והאמת היא שיש לי לבטים די דומים...

הוא אמר שהוא לא כאן בפורום... (ואני מאמינה לו!)

תלוי מה נכתב.. פעם שעברה היה משהו שהפריעה לבחורה אז קצת חששתי...

במקרה הזה הייתי דווקא שמח לשמוע שזו דעתה...

לענ"ד, לשים לב לתחושה. מה שמרגישים שמוקדם מידי - לא צריך לדחוף "בכח".

גם בפגישות אפשר להגיע להיכרות עמוקה דיה לשלב הבירורים וההיכרות.

ולומר מהלב מזל טוב ליום ההולדת - עם הודעה בס.מ.ס יכול להיות טוב מאד. העיקר הכוונה וצורת ביטויה הנאה.

ואתם עוד לא "אנחנו"..  ואם זה יהיה זה, אז עוד מעט תוכלו גם לומר בעז"ה, "כשנתחתן בעז"ה"...

ה"נבוכות" הזו, יש בה משהו מאד יפה כעת. היא מביאה לבנין פנימי, ולא "קיטשי", של אמירות-מיידיות. טיפה סבלנות..

ואחרי שתחליטו, בעז"ה בקרוב, אז תוכלו גם, בנחת, לחשוב ביחד על "ממה מתפרנסים" ( חיים - מדבר ה'.. גם הפרנסה, רק שעליה גם צריך לחשוב על ה"השתדלות"..).  לא כדאי כעת להתעסק עם זה.

לתת לכל שלב את מקומו - לא הכל בבת-אחת.

הצלחה רבה.

אני ממש ממש לא ממהרת, יש יופי מיוחד בתקופה הזאת, ויש לי כוונה להנות מכל רגע (ובינתיים- אני נהנית! ישתבח שמו!)

רק לא הבנתי לגבי מה ציינת את הסבלנות- הטיול? מה?

וב"ה אנחנו שוקעים לעומקים הן בפגישות והן בשיחות טלפון. טיול- זאת חוויה מיוחדת, גם הזדמנות.

תודה לה' על הטוב הזה!

זה היה ככותרת כללית, לגבי כל דבר שאת מרגישה שעוד לא זמנו, שאין ענין להביא אותו "בכח" (לדבר על "אנחנו"; לטייל טרם עת - כמובן בהנחה שגם כש"מטיילים" זה באופן ומקום שמתאים לטרום-נישואין. לא הכל מתאים; לחשוש מהיכן מתפרנסים.. מתנה ליום הולדת).

היה לי רושם, שזה המכנה המשותף של כל מה שכתבת: הרגשה טובה, ב"ה, שההוצאה שלה לפועל, בעיניינים שונים, עוד לא הבשילה. אז, סבלנות. לראות אם אכן מתאים - ואם כן, כל דבר בזמנו.

וכמובן - לאידך, אין כל ענין "לסחוב" סתם, אחרי שיהיה ברור בעז"ה..

1. יום שלם ביחד זה אחלה דבר! אם הכל ממשיך נפלא עד אז- אני ממליצה לעשות את זה! (אנחנו בסוכות יצאנו חודש וקצת והוא לקח אותי לטיול סוסים (!!) כי הוא ידע שאני רוצה... וואו פדיחה בהתחלה, אבל מזההה כיף בסוף!!)

2. אחרי שבועיים שיצאנו היתה לי יומולדת והוא חגג לי- קנה מתנה (מארז דיסקים), הביא נרות בצורת הגיל שליה וכו'.. זה היה מממש מרגש.. לי אישית היתה תחושה טובה ממש אבל אל ידעתי שגם הוא מרגיש ככה וזה חיזק את הקשר בינינו..\

3.מוכר בהחלט! זה עובר נראה לי רק אחרי שמחליטים להתחתן, או שהקשר כבר ממש בנוי טוב ושניכם יודעים שזה זה.. בהתחלה תמיד מתפדחים (רובנו..) תראי, זה יעבור בע"ה בקרוב! חוצמזה שבשלב כלשהו צריך לפתוח ת'קלפים ולדבר ישירות- אחרי שזה קורה בד"כ הפאדיחה יורדת..

