וגם  לצחצח שיניים

להביא פליז

ועוד פליז- כדי להשאיל לה...

לא לשכוח את הארנק

לשים את הפל' על רועש- לפני הפגישה- שתשמע אם היא תתקשר.. ועל שקט!! בפגישה עצמה

לדאוג לה שיש לה איך לחזור הביתה

לדאוג לה באופן כללי (קר לך חם לך רע לך רעבה מתביישת וכולי)

כדאי להכין בראש כמה נושאי שיחה-

כמה אנקדוטות ממהלך היום שלך

כמה נק' כלליות על מהלך החיים שלך (שים לב- מה אתה לא רוצה ספר עכשיו- תשמור אצלך)

כמה שאלות עליה

תביא איתך הקשבה.

וקצת דיבוב- אם קשה לה לזרום...

אם אתה צריך עזרה להמליץ על מקומות לשבת בעיר פלונית- רק תגיד

להתקשר ביום למחרת ולא לחפף!! יש בנות שמאוד קשה להן הציפיה לצילצול...

להיות נחמד כמו שאתה!!

אם הוא לא עבד עבודה פיזית באותו יום, או שזה יום שרבי, מספיק דואורדורנט לריח טוב. לא?

עדיף לבוא רעננים ונקיים. לא רק בשביל העלמה

פשוט לא בטוח שחייב מקלחת. דואורדורנט וקפה חזק בשביל הרעננות. את יודעת, יש אנשים שלא אוהבים סתם להתקלח.

אגב, בקשר ליום המחרת, זה תמיד עניין אותי - למה עד למחרת? לא כדאי באותו לילה? (הרי נכתב פה על הציפייה.. אפשר לחסוך את זה) גם ככה בלילה יושנים, לא חושבים. אז למה זה מוסיף?

וקמים עם שיקול יותר צלול.

וגם, תן לה לנשום חצי יום, אך לא יותר

היות ולא חסרים בנים שלא ממש מתקלחים כל יום, ראוי שלפחות ביום של דייט יתקלחו...

למי שגר במערה באמצע שומקום

תהייה ראלי בנאדם, אם לא בשבילך אז בשבילה (זוגתך לעתיד)...

היא בטוח משקיעה הרבה יותר מסתם מקלחת.

.

זה יהיה בסדר להגיע ישר מהישיבה עם אותם בגדים? או להגיע עם בגדי שבת?

ולגבי האוכל - כדאי להזמין אותה בדייט הראשון, ואם כן אז למה? משהו קטן או ארוחה?

וכמה זמן הדייט אמור להיות?

ועד לאיפה ללוות אותה? עד לתחנה או עד לבית?

לגבי לבוש- תבוא איך שאתה רגיל להתלבש תמיד, בלי הצגות!

אוכל- לדעתי אין צורך לשבת לאכול בדייט ראשון (ואפילו לא בדייטים מתקדמים, אבל יש שיחלקו עלי..)

מספיק משו לנשנש, לדעתי, שתיה כמו שהמליצו זה מספיק..

שעה וחצי- שעתיים לדייט ראשון זה סבבה.. אל תעמוד עם סטופר כדי לבדוק אם עבר כבר מספיק זמן.. תזרום!

ללוות- עד התחנת אוטובוס זה מספיק, ואולי אפילו תחכה איתה עד שהאוטובוס יגיע..

המון בהצלחה!!

לדעתי זה גם תלוי בזרימה. 

פעם אחרי פגישה ראשונה עם מישהי, פגישה שלא ממש זרמה. ליוויתי אותה לתחנה, ואז חיכיתי איתה לאוטובוס (כמובן היא אמרה לא צריך, וחיכיתי בכל זאת) וזה היה ממש תקוע, כי עמדנו אחד ליד השניה ושתקנו, קצת לא נעים.

או עד הרציף בתחנה מרכזית ובטח שלא לחכות איתה עד שהאוטובוס יגיע,

זה ממש יכול להעיק, בדר"כ פוגשים שם מכרים ושכנים.

