לשמוע רק בגלל הסקרנות

תשובה: לא!!

למרות שכבר שמעתי מקרים על זוגות שהתחתנו ככה...

לא יודעת. נשמע לי... הזוי..

למרות שמה שהלך שם זה היה קצת מוזר..

כל הבנים רוקדים למטה - והבנות פשוט בוהות...ממש לא כיף לרקוד ככה..

כל צעד שאתה עושה..אלף עיניים בוחנות....

אבל חוץ מזה באמת היה שם כיף לרקוד..אוירה טובה ושמחה!

איך הוא יראה אותי רוקדת?

אבל עקרונית:

פעם הייתי ממש נגד [מה כבר אפשר לדעת דרך ריקוד, כולה מראה חיצוני נטו..].

עכשיו אני חושבת שאולי הבת מצליחה לראות דברים נוספים, וזה כן זמן ממושך שהיא רואה אותו ולא למשך דקה בלבד או משהו.. אז אם בודקים דברים עקרוניים לפני, אפשר לנסות..

[עדין קשה לי מאוד עם חברות שעושות את זה בחתונות..]

לא צריך להתבייש אם רוצים להתחתן, ובאמת כל הדרכים כשרות כל עוד שזה נעשה בצורה מכובדת.

למשל להגיד לבחור שהיא ראתה אותו זה לא צורה מכובדת, אבל אפשר לא להגיד את זה ופשוט לומר ' ראינו אותך וחשבנו עליך'.

לא צריך להתבייש לרצות להתחתן, וצריך לירות לכל הכיוונים.

אני לא אהבתי אף-פעם את העניין של להל על מישהו וכך להחליט שהוא מתאים לי או לא, אבל-

בחתונה של חברה קרובה היא אמרה לנו לקראת הסוף להגיד לה האם מצאנו מישהו.. והחלטתי להגיד לה שאכן שמתי עין על בחור אחד...

הסיפור התגלגל ולא מיד יצאנו.. והאמת שבסוף זוג אחר חשב עלינו ושידך אותנו- בלי לדעת שהזוג מהחתונה גם ניסה..

והיום אנחנו נשואים באושר!!!

אז שווה לשמוע הצעות כאלו!! אולי יש לה סיעתא דשמיא ועין בוחנת?

ומציאת חן זה דבר ממש חשוב כלשעצמו אז אני מקוה שגם אתה תאהב את מה שאתה רואה אם אכן תצאו- ובע"ה.. רק הוא יודע מה יהיה בהמשך.

בהצלחה!

וחוצמיזה, שריקוד יכול לספר על הבנאדם הרבה יותר מדייט ראשון.

אם בן אדם לא אוהב לרקוד זה אומר עליו משהו-ובגלל זה לא תתחתני איתו?!?

על סמך הריקוד שלי בלבד היא חושבת שאנחנו מתאימים? ככה רואים מידות של בן אדם? ככה רואים איך שולחן השבת המשותף שלנו ייראה? מה זה השטויות האלו?

התנהלות בחברה (יש את אלה שמנהלים תעניינים למשל...)

חיבור לתורה (ראיתי אחד שפשוט מחבק תס"ת בכזו אהבה.. באמת!, לא אומרת שמי שלא הוא לא מחובר לתורה, אבל זה גרם לי להסתכל על הבחור הזה בצורה אחרת)

ביישנות, זרימה,

חיבור לרבנים (ראיתי אחד שלא זז מהרב שלו כל הריקודים ומסתכל עליו בכזו הערצה!)

אכפתיות, עזרה (נשבר משהו והיו את אלה שמייד באו לאסוף, או אלה שדאגו לכולם לכיסאות, פתחו לנו את הוילון וכו')

ויש גם את אלה שבכלל נשארו בחוץ ולא רקדו (לא דנה, אולי כאבה להם הרגל או שהם לא בקטע של ריקודים..)

אני לא אומרת שמכאן אפשר לדעת בבירור שכך הבחור מתנהג תמיד, אבל בהחלט אפשר ללמוד עוד דברים חוץ מחיצוניות.

אלה דברים שאת רואה תוך כדי, לא באתי לנתח אתכם, זה התגלמות המשפט- "אורח לרגע רואה כל פגע"

וכן...

דרך מאד לא טובה לבדוק מידות מסויימות מאד, בין כה מי שמתבלט בהקפות הם הרקדנים עצמם (יכול להיות שאני טועה) אני לא רואה איך הדרך הזאת מתעלה על הדרכים האחרות: דרך חברים, שדכנים מקצועיים, רבנים, אתרי אינטרנט וארגוני חסד למיניהם

לא, לשכנעת אותי בכלל.

סליחה

אז בואו נבדוק כמה מהקשרים האלו באמת הביאו לנישואין וכמה שברו לבבות סתם ואחרי זה נראה מה סובייטקטיבי ומה לא. אני מאד אופתע אם זה יתגלה כשיטת שידוכין טובה. זה פשוט לא נראה לי ריאלי.

