אשמח לעצות מבנות בכל מה שקשור לדייט ראשון
תודה רבה...
וגם לצחצח שיניים
להביא פליז
ועוד פליז- כדי להשאיל לה...
לא לשכוח את הארנק
לשים את הפל' על רועש- לפני הפגישה- שתשמע אם היא תתקשר.. ועל שקט!! בפגישה עצמה
לדאוג לה שיש לה איך לחזור הביתה
לדאוג לה באופן כללי (קר לך חם לך רע לך רעבה מתביישת וכולי)
כדאי להכין בראש כמה נושאי שיחה-
כמה אנקדוטות ממהלך היום שלך
כמה נק' כלליות על מהלך החיים שלך (שים לב- מה אתה לא רוצה ספר עכשיו- תשמור אצלך)
כמה שאלות עליה
תביא איתך הקשבה.
וקצת דיבוב- אם קשה לה לזרום...
אם אתה צריך עזרה להמליץ על מקומות לשבת בעיר פלונית- רק תגיד
להתקשר ביום למחרת ולא לחפף!! יש בנות שמאוד קשה להן הציפיה לצילצול...
להיות נחמד
כמו שאתה!!
לירזושש
כתמר יפרחעדיף לבוא רעננים ונקיים. לא רק בשביל העלמה 
וקמים עם שיקול יותר צלול.
וגם, תן לה לנשום חצי יום, אך לא יותר 
היות ולא חסרים בנים שלא ממש מתקלחים כל יום, ראוי שלפחות ביום של דייט יתקלחו...
למי שגר במערה באמצע שומקום 
תהייה ראלי בנאדם, אם לא בשבילך אז בשבילה (זוגתך לעתיד)...
היא בטוח משקיעה הרבה יותר מסתם מקלחת.
.
לגבי לבוש- תבוא איך שאתה רגיל להתלבש תמיד, בלי הצגות!
אוכל- לדעתי אין צורך לשבת לאכול בדייט ראשון (ואפילו לא בדייטים מתקדמים, אבל יש שיחלקו עלי..)
מספיק משו לנשנש, לדעתי, שתיה כמו שהמליצו זה מספיק..
שעה וחצי- שעתיים לדייט ראשון זה סבבה.. אל תעמוד עם סטופר כדי לבדוק אם עבר כבר מספיק זמן.. תזרום!
ללוות- עד התחנת אוטובוס זה מספיק, ואולי אפילו תחכה איתה עד שהאוטובוס יגיע..
המון בהצלחה!!
לדעתי זה גם תלוי בזרימה.
פעם אחרי פגישה ראשונה עם מישהי, פגישה שלא ממש זרמה. ליוויתי אותה לתחנה, ואז חיכיתי איתה לאוטובוס (כמובן היא אמרה לא צריך, וחיכיתי בכל זאת) וזה היה ממש תקוע, כי עמדנו אחד ליד השניה ושתקנו, קצת לא נעים.
או עד הרציף בתחנה מרכזית ובטח שלא לחכות איתה עד שהאוטובוס יגיע,
זה ממש יכול להעיק, בדר"כ פוגשים שם מכרים ושכנים.
אני מעדיפה, שילוו אותי עד נקודה מסוימת ואז נפרד לנו לשלום.
אלא אם כן, נמצאים כבר אחרי כמה פגישות,זורם ואין לי בעיה עם זה..
אבל לא אחרי דייט ראשון!!!
בהצלחה! תתחדש!
לא לנסותת להיות מישהו שהוא לא אתה.
גם כי המטרה שהיא תכיר אותך באמת (אחרת מה הקצ')
וגם כי אם לא תהיה אתה- איך יהיה רגש??היא הרי לא נפגשת איתך באמת!!
בתקווה שזה לא סותר רגישות וטקט לא לפגוע
להתפלל...להתפלל....להתפלל
לפני הפגישה להכין רשימה של רעיונות על מה לדבר
ואפשר גם 3 דברים שחשובים לך בבבת הזוג
לא לנסות בפגישה עצמה להחליט אם אתה רוצה להמשיך
-בפגישה עצמה לתת לה' לנהל את הענינים ולהנות מהפגישה
אם תהיה עסוק בשיקולים וכו'
איזה סיכוי יש לרגש להופיע??
אבל אחרי הפגישה לשבת עם עצמך ולבדוק-
מה אתה מרגיש ומה אתה חושב על הפגישה
אם אין לך חוש הומור לבדיחות- אל תספר זה לא יוצא טוב
אתה אף פעם לא יודע מה מרשים באמת אנשים בדיטיים-
אני ממש ממש הופתעתי מדברים
גם מעצמי וגם מאחרים...
ובקבוק עם כוסות למצב שתהיו צמאים. (וכדי להרטיב את השפתיים...
)
שתוכלו לנשנש לכם בנעימים..
אבל אם יהיה גשם-אכלת אותה! פחות כמה שקלים בארנק...
תפגשו ותקנו.
דוגרי?
עדיף לא להביא כלום מאשר כוסות חד"פ עם שתייה בדייט ראשון.
וממש לא במבה.
אם אתה רוצה להשקיע אתה יכול לאפות (כבר קרה לי) או לקנות מראש עוגיות שוות.
אבל , לדעתי, זה פשוט הזוי לבוא עם מים או מיץ תפוזים + כוסות חד"פ.
גם זה קרה לי.
דווקא לי זה נראה נחמד, לא?
אל תפסול על פגישה אחת!
גם אתה לא תתנהג טבעי בפעם הראשונה, וגם לא תרצה שישפטו שאתה x על סמך היכרות של דייט אחד.
תן צ'אנס 
ב"הצלחה רבה!!!!
בדיוק כמו שאתה לא חושף את עצמך לחלוטין בפגישה הראשונה - גם היא לא חושפת את עצמה לחלוטין.
לך תדע מה מסתתר באמת בתוך העטיפת מתנה הזאת שנקראת "מדויטת".
בחור יוצא לפגישה ראשונה
הוא שואל לפני זה על מה אני ידבר איתה?
אמרו לו על שלושה נושאים:
משפחה , אהבה, ופילוסופיה
הגיע הבחור לפגישה ומתחיל לדבר
הוא שואל את הבחורה את אוהבת את אבא שלך? היא עונה שאין לה אבא
הוא ממשיך לנושא הבא את אוהבת לאכול דגים? היא עונה שלא
והוא עובר לנושא השלישי אם אבא שלך היה בחיים הוא היה אוהבת לאכול דגים?