אני מעדיפה, שילוו אותי עד נקודה מסוימת ואז נפרד לנו לשלום.

אלא אם כן, נמצאים כבר אחרי כמה פגישות,זורם ואין לי בעיה עם זה..

אבל לא אחרי דייט ראשון!!!

בהצלחה! תתחדש!

לא לנסותת להיות מישהו שהוא לא אתה.

גם כי המטרה שהיא תכיר אותך באמת (אחרת מה הקצ')

וגם כי אם לא תהיה אתה- איך יהיה רגש??היא הרי לא נפגשת איתך באמת!!

בתקווה שזה לא סותר רגישות וטקט לא לפגוע

להתפלל...להתפלל....להתפלל

לפני הפגישה להכין רשימה של רעיונות על מה לדבר

ואפשר גם 3 דברים שחשובים לך בבבת הזוג

-בפגישה עצמה לתת לה' לנהל את הענינים ולהנות מהפגישה

אם תהיה עסוק בשיקולים וכו'

איזה סיכוי יש לרגש להופיע??

אבל אחרי הפגישה לשבת עם עצמך ולבדוק-

מה אתה מרגיש ומה אתה חושב על הפגישה

אם אין לך חוש הומור לבדיחות- אל תספר זה לא יוצא טוב

אתה אף פעם לא יודע מה מרשים באמת אנשים בדיטיים-

אני ממש ממש הופתעתי מדברים

גם מעצמי וגם מאחרים...

ובקבוק עם כוסות למצב שתהיו צמאים. (וכדי להרטיב את השפתיים...)

שתוכלו לנשנש לכם בנעימים..

אבל אם יהיה גשם-אכלת אותה! פחות כמה שקלים בארנק...

תפגשו ותקנו.

דוגרי?

עדיף לא להביא כלום מאשר כוסות חד"פ עם שתייה בדייט ראשון.

וממש לא במבה.

אם אתה רוצה להשקיע אתה יכול לאפות (כבר קרה לי) או לקנות מראש עוגיות שוות. 

אבל , לדעתי, זה פשוט הזוי לבוא עם מים או מיץ תפוזים + כוסות חד"פ.

גם זה קרה לי.

דווקא לי זה נראה נחמד, לא?

אל תפסול על פגישה אחת!

גם אתה לא תתנהג טבעי בפעם הראשונה, וגם לא תרצה שישפטו שאתה x על סמך היכרות של דייט אחד.

תן צ'אנס

ב"הצלחה רבה!!!!

בדיוק כמו שאתה לא חושף את עצמך לחלוטין בפגישה הראשונה - גם היא לא חושפת את עצמה לחלוטין.

לך תדע מה מסתתר באמת בתוך העטיפת מתנה הזאת שנקראת "מדויטת".

בחור יוצא לפגישה ראשונה

הוא שואל לפני זה על מה אני ידבר איתה?

אמרו לו על שלושה נושאים:

משפחה , אהבה, ופילוסופיה

הגיע הבחור לפגישה ומתחיל לדבר

הוא שואל את הבחורה את אוהבת את אבא שלך? היא עונה שאין לה אבא 

הוא ממשיך לנושא הבא את אוהבת לאכול דגים? היא עונה שלא

והוא עובר לנושא השלישי אם אבא שלך היה בחיים הוא היה אוהבת לאכול דגים?

.........................................

זה אומנם בדיחה אבל מה אתם מתכוונים שאתם אומרים להכין נושאי שיחה?????

אין צורך להיות מאולצים ולהציג את נושאי השיחה בצורה דרמטית,

אבל כן, לחשוב מראש על דברים שיכולים לעניין את שניכם ויכולים להוות נושא לשחיה מעניינת..

ולשלב את זה בצורה נעימה וזורמת..

ומנסיון- זה מונע הרבה שתיקות לא נעימות ושובר ת'קרח..

בהצלחה!!

בא לי לומר שניה משהו...אני בת... 

אז ככה לא צריך לבוא בבגדי שבת.. זה לא חג זה דייט....

