א.-לפעמים אנשים שפחות מכירים רואים את אדם בצורה אחרת- חברים יכולים לפסול מועמד/ת בגלל דברים של מה בכך, בעוד שבאמת הם לא משמעותיים.

ב. לפעמים אני אתפלא לשמוע מה אנשים שאני חושבת שהם פחות מכירים אותי קולטים ממני-עלי [הרבה פעמים זה אכן דברים נכונים]

ג. אין לדעת מהיכן זה יבוא

שהיא.... אחלה חסודה!

וברצינות-

מספיק שידע עליי ומה אני מחפשת...

יש לשדכנים המון סעייתא דשמייא (וכשאני אומרת שדכנים- זה כל אדם שמנסה לשדך, לאו-דווקא מקצועי).

יש כאן אנשים שמכירים אותי לא מעט בגלל מה שאני כותב פה, אחרי הכל אני מבטא את עצמי יותר טוב בכתיבה מאשר בדיבור.

האם זה יכול להיות תחליף להכרות רגילה?

לא יודע, צריך לחשוב על זה...

בכל מקרה השירשור פה נועד להיות דיון בשאלה בהודעת הפתיחה ולא כמו שירשור כמו אותם חבר'ה שצצים פה מדי כמה זמן ומבקשים למצוא את האבידה, בבקשה לשמור עליו שישאר ככה.

תודה.

הנסיון מראה, שלעתים ההצעה המתאימה ביותר הגיעה ממציע אקראי לחלוטין (ששמע מהגיס, מהבן דוד, מהשכן שיש בחורה שמחפשת בחור ש... ואמר יש לי רעיון, שמעתי על בחור שאני לא מכיר, והוא מחפש בחורה ש...)

אף אחד לא מצפה שמישהו יחליט להתחתן רק על סמך רעיון של מציע.

אבל מן הראוי להתיחס לכל הצעה ברצינות, ולבדוק את המוצע - ולא את המציע.

לא חייבים להכיר לעומק כדי להציע,

ומעבר לכך, הכרות לעומק אינה מבטיחה הצעה מתאימה!

יש לכל אחד את נקודת המבט שלו, את דרך ההסתכלות שלו, ויתכן שאדם שמכיר אותך רואה תכונות מסוימות שלך כדומיננטיות, והן נקודת המוצא שלו בחיפוש אחר ההצעה המתאימה,

ויתכן שאתה רואה את הדברים אחרת.

אז בתכלס, מי שבאמת רוצה להתחתן, מתיחס ברצינות לכל הצעה, גם אם היא הגיעה מהדודה הפולניה הזקנה, שכבר שנים פותחת וסוגרת כל פגישה בכל אירוע ב"בקרוב בחתונה".

צריך להקשיב לפרטים, לבדוק בצורה ענינית, ולשאול שאלות רלוונטיות בלבד.

השאלה - האם הוא מכיר אותי מספיק כדי להציע - לדעתי אינה רלוונטית.

בשורות טובות!

משידוך שמי שהציעה לא באמת הכירה את שני הצדדים ואת ההתאמה ביניהם....

מה' אישה לאיש.

היית מקבלת הצעה ממישהו שלא מכיר אותך ולא אותו?

משאלתך עולה שזה מאד מרתיע אותך לקבל הצעה ממישהו שלא מכיר מספיק, אבל לא ברור בעצם למה.

מה הבעיה לקבל הצעה - ולבדוק.

אם אתה רוצה רק מישהו שמכיר היטב, זה כאילו להטיל חלק מהאחריות על המציע.

תתיחס להצעה (לכל הצעה!) כנתונים שיש לבדוק בעינים שלך, בכלים שלך, ולא בעינים של החבר שמציע.

העיקר לא לפסול רק בגלל שהשדכן לא נראה.

מלכתכילה זה לא נשמע מתאים לשמוע ממישהו שלא מכיר אותך.

אבל אם תתיחס לכל הצעה יותר ברצינות בגלל שזה מגיע ממישהו קרוב אז אולי זה באמת עדיף

אני מניח שכל אחד מאיתנו ישמח לקבל הצעה מהחבר/ה הכי טוב שלו/ה.

אני גם יוצא מנקודת הנחה שאף אחד מאיתנו לא יקבל הצעה מאדם זר.