למה שלא תקבל?..

מה איכפת לך? 

[בסוף אתה תוכל להיות זה שתחליט אם לצוד אותה.. כך שלא תישאר רק בגדר של "ניצוד"...]

ובטוח זה לא רק בגלל כשרון הריקוד, היא ראתה משהו "מעבר".. (אם היתה קוראת בפורום - היתה יכולה להגיע לאותה מסקנה.....)

אבל הצעה שלי - תשאל אותם עליה קודם (רקע, אופי) לפני שאתה עונה.

(סליחה על ההתפרצות..)
אבל גם בעלי התחיל איתי אחרי שראה אותי כמה דק' (לא אפרט כאן בגלל אאוטינג, אבל לא במקום שיכל להעיד עלי יותר מידי)..באמת אמרתי ישר "לא", ואחרי בירורים הסתבר שזה באמת יכול להתאים..
וזה התאים

לא ראייה "מעבר"

זה לא תמיד עובד ואני חושב שלרוב לא כדאי להתעסק עם זה בכלל.

לך על ההצעה, כל הכבוד לה שהיא יזמה!!!

תנו לי סיבה הגיונית-לוגית-שכלתנית אחת בבקשה.

מאיפה לנו לדעת היא הזיווג שלו

רדפו אחריו, הצליחו לתפוס אותו ולספר לו, אם זה לא ילך לפחות זה יפתח עוד קשר (כמו קשר של שרוך בנעלים) גם לה וגם לו לעבר המטרה הנכספת! או שאולי הוא או היא יהיו השדכן של אחד מהם!

נכנסים לקשר כדי להתחתן ותו לא.

מה חסר דרכים למצוא שדכנים מבלי להכנס לסערת רגשות מיותרת?

חיצוניות מראה גם על הפנימיות (בדר"כ)... 

את ההתלהבות, השמחה של מצוה, החן, ההתחשבות באחרים שעל ידו, היחס אליהם, הטוב....

אפשר לראות הרבה דברים. תלוי ב"עין" ובטביעת עין.

וזה לא רע לצורך בירור ראשוני.

הרי היא לא ביקשה לשכור אולם על סמך זה...

[גם אני מסכים שאם היא סתם היתה עושה הגרלה בספר הטלפון על שם, והיה יוצא לה שמו - אין צורך להתאמץ... אבל פה לדעתי זה בכל זאת בעל משמעות. היא לא ביקשה "סתם" שמא זו ה"השגחה הפרטית"...]

או שמא זה התהלבות רגעית שתוך יומיים היא בכלל תשכח שהיא התלהבה ממנו?

יכול להיות שזה בדיוק מה שנמצא ברשימת המכולת שלה, בעייני זה דומה מאד לשוק שמדברים עליו במסכת קידושין.

(לא מחמאה)

אבל על סמך זה אפשר לקחת את ההצעה ולברר אחד על השני.
אם מתאים- מתאים. לא מתאים- היה נחמד לנסות.

התאמה וקשר צריכים להבנות על סמך התאמה רציונאלית בלבד, אחר כך לבדוק אם זה זה.

לא, אל תירו חץ ותסמנו לי את המטרה, זה לא רציני.

יכול להיות שככה זה עובד בעולם השידוכין, מה לעשות, זה עולם רגשי מאד ומדומיין.

שוב, מציאת חן היא תנאי הכרחי אבל לא מספיק, והטענה שלך ש"התאמה וקשר צריכים להבנות על סמך התאמה רציונאלית בלבד" היא פשוט מופרכת.

אני באמת מתקשה להאמין שאתה כנה בגישה שלך. אולי זה פשוט חוסר מודעות עצמית.

זה חלק מה"שכל"...

בן אדם זה לא רק סך-נתונים. יש דקויות שרואים.

אז לא אומרים שהיא צריכה ללכת ברחוב ולחפש "הברקה", אבל אם כבר ראתה, כמה זמן, מישהו ומצא חן בעיניה, על סמך דקויות והתנהגויות שונות - זה מספיק טוב כדי לבדוק עוד נתונים.

מן הסתם גם הוא יבדוק - וגם היא, אם ייענה, תשאל עוד דברים כדי לדעת אם יש "סיכוי רציונאלי"..

ואכן ב"עולם השידוכים" עובד גם הרגש. אבל לאו דווקא "מדומיין", אלא הבחנות שגם מורגשות (נניח: "מאד-מאד חביב"..  זה "ביטוי רציונאלי" בלבד? לא..  אבל לבחורה שמחפשת מישהו כזה, וכשזה בא ממקור אמין, זה אומר הרבה. כמובן, בצירוף עוד דברים)

שאני מוכן לקבל.

למחולות בכרמים שרשב"ג במשנה תיאר שלא היו ימים טובים לישראל מהם!