מצד שני לא צריך להיראות כאילו עוד שניה היא שולחת אותך לעשות שיפוצים בכביש י-ם תל אביב...

צריך להיראות מכובד.. כלומר לא בגדים מלוכלכים/קרועים/בלויים..

פשוט בגדים רגילים שאתה הולך איתם ביום יום..

אני אישית שונאת סנדלים וגרביים... אבל שוב אם אתה הולך עם זה אז תלך!

מאוד מאוד חשוב!!

דייט ראשון אתה לא הולך להכיר את הכלה שלך! אתה הולך להכיר בנ"א!

אז גם עם בשניה הראשונה שאתה רואה אותה אתה אומר "וואווו ממש ממש לא!" -מכול מיני סיבות..

אל תתן לבחורה את התחושה הזאת!!!!

אז מה אם זה לא זה! אולי במשך הזמן דווקא תגיד " וואלה... אולי.." או שתמשיך להגיד שלא... אבל יש לצד השני רגשות אל תתן לה את התחושה שאת פשוט לא...

היה לי כבר דייטים שעשו לי את זה!!!ממש ממש לא נעים! ומבייש לאלה!

פשוט תגיד: "טוב אשתי היא לא... אבל אני כבר כאן... אולי אני אזכה ללמוד מהבחורה הזאת משהו שבישיבה אני לא זוכה ללמוד..." ותתפלא כמה דברים אפשר ללמוד מבנ"א אחד..  

אני במהלך כל הדייטים שלי (כיום נשואה) הגעתי עם החלטה להכיר בנ"א!!! לפני הכל, זה עושה את הפגישה ליותר נינוחה ומעניינת כי חושבים מה רוצים לדעת על הבנ"א ולא על האולי אישתי /בעלי לעתיד. ככה גם שולים שאלות יותרמעשיות ונהנים!!!  (מוזר אבל אכן כך!!!) אין מתיחות ויש יותר נינוחות. מה שמוביל בד"כ לפגישה שניה ושלישית שאז המתח גם ככה קטן ויש מקום לברור  עמוק יותר....

בהצלחה ובשורות טובות!!!

אהה , ועוד משהו תנסה לחשוב למה היא כן מתאימה ולא למה לא.....

לאיזה חבר אתה יכול לשדך אותה.. (בהמשך לשרון...)

תעשה הכל שיהיה טוב בפגישה

תהיה נעים הליכות עם הרגשה חיובית

ותשים ריח נעים ובגדים נקיים

והעיקר תזמין את הבחורה לשבת במקום סגור

ולא להסתובב בגינות צבוריות.

עליך לזכור שכמו שנאמר בספר "גברים ממאדים ונשים מנוגה", נשים שונות מגברים בתכלית השינוי. אל תצפה במהלך השיחה ובכלל, לשיחה עם "חבר", כי אשה בנויה אחרת, מדברת אחרת, חושבת אחרת. לכן, אם אשה יותר אסרטיבית, או חושבת בצורה קצת לא מוכרת לך, תבין שאולי זה חלק מהשוני, שינוי שהקב"ה עשה, כדי להפגיש גבר ואשה, בעיקר בדייט ראשון כשאין לך למה להשוות.

בדייטים בכלל, ובעיקר בדייט ראשון, יש סיכוי לרגעים של שתיקות מביכות משני הצדדים (הבחורה- אולי מביישנות, הבחור- מחוסר ניסיון). מצב בהחלט לא נעים, שבו כל אחד מסיט את מבטו לכיוון אחר ומצפה להמשך. לרגעים אלו כדאי שתכין: בדיחה שקשורה לדייטים, דבר תורה קצר ולא מדי מעמיק על פ"ש (יתכן שמרוב התרגשות היא לא תוכל להתעמק יותר מדי), משהו מעניין שקרה בישיבה וכד'.

ב ה צ ל ח ה !

