שלום! 
אם מישהו עבר משבר נפשי שחלף וכעת עם כדורים ועובד ב"ה ולומד הן תורה והן לימודים. 
יש לכם מושג איך למצוא אחת מתאימה בשבילו. איך עושים את זה?

אולי היא כמוהו אבל איך הם יכירו ביניהם?

דרך חברים, שדכנים, משפחה וכו..

עם הסתייגות אחת-

שאלו שיכירו בינכם צריכים להיות כאלה שאתה סומך עליהם ושתוכל לספר להם על עצמך ושאכן ידעו להתמודד עם הדברים נכונה...

ולא חסר בנות מקסימות שתוכלנה להתאים..

הרבה הצלחה!

למה אמורה להיות בעיה?

זה נשמע פשוט 

אבל זה משבר שעבר, אז למה שהבחורה לא תרצה?

כנראה גם זה שעבר את זה צריך להפנים שזה משבר שעבר.תודה רבה

הוא אדם רגיל עכשיו.

יש גם הוראות רבנים מפורשות שלא לספר מיד, אלא בשלב בקשר שיש אובייקטיביות.

כתבתי פה פעם, שמהכירותי כמה מקרים, אנשים שעוברים משבר נפשי, יוצאים אנשים מודעים לעצמם ולכוחות הנפש שבהם, ובסה"כ הרבה יותר טובים.

אם הייתי יוצא עם מישהי, ואחרי חודש היא היתה מספרת לי דבר כזה, הייתי נפרד ממנה באותו הרגע בגלל שאני לא יכול לסמוך עליה. 

זה לא דבר ששומרים בסוד, וחובה לספר אותו כמה שיותר מוקדם. לדעתי, מי שמציע כבר צריך לספר עוד לפני הפגישה הראשונה. 

לגבי כוחות מחודשים ומודעות עצמית, הכל אולי נכון. אני לא פסיכאטר ואני לא יודע. אבל אני חושב שלכל אדם מגיע להחליט בעצמו אם הוא מוכן לזה או לא, ולהסתיר ממישהו דבר כזה, זה בעיני פסול. 

לכל אדם יש חסרונות, ואין צורך לחשוף אותם מיד כי זה מרתיע, כמו עוד דברים שלא מראים מיד.

חוץ מזה, קולה כתבה יפה 

                             V

אבל אני חושב שיש לאפשר לאנשים להחליט בעצמם מה מפריע להם ומה לא. 

אני לא חושב שיש למישהו זכות להחליט בשביל מישהו אחר מה הוא צריך לדעת ומה לא לפני שהוא יוצא עם בחורה. 

אם היו מסתירים ממני משהו שמראש לא הייתי פוסל עליו, הייתי פוסל על עצם ההסתרה. 

עם דברים כאלה, אני אפילו לא מתעסק ולא שואל אפילו מה היתה ההווה אמינא שבגללה לא סיפרו לי. 

אם מישהו רוצה להיות בקשר שמבוסס על הסתרה של דברים, שיבושם לו. הרבה אושר אני לא צופה לקשר מהסוג הזה. 

אני יוצא מנקודת הנחה שכל מי שמספיק בוגר כדי להתחתן, גם מספיק בוגר לעשות את השיקולים שלו כאשר כל הנתונים הרלבנטים ידועים לו. 

בעזהי"ת.

פעם מישהו שיצאתי איתו סיפר לי שהיה לו איזה קטע, משהו ממש בקטנה.

הוא סיפר את זה בפגישה שנייה. וכלכך הערכתי אותו על זה!!!!

[נכון, התלבטתי על העניין, ובדקתי ושאלתי וחקרתי. אז מה? זכותי המלאה לדעת לאן אני נכנסת.]

וגם האדם הכי בוגר, לא חף מרושם ראשוני, וכל אחד יכול להיבהל שלא בצדק

בעזהי"ת.

פגישה שנייה זו אכן לא פגישה ראשונה,

אבל הוא לא סיפר לי שהוא על כדורים, אלא על משהו קטן..

אז זה הגיוני. אבל אם הוא היה מספר לי על כדורים?? הייתי חותכת. [א. כי כדורים זה מעבר ליכולת שלי. ב. כי מה אתה מסתיר את זה?! יש דברים שצריך לדעת, ובהתחלה. זה כמו שתסתיר באיזה ישיבה הוא למד, כי הבחורה גושניקית ולא רוצה לצאת עם מישהו חסיד. אוקי?]

אבל הוא לוקח כדורים, את בטוח היית מסתכלת על זה אחרת. בדיוק את האובייקטיביות הזאת 
מנסים לשמר כשלא מספרים מיד.

חוץ מזה, אין דבר כזה "גושניקית"  כמו שאין דבר כזה "הרהמורניקית"... 

בעזהי"ת.

והרזומה שלי יכול להעיד על זה.

זה סוג של מניפולציה רגשית מה שאתה מתאר פה, אתה יודע?

בעעע

ובטח שיש דבר כזה גושניקית.

בוא למגדל עוז...

מה את מציעה לאדם כזה?

מה הדרך שלו להתחתן?

אם אוטומטית כל בת הייתה נרתעת...

אבל להסתיר זה לא פיתרון וזה לא דבר ראוי. 

כי כל אדם נורמטיבי היה נרתע מזה אם היו אומרים לו לפני..

במיוחד כשבכלל לא מכירים את הבנאדם..

ולספר את זה בשלב הנכון, יכול אולי 'למזער נזקים'...

בעזהי"ת.

יש בעיות? פותרים אותן. לא עוצמים עיניים.

קטונתי מלמצוא פתרון. אולי מישהי שלא אכפת לה? שמסוגלת להכיל?

אולי מישהי שגם על כדורים?

לוידעת.

אבל גם לא לתלות שלט בראשי חוצות...

אלא לחכות לשלב יותר מכיל בקשר..

כשיש סיכוי שהבחורה לא תברח כל עוד נפשה בה...

זה ניראה לי קצת לא פאר לחכות עד שהקשר יבוסס קצת ואז להנחית את זה..

תחשבו מה קורה כשומעים על זה הולכים ומחפשים מה זה אומר הבעיה הזאת במה היא מתבטא כמה זה עבר או לא עבר היא תורשתית  וכד'

ועכשיו מה יקרה אם אחרי הברור יתברר שלא שייך להמשיך ככה / לא שייך לי לנהל בכזה מצב בית...

אז מה עכשיו?הרסתם גם את עצמכם וגם את הצד השני כי התחלתם כבר לבנות משהוא בינכם והגעתם לשלב פתאום שלחתוך ולא דווקא כי זה מה שאתם רוצים אלא שיכלית אתם יודעים שזה מה שצריך...וגם אם יחליטו להמשיך זה יציק זה יתן הרגשה שרימו אותך שוויתרת על משהוא בזה שהסכמת להמשיך...

יצא קצת בלאגן אבל תבינו!תתמודדו

לא נותנים שום סיכוי לאדם שהוא מעט שונה מהנורמה...

וזה מה שלא פייר!

הכי לא פייר!!

אבל לא(ה)לי- לא מספרים אתזה באמצע הקשר.. אלא בתחילתו!

שעדיין אין קשר רגשי חזק...

הקשר עדיין לא מבוסס, ומכאן אפשר להחליט אם זה מתאים או לא...

כמו כל פגישות...

יש אנשים שאין להם בעיה עם זה. שמוכנים לקבל את זה. 

אבל גם הם צריכים לדעת על זה מראש. 

