וגם  לצחצח שיניים

להביא פליז

ועוד פליז- כדי להשאיל לה...

לא לשכוח את הארנק

לשים את הפל' על רועש- לפני הפגישה- שתשמע אם היא תתקשר.. ועל שקט!! בפגישה עצמה

לדאוג לה שיש לה איך לחזור הביתה

לדאוג לה באופן כללי (קר לך חם לך רע לך רעבה מתביישת וכולי)

כדאי להכין בראש כמה נושאי שיחה-

כמה אנקדוטות ממהלך היום שלך

כמה נק' כלליות על מהלך החיים שלך (שים לב- מה אתה לא רוצה ספר עכשיו- תשמור אצלך)

כמה שאלות עליה

תביא איתך הקשבה.

וקצת דיבוב- אם קשה לה לזרום...

אם אתה צריך עזרה להמליץ על מקומות לשבת בעיר פלונית- רק תגיד

להתקשר ביום למחרת ולא לחפף!! יש בנות שמאוד קשה להן הציפיה לצילצול...

להיות נחמד כמו שאתה!!

אם הוא לא עבד עבודה פיזית באותו יום, או שזה יום שרבי, מספיק דואורדורנט לריח טוב. לא?

עדיף לבוא רעננים ונקיים. לא רק בשביל העלמה

פשוט לא בטוח שחייב מקלחת. דואורדורנט וקפה חזק בשביל הרעננות. את יודעת, יש אנשים שלא אוהבים סתם להתקלח.

אגב, בקשר ליום המחרת, זה תמיד עניין אותי - למה עד למחרת? לא כדאי באותו לילה? (הרי נכתב פה על הציפייה.. אפשר לחסוך את זה) גם ככה בלילה יושנים, לא חושבים. אז למה זה מוסיף?

וקמים עם שיקול יותר צלול.

וגם, תן לה לנשום חצי יום, אך לא יותר

היות ולא חסרים בנים שלא ממש מתקלחים כל יום, ראוי שלפחות ביום של דייט יתקלחו...

למי שגר במערה באמצע שומקום

תהייה ראלי בנאדם, אם לא בשבילך אז בשבילה (זוגתך לעתיד)...

היא בטוח משקיעה הרבה יותר מסתם מקלחת.

.

זה יהיה בסדר להגיע ישר מהישיבה עם אותם בגדים? או להגיע עם בגדי שבת?

ולגבי האוכל - כדאי להזמין אותה בדייט הראשון, ואם כן אז למה? משהו קטן או ארוחה?

וכמה זמן הדייט אמור להיות?

ועד לאיפה ללוות אותה? עד לתחנה או עד לבית?

לגבי לבוש- תבוא איך שאתה רגיל להתלבש תמיד, בלי הצגות!

אוכל- לדעתי אין צורך לשבת לאכול בדייט ראשון (ואפילו לא בדייטים מתקדמים, אבל יש שיחלקו עלי..)

מספיק משו לנשנש, לדעתי, שתיה כמו שהמליצו זה מספיק..

שעה וחצי- שעתיים לדייט ראשון זה סבבה.. אל תעמוד עם סטופר כדי לבדוק אם עבר כבר מספיק זמן.. תזרום!

ללוות- עד התחנת אוטובוס זה מספיק, ואולי אפילו תחכה איתה עד שהאוטובוס יגיע..

המון בהצלחה!!

לדעתי זה גם תלוי בזרימה. 

פעם אחרי פגישה ראשונה עם מישהי, פגישה שלא ממש זרמה. ליוויתי אותה לתחנה, ואז חיכיתי איתה לאוטובוס (כמובן היא אמרה לא צריך, וחיכיתי בכל זאת) וזה היה ממש תקוע, כי עמדנו אחד ליד השניה ושתקנו, קצת לא נעים.

או עד הרציף בתחנה מרכזית ובטח שלא לחכות איתה עד שהאוטובוס יגיע,

זה ממש יכול להעיק, בדר"כ פוגשים שם מכרים ושכנים.

אני מעדיפה, שילוו אותי עד נקודה מסוימת ואז נפרד לנו לשלום.

אלא אם כן, נמצאים כבר אחרי כמה פגישות,זורם ואין לי בעיה עם זה..

אבל לא אחרי דייט ראשון!!!

בהצלחה! תתחדש!

לא לנסותת להיות מישהו שהוא לא אתה.

גם כי המטרה שהיא תכיר אותך באמת (אחרת מה הקצ')

וגם כי אם לא תהיה אתה- איך יהיה רגש??היא הרי לא נפגשת איתך באמת!!

בתקווה שזה לא סותר רגישות וטקט לא לפגוע

להתפלל...להתפלל....להתפלל

לפני הפגישה להכין רשימה של רעיונות על מה לדבר

ואפשר גם 3 דברים שחשובים לך בבבת הזוג

-בפגישה עצמה לתת לה' לנהל את הענינים ולהנות מהפגישה

אם תהיה עסוק בשיקולים וכו'

איזה סיכוי יש לרגש להופיע??

אבל אחרי הפגישה לשבת עם עצמך ולבדוק-

מה אתה מרגיש ומה אתה חושב על הפגישה

אם אין לך חוש הומור לבדיחות- אל תספר זה לא יוצא טוב

אתה אף פעם לא יודע מה מרשים באמת אנשים בדיטיים-

אני ממש ממש הופתעתי מדברים

גם מעצמי וגם מאחרים...

ובקבוק עם כוסות למצב שתהיו צמאים. (וכדי להרטיב את השפתיים...)

שתוכלו לנשנש לכם בנעימים..

אבל אם יהיה גשם-אכלת אותה! פחות כמה שקלים בארנק...

תפגשו ותקנו.

דוגרי?

עדיף לא להביא כלום מאשר כוסות חד"פ עם שתייה בדייט ראשון.

וממש לא במבה.

אם אתה רוצה להשקיע אתה יכול לאפות (כבר קרה לי) או לקנות מראש עוגיות שוות. 

אבל , לדעתי, זה פשוט הזוי לבוא עם מים או מיץ תפוזים + כוסות חד"פ.

גם זה קרה לי.

דווקא לי זה נראה נחמד, לא?

אל תפסול על פגישה אחת!

גם אתה לא תתנהג טבעי בפעם הראשונה, וגם לא תרצה שישפטו שאתה x על סמך היכרות של דייט אחד.

תן צ'אנס

ב"הצלחה רבה!!!!

בדיוק כמו שאתה לא חושף את עצמך לחלוטין בפגישה הראשונה - גם היא לא חושפת את עצמה לחלוטין.

לך תדע מה מסתתר באמת בתוך העטיפת מתנה הזאת שנקראת "מדויטת".

בחור יוצא לפגישה ראשונה

הוא שואל לפני זה על מה אני ידבר איתה?

אמרו לו על שלושה נושאים:

משפחה , אהבה, ופילוסופיה

הגיע הבחור לפגישה ומתחיל לדבר

הוא שואל את הבחורה את אוהבת את אבא שלך? היא עונה שאין לה אבא 

הוא ממשיך לנושא הבא את אוהבת לאכול דגים? היא עונה שלא

והוא עובר לנושא השלישי אם אבא שלך היה בחיים הוא היה אוהבת לאכול דגים?

.........................................

זה אומנם בדיחה אבל מה אתם מתכוונים שאתם אומרים להכין נושאי שיחה?????

אין צורך להיות מאולצים ולהציג את נושאי השיחה בצורה דרמטית,

אבל כן, לחשוב מראש על דברים שיכולים לעניין את שניכם ויכולים להוות נושא לשחיה מעניינת..

ולשלב את זה בצורה נעימה וזורמת..

ומנסיון- זה מונע הרבה שתיקות לא נעימות ושובר ת'קרח..

בהצלחה!!

בא לי לומר שניה משהו...אני בת... 

אז ככה לא צריך לבוא בבגדי שבת.. זה לא חג זה דייט....

מצד שני לא צריך להיראות כאילו עוד שניה היא שולחת אותך לעשות שיפוצים בכביש י-ם תל אביב...

צריך להיראות מכובד.. כלומר לא בגדים מלוכלכים/קרועים/בלויים..

פשוט בגדים רגילים שאתה הולך איתם ביום יום..

אני אישית שונאת סנדלים וגרביים... אבל שוב אם אתה הולך עם זה אז תלך!

מאוד מאוד חשוב!!

דייט ראשון אתה לא הולך להכיר את הכלה שלך! אתה הולך להכיר בנ"א!

אז גם עם בשניה הראשונה שאתה רואה אותה אתה אומר "וואווו ממש ממש לא!" -מכול מיני סיבות..

אל תתן לבחורה את התחושה הזאת!!!!

אז מה אם זה לא זה! אולי במשך הזמן דווקא תגיד " וואלה... אולי.." או שתמשיך להגיד שלא... אבל יש לצד השני רגשות אל תתן לה את התחושה שאת פשוט לא...

היה לי כבר דייטים שעשו לי את זה!!!ממש ממש לא נעים! ומבייש לאלה!

פשוט תגיד: "טוב אשתי היא לא... אבל אני כבר כאן... אולי אני אזכה ללמוד מהבחורה הזאת משהו שבישיבה אני לא זוכה ללמוד..." ותתפלא כמה דברים אפשר ללמוד מבנ"א אחד..  

אני במהלך כל הדייטים שלי (כיום נשואה) הגעתי עם החלטה להכיר בנ"א!!! לפני הכל, זה עושה את הפגישה ליותר נינוחה ומעניינת כי חושבים מה רוצים לדעת על הבנ"א ולא על האולי אישתי /בעלי לעתיד. ככה גם שולים שאלות יותרמעשיות ונהנים!!!  (מוזר אבל אכן כך!!!) אין מתיחות ויש יותר נינוחות. מה שמוביל בד"כ לפגישה שניה ושלישית שאז המתח גם ככה קטן ויש מקום לברור  עמוק יותר....

בהצלחה ובשורות טובות!!!

אהה , ועוד משהו תנסה לחשוב למה היא כן מתאימה ולא למה לא.....

לאיזה חבר אתה יכול לשדך אותה.. (בהמשך לשרון...)

תעשה הכל שיהיה טוב בפגישה

תהיה נעים הליכות עם הרגשה חיובית

ותשים ריח נעים ובגדים נקיים

והעיקר תזמין את הבחורה לשבת במקום סגור

ולא להסתובב בגינות צבוריות.

עליך לזכור שכמו שנאמר בספר "גברים ממאדים ונשים מנוגה", נשים שונות מגברים בתכלית השינוי. אל תצפה במהלך השיחה ובכלל, לשיחה עם "חבר", כי אשה בנויה אחרת, מדברת אחרת, חושבת אחרת. לכן, אם אשה יותר אסרטיבית, או חושבת בצורה קצת לא מוכרת לך, תבין שאולי זה חלק מהשוני, שינוי שהקב"ה עשה, כדי להפגיש גבר ואשה, בעיקר בדייט ראשון כשאין לך למה להשוות.

בדייטים בכלל, ובעיקר בדייט ראשון, יש סיכוי לרגעים של שתיקות מביכות משני הצדדים (הבחורה- אולי מביישנות, הבחור- מחוסר ניסיון). מצב בהחלט לא נעים, שבו כל אחד מסיט את מבטו לכיוון אחר ומצפה להמשך. לרגעים אלו כדאי שתכין: בדיחה שקשורה לדייטים, דבר תורה קצר ולא מדי מעמיק על פ"ש (יתכן שמרוב התרגשות היא לא תוכל להתעמק יותר מדי), משהו מעניין שקרה בישיבה וכד'.

ב ה צ ל ח ה !

ואל תשכח להתקשר לבחורה אם זה כן וכמובן אם זה לא, אני לא מבינה איך אין הכנה שיטתית לבחורים בעניין, בישיבות, מכינות וכו', כל כך הרבה עגמת נפש אפשר לחסוך עם הכנה נכונה. בהצלחה

ששמחתי מאוד לשמוע

אני זוכר שהיה לי בשמינית שיעור חלמי"ש.. 

ואם קר בחוץ (ותשאל את אחותך אם ממש קר או לא...) אז עדיף שתחשוב על מקום סגור.

בנים- תפתחו לבתי קפה! זה לא נורא! וזה סגור ונעים לחורף הקריר...

תציע איזה שתיה או עוגיות.. (אתה יכול גם להביא מהבית לא חייב לקנות)

ותהיה אתה.

בהצלחה!

קודם כול לא להתרגש יותר מידי ולא להגיע בציפייה גדולה..

כדאי שתשלם אם תהיו בבית קפה או משו כזה.

תבוא מאיר פנים ושמח תחייך תצחק =)

תיתן לה מקום ובמה כמו הקשבה, התעניינות, תשאל שאלות רלוונטיות עליה כמו עיסוק בחיים, תחביבים, שירות לאומי, משפחה וכו'. תהיה אתה תתנהג טבעי.

תשאל אותה לאיזה מקום היא רוצה ללכת, אם היא לא יודעת ולא אכפת לה תעזור להחליט.

רגישות וכבוד לבחורה חשובים מאוד כמו אחריות איך תגיע ותחזור הביתה, אם היא רעבה/ צמאה/ קר לה ועוד..

תהנה ואם צריך עוד משו יש לי ניסיון =)

מה שלומך, איך עבר עליך היום, למה דווקא חינוך מיוחד?

חבר שלי, קצת ציני כזה(והיום נשוי באושר)

שאל בחורה בפגישה ראשונה:

"מה את לומדת חינוך מיוחד או עבודה סוציאלית?"

והבחורה נעלבה עד עמקי נשמתה וענתה בבכי:

" אבל אני לומדת מנהל עסקים...."

סתם, לא יפה לצחוק על בחורות בוכיות.

למה לבכות??

זה מצחיק ונכון...

רוצה לעשות בחיים והוא עונה- עבודה סוציאלית?

מה אני עושה אז, כשהוא לקח לי ת'תפקיד?

איזה שאלות הוא יכול לשאול אותי?

חחח סתם נו...

ואני גם לא לומדת את אחד המקצועות החופרים האלה...

אז בסדר...

א', אחרי 2 דייטים - נראה לי די טובים - אני רוצה לומר תודה רבה על העצות, שנראה לי שמאוד הועילו לי.

ב', אשמח לעוד מספר עצות, בכל זאת - אין בישיבה שלנו שיעורים בנושא הזה:

1. לא יודע למה, אבל היה נראה לי שהמדוייטת שלי לא ממש מרוצה מהלבוש שלי, למרות שניסיתי להשקיע. יש עצות כלשהן?

2. למה כדאי להזמין אותה? פעמיים הזמנתי אותה לגלידה, ולא נראה לי שפעם שלישית גלידה...

3. איך לדעתכן אמור לעבוד הקשר הטלפוני? עד מתי אני אתקשר אליה? מתי גם היא ממתחיל להתקשר? וזה לא מקמצנות ח"ו, אלא מתוך חוסר נעימות, שאני מתקשר כל הזמן...

1. לא צריך להשקיע יותר מידי בלבוש.. תלביש מה שבד"כ אתה לובש בישיבה ביומיום.

לפעמים בנות אוהבות את הבגד הפשוט המתאים לך..

2. ברור שלא כל הזמן גלידה גם חורף וקר.. אפשר לפיצה, בית קפה..

לא חייבים כל הזמן להזמין לאוכל. לפעמים טוב לשבת בספסל בפארק ולטייל..

כך גם זה יכול לפתוח לשיחות יותר מעמיקות ופתוחות.

3. בד"כ בנות מעדיפות שהבנים מתקשרים לפחות בהתחלה הן צריכות לקבל ביטחון והרגשה טובה של התעניינות (בלי לחץ כמובן) קודם ואז יותר מאוחר הן גם יוזמות.. (תלוי באופי שלה) תמשיך להתקשר מספיק פעם אחת ליום בתור התחלה..

הודעות שאומרות "חשבתי עלייך"

שם מישהו שאתה יכול להתייעץ איתו (הגיון בריא).

1. בגד קרוע/מלוכלך לא מומלץ... תגיד לה שאחרי החתונה היא תקנה לך את הבגדים, טוב? <צ>

2. פיקניק זה ממש נחמד! לפרוס שמיכה על דשא יוצר אווירה ממש נחמדה, אפשר להביא עוגיות ושתייה.

חוצמזה שלא חייבים כל פעם שנפגשים ללכת לבתי קפה.

3. אני מניחה שיש בזה כללים אבל תלכו עם מה שמתאים לכם. בהתחלה בדר"כ הבחור מתקשר כל ערב ומגיע שלב שבו מרגישים יותר בנוח עם השיחות ואז זה כבר אחרת.

בהצלחה

אם אתה מתכוון לעשות מה שאחרים יכתבו לך פה... - איך נראה לך שהיא תוכל להבין מי אתה?

[וסלחו לי אם אני טועה... אבל חשבתי לתומי בשנים האחרונות שזו המטרה העיקרית שלשמה עושים דייטים, מתוך הבנה שמתוך היכרות אפשר להחליט אם האדם שלידך יהיה גם אשתך/אישך... טעיתי?]

בציבור שלנו בד"כ בנים לא נפגשים ומדברים עם בנות וממילא לא מכירים אותן, ולא יודעים מה הן מצפות ממנו. לכן שואלים פה, בשביל לבדוק מה הן מצפות.

הרי עצות תמיד טוב לשמוע!

ובטוחני שהוא יתרגם אותם לפי אישיותו ויתאים אותם אליו...

הבחור דיבר עם חבר אחר שמתחתן שבוע הבא וביקש ממנו עצות לדייטים.

כמה ימים אחר כך ראיתי אותו יוצא מהישיבה ו-נראה(ומריח) שונה מבד"כ.

נו, שוין.

אבל אחר שהוא חזר קיבלתי דו"ח מצא על איך היה הדייט, מי אמר/ה מה ומי עשתה מה, ומתברר שהבחור התנהג בצורה הכי לא טבעית והכי לא "נורמלית" שיש. וכל זה בגלל שאותו חבר משותף "נתן לו טיפים איך להתנהג בדייט, כשיש בחורה לידך"..

הרי אם הבנאדם לא מכיר צורת בחורה, הטיפים לא יעזרו לו כדי להתנהג בצורה נורמלית, רק יזכירו לו כל הזמן שהוא חייב להתנהג לפי מסגרת מסוים שמשה רבינו העביר לו מהר סיני.

בעיסוק והזמינות של הבעל, בדינמיקה הזוגית, בעומס החיים והמשפחה (גילאי הילדים, כמה ילדים). 

אם הבעל הוא זה שאחראי על ארגון הילדים בבוקר, להעיר, להלביש, אוכל, לפזר למוסדות חינוך - פחות זמינות ופנאי לפנק בבוקר במיטה עם אלפחורס את האישה האהובה…

זה עניין של סדרי עדיפויות

לשים אלפחורס ליד הכרית עם פתק זו פעולה של פחות מ5 דק

זה דברים קטנים שעושים שינוי גדול בדינמיקה הזוגית

וההפך אם מכינים ארוחת בוקר לילדים אפשר להכין צלחת נוספת לאישה/ להזמין ארוחת בוקר עם שליח

זה עניין של מה חשוב

אם נהיה אובייקטיבים לאדם שאין זמן גם לא יהיה לו זמן להיות בפון או להתכתב עם אנשים או לעשות דברים שהוא אוהב ורובנו עושים את הדברים הנ"ל

אז שזוגיות זה דבר מספיק חשוב אפשר למצוא זמן למחוות יום יומיות של 5 דק

והקב"ה ידאג שתקבלי מישהו כזה.

את מתחתנת עם אדם, פרטנר, שרוצה לעשות לך טוב ואת לו.
 

להתחתן עם האחד המושלם שבדיוק נותן לך את החיזור המדויק שאת רוצה - אין כזה כנראה.

הסוד הוא תקשורת.

ולא רק בחיזור, בכל ציפיה מסוימת שיש לכם מבן/בת הזוג.

המטרה היא לא חיפוש אחרי שלמות, וגם לא מה שהכי קרוב לשלמות.

המטרה היא אדם שאפשר לתקשר איתו בצורה בריאה, שהוא קולט, שהוא רוצה שיהיה לכם טוב וששניכם מוכנים לעבוד על זה.

רוצה פרחים כל שישי? אפשר להגיד.

גם מתנה, אפילו איזו מתנה ספציפית.

זה לא גורע מאפקט החיזור.

וללמוד עוד לפני החתונה - לא לצפות מאף אחד להבין ללא מילים, בן/בת זוג לא אמור לקרוא מחשבות ולא הבעות פנים עמומות.
 

וזה לא קשור למידות טובות, מכירה אנשים מהממים שלא קולטים את הצורך המדויק של האישה ולא את שפת האהבה שלה.

תקשורת טובה זה הנתון הכי חשוב להצלחה בזוגיות. 

רוצה לענות לך על כמה דברים

חשוב שתביני לא היינו נשואים דקה וחצי

זו זוגיות שנבנתה במשך שנים..כלומר לא התחתנו וישר הכל היה מושלם התחתנו עם הרבה אהבה ורצון להטיב אחד לשניה אבל כמו כל זוג עבדנו על הזוגיות דיברנו הרבה למדנו אחד את השני הסברתי לו בדיוק מה משמח אותי ומה פחות מדבר אלי ולאט לאט הוא הבין איך אני מרגישה אהובה ומחוזרת ומתוך זה שגבר אוהב אישה והוא רוצה לעשות אותה מאושרת אז הוא יעשה את הדברים שהיא הסבירה לו שמשמחים אותה

.אני חושבת כמו שרשמו לך מידות טובות זה הבסיס להכל..זה דבר שאני יכולה להעיד עליו היה לו מידות של בנאדם 1 לדור היינו נשואים כמעט עשור ואני יכולה לספור על יד אחת את מספר הפעמים שראיתי אותו כועס אז תחפשי גבר עם מידות טובות ורגוע

לגבי דייטים אני באמת מאמינה בתחושה פנימית אני יכולה לומר לך שבשניה שראיתי את בעלי ידעתי שהוא יהיה בעלי לא חושבת שכשתרגישי מחוזרת תרגישי שזה גובל באובסיסיביות ההיפך את תרגישי אהובה ושמישהו דואג ואוהב אותך

וגם בדייטים בעיני אפשר לראות הרבה..הוא דואג לבדוק אם הגעת הביתה. מציע לך לשתות/ מביא איתו משהו לפגישה/ יוזם/ בפגישות מתקדמות מביא פרחים או פינוק קטן

אבל זה דברים שעם אדם טוב ניתן גם לבנות יחד

מאחלת לך מכל הלב שתמצאי את שאהבה נפשך

לא מרגש אותי כל המחמאות שטויות

תן לי כנות עדינות יציבות זהו

עדיף צעד צעד מאשר שחור לבן מוגזם

בנוגע ליציבות, זה שונה. גבר יכול להיות אחלה בכללי גם אם הוא לא הכי משרה יציבות, וכמובן זו תכונה, לא מעשה ספציפי. אבל גבר שעושה גוסטינג זה מעשה נלוז. (גם אישה כמובן.)

תדבר איתה על זה על החששות שלך ועל הרצונות שלך ברגע שהכל יהיה על השולחן אז אפשר יהיה ליצצור קשר בינכן שהוא עמוק יותר גם בתקופה הזו

היא כן ואת לא ?

לשמוח בשבילה ולבקש את אותו אור שימלא את החיים שלך.  התחושה שאת מרגישה עכשיו זה בערך משהו כמו "לה יש ולי אין ואני מקנאת בה" (ואז גם עושה עבודה שכלית של לא רוצה לקנא בה)

ואני מציע משהו אחר

איזה כיף להם, אני רוצה גם. יש כזה בעולם, ואם יש כזה בעולם אז גם אני יכול/ה להשיג אותו.

פחות קרוב. לשמוח בשביל חברה שלך אפילו שזה לא קל לך.

אין על מה להתבייש. הרגשות שלך לא אומרות שאת לא שמחה בשביל החברה שלך.

להיפך, דווקא בגלל שאת כל כך שמחה בשבילה זה לוחץ לך על כפתור ה"מה איתי?". זרה לא היתה גורמת לך להרגיש כך.

שאתה מרגיש שאתה יותר מדי משקיע וזה לא הדדי. אני טועה?

לא יצא לצאת עם בחורה שאחרי דייט שני שלישי הבחורה מעצמה שלחה הודעה בלי ששלחתי לה.

אולי אני המוזר?

אבל בזמנו, בטח שהיה תקשורת דו כיוונית גם מבחינת יוזמה. וכשאין, זה לגמרי חשוד בתור היא לא מתלהבת אבל "עושה מה שצריך".

יש הבדל ממש גדול בין התרבות כיום של הודעות וואטסאפ

לבין הודעות בש.א בפורום או סמס

אני יוצא כמה שנים ב"ה ולא יודע איך זה אצל בנות..

אחרי 3-4 דייטים, אז אפשר לעשות סוג של שיחת חתך (לא כמו בצבא, אבל יש קווים מקבילים ;) ) שבה בהם עושים תיאום ציפיות.

קודם כל אתה משתף איך אתה מרגיש ביחס לקשר ואז - 

איך את מרגישה ביחס לקשר?

במידה והכל טוב, אז שואל -

איך מפה ממשיכים?

ולאו דווקא שהיא תענה תשובות ברורות, אלא שניכם בונים את זה ביחד.

בגלל שבכל זאת מדובר במישהי מסוג בת, ובקשר קשר שמכוון להקמת בית בישראל, זה קצת שונה מתיאום ציפיות במערכות יחסים אחרות, וגם על זה כדאי לתת את הדעת. 

אני מאמינה שהבסיס לזוגיות תקינה זה תקשורת תקינה.

מפריע לך שהיא לא יוזמת?

תגיד לה את זה.

מצפה שגם היא תתקשר\תשלח הודעה מיוזמתה - תגיד לה את זה.

סביר להניח שיש לכם ציפיות שונות, עמדות שונות על המקום בקשר.

צריך לנהל את השיחה הזאת בחכמה, לא כביקורת על איך שהיא היתה עד כה, אלא -

עד כה היה לי טוב וחיובי, ואני רוצה לקדם את הקשר הזה עוד קצת - ומתוך המקום הזה לדבר. לבדוק אם גם היא נמצאת במקום הזה בכלל, אם גם היא רוצה להצמיח את הקשר, ולבדוק איך כל אחד מכם יכול לעשות את זה.

בהצלחה!

זה לא בהכרח מה שיקרה בפועל כמובן.

אם 5-6 פגישות, אז אם זה לא עולה בראשונה, גג בשניה- לא הייתי ממשיכה.

אם 3-4 חודשים- הייתי מחכה שבועיים- שלושה, עם 2-3 פגישות בשבוע

אם שנה- הייתי מחכה חודש-חודשיים.

תחשוב על עצמך איך אתה מרגיש כשאתה חושב על להיפגש איתה. משהו מעיק לך? טוב לך?

אם היית צריך להיות איתה עכשיו יום שלם. כמה מהר היית ממצה את העניין?

אתה מסוגל להיפתח איתה ולשתף אותה בדברים אישיים? רוצה בזה?

הייתי מעביר איתה יום שלם כי היא מעניינת, יש לה אנרגיות, ונחמד איתה סה"כ. מה שבטוח לא מעיק.

לגבי פתיחות אני פתוח עם הרבה אנשים, אז לא מרגיש שזה משהו מיוחד לספר לה דברים אישיים

אם תוך כמה מפגשים לא מתפתח משהו אחר, ביי.

מבחינת מראה, אתה מתחבר אליה? משהו מפריע?

יש משיכה כלשהי גם אם קטנה? 

דברתם על איפה עומד הקשר? אתה יודע איך היא מרגישה?

לנסות להגיע לקומה הבאה..

יותר לשתף לעומק וברגש.. לספר גם על חולשות, התלבטויות בעבר ובהווה..

וגם להביא אנרגיה אחרת ביניכם..

לאסוף אותה. /ללוות לתחנה

לשאול  אותה מה יעשה לה טוב ויפתח אותה יותר..

להחמיא (ברמה המתאימה)

לארגן פקל/מבשלים יחד משהו שאוהבת. וכו'

דבר זה יכול לאט לאט לפתח את הרגש.

בנוסף, ליצור מפגשים חוויתיים יחד ולא רק ישיבה וכד', אלא ממש דייטים חווייתיים,

לשוחח על חלומות, שאיפות,

וגם על קשיים או כאבים,

זה יכול יותר לחבר.

ובתוך הפגישה עצמה - להיות רק בה.

לא לנסות לחשוב ולנתח תוך כדי הפגישה,

אלא לשהות

להיות ברגע

בנוכחות

ולאחר ובין לבין הפגישה אפשר לחשוב על כך בצורה תחומה ומסודרת.

וגם לא למהר ולרוץ לשום מקום מחד

ומאידך לא סתם "למרוח" אם מבינים בוודאות שלמה שזה לא זה (באופן כללי, לא כהתבטאות לכאן או לכאן על המקרה הספציפי כמובן).

אבל כן, נתינת הזמן גם היא חשובה

והמקום ללב להיפתח

בטח אם יש לו או היו לו מחסומים או כוויות מהעבר

בטח אם הוא נפגע ורוצה לשמור על עצמו חזק

וגם אם לא - עצם הזמן, ההיכרות, העמקת ההיכרות, היצירה של התנאים להשביל להרגיש יציבות בתוך הקשר, רגש בתוך הקשר, ביטחון בתוך הקשר, שייכות בתוך הקשר - אלו דברים שבונים ונבנים ולא באים ב"פוף".

וכמובן הרבה תפילה לקב"ה שיכוון אותך גם תוך כדי וגם בכלל להחלטות הכי נכונות וטובות.

המון ברכה והצלחה ב"ה

דיברתי על נושאים יותר אישיים?

התקדמתם קצת בשיח?

אבל אצלי במבחן התוצאה זה לא עבד כך..

היו בנות שפגשתי והתפתח רגש מהר..

אבל כשפגשתי את אשתי, במשך חודש וחצי זה היה כמו שתיארת.

נעים, נחמד, מעניין וכו', אבל ללא התפתחות של רגשות.

בשלב הזה שנינו המשכנו, רק מפני שלא מצאנו סיבה מספיק טובה להפסיק.

אחרי חודש וחצי החלטנו שאנחנו הולכים לסדנא אצל מישהי שתעזור לנו לפתח את הרגשות.

שבועיים לאחר הסדנא כבר התארסנו (עם הרבה רגש אחד אל השניה).

מה עוזר לייצר רגש מאפס?

לי זה תמיד היה נראה שזה או שיש רגש או שאין. אי אפשר לייצר רגש.

נפגשתי עם אחת 10 פעמים, ועדיין לא היה שום רגש, למרות ששאר הדברים התאימו. שאלתי איזו יועצת בתחום מה לעשות, היא אמרה שאם רגש לא התפתח אחרי זמן כזה, כנראה גם שלא יתפתח ואין טעם להמשיך.

אם אין רגש, כנראה שגם אין משיכה, לא?

נניח שפיתחת רגש כלפיה, מה עם המשיכה? זה גם יכול להתפתח?

ובכלל, כמה זמן מחזיק הרגש שפיתחתם בסדנא? זו מניפולציה שצריך לתחזק כל כמה זמן?

כרגע מה שעולה לי לראש:

עשיית מעשים למען האחר,

חשיפה של נושאים רגישים,

צבירת חווייות משותפות

ויש כמובן עוד..

הסדנא מתחילה בהיכרות,

היא מנסה לאתר את חסם הרגש בקשר, ולתת כלים לזוג להתגבר על החסם.

כשהיא מזהה דפוסים לא טובים, היא גם יכולה לעזור לזוג להיפרד.

אני הגעתי אליה עם 2 בנות.

עם הראשונה הרגש היה לא הדדי (היא הייתה עם רגשות ואני לא).

היא הצליחה לשבור לי מחסום, התפתח לי רגש אבל הוא לא היה יציב.

בהמשך,יחד איתה הבנתי שבת-הזוג 'חונקת' אותי, והיא עזרה לי להיפרד ממנה (כי בת הזוג לחצה עליי להמשיך וזה לא היה לי פשוט).

עם אשתי,

היא נתנה לנו כלים שעזרו לנו להיחשף יותר זה בפני זו.

וגם המליצה לנו לצאת לטייל, להצטלם יחד ולצבור חוויות משותפות.

לגבי אי התפתחות רגש לאחר כ-10 פגישות.

אני מסכים שזה כנראה לא יקרה מעצמו, אבל מניסיון אישי זה יכול לקרות עם עזרה (כפי שהיה אצלנו).

לגבי משיכה, אם אין משהו שממש גורם לדחיה, אז זה יכול לקרות.

אצלנו המשיכה התפתחה יחד עם הרגש.

לגבי כמה זמן זה מחזיק מעמד..

עם הראשונה, זה אכן לא היה יציב.

עם אשתי זה מחזיק כבר כמה שנים ללא צורך בעזרה מאז.

רגש לא מחזיק אם יש שגרה יומיומית שוחקת, אז מדי פעם יוצאים לדייטים, טיולים, חופשות וכד'.

(כל זוג עם מה שטוב לו והתדירות שהוא צריך) 

מה שעולה מכאן שעבדתם על חסימה רגשית. זאת אומרת, הרגש הפוטנציאלי קיים רק שהוא חסום ולכן לא מופיע בפועל.

אבל ייתכן שבאמת אין שום רגש וזה לא עניין של חסימה. צריך פשוט לעבוד בהנחה שיש חסימה רגשית, ואם זה לא עזר אז כנראה שאין שום רגש פוטנציאלי.

הבנתי נכון?

רק אחדד שאם יש התאמה שכלית, *הערכה הדדית, דיבור נעים ואין דחיה מבחינת הנראות.

אז הסבירות לחסם רגשי היא מאד מאד גבוהה.

*לגבי הראשונה שהזכרתי לעיל, לקראת סוף הקשר היא אמרה לי שהיא מרגישה שאני לא מספיק מעריך אותה, עד אז לא שמתי-לב לזה, אבל כשהיא אמרה את זה פתאום הבנתי שזה נכון..

שווה להתייעץ עם איש מקצוע.

זה נשמע לי שאלה שיא הטריוויאלית.

ואולי איש מקצוע זה יהיה מאמן לחתונה.. איזה אנשי מקצוע עוסקים בזה?

@איזו

ויש מגוון עצום של אנשי מקצוע.

וצריך למצוא את הסוג והאדם המתאים לאירוע.

באופן אישי, נעזרתי באנשי מקצוע שונים לדברים שונים. לי חשוב ניסיון החיים של האדם, וגם סוג ההכשרה.

לא דומה בעיניי אדם שעשה קורס של חודשיים אצל מאמן אחר ומגדיר את עצמו כמאמן לחתונה ועוסק בזה שנה, לבין אחרים שלמדו טיפול בצורה רצינית יותר במסגרות אחרות, ועוסקים בזה מספר דו ספרתי של שנים.

יש היום המון גישות טיפוליות. יצא לי ללכת לאנשי מקצוע, להשקיע זמן וכסף, ולא התאים לי. יצא לי ללכת לאנשי מקצוע אחרים, שמאוד עזרו לי. מצאתי שהגישה של האחרים דיברה אליי הרבה יותר מהראשונים, שלא היתה לי מועילה. 

בעיני שווה להשקיע זמן ומאמץ למצוא אדם שיוכל לעזור לך, במיוחד אם מדובר במשהו שיש בו דפוס חוזר. אפשר לפתח מיומנויות וכלים, שלענ"ד יסייעו גם בחלק הבא של המסע הזה.

אורך ההכשרה ושנות הניסיון לאו דווקא מעידים על התאמה ואיכות,

וזה נכון לכל דבר ועניין..

לגבי טיפול, הפרמטרים החשובים הם התאמה בהשקפת עולם וחיבור בין-אישי.

לא הייתי ממליץ להכליל

האם אתה יכול להכיר בחורות נוספות בקלות ? כאלה שסיכוי סביר שתהיה התלהבות כמו שהיתה לך כבר.

אם כן, אז כנראה עדיף לך להמשיך הלאה.

אם לא, אז שווה לבדוק לעומק אם יש משהו לעשות כדי להתניע את הקליק. ברוב המקרים יש מה להתניע.

הרי אם זו היתה הבחורה היחידה בעולם, היית מתנהג אחרת. זה על אותו סרגל.

החלק הקריטי הוא שאין לך משהו שאתה לא אוהב אצלה וזה רק נייטרלי כזה. כל עוד נייטרלי אז הכל פתוח ולפעמים גם משתלם יותר,

כמו תבשיל טוב על אש נמוכה.

בהצלחה.

כשמגיעים הכי למטה -משם אפשר רק לעלות...  

אחי היקר!

לכל אחד יש סיכוי! 

חזק ואחוז עצמך!

כוון עצמך אל מי שאמר - והיה העולם!
בסך הכל הוא יכול והוא בטוח דאג לך כבר...

רק עוד קצת סבלנות...

הישועה כבר מעבר לפינה...

אתה יודע כמה פעמים גיליתי שיש תחתית יותר עמוקה ממה שהייתי?

וברצינות:

התחתית היא לא מציאות אובייקטיבית, של נקודה ספציפית שממנה אפשר רק לעלות.

לרוב בן-אדם יתחיל לעלות, בנקודה שהוא יבין ויפנים שהוא האחראי הבלעדי על האושר שלו ולא לתלות את האושר שלו בגורמים אחרים (כמו מציאת בת-זוג).

בונוס, כשזה יקרה הוא גם ימצא מישהי שמתאימה לאדם מאושר ולא מישהי שמתאימה לאדם מיואש.

תראה, כל כך הרבה שמרימים את ידיהם, עד שזה נראה כמו מוראלים בסניף😉

תהיה חזק בויה. שוק השידוכים קשוח מאוד אבל היעד הנכסף שווה את כל הסבל בדרך.

עוד כמה הרמות והורדות ידיים ותזכה להרים למישהי יד ולהשחיל בה טבעת

אני לא מחפש עזרה, תמיכה או עצה כאן. אני פשוט רוצה להבין איך אפשר להשתיק את הקול הקטן והמכאיב שעדיין מנסה וללמוד להמשיך בחיים בלי תקווה בכלל.

לא יודע למה אלוהים ברא ככה את העולם ולמה כל כך כואב, אבל עד שלא תפצח את זה אתה תגלה שאי אפשר להשתיק את הקול הזה, חרף הבזיונות והכאב. עד שלא תעז ללמוד את חוקי המשחק - החוקיות האכזרית של העולם תמשיך לטגן אותך.

"ודווקא כשרואים את האופק הלב נשבר מן המרחק

כאן לומדים איך לאהוב את זה

ואני עובד בזה

עד שהפחד בי יצחק"

כתב את זה רותם בר אור, אדם שהחיים כנראה פירקו לו את הצורה והוא לומד מחדש את חוקי המשחק

Short קצר ויפה שלו בנושא:

בהצלחה!

אם הציפיות מעמיסות מדי עדיף לוותר עליהן. 

וזה סוג של אתחול. אח"כ מפתחים תקווה טובה עם איזון נכון.

גם לקוות וגם לאזן את זה עם עומסים

ציפיות למשו גבוה יכולים להפריע, אבל זה לא חייב להעסיק אותנו 

אין מצב שאתה מרים ידיים אחי!!

