והאמת היא שיש לי לבטים די דומים...

הוא אמר שהוא לא כאן בפורום... (ואני מאמינה לו!)

תלוי מה נכתב.. פעם שעברה היה משהו שהפריעה לבחורה אז קצת חששתי...

במקרה הזה הייתי דווקא שמח לשמוע שזו דעתה...

לענ"ד, לשים לב לתחושה. מה שמרגישים שמוקדם מידי - לא צריך לדחוף "בכח".

גם בפגישות אפשר להגיע להיכרות עמוקה דיה לשלב הבירורים וההיכרות.

ולומר מהלב מזל טוב ליום ההולדת - עם הודעה בס.מ.ס יכול להיות טוב מאד. העיקר הכוונה וצורת ביטויה הנאה.

ואתם עוד לא "אנחנו"..  ואם זה יהיה זה, אז עוד מעט תוכלו גם לומר בעז"ה, "כשנתחתן בעז"ה"...

ה"נבוכות" הזו, יש בה משהו מאד יפה כעת. היא מביאה לבנין פנימי, ולא "קיטשי", של אמירות-מיידיות. טיפה סבלנות..

ואחרי שתחליטו, בעז"ה בקרוב, אז תוכלו גם, בנחת, לחשוב ביחד על "ממה מתפרנסים" ( חיים - מדבר ה'.. גם הפרנסה, רק שעליה גם צריך לחשוב על ה"השתדלות"..).  לא כדאי כעת להתעסק עם זה.

לתת לכל שלב את מקומו - לא הכל בבת-אחת.

הצלחה רבה.

אני ממש ממש לא ממהרת, יש יופי מיוחד בתקופה הזאת, ויש לי כוונה להנות מכל רגע (ובינתיים- אני נהנית! ישתבח שמו!)

רק לא הבנתי לגבי מה ציינת את הסבלנות- הטיול? מה?

וב"ה אנחנו שוקעים לעומקים הן בפגישות והן בשיחות טלפון. טיול- זאת חוויה מיוחדת, גם הזדמנות.

תודה לה' על הטוב הזה!

זה היה ככותרת כללית, לגבי כל דבר שאת מרגישה שעוד לא זמנו, שאין ענין להביא אותו "בכח" (לדבר על "אנחנו"; לטייל טרם עת - כמובן בהנחה שגם כש"מטיילים" זה באופן ומקום שמתאים לטרום-נישואין. לא הכל מתאים; לחשוש מהיכן מתפרנסים.. מתנה ליום הולדת).

היה לי רושם, שזה המכנה המשותף של כל מה שכתבת: הרגשה טובה, ב"ה, שההוצאה שלה לפועל, בעיניינים שונים, עוד לא הבשילה. אז, סבלנות. לראות אם אכן מתאים - ואם כן, כל דבר בזמנו.

וכמובן - לאידך, אין כל ענין "לסחוב" סתם, אחרי שיהיה ברור בעז"ה..

1. יום שלם ביחד זה אחלה דבר! אם הכל ממשיך נפלא עד אז- אני ממליצה לעשות את זה! (אנחנו בסוכות יצאנו חודש וקצת והוא לקח אותי לטיול סוסים (!!) כי הוא ידע שאני רוצה... וואו פדיחה בהתחלה, אבל מזההה כיף בסוף!!)

2. אחרי שבועיים שיצאנו היתה לי יומולדת והוא חגג לי- קנה מתנה (מארז דיסקים), הביא נרות בצורת הגיל שליה וכו'.. זה היה מממש מרגש.. לי אישית היתה תחושה טובה ממש אבל אל ידעתי שגם הוא מרגיש ככה וזה חיזק את הקשר בינינו..\

3.מוכר בהחלט! זה עובר נראה לי רק אחרי שמחליטים להתחתן, או שהקשר כבר ממש בנוי טוב ושניכם יודעים שזה זה.. בהתחלה תמיד מתפדחים (רובנו..) תראי, זה יעבור בע"ה בקרוב! חוצמזה שבשלב כלשהו צריך לפתוח ת'קלפים ולדבר ישירות- אחרי שזה קורה בד"כ הפאדיחה יורדת..

4. האם יש מלגה בישיבה שלו? (אנחנו חיינו על המלגה הזו..), יש המון אבהרכים שעובדים בשעות "פנויות"- נקיון בתים, מורים פרטיים, "מלמדים" וכו'- אחרי שמתקדמים בקשר- תבדקו את הכיוון הזה. ואולי אפילו גם את תצליחי להכניס איזה שיעור פרטי או משהו דומה. בע"ה כשתגיעו לבעיות האלו- תראו שה' ממש עוזר..!!

בהצלחה גדולה!! (וכן, האיש המדובר בסיפורי הוא לא אחר מאשר בעלי האהוב..(:  )  

פעולה מפיגה פחד.

רוב ככל הסערות בתוכנו הן בסה"כ מחשבות (שיוצרות רגשות ותחושות)

במציאות יש השגחה!

אז מה יותר טוב מללכת עם האמת בפשטות..

"סוף מעשה במחשבה תחילה"

נראה לי שמאוד קל לייעץ לאנשים אחרים לפעול מבלי להתחשב בהשלכות.

להגיד שפרנסה זה מלמעלה, במציאות יש השגחה, ללכת עם האמת בפשטות וכו' - זה יפה וגם יש בזה גם משהו נכון - אבל כדאי גם לחשוב קצת לפני שעושים ולדעת מה בדיוק עומדים לעשות. 

פחד יכול להיות דבר טוב ואפילו חיוני. 

1. אפשר לטייל חצי יום! טיול עושה המון! אפשר כזה סתם מעיין בקטנה..  

2.ברור שתביאי לו משו ! אבל לא משו שנשאר.. כי בכל זאת אתם בהתחלה.. שוקולדים כבר כתבו??

3. תקשיבי.. הבת נראה לי היא הראשונה להתחיל ככה.. ואז גם הבחור נפתח בעז"ה.

לא שזה תמיד טוב מוקדם..

אבל גם יכול לקדם!

בהצלחה!
 ממש אהבה ממבט ראשון.. מה?

זה נראה לי נורא לא צנוע ולא מתאים.

אני דווקא אקפיד על מסלול ללא מים!

והאדם היושב, איפה מצאת בדבריה  של סוג'וק דברים על חוסר מחשבה או משהו? היא דיברה על להתחזק באמונה.

לא.

לא התארסנו...

אחרי שלי היה כ"כ כ"כ טוב, הוא אמר יפה שלום...

ולי עצוב!!!

עד שסוף סוף היה משהו טוב, שכבר הייתי בטוחה שזה זה- לא...

מוזר. כ"כ מוזר. איך לשכוח? איך לא לחפש מישהו "כמוהו"...?

מה שעוד מפריע לי, וגורם לאצבעותיי לרצות לסמס לו, גם אחרי שנגמר: למה הוא נתן לי להפתח כ"כ בטל' לילה לפני??? היתה לנו שיחה ארוכה, בה דיברנו דברים עמוקים, בה נפתחתי, גם סיפרתי על ריב שהיה לי עם אבא שלי... לא סתם.

ובוקר אחרי, נגמר. אני מרגישה מפגרת!

אין מה להרגיש "מפגרת"..

לפי האדם המדובר - כנראה הוא עדיין לא החליט אז, וניסה עוד קצת.

אכן, כואב.

וכפי שכבר הצעתי - להתמקד במה שלא היה מתאים, שהרי באמת התלבטת (ופעמים רבות, "אחרי" רואים יותר את הצד שדווקא כן..); לחכות קצת - וכשיימצא המתאים - יתברר מאליו מה מתאים דווקא בו, וזה ישאר כעוד אדם מענין שפוגשים בחיים. ב"ה שזה לא היה ארוך מידי.

ה' ישמח אותך באמת.

אבל אסור לשכוח שהכל מאת ה' ואם ה' החליט ככה זה הכי טוב לשניכם, כתוב שיש מנת יסורים שמגיעה לכל אדם וכשמישהו אומר לא זה נחשב יסורים וזה "יורד" במקום ללכת לרופאים וזה.. 

נברך אותך שבעיתו ובזמנו בעז"ה ה' ישלח לך בקלות וללא עיכובים!! אמן

אגב, סתם הערה\שאלה כללית: נראה לי שלא טוב להאריך בשיחות טלפון אלא לשמור את הנושאים לפגישה פנים אל פנים, יש איזהשהוא שקר בטלפון.

איזה עצוב...בזמנים כאלה אין עצה חוץ מלהתחזק באמונה ש...איך השיר הולך? למסע הזה יהיה סוף טוב.

אולי היתה צריכה להגיד לו: מילא, לא נראה לך בדיוק מתאים - אבל יש לך גם מחוייבות לפורום....

תצליחי,יקרה

זה יעבור. בעז"ה מהר. כדור הצער יפרם אט אט.

אני לוקחת הפסקה כרגע. שתתחיל שנת הלימודים, אני אתאפס, ונראה מה הלאה.

אל תדאגו, אני לא באמת התכוונתי לסמס לו. רק... אני לא מבינה למה זה היה ככה. אני יודעת שהוא התנדנד והתלבט, הוא בעצמו אמר ככה. אז למה הוא שיתף איתי פעולה? הוא היה יכול לשקר ולומר שהוא עייף ולחסוך לי את חשיפת הרובד הזה! אוף...

גם אני בתחילה התנגדתי לשיחות טל' ארוכות, אבל גיליתי שבטל' אנחנו העמקנו יותר, ואז הדייט הבא היה עמוק יותר בזכות השיחה. והוא כן החזיק משיחות טל'. הוא חשב שהן חשובות... גם סוג של תקשורת.

אני אשתדל למחוק אותו מהראש, ולא להשוות אליו את הבחור הבא.

הלוואי שכמו שאתם אומרים, אני אראה יותר את השגחת ה' בענין השידוכים. ואחזיק פחות מעצמי... כיודעת הכל ושולטת בענין.

ותודה לכולם על השירים/עידודים/מסרים והודעות. אתם ממש מקסימים!!!

שלו, מן הסתם, לפתור את ההתלבטות, דווקא תוך כדי ה"הזדהות" וכו'.

זה חלק מהענין. אין מה לעשות.. לא נורא..

תשווי את בעלך אליו.. בעלך ה-ר-ב-ה יותר שווה!

• שיהיה גבוה, אבל לא שחצן.

• חתיך, אבל שלא יידע שהוא חתיך.

• חכם, אבל שלא יתקן אותי.

• עשיר, אבל שיהיה עניו.

• תורני, אבל שלא יהיה "כבד".

• קליל, אבל רציני.

• מצחיק, אבל שידע מתי להפסיק.

• רגיש, אבל גברי.

• גברי, אבל מחובר לרגשות.

• ספונטני, אבל מתכנן הכול מראש.

• כריזמטי, אבל צנוע.

• מנהיג, אבל שייתן לי להוביל.

• אוהב לטייל, אבל גם אוהב להישאר בבית.

• ספורטאי, אבל שלא יהיה מכור לחדר כושר.

• בשל רגשית, אבל עם נשמה של ילד.

• חברותי, אבל שלא יהיו לו יותר מדי חברות.

• שיהיה לו תואר.

• רצוי שניים.

• ועדיף שגם יעשה מילואים בלי להתלונן.

• שיהיה לו עסק מצליח או עבודה בהייטק.

• אבל שיסיים לעבוד בארבע כדי להיות עם הילדים.

• שיאהב ילדים.

• אבל שלא ייתן להם מסכים.

• שידע לבשל.

• ושלא יעשה מזה עניין.

• שיקום מוקדם לתפילה.

• אבל גם יישאר ער לדייט עד חצות.

• שילמד דף יומי.

• וגם שיספיק לקרוא ספרי פסיכולוגיה.

• שיהיה מחובר לרב.

• אבל שיחשוב בעצמו.

• שידע לרקוד.

• אבל לא יותר טוב ממני.

• שיאהב מוזיקה.

• אבל שלא ישמיע טראנסים באוטו.

• שיהיה כריש במשא ומתן.

• אבל עדין איתי.

• שיזכור כל תאריך חשוב.

• בלי שאני אזכיר.

• שידע להחליף גלגל.

• לתקן ברז.

• להרכיב איקאה.

• להבין במשכנתאות.

• להשקיע בבורסה.

• ולהוציא את הזבל בלי לבקש.

• שיהיה עמוק.

• אבל גם זורם.

• שידע להכיל.

• אבל גם להציב גבולות.

• שיכבד את ההורים שלי.

• ויאהב את האחים שלי.

• ויצחק מהבדיחות של אבא שלי.

• שיהיה בן 29.

• עם ניסיון החיים של בן 45.

• והאנרגיות של בן 23.

• בלי מטענים.

• בלי אקסיות.

• בלי דרמות.

• ועם אינטליגנציה רגשית של מטפל זוגי.

• וכמובן... כימיה. כי אם אין כימיה — כל השאר לא משנה.

כמובן ג'נרטתי את המקבילה לגברים (חלק חמודים, חלק קצת פספס והייתי עורכת יותר)

שתהיה צנועה, אבל נראית כמו דוגמנית.

תורנית ומשכילה, אבל שאין לה ידע הלכתי יותר ממני.

חכמה ושנונה, אבל שלא תנצח אותי בוויכוח.

זורמת וקלילה, אבל שתקפיד על קלה כבחמורה.

שתפרגן לי מול החברים, אבל שלא תגרום לזה להיראות כאילו היא מחנכת אותי.

נשית וענוגה, אבל שתדע להרים ספות כשמנקים לפסח.

דעתנית ומבינה, אבל שתיתן לי להרגיש הראש בבית.

עצמאית, אבל שתחכה להחלטה שלי.

שתרצה לפרנס את לימוד התורה שלי, וחס וחלילה לא שתפתח קריירה.

שתעשה תואר פרקטי.

עדיף בהוראה או חינוך מיוחד.

אבל שתרוויח כמו בהייטק כדי לשלם שכר לימוד לישיבות.

שתעבוד חצי משרה.

כדי שתהיה בבית כשאני חוזר מסדר ערב.

שתאהב ילדים.

שתגדל שבט של שמונה ילדים.

אבל שלא תיראה עייפה לעולם.

שתדע לבשל כמו אמא שלי.

ושלא תשתמש באבקת מרק.

שתכין חלות כמו במאפייה.

ותלמד את כל הסגולות להפרשת חלה.

שתאהב אורחים בשבת.

ותארח 15 חברים מהישיבה בהתראה של שעה.

ותשמח לשטוף את כל הכלים במוצאי שבת בלי להזעיק אותי.

שתהיה מחוברת לרבנית שלה לתמיכה רגשית.

אבל שתסכים עם הרב שלי בכל נושא.

שיהיו לה אידאלים לתמוך בחצי שנה רצוף מילואים.

אבל שלא תדרוש ממני לגור בגבעה.

שתדע לשיר זמירות שבת.

אבל שלא תשמיע קול ליד חברים שלי.

שתאהב מוזיקה יהודית עמוקה.

אבל שלא תביא לי שירי קרליבך של שלוש שעות.

שתעשה ספורט ותשמור על כושר.

אבל בצניעות ובלי לעשות מזה עניין.

שתדע לנהוג בצורה בטוחה.

אבל שתיתן לי לנהוג תמיד.

שתדע לקפל את הציצית היטב בלי שהפתילים יסתבכו בכביסה.

ותגהץ לי את החולצות הלבנות בלי קמט אחד.

שתהיה עמוקה מחשבתית.

אבל שתסתפק בוורטים פשוטים על הפרשה.

שתדע להכיל את הספקות שלי.

אבל שתהיה יציבה כמו סלע אמוני.

שתכבד את ההורים שלי.

ותאהב את השטויות של אחים שלי.

ותצחק מהווארטים הנאמרים בשולחן שבת של אבא שלי.

שתהיה בת 21.

עם בגרות נפשית של בת 50.

והמראה הרענן של בת 16.

בלי היסטוריה של דייטים.

בלי חפירות של 'לאן הקשר הולך' - שפשוט תזרום עד האירוסים.

ועם יכולת הקשבה של פסיכולוגית קלינית אחרי יום עבודה.

וכמובן... שיהיה ענווה ופשטות. כי אם אין פשטות — איפה כל התורניות?

יש שיר כזה

אגב זו תשובה לכל אתגר

חתן מתוק מדבש*

אני חושב שכולנו רוצים לבנות בית ורק מחכים לזה

שיעור ד' זה לא צעיר

לא צריך לקחת אותי כפרוייקט כדי לשדך לי?

אבל אני כופר וצעיר מכדי להכיר בחורות שיתאימו לך

זקן בעלז. ואולי אתה לא מכיר בחורות שיתאימי לי אבל אולי את הסגנון כן

את הסגנון ודאי שאני מכיר, אבל את הבחורות לא

מתחיל שיעור ג'

להכיר בנות בסגנון זה כבר משהו אחר. השאלה יותר מי יכול לעזור לי להכיר

לא הייתי חושש מזה לשניה

במקומי; שיר או סיפור וכו'. חוששת שהוא יעשה זאת טוב יותר.

ולזה אני לא מוכנה. באמת רוצה להאמין שאף פעם לא

יוכל להחליף את האדם, את היצירתיות האנושית.

אחרת, מה אנחנו עושים פה בכלל?

מהסיבה הפשוטה שאיני אוהב לנהל שיחות.

הרימו כוס לחייו ואמרו: "ומה עלינו לספר למלך על אודותיך, זנון?".

"לא כלום", השיב להם, "מלבד שישנו איש זקן באתונה שיכול לשתוק בשעת משתה".

"על הפטפטנות", פלוטרכוס.

טאקט ויכולת להתאים את עצמך לסיטואציה שאתה נמצא בה היא נכללת בכישורי חברה בסיסיים.

ברור שיש מקרים שעדיף לוותר על הנימוסים ולדבר ישירות, אבל הרבה יותר מעצבן בן אדם שלא יודע להתאים את עצמו לסיטואציה.

אוקי,

למשל אם בן אדם "מתאים את עצמו לסיטואציה" ולמעשה נרצה או לא, צבוע כלפי הצד השני,

איך נדע שהוא לא עושה את זה איתנו ?

כי אצל הבן אדם הישיר, עם כולם, נדע שמה שהוא אומר, זה מה שהוא חושב

ואם הוא רוצה "להתאים את עצמו לסיטואציה", הוא לא מחרטט הוא פשוט שותק.

ואם הוא אוהב את הצד השני הוא מחייך לו ואם הוא לא אוהב הוא לא מחייך. הכל ברור. בלי לעגל פינות. בלי צביעות.

אחרי ההבהרה הזו,

איזה אופי תעדיפו יותר ?