ואל תשכח להתקשר לבחורה אם זה כן וכמובן אם זה לא, אני לא מבינה איך אין הכנה שיטתית לבחורים בעניין, בישיבות, מכינות וכו', כל כך הרבה עגמת נפש אפשר לחסוך עם הכנה נכונה. בהצלחה

ששמחתי מאוד לשמוע

אני זוכר שהיה לי בשמינית שיעור חלמי"ש.. 

ואם קר בחוץ (ותשאל את אחותך אם ממש קר או לא...) אז עדיף שתחשוב על מקום סגור.

בנים- תפתחו לבתי קפה! זה לא נורא! וזה סגור ונעים לחורף הקריר...

תציע איזה שתיה או עוגיות.. (אתה יכול גם להביא מהבית לא חייב לקנות)

ותהיה אתה.

בהצלחה!

קודם כול לא להתרגש יותר מידי ולא להגיע בציפייה גדולה..

כדאי שתשלם אם תהיו בבית קפה או משו כזה.

תבוא מאיר פנים ושמח תחייך תצחק =)

תיתן לה מקום ובמה כמו הקשבה, התעניינות, תשאל שאלות רלוונטיות עליה כמו עיסוק בחיים, תחביבים, שירות לאומי, משפחה וכו'. תהיה אתה תתנהג טבעי.

תשאל אותה לאיזה מקום היא רוצה ללכת, אם היא לא יודעת ולא אכפת לה תעזור להחליט.

רגישות וכבוד לבחורה חשובים מאוד כמו אחריות איך תגיע ותחזור הביתה, אם היא רעבה/ צמאה/ קר לה ועוד..

תהנה ואם צריך עוד משו יש לי ניסיון =)

מה שלומך, איך עבר עליך היום, למה דווקא חינוך מיוחד?

חבר שלי, קצת ציני כזה(והיום נשוי באושר)

שאל בחורה בפגישה ראשונה:

"מה את לומדת חינוך מיוחד או עבודה סוציאלית?"

והבחורה נעלבה עד עמקי נשמתה וענתה בבכי:

" אבל אני לומדת מנהל עסקים...."

סתם, לא יפה לצחוק על בחורות בוכיות.

למה לבכות??

זה מצחיק ונכון...

רוצה לעשות בחיים והוא עונה- עבודה סוציאלית?

מה אני עושה אז, כשהוא לקח לי ת'תפקיד?

איזה שאלות הוא יכול לשאול אותי?

חחח סתם נו...

ואני גם לא לומדת את אחד המקצועות החופרים האלה...

אז בסדר...

א', אחרי 2 דייטים - נראה לי די טובים - אני רוצה לומר תודה רבה על העצות, שנראה לי שמאוד הועילו לי.

ב', אשמח לעוד מספר עצות, בכל זאת - אין בישיבה שלנו שיעורים בנושא הזה:

1. לא יודע למה, אבל היה נראה לי שהמדוייטת שלי לא ממש מרוצה מהלבוש שלי, למרות שניסיתי להשקיע. יש עצות כלשהן?

2. למה כדאי להזמין אותה? פעמיים הזמנתי אותה לגלידה, ולא נראה לי שפעם שלישית גלידה...

3. איך לדעתכן אמור לעבוד הקשר הטלפוני? עד מתי אני אתקשר אליה? מתי גם היא ממתחיל להתקשר? וזה לא מקמצנות ח"ו, אלא מתוך חוסר נעימות, שאני מתקשר כל הזמן...

1. לא צריך להשקיע יותר מידי בלבוש.. תלביש מה שבד"כ אתה לובש בישיבה ביומיום.

לפעמים בנות אוהבות את הבגד הפשוט המתאים לך..

2. ברור שלא כל הזמן גלידה גם חורף וקר.. אפשר לפיצה, בית קפה..

לא חייבים כל הזמן להזמין לאוכל. לפעמים טוב לשבת בספסל בפארק ולטייל..

כך גם זה יכול לפתוח לשיחות יותר מעמיקות ופתוחות.

