אשמח לעצות מבנות בכל מה שקשור לדייט ראשון
תודה רבה...
וגם לצחצח שיניים
להביא פליז
ועוד פליז- כדי להשאיל לה...
לא לשכוח את הארנק
לשים את הפל' על רועש- לפני הפגישה- שתשמע אם היא תתקשר.. ועל שקט!! בפגישה עצמה
לדאוג לה שיש לה איך לחזור הביתה
לדאוג לה באופן כללי (קר לך חם לך רע לך רעבה מתביישת וכולי)
כדאי להכין בראש כמה נושאי שיחה-
כמה אנקדוטות ממהלך היום שלך
כמה נק' כלליות על מהלך החיים שלך (שים לב- מה אתה לא רוצה ספר עכשיו- תשמור אצלך)
כמה שאלות עליה
תביא איתך הקשבה.
וקצת דיבוב- אם קשה לה לזרום...
אם אתה צריך עזרה להמליץ על מקומות לשבת בעיר פלונית- רק תגיד
להתקשר ביום למחרת ולא לחפף!! יש בנות שמאוד קשה להן הציפיה לצילצול...
להיות נחמד
כמו שאתה!!
לירזושש
כתמר יפרחעדיף לבוא רעננים ונקיים. לא רק בשביל העלמה 
וקמים עם שיקול יותר צלול.
וגם, תן לה לנשום חצי יום, אך לא יותר 
היות ולא חסרים בנים שלא ממש מתקלחים כל יום, ראוי שלפחות ביום של דייט יתקלחו...
למי שגר במערה באמצע שומקום 
תהייה ראלי בנאדם, אם לא בשבילך אז בשבילה (זוגתך לעתיד)...
היא בטוח משקיעה הרבה יותר מסתם מקלחת.
.
לגבי לבוש- תבוא איך שאתה רגיל להתלבש תמיד, בלי הצגות!
אוכל- לדעתי אין צורך לשבת לאכול בדייט ראשון (ואפילו לא בדייטים מתקדמים, אבל יש שיחלקו עלי..)
מספיק משו לנשנש, לדעתי, שתיה כמו שהמליצו זה מספיק..
שעה וחצי- שעתיים לדייט ראשון זה סבבה.. אל תעמוד עם סטופר כדי לבדוק אם עבר כבר מספיק זמן.. תזרום!
ללוות- עד התחנת אוטובוס זה מספיק, ואולי אפילו תחכה איתה עד שהאוטובוס יגיע..
המון בהצלחה!!
לדעתי זה גם תלוי בזרימה.
פעם אחרי פגישה ראשונה עם מישהי, פגישה שלא ממש זרמה. ליוויתי אותה לתחנה, ואז חיכיתי איתה לאוטובוס (כמובן היא אמרה לא צריך, וחיכיתי בכל זאת) וזה היה ממש תקוע, כי עמדנו אחד ליד השניה ושתקנו, קצת לא נעים.
או עד הרציף בתחנה מרכזית ובטח שלא לחכות איתה עד שהאוטובוס יגיע,
זה ממש יכול להעיק, בדר"כ פוגשים שם מכרים ושכנים.
אני מעדיפה, שילוו אותי עד נקודה מסוימת ואז נפרד לנו לשלום.
אלא אם כן, נמצאים כבר אחרי כמה פגישות,זורם ואין לי בעיה עם זה..
אבל לא אחרי דייט ראשון!!!
בהצלחה! תתחדש!
לא לנסותת להיות מישהו שהוא לא אתה.
גם כי המטרה שהיא תכיר אותך באמת (אחרת מה הקצ')
וגם כי אם לא תהיה אתה- איך יהיה רגש??היא הרי לא נפגשת איתך באמת!!
בתקווה שזה לא סותר רגישות וטקט לא לפגוע
להתפלל...להתפלל....להתפלל
לפני הפגישה להכין רשימה של רעיונות על מה לדבר
ואפשר גם 3 דברים שחשובים לך בבבת הזוג
לא לנסות בפגישה עצמה להחליט אם אתה רוצה להמשיך
-בפגישה עצמה לתת לה' לנהל את הענינים ולהנות מהפגישה
אם תהיה עסוק בשיקולים וכו'
איזה סיכוי יש לרגש להופיע??
אבל אחרי הפגישה לשבת עם עצמך ולבדוק-
מה אתה מרגיש ומה אתה חושב על הפגישה
אם אין לך חוש הומור לבדיחות- אל תספר זה לא יוצא טוב
אתה אף פעם לא יודע מה מרשים באמת אנשים בדיטיים-
אני ממש ממש הופתעתי מדברים
גם מעצמי וגם מאחרים...
ובקבוק עם כוסות למצב שתהיו צמאים. (וכדי להרטיב את השפתיים...
)
שתוכלו לנשנש לכם בנעימים..
אבל אם יהיה גשם-אכלת אותה! פחות כמה שקלים בארנק...
תפגשו ותקנו.
דוגרי?
עדיף לא להביא כלום מאשר כוסות חד"פ עם שתייה בדייט ראשון.
וממש לא במבה.
אם אתה רוצה להשקיע אתה יכול לאפות (כבר קרה לי) או לקנות מראש עוגיות שוות.
אבל , לדעתי, זה פשוט הזוי לבוא עם מים או מיץ תפוזים + כוסות חד"פ.
גם זה קרה לי.
דווקא לי זה נראה נחמד, לא?
אל תפסול על פגישה אחת!
גם אתה לא תתנהג טבעי בפעם הראשונה, וגם לא תרצה שישפטו שאתה x על סמך היכרות של דייט אחד.
תן צ'אנס 
ב"הצלחה רבה!!!!
בדיוק כמו שאתה לא חושף את עצמך לחלוטין בפגישה הראשונה - גם היא לא חושפת את עצמה לחלוטין.
לך תדע מה מסתתר באמת בתוך העטיפת מתנה הזאת שנקראת "מדויטת".
בחור יוצא לפגישה ראשונה
הוא שואל לפני זה על מה אני ידבר איתה?
אמרו לו על שלושה נושאים:
משפחה , אהבה, ופילוסופיה
הגיע הבחור לפגישה ומתחיל לדבר
הוא שואל את הבחורה את אוהבת את אבא שלך? היא עונה שאין לה אבא
הוא ממשיך לנושא הבא את אוהבת לאכול דגים? היא עונה שלא
והוא עובר לנושא השלישי אם אבא שלך היה בחיים הוא היה אוהבת לאכול דגים?
.........................................![]()
![]()
![]()
זה אומנם בדיחה אבל מה אתם מתכוונים שאתם אומרים להכין נושאי שיחה?????
אין צורך להיות מאולצים ולהציג את נושאי השיחה בצורה דרמטית,
אבל כן, לחשוב מראש על דברים שיכולים לעניין את שניכם ויכולים להוות נושא לשחיה מעניינת..
ולשלב את זה בצורה נעימה וזורמת..
ומנסיון- זה מונע הרבה שתיקות לא נעימות ושובר ת'קרח..
בהצלחה!!
hodaiad
^^^^שייטתבא לי לומר שניה משהו...אני בת...
אז ככה לא צריך לבוא בבגדי שבת.. זה לא חג זה דייט....
מצד שני לא צריך להיראות כאילו עוד שניה היא שולחת אותך לעשות שיפוצים בכביש י-ם תל אביב...
צריך להיראות מכובד.. כלומר לא בגדים מלוכלכים/קרועים/בלויים..
פשוט בגדים רגילים שאתה הולך איתם ביום יום..
אני אישית שונאת סנדלים וגרביים... אבל שוב אם אתה הולך עם זה אז תלך!
מאוד מאוד חשוב!!
דייט ראשון אתה לא הולך להכיר את הכלה שלך! אתה הולך להכיר בנ"א!
אז גם עם בשניה הראשונה שאתה רואה אותה אתה אומר "וואווו ממש ממש לא!" -מכול מיני סיבות..
אל תתן לבחורה את התחושה הזאת!!!!
אז מה אם זה לא זה! אולי במשך הזמן דווקא תגיד " וואלה... אולי.." או שתמשיך להגיד שלא... אבל יש לצד השני רגשות אל תתן לה את התחושה שאת פשוט לא...
היה לי כבר דייטים שעשו לי את זה!!!ממש ממש לא נעים! ומבייש לאלה!
פשוט תגיד: "טוב אשתי היא לא... אבל אני כבר כאן... אולי אני אזכה ללמוד מהבחורה הזאת משהו שבישיבה אני לא זוכה ללמוד..." ותתפלא כמה דברים אפשר ללמוד מבנ"א אחד..
אני במהלך כל הדייטים שלי (כיום נשואה) הגעתי עם החלטה להכיר בנ"א!!! לפני הכל, זה עושה את הפגישה ליותר נינוחה ומעניינת כי חושבים מה רוצים לדעת על הבנ"א ולא על האולי אישתי /בעלי לעתיד. ככה גם שולים שאלות יותרמעשיות ונהנים!!! (מוזר אבל אכן כך!!!) אין מתיחות ויש יותר נינוחות. מה שמוביל בד"כ לפגישה שניה ושלישית שאז המתח גם ככה קטן ויש מקום לברור עמוק יותר....
בהצלחה ובשורות טובות!!!
אהה , ועוד משהו תנסה לחשוב למה היא כן מתאימה ולא למה לא.....
לאיזה חבר אתה יכול לשדך אותה.. (בהמשך לשרון...)
עליך לזכור שכמו שנאמר בספר "גברים ממאדים ונשים מנוגה", נשים שונות מגברים בתכלית השינוי. אל תצפה במהלך השיחה ובכלל, לשיחה עם "חבר", כי אשה בנויה אחרת, מדברת אחרת, חושבת אחרת. לכן, אם אשה יותר אסרטיבית, או חושבת בצורה קצת לא מוכרת לך, תבין שאולי זה חלק מהשוני, שינוי שהקב"ה עשה, כדי להפגיש גבר ואשה, בעיקר בדייט ראשון כשאין לך למה להשוות.
בדייטים בכלל, ובעיקר בדייט ראשון, יש סיכוי לרגעים של שתיקות מביכות משני הצדדים (הבחורה- אולי מביישנות, הבחור- מחוסר ניסיון). מצב בהחלט לא נעים, שבו כל אחד מסיט את מבטו לכיוון אחר ומצפה להמשך. לרגעים אלו כדאי שתכין: בדיחה שקשורה לדייטים, דבר תורה קצר ולא מדי מעמיק על פ"ש (יתכן שמרוב התרגשות היא לא תוכל להתעמק יותר מדי), משהו מעניין שקרה בישיבה וכד'.
ב ה צ ל ח ה !
2 גדות לירדןששמחתי מאוד לשמוע 
אני זוכר שהיה לי בשמינית שיעור חלמי"ש..
ואם קר בחוץ (ותשאל את אחותך אם ממש קר או לא...) אז עדיף שתחשוב על מקום סגור.
בנים- תפתחו לבתי קפה! זה לא נורא! וזה סגור ונעים לחורף הקריר...
תציע איזה שתיה או עוגיות.. (אתה יכול גם להביא מהבית לא חייב לקנות)
ותהיה אתה.
בהצלחה!
קודם כול לא להתרגש יותר מידי ולא להגיע בציפייה גדולה..
כדאי שתשלם אם תהיו בבית קפה או משו כזה.
תבוא מאיר פנים ושמח תחייך תצחק =)
תיתן לה מקום ובמה כמו הקשבה, התעניינות, תשאל שאלות רלוונטיות עליה כמו עיסוק בחיים, תחביבים, שירות לאומי, משפחה וכו'. תהיה אתה תתנהג טבעי.
תשאל אותה לאיזה מקום היא רוצה ללכת, אם היא לא יודעת ולא אכפת לה תעזור להחליט.
רגישות וכבוד לבחורה חשובים מאוד כמו אחריות איך תגיע ותחזור הביתה, אם היא רעבה/ צמאה/ קר לה ועוד..
תהנה ואם צריך עוד משו יש לי ניסיון =)
מה שלומך, איך עבר עליך היום, למה דווקא חינוך מיוחד?
חבר שלי, קצת ציני כזה(והיום נשוי באושר)
שאל בחורה בפגישה ראשונה:
"מה את לומדת חינוך מיוחד או עבודה סוציאלית?"
והבחורה נעלבה עד עמקי נשמתה וענתה בבכי:
" אבל אני לומדת מנהל עסקים...."
סתם, לא יפה לצחוק על בחורות בוכיות.
שייטתלמה לבכות??
זה מצחיק ונכון...
רוצה לעשות בחיים והוא עונה- עבודה סוציאלית?
מה אני עושה אז, כשהוא לקח לי ת'תפקיד?
איזה שאלות הוא יכול לשאול אותי?
חחח סתם נו...
ואני גם לא לומדת את אחד המקצועות החופרים האלה...
אז בסדר...
א', אחרי 2 דייטים - נראה לי די טובים - אני רוצה לומר תודה רבה על העצות, שנראה לי שמאוד הועילו לי.
ב', אשמח לעוד מספר עצות, בכל זאת - אין בישיבה שלנו שיעורים בנושא הזה:
1. לא יודע למה, אבל היה נראה לי שהמדוייטת שלי לא ממש מרוצה מהלבוש שלי, למרות שניסיתי להשקיע. יש עצות כלשהן?
2. למה כדאי להזמין אותה? פעמיים הזמנתי אותה לגלידה, ולא נראה לי שפעם שלישית גלידה...
3. איך לדעתכן אמור לעבוד הקשר הטלפוני? עד מתי אני אתקשר אליה? מתי גם היא ממתחיל להתקשר? וזה לא מקמצנות ח"ו, אלא מתוך חוסר נעימות, שאני מתקשר כל הזמן...
1. לא צריך להשקיע יותר מידי בלבוש.. תלביש מה שבד"כ אתה לובש בישיבה ביומיום.
לפעמים בנות אוהבות את הבגד הפשוט המתאים לך..
2. ברור שלא כל הזמן גלידה גם חורף וקר.. אפשר לפיצה, בית קפה..
לא חייבים כל הזמן להזמין לאוכל. לפעמים טוב לשבת בספסל בפארק ולטייל..
כך גם זה יכול לפתוח לשיחות יותר מעמיקות ופתוחות.
3. בד"כ בנות מעדיפות שהבנים מתקשרים לפחות בהתחלה הן צריכות לקבל ביטחון והרגשה טובה של התעניינות (בלי לחץ כמובן) קודם ואז יותר מאוחר הן גם יוזמות.. (תלוי באופי שלה) תמשיך להתקשר מספיק פעם אחת ליום בתור התחלה..
הודעות שאומרות "חשבתי עלייך"
שם מישהו שאתה יכול להתייעץ איתו (הגיון בריא).
1. בגד קרוע/מלוכלך לא מומלץ... תגיד לה שאחרי החתונה היא תקנה לך את הבגדים, טוב? <צ>
2. פיקניק זה ממש נחמד! לפרוס שמיכה על דשא יוצר אווירה ממש נחמדה, אפשר להביא עוגיות ושתייה.
חוצמזה שלא חייבים כל פעם שנפגשים ללכת לבתי קפה.
3. אני מניחה שיש בזה כללים אבל תלכו עם מה שמתאים לכם. בהתחלה בדר"כ הבחור מתקשר כל ערב ומגיע שלב שבו מרגישים יותר בנוח עם השיחות ואז זה כבר אחרת.
בהצלחה 
אם אתה מתכוון לעשות מה שאחרים יכתבו לך פה... - איך נראה לך שהיא תוכל להבין מי אתה?
[וסלחו לי אם אני טועה... אבל חשבתי לתומי בשנים האחרונות שזו המטרה העיקרית שלשמה עושים דייטים, מתוך הבנה שמתוך היכרות אפשר להחליט אם האדם שלידך יהיה גם אשתך/אישך... טעיתי?]
בציבור שלנו בד"כ בנים לא נפגשים ומדברים עם בנות וממילא לא מכירים אותן, ולא יודעים מה הן מצפות ממנו. לכן שואלים פה, בשביל לבדוק מה הן מצפות.
הרי עצות תמיד טוב לשמוע!
ובטוחני שהוא יתרגם אותם לפי אישיותו ויתאים אותם אליו...
)ניסויאחרונההבחור דיבר עם חבר אחר שמתחתן שבוע הבא וביקש ממנו עצות לדייטים.
כמה ימים אחר כך ראיתי אותו יוצא מהישיבה ו-נראה(ומריח) שונה מבד"כ.
נו, שוין.
אבל אחר שהוא חזר קיבלתי דו"ח מצא על איך היה הדייט, מי אמר/ה מה ומי עשתה מה, ומתברר שהבחור התנהג בצורה הכי לא טבעית והכי לא "נורמלית" שיש. וכל זה בגלל שאותו חבר משותף "נתן לו טיפים איך להתנהג בדייט, כשיש בחורה לידך"..
הרי אם הבנאדם לא מכיר צורת בחורה, הטיפים לא יעזרו לו כדי להתנהג בצורה נורמלית, רק יזכירו לו כל הזמן שהוא חייב להתנהג לפי מסגרת מסוים שמשה רבינו העביר לו מהר סיני.
אבל פחות חכם ממני,
אשמח לשמוע את המלצות החכמים אם להמשיך איתו או להיפרד.
וזה חשוב לך .
וזה מערער לך על דברים אחרים שאת אוהבת בו
זה חשוב לשים לב .
בסוף האישה צריכה להסתכל על בעלה ולחשוב ואי זכיתי. מתוך כך תצמח זוגיות שהיא בריאה הוא ירגיש שאת פשוט מעריכה אותו וגבר שמרגיש הערכה מאשתו זה גבר שהוא חתיכת גבר וזה זכייה בלוטו
הבעיה היא שאני לא יודעת עד כמה זה מערער או לא מערער
ולא בא לי להמשיך לצאת תקופה ארוכה ואולי גם להתאהב בטעות ואז יהיה לי קשה לפעול באופן ריאלי.
מפריע לך שהוא כנראה פחות חכם כי יש לך תפיסה על חכמים או כי יש לך תפיסה על גברים ותפקידם בזוגיות?
אבל בתור חברה הוא יכל להיות לי ממש סבבה,
כי מחברה אני לא מצפה למשהו משמעותי מעבר לבת שיחה כיפית נחמדה וכו' וכו'
בתור בעל אני מצפה למישהו שיהיה יותר דומה לי ומוכשר/ חכם לפחות כמוני
לא כי הוא פחות חכם ממך,
ולא כי אין נושאים שבהם חכמתו עולה על שלך,
אלא כי העובדה שזה מה שאת חושבת עליו - אומרת לדעתי ששום דבר טוב לא ייצא מזה.
אם תיפרדו אז תיפרדו,
ואם תישארו אז את תמיד תרגישי התנשאות כלפיו, או שתרגישי שאת עשית לו טובה שהתחתנת איתו, או שבעוד כמה שנים תראי מישהו גאון בעבודה ותגידי לעצמך ''אוף למה התפשרתי'' בצירוף קנאה קלה.
באמת זה החשש שלי, שלא אעריך אותו מספיק ואתבאס כל פעם שמישהו קרוב אלי מצליח ובעלי לא...
הדברים שאמרת הם לא הדברים הנכונים שצריך להסתכל עליהם כדי לדעת אם להמשיך או לא.
היא יכולה לחשוב שהוא פחות חכם ממנה כי זה נכון עובדתית ועדיין להרגיש שיש לו הרבה דברים לתרום לה, הרבה איכויות שלא קשורות בהכרח לרמת משכל שלו.
השוואות תמיד יכולות לקרות גם אם מתחתנים עם האדם שלא היה לנו שום ספקות לגביו בשעת ההחלטה, כי אף אחד לא מושלם וכי תמיד יהיו יותר טובים.
שהשף מושיק רוט אמר פעם בבכי נרגש שאישתו (קוראים לה שירן) היא האדם שעושה את מושיק אדם טוב יותר בחיים, בעבודה, בזוגיות, במשפחה.
אני לא יודע אם אעמוד בזה בעצמי, אבל אני עדיין חושב שזו תובנה חזקה מאוד.
בסוף זו עבודה שעושים עם מי שבוחרים להתחתן איתו, לא?
לא עם כל מדויט רנדומלי...
עבר עריכה על ידי נפש חיה. בתאריך ג' באב תשפ"ו 16:24
שיודע שמעריכים אותו על מה שהוא, מעצם היותו. לא רק אם הוא יודע שפות/ מתמטיקה/ כללי....
שאדם מקלף רגע את כל הידע/ חכמה/ כשרונות
הוא מגלה את היסוד הראשוני שלו, ונראה לי שרק על זה לבד , יש מה להעריך .
הערכה כנה, חיוך אמיתי, מציאת חן אמיתית, מסוגלת להביא אדם לגבהים שלא חשב!!
ואם אפילו על הראשונות בעייתי להעריך
אולי על האינטלגנציה הלימודית/שכלית/ אחרת יהיה קושי נוסף שאולי או וודאי שישליך על יסוד האמת של החיים המשותפים.
תחשבי על רבי עקיבא. רועה צאן ראתה הו רחל שהוא צנוע ומעוּלה ובזכות שתי המעלות שהעריכה בו, נישאו. ההערכה התמידית גרמה לו להיות גדול הדור!
אפשר לקחת את זה כדוגמא לזה שהערכה אמיתית, תורמת לביטחון העצמי וממילא למיצוי השאיפות לא משנה באיזה תחום. נתינה הדדית, כבוד והערכה תמידית- הדדית, יכולים לטפח את בני הזוג ולתרום הרבה מאד לשלום הבית ביניהם, ולברכה בעקבותיו.
אבל קודם כל חשוב לי להבהיר שאני לא מזלזל באף אספקט שמישהו או מישהי רואים כמשמעותי בעיניהם. להיפך, דווקא בגלל שאני יודע שהחוכמה של הצד השני חשובה לי ומאוד, אז אני מניח גם את התובנה הזו של מושיק.
בעצם לא היה אכפת לו, כביכול, אם היא חכמה או יפה או עשירה או חברותית וכדומה (למרות שברור שיש לו עניין גם בדברים כאלה, אבל המבט הגדול הוא אחר). כשהוא רואה אותה הוא רואה מישהי עם איכות מוסרית עמוקה שמשפיעה עליו. הקשר שהוא מתאר הוא ברכה לא בגלל מה שהיא נותנת לו אלא בגלל מה שזה גורם לו להוציא מעצמו.
אבל זו באמת מעלה אדירה שאני לא בטוח שכולם מסוגלים לה, גם לא אני. אבל זה חזון יפה.
ברמה הטכנית, אני חושב שייתכן ופשוט-אני צודק. בטח אם זה דבר שבשורה התחתונה יביא לידי זילזול קבוע בו. בית אמור להיות מקום מוגן, שלפחות בו אפשר לקבל קצת כבוד קיומי (בין היתר). אם זה לא יקרה אז מלכתחילה זה נישואי אסון.
מקווה שלפחות בתור נשואה אגיע למעלה הזו
מעריכה אותו בכל זאת על שאר הדברים הטובים שיש בו- אין בעיה
אבל אם זה גורם לך לחוסר הערכה- בעיניי יש פה בעיה
אני לא מכירה אותו מידי לעומק
אם הקשר יעמיק ויתפתח אוכל לדעת אם אני מעריכה אותו על דברים אחרים ואם הרמה השכלית מפריעה לי
אבל זה בעייתי לי מ2 סיבות:
1) אין בי רצון לצאת עם בחור תקופה ארוכה ואז להוריד, זה רק מכניס אותי לתסביכים וכשהקשר עמוק קשה יותר להיפרד.
2) אם אתאהב בו אז לא יפריע לי, אבל אחרי תקופה מהחתונה כשההתרגשות והנצנצים טיפה יורדים זה יוכל להפריע לי.
לא קיצוני ברמה כזאת.
לא קיצוני בכלל.
אבל כן פער קיים
זה תלוי בעיקר בך.
עד כמה זה חשוב לך? עד כמה זה קריטי? האם זה תופס משקל כבד יותר מדברים אחרים?
צריכה הרבה בירור עם עצמי
בטוחה שאם הייתי קצת יותר נואשת לחתונה אז הייתי מתגברת על זה.
אולי כי אני לא לחוצה בכלל, ויש לי עוד הצעות במקביל אז אני מתלבטת כי אולי יהיה מישהו טוב יותר.
מצד שני באמת יש לי איתו כימיה מדהימה והוא בחור לגמרי סבבה.
אבל לא בא לי שפתאום זה יפגוש אותי בכל מיני הזדמנויות ואני לא אעריך אותו מספיק
כי רוצה להעריך את בעלי הכי בעולם...
בהצלחה רבה!
שאלות לעיונך-
תקשורת טובה ביניכם, יש?
את מוצאת בו שתי נקודות מרכזיות של טוב?
את מרגישה שאת מצליחה להעריך אותו בגללן?
הנקודות האלו , מבוססות או משתנות עם כל משב רוח? הכוונה - היום מעריכה ומחר מזלזלת...
אברר עם עצמי 🙏
מרגיש לי שלפעמים יש מסר שמאוד מעודד להישאר בזוגיות כמעט בכל מחיר, וזה קצת צורם לי.
אני אומרת את זה ממקום אישי שהתייעצתי עם נשים דוסות וכמעט התארסתי בגיל 21 מתוך תחושת לחץ בין היתר בגלל מסרים ששמעתי מסביב מבנות, שהיום במבט בוגר אני מבינה שיש כאלה שנכנסו לנישואין מתוך לחץ ולא מתוך בשלות אמיתית(:
עוד נקודה חשובה לא פחות שמרגיש לי שלא מדייקים וחבל
לפני החתונה הוא עדיין אופציה, ולכן זה בדיוק הזמן לבדוק אם יש תקשורת, כימיה ומציאת חן. בעיניי, לא נכון להיכנס לנישואין בתקווה שהדברים האלה ייבנו רק אחר כך.
אחרי החתונה הוא כבר לא "אופציה"
הוא בן הזוג שלך נקודה סוף פסוק.
שם באמת עובדים על הקשר, מתמודדים, מתפשרים וצומחים יחד.
אבל זה עולם אחר לגמרי. את הבסיס צריך להרגיש עוד לפני שמחליטים להתחתן.
(ב"ה בסוף החלטתי שלא שייך ובדיעבד הצלתי לעצמי את החיים )
בעיניי חשוב שכל אחת תקבל החלטה מתוך רצון, התאמה ושלמות עם עצמה, ולא מתוך פחד או לחץ חברתי או גרוע מכך נואשות.
להרגיש עליו התנשאות וזלזול, לא הייתי ממליצה להמשיך
אם את רואה שאת מרגישה כלפיו כבוד והערכה
אז לא רואה סיבה לא לנסות
יכולה להגיד לך עלי שממש קל לי להתחבר לאנשים ולגברים .. ולא רע לי בכלל. .זה ממש לא אומר שכל אחד מהם הוא האחד .
אבל למרות כל מה שכתבנו לך את רשמת :
"אשמח לשמוע את המלצות החכמים אם להמשיך איתו או להיפרד."
חשוב לי לחדד אף אחד לא מחליט לך חוץ ממך .
חשוב שתדעי את זה שאת ורק את אחראית הבלעדית להחלטות שלך.
נשמע שבכל זאת משהו מפריע לך. אז קודם כל אני מציע לך לברר האם זה תירוץ שאת מתרצת לעתמך על מנת לסיים קשר שאת לא כל כך רוצה בו, או שזו באמת שאלה נקודתית שאם תכריעי בה לקולא ותצליחי לשחרר היית שמחה להמשיך עם הבחור.
בלי קשר, השאלה עד כמה להיות עם יד קלה על ההדק לפסול על עניינים כאלה מושפעת מאד מגילך, כמה הצעות רלוונטיות את מקבלת, כמה לחוץ לך להתחתן בקרוב, וכמה משאבים (נפשיים בעיקר) את תבזבזי להערכתך אם תאמצי מדיניות פסילות כזו או אחרת.
אלגריה,
הרמוניה בגן,
נסיה,
ארץ.
(לחורף)
כמו כן, האם אתם יודעים אם מומלץ או לא לפנות דרך סוכנים כגון מאורסים-מאורסות או אחרים?
אלגריה
נסיה
אבל אלו היו חתונות קיץ
הייתי בחתונת קיץ והיה מאד נחמד
בחורף אני לא יודעת איך זה.
בגלל האיזור, לא מאוד קר שם בחורף .
יש גם מקום בחוץ (כסאות ושולחנות) שכנראה הם מסתמכים עליו כחלק מהאולם
אולי תשאל ממנהל האולם/ אנשים שמכירים מי שהתחתן שם בחורף טלפון של זוגות שיוכלו לתת לך התרשמות מדוייקת יותר .
האולם קטן, 400 - 350 איש.
שלא יהיה אופציה בפנים?
בס"ד
היה מאוד יפה, זכור לי כקצת קטן (לפחות ברחבה של הבנות) ואני לא יודעת מה טיב האוכל כי הייתי בחוץ במהלכו בגלל עוצמת המוזיקה והאורות המהבהבים.
כן אציין שמנה שם עלתה די הרבה לפני 7 שנים...

מעניין, המחיר שראיתי לא היה ממש גבוה
לפני דייט ראשון, כשהעניינים נהיים רציניים, וגם לפני רגעים גורליים אחרים בחיים
אני ממש בלחץ, לא חרדה, אלא מתח חזק מכובד ההחלטות, מהסיכונים והסיכויים.
והלחץ הזה משפיע על כל הגוף.
בעיקר כאבי בטן. חוסר תאבון רוב הזמן, אבל עדיין יש מידי פעם תחושת רעב שמכריחה אותי לאכול קצת ואז הבטן עוד יותר מתבלגנת.
תחושה של מתח פיזי ומופשט במרכז הגוף ולפעמים גם בידיים וברגליים.
קשה להרדם ממחשבות ומתח פנימי.
אני אוכלת פחות מהרגיל, מרגישה לא בטוב, וקשה לי מאוד להתרכז ברמה שזה פוגע לי בלימודים.
מה עושים עם זה? זה מוכר? יש דרכים להרגיע את הגוף?
בדרך כלל אני בן אדם מאוד הגיוני, בשליטה, אבל הגוף ככה מגיב ללחץ בלי לשאול אותי

אני, חרדי במקור, וכיום, ברוב הדברים נוטה יותר לכיוון הדתי/דתי תורני, דווקא כי בהרבה מובנים הדתיות שלהם נראית לי חזקה, אמתית ואותנטית יותר.
אבל אחד הנושאים המאתגרים, הוא נושא "שמירת הנגיעה", יכול להיות שלחלקכם זה נושא נדוש, אבל אותי מפתיע היחס הרווח ל"שמירת נגיעה", כאילו מדובר באיזו חומרה בסגנון של הקפדה על צאת השבת לפי ר"ת וכיוצא בזה.
הנה דוגמאות:
למיטב הבנתי, נגיעה של חיבה בנידה היא איסור דאורייתא, ואם אני זוכר נכון, לפי המשנ"ב זה יהרג ואל יעבור (יכול להיות שלא זוכר נכון).
אני מפספס פה משהו?
אני לא בא להוכיח, וגם אני בעצמי לא צדיק גדול, אבל עדיין הנושא מאתגר ומעסיק.
יש כאן ביקוש למאמנים לחתונה?
וכמה אתם משלמים למאמן אם כן?
אין לי קשר לפרסום בערוץ 7, שואל מתוך עניין.
איך מישהי אמרה לי יש ביקוש לקצת שקט ..
עוד משהו השוק מוצף באנשים שחושבים שהם יכולים לתת עצות במקום להציע הצעות (:
מתי שמתחילים לצרוך סגולות פחות או יותר
ברור שהתחום פרוץ וכדאי להיות מודע לזה ופעול בהתאם אם מתעניינים בשירותים של מאמן/נת.
לכן נראה לי שבמקרים מסויימים שמעוניינים באימון ולא בטיפול פסיכודינמי אז כדאי ללכת רק על פי המלצות אישיות או התרשמות אישית.
בטוח שיש כאן כאלה שהתמודדו עם התקופה שאני מתמודד בה חוסר הצעות במשך תקופה ארוכה נרשמים לשדכן ממלאים פרטים עושים שיחה ואז? דממה אין מי לדבר מחכים ומחכים בזמן הזה מתפללים עושים חשבון נפש סגולות ומה לא? אבל ההצעה מרגישה רחוקה מלהגיע מה אתם עשיתם בתקופות האלו זה פשוט מגיע באמצע ללא הכנה מראש יוצאים תקופה ארוכה יש הצעות זורמות ואז ביום בהיר אין שום דבר מחכים מחכים כבר חודש חודשיים וכלום כמובן זה לא מרכז היום יושבים לומדים הראש בתורה אבל הלב מצטמק שהסדר מסתיים שהיום מסתיים והצעה מניין? הרצון להתחתן להקים בית כל כך גדול שזה כבר מצער לחיות ככה שאפילו את ההתחלה את הנסיון אין, והייאוש בפתח כי ניסת לפנות לכל שדכן מתאים חברים עם פוטנציאל אברכים בישיבה ואין כלום
מה אתם עשיתם?
פתית שלגחוץ מזה אם השטח יבש אז אל תסתמך רק על הצעות בפינת קפה או אברכים מהישיבה.
תנסה להרחיב מעגלים. יצא לי לעשות את זה כמה פעמים.
תצטרף לשגרירים בלב ושדכנים שונים
יש פה בפורום רשימה עם כמה שדכנים ומיזמים טובים אם זה יעזור.
נעוץ בהודעה בראש הפורום
לבדוק אם רלוונטי.
אמנם היית 'תפוס', אבל לא היית מאורס, אז אין סיבה שלא תחזיק רשימה מי הציע לך כדי שאם זה יגמר תדע למי לפנות.
בהצלחה רבה!
אפשר לדעת מאיזה מגזר (ספרדי/אשכנזי) אתה? והאם אתה גר/חוזר בתשובה?
כל החברה שנתקלתי בהם עם הבעייה שלך הם מהמקומות האלה, מעולם לא שמעתי על אשכנזי "אסלי" ציונות דתית קלאסי שזה קרה לו (אוליי תהיה הראשון ;) )
להרבה אנשים יש תקופות יובש בהצעות מכל שיוך עדתי ומגזרי.
ייתכן שיש יותר ופחות אבל כנראה שסתם לא יצא לך לשמוע
ויש כאן הבדל גדול מאוד.
עדה יכולה לשנות לאנשים.. ויש כאלה שמחפשים אופי חם וספרדי אבל שהבחור יהיה אשכנזי ולהפך.
גר/חוזר בתשובה מגיע ממציאות חיים שונה מאוד ממי שגדל בבית דתי.
אז הרבה אנשים יכולים לפסול על הרקע הנ"ל..
כי יש עבר ויש משפחה שהיא לא שומרת ת"ו (אצל גר המשפחה הם גויים..), יש מסע, לרוב האנשים האלה הרבה יותר בוגרים ומבוססים גם במקום של התורה שלהם (הדוסים).
לא חושבת שאפשר לשים את זה באותה קטגוריה בכלל.
בסופו של דבר ברור שאם נמצאים אצל 'שדכן תותח' ומזכירים וכו' יכולים להגיע ליותר הצעות.
השאלה מה בסוף מחפשים ומה זה גורם לנו להרגיש? שמישהו חושב עלינו?
כי בסוף באמת חושבים עלינו, גם אם בשטח לא רואים את זה בחוש בקבלת כרטיסיה.
לפעמים משודכים לא יודעים כמה עמל ומחשבה יש מאחורי כל הצעה.
וגם, חשוב להגיד שלא כל השדכנים באמת עושים משהו עם הפרטים.. זה נמצא אצלהם בראש בשביל להגידל את המאגר- אבל בפועל.. הם לא עושים עם זה יותר מידי. ומתישהו, אם בכלל עולה רעיון.
אז כן צריך לראות במי משקיעים מאמץ ונרשמים ועושים את כל התהליך.
העיקר זה להגיע להצעה אחת, שמשם הדרך לחופה סלולה (:
אבל להאמין גם בלב וגם בשכל
שה' אחראי לזה מההתחלה ועד הסוף
ברגע שתשליך על ה' באמת תרגיש את זה יותר
אפילו תגיד תודה על זה שאני רווק אבא תודה על זה שאני רווק .
לא יודעת איך מוסיפים כאן.. אבל זה היה הדיון על האור והעוצמות שלי.
לענייננו.
יוצא לי ללמוד הרבה על נושא השידוכים וזוגיות, גם כי זה חשוב לי מאוד. ובעיקר כי לא הגעתי מבית שיש לו מודל כ"כ בריא לחיי נישואין.
אחרי שהייתי קצת בסערת רגשות בחוויה שלי שם..
נרגעתי והתחלתי לעשות קצת חשבון נפש עם עצמי.
והמסקנה הברורה היא שאני 'מבטלת את הנשיות שלי' ואז מלכתחילה לא נותנת לאיש להשפיע משהו.
שוב זה יושב שם על איזשהו שורש שנמצא בתהליך פירוק תודה לה'.
אז השאלה, לא יודעת אם היא מכוונת רק לנשים-
או שהיא מחולקת.
מה זה להיות אישה נשית? במובן הרגשי.
איך זה בא לידי ביטוי? איך אפשר להתחבר יותר לצד הזה שבי? (שנפגע קצת בדרך בעקבות כל מיני דברים).
בסוף באמת רואה בחוש איך ככל שאני עושה יותר עבודה עם עצמי לפרק את החסמים מגדילה בי את הרצון להתחתן וגם מרגישה שיותר מדוייקת לעצמי, מי אני. מה אני רוצה..
אולי זה גם רלוונטי לכל השאלות כאן על איך להגיע להצעה רלוונטית.
לכתחילה וגם תוך כדי, להתקלף מהקליפות הגנה של עצמנו ולהבין כמה עבודה עצמית עוד לפני שהחצי מגיע חשובה מאוד!
הסתבכנו בהם רובנו, כי "בקשנו חשבונות רבים".
אבל בגדול, ניתן לדעתי לומר שכשאישה מרגישה שרוצה להתחתן, היא מרגישה בעיקר שכמהה לכך שמישהו יאהב אותה וייקר אותה, וגבר כמה למצוא אשה שירצה לאהוב אותה ולייקר אותה.
אני נוטה יותר לעמדה שזאת הכללה,,ולכל אחד מאתנו יש קצת אנרגיה נקבית ואנרגיה זכרית, אבל הבסיס לדעתי קיים.
לא הייתי אשה מעולם, אבל להבנתי,הדרך של אשה "להיות נשית", זה בעיקר להתחבר לרצון העמוק ולכמיהה שלה, ולבטא אותה במקום והזמן הנכונים.
ממליץ לחפש חומר ברשת של יונתן ומרים קליין שעוסקים הרבה בנושא.
יש להם גם ערכת קלפים יפה לפיתוח נושאי שיחה בדייטים, שממוקדים גם בגבריות ובנשיות (דהיינו- לגברים יהיו שאלות כמו "מה הרצון העמוק שלך", ולנשים יהיו שאלות כמו "מה גורם לך להרגיש בטוחה" וכיוצא בזה).
זה קצת מה שאת שאלת,
אבל לפני השאלה שלך אמרת שהמסקנה שלך היא שאת מבטלת את הנשיות שלך.
את מתכוונת בנושא של נשיות של טיפוח ועדינות וכזה?
או נשיות של לתת לדבר שלך להוביל ולא להיות חייבת לשלוט בכל סיטואציה?
כי זה ממש שונה.
שניהם חשובים, אבל ברור שהחלק השני של לדעת להיות בעמדת נשית, של שיחרור מול הגבר שלך והישענות כלשהי, זה מה שנשי בעיני באמת.
אני אומרת את זה כאישה שגדלה גם בבית שבו אמא שלי הכי לא נשית שיש וניהלה את אבא שלי ברמות.
ואבא שלי כבר נהיה נשי יותר ומקבל ונשען,
והיא מובילה ומנהלת.
אני גם הייתי ממש בשליטה 24/7 ולא מסוגלת לשחרר פיסה.
ממש כלום.
ולמדתי תוך כדי הנישואים שלי שהרבה יותר נכון לי וטבעי לי להיות בהישענות כלשהי.
עד היום גם בתוך המקום שאני בו עכשיו, שאני כן רואה את זה כמקום נשי ונשען ובוטח בגבר שלי, עדיין לאנשים אחרים זה יראה שלא,
כי לא תמיד ההישענות הפנימית היא מש שמצטייר החוצה.
זה מלא פעמים מתבלבל.
כי יש את ההישענות הפינימית והיכולת לשחרר ולסמוך על הגבר שלך, ויש את זה שכלפי חוץ את קרייריסיטית וחזקה ודעתנית.
ולמלא נשים גם מול עצמן זה מתבלבל,
אבל אני היום לגמרי מבחוץ חזקה ולא נשענת והכי קריירה ודעתנית, ומצד שני מבחינה פנימית יש לי ממש הישענות על בעלי ומלא יחס של אישה לגבר.
לא קראתי את הספר, אבל טוענים שהספר 'לדעת להיכנע' מדבר בדיוק על זה.
המילה להיכנע מתורגמת מאנגלית ולכן נשמעת ממש שלילית, אבל זה באמת 'לדעת להיות נשית' או 'לדעת לשחרר'.
אולי יהיה פה נשים שקראו אותו וידעו יותר..
תכלס לא ברור לי אם בכלל זה מה ששאלת, אבל אם כן אז אחלה חח אם לא אז סתם העשרתי אותך במלל 😉
זה גם גיל טוב לעבודה כי המוח יותר גמיש בו וקל יותר לשנות דפוסים קיימים.
צריך לזכור שנשיות זו תכונה "שכינתית". כלומר זה משהו שיש לו שורש רוחני מובהק.
זה גם לא ייצור של משהו חדש אלא חשיפה של משהו שנמצא שם.
אני חושב שבדברים כגון זה, הכי טוב זה ללמוד דרך החוויה. אם את מכירה מישהי נשית באמת או רואה מישהי כזו, תראי איך היא מתנהלת.
החוויה תפתח אצלך את הרצון להיות כזו, ואז הנשיות שנפגעה ונמצאת בתוכך תתעורר, ועיקר הלימוד יהיה מתוכך.
קשה להגדיר את זה, אבל ממה שאני חוויתי (שבעקבותיו הבנתי מה רציתי בפנים ורק לא ידעתי לקרוא לו בשם), זה לא רק לב טוב ונחמדות אמיתית. נשים נשיות ברמה גבוהה משדרות שחרור ושמחה. לא בתור התנהגות חיצונית הן אלא פשוט בתדר של being באמת. יש דמיון ללהיות עם ילד קטן בהקשר הזה, רק שאתה נמצא עם מישהי בוגרת, ואז זו חוויה באמת חזקה כי אתה רואה את התכונות האלו מתממשות במציאות דומה לשלך וביחד עם חשיבה ובגרות.
יש גם הרגשה של רוגע לידן. אם גבר גברי משרה רוגע ובטחון במובן של גב ושל נתינת מקום (כלומר אולי הוא לא יבין אותך אבל הוא שם איתך בכל מצב), אישה נשית משרה רוגע ובטחון במובן שברור לך שהיא תבין אותך ומה אתה צריך (אולי בפועל היא לא אבל ככה זה מורגש).
אם את מבינה רגשות של אחרים, נניח חברות, אז כבר יש בך הרבה נשיות, רק צריך לתווך להן את זה לא דרך שדר של "אני האחות הגדולה ואני האחראית" אלא של "אני מרגישה אותך ורוצה שיהיה לך טוב".
אני לא יודע עד כמה מה שראיתי היה תוצר של עבודה אם בכלל ומאיפה זה מתחיל. כלומר האם יש להן בטבעי נשיות ברמה גבוהה יותר, או שזה תוצאה שנובעת מגורמים אחרים, כמו לב טוב ויופי, שאז היא לא מרגישה בתחרות אלא היא שמחה עם עצמה וקל לה להיות נשית.
אבל דווקא דרך דמויות כאלו, רואים את הדבר לכשלעצמו ואפשר ללמוד ממנו.
אני חושב שלא טוב לעבוד על זה ישירות בהקשר של שידוכין. אולי זה מדרבן, אבל העבודה עצמה צריכה להיות לא מתוך סיבה חיצונית . וזה גם קשה יותר כי יש חשש להיפגע אז קשה להוציא את הנשיות החוצה. אבל ברגע שהנשיות אינטגרלית כבר אין את החשש הזה יותר מדי מן הסתם.