גם אני מעדיף בחורה יפה וגם שמאוד אוהבת את המטבח וגם אוהבת מאוד לגדל ולחנך ילדים (ממש אוהבת, נהנית מזה)

אבל מה אני מעדיף יותר ? שתאהב לגדל ולחנך ילדים.

אין לי בעיה שהיא לא תהיה יפה ושלא תאהב את המטבח, למרות שגם אלה דברים חשובים, אבל אם צריך לבחור, בחרתי. ויתרתי.

רואה ? עניתי על התשובה.

עכשיו תורכם (פנייה לנשים וגברים)

מה חשוב לכם יותר ? ישיר כלפי כולם (סותם במקרה שלא רוצה לפגוע אבל לא מחייך ולא מספר סיפורי סבתא)

או...מעגל פינות ? זורם ? ונרצה או לא מחרטט קלות. או זה או זה.

זו השאלה.

שאלה שיש לה תשובה ברורה מאוד וניתן לענות עליה בצורה החלטית,

גם אם זה פחות נח, אבל זה פורום אנונימי, אז אני מאמין שזה אפשרי.

זכיה ב 20 מיליון שקל בשנה הקרובה , לעונים.

שייך,

סביר מאוד שאפילו לא קיבלו את הפרטים שלך בגלל זה.

לפעמים דווקא כשהאדם כבר לא רלוונטי עבורנו הדמיון מתחיל להשלים את כל מה שלא באמת קרה. הוא בונה בראש מה היה יכול להיות ובקלות מצייר תמונה מושלמת ( מידי) שלא בטוח שהייתה קיימת במציאות.

כשאתה רואה אותה עם בעל וילד אתה לא באמת רואה את החיים שהיו יכולים להיות לכם. אתה רואה תוצאה מוגמרת והמוח באופן טבעי משלים את החסר..

אל תשכח שגם אם הייתם נפגשים אף אחד לא יודע אם באמת הייתם מתאימים. יש הבדל גדול בין פוטנציאל שדמיינו במשך שנים לבין זוגיות אמיתית שנבנת יום יום .

ובעיניי, המשפט שכתבת מה אני אמצא? הוא כנראה הדבר שבאמת יושב מתחת לכל זה. מתי שלי תגיע

אל תיתן למחשבות האלה לשכנע אותך שפספסת את האחת. יכול להיות שהן פשוט מזכירות לך כמה אתה רוצה כבר להקים בית משלך. וגם זה, בעזרת ה' יגיע.

ועם כל מה שכתבתי לי יש כלל ישר שקופץ לי לא להשוות לאחרים תתרכז בעצמך זה באמת הרבה יותר כיף

זה באמת מה שחשתבי בהתחלה... מי אמר שאנחנו בכלל מתאימים. וזהעבד טוב

רק שבחודש האחרון לא יודע פתאום נכנס למח

עכשיו הגעתי לבית אז אני יותר מיושב. שניה רגע עוצר כי נשרף לי האוכל.

אוקי שומעים? אז בקיצור, עכשיו אני פתאום קולט את הפספוס. היא היתה עם האח שלה (בנינו זה הבן שלה אבל אני מעדיף לחשוב שהיא לא נשואה)

קיצר זרקה לו פירגונים בקול .. "מלך מלך!" אני סתם הסתובבתי. נראה לי היא חצי התפדחה למרות שהיא לא מהמתפדחות. אולי מהמפדחות זה כן. בקיצור....

מה רציתי להגיד, חשבו על הסיטואציה שאני מסתובב ואומר לה "יותר ממני?..." מה לדעתכם היתה התגובה שלה? אני אומר הייתה מבקשת את המספר לא שאני משוויץ עכשיו או משהו.

סתם טוב אני רואה שאני שוב מדרדר לכן נעצור כאן. יש למישהו משהו להוסיף?

זה בסדר אתה גם ככה מדבר לעצמך אין מה להוסיף . אוקי... הבנתי.

אני הולך.

🤣🤣🤣

קשה לדעת.