3. בד"כ בנות מעדיפות שהבנים מתקשרים לפחות בהתחלה הן צריכות לקבל ביטחון והרגשה טובה של התעניינות (בלי לחץ כמובן) קודם ואז יותר מאוחר הן גם יוזמות.. (תלוי באופי שלה) תמשיך להתקשר מספיק פעם אחת ליום בתור התחלה..

הודעות שאומרות "חשבתי עלייך"

שם מישהו שאתה יכול להתייעץ איתו (הגיון בריא).

1. בגד קרוע/מלוכלך לא מומלץ... תגיד לה שאחרי החתונה היא תקנה לך את הבגדים, טוב? <צ>

2. פיקניק זה ממש נחמד! לפרוס שמיכה על דשא יוצר אווירה ממש נחמדה, אפשר להביא עוגיות ושתייה.

חוצמזה שלא חייבים כל פעם שנפגשים ללכת לבתי קפה.

3. אני מניחה שיש בזה כללים אבל תלכו עם מה שמתאים לכם. בהתחלה בדר"כ הבחור מתקשר כל ערב ומגיע שלב שבו מרגישים יותר בנוח עם השיחות ואז זה כבר אחרת.

בהצלחה

אם אתה מתכוון לעשות מה שאחרים יכתבו לך פה... - איך נראה לך שהיא תוכל להבין מי אתה?

[וסלחו לי אם אני טועה... אבל חשבתי לתומי בשנים האחרונות שזו המטרה העיקרית שלשמה עושים דייטים, מתוך הבנה שמתוך היכרות אפשר להחליט אם האדם שלידך יהיה גם אשתך/אישך... טעיתי?]

בציבור שלנו בד"כ בנים לא נפגשים ומדברים עם בנות וממילא לא מכירים אותן, ולא יודעים מה הן מצפות ממנו. לכן שואלים פה, בשביל לבדוק מה הן מצפות.

הרי עצות תמיד טוב לשמוע!

ובטוחני שהוא יתרגם אותם לפי אישיותו ויתאים אותם אליו...

הבחור דיבר עם חבר אחר שמתחתן שבוע הבא וביקש ממנו עצות לדייטים.

כמה ימים אחר כך ראיתי אותו יוצא מהישיבה ו-נראה(ומריח) שונה מבד"כ.

נו, שוין.

אבל אחר שהוא חזר קיבלתי דו"ח מצא על איך היה הדייט, מי אמר/ה מה ומי עשתה מה, ומתברר שהבחור התנהג בצורה הכי לא טבעית והכי לא "נורמלית" שיש. וכל זה בגלל שאותו חבר משותף "נתן לו טיפים איך להתנהג בדייט, כשיש בחורה לידך"..

הרי אם הבנאדם לא מכיר צורת בחורה, הטיפים לא יעזרו לו כדי להתנהג בצורה נורמלית, רק יזכירו לו כל הזמן שהוא חייב להתנהג לפי מסגרת מסוים שמשה רבינו העביר לו מהר סיני.

רק רוצה לציין שהציבור החרדי הולך ונפתח במובנים האלו [לא מדבר על הקבוצות הסגורות...], ואשמח לשמוע את דעתכן על השינוי הזה האם הוא מבורך או לא...

זה כמו שבמגזר החילוני-מסורתי,

מתחתנים בממוצע אחרי שנתיים (?).

גם לזה יש חסרון ויתרון.

חסרון - אתה יכול להיות עם הצד השני במשך שנתיים, מכל הבחינות וכו' ובסוף מתברר שהוא לא באמת באמת רוצה להתחתן. שנתיים נשרפו.

יתרון - אם אתה עושה את זה חכם ( הבהרה - כמובן שזה לא על פי ההלכה, כי זה במגזר החילוני-מסורתי), אז תגיע לחתונה בלב שלם מאוד

כשאתה יודע מי הבן אדם שאיתו תבלה את רוב חייך. מינימום הפתעות (לעומת האפשרויות האחרות).

אין לזה סוף.