הדברים שלך הם ברוח החרדיות ולא ברוח חז"ל, וכידוע בנקודות רבות יש ביניהן שוני וסתירה.

אילן, מחילה, אבל הגישה שלך פשוט מתחסדת. למה בדיוק אתה מצפה?! שהבחורה תשכור חוקר פרטי שיתחקה אחר מדותיו של הבחור ורק אחר כך היא תפנה אליו? למה שדכנית שהיית אצלה שעה - שעה וחצי במקרה הטוב, יודעת משהו על המידות שלך?

אתה מנסה להציג את זה כרדיפה אחרי היופי נטו, או בלשון חז"ל "הנושא אשה לשם זנות", אבל זה פשוט לא הוגן ולא ישר. אפשר להניח מראש שאנחנו עוסקים בבני אדם סבירים, ואצל בני אדם סבירים ונורמלים מציאת חן היא תנאי הכרחי אבל לא מספיק, ואפשר להניח בפשטות שהם לא ימשיכו בקשר במידה ולא תהיה התאמה במידות ובאופי.

אם היית מדבר על תמונה, הייתי מוכן להסכים איתך, אבל במפגש חי עם בן אדם רואים יותר מאשר רק מראה חיצוני.

אני אישית הייתי מרגיש לא נוח ולא נעים שיסתכלו עלי בסיטואציה כזאת, והייתי נמנע על כן ממצבים כאלה, אבל למי שזה לא מפריע לו זה דבר ראוי ומבורך בעיניי.

מישהו10 אני לא מתחסד ולא מתיימר להיות חסיד, זה מפריע לי שאנשים היום באמת חושבים שייצא מזה משהו, בעייני זה מיותר, ברור לי שבישיבה אצל שדכנית או אצל חברים שמכירים אותך מגיל 0 יש יותר אינפורמציה על המידות שלך מאשר בצפייה עליך רוקד.

תקרא לי חרדי? לא נראה לי שזו גם הגישה החרדית. זו גישה שנכון להיום אני לא מכיר מישהו אחר שאוחז בה מלבדי כולל חבריי החרדים.

אני דווקא כן חושב שהגישה הזאת שכלתנית  אגב לא זילזלתי במציאת חן בכלל, גם היא צריכה לבוא והכללתי אותה בבדיקה אם זה זה או לא.

במפגש עם אדם חי רואים יותר ממראה חיצוני בלבד- זה נכון, אבל אם לא מתקיימת שיחה ערה קשה לראות הרבה יותר מזה.

אני לא אומר שהבנות שנמצאות שם נושאות גבר לשם זנות חלילה, אני פשוט אומר- ככה לא בונים בית (לדעתי).

אבל המציאות היא שזה עובד, גם אם זה לא מתאים להשקפה שלך. ואיך בדיוק אתה מתמודד עם המשנה שציינתי?

ודי צורמת לי ההתהדרות שלך בשכלתנות כאן. הגישה שלך היא לא שכלתנית. אתה פשוט משתמש במונח לא שייך.

זאת אחת הדרכים שלי להתמודד עם דברים.

אני לא מתהדר בשכלתנות שלי ולא מגדיר את עצמי כאדם שכלתן, כמו שראית לעייל, חזרתי בי, אדם שכלתן אמיתי לא היה חוזר בו מן הסתם.

אתה הבעת דעה לגיטימית, שיש בה היגיון -

וסה"כ נהיה מזה דיון נאה.

ואכן, לדעת להגיע ל"תובנה מחודשת" מתוך הסברה של מישהי על סמך "עין איה", זה באמת יפה מאד. מידה טובה.

ושוב, השכלתנות לא ממש קשורה כאן, זה יותר עניין של יושר [אינטלקטואלי] לחזור בך ולהודות על טעות מאשר שכלתנות.

אז אני עדיין לא מגדיר את עצמי שכלתן כי אני פשוט לא כזה.

וחזרתי בי מגישה שאחזתי בה קרוב לשנה ומשהו הודות ל"נקדש את שמך..."

יאללה, מישהו, עושים שולם?

 <- זה כי אין פה סמיילי שלל סולחה.

כי אני פשוט לא רבתי איתך, כדי שיהיה צורך לעשות סולחה. אבל בעצם, דיברתי קצת בתקיפות, אז שיהיה, "את והב בסופה"

למרות שהייתי מצפה שתחזור בך לאור דברי המשנה ולא בגלל הציטוט של נקדש את שמך, אבל שיהיה, לא רוצה לחפור בזה יותר.

"(אם היתה קוראת בפורום - היתה יכולה להגיע לאותה מסקנה.....)"

היית בהקפה השביעית בבוקר, נכון?

ניסיתי לצוד רק כי אמרת שתהיה שם.

מממ לא יודעת מה עם בנות אחרות, אבל אני יותר נהנת להקשיב לקולות, מאשר לראות אתכם רוקדים.

מה יש לצוד יותר מידי? כ"כ הרבה בנים. עד שאתה רואה שוב בחור שראית פעם אחת, אתה כבר שוכח איך הוא היה נראה..

וזה סתם פספוס של הנאה רוחנית. לא הגעתי ל"מרכז" כדי לבזבז את הזמן בבהיות. אני רוצה להנות!

מידי פעם, בניגונים ללא מילים, אני נהנת לפקוח את העיניים לראות מאות כיפות לבנות מקפצות להן. זה מרומם.

וכמובן כשאתם מכניסים את ספרי התורה, זו חוויה לעיניים פקוחות.

איזו קדושה ואיזו אהבה לתורה (עד כדי מצב שאתם כמעט מוציאים שוב את הספרים שהתמקמו כבר במקומם..)!

ובקשר לשאלה שלך- כמו שכבר דן הציע, מה אכפת לך לברר? לא תפסיד מזה כלום.

ב"הצלחה!

יש בזה יתרון..

במקרה במקרה אני הקורבן , ההורים שלי היו  בהקפות  (אגב אבא שלי נעלב מאוד שאתה חושב שהוא כזה זקן)  אני לא ראיתי אותך בכלל  

אבל אם אתם רוצה לצאת ,אתה מוזמן לפנות אליי  ואני יחשוב על זה..

אני לא יודעת איך הגעתם למסקנה שהוא חושב שאבא שלך זקן..

הוא אמר כבני 50.. זו הייתה כנראה הערכה שלו לגיל לא לזקנה.. ו50 זה לא נראה לי זקן כמו שאת מנסה לתאר..

לק"י

בהתחשב בעובדה שאני מחפשת בחור צנוע שלא נוהג לצפות בבנות מרקדות

וברצינות- לא בטוח, אבל אולי הייתי מבררת פרטים ואם זה היה נשמע לי- אז אולי כן..

חברותא לשעבר פנה אלי באיזור ראש השנה:

תקשיב, אתמול אחותי ראתה את הסרט של החתונה שלנו, והיא רוצה להציע לך חברה שלה,

אתה פנוי? 

ואני חשבתי שחברותי ואני חולות... מסתבר שיש כאלה שיותר..

אם תשנה גישה, אתה תרויח יותר.

מתי מרויחים יותר ? בדרך הקשה.

מהי הדרך הקשה ? תתעלם מכל הקוסמטיקה הזו, מכל הכוכביות האלה.

או במילים אחרות - תהיה גבר.

בסופו של דבר זה גם ירגיש לך נכון יותר וגם תרגיש טוב יותר.

שהבחורה תברר גם עם 8000 כוכביות. זה  לא אמור להזיז לך (קל לדבר קשה לבצע). זה לא העניין שלך. זה העניין שלה בלבד.

תחשוב על זה טוב טוב ותראה שזו האמת.

אותך מעניין דבר אחד : להפגש. לשדר מי שאתה. לא יותר. לא פחות. תפס ? מזל טוב.

לא תפס ? התקדמת עוד צעד בדרך לחתונה כי כל מפגש כזה מחדד אותך.

הכל בהכוונת השם יתברך.

לדעתי גם זה שתתעלם מהכוכביות האלה, זה חלק מהמבחן שהוא  עושה לך.

אגו. גאווה. להעיף את הזה ממך.

תבחר בדרך הקשה. רק תרויח לטווח ארוך.

בהצלחה.

אבל אם יש לי התלבטות מאוד גדולה מרגיש לי רמאות לא לתווך את זה לצד השני .

נניח היה בחור שממש התלבטתי אם לצאת איתו והרגשתי שאני חייבת להגיד לו את זה .. זה לא סבבה לבזבז את הזמן של מישהו בלי להגיד לו את זה .

הוא בכל זאת רצה שנצא לא יצא מזה כלום כי זה עדיין הפריע לי .. אבל זכיתי להכיר בחור שמכיר לי היום בחורים איכותיים ואני לו . 

ובנות דוחות הצעות של בנים.

יש לכאן ולכאן.

בעיסוק והזמינות של הבעל, בדינמיקה הזוגית, בעומס החיים והמשפחה (גילאי הילדים, כמה ילדים). 

אם הבעל הוא זה שאחראי על ארגון הילדים בבוקר, להעיר, להלביש, אוכל, לפזר למוסדות חינוך - פחות זמינות ופנאי לפנק בבוקר במיטה עם אלפחורס את האישה האהובה…

זה עניין של סדרי עדיפויות

לשים אלפחורס ליד הכרית עם פתק זו פעולה של פחות מ5 דק

זה דברים קטנים שעושים שינוי גדול בדינמיקה הזוגית

וההפך אם מכינים ארוחת בוקר לילדים אפשר להכין צלחת נוספת לאישה/ להזמין ארוחת בוקר עם שליח

זה עניין של מה חשוב

אם נהיה אובייקטיבים לאדם שאין זמן גם לא יהיה לו זמן להיות בפון או להתכתב עם אנשים או לעשות דברים שהוא אוהב ורובנו עושים את הדברים הנ"ל

אז שזוגיות זה דבר מספיק חשוב אפשר למצוא זמן למחוות יום יומיות של 5 דק

והקב"ה ידאג שתקבלי מישהו כזה.

את מתחתנת עם אדם, פרטנר, שרוצה לעשות לך טוב ואת לו.
 

להתחתן עם האחד המושלם שבדיוק נותן לך את החיזור המדויק שאת רוצה - אין כזה כנראה.

הסוד הוא תקשורת.

ולא רק בחיזור, בכל ציפיה מסוימת שיש לכם מבן/בת הזוג.

המטרה היא לא חיפוש אחרי שלמות, וגם לא מה שהכי קרוב לשלמות.

המטרה היא אדם שאפשר לתקשר איתו בצורה בריאה, שהוא קולט, שהוא רוצה שיהיה לכם טוב וששניכם מוכנים לעבוד על זה.

רוצה פרחים כל שישי? אפשר להגיד.

גם מתנה, אפילו איזו מתנה ספציפית.

זה לא גורע מאפקט החיזור.

וללמוד עוד לפני החתונה - לא לצפות מאף אחד להבין ללא מילים, בן/בת זוג לא אמור לקרוא מחשבות ולא הבעות פנים עמומות.
 

וזה לא קשור למידות טובות, מכירה אנשים מהממים שלא קולטים את הצורך המדויק של האישה ולא את שפת האהבה שלה.

תקשורת טובה זה הנתון הכי חשוב להצלחה בזוגיות. 

רוצה לענות לך על כמה דברים

חשוב שתביני לא היינו נשואים דקה וחצי

זו זוגיות שנבנתה במשך שנים..כלומר לא התחתנו וישר הכל היה מושלם התחתנו עם הרבה אהבה ורצון להטיב אחד לשניה אבל כמו כל זוג עבדנו על הזוגיות דיברנו הרבה למדנו אחד את השני הסברתי לו בדיוק מה משמח אותי ומה פחות מדבר אלי ולאט לאט הוא הבין איך אני מרגישה אהובה ומחוזרת ומתוך זה שגבר אוהב אישה והוא רוצה לעשות אותה מאושרת אז הוא יעשה את הדברים שהיא הסבירה לו שמשמחים אותה

.אני חושבת כמו שרשמו לך מידות טובות זה הבסיס להכל..זה דבר שאני יכולה להעיד עליו היה לו מידות של בנאדם 1 לדור היינו נשואים כמעט עשור ואני יכולה לספור על יד אחת את מספר הפעמים שראיתי אותו כועס אז תחפשי גבר עם מידות טובות ורגוע

לגבי דייטים אני באמת מאמינה בתחושה פנימית אני יכולה לומר לך שבשניה שראיתי את בעלי ידעתי שהוא יהיה בעלי לא חושבת שכשתרגישי מחוזרת תרגישי שזה גובל באובסיסיביות ההיפך את תרגישי אהובה ושמישהו דואג ואוהב אותך

וגם בדייטים בעיני אפשר לראות הרבה..הוא דואג לבדוק אם הגעת הביתה. מציע לך לשתות/ מביא איתו משהו לפגישה/ יוזם/ בפגישות מתקדמות מביא פרחים או פינוק קטן

אבל זה דברים שעם אדם טוב ניתן גם לבנות יחד

מאחלת לך מכל הלב שתמצאי את שאהבה נפשך

בדברים הקטנים.

רגיש ביחס לזמן שלך, ביחס לנוחות שלך

תסמכי על עצמך שתדעי לזהות אכפתיות

מפה והלאה - תקשורת תקשורת ועוד תקשורת, ואז - השמיים הם הגבול

לא מרגש אותי כל המחמאות שטויות

תן לי כנות עדינות יציבות זהו

עדיף צעד צעד מאשר שחור לבן מוגזם

בנוגע ליציבות, זה שונה. גבר יכול להיות אחלה בכללי גם אם הוא לא הכי משרה יציבות, וכמובן זו תכונה, לא מעשה ספציפי. אבל גבר שעושה גוסטינג זה מעשה נלוז. (גם אישה כמובן.)

תדבר איתה על זה על החששות שלך ועל הרצונות שלך ברגע שהכל יהיה על השולחן אז אפשר יהיה ליצצור קשר בינכן שהוא עמוק יותר גם בתקופה הזו

היא כן ואת לא ?

לשמוח בשבילה ולבקש את אותו אור שימלא את החיים שלך.  התחושה שאת מרגישה עכשיו זה בערך משהו כמו "לה יש ולי אין ואני מקנאת בה" (ואז גם עושה עבודה שכלית של לא רוצה לקנא בה)

ואני מציע משהו אחר

איזה כיף להם, אני רוצה גם. יש כזה בעולם, ואם יש כזה בעולם אז גם אני יכול/ה להשיג אותו.