השאלה היא בגדול על כל השטח האפור שעובר באמצע, איפה הגבול?

זה מקובל יותר במגזר החרדי, אבל בהחלט לא רק.

מתקשר/ת אלמוני/ת ואומר/ת:

שמעתי שאתה כך וכך, יש לי רעיון בשבילך.

קח שם ופרטים ותברר.

נשמע הזוי?

בפועל, זה קורה.

ואי אפשר אף פעם לדעת מי יהיה השליח הטוב.

זה לא כזה מפחיד לקבל הצעה ממישהו שלא מכיר, אם מדובר באדם שעוסק בשידוכים, בהיכרויות, אולי בחינוך ומכיר אם לא אותך - את הסגנון שאליו אתה משתייך.

לי זה ממש לא נשמע נורא.

יש אפילו עדיפות, כי אז אין שיקולים של "לא נעים לי לאמר לא לזה שהציע".

לא נעים - זה לא שיקול חכם, ולא צודק ואסור לו להופיע - אבל אי אפשר להתכחש שהוא קיים, בעיקר כאשר ההצעה הגיעה ממישהו מוכר.

אז אולי קל יותר לאמר לא, למציע אלמוני ולא לחבר הטוב שמציע את החברה הכי טובה של ארוסתו....

את היית מסכימה להצעה כזאת? אני חושב שזה דבר טיפשי.

ראשית, ברוכים הנמצאים.

כשדכן המצוי בתחום כמעט 2 עשורים הייתי ממליץ לך להשתמש בנסיונם של אחרים.

הקב"ה מזווג זיווגים בכל מיני דרכים ושיטות.

אם תשאל אותי, וזה מה שאני מציע למשודכים - לירות לכל כיוון. לא חס וחלילה לצאת עם כל הצעה הזויה, אבל לא לפסול בגלל שאינך מכיר את המציע כאת כף ידך...

אני לדוגמא מצאתי את אשתי באמצעות שיתוף פעולה של שתי חברות. האחת הכירה אותי אבל לא את אשתי, והשניה הכירה את אשתי אך לא אותי. וברוך השם אנחנו נשואים לתפארת (בלי עין הרע).

קבל הצעה, תבדוק בכלליות אם ההצעה מוצאת חן בעיניך - וקדימה. חבל שבגללל דעות קדומות או סטיגמות תפספס את מי שיכולה להיות אשתך...

את מי אתה חושב לשדך לי כרגע ולמה?

ראשית ארצה שתשלח לי את פרטיך, וארצה לשוחח עמך טלפונית. לאחר שתשקיע בשאלון 10 דקות ובשיחה איתי עוד 10 דקות. תוכל לזכות בהצעה (בהנחה שאין לך בעיה קריטית וכדו')

השיחה יכולה להיות טלפונית או במפגש פנים אל פנים.

האם הובהרתי?

שידוכים זה הרבה ס"ד ואין שום חוק ברור

אבל בשביל שיחה של 10 דק' (אפילו בשביל שיחה של 3 שעות)  ושאלון טכני

אני לא אלך לשדכן

את הדברים הנ"ל כל חבר ממוצע יכול להציע לי

יש מאגר הרבה יותר גדול מלכל שדכן ממוצע

(אני מאמין שהם מכירים את המאגר יותר טוב מהשדכנים)

אנשים נוטים להלל את השדכנים

ולהתייחס פחות ברצינות לחברים, דודים וכו'

שזה כלל לא נכון...

לדעתי זה אמור להיות הפוך!

תסמוך יותר על האנשים שמכירים אותך

אבל לשמוע, תשמע מכולם

אין לדעת מאין תגיע ישועת ה' 

זה לענ"ד

אתה בן 50+ וגרוש?

אם לא, אתה לא תתקבל למדור שידוכים שם

הסתכלת שם?? ועוד בגברים?!

אסור לי לקרוא דברים שלא רלוונטים אליי?

רק את מי שאני מכיר מספיק טוב

שאתה מציע, תשתדל לשדך בתבונה אנשים מתאימים

שאתה שומע, תשמע מכולם, אבל בהחלט כדאי לך לעשות סדר עדיפויות בשמיעת ההצעות

ואם המציע לא מכיר אותך, תברר טוב טוב לעומק

א. צחקתי.