.........................................![]()
![]()
![]()
זה אומנם בדיחה אבל מה אתם מתכוונים שאתם אומרים להכין נושאי שיחה?????
אין צורך להיות מאולצים ולהציג את נושאי השיחה בצורה דרמטית,
אבל כן, לחשוב מראש על דברים שיכולים לעניין את שניכם ויכולים להוות נושא לשחיה מעניינת..
ולשלב את זה בצורה נעימה וזורמת..
ומנסיון- זה מונע הרבה שתיקות לא נעימות ושובר ת'קרח..
בהצלחה!!
hodaiad
^^^^שייטתבא לי לומר שניה משהו...אני בת...
אז ככה לא צריך לבוא בבגדי שבת.. זה לא חג זה דייט....
מצד שני לא צריך להיראות כאילו עוד שניה היא שולחת אותך לעשות שיפוצים בכביש י-ם תל אביב...
צריך להיראות מכובד.. כלומר לא בגדים מלוכלכים/קרועים/בלויים..
פשוט בגדים רגילים שאתה הולך איתם ביום יום..
אני אישית שונאת סנדלים וגרביים... אבל שוב אם אתה הולך עם זה אז תלך!
מאוד מאוד חשוב!!
דייט ראשון אתה לא הולך להכיר את הכלה שלך! אתה הולך להכיר בנ"א!
אז גם עם בשניה הראשונה שאתה רואה אותה אתה אומר "וואווו ממש ממש לא!" -מכול מיני סיבות..
אל תתן לבחורה את התחושה הזאת!!!!
אז מה אם זה לא זה! אולי במשך הזמן דווקא תגיד " וואלה... אולי.." או שתמשיך להגיד שלא... אבל יש לצד השני רגשות אל תתן לה את התחושה שאת פשוט לא...
היה לי כבר דייטים שעשו לי את זה!!!ממש ממש לא נעים! ומבייש לאלה!
פשוט תגיד: "טוב אשתי היא לא... אבל אני כבר כאן... אולי אני אזכה ללמוד מהבחורה הזאת משהו שבישיבה אני לא זוכה ללמוד..." ותתפלא כמה דברים אפשר ללמוד מבנ"א אחד..
אני במהלך כל הדייטים שלי (כיום נשואה) הגעתי עם החלטה להכיר בנ"א!!! לפני הכל, זה עושה את הפגישה ליותר נינוחה ומעניינת כי חושבים מה רוצים לדעת על הבנ"א ולא על האולי אישתי /בעלי לעתיד. ככה גם שולים שאלות יותרמעשיות ונהנים!!! (מוזר אבל אכן כך!!!) אין מתיחות ויש יותר נינוחות. מה שמוביל בד"כ לפגישה שניה ושלישית שאז המתח גם ככה קטן ויש מקום לברור עמוק יותר....
בהצלחה ובשורות טובות!!!
אהה , ועוד משהו תנסה לחשוב למה היא כן מתאימה ולא למה לא.....
לאיזה חבר אתה יכול לשדך אותה.. (בהמשך לשרון...)
עליך לזכור שכמו שנאמר בספר "גברים ממאדים ונשים מנוגה", נשים שונות מגברים בתכלית השינוי. אל תצפה במהלך השיחה ובכלל, לשיחה עם "חבר", כי אשה בנויה אחרת, מדברת אחרת, חושבת אחרת. לכן, אם אשה יותר אסרטיבית, או חושבת בצורה קצת לא מוכרת לך, תבין שאולי זה חלק מהשוני, שינוי שהקב"ה עשה, כדי להפגיש גבר ואשה, בעיקר בדייט ראשון כשאין לך למה להשוות.
בדייטים בכלל, ובעיקר בדייט ראשון, יש סיכוי לרגעים של שתיקות מביכות משני הצדדים (הבחורה- אולי מביישנות, הבחור- מחוסר ניסיון). מצב בהחלט לא נעים, שבו כל אחד מסיט את מבטו לכיוון אחר ומצפה להמשך. לרגעים אלו כדאי שתכין: בדיחה שקשורה לדייטים, דבר תורה קצר ולא מדי מעמיק על פ"ש (יתכן שמרוב התרגשות היא לא תוכל להתעמק יותר מדי), משהו מעניין שקרה בישיבה וכד'.
ב ה צ ל ח ה !
2 גדות לירדןששמחתי מאוד לשמוע 
אני זוכר שהיה לי בשמינית שיעור חלמי"ש..
ואם קר בחוץ (ותשאל את אחותך אם ממש קר או לא...) אז עדיף שתחשוב על מקום סגור.
בנים- תפתחו לבתי קפה! זה לא נורא! וזה סגור ונעים לחורף הקריר...
תציע איזה שתיה או עוגיות.. (אתה יכול גם להביא מהבית לא חייב לקנות)
ותהיה אתה.
בהצלחה!
קודם כול לא להתרגש יותר מידי ולא להגיע בציפייה גדולה..
כדאי שתשלם אם תהיו בבית קפה או משו כזה.
תבוא מאיר פנים ושמח תחייך תצחק =)
תיתן לה מקום ובמה כמו הקשבה, התעניינות, תשאל שאלות רלוונטיות עליה כמו עיסוק בחיים, תחביבים, שירות לאומי, משפחה וכו'. תהיה אתה תתנהג טבעי.
תשאל אותה לאיזה מקום היא רוצה ללכת, אם היא לא יודעת ולא אכפת לה תעזור להחליט.
רגישות וכבוד לבחורה חשובים מאוד כמו אחריות איך תגיע ותחזור הביתה, אם היא רעבה/ צמאה/ קר לה ועוד..
תהנה ואם צריך עוד משו יש לי ניסיון =)
מה שלומך, איך עבר עליך היום, למה דווקא חינוך מיוחד?
חבר שלי, קצת ציני כזה(והיום נשוי באושר)
שאל בחורה בפגישה ראשונה:
"מה את לומדת חינוך מיוחד או עבודה סוציאלית?"
והבחורה נעלבה עד עמקי נשמתה וענתה בבכי:
" אבל אני לומדת מנהל עסקים...."
סתם, לא יפה לצחוק על בחורות בוכיות.
שייטתלמה לבכות??
זה מצחיק ונכון...
רוצה לעשות בחיים והוא עונה- עבודה סוציאלית?
מה אני עושה אז, כשהוא לקח לי ת'תפקיד?
איזה שאלות הוא יכול לשאול אותי?
חחח סתם נו...
ואני גם לא לומדת את אחד המקצועות החופרים האלה...