פחות קרוב. לשמוח בשביל חברה שלך אפילו שזה לא קל לך.

אין על מה להתבייש. הרגשות שלך לא אומרות שאת לא שמחה בשביל החברה שלך.

להיפך, דווקא בגלל שאת כל כך שמחה בשבילה זה לוחץ לך על כפתור ה"מה איתי?". זרה לא היתה גורמת לך להרגיש כך.

זה לא בהכרח מה שיקרה בפועל כמובן.

אם 5-6 פגישות, אז אם זה לא עולה בראשונה, גג בשניה- לא הייתי ממשיכה.

אם 3-4 חודשים- הייתי מחכה שבועיים- שלושה, עם 2-3 פגישות בשבוע

אם שנה- הייתי מחכה חודש-חודשיים.

תחשוב על עצמך איך אתה מרגיש כשאתה חושב על להיפגש איתה. משהו מעיק לך? טוב לך?

אם היית צריך להיות איתה עכשיו יום שלם. כמה מהר היית ממצה את העניין?

אתה מסוגל להיפתח איתה ולשתף אותה בדברים אישיים? רוצה בזה?

הייתי מעביר איתה יום שלם כי היא מעניינת, יש לה אנרגיות, ונחמד איתה סה"כ. מה שבטוח לא מעיק.

לגבי פתיחות אני פתוח עם הרבה אנשים, אז לא מרגיש שזה משהו מיוחד לספר לה דברים אישיים

אם תוך כמה מפגשים לא מתפתח משהו אחר, ביי.

מבחינת מראה, אתה מתחבר אליה? משהו מפריע?

יש משיכה כלשהי גם אם קטנה? 

דברתם על איפה עומד הקשר? אתה יודע איך היא מרגישה?

לנסות להגיע לקומה הבאה..

יותר לשתף לעומק וברגש.. לספר גם על חולשות, התלבטויות בעבר ובהווה..

וגם להביא אנרגיה אחרת ביניכם..

לאסוף אותה. /ללוות לתחנה

לשאול  אותה מה יעשה לה טוב ויפתח אותה יותר..

להחמיא (ברמה המתאימה)

לארגן פקל/מבשלים יחד משהו שאוהבת. וכו'

דבר זה יכול לאט לאט לפתח את הרגש.

בנוסף, ליצור מפגשים חוויתיים יחד ולא רק ישיבה וכד', אלא ממש דייטים חווייתיים,

לשוחח על חלומות, שאיפות,

וגם על קשיים או כאבים,

זה יכול יותר לחבר.

ובתוך הפגישה עצמה - להיות רק בה.

לא לנסות לחשוב ולנתח תוך כדי הפגישה,

אלא לשהות

להיות ברגע

בנוכחות

ולאחר ובין לבין הפגישה אפשר לחשוב על כך בצורה תחומה ומסודרת.

וגם לא למהר ולרוץ לשום מקום מחד

ומאידך לא סתם "למרוח" אם מבינים בוודאות שלמה שזה לא זה (באופן כללי, לא כהתבטאות לכאן או לכאן על המקרה הספציפי כמובן).

אבל כן, נתינת הזמן גם היא חשובה

והמקום ללב להיפתח

בטח אם יש לו או היו לו מחסומים או כוויות מהעבר

בטח אם הוא נפגע ורוצה לשמור על עצמו חזק

וגם אם לא - עצם הזמן, ההיכרות, העמקת ההיכרות, היצירה של התנאים להשביל להרגיש יציבות בתוך הקשר, רגש בתוך הקשר, ביטחון בתוך הקשר, שייכות בתוך הקשר - אלו דברים שבונים ונבנים ולא באים ב"פוף".

וכמובן הרבה תפילה לקב"ה שיכוון אותך גם תוך כדי וגם בכלל להחלטות הכי נכונות וטובות.

המון ברכה והצלחה ב"ה

דיברתי על נושאים יותר אישיים?

התקדמתם קצת בשיח?

אבל אצלי במבחן התוצאה זה לא עבד כך..

היו בנות שפגשתי והתפתח רגש מהר..

אבל כשפגשתי את אשתי, במשך חודש וחצי זה היה כמו שתיארת.

נעים, נחמד, מעניין וכו', אבל ללא התפתחות של רגשות.

בשלב הזה שנינו המשכנו, רק מפני שלא מצאנו סיבה מספיק טובה להפסיק.

אחרי חודש וחצי החלטנו שאנחנו הולכים לסדנא אצל מישהי שתעזור לנו לפתח את הרגשות.

שבועיים לאחר הסדנא כבר התארסנו (עם הרבה רגש אחד אל השניה).

מה עוזר לייצר רגש מאפס?

לי זה תמיד היה נראה שזה או שיש רגש או שאין. אי אפשר לייצר רגש.

נפגשתי עם אחת 10 פעמים, ועדיין לא היה שום רגש, למרות ששאר הדברים התאימו. שאלתי איזו יועצת בתחום מה לעשות, היא אמרה שאם רגש לא התפתח אחרי זמן כזה, כנראה גם שלא יתפתח ואין טעם להמשיך.

אם אין רגש, כנראה שגם אין משיכה, לא?

נניח שפיתחת רגש כלפיה, מה עם המשיכה? זה גם יכול להתפתח?

ובכלל, כמה זמן מחזיק הרגש שפיתחתם בסדנא? זו מניפולציה שצריך לתחזק כל כמה זמן?

כרגע מה שעולה לי לראש:

עשיית מעשים למען האחר,

חשיפה של נושאים רגישים,

צבירת חווייות משותפות

ויש כמובן עוד..

הסדנא מתחילה בהיכרות,

היא מנסה לאתר את חסם הרגש בקשר, ולתת כלים לזוג להתגבר על החסם.

כשהיא מזהה דפוסים לא טובים, היא גם יכולה לעזור לזוג להיפרד.

אני הגעתי אליה עם 2 בנות.

עם הראשונה הרגש היה לא הדדי (היא הייתה עם רגשות ואני לא).

היא הצליחה לשבור לי מחסום, התפתח לי רגש אבל הוא לא היה יציב.

בהמשך,יחד איתה הבנתי שבת-הזוג 'חונקת' אותי, והיא עזרה לי להיפרד ממנה (כי בת הזוג לחצה עליי להמשיך וזה לא היה לי פשוט).

עם אשתי,

היא נתנה לנו כלים שעזרו לנו להיחשף יותר זה בפני זו.

וגם המליצה לנו לצאת לטייל, להצטלם יחד ולצבור חוויות משותפות.

לגבי אי התפתחות רגש לאחר כ-10 פגישות.

אני מסכים שזה כנראה לא יקרה מעצמו, אבל מניסיון אישי זה יכול לקרות עם עזרה (כפי שהיה אצלנו).

לגבי משיכה, אם אין משהו שממש גורם לדחיה, אז זה יכול לקרות.

אצלנו המשיכה התפתחה יחד עם הרגש.

לגבי כמה זמן זה מחזיק מעמד..

עם הראשונה, זה אכן לא היה יציב.

עם אשתי זה מחזיק כבר כמה שנים ללא צורך בעזרה מאז.

רגש לא מחזיק אם יש שגרה יומיומית שוחקת, אז מדי פעם יוצאים לדייטים, טיולים, חופשות וכד'.

(כל זוג עם מה שטוב לו והתדירות שהוא צריך) 

מה שעולה מכאן שעבדתם על חסימה רגשית. זאת אומרת, הרגש הפוטנציאלי קיים רק שהוא חסום ולכן לא מופיע בפועל.

אבל ייתכן שבאמת אין שום רגש וזה לא עניין של חסימה. צריך פשוט לעבוד בהנחה שיש חסימה רגשית, ואם זה לא עזר אז כנראה שאין שום רגש פוטנציאלי.

הבנתי נכון?

רק אחדד שאם יש התאמה שכלית, *הערכה הדדית, דיבור נעים ואין דחיה מבחינת הנראות.

אז הסבירות לחסם רגשי היא מאד מאד גבוהה.

*לגבי הראשונה שהזכרתי לעיל, לקראת סוף הקשר היא אמרה לי שהיא מרגישה שאני לא מספיק מעריך אותה, עד אז לא שמתי-לב לזה, אבל כשהיא אמרה את זה פתאום הבנתי שזה נכון..

שווה להתייעץ עם איש מקצוע.

זה נשמע לי שאלה שיא הטריוויאלית.

ואולי איש מקצוע זה יהיה מאמן לחתונה.. איזה אנשי מקצוע עוסקים בזה?

@איזו

ויש מגוון עצום של אנשי מקצוע.

וצריך למצוא את הסוג והאדם המתאים לאירוע.

באופן אישי, נעזרתי באנשי מקצוע שונים לדברים שונים. לי חשוב ניסיון החיים של האדם, וגם סוג ההכשרה.

לא דומה בעיניי אדם שעשה קורס של חודשיים אצל מאמן אחר ומגדיר את עצמו כמאמן לחתונה ועוסק בזה שנה, לבין אחרים שלמדו טיפול בצורה רצינית יותר במסגרות אחרות, ועוסקים בזה מספר דו ספרתי של שנים.

יש היום המון גישות טיפוליות. יצא לי ללכת לאנשי מקצוע, להשקיע זמן וכסף, ולא התאים לי. יצא לי ללכת לאנשי מקצוע אחרים, שמאוד עזרו לי. מצאתי שהגישה של האחרים דיברה אליי הרבה יותר מהראשונים, שלא היתה לי מועילה. 

בעיני שווה להשקיע זמן ומאמץ למצוא אדם שיוכל לעזור לך, במיוחד אם מדובר במשהו שיש בו דפוס חוזר. אפשר לפתח מיומנויות וכלים, שלענ"ד יסייעו גם בחלק הבא של המסע הזה.