אחרת, זו רמאות. גניבת דעת. פשוט כמשמעו. 

תחשבי גם על הצד השני,

את יודעת איזה אומץ צריך בשביל להגיד את זה???

שיש בחורות- שכשמציעים להן מישהו, ומספרים להן את כל הבעיות שהיו לו, ואת כל המגרעות שלו, הן יסכימו לנסות...

מספרים-ברור השאלה באיזה שלב...

לענ"ד בתחילת הקשר, אבל לא לפני...

לפני הקשר מספרים דברים רגילים(אא"כ זה ממש משהו קיצוני שקרה)

השאר נתון בידי הזוג..

כשאנשים עושים לי תרגילים מעין אלו - מסתירים ממני דברים, משקרים לי או מסלפים דברים, ברגע שאני מגלה אני מסיים את הקשר, ויותר אני לעולם לא סומך על מי שמציע ולא מוכן לקבל ממנו הצעות.

זו התוצאה. זה יותר טוב?

כל בחורה שאתה יוצא איתה, אתה יודע את כל הפרטים עליה?!

לאא!! זה מתגלה בהמשך הקשר..

קודם כל רואים ברמה המישורית אם זה מתאים...

אח"כ עוברים לדברים היותר אישיים...

כתבתי אותו דבר ואז ראיתי שכתבת את זה...

וכנראה שזה לא מתאים לכל אחד...

ולא כל אחד יכול להתמודד עם זה..

ואני גם לא מדבר על התרשמויות. אלה דברים סובייקטיבים ולכן עליהם אני גם לעולם לא שואל. אני בודק בעצמי. 

אבל דברים כאלה, שהם בבחינת עובדות, אני מצפה שיגידו לי. 

במשקל 'הגורלי' שכל אחד נותן לדברים..

אם בחור יספר לי את זה לאחר מעשה, אני לא ארגיש ששיקרו לי וכו,

אלא אראה בזהעוד רובד של פתיחות ועומק ביניינו...

וברור שזה ייכנס כגורם למשוואת 'המתאים לי או לא', אבל לא כגורם עיקרי בהכרח...

לפחות נתתי צאנס לקשר...

לא פסלתי על ההתחלה!!

אבל בהחלט- כל אחד לפני הדרכים שלו...

אני לא פוסלת דרכים אחרות.. אבל אני לא נוהגת ככה

איזה זכות יש למישהו אחר למנוע את זה ממני? 

אתה רוצה לדעת הכל עוד לפני הדייט,

אז למה צריך בכלל תדייט??

אני גם רוצה לדעת אם היא ישבה בכלא על מירמה והפרת אמונים, או אם היא לוקחת סמים. 

מן הסתם אני לא אחשוב לשאול דבר כזה, אבל אני מניח שמי שמציע יידע לעדכן אותי בזה לפני שאני אצא איתה, או שהיא תעדכן אותי בזה בפגישה הראשונה. 

רציתי להדגיש שאין שום יכולת בעולם לדעת מלפני כל כך הרבה דברים בצורה יבשה מידי,

חייבים לראות , לדבר קצת עם הבן אדם כדי להבין את המכלול ואת הסיפור שלו,

למשל אדם שלוקח כדורים אחרי שהיה במלחמה וקשה לו להתמודד עם כל מיני דברים,

ויש עוד אלפי סיפורים....

כנראה שהיא לא הייתה בכלא על סמים..(או שהשדכן גרוע)

אתה מצפה שיספרו לך את כל המשברים שהבחורה עברה, את כל הדיכאונות??

היא תעדכן אם יצא מזה משו..

למה צריך לפתוח בפני כל בחור את החיים אם לא יצא מזה כלום?!

את הדברים האישיים יותר שומרים להמשך, כשיש מצב שיתקדם מזה משהו...

בדיוק באותה צורה. 

לא כל פעם שהיא היתה עצובה היא צריכה לספר. 

אבל אם היא היתה מאושפזת ולוקחת כדורים עד היום, אז אינ חושב שזה קצת שונה. 

אבל אני כן אפסול אם לא יספרו לי. 

אני חושב שזו זכותי לדעת לאן אני נכנס. ואם מישהי חושבת שזו לא זכותי, אז אני לא רוצה להיות עם מישהי כזאת. 

למה צריך לספר את כל הדברים (שבד"כ נוהגים להסתיר) על ההתחלה?!

זה מרחיק ונותן מקום לפסילה גם בלי להכיר בכלל..

אין מה לעשות, לכל אחת שתצא יהיה את הסוד שלה, שלא מגלים בפגישה הראשונה(הוא יכול להיות גדול ומאייים, ויכול להיות קטן ולא רלוונטי..

אני לא חושבת שצריך לספר על ההתחלה הכל..

ובקשר לשאלה- לדעתי אין שום בעיה לצאת עם מישהו שעבר משבר,

כולנו עוברים משברים!

אם המשבר עדיין משתלט לו על החיים, לא עוזב אותו- לא חושבת שהיה לי מתאים.

כל מקרה לגופו.. א"א לפסול מההתחלה..

(וכל זה לענ"ד כמובן..) 

"כל מקרה לגופו.. א"א לפסול מההתחלה.." - אני חושב שזו צריכה להיות החלטה שלי לפני שאני נכנס לזה. 

זכותי לדעת לאן אני נכנס.

אני אחליט על מה אני פוסל ועל מה לא. לא אף אחד אחר.  

אבל אם לפני כל קשר תברר(מעבר לנורמה..) למה אתה נכנס-לא יצא לך מזה כלום!!

אין אדם מושלם, וחלק מהנישואים זה ללמוד לחיות עם מישו שאתה אוהב-אפילו שיש חסרונות...

ובעיה נפשית זה בהחלט מעבר לנורמה, אם היא אכן קיימת...

אבל מדובר פה על זה שזה כבר בטיפול, והוא בנאדם רגיל לחלוטין..

סבבה, אז תפגשו, ובמהלך הפגישות הוא יספר לך דברים, ואת תראי אם זה מפריע לקשר שלך..

יכול להיות שלא תהיה לך שום בעיה, כי התחברת לאופי...

אני עדיין לא חושבת שצריך לפסול על ההתחלה..

(שוב, אא"כ הבעיה ניכרת לעין, וייוצאת מכלל-הנורמה..)

ושיבחר בעצמו מה הוא רוצה לעשות עם זה. 

אם לא מראש, אז לפחות בפגישה ראשונה. 

מראש-לא ידעת...

למה לא לתת לבחור לספר אתזה בעצמו?!

אבל פגישה ראשונה זה בהחלט שונה, מלספר לפני...

יעשה זאת בעצמו, ושיעשה..

שכשמציעים, שיעדכנו גם בדברים האלה. היא צריכה לעמוד על זה שלא יסתירו כלום.

ועדיין, בפגישה ראשונה זה עוד נסבל.  

זה דרכן של ההכרויות!

מכירים לאט לאט אם זה מתאים...

לא הכל על ההתחלה!

אבל בהחלט זכותך לשאול על הבחורה לפני, אם יש\היו בעיות וכו...

זו דרכו של עולם... כולם הרי גונבים... 

אתה טוען, שכל בנ"א עם בעיה נפשית שמצריכה כדורים צריך לוודא שכל השדכנים שמציעים אותו לאנשים, וכל מי שנפגש איתו, גם אם רק פעם אחת, יידעו שהוא על כדורים?