4. האם יש מלגה בישיבה שלו? (אנחנו חיינו על המלגה הזו..), יש המון אבהרכים שעובדים בשעות "פנויות"- נקיון בתים, מורים פרטיים, "מלמדים" וכו'- אחרי שמתקדמים בקשר- תבדקו את הכיוון הזה. ואולי אפילו גם את תצליחי להכניס איזה שיעור פרטי או משהו דומה. בע"ה כשתגיעו לבעיות האלו- תראו שה' ממש עוזר..!!

בהצלחה גדולה!! (וכן, האיש המדובר בסיפורי הוא לא אחר מאשר בעלי האהוב..(:  )  

פעולה מפיגה פחד.

רוב ככל הסערות בתוכנו הן בסה"כ מחשבות (שיוצרות רגשות ותחושות)

במציאות יש השגחה!

אז מה יותר טוב מללכת עם האמת בפשטות..

"סוף מעשה במחשבה תחילה"

נראה לי שמאוד קל לייעץ לאנשים אחרים לפעול מבלי להתחשב בהשלכות.

להגיד שפרנסה זה מלמעלה, במציאות יש השגחה, ללכת עם האמת בפשטות וכו' - זה יפה וגם יש בזה גם משהו נכון - אבל כדאי גם לחשוב קצת לפני שעושים ולדעת מה בדיוק עומדים לעשות. 

פחד יכול להיות דבר טוב ואפילו חיוני. 

1. אפשר לטייל חצי יום! טיול עושה המון! אפשר כזה סתם מעיין בקטנה..  

2.ברור שתביאי לו משו ! אבל לא משו שנשאר.. כי בכל זאת אתם בהתחלה.. שוקולדים כבר כתבו??

3. תקשיבי.. הבת נראה לי היא הראשונה להתחיל ככה.. ואז גם הבחור נפתח בעז"ה.

לא שזה תמיד טוב מוקדם..

אבל גם יכול לקדם!

בהצלחה!
 ממש אהבה ממבט ראשון.. מה?

זה נראה לי נורא לא צנוע ולא מתאים.

אני דווקא אקפיד על מסלול ללא מים!

והאדם היושב, איפה מצאת בדבריה  של סוג'וק דברים על חוסר מחשבה או משהו? היא דיברה על להתחזק באמונה.

לא.

לא התארסנו...

אחרי שלי היה כ"כ כ"כ טוב, הוא אמר יפה שלום...

ולי עצוב!!!

עד שסוף סוף היה משהו טוב, שכבר הייתי בטוחה שזה זה- לא...

מוזר. כ"כ מוזר. איך לשכוח? איך לא לחפש מישהו "כמוהו"...?

מה שעוד מפריע לי, וגורם לאצבעותיי לרצות לסמס לו, גם אחרי שנגמר: למה הוא נתן לי להפתח כ"כ בטל' לילה לפני??? היתה לנו שיחה ארוכה, בה דיברנו דברים עמוקים, בה נפתחתי, גם סיפרתי על ריב שהיה לי עם אבא שלי... לא סתם.

ובוקר אחרי, נגמר. אני מרגישה מפגרת!

אין מה להרגיש "מפגרת"..

לפי האדם המדובר - כנראה הוא עדיין לא החליט אז, וניסה עוד קצת.

אכן, כואב.

וכפי שכבר הצעתי - להתמקד במה שלא היה מתאים, שהרי באמת התלבטת (ופעמים רבות, "אחרי" רואים יותר את הצד שדווקא כן..); לחכות קצת - וכשיימצא המתאים - יתברר מאליו מה מתאים דווקא בו, וזה ישאר כעוד אדם מענין שפוגשים בחיים. ב"ה שזה לא היה ארוך מידי.

ה' ישמח אותך באמת.

אבל אסור לשכוח שהכל מאת ה' ואם ה' החליט ככה זה הכי טוב לשניכם, כתוב שיש מנת יסורים שמגיעה לכל אדם וכשמישהו אומר לא זה נחשב יסורים וזה "יורד" במקום ללכת לרופאים וזה.. 

נברך אותך שבעיתו ובזמנו בעז"ה ה' ישלח לך בקלות וללא עיכובים!! אמן

אגב, סתם הערה\שאלה כללית: נראה לי שלא טוב להאריך בשיחות טלפון אלא לשמור את הנושאים לפגישה פנים אל פנים, יש איזהשהוא שקר בטלפון.

איזה עצוב...בזמנים כאלה אין עצה חוץ מלהתחזק באמונה ש...איך השיר הולך? למסע הזה יהיה סוף טוב.

אולי היתה צריכה להגיד לו: מילא, לא נראה לך בדיוק מתאים - אבל יש לך גם מחוייבות לפורום....

תצליחי,יקרה

זה יעבור. בעז"ה מהר. כדור הצער יפרם אט אט.

אני לוקחת הפסקה כרגע. שתתחיל שנת הלימודים, אני אתאפס, ונראה מה הלאה.

אל תדאגו, אני לא באמת התכוונתי לסמס לו. רק... אני לא מבינה למה זה היה ככה. אני יודעת שהוא התנדנד והתלבט, הוא בעצמו אמר ככה. אז למה הוא שיתף איתי פעולה? הוא היה יכול לשקר ולומר שהוא עייף ולחסוך לי את חשיפת הרובד הזה! אוף...

גם אני בתחילה התנגדתי לשיחות טל' ארוכות, אבל גיליתי שבטל' אנחנו העמקנו יותר, ואז הדייט הבא היה עמוק יותר בזכות השיחה. והוא כן החזיק משיחות טל'. הוא חשב שהן חשובות... גם סוג של תקשורת.

אני אשתדל למחוק אותו מהראש, ולא להשוות אליו את הבחור הבא.

הלוואי שכמו שאתם אומרים, אני אראה יותר את השגחת ה' בענין השידוכים. ואחזיק פחות מעצמי... כיודעת הכל ושולטת בענין.

ותודה לכולם על השירים/עידודים/מסרים והודעות. אתם ממש מקסימים!!!

שלו, מן הסתם, לפתור את ההתלבטות, דווקא תוך כדי ה"הזדהות" וכו'.

זה חלק מהענין. אין מה לעשות.. לא נורא..

תשווי את בעלך אליו.. בעלך ה-ר-ב-ה יותר שווה!

עם וריד נפוח במצח אדום מזעם 💢

פותח האשכול הוא משהו בין טרול לרחפן (ואני נשמר במילותיי)

(לגופם של דברים, הוא לא טרול, גם לא 'רחפן' במובן הפשוט של המושג. אולי כן 'רחפן', במובן שהוא עוסק בדברים מאוד גדולים ורעיונות נשגבים, בלי מספיק 'בסיס ארצי לנאצלות'. מה שיוצר אצלו פער עצום בין האידאות ליכולת לממש אותן בעולם).

והאידיאות.

"כָּל זֹאת בָּאַתְנוּ וְלֹא שְׁכַחֲנוּךָ וְלֹא שִׁקַּרְנוּ בִּבְרִיתֶךָ. לֹא נָסוֹג אָחוֹר לִבֵּנוּ וַתֵּט אֲשֻׁרֵינוּ מִנִּי אָרְחֶךָ".

האם עם ישראל בגלות שהיה גוף מת עם תורת אמת הנטועה בתוכו, עזב את האידיאות?

לא. עסקנו באמת והרחבנו אותה בציצים ופרחים עד ש-ה' ברחמיו ריחם עלינו . "יְחַיֵּנוּ מִיֹּמָיִם בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יְקִמֵנוּ וְנִחְיֶה לְפָנָיו".

אולי אני בינתיים סריס עץ יבש אבל אני לא יעזוב לעולם את ה' ולימוד תורתו, עד שה' ירחם עלי.