אז בסדר...
א', אחרי 2 דייטים - נראה לי די טובים - אני רוצה לומר תודה רבה על העצות, שנראה לי שמאוד הועילו לי.
ב', אשמח לעוד מספר עצות, בכל זאת - אין בישיבה שלנו שיעורים בנושא הזה:
1. לא יודע למה, אבל היה נראה לי שהמדוייטת שלי לא ממש מרוצה מהלבוש שלי, למרות שניסיתי להשקיע. יש עצות כלשהן?
2. למה כדאי להזמין אותה? פעמיים הזמנתי אותה לגלידה, ולא נראה לי שפעם שלישית גלידה...
3. איך לדעתכן אמור לעבוד הקשר הטלפוני? עד מתי אני אתקשר אליה? מתי גם היא ממתחיל להתקשר? וזה לא מקמצנות ח"ו, אלא מתוך חוסר נעימות, שאני מתקשר כל הזמן...
1. לא צריך להשקיע יותר מידי בלבוש.. תלביש מה שבד"כ אתה לובש בישיבה ביומיום.
לפעמים בנות אוהבות את הבגד הפשוט המתאים לך..
2. ברור שלא כל הזמן גלידה גם חורף וקר.. אפשר לפיצה, בית קפה..
לא חייבים כל הזמן להזמין לאוכל. לפעמים טוב לשבת בספסל בפארק ולטייל..
כך גם זה יכול לפתוח לשיחות יותר מעמיקות ופתוחות.
3. בד"כ בנות מעדיפות שהבנים מתקשרים לפחות בהתחלה הן צריכות לקבל ביטחון והרגשה טובה של התעניינות (בלי לחץ כמובן) קודם ואז יותר מאוחר הן גם יוזמות.. (תלוי באופי שלה) תמשיך להתקשר מספיק פעם אחת ליום בתור התחלה..
הודעות שאומרות "חשבתי עלייך"
שם מישהו שאתה יכול להתייעץ איתו (הגיון בריא).
1. בגד קרוע/מלוכלך לא מומלץ... תגיד לה שאחרי החתונה היא תקנה לך את הבגדים, טוב? <צ>
2. פיקניק זה ממש נחמד! לפרוס שמיכה על דשא יוצר אווירה ממש נחמדה, אפשר להביא עוגיות ושתייה.
חוצמזה שלא חייבים כל פעם שנפגשים ללכת לבתי קפה.
3. אני מניחה שיש בזה כללים אבל תלכו עם מה שמתאים לכם. בהתחלה בדר"כ הבחור מתקשר כל ערב ומגיע שלב שבו מרגישים יותר בנוח עם השיחות ואז זה כבר אחרת.
בהצלחה 
אם אתה מתכוון לעשות מה שאחרים יכתבו לך פה... - איך נראה לך שהיא תוכל להבין מי אתה?
[וסלחו לי אם אני טועה... אבל חשבתי לתומי בשנים האחרונות שזו המטרה העיקרית שלשמה עושים דייטים, מתוך הבנה שמתוך היכרות אפשר להחליט אם האדם שלידך יהיה גם אשתך/אישך... טעיתי?]
בציבור שלנו בד"כ בנים לא נפגשים ומדברים עם בנות וממילא לא מכירים אותן, ולא יודעים מה הן מצפות ממנו. לכן שואלים פה, בשביל לבדוק מה הן מצפות.
הרי עצות תמיד טוב לשמוע!
ובטוחני שהוא יתרגם אותם לפי אישיותו ויתאים אותם אליו...
)ניסויאחרונההבחור דיבר עם חבר אחר שמתחתן שבוע הבא וביקש ממנו עצות לדייטים.
כמה ימים אחר כך ראיתי אותו יוצא מהישיבה ו-נראה(ומריח) שונה מבד"כ.
נו, שוין.
אבל אחר שהוא חזר קיבלתי דו"ח מצא על איך היה הדייט, מי אמר/ה מה ומי עשתה מה, ומתברר שהבחור התנהג בצורה הכי לא טבעית והכי לא "נורמלית" שיש. וכל זה בגלל שאותו חבר משותף "נתן לו טיפים איך להתנהג בדייט, כשיש בחורה לידך"..
הרי אם הבנאדם לא מכיר צורת בחורה, הטיפים לא יעזרו לו כדי להתנהג בצורה נורמלית, רק יזכירו לו כל הזמן שהוא חייב להתנהג לפי מסגרת מסוים שמשה רבינו העביר לו מהר סיני.
אשמח לשאלה שקצת לא נעים לי לשאול.
אני יוצא עם מישהי משהו כמו חודש. הולך אחלה סה"כ, אחלה שיחות, יש צחוקים כימיה ודיבור זורם יחסית.
אבל יש משהו שממש מפריע לי וזה שיש בינינו איזשהו פער באסתטיקה/היגיינה. אני אחד שממש שם לב לדברים וממש רוצה שאישתי תהיה "מטופחת". והיא לא אחת שמתאפרת בכלל, לא לדבר על לק וכל זה.. וגם לבוש דיי פשוט. ואפילו (וממש לא נעים לי להגיד) לא תמיד שמה לב לשערות בפנים…
השאלה מה לעשות עם דבר כזה? אני לא יכול להתעלם מזה.. ברור שגם לי יש עבודה לעשות אבל בסוף יש איזו רמה שאני מצפה ממנה..
שייך בכלל לדבר על זה איתה??
תודה.
שלך איטי. לא אצל כולן זה ככה🤷
ואני לא מרגישה תחת זכוכית מגדלת בכלל. אני עושה את זה כבר יותר מ20 שנה כי ככה אני רוצה וטוב לי. חשובה *לי* הנראות שלי ושיערות בפנים זה חלק מזה. לא כי זה חשוב לבעלי
ובדיוק בגלל השורה האחרונה כתבתי לו שיוותר. כי אם הוא כגבר שם לב לזה, זה יפריע לו גם בהמשך ולהעיר על לא שייך בעיניי
כמעט כל הדייטים שעברתי מסתיימים כעבור פגישה אחת?
ואיך אתה מרגיש בדייטים עצמם?
זה יכול להיות עניין שכדאי לטפל בו בשלב בחינת ההצעה ועד להתנהגות בדייט עצמו.
'מסתיימים' הכוונה שהיא מסיימת אותם?
אם אתה מסיים, זה בירור מסוג אחד.