ב. ת'כלס, אם לדעתך פעולת השדכן לא כה יעילה...

ולא הבנתי את סעיף ב'

וב"ה רואים שחיים יפה ביחד (ואל תאמר לי שלחחלק בודאי יש בעיות כי יש זאת בכל זוג כולל אלו שלצמערנו הכירו המווון לפני שנישאו..) רוב הזוגות החרדים חיים נפלא ואתה רואה לפחות חיצונית שחיים ושמחים..

מד' איש לאיש- יש לנו אמונה וצריך שכל אדם יתפלל על עצמ ושהשדכן יהה שליח טוב

שאדם שמכיר אותנו יכיר לנו ע"ס מה שנגלה לעיניו.

וכמה מאתנו מכירים את התחושה הלא נעימה שהשידוך ממש לא בכיוון..

כי לא תמיד הנגלה לעיני השני, הוא מה שאנחנו באמת (ועל כן: אנחנו מחפשים אחרת משהוא מעריך)

לעומת זאת אצל שדכן ישנה האפשרות להציג את עצמנו כפי שאנו באמת.

והשדכן, בגלל שאין לו הכרות מוקדמת, מציע על סמך מה שהצגנו בפניו..

לעיתים- זה יותר "קולע"

לק"י

מעשר- עשרים דקות..

משומה לי זה נראה יותר הגיוני ומועיל.

שלום לך רמי, 

אני לא מכירה אותך, אבל לפי כמה מההודעות שקראתי בשרשור הזה אתה עושה רושם של אדם מסודר ומאורגן.

בעל דעות ברורות, דעתן וגם מוציא את דעותך החוצה... אולי דווקא בכתיבה ולא באמירות בע"פ...

אני מניחה שאתה כותב לפעמים במסגרת כלשהי- אולי מאמרים, כתבות וכד'....

נוטה להיות אדם יותר שכלי מאשר רגשי... לא אדם מתלהב מדברים, לפחות לא מראה את זה- די קשוח אולי..... (-: 

אתה אדם שחושב הרבה ולעומק ועל כן, מתלבט הרבה לפני החלטות חשובות וקשה לך להחליט...

לא חפיפניק אלא יסודי מאוד ברוב הדברים שאתה עושה. גם בדברים האישיים שלך אתה בטח מסודר ומאורגן...

אם אתה יוצא לטיול, לא תצא סתם ככה, אלא מכין את המסלול- לאן יוצאים, איפה נאכל, מה נאכל.... כמובן שלא בטרמפ, אלא  באופן שידוע מראש מתי נגיע , איך ועם מי....

האם הצלחתי להכיר אותך באופן מסוים? 

הוכחתי את הטענה שגם מישהי/ו שלא מכיר אותך יכול לשדך לך מישהי... כמובן בתנאי שהכיר אותך באופן מסיים. ובלשון העם "קלט אותך" ! ויש שדכנים כאלה שדוגלים בזה. הם לא מכירים לך מישהי מבלי לערוך איתך שיחה של לפחות שעתיים ואם צריך לחפור יותר , אז ישבו איתך יותר זמן... 

וכמו שנאמר כאן ע"י אחרים, מי יודע מהיכן זה יכול להגיע.... מסכימה אתך שלא נקבל כל הצעה של איזה דודה או שכנה שלא יודעות ולא מבינות את הסגנון, את הרצונות וכ'... שלך. אבל אם אלו שמציעים הם אנשים מתוך הסגנוון/זרם/עולם......... שלך , אני חושבת שחבל לפסול ואתה יכול להפסיד הרבה במחשבה הזו שלך...

תחשוב על זה ..... ! ואולי גם תנסה... ואם התחלתי להכיר אותך במקצת אז אתה בטח לא תקבל הצעה מבלי לברר על הצד השני כמה שאתה יכול ולקבל כמה שיותר פרטים, אז הפגישה לא תהיה לגמרי לא מתאימה ! 

בהצלחה !! 

נ.ב: אם תרצה שמות של השדכנים האלו שהזכרתי לעיל אתה מוזמן לקבל בשמחה....  

ויש להגיע למצב שאת יכולה להכיר לי מישהי.

שני דברים שונים לגמרי.

שאתה פשוט מפסיד... גם בעניין הזה וגם בכלל בחיים.. תזרום!! לא חייב להכיר כל דבר לעומק ולפרטי פרטים..

