שלום! 
אם מישהו עבר משבר נפשי שחלף וכעת עם כדורים ועובד ב"ה ולומד הן תורה והן לימודים. 
יש לכם מושג איך למצוא אחת מתאימה בשבילו. איך עושים את זה?

אולי היא כמוהו אבל איך הם יכירו ביניהם?

דרך חברים, שדכנים, משפחה וכו..

עם הסתייגות אחת-

שאלו שיכירו בינכם צריכים להיות כאלה שאתה סומך עליהם ושתוכל לספר להם על עצמך ושאכן ידעו להתמודד עם הדברים נכונה...

ולא חסר בנות מקסימות שתוכלנה להתאים..

הרבה הצלחה!

למה אמורה להיות בעיה?

זה נשמע פשוט 

אבל זה משבר שעבר, אז למה שהבחורה לא תרצה?

כנראה גם זה שעבר את זה צריך להפנים שזה משבר שעבר.תודה רבה

הוא אדם רגיל עכשיו.

יש גם הוראות רבנים מפורשות שלא לספר מיד, אלא בשלב בקשר שיש אובייקטיביות.

כתבתי פה פעם, שמהכירותי כמה מקרים, אנשים שעוברים משבר נפשי, יוצאים אנשים מודעים לעצמם ולכוחות הנפש שבהם, ובסה"כ הרבה יותר טובים.

אם הייתי יוצא עם מישהי, ואחרי חודש היא היתה מספרת לי דבר כזה, הייתי נפרד ממנה באותו הרגע בגלל שאני לא יכול לסמוך עליה. 

זה לא דבר ששומרים בסוד, וחובה לספר אותו כמה שיותר מוקדם. לדעתי, מי שמציע כבר צריך לספר עוד לפני הפגישה הראשונה. 

לגבי כוחות מחודשים ומודעות עצמית, הכל אולי נכון. אני לא פסיכאטר ואני לא יודע. אבל אני חושב שלכל אדם מגיע להחליט בעצמו אם הוא מוכן לזה או לא, ולהסתיר ממישהו דבר כזה, זה בעיני פסול. 

לכל אדם יש חסרונות, ואין צורך לחשוף אותם מיד כי זה מרתיע, כמו עוד דברים שלא מראים מיד.

חוץ מזה, קולה כתבה יפה 

                             V

אבל אני חושב שיש לאפשר לאנשים להחליט בעצמם מה מפריע להם ומה לא. 

אני לא חושב שיש למישהו זכות להחליט בשביל מישהו אחר מה הוא צריך לדעת ומה לא לפני שהוא יוצא עם בחורה. 

אם היו מסתירים ממני משהו שמראש לא הייתי פוסל עליו, הייתי פוסל על עצם ההסתרה. 

עם דברים כאלה, אני אפילו לא מתעסק ולא שואל אפילו מה היתה ההווה אמינא שבגללה לא סיפרו לי. 

אם מישהו רוצה להיות בקשר שמבוסס על הסתרה של דברים, שיבושם לו. הרבה אושר אני לא צופה לקשר מהסוג הזה. 

אני יוצא מנקודת הנחה שכל מי שמספיק בוגר כדי להתחתן, גם מספיק בוגר לעשות את השיקולים שלו כאשר כל הנתונים הרלבנטים ידועים לו. 

בעזהי"ת.

פעם מישהו שיצאתי איתו סיפר לי שהיה לו איזה קטע, משהו ממש בקטנה.

הוא סיפר את זה בפגישה שנייה. וכלכך הערכתי אותו על זה!!!!

[נכון, התלבטתי על העניין, ובדקתי ושאלתי וחקרתי. אז מה? זכותי המלאה לדעת לאן אני נכנסת.]

וגם האדם הכי בוגר, לא חף מרושם ראשוני, וכל אחד יכול להיבהל שלא בצדק

בעזהי"ת.

פגישה שנייה זו אכן לא פגישה ראשונה,

אבל הוא לא סיפר לי שהוא על כדורים, אלא על משהו קטן..

אז זה הגיוני. אבל אם הוא היה מספר לי על כדורים?? הייתי חותכת. [א. כי כדורים זה מעבר ליכולת שלי. ב. כי מה אתה מסתיר את זה?! יש דברים שצריך לדעת, ובהתחלה. זה כמו שתסתיר באיזה ישיבה הוא למד, כי הבחורה גושניקית ולא רוצה לצאת עם מישהו חסיד. אוקי?]

אבל הוא לוקח כדורים, את בטוח היית מסתכלת על זה אחרת. בדיוק את האובייקטיביות הזאת 
מנסים לשמר כשלא מספרים מיד.

חוץ מזה, אין דבר כזה "גושניקית"  כמו שאין דבר כזה "הרהמורניקית"... 

בעזהי"ת.

והרזומה שלי יכול להעיד על זה.

זה סוג של מניפולציה רגשית מה שאתה מתאר פה, אתה יודע?

בעעע

ובטח שיש דבר כזה גושניקית.

בוא למגדל עוז...

מה את מציעה לאדם כזה?

מה הדרך שלו להתחתן?

אם אוטומטית כל בת הייתה נרתעת...

אבל להסתיר זה לא פיתרון וזה לא דבר ראוי. 

כי כל אדם נורמטיבי היה נרתע מזה אם היו אומרים לו לפני..

במיוחד כשבכלל לא מכירים את הבנאדם..

ולספר את זה בשלב הנכון, יכול אולי 'למזער נזקים'...

בעזהי"ת.

יש בעיות? פותרים אותן. לא עוצמים עיניים.

קטונתי מלמצוא פתרון. אולי מישהי שלא אכפת לה? שמסוגלת להכיל?

אולי מישהי שגם על כדורים?

לוידעת.

אבל גם לא לתלות שלט בראשי חוצות...

אלא לחכות לשלב יותר מכיל בקשר..

כשיש סיכוי שהבחורה לא תברח כל עוד נפשה בה...

זה ניראה לי קצת לא פאר לחכות עד שהקשר יבוסס קצת ואז להנחית את זה..

תחשבו מה קורה כשומעים על זה הולכים ומחפשים מה זה אומר הבעיה הזאת במה היא מתבטא כמה זה עבר או לא עבר היא תורשתית  וכד'

ועכשיו מה יקרה אם אחרי הברור יתברר שלא שייך להמשיך ככה / לא שייך לי לנהל בכזה מצב בית...

אז מה עכשיו?הרסתם גם את עצמכם וגם את הצד השני כי התחלתם כבר לבנות משהוא בינכם והגעתם לשלב פתאום שלחתוך ולא דווקא כי זה מה שאתם רוצים אלא שיכלית אתם יודעים שזה מה שצריך...וגם אם יחליטו להמשיך זה יציק זה יתן הרגשה שרימו אותך שוויתרת על משהוא בזה שהסכמת להמשיך...

יצא קצת בלאגן אבל תבינו!תתמודדו

לא נותנים שום סיכוי לאדם שהוא מעט שונה מהנורמה...

וזה מה שלא פייר!

הכי לא פייר!!

אבל לא(ה)לי- לא מספרים אתזה באמצע הקשר.. אלא בתחילתו!

שעדיין אין קשר רגשי חזק...

הקשר עדיין לא מבוסס, ומכאן אפשר להחליט אם זה מתאים או לא...

כמו כל פגישות...

יש אנשים שאין להם בעיה עם זה. שמוכנים לקבל את זה. 

אבל גם הם צריכים לדעת על זה מראש. 

אחרת, זו רמאות. גניבת דעת. פשוט כמשמעו. 

תחשבי גם על הצד השני,

את יודעת איזה אומץ צריך בשביל להגיד את זה???

שיש בחורות- שכשמציעים להן מישהו, ומספרים להן את כל הבעיות שהיו לו, ואת כל המגרעות שלו, הן יסכימו לנסות...

מספרים-ברור השאלה באיזה שלב...

לענ"ד בתחילת הקשר, אבל לא לפני...

לפני הקשר מספרים דברים רגילים(אא"כ זה ממש משהו קיצוני שקרה)

השאר נתון בידי הזוג..

כשאנשים עושים לי תרגילים מעין אלו - מסתירים ממני דברים, משקרים לי או מסלפים דברים, ברגע שאני מגלה אני מסיים את הקשר, ויותר אני לעולם לא סומך על מי שמציע ולא מוכן לקבל ממנו הצעות.

זו התוצאה. זה יותר טוב?

כל בחורה שאתה יוצא איתה, אתה יודע את כל הפרטים עליה?!

לאא!! זה מתגלה בהמשך הקשר..

קודם כל רואים ברמה המישורית אם זה מתאים...

אח"כ עוברים לדברים היותר אישיים...

כתבתי אותו דבר ואז ראיתי שכתבת את זה...

וכנראה שזה לא מתאים לכל אחד...

ולא כל אחד יכול להתמודד עם זה..

ואני גם לא מדבר על התרשמויות. אלה דברים סובייקטיבים ולכן עליהם אני גם לעולם לא שואל. אני בודק בעצמי. 

אבל דברים כאלה, שהם בבחינת עובדות, אני מצפה שיגידו לי. 

במשקל 'הגורלי' שכל אחד נותן לדברים..

אם בחור יספר לי את זה לאחר מעשה, אני לא ארגיש ששיקרו לי וכו,

אלא אראה בזהעוד רובד של פתיחות ועומק ביניינו...

וברור שזה ייכנס כגורם למשוואת 'המתאים לי או לא', אבל לא כגורם עיקרי בהכרח...

לפחות נתתי צאנס לקשר...

לא פסלתי על ההתחלה!!

אבל בהחלט- כל אחד לפני הדרכים שלו...

אני לא פוסלת דרכים אחרות.. אבל אני לא נוהגת ככה

איזה זכות יש למישהו אחר למנוע את זה ממני? 

אתה רוצה לדעת הכל עוד לפני הדייט,

אז למה צריך בכלל תדייט??

אני גם רוצה לדעת אם היא ישבה בכלא על מירמה והפרת אמונים, או אם היא לוקחת סמים. 

מן הסתם אני לא אחשוב לשאול דבר כזה, אבל אני מניח שמי שמציע יידע לעדכן אותי בזה לפני שאני אצא איתה, או שהיא תעדכן אותי בזה בפגישה הראשונה. 

רציתי להדגיש שאין שום יכולת בעולם לדעת מלפני כל כך הרבה דברים בצורה יבשה מידי,

חייבים לראות , לדבר קצת עם הבן אדם כדי להבין את המכלול ואת הסיפור שלו,

למשל אדם שלוקח כדורים אחרי שהיה במלחמה וקשה לו להתמודד עם כל מיני דברים,

ויש עוד אלפי סיפורים....

כנראה שהיא לא הייתה בכלא על סמים..(או שהשדכן גרוע)

אתה מצפה שיספרו לך את כל המשברים שהבחורה עברה, את כל הדיכאונות??

היא תעדכן אם יצא מזה משו..

למה צריך לפתוח בפני כל בחור את החיים אם לא יצא מזה כלום?!

את הדברים האישיים יותר שומרים להמשך, כשיש מצב שיתקדם מזה משהו...

בדיוק באותה צורה. 

לא כל פעם שהיא היתה עצובה היא צריכה לספר. 

אבל אם היא היתה מאושפזת ולוקחת כדורים עד היום, אז אינ חושב שזה קצת שונה. 

אבל אני כן אפסול אם לא יספרו לי. 

אני חושב שזו זכותי לדעת לאן אני נכנס. ואם מישהי חושבת שזו לא זכותי, אז אני לא רוצה להיות עם מישהי כזאת. 

למה צריך לספר את כל הדברים (שבד"כ נוהגים להסתיר) על ההתחלה?!

זה מרחיק ונותן מקום לפסילה גם בלי להכיר בכלל..

אין מה לעשות, לכל אחת שתצא יהיה את הסוד שלה, שלא מגלים בפגישה הראשונה(הוא יכול להיות גדול ומאייים, ויכול להיות קטן ולא רלוונטי..

אני לא חושבת שצריך לספר על ההתחלה הכל..

ובקשר לשאלה- לדעתי אין שום בעיה לצאת עם מישהו שעבר משבר,

כולנו עוברים משברים!

אם המשבר עדיין משתלט לו על החיים, לא עוזב אותו- לא חושבת שהיה לי מתאים.

כל מקרה לגופו.. א"א לפסול מההתחלה..

(וכל זה לענ"ד כמובן..) 

"כל מקרה לגופו.. א"א לפסול מההתחלה.." - אני חושב שזו צריכה להיות החלטה שלי לפני שאני נכנס לזה. 

זכותי לדעת לאן אני נכנס.

אני אחליט על מה אני פוסל ועל מה לא. לא אף אחד אחר.  

אבל אם לפני כל קשר תברר(מעבר לנורמה..) למה אתה נכנס-לא יצא לך מזה כלום!!

אין אדם מושלם, וחלק מהנישואים זה ללמוד לחיות עם מישו שאתה אוהב-אפילו שיש חסרונות...

ובעיה נפשית זה בהחלט מעבר לנורמה, אם היא אכן קיימת...

אבל מדובר פה על זה שזה כבר בטיפול, והוא בנאדם רגיל לחלוטין..

סבבה, אז תפגשו, ובמהלך הפגישות הוא יספר לך דברים, ואת תראי אם זה מפריע לקשר שלך..

יכול להיות שלא תהיה לך שום בעיה, כי התחברת לאופי...

אני עדיין לא חושבת שצריך לפסול על ההתחלה..

(שוב, אא"כ הבעיה ניכרת לעין, וייוצאת מכלל-הנורמה..)

ושיבחר בעצמו מה הוא רוצה לעשות עם זה. 

אם לא מראש, אז לפחות בפגישה ראשונה. 

מראש-לא ידעת...

למה לא לתת לבחור לספר אתזה בעצמו?!

אבל פגישה ראשונה זה בהחלט שונה, מלספר לפני...

יעשה זאת בעצמו, ושיעשה..

שכשמציעים, שיעדכנו גם בדברים האלה. היא צריכה לעמוד על זה שלא יסתירו כלום.

ועדיין, בפגישה ראשונה זה עוד נסבל.  

זה דרכן של ההכרויות!

מכירים לאט לאט אם זה מתאים...

לא הכל על ההתחלה!

אבל בהחלט זכותך לשאול על הבחורה לפני, אם יש\היו בעיות וכו...

זו דרכו של עולם... כולם הרי גונבים... 

אתה טוען, שכל בנ"א עם בעיה נפשית שמצריכה כדורים צריך לוודא שכל השדכנים שמציעים אותו לאנשים, וכל מי שנפגש איתו, גם אם רק פעם אחת, יידעו שהוא על כדורים?

זה יסמן אותו לצערנו לא רק בשידוכים, אלא גם בעבודה (כי זה בטוח יזלוג, מה לעשות כולם מכירים את כולם) ובחברים (כי יתקשרו לברר עליו וישאלו על הבעיה ואיך זה מתבטא..) ובחיים בכלל..

מה לעשות ולצערי הרב מאד החברה הדתית כיום לא יודעת איך "לאכול" אנשים כאלו. ואני אומרת את  זה מהכרות עם כמה כאלה. שלקחו כדורים והם כבר בריאים ועדיין מה שהיה מפריע להם בחיים וגם עם כאלה שעדיין בפנים.

ולכן- רק אחרי 3 פגישות, כשזה מסתמן ברציני- אז יש סיבה לספר. וזה עדיין שלב מוקדם כדי שתהיה בחירה לצד השני.

כן, כל מי שהוא יוצא איתה צריכה להיות מודעת. במקרה הכי גרוע, בפגישה הראשונה. 

גם אם הוא ייפגע מזה בצורות כלשהן (ואני בספק כמה הדבר "יזלוג"), זו לא אשמתה של הבחורה ולא צריכים להסתיר ממנה מידע בתקווה שכשהדבר יתגלה, כבר יתפתח איזשהו קשר ריגשי ואז כבר יהיה מאוחר מדי, כך שגם אם היא תחליט לסיים את הקשר בגלל זה, היא תיפגע סתם. וגם הוא. 

אני לא יודע איך החברה דתית "אוכלת" דברים. אני חושב שיצאנו מהשטיבעל ואנשים היום לא ממש מסתכלים על דברים מסוימים בגלל סיבות של "מה יגידו" (ואני לא חושב שכאן זה המקרה בכלל). 

אם הם בריאים והכל בסדר, שיספרו ויראו מה תהיה התגובה. שיציינו גם את זה שהם בריאים על כדורים. 

מה לגבי מישהו שעבר השתלת כליה והיום הוא חי על כדורים נוגדי דחיה ?גם את זה אפשר לספר רק אחרי תקופה? הוא הרי חי כמעט כרגיל. הוא רק לוקח כדורים, וסביר להניח שפעם ב-10 שנים בערך הוא יצטרך להשתיל כליה חדשה... לא בגי דיל... 

אני בכלל לא מבין מאיפה מגיעה התפיסה הזאת של להסתיר דברים. שמעתי סיפורים וחוויתי שקרים שסיפרו גם לי. 

מבחינתי, ברגע שאני שומע שלא היו כנים איתי ב-100%, אני הולך. לא מעניין אותי אפילו לשמוע - כי זו חוצפה וזה מראה המון על הבנאדם. 

אנשים שרוצים להתחתן, הם מספיק בוגרים להחליט בעצמם כשיש להם את מקסימום הנתונים ולאף אחד!!! אין את הזכות להחליט בשבילם או לקבל החלטה בשבילם שעלולה להוביל לפגיעה בהם. לא אחד בשום מצב!!!

ואם יהיו למישהו אחרי זה בעיות להתקבל לעבודה (מה שאני בספק שיקרה), אז זה מאוד חבל, אבל זה לא נותן לגיטימציה לפגוע באנשים אחרים. (או לבזבז להם את הזמן). 

אז זה יעזור לו??? 

אם אדם מוכן שיהיה לו סיפור לא נעים שהוא ישכח ממנו אחרי שבוע או שהוא לא מוכן - זו בחירה שלו ואך ורק שלו!!!

"אם זה מה שיגרום לה לפגוש ולהכיר באמת את בעלה ,אז זה כבר לא כ'כ נורא נכון?"

לא!!! זה מאוד מאוד מאוד נורא. נורא ואיום! 

הנסיון כאן לפרוט על הרגש בא במקום טיעון אמיתי. אז נכון, הוא מסכן ואני מרחם עליו ואני בטוח שקשה לו. 

אין לי ספק בזה ואני מקווה שאני לעולם לא אגיע למצב הזה. 

אבל, זה לא מקנה לאף אחד את הזכות להסתיר דבר כזה. 

"אולי אף אחת לא תהיה מוכנה להסתכל מעבר..ולגלות את הטוב הזה בפנים?
אולי אם ידעו מראש לא יתנו לי בכלל את האפשרות להביא ולהראות באמת את עצמי ואת הכוחות והייחודיות שלי.." - אולי את צודקת. אולי אף אחת לא תהיה מוכנה להסתכל מעבר... אבל זו זכותן וצריכה להיות להן הבחירה להחליט. 

היית שואלת אם הבחור שמציעים לך איתו נכה? עיוור? חרש? אילם? היית חושבת לשאול דבר כזה? לא! כי את מניחה שיגידו לך דבר כזה. 

בצדק. 

יש דברים שאומרים. ודווקא דברים שיכולים להפריע, יש חובה יותר גדולה להגיד. 

אני באמת מצטער בשביל מי שנמצא במצב הזה, אבל לא זו הדרך, והמטרה לא מקדשת את האמצעים. 

אני מצפה מאנשים שייתנו לאחרים את הקרדיט שהם יודעים מה טוב בשבילם ומה הם רוצים. 

הסתרת מידע זה אומר בדיוק את ההיפך. 

כאילו שמי שמציע יודע יותר טוב ממך מה אתה רוצה ומה טוב בשבילך.

מי שמציע בגישה כזאת, לא צריך להציע בכלל. זו דעתי.  

ואי אפשר ל'האשים' את הקב"ה בכל דבר.

אפשר גם חס וחלילה להידרס במעבר חציה ולבקש שלא יאשימו את הנהג השיכור כי ה' החליט שזה מה שיקרה...

כתבת שלא ניסית לפרוט על הרגש, ומיד אח"כ כתבת במילים אחרות שזה בדיוק מה שניסית לעשות. 

אני לא חושב שזה מעיד משהו טוב על מי שמציע משהו ומסתיר דברים ולא חושב שזה מעיד לטובה על מישהו שמציעים אותו בידיעה שמסתירים לגביו דברים. 

בעיני זה מביע זילזול ויכול להוביל לפגיעה באחד או בשני הצדדים, ולכל הפחות, לביזבוז זמן. 

א'. אני לא לוקח קשה. אני פשוט לא מבין מאיפה אנשים לוקחים לעצמם את הזכות לעשות דברים כאלה. 

אני לא מוצא דרך אחרת להסתכל על זה מלבד זלזול.

אני לא יכול לחשוב על כל האפשרויות שקיימות בעולם, ואני מצפה מאנשים שיגידו לי עובדות חשובות בנוגע לבחורה.

ב'.  "אבל לאחר שמשהו כבר קרה, לא יעזור רק לכעוס ולהאשים את האדם, אז העבודה היא לקבל שהכל מלמעלה..." -למיטב ידיעתי, עפ"י ההלכה היהודית, אדם שרצח מוצא להורג. אבל למה? זה לא יעזור לכעוס או להאשים, והרי הכל מה'... רק צריכים לקבל את העובדה שהכל מלמעלה... 

אז לא! הדבר היה צריך לקרות, אבל עדיין האדם שביצע זאת צריך לשאת באחריות למעשיו, שכן היתה לו הבחירה. זה שהכל צפוי, לא סותר את העובדה שהרשות נתונה!

אגב, הקב"ה הרי אמר לאברהם שבנ"י ישועבדו. זה כבר נקבע מראש. אז למה פרעה נענש על כך שהוא שיעבד את בני-ישראל? עפ"י אותו הגיון, לא היתה סיבה בכלל להעניש אותו. 

ולא! לאדם אחר לא מגיע שיפגשו אותו בלי התוית. זו לא תוית שמישהו שם עליו, אלא זה מצב עובדתי קיים. 

ואין לו את הזכות לפגוע באדם אחר או אפילו לגזול מזמנו של אדם אחר בגלל שהוא חושב על עצמו. קוראים לזה אגואיזם, ואם זה ממש חמור, אז סוציומטיות. 

ובאופן אישי, לי נמאס שכל רעיה של חבר חושבת שהיא יכולה לספר לי סיפורים ואגדות שלא קשורות לחברות שלה, או להשמיט כל מיני פרטים חשובים, רק בגלל שיש לה חברות רווקות והיא מנסה לחתן אותן. 

אין לי כח ואין לי זמן ובכל מקרה אני אגלה את הדברים בשלב כלשהו, ואז, גם אם הדבר הזה לא מפריע לי, רק על עצם השקר או ההסתרה אני אסיים את זה. 

תנו לחיות לחיות ותנו לאנשים להחליט לבד מה מתאים להם ומה לא! 

ובתור מסתובבת באמבולנסים-חצי מהאוכלוסייה נעזרת בכדורים, וזה מצויין שהם עוזרים לעצמם.

הבעיה מתחילה כשאדם לא רוצה לעזור לעצמו, או לא מתפקד.

תנסה להכיר בדרכים קונבנציונאליות,חברים,חברים של..,חברים של חברים של..,שדכנים וכו', אל תמתג את עצמך במו ידיך,  אתה הרבה יותר מ"הבחור שעבר משבר",  נכון שלא כולן יקבלו בהבנה,נכון שחלק ירתעו, צריך לקחת בחשבון. אבל אלו החיים. לכל אחד יש שק,על אף אחד לא פסחו..

ב"הצלחה רב"ה!

אתה רוצה להתחתן עם מישהי שעשויה לאבד את ההכרה ולהיכנס להיפוגליקמיה? (נפילת סוכר דרסטית).

גם עם תרופות ומשאבות, זה משהו שלא לכולם קל לשלוט בו. 

זה מאוד רומנטי ויפה להגיד שזה לא נורא, אבל זה כן דבר שיש לשקול ולבחון, כי אני לא חושב שכל אחד מסוגל לזה או מבין למה בדיוק הוא נכנס. 

אני לא אומר שאני באופן אישי הייתי נמנע לצאת עם בחורה שסובלת מהמחלה הזאת, אבל אני חושב שיש אנשים, שאם הם היו יודעים למה בדיוק הם נכנסים, לא בטוח שהם היו מוכנים לזה.

חוץ מזה, בבעיות נפשיות, לא תמיד התרופות "מרפאות" את הבעיה חלוטין, ולפעמים קיימות תופעות לוואי נפשיות אחרות. 

שמבינה שזאת לא בעיה אמיתית.

והרבה יותר חשוב מידות ואישיות מדברים כאלה.

יש היום פוביה מכדורים, שכאילו זה גרוע ונורא יותר מבעיה רגילה- כשבעצם המצב הוא הפוך.

אם יש בנ"א לדוג' עם מידות מקולקלות כמו כעס, חוסר סבלנות, עצלנות וכו' זה פי עשרתלפים יותר יוצר בעיות בחיי הנישואין מאשר בנ"א על כדורים (ולא משנה אם זה בגלל מחלה פיזית כרונית, בעיה נפשית כרונית או כל דבר אחר)

ועדיף לספר אחרי פגישה שלישית, ולדעת איך לספר.

אני מכירה לא מעט אנשים נורמטיביים לחלוטין על כדורים ומחלות כרוניות שהתחתנו עם אנשים נורמטיבים שלבעיות שלהם אין כדורים  

כפי שכבר ציינתי, אני לא פסיכאטר, אבל יש מחלות נפש, (גם כאלו שבאות אחרי התמוטטות), שגם עם כדורים, התפקוד הוא בעייתי. 

לצערי יצא לי להיתקל באנשים שעברו התמוטטות ולוקחים כדורים כבר שנים שהמצב שלהם, גם עם הכדורים, הוא רחוק מלהיות נורמלי. 

לרוב הכדורים יש השפעות ותופעות לוואי (פיסיות ונפשיות)- חלקן חמורות יותר וחלקן חמורות פחות. 

להגיד שזו לא בעיה אמיתית באופן גורף, זו עצימת עיניים והתעלמות מהמציאות. 

יש לבחון כל מקרה לגופו, ואם צריך, גם לקבל חוות דעת ממישהו שמבין בדברים האלה. 

אני מכיר מספיק מקרים שהכל בסדר.

אפשר להגיד גם אחרי חודש כשאומרים בצורה המתאימה....

כולם פה חוזרים על עצמם, ולא ממש משנים את דעתם.

חבל.

אני ב"ה מאורסת לבחור הכי מדהים שהקב"ה יכול היה לבחור בשבילי,

וכן, הוא סיפר לי בתחילת הקשר (ולא לפני!) על מה שהוא עבר ומה שהוא לוקח בעקבות זה.

אם הייתי יודעת על זה מראש אולי לא היה לי את האומץ להכנס לזה, אז אין לי אלא להודות על זה שלא ידעתי על זה מראש. להודות! מישהו רוצה לפספס ח"ו את הזיווג שלו בגלל דברים כאלה, שאחרי העמקת הקשר מגלים על כל כך הרבה דברים שהם שטותיים, שוליים, לא משנים...(להמשיך?)

סיפרתי לו על כל השרשור הזה והוא לא ממש שמח לשמוע את התגובות של חלק מהאנשים פה, בתור אחד שעבר את זה. הוא גם היה בדעה הזו בהתחלה, היה לו קשה להאמין שמישהי "תסכים". הוא בעצמו התחיל לחשוב שזו בעיה שאי אפשר להתגבר עליה! אתם מבינים למה אנחנו מסוגלים לגרום? נראה לכם שבמצב כזה בחור יכול למצוא את אשתו?? (ולא משנה כמה היא צדיקה או על כדורים בעצמה)

אז אפשר בבקשה להפסיק עם כדור השלג הזה, כי אנחנו מנפחים הכל, כרגיל.

לדעתי אסור לומר מראש, ובטח שלא מישהו אחר שיספר, כי רובנו ממש לא מסוגלים לא לשפוט מראש על דבר כזה. צריך לדעת לשמוע את זה אחרי קצת היכרות עם הבנאדם (וכמו שאני בעצמי לא מספרת הכל על ההתחלה, אלא בדירוג, כל פעם קצת, למה שהוא לא יעשה גם ככה?).

והכי חשוב- ללמוד בדיוק מה זה! אין שום אויב יותר גדול מהשידוכים בימינו מאשר חוסר ההבנה. ללמוד מה זה, איך זה משפיע, איך מתמודדים עם זה, מה התדירות, וכו'...אפילו לדבר עם מומחה בנושא(ומומלץ עם הרופא שלו).

מנסיון, האנשים האלה, שמתמודדים עם דברים שאנחנו לא יכולים לדמיין לעצמנו איך זה, הם האנשים עם כוחות הנפש שהיינו רוצים שיהיו לנו. הרי לא סתם אומרים "הקב"ה לא מביא נסיונות לאדם אלא אם הוא יכול להתמודד איתם."

הערה- תקראו את התגובה של הקולה טובה. באמת.

בחורה אחרת היתה יכולה לכעוס שלא סיפרו לה מההתחלה ולהיפגע ופגוע בצורה יותר חמורה. 

אולי את מיוחדת, אבל מקרה אחד לא מעיד על הכלל. 

אני עדיין חושב שצריכים לספר לפני ושלכל אחד תהיה הבחירה שלו לפעול כפי שהוא מוצא לנכון.

יש כאלה שיפסלו מיד, יש כאלה שירצו לברר בדיוק מהן ההשלכות של המצב ויש כאלה שלא יהיה אכפת להם בכלל - אבל לכל אחד, צריכה להיות הבחירה שלו.

בנוסף, כנראה שהבחור שאת איתו, הוא בסדר לחלוטין כל זמן שהוא לוקח כדורים - אבל זה לא תמיד המצב. (אני רוצה לכתוב שזה אפילו לא המצב ברוב המקרים, אבל אני לא רוצה לכתוב משהו שאין לי סטטיטיקה שתגבה אותי בנושא, ואין לי ממש כח לנבור כרגע במעמקי הרב גוגל).

אני מצטער אם זה פוגע בו או מכעיס אותו, אבל דעתי לא השתנתה.

ואל תשכחי, שמה מבחינתך הוא שולי, מנקודת המבט של אדם אחר, הוא מאוד מאוד משמעותי.   

אני לא מיוחדת.

ולתגובתך-

"לכל אחד צריכה להיות הבחירה שלו". אתה באמת חושב שבצורה כזו יש לך את האפשרות לבחור בצורה הכי נכונה?

אז תן לי לתת לך נקודה למחשבה: אם אנחנו מחליטים מראש שזה מפריע לנו (אולי אומרים "זה תלוי במקרה", אבל רוב הפעמים זה רק כדי לצאת ידי חובה) הבחירה שלנו לא אובייקטיבית! ובחירה לא אובייקטיבית, ז"א מושפעת מכל מיני גורמים אחרים, היא באמת הבחירה שאתה מעוניין לעשות? היא באמת ובתמים הבחירה האמיתית?

"עבדי הזמן- עבדי עבדים הם, עבד ה'- הוא לבדו חופשי."

מכיר את המשפט הזה?

ושואלים תמיד איך זה ייתכן שדווקא עבד ה', עם כל החוקים והאיסורים, הוא החופשי? כי יש לו בחירה אמיתית, והמצוות עוזרות לו בזה, לא להיפך.

אנחנו יכולים להחליט שאנחנו נפגעים מכן ש"הסתירו" את זה מאתנו, אנחנו יכולים להודות להם וללמוד מזה.

בסופו של דבר מה שיצא מזה הרבה יותר תלוי בנו מאשר בצד השני, לטובה או לרעה.

הייתי מייעצת לך לקחת את הצ'אנס הזה כי יוצאים ממנו דברים מדהימים, אבל מסתבר שאתה מסוגל לפשל לגמרי לבד....

היא סובייקטיבית לחלוטין וטוב שכך. אנחנו הרי בוחרים בני או בנות זוג שמתאימים או מתאימות לנו! לא לאף אחד אחר. 

האם היא עניינית? זה תלוי בבנאדם. מה ענייני מבחינתו כאשר הוא מחפש בת זוג. 

לכל אחד יש בחירה והוא יכול לבחור מה שהוא מוצא לנכון. אין נכון ולא נכון, טוב ולא טוב - רק מתאים ולא מתאים. 

ואם מישהו החליט מראש שזה לא מתאים לו - זו זכותו המלאה! הוא בוחר להיות מושפע מ"אותם גורמים". ולכן, התשובה שלי לשאלתך היא חד משמעית "כן". היא הבחירה האמיתית! מה שאני בוחר לעשות ומה שאני בוחר לקחת בחשבון - ולאף אחד!!! אין את הזכות לשלול את זה ממני. 

אם מראש יגידו לי דבר כזה, לא בטוח שאני אפסול. בכלל לא בטוח. 

אבל אם לא יגידו לי דבר כזה מראש או לפחות מיד בהתחלה, אני אפסול בגלל שאני לא יכול לסמוך על הבחורה וזה מראה מה היא חושבת על הזכות שלי לבחור. 

עם כזאת בחורה, אני לא הייתי מעוניין להתחתן אפילו בצחוק. 

עד כמה באמת ההחלטה שלנו אובייקטיבית?

אתה טוען, אם הבנתי נכון, שעצם זה שנתנו לך את כל הנתונים היבשים לפני (זה באמת אפשרי שזה יהיה הכל?), ונתנו לך ולשיקול דעתך להבין מזה ולהסיק, זו זו הבחירה האובייקטיבית,

ואני בכלל באה מכיוון אחר.

הטענה שלי היא שאדם לא יכול להיות אובייקטיבי כלפי אותו אדם שהוא לא מכיר, בגלל שהוא לא מכיר אותו. הוא מכיר "אנשים" ו"אנשים שיש להם חלק מאותם נתונים יבשים"(גם זה אולי לא, אלא אולי רק שמע עליהם, ואז הוא מושפע מהשקפת העולם של אותו אחד שסיפר לו עליהם).

הוא מכיר את אותו אדם ואת ההשפעה של אותה בעיה עליו? הוא מכיר את ההתמודדות שלו? את הכוחות האדירים שהוא משקיע כדי להתמודד?

לא? הפסד שלו.

כל אדם בעולם שלא חי בבועה מושפע מדברים, השאלה היא כמה אנחנו מודעים לזה, וכמה אנחנו מוכנים להיות פתוחים לדברים שקצת חורגים, וקצת מפוצצים לנו את הבועה הנחמדה.

ובעז"ה שלא תצטרך להתמודד עם השאלה מה לספר ומתי (למרות שלכולנו יש דברים שלא היינו מספרים על ההתחלה, אבל השק שלי זה לא השק שלך, למזלך...).

ד"א, אני קצת לא הוגנת, כי אני לא ממש יכולה לכעוס על מי שהכיר בינינו על שלא סיפר לי על זה. נסה אתה להתלונן על רבש"ע על כזה דבר...(ובכ"ז, מי שקצת ביררתי ממנה עליו, לא ציפיתי ממנה שתגיד לי דבר כזה אישי שלו, בלי לדעת את כל הפרטים ובלי לדעת מה "רלוונטי" כביכול שאדע על ההתחלה.)

אני טוען שהבחירה היא לא אובייקטיבית וגם לא צריכה להיות. 

אם היא היתה אובייקטיבית, והיה מישהו שהיה מתאים לך בדיוק וכל מי שאת פוגשת היה אומר לך שהוא בדיוק בשבילך, ושבכל רשימה של תכונות היית רואה שהוא מושלם בשבילך, אבל את, משום מה לא סובלת אותו - אז מבחינה אובייקטיבית, את אמורה להתחתן איתו. בפועל, כנראה שזה לא יקרה. 

מדובר על החלטה אינדיבידואלית של בנאדם. אין כאן שום דבר אובייקטיבי. 

וכדי שאדם יגיע להחלטה הסובייקטיבית לחלוטין שלו - הוא צריך לדעת כמה שיותר מדיע רלבנטי. 

האדם קובע מה הוא מחליט ומה חשוב לו ומה לא בצורה סובייקטיבית לחלוטין. 

זכותו לקבוע מה חשוב לו ומה לא. 

אם לא חשוב לו מתעצומות הנפש האדירות שיש לאותו אדם, וכן איכפת לו מזה שהוא על כדורים - מי את שתגידי לו שהוא טועה? הרי בסופו של דבר, המטרה היא שהוא יתחתן. לא את. את עושה את הבחירות שלך ומחליטה עפ"י מה שחשוב לך, והוא עושה את אותו הדבר בכל הקשור אליו. 

הוא מושפע. ודאי שהוא מושפע. אבל הוא מושפע בצורה שבה הוא בוחר, ולאו דווקא הדרך שאת בחרת מתאימה למישהו אחר - ולך אין את הזכות לקבוע אחרת למישהו או לנסות לחנך אותו שיחיה עפ"י השקפת עולמך. 

ובאופן אישי, אם הייתי פוגש מישהי כזאת במקרה והיא לא היתה מספרת לי אתזה בתחילת הקשר - הייתי מאשים אך ורק אותה. 

אני טוענת בדיוק ההיפך ממה שאמרת פה.

מבחינה אובייקטיבית (לפי ההגדרה שלי)  אני דווקא לא אמורה להתחתן עם מישהו בגלל שה"רשימה" שלו מתאימה, אלא אני אמורה לקבל את התכונות שלו ולהחליט מה מתאים לי.

אני אחזור על זה שוב- אני ממש לא חושבת שצריך להתחתן עם מישהו בגלל שמבחינה פורמלית הוא מתאים (ואני גם לא עושה את זה). ממש לא. ההחלטה שלך היא שקובעת בשבילך, וההרגשה חשובה בה מאוד.

איך זה מסתדר? פשוט מאוד. אני לא טוענת שאובייקטיביות בעניין הזה זה פרטים יבשים, אלא להיפך- פרטים יבשים בלי הסתכלות על האדם עצמו זה סובייקטיביות והחלטה מושפעת. כי הרי, מי אומר לך מה אומר הפרט היבש הזה או אחר על האדם שאותו מציעים לך לפגוש? או שאתה אומר על פי אדם אחר, או שהחברה מכתיבה לך מה זה אומר. כך או כך, לא האדם עצמו הוא שעומד לנגד עיניך ומבהיר לך את הפרט, מלחלח אותו מהיבשות.

ורק שגם הפינה הזאת תהיה ברורה- מעולם לא אמרתי כאן לאף אדם מה יותר חשוב לו, כוחות נפש או חיים על כדורים. אני בפשטות מנסה להבהיר שיש גם מציאות אחרת, שלא כל אדם שיש לו איזו בעיה ברזומה סימן שהוא לא בשבילנו, ומנסה להראות (למרות שאמנם אני עוד לא נשואה, אבל כן נמצאת בזוגיות ב"ה עם בחור שלא הייתי מוותרת עליו לשנייה) שבחיים משותפים, ברוב הפעמים דברים שנתנו להם משמעות כבדה מאבדים מכוחם, ונראים שוליים במכלול החיים.

שנזכה...

זה קצת מוזר מה שהולך כאן ...

הבנאדם מסביר שאם היו אומרים לו מראש את הדבר אז הוא לא בטוח היה פוסל אלא בודק את זה עניינית!אז מה הבעיה כאן??!!!

אני חשבת שמהנכון לתת לבנאדם מראש את זכות הבחירה המלאה אם הוא מוכן להיכנס לזה או שהוא לא רואה את עצמו מסוגל לזה...!! ואז גם אם הוא יגלה את זה בהמשך הקשר הוא ילך אז מה הרוויחו כאן???

מי שלא מוכן לשמוע על אנשים עם בעיה מסויימת לא יעזור אם תדחפו לו את זה ב"הפתעה" ז"א שהוא יגלה רק בהמשך הקשר שזה בדיוק מה שהוא לא רצה..נכון יכול להיות שהוא יחליט שזה לא כזה נורא עכשיו פתאום שהוא רואה את זה מקרוב אבל למה לתת את ההרגשה שרימו אותו....

די הפוכות. 

בכל מקרה, אני חושב שלהסתיר משהו כזה, זה דבר פסול. 

יודעת מה? בואי נלך בדרך שלך: "אני בפשטות מנסה להבהיר שיש גם מציאות אחרת, שלא כל אדם שיש לו איזו בעיה ברזומה סימן שהוא לא בשבילנו" - אם הייתי יוצאת עם מישהו פעמיים ושלוש, ואז הוא היה אומר לך שהוא לא דתי ושהוא סתם הולך עם כיפה? או שבואי נרשה לעצמינו להיסחף מעט ונחשוב מה היה קורה אם הוא היה עם כיפה כי הוא דתי אדוק... אבל מוסלמי? 

אז נכון... יש לו איזו בעיה ברזומה... אבל הוא לא רצה להגיד את זה ישר, ולא כל בעיה ברזומה היא סימן שהוא לא בשבילנו. 

אז נכון, יש כאן קצת דמגוגיה, וקצת הקצנה, ואני כמובן לא משווה מבחינת חשיבות הדברים... אבל מה היית אומרת לחברה שלך שהיתה מכירה לך אותו ומסתירה ממך את הפרט הזה? אולי היא חשבה שאחרי שתכירי אותו, לא כ"כ יהיה אכפת לך? והרי יצאתם רק פעמיים או שלוש לפני שהוא סיפר לך... עוד יש לך בחירה... 

אם יש אנשים שמראש היו פוסלים על דבר כזה, מגיעה להם הזכות להחליט על זה בעצמם וזה לא תפקידך, או תפקידו של אף אחד אחר להחליט זאת בשבילם. 

אני רואה שאנחנו לא נגיע להסכמה.

דרך החשיבה שלנו הפוכה,

הדוגמאות לא קשורות,

ההגדרות הפוכות,

צורת קבלת ההחלטות,

הצורה שבה סומכים על אנשים...

יש לי עוד הרבה מה להגיב,

אבל הדיון הזה לא מוביל לשום מקום, וממה שאני רואה שאתה מגיב לעיל, הוא גם לא ימשיך.

למדתי הרבה, מקווה שגם אתה או אנשים אחרים לפחות.

כל מה שנשאר לי כרגע הוא לחזור על מה שכבר אמרתי, לבקשתך-

אני לא אתן לך עצות, אתה מסוגל לפשל לגמרי לבד...

סליחה אם אני נשמעת מתנשאת, אני פשוט מקווה באמונה תמימה שתמצא את זוגתך בקרוב

ויחד תלמדו (בשתי צורות הניקוד) מה חשוב לכם כזוג, כמשפחה, כבית בישראל.

ואני מקווה שאני לא נשמע מתנשא כשאני אומר שאני מקווה שלא תרגישי צורך לחנך גם אותו. 

אם הייתי עוברת משהו כזה,לא הייתי מסתירה..

כי כמו ששניכם הזכרתם:

יש הרבה אנשים שפוסלים על ההתחלה בגלל דבר כזה..

אבל-

אני לא חושבת שלהסתיר זה הפתרון.

כי הרי הבעיה לא תעלם. ואם הדבר הזה מפריע לאותו אדם בתחילת הקשר- זה ימשיך להפריע לו  גם אחרי...

אני חושבת שאנשים שעוברים דברים כאלו יוצאים מזה אחרת מכולם.. ומי שלא מסוגל להכיל את המורכבות הזו-אין טעם שיכנס לדבר כזה מההתחלה.

ומי שמסוגל להכיל מורכבות שכזו-לא ירתע.

ואני חושבת שמי שעבר כזה דבר-צריך לחפש כאלו אנשים,אנשים שלא נרתעים. כי רק ככה יוכל לצאת משהו..

צריך להבין יש מקרים שבכלל אולי אין "בעיה" כי האדם הוא רגיל(גם המילה הזאת היא סטיגמה כי כולם טובים) וזה משהו שחלף בואו נביא לדוגמא תאונה או משהו כזה לא עלינו ולא על אף אחד (שה' ירפא את כל החולים) .יש גם ק צ ת תרופה (ב"ה שיש מרפא בימינו).אך למה בגלל משהו שקרה בעבר צריך לחשוב שעדיין יש "בעיה".

זו תגובה כללית לא ספיציפית .

צריך השתדלות וסיעתה דשמיא.

אם מישהו לא הבין אני בעד לספר וחושב שצריך לספר. כמובן לא בהתחלה ממש. אבל מה שרמזתי זה הקושי לספר ולהיות לא יודע מה תהיה התגובה וכו'.ברכה והצלחה

במניסיוני אם משהו על כדורים, אז משבר יכול להגיע בכל רגע שלא יקחו כדור .חוץ מיזה בן אדם שעבר משבר לא זוכר מה הוא עשה ואיך היה נראה וחושב שהכל בסדר מפני שעכשיו הוא מתפקד.כך שכדאי לבחון האם מוכנים להתמודות כזאת.וגם יש 25אחוז שז עוברתורשה

ענית תשובה מאוד מרגיעה בסיפא, פשוט תצא עם בנות שלא נדחקו לפני בשלות לדייטים.

אם זה גורף אז או שמאגר ההצעות שלך מזעזע או שיש סיבה אחקת וזה היה רק התירוץ. זה לא נורמטיבי סטטיסטית שעם כל הבנות לא עוברים מאותה הסיבה את הדייט השני.

נוטה לחשוב שזו לא רק "חוסר בשלות" מצידן, ושאם תהיה איתך אווירה נעימה וכיפית הן ימשיכו

אני לומד מטעויות ומשתפר ומבין איך לעשות דברים פעם אחת התעלמנו מהטריגרים ובפעם אחרת זה צץ משום מקום

קשה הזיווג כקריעת ים סוף

ההשתדלות היא לא רק לוגיסטית אלא גם להשתפר בתדר, ללמוד מטעויות וצעירויות, לקרוא את הבחורה, לרצות להיות נעים...

בהצלחה

ואם ההצעות ברובם הגיעו מאותו מקום/שדכן/שדכנית כדאי לשתף אותם ולהבין מהם איך להתמודד עם זה.

בהצלחה

לצאת עם בשלות יותר.

כדאי רק לוודא עם עצמך \שיחה עם חבר שבאמת זו הסיבה וזו לא גרסה מנומסת שלהן ל"זה לא אתה, זו אני". 

לא יודע אם הייתי כותב פתק, הייתי פשוט אומר לה פנים מול פנים שחשבתי עליה ורציתי לשמח אותה או משהו בסגנון כי תכלס בשביל זה קנית לא?

ואם בכל זאת מרגיש שחייב פתק, אז וכו.

אין כמו מילים על נייר כתוב

תתן לעט להוביל 

בדרך כלל אנשים אוהבים את זה שאוהבים אותם ואכפת לאנשים מהם, אז כדאי משהו שמראה שאכפת לך ממנה ואתה חושב עליה

מחמאה זה ממש טוב, זה יכול להיות מתובל בעקיצה, לא מממשנה מה.. גם אם אתה רוצה לכתוב משהו כללי ממליץ בחום שיהיה איפשהו ביטוי יותר ספיצפי ומכוון למסר שאתה רוצה להעביר

איזה, בהצלחה רבה

ושישדר מי שאתה, אל תנסה לשדר מישהו שאתה לא.

אתה מדהים בכל מקרה

לדעתי אם זה שלב יחסית מתחיל, אתה יכול אפילו לכתוב לה "רציתי לשמח אותך"

אם זה שלב מתקדם יותר אז אתה יכול לכתוב גם משהו יותר ארוך…

בהחלט חשוב תמונה מושקעת שמציגה אותנו בטוב, וגם אני מביא כזאת.

אבל חייב גם שתהיה משקפת ומציאותית.. לא פילטרים ומשחקים עם זוויות וכאלה.

זה עלול לגרום הרבה תסכול מדייטים ראשונים מביכים בו סתם מחכים לברוח ברגע שמנומס מספיק. (לא שזה מעלה גדולה לגבר כזה, אבל כך עובד העולם)

הצד השני מצפה לרחל כמו בתמונה ואז מגיעה לאה..

שידכתי לחבר של בעלי מישי ובפגישה הגיעה מישהי מאוד מאוד מלאה

ממש לא ראו את זה בתמונה שהעבירה

החבר הזה נסע שעה נסיעה כדי להפגש איתה ובסוף זה היה ברור שהפגישה הלכה לפח כי זה נפל כבר על זה

הוא כמובן כיבד ונשאר עד סוף הפגישה

אבל חייב להעביר תמונה תואמת מציאות..חבל על שניכם

או יפסיקו לבקש תמונות אז דבריי יהיו מיותרים.

עד אז אני גאה להגיד לבנות- דאגו לאינטרסים שלכן,שיהיו לכן הצעות.

(אני לא שדכנית.אני מדברת כחברה שמנסה לעזור)

גברים. לא ככה האידיאל להתחתן.

אני לא אומר מה לעשות מבחינה פרקטית.

אני אומרת תחזרו לעולם הישן והטוב שלא מבקשים תמונות

הלואי

המציאות כבר נסעה משם

כל הקטע הזה של תמונות יכול להיות מורכב ומסובך.

לא כולם מרגישים שיש להם בכלל תמונה וואו.

לא כולם רוצים בכלל לשתף תמונה שלהם.

בכנות, את חושבת שיש מישהי שמשתפת תמונה ואומרת - הנה אני ביודעין ומתוך כוונה ברורה משתפת תמונה מכוערת שלי?

האם נראה לך שמי שבוחרת תמונה, אומרת לא אכפת לי מהתמונה, זאת פשוט התמונה האחרונה שלי?

האם נכון לשתף דווקא תמונה מאירוע, או אולי יש שיקולים אחרים שבעקבותיהם בוחרים דווקא תמונה מחיי היום יום?

האם את, כשדכנית, מסוגלת לכבד בחירה כזאת?

מחפש תמונה עדכנית יחסית ושולח. אין לי כח לכל ההתעסקות הזו.

ובאמת שהגיע הזמן להפסיק עם כל מחול השדים סביב התמונות. 

אני לא שדכנית אלא חברה שמנסה לעזור לחברות שלה ולא התחתנתי צעירה בכלל וגם אני שנאתי כל כך את זה

אבל

כש'עברתי צד' והתחלתי לשדך פשוט הזדעזעתי מכמה בנים פוסלים על תמונה. בחורות שהן זכיה בלוטו פשוט נפסלות בחור אחר בחור והן לא יודעות את זה כי זה עוד לא הגיע לשלב שאני מציעה להן והן מתייבשות תקופות

ונשרף לי הלב

אז אני כותבת כאן כדי שיגיע לכמה שיותר בנות מהממות- תעשו הכל כדי לצאת הכי טוב שלכן!!

ומי שכתב פה שקר החן- בא לי להגיד אנחנו פועלים בתוך הכללים של העולם הזה שיש בו גם מקום לשקר החן.

ואין לי דעה מגובשת בנושא

אבל פעם אחת ביקשו סתם עוד תמונה יותר טובה וזה עצבן אותי אז חברה שלי צילמה אותי מחזיקה דף שמסתיר את הפנים וכתוב עליו

"והיו עיניך רואות את מוריך (ישעיהו ל, כ)"

יש לי חברות הרבה מעל היופי הממוצע

דווקא שהן שולחות תמונות מאירועים/ צילום מקצועי לגברים יש תחושה של איום

לעומת זאת שהן מחייכות למצלמה בסלפי חמודי או שמצלמים אותן שותות קפה בבוקר או בטבע מתי שרואים את היופי הטבעי זה הכי כובש

בהנחה והן נראות טוב בלי איפור

. בלי אודם בלי תסרוקות בלי שטויות ..הכי פשוט

הכי אומרים כן..

ותתפלאו לנשים יפות הרבה יותר מאתגר למצוא

הרבה פעמים הצעתי לגברים והן דווקא פסלו על שטויות כמו על מקום וכו' .. ( וזה היה נראה לי קטנוני אבל לא התערבתי ) ובדיעבד הם ספרו לי שלא היה להם אומץ להגיד להצעה כזו טובה ( כי גם הפרטים שלהן טובים) כן.

אז גברים אומרים הרבה יותר מהר כן להצעה לבחורה שנראת ממוצעת - חמודה  מאשר בחורה יפיפיה .

זה לא שהם לא רוצים אותה .. הם מרגישים איום או בדייט מקטלגים אותה כסנובית

לא יודעת אם שמעת אבל תשאלי חברה שלך הכי יפה שאת מכירה תשאלי אותה מה קורה אצלה בדייטים

ותבני ששם זה הכי כואב

כל גבר רוצה אשה יפה

מה יש לו להיות מאוים, הוא לא עוד אישה שיכולה לקנא ולהרגיש מאוימת

הכרתי כמה בחורים שהודו שמעדיפים אישה פחות יפה בגלל זה. וגם לי בעבר הרחוק היה את זה..

אבל מאז הרבה מים ואקסיות דוגמניות עברו בים(;

והפי, לגבי היופי הטבעי שהזכרת יש משו מאד מושך דווקא בזה גם כי זה פשוט יפה כמו שאמרת, אבל בעיקר כי זה משדר פשטות וצניעות מסוימת.

ובחורות יפות שמאפרות תעצמן וכו הן נתפסות אצלנו כמתנשאות ועפות על עצמן וזה מוריד

אי לכך ובהתאם לזאת אני מכריז שהבחורות ההכי שוות שיש הן דווקא אלו ההכי זרוקות שיש, אלו שלא יודעות מזה איפור או אודם ובטח שלא דאודורואנט😌 היחפניות עם הקשרגל והפשמינה @מיפ

איפור זה סגנון ומובן לי למה לא כל אחד יעוף..

אבל אם מישהו לא רוצה בחורה יפה שנראית עדינה וצנועה זה כבר חוסר אהבה עצמית...😅 

לא יודעת לא הצלחתי להבין איך זה הגיוני.

למה שהיא תעשה את זה? זה רק בראש שלכם... אבל תודה על ההסבר

סתם צוחקת

עצוב ביותר

כן חשבתי שהוא גבוה ממני ברמה האישית אבל רציתי שהוא ירצה אותי.

אבל אני לא דוגמא, ואני מבינה שזה יכול לקרות- בגלל פרטים מהותיים. אבל בגלל יופי? טוב כנראה אני לא אבין את זה.

וברור שהיהדות רוצה שהשימוש בחיצוניות יהיה רק לצורך ולא יותר.

ממש ממש מתחבר לי לחנוכה..

לא משנה מארוע או לא

מה שיותר טוב מוכיח את עצמו.

לגבי מה שכתבת אחר כך אני לא מכירה את זה

מי שנראת טוב וזה יכול לתרום לה להתקדם.... למה לא.

רק חשוב שזו תהיה תמונה משקפת.. לפעמיים יוצאות תמונות ממש טובות שלא תואמות למציאות.

שלא צריך לחשוב שהיא משקפת את הכל...

אם הייתי יוצאת רק עם מי שיש לו תמונה יפה כנראה הייתי יוצאת עם בן אדם אחד לשנה

פסיכולוגית גבר נמשך למראה ואישה נמשכת לאופי - ברור, יש אנשים לכאן ולכאן אבל זה המקבץ העיקרי. בין השאר זה מסביר למה ה'התאהבות' של גובר חולפת מהר יותר (כי הוא מתרגל ליופי החיצוני) ושל האישה הולכת ונבנית (שיותר ויותר מהאופי מתגלה עם הזמן). ברור שכל אחד צריך לעשות עבודה וברור שיש קומה שצריך לפתח ולבנות, אבל כמו שאנחנו מתנגדים (ברובנו) לתופעת הלהט"ב והמגדר העצמי בטענה שיש טבע מוגדר בלתי ניתן לשינוי טרופי יסודי - כך צריך להבין שזה עובד ביסוד ובעומק, בטבע, אצל הגברים והנשים וזה בסדר, ככה נוצרנו ונבראנו ומשם אנחנו מבקשים רק להתקדם.

כמו כל אדם שמכירים ואפשר ללמוד ממנו

בטח אם יש הרבה חוויות משותפות ושיחות עומק

לשינוי בתפיסות ובעמדות שלי לגבי כל מיני דברים.

פחות בדברים פוליטיים...

לא בהכרח שינוי אבל כן דיוק ועיסוק בערכים חשובים ומשמעותיים שהיו נראים לי פשוטים מובנים מאילהם ופתאום כשלצד השני ברור כל כך משהו שלי לא כזה סגור זה פתח להתבוננות והתעמקות בנושא

וממילא נראה לי שגם שינויים קלים מתרחשים בהתעצבות הכללית שלי כאדם אחרי כל פעם שהיתה לי התבוננות כזאת

חוצמזה שאני נורא מנסה לקחת משהו טוב מכל הפגישות שהיו לי מתוך אמונה שה' שלח אותם בשבילי אם לא להתחתן אז כדי להשתפר וללמוד משהו 

לאחרונה יצאתי עם בחורה שהרגשנו פערים מסויימים בהשקפה הדתית (עניין יותר של ניואנסים, לא הכי גרונדזים)

מרגיש שזה נתן הפרייה מסויימת, זה אתגר אותי וזה זה הוסיף טוב בהקשר הזה, בהחלט למדתי מזה על עצמי.

מצד שני, שנינו אנשים שאוהבים לדבר על השקפה ויצא שלא מצאנו את זה בתור נושא משותף בגלל השוני בעניין ולשנינו זה היה בסדר גמור.

בהחלט יצא לי בעבר להתרם בעניין הזה, אפילו קניתי ספר שמישהי ספרה לי שהיא קוראת אותו... אבל לא זוכר הרבה פעמים כאלה.

ספרים שהמדוייטים המליצו, או שחקרתי תחום או נושא מסויים שעניין אותן.

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

כלומר,

אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:

לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?

האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?

האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?

האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?

האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?

כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.

בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)

מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.

אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...

זה נכון מאוד, לאו דווקא בהקשר הזה. כמובן שבכל דבר שקשור לזוגיות.

זה מעגל יחסית חיצוני.. אבל כמובן חשוב לתת עליו את הדעת.

לא מבין למה ענית בהקשר הזה, הרי השואל אמר שהוא דווקא דחה הצעה על רקע משפחתי. משמע, הוא מבין שזה נושא רגיש שיכול להיות משמעותי.

נראה לי שיותר מועיל להגיד מה כן ולא מה לא בהקשר הזה.

לכן השאלות הללו שהבאת הן נועדו רק כדי להבין שזה יכול מורכב.

כמו שאת בעצמך אמרת, קשה מאוד לענות על השאלות האלה, אם בכלל אפשרי לענות עליהם..

לכן, נראה לי שיש צורך בשאלות בירור ביחס למקום החשיבות של השואל ביחד לנושא.

שאלות שיעוררו להבין מה היחס שלו לזה וה המקום אותו הוא צריך לתת לנושא.

את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.

ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

לאו דווקא רק בפן התורני.

לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.

אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.

אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.

אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.

וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.

אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.

מה דעתכם?

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

יכול להיות שכבר כתבו בדומה

תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.

החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.

תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...

גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.

תראה שיש ביניכם התאמה וכו'

אולי זו אשתך?

ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...

האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.

אנשים קשים זו התמודדות

וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה

בהצלחה וה יתן לך עצה טובה

שהתחתנה עם בעל תשובה - המשפחה לא קשורה לרמת הרוחניות של האישה. בכלל. מה שקשור זה ההחלטה שלה איפה להיות וכמה היא נחושה להישאר שם ולא להיות מושפעת.

הקשר היחיד למשפחה, זה כמה הם גמישים ביכולת להכיל את השוני ואם לא אזמה היא חושבת לעשות עם זה. ואת זה כדאי לבדוק ולברר כי אם זה בכיוון טוב ויש פתיחות - זה מעולה.

המשפחה שלי אפילו לא שומרים שבת חוץ מאחות אחת (ואנחנו משפחה גדולה) ואף אחד לא היה מהמר בחוץ שאני לא נראית דתייה מבית

נכון, זה אומר שעושים החלטות שהרבה פעמים הן לא פוטוגניות מבחוץ כזוג אבל הן כן תואמות את אורח החיים שבחרנו.

ואגב,גם בתוך משפחות דתיות ודוסיות יש הבדלים בהרבה דברים שצריך להכיל. אזלא בטוחה שיש לך איך לברוח מזה

אם היא בסגנון שאתה מחפש ויש לה מידות טובות, מה היא אשמה שהשמפחה שלה לא באותו סגנון כמוה?

האמירות המגמרא מדברו על תקופה שבה ההשפעה היחידה על אנשים, בפרט לאישה, הייתה המשפחה. היום אנשים הרבה יותר עצמאים לבחור את הדרך שלהם בעצמם.

כמובן כדאי לבדוק שאין בעיות קשות שישפיעו על ההתנהלות כזוג, אבל אם מדובר על משפחה שיכולה להכיל ברמה מינימלית, חבל לפספס על זה מישהי שיכולה להתאים.

אני ובעלי שונים מהסגנון של המשפחות שלנו, והקמנו בית משלנו בדרך שמתאימה לנו.

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

חנוכה שמח🥰

עם הזמן זה צריך להתאזן לדעתי ושהאישה גם תתפוס פיקוד לפעמים ותביא רעיונות טובים, לפחות זו הזוגיות אליה אני מכוון.

אם אתם כבר יוצאים תקופה, אפשר קצת לבחון את הקשר. לבדוק שהיא מעריכה את המאמצים שלך עד כה, ושהיא מחוברת לקשר, חשוב שלא תיקח אותך כמובן מאליו..

אתה יכול להוריד טיפה מהגז, לראות איך היא תגיב.

לא לכתוב איזה יומיים ולחכות לראות: האם היא מתעניינת? חושבת עליך? מצפה לדייט הבא?

לא ממקום נידי שלך, שאתה מחכה לאישור שלה.. אתה לא זקוק לה. רק תן לה להיות מושקעת יותר בקשר בניכם.

אם היא אכן בעניין ולא סתם זורמת כי למה לא, אז היא תגיב ותתעניין.

ויותר מזה, לא רק שההשקעה שלה תעיד על רצון חיובי, אלא ההירתמות שלה לקשר היא שתעורר יותר חיבור ואהבה מצידה!

אנחנו כבני אדם אוהבים את מה שאנו מטפחים. וגם יודעים להעריך יותר את מה שבא במאמץ על פני מתנת חינם..

היא תעריך יותר כשתבין שאתה כגבר לא מובן מאליו בחיה.. אתה מישהו שראוי לרצות אותו.

כל זה במידה שאתה אכן רוצה לפתח את הקשר הזה הלאה. אבל אם אתה לא מתלהב כל כך אז זאת נקודה אחרת..

מה שכן, ברגע שתפעל ככה גם קשר מנומנם יכול להתעורר מחדש. גם מצידך.

אני אוסיף שיש הבדלי אופי בין בחורות, יש כאלו שמצפות שיחזרו סביבם הרבה, וכאלה שמההתחלה מסורות לעניין.

כדאי לחשוב על זה טוב, מיהי ובאיזה שלב אתם בקשר. האם הגיע הזמן לערב אותה יותר או להמשיך עוד במתכונת הזו..

קרה לי בעבר שלא חישבתי נכון את המצב ובחנתי מוקדם מדי את הבחורה.. היא לא ממש הבינה למה ניתקתי מגע. מבחינתה היא נהנתה בקשר וציפתה שאמשיך לקחת את המושכות.

בקיצור צריך רגישות והטיימינג חשוב. אבל זה בהחלט צעד שיכול להקפיץ קדימה קשר תקוע

זוגיות, היא, ובכן, משהו זוגי.

זה אמור להיות אינטרס של שנינו להיפגש.

אני לא מצפה שהוא יקבע עבורי איפה ומתי נפגשים. ("אם" מבחינתי כן תלוי בו, כי אם הוא לא מעוניין אין טעם שניפגש).

בעיני זה צריך להיות קביעה משותפת, שבאה מתוך שיח של שני הצדדים.

לגבי השיחות בין לבין - אם זה מפריע לך שאתה שולח ראשון - דבר איתה על זה! ככה יוצרים קשר של קרבה - מדברים ומשתפים (גם) על הדברים שפחות נעימים לנו.

כמובן שיש דרך וצורה לעשות את זה, ברגישות. לשתף אותה שאתה מרגיש שאתה יוזם כל דבר, ושזה לא המקום שהיית רוצה בקשר. ותשאל אותה איך היא מרגישה עם זה, ואיך היא רואה את הקשר.

זה הזדמנות לצלול לעומק גדול יותר. יכול להיות שהיא רואה את הדברים אחרת לגמרי, שהיא מגיעה מתרבות\מנטליות שונה לחלוטין, ואולי תופתע לשמוע מה היא מרגישה ומה היא חושבת על הקשר.

אם קשה לו לשלוח הודעה

יאללה בכיינים

בוא נשים את הדברים על השולחן אתה חייב לשלוח הודעה אחרי הדייט ראשון 

ככה לפחות בכל שלב הדייטים.

לגבי הפגישות איפה לעשות זה צריך להיות משותף דברו בניכם תגיעו בכיף למה שבא לכם .

לפני שתגיד לה מה אתה מעדיף שאל אותה "איך את עם זה שאני תמיד קובע ויוזם?" תראה מה זה בשבילה, תן לה לפרש את זה.

אם זה קשה לך מבחינה כזו או אחרת או שאתה תשמח למוערבות שלה, אתה יכול גם לשתף.. ככה זה נראה לי בזוגיות.

נ.ב - 

העולם אומר שנשים אוהבות שמחמאים להן.. אפשר לפתוח בכמה מילים טובות ;)

הניסוח: איך את עם זה שאני תמיד קובע ויוזם.

נשמה אתה רושם לאישה לא לגבר אתה זוכר את זה?

(זה עקיצה המשפט שלך 

מה עם עדינות?

וגם למה להיכנס לזה מראש

אם אפשר להגיד מה בא לך 

תגיד פשוט בצורה נכונה: " ואי את יודעת ממש עושה לי טוב לקבל ממך הודעה 

או 

"שאת משתפת איפה את רוצה להיפגש .. " 

ככה פשוט

אלא כדי להבין את המקום שלה. זה צריך להיות בשיחה ולא בהודעה, עם האינטונציה הנכונה והתעניינת כנה, להבין מאיזה מקום זה מגיע מבחינתה. (אישית לא חושבת שיש בעיה לומר קודם מה חסר לו ולא חושבת שיש בעיה קודם לשאול מה דעתה, רק רציתי לומר איך הבנתי את ההודעה)

אך ניסוח אחר שיותר טוב הוא יכול להשאל.

"זה כיף שאת זורמת עם הרעיונות והדברים שאני מביא, תודה לך היית רוצה להביא דברים והעלות רעיונות בעצמך? איך את מרגישה ביחס למה שאני מביא וליוזמות שלי?"

זה יותר טוב?

בהחלט לא טוב אם זה נשמע עקיצה. לא עלה על דעתי.. 

וכן, לא התכוונתי לאותם מילים.. אולי בגלל שאני אוהב קצת להתבטא בצורה צינית וזה מה שיצא חח

כאילו, אני כתבתי את זה בלי פילטרים, כי רק רציתי להעביר את המסר בצורה ברורה.

כמובן שצריך לשאול בצורה נעימה וחמודה.

תודה על החידוד

ואם אתה מרגיש שהדייטים שלכם -באמת- סבבה ויש פידבק ממש ממש טוב ממנה בזמן הדייטים,

אז לא הייתי מתעסק במי יוזם הודעה ראשון ומי יוזם לאן הולכים ומתי, לפחות לא בחודשים הקרובים.

אם כיף לה ככה, וכל עוד היא מתנהגת אליך יפה בדייטים וומשדרת שהיא בעניין לגמרי, אז זה דבר טוב.  אין טעם לנסות לשנות משהו כרגע.

זה בסה"כ חודש. אתה בונה את הבסיס כרגע. אח"כ תוכל לבקש ממנה מה שתרצה וכשיש בסיס, זה לא יפריע לה בכלל. הסבלנות במקרה הזה משתלמת.

אבל אם הדייטים עצמם גם לא משהו.

אז זו הבעיה העיקרית כאן ועדיף שתברר כאן יותר. תנסה לגשש מה היא חושבת עד עכשיו על הקשר..וכו'...

ושם תדע יותר אם באמת אכפת לה או לא ואם תבין שאכפת לה, שם תנסה להכניס לפחות את שליחת ההודעה (הייתי משחרר לגמרי את נושא מי מחליט איפה ומתי נפגשים).

בהצלחה.

שווה לתת לה גם להתאמץ על הקשר (כשמתאמצים ויש ניגוד מסוים זה מראה לה שאתה לא 'מובן מאליו' בעולם שלה, וזה מקנה למציאות שלך איתה, ולזמן הזה כשאתם בפועל ביחד, יותר ערך). אפשר להעלות את זה באופן מילולי כמו שהציעו, אבל אני חושב שכדאי להיות חכם ולגרום שזה יעלה מצידה. לא ב'פאסיב-אגרסיב' אלא בכנות. ברור שיש זמנים שברגעל אתה לא זמין לשוחח/להתכתב/להפגש עם חברים - וכרגע היא לא אמורה להיות מאוד שונה מהגדר הזה (מבחינת הזמינות שלך).

אז תעשה בחכמה, בלי לנסות להפוך את היוצרות, אבל לפעמים לתת לה לקחת אחריות וכו'.

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

הלבד קשה ולהיות בזוג זה הרצון האולטימטיבי.

לכן בגלל שמדובר בדחף, אז יש גם סבלנות יכולה להוות טריגר.