למה ההצעה, שנראתה לי בעלת פוטנציאל, כבר לא רלוונטית? מה פגשת שגרם לך לחתוך? זו בעיה בהצעה, כלומר לא היתה שום סבירות, אין שום דמיון/קשר בין הדמויות, או שזו בעיה בתקשורת, ביצירת הקשר?
אם זו בעיה בהצעה, למה הציעו לי? ייתכן ולא מכירים אותי/אותה/לא יודעים מה אני מחפש? למה לא 'עליתי על זה' מראש, בשאלות מבעל הרעיון (מלבד פרטים טכניים ומהותיים כאלה ואחרים, 'למה חשבת שהיא מתאימה לי?', 'למה חשבת שאני מתאים לה?'. לא 'כי לשניכם יש אוזניים/לב וריאות', אלא למה דווקא אני לה ודווקא היא לי. איזו ייחודיות ראית בכל צד שהעלת לך את המחשבה שיכולה להיות התאמה) או בשאר הבירורים. אולי העניין צריך חידוד?
אם זו בעיה ביצירת הקשר, האם נבהלתי משתיקות/משהו ספיציפי שהיא אמרה? האם חתכתי 'כי הרגיש לי' או שיש סיבה שאפשר להצביע עליה? הרם באמת נתתי הזדמנות או שמיהרתי לחתוך כי לא היו לבבות והצעת נישואין אחרי 20 דקות? האם נכון לחתוך אחרי נסיון אחד, כששני זאים נפגשים ומובן יהיו רגעים לא נעימים (וגם לא נוראיים) של שתיקות מביכות, או שנכון לתת צ'אנס נוסף, ואולי אפילו יותר? האם אני באמת בא מוכן לקשר, ובא להשקיע בדייט, או בא 'לעבור אותו' (כמשתמע קצת מנוסח שאלתך), ומיילא כל הדייט לא רלוונטי? האם יש בי פחד מיצירת קשר שגורם לי להיבהל ולהרגיש שזה לא רלוונטי, או אפילו להצביע על דברים ספיצייפיים למרות שהם לא באמת מהותיים לי?
אם היא חתכה, יש בירור נוסף, אך זה כמובן דורש גם את הבירור האם ההצעה היתה רלוונטית. אם לא, למה לא סוננה בדרך? האם ייתכן שהמציע/הדמויות שאצלן ביררו עלי לא מציגים אותי נכון?
אפשר גם לשאול אותה, בטלפון בו היא חותכת או בהודעה אחרי זה, למה היא חותכת. היא לא חייבת לך תשובה, וכנראה שהיא תענה 'הרגיש לי שזה לא מתאים', אתה יכול לבקש הערות/הארות להמשך הדרך, אולי תקבל משהו.
ייתכן שיש בך, במראה/דיבור/התנהלות שלך בדייט משהו מרתיע/מרחיק? האם השקעת בדייט, באת מכובד, פתוח (כמה שאפשר) להכיר, לשמוע ולשתף, התעניינת בה ולא חיטטת יותר מידי? האם חשבת מראש על מקום שנוח לה, מתחשב במה שמתאים לה, לא ליד כל החברות, מקום נעים, אולי אפילו עם שירותים? האם הבאתי לפגישה הראשונה מיץ תרד הולנדי סחוט ועוגיות שעורה ותירס במילוי חסה? התנהגתי מוזר? נסה לשחזר את מהלך הפגישה ולבחון אם היתה התנהגות מרחיקה מצידך.
כשזו אחת או שתיים, יש סבירות שההצעה לא רלוונטית/הן לא פתוחות לקשר, אבל אם זה כבר עם בנות רבות, יש כאן נורת אזהרה לכיוון שלך. מה אני לא עושה נכון.
זו התמודדות קשה. נסה ללמוד משהו מכל פגישה. להתייעל בתקשורת, להכיר גבולות ולהבין מה חשוב לאישה ומה מעניין אותה, למד להתחשב, ובעיקר, להיפתח.
זה נסיון לא פשוט. תדבר עם אבא, תגיד לו, ותתכוון לזה, שקשה לך, שאתה צריך את עזרתו, ושאתה מתאמץ ומשקיע כדי להקים בית לכבודו. קבל את הקשיים הללו באמונה, ויהיו לזכותך.
(מקווה שכתבתי כל מה שחשבתי, כי בטעות מחקתי הכל וכתבתי הכל מהתחלה)
אשריך. יצליח ה' דרכך ותבשרנו בשורות טובות במהרה.
אכן גם אני הייתי בבעייה כזו עד שלימדו אותי איך לפתח קשר עם אישה.
ואז הכל השתנה שסוף סוף הכדור היה אצלי.
לא בקטע מלחיץ אחי אבל אתה צריך ללמוד אם יוצרים קשר עם אישה.
תחשוב שזו בחורה שהיית רוצה ובגלל שאתה לא יודע איך מפתחים איתה שיחה הכל בורח לך, פשוט חבל.
לכן יש אנשים מאוד מאוד מסויימים שיודעים להדריך אז שווה לפנות אליהם וכן גם לשלם אם צריך.
תודה
אני ניק שהיה פעיל פה אבל מעדיף לא להחשף
חשבתי לשתף שיר שיצרתי לאחרונה עם AI
לדעתי זה יגע בעולמם של חברי הפורום
יום טוב
שלום לכולם.
אצלנו במשפחה כולם ממש גבוהים. באיזור 190, והבנות יחסית בממוצע. כל חיי גדלתי כגבוה ותמיד קיבלתי על זה מחמאות, לכן אצלי במוח זה נתפס כדבר מאוד מהותי.
העניין הוא שאתמול יצאתי לדייט עם בחורה מתוקה ממש, אבל גם ממש נמוכה. ויותר מזה, המשפחה שלה גם ככה פחות או יותר. אחרי שהבנתי את זה פתאום התחיל להפחיד אותי העניין הגנטי (ברור שגובה זו לא מחלה ח"ו והבעיה היא בתפיסה שלי! אבל ככה גדלתי וכרגע קשה לי להשתחרר מזה. ומבקש מראש סליחה אם זה פוגע במישהו).
השאלה שלי היא האם יצא לכם לחשוב על משהו כזה פעם? מה יהיה הגובה של הילדים? איך אפשר לברר גנטית מה באמת ההשלכות של זה? מכירים משפחות שיש פער גובה מטורף כזה? מה הגובה באמת של הילדים?
חבר'ה, באמת כל פיסת מידע שיש לכם כאן תעזור לי, זו לא פעם ראשונה שאני מתלבט על זה. תודה
אני יודע שזו לא מחלה, וברור שצריך אכן לבדוק מחלות גנטיות. אבל זה מטריד אותי. הלוואי שלא.
אבא שלי נמוך, אמא שלי ממוצעת על גבול הנמוך,
וכולם אצלינו די נמוכים במשפחה. (אני נמוך)
אני חושב שאם זה פער, אז זה אמור להתאזן, אבל אין לי באמת ידע מקצועי...
אבל בסוף אם תתרגל לזה, אז הגיוני שגם התפיסה שלך תשתנה.
כל תודה רבה על התגובה נשמה טהורה, מקווה שהשאלה שלי בסדר!
דברי שני, זה ברור שעל רוב פשעים תכסה אהבה..אבל עד שהאהבה תגיע....
וזה גם מובן מאוד למה זה מפריע לך.
ואני מניח שאתה שואל על הילדים שבעז"ה תאהב אותם איך שהם יהיו...
על הרגשות שעולות אצלכם. יש להן מקום.
אין לי תשובה על כך. אולי להמשיך ולראות אם זה עדיין מפריע.
אולי הילדים יהיו גבוהים כמוך? יש לנו שכנים שהיא מאוד נמוכה. ממש.
בעלה די גבוה (לא 1.90) ו90% מהילדים, גבוהים.
אבל יכול אולי להיות גם ההיפך כמובן.
אגב, קראתי בספר "יומנה של שדכנית" על מישהו שהגיע לאחד מגדולי ישראל
בטענה שאחותו שמה דגש על שטויות; הכירה בחור נמוך ואינה רוצה בו כי
טוענת שתתבייש ללכת איתו ברחוב.
הצדיק ענה לו: אלו לא שטויות. זה דבר שצריך לקחת בחשבון אם זה מפריע לה.
זה לגבי ההצטדקויות שעולות כאן לגבי הרגשות לגטימיות לגמרי.
מה עושים איתן? זה כבר נתון לשיקולו של כל אחד.
בהצלחה רבה!
כנ"ל לאבא שלי, ואימי עוד יותר נמוכה. לגבר זה לא קל מבחינת הביטחון האישי, לנשים אין בעיה (הן אכן נתפסות כ"מיניאטוריות ומתוקות"). ילדיי נמוכים כמוני, הבן עדיין קטן ולא מוטרד במיוחד, לבת הגובה שלה כלל לא מפריעה.
אבל רוב הסיכויים שילדיך יגיעו לגובה ממוצע של 175 ס"מ ואף הרבה מעבר. אז אין מה לחשוש. שאל את הבינה המלאכותית והיא תיתן לך תחזית על סמך סטטיסטיקה קיימת.
על בסיס מה את/ה אומר את זה? באמת כבר שבוע שאני מנסה להסתכל מסביב על משפחות ולא מצאתי משהו עקבי מדי..חוץ משאם יש גנים נמוכים אז זה עובר הלאה..
מה שלא נכון זה המחשבה שגן גבוה פלוס גן נמוך יוצר גן ממוצע. אם אתיופי יתחתן עם אשכנזיה אז הילד יצא מוקה? זה לא ביולוגיה.
אם חכם יתחתן עם טיפשה אז הילד יצא ממוצע הציונים שלהם? זה לא ביולוגיה.
אחד מהגנים יבוא לידי ביטוי וזו הגרלה שאין לנו איך לשלוט עליה, ומה שכן יכול להיות זה עוצמה משתנה של הגן המסוים - אבל הנטייה תהיה גבוהה או נמוכה, וממש לא נטיה לממוצע.
זה דבר שיש לדעת.
עכשיו השאלה היא מה הטעם שלך בנושא, אם בכלל אכפת לך/חשוב לך, וכדומה.
ברור לי שאין פה נוסחה מדויקת (אע"פ שיש מחשבון באמת כמו ששלחו למעלה חחח..) אבל רוצה לשמוע מנסיון החיים פה של האנשים מה רואים/שומעים מסביב. לדעת האם אני לבד בהתלבוטות הזו והאם יש לה מקום או שזה יצר הרע?
קודם כל - זה נכון שזה לא תמיד יוצא ממוצע, אבל דווקא בדברים האלו (גובה וצבע עור) יש איזשהו ערבוב של הגנים שיוצר לרוב משהו באמצע (כי יש פה כמה גנים שמשפיעים, ולכן חלק מתקבל מהאמא וחלק מהאבא, והתוצאה מושפעת משניהם. יש תחומים אחרים שבהם רק גן אחד משפיע ואז זה באמת סוג של 'הגרלה' אם זה כמו אמא או כמו אבא).
מכירה כמה משפחות של אתיופי ואשכנזיה (או להיפך) והילדים באמת בצבע כמו של תימנים. וגם במשפחה שלי רוב הילדים קיבלו צבע בערך באמצע ביני לבין בעלי (עם שונות בין הילדים, אבל בגדול כולם בטווח שבנינו).
ולגבי הגובה - יש לי דודים שהם עם הפרש גובה משמעותי. הבעל בערך 1.90, והאישה סביב 1.50 (להערכתי, לא שאלתי אף פעם...). יש להם 7 ילדים, 2 בנים שקיבלו את הגובה של אבא שלהם (לא יודעת אם ממש בגובה שלו, אבל כן גבוהים מהממוצע באופן ניכר), ו-5 בנות בגובה ממוצע, גבוהות יותר מאמא שלהן אבל לא באופן חריג.
זה מציק לך בעין?
מרגיש לך מוזר להסתובב עם מישהי יותר נמוכה בהרבה ולא ממוצעת?
איך הצל/ השתקפות שלכם ברחוב או מול חלונות ראווה מרגישה לך??
כי לגובה כמה שתרצה זה מה שה' קובע
אני באה כמיך ממשפחה של גבוהים
אבא שלי 185 אמא 175 ויש לי אחים 192 188 אחיות 176 175 שזה גובה ממש גבוה לבנות
אבל גם אחים בנים יותר נמוכים - ממוצעים 176
(שזה הממוצע בערך לגברים- 177)
ואני שאני 170 זה גם גבוה לבנות
(הממוצע הוא 163)
זה תלוי ילד מה הוא אוכל כמה ישן אם עושה ספורט
אני מכירה זוגות שהם הפוכים שניהם מגרדים את ה170 ויצא להם בחור 185
זה משפיע אבל לא מחייב בכלל
אז תתיחס יותר להרגשה שלך איך זה נראה בעינך
כמה זה מפריע לך שהאישה שלך שהיא נמוכה
לא הילדים שלך
כי לי זה מפריע🙂
מודה
נסיתי עם כמה וכמה בחורים אבל אני לא נמשכת לכאלה שפחות מ178-180
אני צריכה לראות שיש הבדל גובה בנינו
האם שאני שואל את עצמי את זה גם. כי זה פרדוקס כזה. ככל שאני מפחד יותר מאיך זה ישפיע על דור העתיד אוטמטית זה משפיע על איך אני מסתכל עליה.
ובדיוק כמו שכתבת, יצא לי להתסכל על הצל ברחוב וזה, וזה מרגיש לי קצת 'מוזר', כמו אחות קטנה. אבל אמרתי לעצמי שזה אולי סתם קול בראש שצריך לנפץ..מבולבל כבר.
שמחה שזה לא הפריע לבעלי...
יש לנו ילדים גבוהים, ילדים ממוצעים וילדים נמוכים. מגוון נחמד
אגב, ההורים של בעלי גם נמוכים, רק הוא ואחיו גבוהים...
גם לדעתי - פחות תחשוב על הילדים העתידיים, אלא על איך זה מרגיש לך מולה, אם מפריע לך להיות בפער כזה מולה. זה עניין של העדפות מראה ולא של גנטיקה...
כל הילדים יצאו גבוהים (חמישה במספר)
ואם אתה שואל אם יצא לי לחשוב על זה פעם, אז בפירוש כן.
בסוף כשאני מתחתנת עם מישהו אני רוצה להוריש גנטיקה טובה לילדים, לא דווקא גובה.
(לי אישית גובה יותר מפריע בקטע שגבר נמוך מצטייר בעייני כפחות "גברי" אבל לא יפריע לי שיהיו לי בנות נמוכות למשל)
אני גבוהה. ובכל זאת, שמתי לב שיש גברים נמוכים שהם גבריים בהחלט.
כמובן שמטבע הדברים, אשה גבוהה היתה רוצה בעל שלפחות בגובה שלה.
אבל יש גברים נמוכים גבריים ומושכים. לגמרי. וגם גבוהים שלא נראים
גבריים כל כך.
מכירה מישהו נמוך נמוך נמוך.....למטה מהממוצע. בהרבה.
אשתו גבוהה גבוהה גבוהה...למעלה מהממוצע.
רואה די הרבה זוגות כאלה.
ויכול להיות שסתם נטיית גובה
כנ"ל אצל הגברת המיועדת.
כי כן, ברור שגובה מושפע המון מגנטיקה, אבל יש מקרים שזה ניתן לבדיקה ממוקדת של 2-3 דברים. לרוב יבדקו בשביל שלא יהיה לשני ההורים (למשל כי אז ההשפעה היא לא רק על הגובה, אלא גם על עוד דברים. או כי זה כבר יצור מצב קיצון)
בכל אופן. אני חושבת שייתכן שיש פה גם עניין של מגדר.
כי כאמור, לגברים גבוהים מאוד, קשה פחות מלנשים גבוהות מאוד. וכך גם ההפך.
אז אתה אולי חושב - מה אם הבן שלי יהיה נמוך מאוד וזה יקשה עליו בזיווג/ביטחון עצמי/ ווטאבר
אבל אני כאישה הייתי חוששת בעבר מההפך - מה אם תצא לי בת מאוד גבוהה?
אני נמוכה מאוד, בעלי מעל הממוצע אבל לא ברמה חריגה, אז לא נראה לי שתצא לי בת 180 חחח
אבל בהחלט מבינה את הקושי של ללכת עם מישהי שנמוכה ממך ב40 ס"מ (מהכיוון של זו שהלכה לצידו של מי שגבוה ממנה ב40 ס"מ, וזה באמת מרגיש לפעמים כמו "ילדה", עד שמתיישבים ואז כבר לא. אבל מבינה)
כתבת הרבה ממה שעובר לי במוח.
ברור שגובה באיזשהו מקום זה יתרון/נורמלי לגבר ואילו לאישה זה יהיה חיסרון מסויים..וכל הקטע שזה גם בדיוק להיפך! ואין לנו איך לשלוט על זה. מצד שני, כמו שכתבתי, יש לי איזו תפיסה כזו שגובה הוא מאוד מאוד חשוב. לכן זה משפיע לי על איך אני תופס אותה וגם עולה הפחד על דור העתיד,..
למה גובה הוא מאוד מאוד חשוב? ( חוץ מלהגיע למדפים הגבוהים בסופר)
אני ובעלי נמוכים והחיים שלנו מצויינים ב''ה. מקסימום לוקחים שרפרף
לחלוטין. זה דבר שלא בשליטתנו בכלל, והוא לא עקרוני למהות של האדם. והאמת שבגלל שזה לא מאוד חשוב אני כועס על עצמי שזה כל כך מפריע לי! באמת.
אבל כמו שאמרתי, תמיד גדלתי כך שגובה הוא חשוב, תמיד החמיאו לי על זה ותמיד זה היה לי כיף. לכן זה נתפס אצלי כנראה כמשהו חשוב....
כמו הרבה דברים אחרים שמפריעים לאנשים אחרים
אז זה אמור להיות גם מאוד מאוד חשוב כשאתה חושב על הבנות העתידיות שלך, לא?
להיות בת גבוהה מאוד, זה ממש לא קל.
גם להיות בן מאוד נמוך.
אבל אני אומרת, שאו שגובה זה פיצ'ר חיצוני וזה הכל, ואז באמת לא כזה משנה
או שהוא מאוד חשוב, אבל אז זה חשוב לשני הכיוונים שלא יהיה גובה קיצוני. לא?
קיצוניות לא טובה בשום דבר ובשום מצב. לא מחפש קיצון.
מבחינתי גובה זה לא הכי חשוב, ברור שהעיקר הנשמה והמידות. עם זאת, קשה לי לשחרר את זה.
פעם התעניינתי בעניין הגובה, וזה מה שאני יודעת להגיד:
יש תכונות שאפשר לבדוק בדנ"א של אדם, ולהעריך כיצד זה יבוא לידי ביטוי. לגבי גובה, אפשר לקבל הערכה, אבל טווח סטיית התקן הוא עצום, כך שההערכה הזאת מאבדת הרבה מיכולת המימוש שלה.
למה זה קורה? כי יש תכונות שתלויות רק בגן אחד או גנים בודדים, אבל גובה תלוי בעשרות אלפי נקודות שונות בדנ"א. (מקור)
אם זה משהו שמטריד אותך ברמה רצינית - לך תקבע תור אצל יועץ גנטי, ותברר.
מכירה הרבה זוגות בהם אחד מבני הזוג יותר גבוה, ומבחינת ילדים - לפעמים כולם בגובה דומה, לפעמים יש מנעד של גבהים.
אבל השאלה הגדולה היא:
האם אתה מחפש תשובה גנטית, או שאתה מחפש להשפיע על התפיסה שלך? האם אתה רוצה להשתחרר מהתפיסה הזאת?
בפער מהממוצע זה הכי כיף.
אז קח בחשבון שיתכן שגם בשביל הבחורה יש כאן התפשרות מסויימת, ושאולי בזכותה הילדים דווקא יהיו מאוזנים..
לילה טוב לכולם!
ב"ה רק רוצה לעדכן שלפני כשבועיים החלטנו שאנחנו רוצים להתחתן, ביום שלישי הצעתי לה והיום הייתה המסיבת אירוסין שלנו.
תודה לכל מי שעזר לי פה בעבר עם שאלות! הורדתם לי ממש את הלחץ והחרדות לפני הדייטים הראשונים!
אשריכם ישראל! בקרוב אצל כולם!
הרבה אושר בריאות נחת ושה' יאיר לכם את הדרך יום יום בקלות ובאהבה
לכל עם ישראל בעז"ה
איזה מרגש
שמחה בשבילך על המסע הקצר שעברת (לפחות ממה ששיתפת)
מאחלת לך אושר ועושר עד בלי די🥂
שיחקת אותה.
יפה.
מוזמן להמשיך לתרום ולקבל בפורום (אף שזכית ואין לך הרבה נסיון😀).
זו הכותרת של טיפ באתר "השדכן". יש שם טיפים טובים.
מזכיר לי את התגובה של הבחורה שלא הרגישה צורך
להתחתן. אולי לא קשור, אבל ממליצה על טיפים;
שם וגם באתר של אלי גרון.
לא נדלקו אורות מיוחדים.
לא חשבתי שזה זה.
לא הרגשתי שאני מכירה אותו עידן ועידנים.
עוד אחד, זר, שהחיים שלו משיקים לשלי.
משיקים, כי הוא לא בדיוק הטייפקאסט של מי שיצאתי איתו עד עכשיו. אבל לא היה משהו אחר רלוונטי באופק, אז למה לא לנסות משהו קצת אחר?
עוד דייט ראשון. ושני. ושלישי.
וזה עדיין לא השתנה.
טוב, לא באמת ציפיתי למשהו אחר.
כן, התקרבנו. כן, יצרנו מרחב של כנות. של הקשבה. של כבוד לשוני ביננו. ויש שוני. ויש פערים.
אבל לא רע. אפילו נחמד.
ועוד דייט.
ועוד אחד.
וזה מתחיל להיות רציני, ואני רואה שאני לא שם. לא במקום שהוא נמצא. מסרבת לקבל את זה שיש כאן צעד שצריך לעשות אותו - או לחדול.
פונה לאשת מקצוע. ולעוד אחת. ולעוד אחת. ולעוד אחד. ולעוד אחת. ולעוד אחת. חלקם עזרו יותר, חלקם פחות.
עוברת תהליך עם עצמי, ומולו.
ומחליטה ללכת על זה. לבחור בו כשותף שלי.
מה אני באה להגיד לכם?
לא נפלה עליי איזשהו משהו פתאום. זה בהחלט היה דומה לקשרים רבים אחרים. אבל עבדנו יחד. ועשינו תהליך משמעותי, לבד וביחד. ובחרנו.
כשהוא הגיע, לא הרגשתי בשום צורה שזה זה, שזה שונה מקשרים אחרים.
האם הוא מושלם (ברור שאני לא מושלמת..)? האם הקשר שלנו מושלם? לא. אבל יש בו הרבה כנות ואותנטיות, וזה נראה לי בסיס טוב לצמיחה.
מה עוד?
תיזהרו במה שאתם אומרים. כן, הוא גם נמצא כאן. (וגם אחרים שיצאתי איתם). תחשבו טוב טוב לפני שאתם מפרסמים משהו עם דברים שיכולים לזהות אדם ספציפי - ייתכן שהוא או היא קוראים כאן.
ובשולי הדברים,
אני רוצה להודות לאנשים כאן, שמלווים אותי במסע שלי בשנים האחרונות. הפורום עזר לי בהיבטים רבים, בקשרים רבים, ואני מודה לכם. חושבת שיש לנו הרבה מה ללמוד אחד מהשני, מנקודות מבט אחרות וכו'.
ב"ה אני ממשיכה לפרק הבא במסע החיים, אבל אולי עוד תמצאו אותי פה מידי פעם..
מאחלת לכולם כאן להגיע לזוגיות טובה ומצמיחה, בקצב ובדרך שמתאימים להם.
(איך מגיעים לשם? מה זה זוגיות כזו? יש לכם תובנה, מחשבה וכו' בעניין - אשמח לקרוא כאן).
אולי אני אפתח בזה שאני יזמתי את הקשר.
ראיתי בה, במשך זמן, כמה תכונות שמשכו את תשומת ליבי, והחלטתי לפנות אליה.
ככה שמלכתחילה היה לי איזשהו רצון, גם אם לא הכרתי אותה עדין.
אחרי שהתחלנו להיפגש ראיתי שאני מוצא בה את אותם הדברים שהיו חשובים לי ובגללם פניתי אליה, ואף יותר מזה.
היו פערים. כבר מתחילת הקשר ידענו שיש פערים,
ובהתחלה גם דיברנו עליהם הרבה מתוך רצון לראות שאנחנו יכולים להכיל אותם.
אבל ככלל, אני הרגשתי שמצאתי מישהי כמו שחיפשתי.
אני חושב שאני יכול לומר שכן, לי כן היו "ניצוצות והתלהבות" בתחילת הקשר.
(כמו שהיו לי גם בהרבה קשרים אחרים שראיתי בהם פוטנציאל טוב)
לגבי איך הרגשתי כששמעתי על תחושותיה ביחס לקשר -
בתחילת הקשר ידעתי שיש פערים בינינו, וידעתי גם שהיא מעוניינת "לקחת את הזמן".
ואני גם חושב שהשיח בינינו היה פתוח ושידעתי שהיא לא מרגישה משהו מיוחד בקשר.
בזמן הזה בנינו את הקשר והעמקנו אותו, ואת הביטחון שלנו זב"ז.