בסופו של דבר, צריך ביטחון, אמונה ושכל ישר. כשיש את זה, גם 3 חודשים מספיקים לפני חתונה. אני מאמין בזה בלב שלם.

ברור שבשיטה של החרדים יש מעלות ויש חסרונות.

ברור שבשיטה של הדתיים לאומיים יש מעלות ויש חסרונות.

השאלה מה אנחנו רוצים להרוויח ועל מה אנחנו מוכנים לשלם מחיר.

מה הסיכונים והסיכויים אותם אנחנו בוחרים בצורה מושכלת.

גם בדתי לאומי יש טווח מאוד גדול של גישות מבחינת דייטים, כמו שציינת שיש אצל החרדים.

אין מודל של מגזר "מושלם" שהוא חף מבעיות.

כל מגזר בוחר על מה הוא לא מתפשר ועל מה מוכן לשלם את המחיר ומכך הוא גוזר דפוסי התנהגות.

מהצד הדתי לאומי אני יכול להגיד לך שסיכון זה עניין שלוקחים בחשבון. בגלל שנוצרת הכירות יותר משמעותית לפני החתונה צריך סופר דופר לשמור על גבולות של הקשר בצורה קנאית. אכן כן.

מהצד החרדי אני יכול להגיד לך שגם אצל דתיים לאומיים לא יודעים הכל לפני החתונה.

נ.ב

לכן אני אומר - אתה עצמך פרט בודד ואתה לא קבוצה. תנצל את היתרון הזה. 

יש לך חופש לחשוב איפה אתה "דתי לאומי" ואיפה אתה "חרדי"

אין שום סיבה שבעולם שתקח מודל חברתי כלשהו ותקבל אותו כקודש קודשים.

את ההלכה תקבל כקודש קודשים לפי מי שאתה הולך אחרי הפסיקה שלו.

אבל נורמה חברתית - תנסה להבין את ההגיון ולחשב את הסיכונים והסיכויים בעצמך. אין שום דבר שמונע ממך את זה.

המוקד של השאלה שלך מתעסק על מגזר כזה או מגזר אחר - אבל בסוף ההתמודדות האישית של כל אחד מאיתנו היא אישית וצריך לקחת את זה בחשבון.

היא תוכל לראות אותו רק בריקודים לחופה ולחדר ייחוד, ובמעגל שעושים באמצע סבב ראשון.

ואם הוא יבוא להגיד שלום או משהו כזה…

אבל כן, נשמע שבאירוע כזה מגיעים רק לחופה.

תכלס אפילו בכסא כלה הוא לא ישתתף בטח כי זה רק של בנות…

אני נגיד במקומו לא הייתי מגיעה בכלל. יפה שהוא חושב על ללכת 

ובלי שנשארו משקעים של עוגמת נפש - מבחינתה  הקשר הסתיים בצורה בוגרת, והיא מרגישה כלפיך הערכה הדדית.

לפעמים הראש אומר "סיימנו יפה", אבל לראות את האקסית בלבן תחת חופה זה אירוע עם מטען רגשי שלא תמיד צופים מראש. אם אתה מרגיש שלם לחלוטין ואין לך צביטה בלב מהמחשבה עליה עם מישהו אחר, אני הייתי הולך. 👰‍♂️

ונקודה נוספת בשיקולים: מעבר לחופה האם יהיו שם עוד אנשים שאתה מכיר? יהיה לך עם מי לדבר ולשבת?

אם לא, הייתי מגיע רק לחופה, שם מתנה קטנה, ועוזב בסיום החופה.  

גם אני הייתי מגיע רק לחופה והולך. או דומה לזה.

ואלו היו אנשים שנפגשנו בדייט/ שיחות יותר עמוקות

לראות אנשים שאתה אוהב זה נעים.

אם ההזמנה לחתונה הזאת מגיעה ממקום טוב ושלם

ואם הרצון ללכת לחתונה כמוזמן מגיע ממקום טוב ושלם

למה לא?

בברכת

"ובשמחתך

ישמח לבנו גם אנו"

המערכת. 