עבר עריכה על ידי הסטורי בתאריך ב' בטבת תשפ"ו 20:22

אבל להתאמץ למצוא איך מקיימים אותם בפועל בארץ, בלי דמיונות שווא. איך מקיימים בארץ הזאת, לא באיזה עולם של ענני כבוד דמיוניים.

המצווה שלך היא לשאת אשה ולפרות ולרבות. כשיוולדו לך בעז"ה בנים המצווה עליך ללמד אותם תורה ולחנך אותם לקיום מצוות. האם הם יצאו גדולי הדור או קטני הדור - לא צריך לעכב אותך או לבלבל אותך כשאתה מחפש אשה מציאותית, 

"בהדי כבשי דרחמנא למה לך - מאי דמפקדת עלייך למעבד!!!"

איפה שהוא לפני כ 1000 שנים…

הסתיימה עם ירידת קרנה של יהדות בבל והעברת מרכז הכובד למערב

האחרונות ולראות מה הם מכנים את חכמי דורם.

על כל פנים, בפסוק בפתיחת השרשור, כמובן רמזתי להחיית ישיבת הגאונים בארץ ישראל.

כל אדם והתפקיד שלו בעולם. אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוון לבו לשמים. אני בריה וחברי בריה

כולם צריכים להגיע למעשי האבות?

ואם נדייק הכתוב מתקמד במעשים, זה לא בכדי.

הכתוב לא מדבר על המדרגה הרוחנית של האדם.

יודע ש'הברית מנוחה' כותב שאפשר להגיע למדרגות רוחניות יותר גדולים מהדורות הקודמים.

במיוחד בזמן הגאולה, כמו שהרב קוק מאריך בכמה מקומות.

לדרגתם.

הם הורישו לנו את כח המידות והמעשים שלהם.

(כמעט כולנו לא צאצאים של משה, וגם יש להאריך ברוחב ובעומק שמשה לא הוריש את כוחותיו לדורות הבאים.)

רק תיזהר לא להפיל את הילד בדרך עם הלחץ של התפקיד.

וגם עד כמה שזכור לי "נחית דרגא ונסיב איתתא" וגם שאישה עולה(או נשארת ברמתה) ואינה יורדת, בעוד הגבר יורד. ולכן ידידי וכו

לא ?

כדאי לך להקשיב לכל האנשים שאומרים לך לרדת מהעץ.

אולי הם טועים, אבל כדאי להקשיב לקול הזה ולקחת אותו ברצינות. אולי הוא אומר משהו, אולי לא.

לא חשוב

נבנה בית מלא תורה וקדושה וניתן לו את מרב הכלים להיות גאון הדור, ואם הוא ירצה ויזכה הוא יהיה.

זה לא שנגיד לו תהיה גאון הדור.

"בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה צֶמַח ה' לִצְבִי וּלְכָבוֹד וּפְרִי הָאָרֶץ לְגָאוֹן וּלְתִפְאֶרֶת לִפְלֵיטַת יִשְׂרָאֵל".

זה באמת מקום לרחף בו.

מה שבטוח.

ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.

תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.

בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.

הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.

אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.

ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.

אני צוחקת כי עכשיו שעה אני אומרת לחברה די קר לי בואי לאוטוו כבר

פתאום דוכן של תכשיטים סייל כל הדוכן

מה לא ניקח????

והיא כולה עלק קר לך

הורידה לי את החשק לא לקחתי .

סתם פשוט היה יש ים אנשים

קיצר יש משהו שמעניין לך פחות קר

אבל בדייטים לי ספציפית קפוא

ואני חופרת לבחור שקר לי!

הוא לא יכול לפספס את זה

שהתסכול הכי גדול שלי בדייט היה שנכנסו למסעדה ואז גילנו שאנחנו בטעות בחלק החיצוני שלה אומנם מקורה אבל חיצוני היה שם קור בלתי נסבל.

שזה קטע זה יחסי  כי עם גברים קפוא לי רצח

ועם חברות שלי חם לי כל הזמן המזגן על חום דולק 

זו לא בושה לומר לבחור שקר לך ותשמחי לעבור.

