל השדכנים באמת עושים משהו עם הפרטים.. זה נמצא אצלהם בראש בשביל להגידל את המאגר- אבל בפועל.. הם לא עושים עם זה יותר מידי. ומתישהו, אם בכלל עולה רעיון.

אז כן צריך לראות במי משקיעים מאמץ ונרשמים ועושים את כל התהליך.

העיקר זה להגיע להצעה אחת, שמשם הדרך לחופה סלולה (: