חח מה זה השאלה הזאת??

אגב אני יודע להוריד את האף למטה ואפ' רק נחיר אחד..חח

מנסה להוריד את האף למטה...

איך עושים את זה?

איזה מוזר....

שניסיתי לחקות את אחותי איך היא מתעטשת.. יש לה אפצ'י מזה מצחיק.. אאדדנננשט'י..חח ניסיתי לתאר.. אז האף שלה יורד.. ופתאום הצלחתי להוריד את האף!!

זה בערך הכישרון הבולט אצלי חח..

ולהיכנס לטראנסים של טירוף, שעות של הצגות בבית...

וניסיתי לחקות אותו... אין לי מושג איך... פתאום זה הצליח...

(נס שאף אחד לא ראה)

והצלחתי רק להזיז את השיער 

להזיז ת'גבות ככה שכל השיער זז..

[אולי רק לבנות זה עובד עם קוקו/ קוקס.. ]

ו-מה קרה לחתימה המקסימה שלך?!?!

אולי היא התבלבלה?

בס"ד בר"ה

החתימה שלך זה מרבינו?

בס"ד בר"ה

אני לא זוכר ב-ד-י-וק את הסיפור, אני אחפש ואעלה אותו בע"ה....

מנהג חמוד

בס"ד בר"ה

פעם אחת נסע רבי נחמן עם חייקל, אחד מתלמידיו הגדולים. בדרך הגיעו לכפר אחד, שם גר קרובו של חייקל. הוא רמז לעגלון לעצור ליד ביתו של האיש וגם רבי נחמן הצטרף אליו.

כשראה אותו האיש את רבי נחמן התפעל ממנו מאד ובירך אותו לשלום בשמחה רבה. חייקל שאל אותו אם יש לו איזה כיבוד עבור האורח החשוב והאיש השיב שביתו ריק לגמרי.

אמר לו חייקל שייקח איזה חפץ בעל ערך, ימשכן אותו ותמורת הכסף יביא מעט משקה ומטעמים, ואכן כך עשה האיש.

כשמזג את הכוס לכבוד רבי נחמן עברו שם ילדיו של האיש, לבושי סחבות ויחפים.

חייקל רמז לרבי נחמן על מצבו הדל של האיש וביקש ממנו לברכו בשפע. אמר לו רבי נחמן: "אני אין לי שפע בשבילו. אם תרצה - תן לו אתה שפע". חייקל התיירא להראות את כוחו בפני רבו ואמר לרבי נחמן שהוא חושש שמא יכעס עליו והקפדתו תזיק לו.

"אל תפחד", עודד אותו רבי נחמן, "אני נותן לך רשות ולא אקפיד עליך כלל".

וכך שאל אותו שלוש פעמים, ורבי נחמן שב והרגיעו.

חייקל, שהיה צדיק גדול בפני עצמו, לקח כלי עם מים שהיה שם בבית ושפך מן המים לכל כיוון באומרו: "שפע למזרח, שפע למערב, שפע לדרום, שפע לצפון".

רבי נחמן הגביה את כנפות בגדו ואמר לחייקל: "חייקל, לי אל תיתן שפע".

אחר כך נפרדו מבעל הבית.

מיד בסמוך לצאתם מבית האיש הגיעה לעיר חבורת גויים שהובילו מפות ועורות ושאר בדים למכירה. הם עצרו ליד ביתו של האיש והתעניינו אם אפשר לקנות אצלו מצרכי מזון. כאשר ענה להם שאין לו כלום כי אין לו כסף הציעו לו עסקה. היות שהם עוברים תמיד בדרך זו וזקוקים למנוחה ומזון, הם ילוו לו סכום כסף ואיתו הוא ילך ויקנה מצרכי מזון, ובדרכם חזרה יעצרו בביתו וישלמו לו עבור המזון שיגיש להם.

"אתה נראה לנו אדם תם וישר", אמרו לו, "ואנחנו סומכים עלייך".

ואכן מאותו יום הלך האיש ועלה. בכסף שהלוו לו הוא קנה מצרכי מזון ועד מהרה התפרסם ביתו כפונדק דרכים מבוקש ומצליח.

כשהיה בידו כבר יותר כסף, החל לשלוח ידו במסחר והזדמן לפרקים גם לעיר הקרובה, בה גר רבי נחמן, ואז כמובן סר אליו לדרוש בשלומו ולקבל ברכתו.

זמן מה עבר והאיש, שכבר היה טרוד בעסקיו במידה מרובה, לא טרח עוד לבקר את רבי נחמן בבואו לעיר הגדולה, כי חס על זמנו היקר.

פעם אחת, כשהיה יריד בברסלב והאיש רץ במהירות אל השוק לקנות ולמכור, עבר בעל כורחו ליד בית רבי נחמן, שחלונותיו השקיפו אל השוק, ורבי נחמן הבחין בו וקרא לו אליו. בלית ברירה נכנס האיש לביתו.

רבי נחמן שאל: "הסתכלת היום אל השמיים?"

השיב האיש: "לא".

קרא לו רבי נחמן אל החלון ואמר: "אמור לי מה אתה רואה".

השיב לו האיש: "אני רואה עגלות וסוסים ואנשים רצים הנה והנה".

אמר רבי נחמן: "עוד חמישים שנה יהיה יריד אחר לגמרי. כל מה שאתה רואה כאן לא יהיה עוד. רק סוסים אחרים ועגלות וסחורות אחרות ואנשים אחרים. וגם אני ואתה לא נהיה כאן עוד.

ובכן על מה אתה כל כך בהול וטרוד שאין לך זמן אפילו להסתכל על השמיים?"

רבי נחמן קרא לחייקל, ששהה אז בחדר אחר בביתו ואמר לו: "ראה, חייקל, מה עשית עם השפע שלך, עד שאין לו זמן אפילו להסתכל על השמיים"! ("כוכבי אור" אנשי מוהר"ן אות ה').

והנה קישור של הסיפור, עם הסבר יותר מפורט, מין מאמר כזה...

http://www.levhadvarim.com/index.php?option=com_content&task=view&id=293&Itemid=47

זה מהאתר של הרב ארז משה דורון, ולפי השפה של המאמר, זה נראה שזה מאמר שלו

תהנו מלא

אה ו...זה המשפט היומי להיום

גם כשהיא קצת כלואה ומדוכאת...

תני לה, והיא תיפתח!

וגמני אוהבת מרחבים. אגב..

איך אהבנו כילדות קטנות להזיז את הקרקפת ולהגיד שיש לנו פאה!

ולעשות כאילו אני מרים את זה עם חוט....ילדים אוהבים את זה....

בועות עם הלשון.

אני יודעת להכניס את הלשון לאף.

וזהו, אין ממש כישורים...

אני יודעת לשתוק

לנפח את הנחיריים אפילו לפי איזה קצב שתירצו.

להרים גבה אחת(ולא כי הן מחוברות...)

להזיז את הלשון שיא המהר...

אולי היום בניגוד לילדות אני אצליח לטפל בו ויגדל לו קצת שיער

נעשה לו קוקיות, שיהיה בת

איך אומרים ראש דשא או ראשת?😉

"ראש אולפנה או ראשת אולפנה?" 

"ראש עיר או ראשת עיר?"

כן ראשת זה חארטה..

מחבבת שגרה

היא לא חייבת להיות משעממת

בשבט יש יומולדת לעץ שלנו בגינה

שגדל בספונטניות מתוך דשא סינתטי

לא שזכרתי את זה

אבל האייפון בחר להציג תמונה שלו הראשונה להיום 

יש הזדמנות לעשות סעודה רביעית, להוסיף אלפא ביתא פסוקי ברכה ופיוטים וכו'. הלוואי שאזכה לחצי ממה שאני מדבר בחצי מהפעמים. אבל לפחות יש משמעותית יותר זמן ויותר נחת לזה מאשר בקיץ. (וגם בקיץ זה ברכה כי יש הזדמנות יותר בנחת משמעותית בשישי להשלים שמו"ת ושיר השירים וכו' וכולי האי הלוואי )

שהעברת נושא. זה מאוד חכם. יישר כוח!

חודש טוב!

לגבי מה עושים במוצ"ש ארוך. זה היה כמו מים קרים על נפש עייפה  אחרי הדיונים של חרדים -דת"ל.

בעבר הייתי עונה בוודאי

היום אני מסתכלת אחרת

קשיי העבר (וגם ההווה) עזרו (ועוזרים) לי לבנות דברים שאני מאד מרוצה מהם

וכנראה לא הייתי מגיעה אליהם לולא הקשיים

זה מצד אחד

מהצד השני הייתי שמחה לחיים נטולי קשיים או מופחתי קשיים מורכבות החיים..

כלומר, זה משהו שמתנגד לנו כדי שנשים לב אליו, קצת כמו "כאב" במובן הפיזי.

כמה התנגדות צריך בדרך כדי להתפתח

לא שמישהו שאל אותי קודם

אבל אולי יום אחד אני אבין שזה היה נצרך כמו שהבנתי על קשיים מהעבר

אני חושב שבשלב מסויים לומדים שצריך ללמוד יותר "להכיל" ופחות להתנגד.

זה עוזר לשנות את המציאות בטווח הרחוק, בעיקר. אבל בטווח הקצר עוזר לי לחיות טוב ולישון טוב ולא להיות במקום שבו "קשה" לי במובן של להרגיש שקשה.

הגדרה טובה

כשההתנגדות יורדת

גם הציפייה יותר מותאמת

קושי צפוי הוא יותר קל

איך את מגדירה את זה?

זה קושי שחוזר על עצמו

אז אני יודעת (או לומדת לדעת) מראש מה או מי הגורם/ים

ויודעת (או לומדת לדעת) להתייחס בהתאם

אם זה קושי חדש

זה הזמן לניסוי וטעייה עד להגדרת הגורמים ולהתוויית הדרך המתאימה ביותר 

אי אז בגיל 30 וקצת.

זה את היכולת "להגדיר" (הנה יצא ממני המתכנת) קשיים כדי להתחיל לעבוד איתם.

זה אומר שקורה לך משהו שאתה לא נהנה ממנו אבל אתה לא חסר אונים כלפיו וגם יודע לדחות אותו למחר או לשים לב להתקדמות.

Stand a little taller

Doesn't mean I'm lonely when I'm alone

What doesn't kill you makes a fighter

Footsteps even lighter

Doesn't mean I'm over cause you're gone

מה שלא הורג אותך - מחשל אותך.

מה שהורג אותך - מחשל את אמא שלך.

מה שהורג את אמא שלך - נותן לך שבוע "מיוחדת"...

נ.ב. הומור שחור זה מנגנון הישרדות אנושי.

יש כאלה שהייתי מוותרת

ומאמינה שהייתי נבנית גם בלעדיהם

עברתי כל מיני דברים בחיים. והייתי במקומות שלא ברור לי כיום איך יצאתי מהם…

כשאני מסתכלת אחורה, אני רואה איך זה חלק ממה שגרם לי להיות מי שאני כיום. אבל לא הייתי מזמינה שום דבר כזה, גם אם הייתי יודעת איך אצא מזה. משתדלים לראות את הטוב מהמצב הנתון, אבל זה לא אומר שהייתי בוחרת בזה. ואני עדיין מצולקת מדברים שעברתי. אבל משתדלת כל יום לגדול מזה ולהתקדם הלאה.

כל קושי שעוברים, עלול להשאיר משקעים. ויש את הפחד להתעורר יום אחד ולחזור אחורה, להרגיש שוב שם בקושי הזה ולא להיות עם כוחות להתמודד. 

לכתחילא כן

כיון שאם חלק מהקשיים לא היו קיימים בחיי

הייתי חוסכת הרבה סבל (וזבל)

בדיעבד חלקם לא

כיון שזה  חשף אותי להבנות עמוקות כלפי עצמי

והביא אותי למי שאני כיום

על החלקים ה"עצובים" או המורכבים בחיים (שגרמו לי בדיעבד לבזבוז כוחות והרבה עצב)

הייתי מוותרת

בבחינת "לא הם ולא שכרם"

אבל

בדיעבד, בגלל שהמורכבויות לימדו אותי הרבה

ובזכותם אני מי שאני

אז הם 'עזרו' לי ללמוד מהם איך להמשיך הלאה.

ואפשר להעמיק ב"תורת מנחם", תשמ"ד חלק ד', שבת מסעי סעיף י"ב-

בקצרה הרבי מילובביץ' מסביר על עניין המסעות ממדרגה למדרגה [כפי שידוע שהבעש"ט עסק במסעות שיש בנפש האדם].

בדיעבד אני באמונה שלמה בהקב"ה ובראייה של הטוב של מה זה בנה בתוכי.

אני? לכתחילה? הייתי מוותר.

אבל איזה מזל שהקב"ה מנהל את המציאות...!

אבל אני מניחה שזה כי עוד לא מיציתי את הטוב מהם. התועלת שהיתה בהם עוד לא נגלתה לי. מקווה שמתישהו בהמשך אבין שלא הייתי מוותרת עליהם.

מסופר כי לאחר מאסרו המפורסם בשנת תרפ"ז (שלזכרו נקבע חג הגאולה יב-יג תמוז), שאלו את הרבי הריי"ץ לתחושתו לאחר כל מסכת הייסורים שעברו עליו, והשיב:

"אם יציע לי מישהו למכור לי במיליארד, רגע אחד של ייסורים בעתיד – לא אקנה. ואם ירצה מישהו לקנות אצלי עבור מיליארד, רגע מייסוריי בעבר – לא אמכור".

אני חושבת שהקשיים הפכו אותי לאישה טובה יותר, עם יותר איכפתיות ותשומת לב לאחרים ולקשיים שלהם.

אבל, אני חייבת לציין שהקשיים שלי לא היו קשים כמו שהיו יכולים להיות בנסיבות אחרות, והייתי עם הרבה תמיכה מסביב.

גם בעבר,ברור

גם הנוכחיים.