אורך ההכשרה ושנות הניסיון לאו דווקא מעידים על התאמה ואיכות,

וזה נכון לכל דבר ועניין..

לגבי טיפול, הפרמטרים החשובים הם התאמה בהשקפת עולם וחיבור בין-אישי.

צריך להכיר המלצות אישיות על מאמנים

הלכתי על כאלו שקיבלתי עליהם המלצות.. יכול להיות שהם באמת טובים, אבל לא לי.

השאלה שלי לדעתי יחסית נפוצה, אז מבחינתי מספיק לשמוע כיוונים שונים ודעות שונות, מניסיונם של אחרים ואמצא מביניהן מה יותר מתאים לי

והשאלה שלו נראת לי שיא הטריוויאלית.

לא בטוח הייתי קופץ דווקא לרעיון הזה.

יכול להיות שכן יש צורך אבל יכולות להיות גם עוד אופציות..

אנחנו לא יודעים אם זה קורה לו באופן חד פעמי או שזה קורה לו לאורך זמן 

ובאופן טבעי אנחנו לא יודעים עוד משנים ביחס לסיטואציה

בעיני, האמירה ללכת לאיש מקצוע היא לא אמירה נטרלית.

היא אמירה שיש לה משמעות מסויימת ולכן הייתי אומר אותה במידה ויש תשתית מסויימת.

יש הרבה עניינים שקשורים לרגש שאפשר במקרים מסויימים לדבר בין חברים או עם דמות חינוכית אפילו...

כמובן, בלי לגרוע כלל וכלל מהצורך והחשיבות והתועלת המרובה שיש באנשי טיפול ומקצועות טיפוליים.

לא הייתי ממליץ להכליל

האם אתה יכול להכיר בחורות נוספות בקלות ? כאלה שסיכוי סביר שתהיה התלהבות כמו שהיתה לך כבר.

אם כן, אז כנראה עדיף לך להמשיך הלאה.

אם לא, אז שווה לבדוק לעומק אם יש משהו לעשות כדי להתניע את הקליק. ברוב המקרים יש מה להתניע.

הרי אם זו היתה הבחורה היחידה בעולם, היית מתנהג אחרת. זה על אותו סרגל.

החלק הקריטי הוא שאין לך משהו שאתה לא אוהב אצלה וזה רק נייטרלי כזה. כל עוד נייטרלי אז הכל פתוח ולפעמים גם משתלם יותר,

כמו תבשיל טוב על אש נמוכה.

בהצלחה.

שאתה מרגיש שאתה יותר מדי משקיע וזה לא הדדי. אני טועה?

לא יצא לצאת עם בחורה שאחרי דייט שני שלישי הבחורה מעצמה שלחה הודעה בלי ששלחתי לה.

אולי אני המוזר?

אבל בזמנו, בטח שהיה תקשורת דו כיוונית גם מבחינת יוזמה. וכשאין, זה לגמרי חשוד בתור היא לא מתלהבת אבל "עושה מה שצריך".

יש הבדל ממש גדול בין התרבות כיום של הודעות וואטסאפ

לבין הודעות בש.א בפורום או סמס

אני יוצא כמה שנים ב"ה ולא יודע איך זה אצל בנות..

אחרי 3-4 דייטים, אז אפשר לעשות סוג של שיחת חתך (לא כמו בצבא, אבל יש קווים מקבילים ;) ) שבה בהם עושים תיאום ציפיות.

קודם כל אתה משתף איך אתה מרגיש ביחס לקשר ואז - 

איך את מרגישה ביחס לקשר?

במידה והכל טוב, אז שואל -

איך מפה ממשיכים?

ולאו דווקא שהיא תענה תשובות ברורות, אלא שניכם בונים את זה ביחד.

בגלל שבכל זאת מדובר במישהי מסוג בת, ובקשר קשר שמכוון להקמת בית בישראל, זה קצת שונה מתיאום ציפיות במערכות יחסים אחרות, וגם על זה כדאי לתת את הדעת. 

אני מאמינה שהבסיס לזוגיות תקינה זה תקשורת תקינה.

מפריע לך שהיא לא יוזמת?

תגיד לה את זה.

מצפה שגם היא תתקשר\תשלח הודעה מיוזמתה - תגיד לה את זה.

סביר להניח שיש לכם ציפיות שונות, עמדות שונות על המקום בקשר.

צריך לנהל את השיחה הזאת בחכמה, לא כביקורת על איך שהיא היתה עד כה, אלא -

עד כה היה לי טוב וחיובי, ואני רוצה לקדם את הקשר הזה עוד קצת - ומתוך המקום הזה לדבר. לבדוק אם גם היא נמצאת במקום הזה בכלל, אם גם היא רוצה להצמיח את הקשר, ולבדוק איך כל אחד מכם יכול לעשות את זה.

בהצלחה!