ואגב, לפעמים נשים מרגישות קושי לקבל כי הן מרגישות שזו מתנת חינם. אבל כשאישה משדרת שחרור ושמחה ומשרה רוגע ובטחון כנ"ל, היא כבר נותנת המון. כנראה אצל נשים נשיות שמרגישות הכי בנוח להיות מושפעות ולקבל יש פשוט תחושה טבעית של "זה הצד השני של הנשיות".
זה נוגע לכל מי שהגיב בשרשור כאן, אבל המשפט הזה ספציפית הזוי במיוחד.
מה זה המדרג הזה של מי יותר אישה ומי פחות אישה? מי מחליט? איך אי יודעת שעליתי דרגה במשחק המטופש הזה? ככל שאני יותר סטריוטיפית ומורחת יותר אודם? חברה שלי שאלה את עצמה מה הרגש הפנימי שלה עכשיו, יותר ממני היום? ככל שאני מביעה את דעתי את מאבדת נקודות?
כל אנשי "האישה היא הלבנה" וכל השטויות האלו, סותרים את עצמם בצורה "מהותית".
כל מה שמדברים עליו זה איזו מהות פנימית עמוקה וטבעית, אבל וואלה, מסתבר שרוב הנשים היום "לא במהות שלהן". "בגלל החברה המערבית וכו'" הם יגידו, אבל אם משהו מהותי ועקרוני לעצם מי שאתה, זה לא אמור להיות בר שינוי. מה שמהותי לך אתה לא יכול ללמוד מאחרים. לא מאישה אחרת, ולא ממובילי סדנאות שגובים מחירים מופקעים על להתחבר "לעצמי". כי מסתבר שלחצי מאוכלוסיית כדור הארץ אמור להיות את אותו אופי בדיוק, אחרת משהו לא בסדר איתם.
גברים ונשים לפני הכל הם בני אדם." זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם וַיְבָרֶךְ אֹתָם וַיִּקְרָא אֶת שְׁמָם אָדָם". לא ראיתי שנשים או גברים פטורים מעבודה על מידות מסויימות בגלל המהות שלהם. מי שיש לו מידות טובות יהיה גבר טוב, ומיש לה מידות טובות תהיה אישה טובה. שטלתנות, הססנות, ושאר המידות הרעות מגונות בשני המינים, ואדם צריך לשפר את מידותיו, לא לשחק לפי איזה סטריוטיפ מוכתב מראש של מה זה גבר ומה זה אישה.
כמובן שיש הבדלים בין גברים לנשים, אבל ההבדלים האלו לא נמצאים באיזו מהות פנימית שאנחנו חייבים לקיים, אלו הבדלים ססטטיסטיים שנכונים באופן גורף לרוב הנשים ולרוב הגברים. מי שלא מקיים את הסטריוטיפ לא עושה משהו לא בסדר.
בשביל זוגיות טובה צריך כבוד הדדי, הקשבה אחד לשני, תפיסת עולם משותפת, ועוד הרבה דברים אחרים שלא הגבר ולא האישה פטורים מהם. אישה שתלטנית שהגבר שלה סמרטוט זה מצב גרוע בדיוק כמו שגבר שתלטן (סליחה מחובר לתכונות ההובלה שלו) ואישה סמרטוט (סליחה, מחוברת לתכונת ההשיענות שלה).
ברור שלרוב הגברים יש תכונות שנחשבות גבריות, ולרוב הנשים יש תכונות שנחשבות נשיות, בגלל זה ספרים כמו גברים מנגה ונשים ממאדים עושים עבודה טובה של לקבוע עקרונות הנכונים סטטסטית לרוב האנשים ועוזרים להבין אחד את השני, לא מכתיבים לך מה המהות הפנימית שלך.
וזה בלי לדבר על הניצול של הקבלה באופן לא נכון (צד הנוקבא שייך למידת הדין וצד הזורכא שייך למידת חסד, למשל).
ושוב, תרשה להזדעדע מהשוואה של אישה בוגרת לילד קטן. מכל הבחינות. איכס.
ואל תוציאי דברים מהקשרם
קשה לבוא בטענות להורים שלנו שעשו את רוב מה שהם יכלו, אבל הדור הקודם וגם חלק מהדור הנוכחי מכיל הרבה מאוד גורמים שמעודדים נשים להיות יותר גבריות ומאידך מייעדים גברים להיות יותר נשיים. יש לזה מליון דוגמאות ויש לא מעט חומר על זה באינטרנט.
@צחקן טען פעם באיזו שיחה שעשיתי איתו בשבת בצהריים שגם אם היה לו יכולת הוא לא היה רוצה להיות גבר של לפני 100 שנה. אני משער שגם רוב הנשים לא רוצות להיות שם.
אתה מאמין שאין רצף גברי לעומת רצף נשי?
אולי הבעיה היא לא שיש גבר x, גבר y וגבר z ואשה l, אשה m, ואשה p, אלא שאנשים הם לא עצמם אלא מה שהחברה (המערבית או כל חברה) מכתיבה להם להיות (למשל שגבר יחשוב שהוא אשה או ההיפך)?
וכדאי לקחת את המודלים האלה לעזרתנו.
להשתמש בהם אבל לא להיות משועבד אליהם.
נשיות בעיני היא משהו שמאפיין תנועה. נשים הן בהרבה יותר תנועה מאשר גברים ובדר"כ לכן גבר יחפש באישה את התנועה ואישה תחפש בגבר את היציבות.
אבל יש המון סוגים של תנועות ושל יציבות.
יש כאלה שיציבים בתחומים דתיים, יש כאלה בתחומים ריגשיים, תחומים כלכליים, תחומי השכלה וכו'
וכן אותו דבר שיש כאלה בתנועה בתחומים שונים.
הכיוון צריך להיות, לא 'שתכבי את עצמך', אלא שתתני מקום בתוכך להשען על היציבות של בעלך (כן, זה נשמע קלישאה באוויר, כשלומדים את זה, זה נהיה פשוט).
וקשה לי באמת לשים את האצבע על מה הופך אשה לנשית. מה שבטוח, זה שזו לא אחת שעוסקת בתחומי עניין נשיים, אשה יכולה להיות גם שחקנית כדורגל ועדיין להיות נשית. בכל זאת, אני חושב שבאופן כללי נשים יותר "רגועות" מגברים. נניח אם מה שמאפיין גבריות אלו תכונות כמו נחישות, התמדה, חתירה למטרה, ואיפוק רגשי, התכונות הנשיות הן יותר הכלה, חמלה, ויש יותר מקום לביטוי רגשי.
יש מצב שבהמשך אכתוב עוד תגובה, אני אחשוב על זה.