זה יסמן אותו לצערנו לא רק בשידוכים, אלא גם בעבודה (כי זה בטוח יזלוג, מה לעשות כולם מכירים את כולם) ובחברים (כי יתקשרו לברר עליו וישאלו על הבעיה ואיך זה מתבטא..) ובחיים בכלל..

מה לעשות ולצערי הרב מאד החברה הדתית כיום לא יודעת איך "לאכול" אנשים כאלו. ואני אומרת את  זה מהכרות עם כמה כאלה. שלקחו כדורים והם כבר בריאים ועדיין מה שהיה מפריע להם בחיים וגם עם כאלה שעדיין בפנים.

ולכן- רק אחרי 3 פגישות, כשזה מסתמן ברציני- אז יש סיבה לספר. וזה עדיין שלב מוקדם כדי שתהיה בחירה לצד השני.

כן, כל מי שהוא יוצא איתה צריכה להיות מודעת. במקרה הכי גרוע, בפגישה הראשונה. 

גם אם הוא ייפגע מזה בצורות כלשהן (ואני בספק כמה הדבר "יזלוג"), זו לא אשמתה של הבחורה ולא צריכים להסתיר ממנה מידע בתקווה שכשהדבר יתגלה, כבר יתפתח איזשהו קשר ריגשי ואז כבר יהיה מאוחר מדי, כך שגם אם היא תחליט לסיים את הקשר בגלל זה, היא תיפגע סתם. וגם הוא. 

אני לא יודע איך החברה דתית "אוכלת" דברים. אני חושב שיצאנו מהשטיבעל ואנשים היום לא ממש מסתכלים על דברים מסוימים בגלל סיבות של "מה יגידו" (ואני לא חושב שכאן זה המקרה בכלל). 

אם הם בריאים והכל בסדר, שיספרו ויראו מה תהיה התגובה. שיציינו גם את זה שהם בריאים על כדורים. 

מה לגבי מישהו שעבר השתלת כליה והיום הוא חי על כדורים נוגדי דחיה ?גם את זה אפשר לספר רק אחרי תקופה? הוא הרי חי כמעט כרגיל. הוא רק לוקח כדורים, וסביר להניח שפעם ב-10 שנים בערך הוא יצטרך להשתיל כליה חדשה... לא בגי דיל... 

אני בכלל לא מבין מאיפה מגיעה התפיסה הזאת של להסתיר דברים. שמעתי סיפורים וחוויתי שקרים שסיפרו גם לי. 

מבחינתי, ברגע שאני שומע שלא היו כנים איתי ב-100%, אני הולך. לא מעניין אותי אפילו לשמוע - כי זו חוצפה וזה מראה המון על הבנאדם. 

אנשים שרוצים להתחתן, הם מספיק בוגרים להחליט בעצמם כשיש להם את מקסימום הנתונים ולאף אחד!!! אין את הזכות להחליט בשבילם או לקבל החלטה בשבילם שעלולה להוביל לפגיעה בהם. לא אחד בשום מצב!!!

ואם יהיו למישהו אחרי זה בעיות להתקבל לעבודה (מה שאני בספק שיקרה), אז זה מאוד חבל, אבל זה לא נותן לגיטימציה לפגוע באנשים אחרים. (או לבזבז להם את הזמן). 

אז זה יעזור לו??? 

אם אדם מוכן שיהיה לו סיפור לא נעים שהוא ישכח ממנו אחרי שבוע או שהוא לא מוכן - זו בחירה שלו ואך ורק שלו!!!

"אם זה מה שיגרום לה לפגוש ולהכיר באמת את בעלה ,אז זה כבר לא כ'כ נורא נכון?"

לא!!! זה מאוד מאוד מאוד נורא. נורא ואיום! 

הנסיון כאן לפרוט על הרגש בא במקום טיעון אמיתי. אז נכון, הוא מסכן ואני מרחם עליו ואני בטוח שקשה לו. 

אין לי ספק בזה ואני מקווה שאני לעולם לא אגיע למצב הזה. 

אבל, זה לא מקנה לאף אחד את הזכות להסתיר דבר כזה. 

"אולי אף אחת לא תהיה מוכנה להסתכל מעבר..ולגלות את הטוב הזה בפנים?
אולי אם ידעו מראש לא יתנו לי בכלל את האפשרות להביא ולהראות באמת את עצמי ואת הכוחות והייחודיות שלי.." - אולי את צודקת. אולי אף אחת לא תהיה מוכנה להסתכל מעבר... אבל זו זכותן וצריכה להיות להן הבחירה להחליט. 

היית שואלת אם הבחור שמציעים לך איתו נכה? עיוור? חרש? אילם? היית חושבת לשאול דבר כזה? לא! כי את מניחה שיגידו לך דבר כזה. 

בצדק. 

יש דברים שאומרים. ודווקא דברים שיכולים להפריע, יש חובה יותר גדולה להגיד. 

אני באמת מצטער בשביל מי שנמצא במצב הזה, אבל לא זו הדרך, והמטרה לא מקדשת את האמצעים. 

אני מצפה מאנשים שייתנו לאחרים את הקרדיט שהם יודעים מה טוב בשבילם ומה הם רוצים. 

הסתרת מידע זה אומר בדיוק את ההיפך. 

כאילו שמי שמציע יודע יותר טוב ממך מה אתה רוצה ומה טוב בשבילך.

מי שמציע בגישה כזאת, לא צריך להציע בכלל. זו דעתי.  

ואי אפשר ל'האשים' את הקב"ה בכל דבר.

אפשר גם חס וחלילה להידרס במעבר חציה ולבקש שלא יאשימו את הנהג השיכור כי ה' החליט שזה מה שיקרה...

כתבת שלא ניסית לפרוט על הרגש, ומיד אח"כ כתבת במילים אחרות שזה בדיוק מה שניסית לעשות. 

אני לא חושב שזה מעיד משהו טוב על מי שמציע משהו ומסתיר דברים ולא חושב שזה מעיד לטובה על מישהו שמציעים אותו בידיעה שמסתירים לגביו דברים. 

בעיני זה מביע זילזול ויכול להוביל לפגיעה באחד או בשני הצדדים, ולכל הפחות, לביזבוז זמן. 

א'. אני לא לוקח קשה. אני פשוט לא מבין מאיפה אנשים לוקחים לעצמם את הזכות לעשות דברים כאלה. 

אני לא מוצא דרך אחרת להסתכל על זה מלבד זלזול.

אני לא יכול לחשוב על כל האפשרויות שקיימות בעולם, ואני מצפה מאנשים שיגידו לי עובדות חשובות בנוגע לבחורה.

ב'.  "אבל לאחר שמשהו כבר קרה, לא יעזור רק לכעוס ולהאשים את האדם, אז העבודה היא לקבל שהכל מלמעלה..." -למיטב ידיעתי, עפ"י ההלכה היהודית, אדם שרצח מוצא להורג. אבל למה? זה לא יעזור לכעוס או להאשים, והרי הכל מה'... רק צריכים לקבל את העובדה שהכל מלמעלה... 

אז לא! הדבר היה צריך לקרות, אבל עדיין האדם שביצע זאת צריך לשאת באחריות למעשיו, שכן היתה לו הבחירה. זה שהכל צפוי, לא סותר את העובדה שהרשות נתונה!

אגב, הקב"ה הרי אמר לאברהם שבנ"י ישועבדו. זה כבר נקבע מראש. אז למה פרעה נענש על כך שהוא שיעבד את בני-ישראל? עפ"י אותו הגיון, לא היתה סיבה בכלל להעניש אותו. 

ולא! לאדם אחר לא מגיע שיפגשו אותו בלי התוית. זו לא תוית שמישהו שם עליו, אלא זה מצב עובדתי קיים. 

ואין לו את הזכות לפגוע באדם אחר או אפילו לגזול מזמנו של אדם אחר בגלל שהוא חושב על עצמו. קוראים לזה אגואיזם, ואם זה ממש חמור, אז סוציומטיות. 

ובאופן אישי, לי נמאס שכל רעיה של חבר חושבת שהיא יכולה לספר לי סיפורים ואגדות שלא קשורות לחברות שלה, או להשמיט כל מיני פרטים חשובים, רק בגלל שיש לה חברות רווקות והיא מנסה לחתן אותן. 

אין לי כח ואין לי זמן ובכל מקרה אני אגלה את הדברים בשלב כלשהו, ואז, גם אם הדבר הזה לא מפריע לי, רק על עצם השקר או ההסתרה אני אסיים את זה. 

תנו לחיות לחיות ותנו לאנשים להחליט לבד מה מתאים להם ומה לא! 

ובתור מסתובבת באמבולנסים-חצי מהאוכלוסייה נעזרת בכדורים, וזה מצויין שהם עוזרים לעצמם.

הבעיה מתחילה כשאדם לא רוצה לעזור לעצמו, או לא מתפקד.

תנסה להכיר בדרכים קונבנציונאליות,חברים,חברים של..,חברים של חברים של..,שדכנים וכו', אל תמתג את עצמך במו ידיך,  אתה הרבה יותר מ"הבחור שעבר משבר",  נכון שלא כולן יקבלו בהבנה,נכון שחלק ירתעו, צריך לקחת בחשבון. אבל אלו החיים. לכל אחד יש שק,על אף אחד לא פסחו..

ב"הצלחה רב"ה!

אתה רוצה להתחתן עם מישהי שעשויה לאבד את ההכרה ולהיכנס להיפוגליקמיה? (נפילת סוכר דרסטית).

גם עם תרופות ומשאבות, זה משהו שלא לכולם קל לשלוט בו. 

זה מאוד רומנטי ויפה להגיד שזה לא נורא, אבל זה כן דבר שיש לשקול ולבחון, כי אני לא חושב שכל אחד מסוגל לזה או מבין למה בדיוק הוא נכנס. 

אני לא אומר שאני באופן אישי הייתי נמנע לצאת עם בחורה שסובלת מהמחלה הזאת, אבל אני חושב שיש אנשים, שאם הם היו יודעים למה בדיוק הם נכנסים, לא בטוח שהם היו מוכנים לזה.

חוץ מזה, בבעיות נפשיות, לא תמיד התרופות "מרפאות" את הבעיה חלוטין, ולפעמים קיימות תופעות לוואי נפשיות אחרות. 

שמבינה שזאת לא בעיה אמיתית.

והרבה יותר חשוב מידות ואישיות מדברים כאלה.

יש היום פוביה מכדורים, שכאילו זה גרוע ונורא יותר מבעיה רגילה- כשבעצם המצב הוא הפוך.

אם יש בנ"א לדוג' עם מידות מקולקלות כמו כעס, חוסר סבלנות, עצלנות וכו' זה פי עשרתלפים יותר יוצר בעיות בחיי הנישואין מאשר בנ"א על כדורים (ולא משנה אם זה בגלל מחלה פיזית כרונית, בעיה נפשית כרונית או כל דבר אחר)

ועדיף לספר אחרי פגישה שלישית, ולדעת איך לספר.

אני מכירה לא מעט אנשים נורמטיביים לחלוטין על כדורים ומחלות כרוניות שהתחתנו עם אנשים נורמטיבים שלבעיות שלהם אין כדורים  

כפי שכבר ציינתי, אני לא פסיכאטר, אבל יש מחלות נפש, (גם כאלו שבאות אחרי התמוטטות), שגם עם כדורים, התפקוד הוא בעייתי. 

לצערי יצא לי להיתקל באנשים שעברו התמוטטות ולוקחים כדורים כבר שנים שהמצב שלהם, גם עם הכדורים, הוא רחוק מלהיות נורמלי. 

לרוב הכדורים יש השפעות ותופעות לוואי (פיסיות ונפשיות)- חלקן חמורות יותר וחלקן חמורות פחות. 

להגיד שזו לא בעיה אמיתית באופן גורף, זו עצימת עיניים והתעלמות מהמציאות. 

יש לבחון כל מקרה לגופו, ואם צריך, גם לקבל חוות דעת ממישהו שמבין בדברים האלה. 

אני מכיר מספיק מקרים שהכל בסדר.

אפשר להגיד גם אחרי חודש כשאומרים בצורה המתאימה....

כולם פה חוזרים על עצמם, ולא ממש משנים את דעתם.

חבל.

אני ב"ה מאורסת לבחור הכי מדהים שהקב"ה יכול היה לבחור בשבילי,

וכן, הוא סיפר לי בתחילת הקשר (ולא לפני!) על מה שהוא עבר ומה שהוא לוקח בעקבות זה.

אם הייתי יודעת על זה מראש אולי לא היה לי את האומץ להכנס לזה, אז אין לי אלא להודות על זה שלא ידעתי על זה מראש. להודות! מישהו רוצה לפספס ח"ו את הזיווג שלו בגלל דברים כאלה, שאחרי העמקת הקשר מגלים על כל כך הרבה דברים שהם שטותיים, שוליים, לא משנים...(להמשיך?)

סיפרתי לו על כל השרשור הזה והוא לא ממש שמח לשמוע את התגובות של חלק מהאנשים פה, בתור אחד שעבר את זה. הוא גם היה בדעה הזו בהתחלה, היה לו קשה להאמין שמישהי "תסכים". הוא בעצמו התחיל לחשוב שזו בעיה שאי אפשר להתגבר עליה! אתם מבינים למה אנחנו מסוגלים לגרום? נראה לכם שבמצב כזה בחור יכול למצוא את אשתו?? (ולא משנה כמה היא צדיקה או על כדורים בעצמה)

אז אפשר בבקשה להפסיק עם כדור השלג הזה, כי אנחנו מנפחים הכל, כרגיל.

לדעתי אסור לומר מראש, ובטח שלא מישהו אחר שיספר, כי רובנו ממש לא מסוגלים לא לשפוט מראש על דבר כזה. צריך לדעת לשמוע את זה אחרי קצת היכרות עם הבנאדם (וכמו שאני בעצמי לא מספרת הכל על ההתחלה, אלא בדירוג, כל פעם קצת, למה שהוא לא יעשה גם ככה?).

והכי חשוב- ללמוד בדיוק מה זה! אין שום אויב יותר גדול מהשידוכים בימינו מאשר חוסר ההבנה. ללמוד מה זה, איך זה משפיע, איך מתמודדים עם זה, מה התדירות, וכו'...אפילו לדבר עם מומחה בנושא(ומומלץ עם הרופא שלו).

מנסיון, האנשים האלה, שמתמודדים עם דברים שאנחנו לא יכולים לדמיין לעצמנו איך זה, הם האנשים עם כוחות הנפש שהיינו רוצים שיהיו לנו. הרי לא סתם אומרים "הקב"ה לא מביא נסיונות לאדם אלא אם הוא יכול להתמודד איתם."

הערה- תקראו את התגובה של הקולה טובה. באמת.

בחורה אחרת היתה יכולה לכעוס שלא סיפרו לה מההתחלה ולהיפגע ופגוע בצורה יותר חמורה. 

אולי את מיוחדת, אבל מקרה אחד לא מעיד על הכלל. 

אני עדיין חושב שצריכים לספר לפני ושלכל אחד תהיה הבחירה שלו לפעול כפי שהוא מוצא לנכון.

יש כאלה שיפסלו מיד, יש כאלה שירצו לברר בדיוק מהן ההשלכות של המצב ויש כאלה שלא יהיה אכפת להם בכלל - אבל לכל אחד, צריכה להיות הבחירה שלו.

בנוסף, כנראה שהבחור שאת איתו, הוא בסדר לחלוטין כל זמן שהוא לוקח כדורים - אבל זה לא תמיד המצב. (אני רוצה לכתוב שזה אפילו לא המצב ברוב המקרים, אבל אני לא רוצה לכתוב משהו שאין לי סטטיטיקה שתגבה אותי בנושא, ואין לי ממש כח לנבור כרגע במעמקי הרב גוגל).

אני מצטער אם זה פוגע בו או מכעיס אותו, אבל דעתי לא השתנתה.

ואל תשכחי, שמה מבחינתך הוא שולי, מנקודת המבט של אדם אחר, הוא מאוד מאוד משמעותי.   

אני לא מיוחדת.

ולתגובתך-

"לכל אחד צריכה להיות הבחירה שלו". אתה באמת חושב שבצורה כזו יש לך את האפשרות לבחור בצורה הכי נכונה?

אז תן לי לתת לך נקודה למחשבה: אם אנחנו מחליטים מראש שזה מפריע לנו (אולי אומרים "זה תלוי במקרה", אבל רוב הפעמים זה רק כדי לצאת ידי חובה) הבחירה שלנו לא אובייקטיבית! ובחירה לא אובייקטיבית, ז"א מושפעת מכל מיני גורמים אחרים, היא באמת הבחירה שאתה מעוניין לעשות? היא באמת ובתמים הבחירה האמיתית?

"עבדי הזמן- עבדי עבדים הם, עבד ה'- הוא לבדו חופשי."

מכיר את המשפט הזה?

ושואלים תמיד איך זה ייתכן שדווקא עבד ה', עם כל החוקים והאיסורים, הוא החופשי? כי יש לו בחירה אמיתית, והמצוות עוזרות לו בזה, לא להיפך.

אנחנו יכולים להחליט שאנחנו נפגעים מכן ש"הסתירו" את זה מאתנו, אנחנו יכולים להודות להם וללמוד מזה.

בסופו של דבר מה שיצא מזה הרבה יותר תלוי בנו מאשר בצד השני, לטובה או לרעה.

הייתי מייעצת לך לקחת את הצ'אנס הזה כי יוצאים ממנו דברים מדהימים, אבל מסתבר שאתה מסוגל לפשל לגמרי לבד....

היא סובייקטיבית לחלוטין וטוב שכך. אנחנו הרי בוחרים בני או בנות זוג שמתאימים או מתאימות לנו! לא לאף אחד אחר. 

האם היא עניינית? זה תלוי בבנאדם. מה ענייני מבחינתו כאשר הוא מחפש בת זוג. 

לכל אחד יש בחירה והוא יכול לבחור מה שהוא מוצא לנכון. אין נכון ולא נכון, טוב ולא טוב - רק מתאים ולא מתאים. 

ואם מישהו החליט מראש שזה לא מתאים לו - זו זכותו המלאה! הוא בוחר להיות מושפע מ"אותם גורמים". ולכן, התשובה שלי לשאלתך היא חד משמעית "כן". היא הבחירה האמיתית! מה שאני בוחר לעשות ומה שאני בוחר לקחת בחשבון - ולאף אחד!!! אין את הזכות לשלול את זה ממני. 

אם מראש יגידו לי דבר כזה, לא בטוח שאני אפסול. בכלל לא בטוח. 

אבל אם לא יגידו לי דבר כזה מראש או לפחות מיד בהתחלה, אני אפסול בגלל שאני לא יכול לסמוך על הבחורה וזה מראה מה היא חושבת על הזכות שלי לבחור. 

עם כזאת בחורה, אני לא הייתי מעוניין להתחתן אפילו בצחוק. 

עד כמה באמת ההחלטה שלנו אובייקטיבית?

אתה טוען, אם הבנתי נכון, שעצם זה שנתנו לך את כל הנתונים היבשים לפני (זה באמת אפשרי שזה יהיה הכל?), ונתנו לך ולשיקול דעתך להבין מזה ולהסיק, זו זו הבחירה האובייקטיבית,

ואני בכלל באה מכיוון אחר.

הטענה שלי היא שאדם לא יכול להיות אובייקטיבי כלפי אותו אדם שהוא לא מכיר, בגלל שהוא לא מכיר אותו. הוא מכיר "אנשים" ו"אנשים שיש להם חלק מאותם נתונים יבשים"(גם זה אולי לא, אלא אולי רק שמע עליהם, ואז הוא מושפע מהשקפת העולם של אותו אחד שסיפר לו עליהם).

הוא מכיר את אותו אדם ואת ההשפעה של אותה בעיה עליו? הוא מכיר את ההתמודדות שלו? את הכוחות האדירים שהוא משקיע כדי להתמודד?

לא? הפסד שלו.

כל אדם בעולם שלא חי בבועה מושפע מדברים, השאלה היא כמה אנחנו מודעים לזה, וכמה אנחנו מוכנים להיות פתוחים לדברים שקצת חורגים, וקצת מפוצצים לנו את הבועה הנחמדה.

ובעז"ה שלא תצטרך להתמודד עם השאלה מה לספר ומתי (למרות שלכולנו יש דברים שלא היינו מספרים על ההתחלה, אבל השק שלי זה לא השק שלך, למזלך...).

ד"א, אני קצת לא הוגנת, כי אני לא ממש יכולה לכעוס על מי שהכיר בינינו על שלא סיפר לי על זה. נסה אתה להתלונן על רבש"ע על כזה דבר...(ובכ"ז, מי שקצת ביררתי ממנה עליו, לא ציפיתי ממנה שתגיד לי דבר כזה אישי שלו, בלי לדעת את כל הפרטים ובלי לדעת מה "רלוונטי" כביכול שאדע על ההתחלה.)

אני טוען שהבחירה היא לא אובייקטיבית וגם לא צריכה להיות. 

אם היא היתה אובייקטיבית, והיה מישהו שהיה מתאים לך בדיוק וכל מי שאת פוגשת היה אומר לך שהוא בדיוק בשבילך, ושבכל רשימה של תכונות היית רואה שהוא מושלם בשבילך, אבל את, משום מה לא סובלת אותו - אז מבחינה אובייקטיבית, את אמורה להתחתן איתו. בפועל, כנראה שזה לא יקרה. 

מדובר על החלטה אינדיבידואלית של בנאדם. אין כאן שום דבר אובייקטיבי. 

וכדי שאדם יגיע להחלטה הסובייקטיבית לחלוטין שלו - הוא צריך לדעת כמה שיותר מדיע רלבנטי. 

האדם קובע מה הוא מחליט ומה חשוב לו ומה לא בצורה סובייקטיבית לחלוטין. 

זכותו לקבוע מה חשוב לו ומה לא. 

אם לא חשוב לו מתעצומות הנפש האדירות שיש לאותו אדם, וכן איכפת לו מזה שהוא על כדורים - מי את שתגידי לו שהוא טועה? הרי בסופו של דבר, המטרה היא שהוא יתחתן. לא את. את עושה את הבחירות שלך ומחליטה עפ"י מה שחשוב לך, והוא עושה את אותו הדבר בכל הקשור אליו. 

הוא מושפע. ודאי שהוא מושפע. אבל הוא מושפע בצורה שבה הוא בוחר, ולאו דווקא הדרך שאת בחרת מתאימה למישהו אחר - ולך אין את הזכות לקבוע אחרת למישהו או לנסות לחנך אותו שיחיה עפ"י השקפת עולמך. 

ובאופן אישי, אם הייתי פוגש מישהי כזאת במקרה והיא לא היתה מספרת לי אתזה בתחילת הקשר - הייתי מאשים אך ורק אותה. 

אני טוענת בדיוק ההיפך ממה שאמרת פה.

מבחינה אובייקטיבית (לפי ההגדרה שלי)  אני דווקא לא אמורה להתחתן עם מישהו בגלל שה"רשימה" שלו מתאימה, אלא אני אמורה לקבל את התכונות שלו ולהחליט מה מתאים לי.

אני אחזור על זה שוב- אני ממש לא חושבת שצריך להתחתן עם מישהו בגלל שמבחינה פורמלית הוא מתאים (ואני גם לא עושה את זה). ממש לא. ההחלטה שלך היא שקובעת בשבילך, וההרגשה חשובה בה מאוד.

איך זה מסתדר? פשוט מאוד. אני לא טוענת שאובייקטיביות בעניין הזה זה פרטים יבשים, אלא להיפך- פרטים יבשים בלי הסתכלות על האדם עצמו זה סובייקטיביות והחלטה מושפעת. כי הרי, מי אומר לך מה אומר הפרט היבש הזה או אחר על האדם שאותו מציעים לך לפגוש? או שאתה אומר על פי אדם אחר, או שהחברה מכתיבה לך מה זה אומר. כך או כך, לא האדם עצמו הוא שעומד לנגד עיניך ומבהיר לך את הפרט, מלחלח אותו מהיבשות.

ורק שגם הפינה הזאת תהיה ברורה- מעולם לא אמרתי כאן לאף אדם מה יותר חשוב לו, כוחות נפש או חיים על כדורים. אני בפשטות מנסה להבהיר שיש גם מציאות אחרת, שלא כל אדם שיש לו איזו בעיה ברזומה סימן שהוא לא בשבילנו, ומנסה להראות (למרות שאמנם אני עוד לא נשואה, אבל כן נמצאת בזוגיות ב"ה עם בחור שלא הייתי מוותרת עליו לשנייה) שבחיים משותפים, ברוב הפעמים דברים שנתנו להם משמעות כבדה מאבדים מכוחם, ונראים שוליים במכלול החיים.

שנזכה...

זה קצת מוזר מה שהולך כאן ...

הבנאדם מסביר שאם היו אומרים לו מראש את הדבר אז הוא לא בטוח היה פוסל אלא בודק את זה עניינית!אז מה הבעיה כאן??!!!

אני חשבת שמהנכון לתת לבנאדם מראש את זכות הבחירה המלאה אם הוא מוכן להיכנס לזה או שהוא לא רואה את עצמו מסוגל לזה...!! ואז גם אם הוא יגלה את זה בהמשך הקשר הוא ילך אז מה הרוויחו כאן???

מי שלא מוכן לשמוע על אנשים עם בעיה מסויימת לא יעזור אם תדחפו לו את זה ב"הפתעה" ז"א שהוא יגלה רק בהמשך הקשר שזה בדיוק מה שהוא לא רצה..נכון יכול להיות שהוא יחליט שזה לא כזה נורא עכשיו פתאום שהוא רואה את זה מקרוב אבל למה לתת את ההרגשה שרימו אותו....

די הפוכות. 

בכל מקרה, אני חושב שלהסתיר משהו כזה, זה דבר פסול. 

יודעת מה? בואי נלך בדרך שלך: "אני בפשטות מנסה להבהיר שיש גם מציאות אחרת, שלא כל אדם שיש לו איזו בעיה ברזומה סימן שהוא לא בשבילנו" - אם הייתי יוצאת עם מישהו פעמיים ושלוש, ואז הוא היה אומר לך שהוא לא דתי ושהוא סתם הולך עם כיפה? או שבואי נרשה לעצמינו להיסחף מעט ונחשוב מה היה קורה אם הוא היה עם כיפה כי הוא דתי אדוק... אבל מוסלמי? 

אז נכון... יש לו איזו בעיה ברזומה... אבל הוא לא רצה להגיד את זה ישר, ולא כל בעיה ברזומה היא סימן שהוא לא בשבילנו. 

אז נכון, יש כאן קצת דמגוגיה, וקצת הקצנה, ואני כמובן לא משווה מבחינת חשיבות הדברים... אבל מה היית אומרת לחברה שלך שהיתה מכירה לך אותו ומסתירה ממך את הפרט הזה? אולי היא חשבה שאחרי שתכירי אותו, לא כ"כ יהיה אכפת לך? והרי יצאתם רק פעמיים או שלוש לפני שהוא סיפר לך... עוד יש לך בחירה... 

אם יש אנשים שמראש היו פוסלים על דבר כזה, מגיעה להם הזכות להחליט על זה בעצמם וזה לא תפקידך, או תפקידו של אף אחד אחר להחליט זאת בשבילם. 

אני רואה שאנחנו לא נגיע להסכמה.

דרך החשיבה שלנו הפוכה,

הדוגמאות לא קשורות,

ההגדרות הפוכות,

צורת קבלת ההחלטות,

הצורה שבה סומכים על אנשים...

יש לי עוד הרבה מה להגיב,

אבל הדיון הזה לא מוביל לשום מקום, וממה שאני רואה שאתה מגיב לעיל, הוא גם לא ימשיך.

למדתי הרבה, מקווה שגם אתה או אנשים אחרים לפחות.

כל מה שנשאר לי כרגע הוא לחזור על מה שכבר אמרתי, לבקשתך-

אני לא אתן לך עצות, אתה מסוגל לפשל לגמרי לבד...

סליחה אם אני נשמעת מתנשאת, אני פשוט מקווה באמונה תמימה שתמצא את זוגתך בקרוב

ויחד תלמדו (בשתי צורות הניקוד) מה חשוב לכם כזוג, כמשפחה, כבית בישראל.

ואני מקווה שאני לא נשמע מתנשא כשאני אומר שאני מקווה שלא תרגישי צורך לחנך גם אותו. 

אם הייתי עוברת משהו כזה,לא הייתי מסתירה..

כי כמו ששניכם הזכרתם:

יש הרבה אנשים שפוסלים על ההתחלה בגלל דבר כזה..

אבל-

אני לא חושבת שלהסתיר זה הפתרון.

כי הרי הבעיה לא תעלם. ואם הדבר הזה מפריע לאותו אדם בתחילת הקשר- זה ימשיך להפריע לו  גם אחרי...

אני חושבת שאנשים שעוברים דברים כאלו יוצאים מזה אחרת מכולם.. ומי שלא מסוגל להכיל את המורכבות הזו-אין טעם שיכנס לדבר כזה מההתחלה.

ומי שמסוגל להכיל מורכבות שכזו-לא ירתע.