אלא אם כן, אתם ממש באותו מעגל חברים שבו המשכתם להיות גם אחרי שבחלטתם שנישואין זה לא משהו שמתאים בין שניכם.

אבל - כשאתה קורא לה "חילזונית" אז ניכר שיש לך עדיין רגשות כלפיה, ובמצב כזה בוודאי לא הייתי ממליץ ללכת. 

וגם אז- רק להגיד מזל טוב 

כמו שכתבו לפני, נראה שאתה עדיין מרגיש כלפיה ולראות אותה בחתונתה רק יעשה לך רע על הלב והרגשות יתעצמו לכן נראה לי שתחסוך את זה מעצמך ותנסה להתקדם הלאה בלב שלם כמה שאתה יכול

אני כאילו מנסה לדמיין מה זה היה עושה לי אם הייתי בחתונה של מישהו שאני עדיין מרגישה כלפיו וזה קצת עושה לי נאחס בלב

אין לי שום רגש כזה כלפיה אני אוהב אותה כמו אחות

אבל יכול להבין למה זה נשמע מופרך

בכולופן תודה על התגובות של כולכם

משה נעץ את השרשור

אולי עוד מעט היא תגיב לך בעצמה

אם אתה רוצה לכבד, תגיע לחופה תגיד מזל טוב. וזהו. תקבל V. אם תרצה להישאר תשאר. תלוי איך תרגיש. אולי תמצא שם מישהי... אבל לא בונים על זה. בכל מקרה זו השקעה בניוטרל.

אם אתה מרגיש שאתה רוצה להתחתן כדי לתת ולהוסיף טוב, או כדי לקבל

מרגישים את זה שונה

גם לרצות לתת שאין לך למי זה כמו צמא, אבל אחר

מצטרפת להרמוניה בשאלתה כדי להבין יותר.

ורק אומר שעלתה לי מול זה זו המחשבה שאנחנו לא פועלים רק עם מידה אחת במערכות במציאות, ובפרט במערכות יחסים, אלא עם מכלול שילובי המידות (מה שאנחנו פוגשים לאורך ספירת העומר).

ובהקשר הספציפי של נתינה, חלק מהעניין הוא הלמידה להשפיע על האחר גם מתוך הקשבה ליכולת ההכלה שלו ולכלים שלו. ואפילו יותר מזה, להקשיב לרצון שעולה ממנו כדי להיות מדוייקים יותר.

צריך שם יכולת התגמשות ותנועה דרך מכלול המידות המתגלות במציאות באופנים שונים.

מכיוון שזכיתי שגמלו איתי חסד התחדד לי ההבדל.

נראה לי שניתן להבין את הרעיון מהמקור המפורסם בנושא בדברי הרב דסלר:

"הורגלנו לחשוב כי הנתינה לתולדת האהבה, כי לאשר יאהב האדם- ייטיב לו. אבל הסברה השניה היא, כי יאהב האדם את פרי מעשיו, בהרגישו אשר חלק מן עצמיותו בהם הוא- אם בן יהיה, אשר ילד או אימן, או חיה אשר גידל, ואם צמח אשר נטע, או אם גם מן הדומם, כמו בית אשר בנה- הנהו דבוק למעשי ידיו באהבה, כי את עצמו ימצא בהם… כי כך שנינו במסכת דרך ארץ זוטא (פ"ב) 'אם חפץ אתה להידבק באהבת חברך, הוי נושא ונותן בטובתו"

כלומר על ידי הנתינה וההשקעה באחר האדם מרגיש שהשני חלק ממנו ולכן אוהב את עצמו בזולת. העניין הזה מצוי הרבה בקשר של הורים וילדים ובפרט ההתבטאות השלילית של תוצאות הנתינה.

אני התייחסתי יותר בהיבט של הנותן, אפילו בלי להיכנס לצד המקבל כי זה אולי פחות רלוונטי לנושא מצד התוצאה, אבל ייתכן בהחלט שחוסר ההתאמה למקבל קשורה לגישת הנותן.