בסוף המטרה שלו שיהיה לך הכי נוח בעולם כדי שתוכלי להביא את כל כולך לפגישה( וגם להיפך כמובן).

אני אישית הייתי שמח אם מישהו תאמר לי מה יגרום לה להרגיש טוב יותר. 

יש כאלו שמתפדחות לומר וסתם סובלות. 

והיא עדיין התפדחה להגיד

אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה

זה נושא מספיק חשוב כדי שלפחות תהיה לכם ראיה משותפת לגבי איך נכון להשקיע.

המצב שבו צד אחד משקיע כראות עיניו בכל מיני השקעות וצד שני כלל לא מעורב זה המצב הנפוץ אבל הוא מאוד לא בריא בעיקר בעיתות משבר שבו צד אחד יקבל תרעומת על ההשקעות הגרועות שלו.

וגם איך בן אדם משקיע אומר הרבה מאוד על הנפש של בן האדם ועל איך הוא רואה את העתיד שלו ושל משפחתו.

אם מישהו אחד אחראי על שטיפת כלים, זריקת זבל או ספונג'ה זה לא נורא כל כך אם הפרטנר לא יהיה לו מושג בנושא.

אבל בנושאים כמו ניהול ההון המשפחתי וחינוך הילדים זה מאוד קריטי ששני ההורים יהיו אחראים ביחד.

וזאת כי שני בני הזוג מוציאים ומכניסים (בדרך כלל) ואם לשניהם יש מטרה לחסוך להון עצמי לבית או לחתונות ובר מצוות לצורך העניין לא הגיוני שאחד מבני הזוג על דעת עצמו יחליט להוציא יום אחד הכל על ביטקוין כי הוא ראה טיקטוק ששכנע אותו זה הדבר הנכון.

לפעמים רק צריך להחליף כמה אותיות בראש, כמו הדוגמה המפורסמת 'מחשבה-בשמחה'.

בעז"ה בקרוב ממש!

אפשר עדיין להתפלל ולבקש ליד החנוכיה אפילו שהיא כבויה

בע"ה

לשנה הבאה נר איש וביתו

מתוך בריאות ושמחה#

ענית תשובה מאוד מרגיעה בסיפא, פשוט תצא עם בנות שלא נדחקו לפני בשלות לדייטים.

אם זה גורף אז או שמאגר ההצעות שלך מזעזע או שיש סיבה אחקת וזה היה רק התירוץ. זה לא נורמטיבי סטטיסטית שעם כל הבנות לא עוברים מאותה הסיבה את הדייט השני.

נוטה לחשוב שזו לא רק "חוסר בשלות" מצידן, ושאם תהיה איתך אווירה נעימה וכיפית הן ימשיכו

אני לומד מטעויות ומשתפר ומבין איך לעשות דברים פעם אחת התעלמנו מהטריגרים ובפעם אחרת זה צץ משום מקום

קשה הזיווג כקריעת ים סוף

ההשתדלות היא לא רק לוגיסטית אלא גם להשתפר בתדר, ללמוד מטעויות וצעירויות, לקרוא את הבחורה, לרצות להיות נעים...

בהצלחה

ואם ההצעות ברובם הגיעו מאותו מקום/שדכן/שדכנית כדאי לשתף אותם ולהבין מהם איך להתמודד עם זה.

בהצלחה

לצאת עם בשלות יותר.

כדאי רק לוודא עם עצמך \שיחה עם חבר שבאמת זו הסיבה וזו לא גרסה מנומסת שלהן ל"זה לא אתה, זו אני". 

אתה מדבר עם החברה שלה ושואל אם יוצא לה לדבר על הרצון לבנות בית וזה משהו שמעסיק אותה.. תוהה לעצמי איך לשאול את זה בדיוק. נשמע לי לגיטימי לשאול.

אולי לא נכון להפנות את האצבע כלפי חוסר הבשלות שלהן, אלא כלפי הגורם האחר בעסק?

אולי כדאי לברר עם מי ששידך, שינסה לברר אם יש משהו ספציפי וקיצוני בהתנהגות שלך שמרתיע.