ואני חושבת שמי שעבר כזה דבר-צריך לחפש כאלו אנשים,אנשים שלא נרתעים. כי רק ככה יוכל לצאת משהו..

צריך להבין יש מקרים שבכלל אולי אין "בעיה" כי האדם הוא רגיל(גם המילה הזאת היא סטיגמה כי כולם טובים) וזה משהו שחלף בואו נביא לדוגמא תאונה או משהו כזה לא עלינו ולא על אף אחד (שה' ירפא את כל החולים) .יש גם ק צ ת תרופה (ב"ה שיש מרפא בימינו).אך למה בגלל משהו שקרה בעבר צריך לחשוב שעדיין יש "בעיה".

זו תגובה כללית לא ספיציפית .

צריך השתדלות וסיעתה דשמיא.

אם מישהו לא הבין אני בעד לספר וחושב שצריך לספר. כמובן לא בהתחלה ממש. אבל מה שרמזתי זה הקושי לספר ולהיות לא יודע מה תהיה התגובה וכו'.ברכה והצלחה

במניסיוני אם משהו על כדורים, אז משבר יכול להגיע בכל רגע שלא יקחו כדור .חוץ מיזה בן אדם שעבר משבר לא זוכר מה הוא עשה ואיך היה נראה וחושב שהכל בסדר מפני שעכשיו הוא מתפקד.כך שכדאי לבחון האם מוכנים להתמודות כזאת.וגם יש 25אחוז שז עוברתורשה

• שיהיה גבוה, אבל לא שחצן.

• חתיך, אבל שלא יידע שהוא חתיך.

• חכם, אבל שלא יתקן אותי.

• עשיר, אבל שיהיה עניו.

• תורני, אבל שלא יהיה "כבד".

• קליל, אבל רציני.

• מצחיק, אבל שידע מתי להפסיק.

• רגיש, אבל גברי.

• גברי, אבל מחובר לרגשות.

• ספונטני, אבל מתכנן הכול מראש.

• כריזמטי, אבל צנוע.

• מנהיג, אבל שייתן לי להוביל.

• אוהב לטייל, אבל גם אוהב להישאר בבית.

• ספורטאי, אבל שלא יהיה מכור לחדר כושר.

• בשל רגשית, אבל עם נשמה של ילד.

• חברותי, אבל שלא יהיו לו יותר מדי חברות.

• שיהיה לו תואר.

• רצוי שניים.

• ועדיף שגם יעשה מילואים בלי להתלונן.

• שיהיה לו עסק מצליח או עבודה בהייטק.

• אבל שיסיים לעבוד בארבע כדי להיות עם הילדים.

• שיאהב ילדים.

• אבל שלא ייתן להם מסכים.

• שידע לבשל.

• ושלא יעשה מזה עניין.

• שיקום מוקדם לתפילה.

• אבל גם יישאר ער לדייט עד חצות.

• שילמד דף יומי.

• וגם שיספיק לקרוא ספרי פסיכולוגיה.

• שיהיה מחובר לרב.

• אבל שיחשוב בעצמו.

• שידע לרקוד.

• אבל לא יותר טוב ממני.

• שיאהב מוזיקה.

• אבל שלא ישמיע טראנסים באוטו.

• שיהיה כריש במשא ומתן.

• אבל עדין איתי.

• שיזכור כל תאריך חשוב.

• בלי שאני אזכיר.

• שידע להחליף גלגל.

• לתקן ברז.

• להרכיב איקאה.

• להבין במשכנתאות.

• להשקיע בבורסה.

• ולהוציא את הזבל בלי לבקש.

• שיהיה עמוק.

• אבל גם זורם.

• שידע להכיל.

• אבל גם להציב גבולות.

• שיכבד את ההורים שלי.

• ויאהב את האחים שלי.

• ויצחק מהבדיחות של אבא שלי.

• שיהיה בן 29.

• עם ניסיון החיים של בן 45.

• והאנרגיות של בן 23.

• בלי מטענים.

• בלי אקסיות.

• בלי דרמות.

• ועם אינטליגנציה רגשית של מטפל זוגי.

• וכמובן... כימיה. כי אם אין כימיה — כל השאר לא משנה.

כמובן ג'נרטתי את המקבילה לגברים (חלק חמודים, חלק קצת פספס והייתי עורכת יותר)

שתהיה צנועה, אבל נראית כמו דוגמנית.

תורנית ומשכילה, אבל שאין לה ידע הלכתי יותר ממני.

חכמה ושנונה, אבל שלא תנצח אותי בוויכוח.

זורמת וקלילה, אבל שתקפיד על קלה כבחמורה.

שתפרגן לי מול החברים, אבל שלא תגרום לזה להיראות כאילו היא מחנכת אותי.

נשית וענוגה, אבל שתדע להרים ספות כשמנקים לפסח.

דעתנית ומבינה, אבל שתיתן לי להרגיש הראש בבית.

עצמאית, אבל שתחכה להחלטה שלי.

שתרצה לפרנס את לימוד התורה שלי, וחס וחלילה לא שתפתח קריירה.

שתעשה תואר פרקטי.

עדיף בהוראה או חינוך מיוחד.

אבל שתרוויח כמו בהייטק כדי לשלם שכר לימוד לישיבות.

שתעבוד חצי משרה.

כדי שתהיה בבית כשאני חוזר מסדר ערב.

שתאהב ילדים.

שתגדל שבט של שמונה ילדים.

אבל שלא תיראה עייפה לעולם.

שתדע לבשל כמו אמא שלי.

ושלא תשתמש באבקת מרק.

שתכין חלות כמו במאפייה.

ותלמד את כל הסגולות להפרשת חלה.

שתאהב אורחים בשבת.

ותארח 15 חברים מהישיבה בהתראה של שעה.

ותשמח לשטוף את כל הכלים במוצאי שבת בלי להזעיק אותי.

שתהיה מחוברת לרבנית שלה לתמיכה רגשית.

אבל שתסכים עם הרב שלי בכל נושא.

שיהיו לה אידאלים לתמוך בחצי שנה רצוף מילואים.

אבל שלא תדרוש ממני לגור בגבעה.

שתדע לשיר זמירות שבת.

אבל שלא תשמיע קול ליד חברים שלי.

שתאהב מוזיקה יהודית עמוקה.

אבל שלא תביא לי שירי קרליבך של שלוש שעות.

שתעשה ספורט ותשמור על כושר.

אבל בצניעות ובלי לעשות מזה עניין.

שתדע לנהוג בצורה בטוחה.

אבל שתיתן לי לנהוג תמיד.

שתדע לקפל את הציצית היטב בלי שהפתילים יסתבכו בכביסה.

ותגהץ לי את החולצות הלבנות בלי קמט אחד.

שתהיה עמוקה מחשבתית.

אבל שתסתפק בוורטים פשוטים על הפרשה.

שתדע להכיל את הספקות שלי.

אבל שתהיה יציבה כמו סלע אמוני.

שתכבד את ההורים שלי.

ותאהב את השטויות של אחים שלי.

ותצחק מהווארטים הנאמרים בשולחן שבת של אבא שלי.

שתהיה בת 21.

עם בגרות נפשית של בת 50.

והמראה הרענן של בת 16.

בלי היסטוריה של דייטים.

בלי חפירות של 'לאן הקשר הולך' - שפשוט תזרום עד האירוסים.

ועם יכולת הקשבה של פסיכולוגית קלינית אחרי יום עבודה.