ואם כבר הזכרת את המידות של ספירת העומר, הקשר הזוגי עיקרו אינו החסד אלא הקו האמצעי…

אז כנראה שיש לך חלל כזה ורק אתה יכול למצוא אותו.

לדוגמה אני לא מרגיש שיש לי חלל כזה, לכן השאלה הזו לא מעסיקה אותי (בעבר זה כנראה יותר העסיק).

השאלה איפה החלל הזה פוגש אותך.

לק"י

איסוף/ פיזור מהמסגרות.

הרמת משקולות

וכו'

ייפגע בבריאות ובכושר?

יכול להיות חוסר טכני אבל מבפנים האדם שלם

קח לדוגמא אדם נכה, הוא יכול להגיד שיש לו חוסר ממשי, חוקי המשחק לא הוגנים עבורו. אבל הוא יכול גם להיות שלם עם ה"חוסר" הזה. להבין שהכל מכוון ויש סיבה ולחפש הזדמנויות לממש את הטוב שבמצב.

אף פעם אין מושלם במציאות שלנו... תמיד יש משהו שאנחנו צריכים להשלים אנחנו.

תנסה להגדיר את שני החללים האלה, מה כל אחד רוצה שימלאו בו. ואז נוכל לדבר מה אתה ממלא בעצמך ואז היא.

עקרונית, נראה שכל מה שקשור לעצמך לבדך צריך שאתה תמלא בעצמך וכל מה שלא תלוי בך כלל - שמישהי תבוא ותמלא אידך זיל גמור.

שרק אתה/את יכולים לדעת את זה. לשבת בשקט, לחשוב את זה

אולי לכתוב את זה. לשאול את עצמך שאלות. מה היית למשל

עונה לחבר שהיה מתלבט באותו נושא?

מה החבר היה עונה  לך?

אולי לנסות למצוא את החוסר האישי על ידי ניסוי של דברים

שאתה/את אוהבים, או להיפך, נדחים מזה?

מה היית רוצה לעשות שאינך עושה?

מה באמת באמת היית רוצה לקבל שאין לך?

לשבת בשקט בשקט עם עצמך ולהקשיב.

ואם מאוד קשה, אולי ללכת לברר עם מישהו

שיוכל לשקף לך את עצמך; רצונותיך, חסריך,

חששותיך וכו'.

אולי תדמיין את עצמך נשוי. יש לך אשה אוהבת

ואהובה, כל בוקר אתה מנפנף לה לשלום...

היא מכינה אוכל אהוב עליך וכו' וכו'....

זה היה מספק אותך?

ולבקש מהשם שידייק אצלך את הדברים

בחינת, "תעיתי כשה אובד, בקש עבדך".

עם סבלנות. לא להיבהל מהבלבול.

משמח מאוד!! בניין עדי עד הצלחה וכל הברכות!💓

שמע זה הדבר שהכי משמח אותי. כאילו המשיח הגיע!!!!!!!!!!!!!!

שפע ה' וחסד ה' בכל יום. תנצל א הטוב ואל תתעלם ממנו. זה לא ברור מאליו. גן עדן בעולם הזה

שתזכו לבניין עדי עד באהבה ובשמחת עולם ❤️

תלוי בך

השני שך ושהו. לא מסובך

העיקר זה להיות עם מישהי ולהגיע איתה למרחב אינטימי שתהיו בית אחד עבור השני.

אם הסנטר או האף שלי טיפה עקום או מה אבא שלה עושה זה פחות משנה ולכן לא משנה באמת איזו אופציה תבחר.

תדמיין מישהי שאתה רוצה לשבת איתה על כוס קפה בבוקר ביום שישי, זהו, לא צריך יותר מזה ;)

הכוונה היתה לומר שמה שלא צריך זה כל ההבדלים שיש ברמת הכרטיס.

שהיה לך כיף לשבת איתה ביום שישי בבוקר על כוס קפה. עם ש יחה נעימה, זורמת, טבעית....כיף. לא?

אתה יוצא עם 4 בחורות במקביל?