לא הייתי מופתע מזה שהיא אמרה שהיא לא מרגישה התלהבות, כי כפי שאמרתי - השיח בינינו היה פתוח.
בעיניי הקשר הזה היה טוב, ואמרתי לעצמי שאם גם בעיניה הוא טוב, ואנחנו בוחרים ללכת עם זה - אז בעיניי זה נהדר.
ככלל, אני מאמין שהבחירה חשובה הרבה יותר מההתלהבות.
החלק שהיה לי קשה יותר הוא החלק שאחרי שאני מצידי כבר הגעתי לגמר החלטה, ודיברתי איתה על מה שאני מרגיש ורואה בקשר וכו', ובעצם חיכיתי שהיא תביע את הרצון שלה בזוגיות הזו.
התהליך הזה היה מאתגר, וגם אותו עברנו יחד - מתוך שיח פתוח. הקשבנו זל"ז, וניסינו לנווט יחד.
הבחירה שלי היתה ללכת לצידה בתהליך הזה על אף שהיא לא הביעה את הרצון שלה, ואני שמח שכך עשיתי.
אני לא אגיד שזו בחירה קלה, וגם לא אגיד שלא היו רגעים שפקפקתי בבחירה הזו וחשבתי להרים ידיים.
אבל ברוך ה' עברנו את התהליך הזה ואני שמח במקום שבו אנחנו נמצאים עכשיו.
לאחרונה שמעתי את הפסודקאסט של בן בן ברוך שמארח את הרב ליאור אנגלמן. שיחה ממש יפה ממליץ לשמוע.
כחלק מהשיחה, בן בן ברוך דיבר על כך שבגמר של המונדיאל, לפני 8 שנים, כשנבחרת ארגנטינה הפסידו בגמר אחרי גול בהארכה של נבחרת גרמניה, מסי הזיל כמה דמעות אבל לא בכה יותר.
לעומת זאת, כאשר מרדונה הפסיד בתחילת שנות ה90 במונדיאל בגמר, הוא בכה בכי תמרורים..
ומה הקשר לשידוכים?
שאלו את מסי, איך זה שאתה לא בוכה?? זה אירוע שיא. זה נראה כאילו זה משחק ליגה רגיל לפי התגובה שלך.
אז ענה כך - כאשר בחרתי להיות שחקן של כדורגל מקצועני אז קיבלתי את העובדה שיכול להיות שינוי קיצוני בחיי, עליות מאוד חדות וגדולות, ומצד שני, תהומות קשים ונפילות מטורפות. אז החלטת שאני צריך להיות מאוזן. לא לצאת מגדר הרגיל על כל נפילה או עלייה.
אז בנוגע לדייטים -
עד כמה אתם זהירים ומחכים להדרגה בקשרים ומכוונים את הציפיות?
עד כמה אתם נותנים לעצמכם לחוות את הרגע ואת העליות והירידות הפתאומיות?
אבל עם הבחור הנכון זה יתקלף ..
בעייני במינוס של רווקות מאוחרת זה שאתה יכול להיות הכי טהור בעולם
ואנרגיה או בחירות של אנשים אחרים . תרצה או לא הם גורמות לך למגננות... במודע לא מודע
ולכאב /פחד .
ואני אשתמש במילה גרנדיוזית למרות שזה גם יכול להיות קטן מיני טראומה .
הראש זוכר הרגש זוכר .. וכל בחור משאיר איתו רגש / חוויה .
אני רק מחכה לרגע הזה שהוא יגיע ויקח ממני דאגות ופחדים שלא שלי.
זה כמובן דורש גם ממני לאפשר בקיצור זה באמת מסע / קריעת ים סוף .
אני חושב שגם לצעירים זה יהיה טוב שיהיה הגנות.
הגנות שומרות עלינו. לפעמים שאין לאנשים הגנות אז הם נפגעים ואין בזה שום אידיאל.
בשורות טובות אמן!
בתחילת ההיכרות הציפיות לרוב גם כך לא בשמיים, אז אני לא מפחד מנפילה מגובה.
אם נוצר קשר, הנפילה )אם תבוא) תהיה כנראה כואבת יותר, אבל כבר נוצר משהו, יש סיכוי, ולכן שווה לנסות להסיר מגננות כמה שאפשר, כדי לאפשר לקשר הזה להתפתח.
כמובן, צריך להיות איזשהו דירוג. לא להתחיל מיד לבדוק לאיזה בית ר כדאי לשלוח את הבן שלנו המתוק, אבל בהחלט יש מקום לבנות תמונה בראש שהיא-היא, מה שגם יחזק בעצמו את הקשר.
האם אני יודע לעשות את זה נכון?
שאלה גדולה.
advfbנראה לי שבאמת עיקר העניין הוא להתחלת קשר, אבל גם אחרי שקשר מתקדם זה עדיין העיסוק.
חלק מעניין ההדרגה זה לא רק לא לקפוץ שלבים בטיל, אלא גם לדעת להתקדם ולא לעצור לגמרי, ולפעמים בקשר רציני יכולים להיות פנטזיות כאשר יש תקיעות בקשר. מתישהו תקיעות כזאת יכולה ליצור פנטזיות כאילו הכל טוב. אבל לא, צריך להתקדםםם
לפעמים הלב מרגיש משהו אחד והשכל מנמיך ציפיות כדי לא להתאכזב.
משתדלת לא לפתח ציפיות בתחילת כל קשר גם אם נראה שזה זה, אבל בסוף בתור בת אנוש כן מתאכזבת אם יש קשר משמעותי שנחתך מאיזושהי סיבה.
ואם כבר הזכרת את מסי, אני מחזיקה ממנו שלמרות שהוא אחד האנשים המפורסמים בתבל, הוא נשוי לחברת ילדות שלו כבר 18 שנה ולא מחליף בת זוג כמו גרביים.
זה פחות עניין של להוריד ציפיות או להגביר ציפיות.
אלא -
להתאים את הציפיות למציאות. המציאות שכרגע אני לא מכירה את הבחור ויש בו עוד צדדים שהוא יפתיע אותי בהם אם אני יכיר אותו.
כי אנשים הם עולם ומלואו, ואנשים הם מפתיעים, לטוב ולרע.
לכן הרבה פעמים פנטזיות שמנותקות מהמציאות עלולות לסתום את הסקרנות, וסקרנות זה בין הדברים הכי חשובים בהיכרות!
לכן, הצורך היחידי הוא להיות מציאותי. ובסדר אנחנו בני אדם אז כדאי לא להיות קשים לגבינו ביחס לכך.