וכמובן... שיהיה ענווה ופשטות. כי אם אין פשטות — איפה כל התורניות?

עכשיו הגעתי לבית אז אני יותר מיושב. שניה רגע עוצר כי נשרף לי האוכל.

אוקי שומעים? אז בקיצור, עכשיו אני פתאום קולט את הפספוס. היא היתה עם האח שלה (בנינו זה הבן שלה אבל אני מעדיף לחשוב שהיא לא נשואה)

קיצר זרקה לו פירגונים בקול .. "מלך מלך!" אני סתם הסתובבתי. נראה לי היא חצי התפדחה למרות שהיא לא מהמתפדחות. אולי מהמפדחות זה כן. בקיצור....

מה רציתי להגיד, חשבו על הסיטואציה שאני מסתובב ואומר לה "יותר ממני?..." מה לדעתכם היתה התגובה שלה? אני אומר הייתה מבקשת את המספר לא שאני משוויץ עכשיו או משהו.

סתם טוב אני רואה שאני שוב מדרדר לכן נעצור כאן. יש למישהו משהו להוסיף?

זה בסדר אתה גם ככה מדבר לעצמך אין מה להוסיף . אוקי... הבנתי.

אני הולך.

🤣🤣🤣

בציבור הזה אני חושבת שזה יהיה פחות מקובל ויתקבל פחות טוב אצל בנות שזה הסגנון שלהן.

בציבורים כאלו כנראה יעדיפו לשלוח התעניינות דרך צד שלישי.

אם היית מדבר על שמחת בית השואבה במחניים, זה כנראה היה הרבה יותר מקובל ולגיטימי (שמעתי, שיש בנים ממחניים שקובעים חברותא עם בנות ממגדל עוז, ואז בטח העניינים יכולים להתגלגל, למרות שזו לא המטרה המוצהרת...)

התביישתי מאוד וגם חשבתי למה שהוא יגיד לי כן?

זה היה שיעור תורה הוא היה נראה בחור טוב

נעלבתי שהוא בעצמו לא פנה אלי חח זהו.. נראלי היה לא שייך לפנות אליו

רק כדאי לקחת בחשבון שגם הגברים יכולים לפעמים לחשוש מדחייה(שלא לדבר על האווירה הרווחת בה נסיון חיזור תמים יכול בקלות להיחוות כ"הטרדה").

אני בעד שבחורה שבחור מוצא חן בעיניה, לא תחשוש לעשות את הצעד הראשון (אפשר גם דרך מישהו שלישי, אם חשוב לי שאת הדינמיקה בפועל, יוביל בהתחלה הבחור).

אבל באמת מעצבן. תנוח דעתך,גם בנות עושות את זה.

ועל פי רוב גם שוכחות לעדכן את הגיל בכרטיס.

"לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר" גם כולל שליחת תמונה עדכנית

מה הרעיון לשלוח תמונה ישנה? שבדייט פתאום אתאהב באופי שלך?, אבל איך? אם ארגיש ששיקרת לי עוד לפני הדייט?

לא יודעת מה בדיוק קרה, אבל אולי -

מקור התמונה הוא לא הוא, אלא מציע ההצעה?

הרי אם אפשר למצוא בגוגל בקלות תמונה עדכנית, לא סביר שהוא יתעקש לשלוח תמונה ישנה. יכול להיות שזה סתם מה שמסתובב עם הכרטיס שלו - וזה לא הגיע ישירות ממנו.

עוד כיוון של לדון לכף זכות -

יכול להיות שמבחינתו, איך שהוא רואה את הדברים, הוא נראה בול אותו דבר, אז למה לטרוח לשנות??

גם בפייסבוק יש לו תמונה אחת ישנה מאוד לפני עשור.

וההצעה נעשתה דרך בוט בינה מלאכותית שמצריך הרשמה אישית דדך הסלולארי הפרטי.

התמונה מלפני שני עשורים רואים לפי מבנה הפנים, משקל הגוף, צבע כל השיער שכבר האפיר, ועוד.

יש הבדלים בין מצלמות דיגיטליות של 200X לבין 201X לבין סמארטפונים של 2020+.

ומה אם הטלפון פשוט שרד המון, המון זמן?

יש לכם מצלמה קצת אחרת

שמתי לב שבתמונה יש לו שיער מלא לעומת התקרחות שיש לו היום, וגם הבטן בתמונה הרבה יותר מחמיאה מהמציאות. אחר כך ראיתי שלצידו יש בקבוק קוקה קולה הנושא את שמו, וחיפוש זריז בגוגל הראה שהקטע עם השמות על הבקבוקים היה לפני למעלה מעשור...

צריך לדאוג לכמה שיותר תמונות מחמיאות

אני שואל זאת כי הרבה דברים בזוגיות, באופי ההתנהלות הזוגית, ביחסים בין בני הזוג, נחשפים ומתגלים רק לאחר תקופה ארוכה שגרים ביחד.

לדעתי הרבה מה שאתה רואה כיום בבית, לטוב ולרע, לא בטוח שתוכל לאבחן בצד השני לפני הנישואים.

למדתי מה לא לעשות

אותו דבר

מופתע שזה חריג

בעיקר הוציא לי את החשק והמיץ.

הזוגיות שלהם מתאפיינת, לפחות מהמבט שלי, בחיכוכים מינוריים תמידיים, הרבה משחקי תפקידים גבר־אישה, ובפן החיובי דברים שאני מבין שנחמדים שלהם אבל פשוט לא נמצאים בעולם הערכים שלי.

מה שבסופו־של־דבר חיזק אצלי את המחשבה שלפחות עבורי, שאיני מצליח להפיק את החלק החיובי בזוגיות, זה רעיון עם נטו שלילי.

שלמדתי מהם איך לא לנהל זוגיות והורות

היום אני יודעת שזה לא רק הזוגיות/ ההורות

אלא האדם באשר הוא

כי בסוף הזוגיות/ ההורות היא מראה של הבנאדם

גם אם לא רציתי להתנהל כמוהם (והצלחתי בהרבה מובנים)

יש חלקים שנשארו

השפעות מילדות

אפילו כאלה בתת מודע

תמיד יש ויהיה על מה לעבוד

לעשות נכון יותר

אחד של ההורים

השני של הסבא וסבתא שגרו צמוד ממש

הדתדלתי לקחת את הטוב שראיתי משניהם.

מההורים שלי למדתי בעיקר מה לא

מהסבא וסבתא קיבלתי המון.

אבל קצת עיוות לי את המושג זוגיות כי סבא שלי היה בעל מהסרטים באמת.עשה הכל או כמעט לגמרי הכל ופינק את סבתא שלי ממש בלי סוף וממש נהנה מזה.

היא היתה ממש נסיכה שלו.

בעיקר בהתנהלות בתוך קשר,

בסוף, זה מה שראיתי בבית. על בסיס זה, אני יכול לעצב את איך אני רוצה שהזוגיות שלי תראה.

האם זה דבר שמעיד על הבחור האם את מחפשת שיהיה בבית הערך של גיוס לצבא או שפשוט חונכת לזה? זה הבירור שאת צריכה לעשות על הערך הזה

אם יש לך רגש חזק בנושא וזה מאוד מפריע לך אז זה קריטי לך, אחרת, זה כנראה לא קריטי

שנה,

האם המשהו הזה היה מציק לי?

מה הדבר המהותי שמסתתר מאחורי הפרט הטכני?

ברור שהתשובה יכולה להשנות מאדם לאדם