אם אין לך דאודורנט טוב..

אתה לא מרים ידיים, אחי!!

בגללכם הייתי צריך לכתוב את הבדיחה המטופשת הזו.

הכרת הטוב.
להעריך את הקיים.
לא לקחת אותו כמובן מאליו.

עכשיו, יש לך 2 דרכים.
הדרך הארוכה 
תצטרך להגיע לכזו תחתית,
שגם אם תראה פרח ברחוב או תעשה הליכה קצרה בפארק ביום עם שמש טובה,
 הדופמין שלך, התחושה הנעימה, הריגוש,  יעלה כמו שחקן כדורגל שמבקיע גול בדקה 90 מול 50,000 צופים.

או הדרך הקצרה
זה שתתחיל ממחר בבוקר, שינוי בסיסי, סיבוב פרסה, בעזרת צעדים קטנים מאוד,
על מנת שתהיה מאושר ושמח בחלקך, גם במצב הקיים. וברור שזה אפשרי כי מיליונים בעולם עוברים ועושים את זה.

עכשיו למשהו יותר מעשי.
תעשה ניסוי.
נניח אתה בתקופה שאתה לא שולט במחשבות ומרגיש ריקנות. אין לך חשק לכלום. 
תתקין אפלקציה עם מד צעדים.

תתחיל לשים לב כמה אתה זז כל יום.
אם למשל אתה  זז 5000 צעדים ביום ועדיין רצות מחשבות לא נעימות,
אז תנסה לזוז 10,000.
ואם זה לא מספיק אז 25,000 צעדים ביום. פשוט תתחיל ללכת עם מוסיקה נעימה או פודקאסט שמדבר על נושא קליל מאוד.

דבר אחד בטוח :
כשעייפים  ממאמץ בריא במהלך היום, אז  בסוף היום, אין זמן לחשוב על הרמת ידיים נפשית,
פשוט רוצים לנוח בכיף והכל רגוע מאוד.  זה מדע בסיסי ופשוט. 
לאנשים עסוקים אין זמן למחשבות האלה.
אין לך במה להתעסק ? תמצא משימות קטנות ופשוטות שלא דורשות מאמץ מחשבתי ותסיים אותם.

למה חשוב שתעשה השתדלות ללמוד את הדרך הקצרה ?
כי גם אחרי  שתמצא זוגיות יש אתגרים חדשים שגורמים לבן אדם להתעייף וצריך ללמוד איך להתמודד טוב יותר בתקופות האלה.
עדיף כמה שיותר מוקדם.

בהצלחה.

גם רעב נובע מפעילות מוחית בעקבות מחסור באוכל. אחרת היינו שוכחים לאכול...

זה לא מוריד מחשיבות וחווית האכילה

התאהבות היא טובה וחשובה, בלעדיה היינו בודדים ומרוחקים.. זה מוסיף רגש וחיבור לאדם שאליו אנו רוצים להתקרב. 

התאהבות אבל היא דינמית, שיכולה להתעורר בשלבים שונים בקשר והיכרות.

 כנראה שלרוב היא לא תתעורר בדייט ראשון בו אנו יותר לחוצים ובוחנים אחד את השני. לכן כדאי לתת לזה קצת זמן ולראות אם מתפתח משהו 

כי בהקשר הזה העולם מתווך לנו דרך הפרשנות שלנו. אין פה עניין אובייקטיבי של אמת או שקר. יש מישהו שיהיה לך חיבור טבעי אליו ולמישהי אחרת לא יהיה, ולהיפך.

בנוסף לכך, המצע שעליו אנחנו מתנהלים זה המוח שלנו, נרצה או לא. אם למישהו יש לדוג' חסימה כלשהי, הוא לא יכול להגיד לעצמו "תתעלם ממנה, זו רק פרשנות שלך למציאות" וזה יפתר, כי המוח שלו מתנהל לפי החסימה גם בלי שירצה. ואפילו אם הוא כל הזמן יקדיש תשומת לב ויבדוק אם הוא מתנהל לפי החסימה או לפי מה שנכון, זה עדיין לא ישנה את המבנה הפיזיולגי שנוצר במוח שלו שיוצר את החסימה, וזה ישפיע על הרצון שלו. צריך "לחווט" מחדש את המוח.. ועם עבודה זה אפשרי. רק צריך קצת ללמוד איך המוח עובד כדי לעשות את זה בצורה הכי מהירה יעילה.

ולעצם העניין- חיבור יכול להיות טבעי ומיידי אבל גם יכול להיבנות עם הזמן. אם חושבים שזה חייב להיות כבר בהתחלה יכולה להיווצר במוח חסימה שתמנע מהחיבור לקרות גם בקשר שהוא כן היה יכול לקרות בו.

וגם יאוש יוצר דפוסים לא טובים במוח.. אז כדאי נסות לחשוב טוב

אהבה אמיתית זה דבר שנבנה עם הזמן והנתינה והקבלה וכל מה שזוג חווים

אבל את כל זה אין מספיק בהתחלה

וזה קשה או אפילו בלתי אפשרי לעבור את כל הדרך הזאת עד לשם בלי שיש לך כלום שמניע אותך

אז לכן הקב"ה ברא לנו את ההורמונים...שיתנו לנו את הכוחות בדרך להגיע לאהבה אמיתית

לגבי התהיה - אפשר לדמות את זה למצת ברכב. 

כדי שהרכב יתניע זה ניצוץ קטן שידלק ויפעיל את כל המערכת.

הניצוץ הזה הוא ההתאהבות.

זאת אולי תחושה שיטחית בתחילת קשר

אך בקשר יציב, וק"ו קשר ממוסד, התאבהות יכולה להיות ביטוי לאהבת אמת כלפי בן/בת הזוג.