זו נוקשות לשמה! ואני לא מסכימה עם הגישה הזו שלך בכלל !! 

ולעניין תגובתך- על מנת להכיר לך מישהי אני לא צריכה להכיר את עמקי נשמתך, מספיק להכיר באופן מסויים. אני מסכימה אתך שיש צורך בהיכרות ואפילו טיפה מעמיקה, אבל זה משהו שניתן להתממש ע"י שיחה של שעתיים עם בנ"א . לא סתם שיחה- שיחת בירור מעמיקה ... 

אני מדברת מתוך ניסיון שלי עם זוג שדכנים שבאמת פועלים כך... דרכם התחתנתי...  הם עושים עבודת קודש אמיתית! מתוך דבריך נראה שאיבדת כל אמון בשדכנים ....

מסכימה אתך שיש הרבה שדכנים שלא ממש יודעים לשייך, לא מתאמצים להבין מתוך כל הצעה שהציעו לך מה לא מתאים, מה היה מתאים כדי ללמוד ולהכיר אותך והבצעה הבאה שלהם "יקלעו יותר" ... גם את זה עברתי ואני מבינה ללבך, אבל זה באמת לא כך אצל כל השדכנים...

צריך לדעת לבחור אותם , אבל לא לטעון טענה גורפת על כל השדכנים... 

ואשמח לקבל ממך תגובה קצת יותר מפורטת.... 2 משפטים זה די מעליב לתגובה מושקעת ובאמת מכל הלב...

ראשית אם נעלבת ממני  אני מתנצל, זו לא היתה המטרה ולמען האמת אנחנו לא ממש רחוקים אחד מהשני.

שיחה של שעתיים בעיניי זה גבולי אבל מתקבל על הדעת.

אני מטבעי כותב קצר מאד, זה משגע חלק מהמרצים שלי והם אוהבים להוריד לי על זה נקודות.

אני מקווה שהובנתי.

עד כה לא הבנתי איך בחורים - בחורות בעלי נתונים כל כך מבטיחים, טרם מצאו את החצי השני.

אז נכון שאין הסברים, והכל בידי שמים, וכו' וכו'

אבל בכל זאת יש צעד נורמלי של השתדלות.

ואני לא פעם תהיתי - איך שכחו אותם מאחור, ואיך יתכן שלא הציעו להם הצעות מספיק משכנעות.

כעת, ואני מראש מתנצלת, אין לי כל כוונה לפגוע אלא לשתף בתחושות ובמחשבות.

אז כך, כעת אני יותר מבינה!

אם אנשים קובעים קריטריונים מחמירים ממי הם מוכנים בכלל לשמוע הצעה, וזה עוד לפני הקריטריונים, ההכרחיים עם מי הם מוכנים לצאת, אז אין כל פלא שההצעה המיוחלת טרם הגיעה.

היא "תקועה" אצל מישהו שמכיר אותך קצת, ואתה לא רואה אותו ראוי להיות השדכן שלך.

מי שפוסל הצעה רק כי השדכן לא מכיר אותו מספיק, מצמצם מאד את אפשרויות ההיכרות שלו.

כמה מהחברים שמכירים אותך לעומק, גם הציעו לך שידוך?

הצעת שידוך היא לא רק פונקציה של הכרות, אלא גם של סגנון אישיות.

יש אנשים שיותר בנויים לתהליך הזה של להתקשר, להציע, לשמוע לבטים, לשכנע, לצאת מהתמונה, לשאול בעדינות מה קורה וכו' וכו'.

לא לכל אחד זה מתאים.

תוריד מכל אנשי העולם את מי שלא מכיר אותך מספיק, נשארת עם קומץ.

תוריד מהם את מי שלא מכיר מספיק בנות, מי שלא מרגיש בנח להתקשר בשביל הצעה.

מי שאומנם מכיר אותך, אבל גם אתה מכיר אותו, ויודע שעליו אינך סומך וכו' וכו',

מה נשאר לך???

(למען הגילוי הנאות - אני נשואה. וכן, השדכן שלי היה חבר של אחי ששמע ממנו על קיומי ואפילו לא ידע כיצד אני נראית, ומה ששמע הספיק לו כדי להציע חבר שלו - שב"ה הוא היום בעלי!)

מי שבאמת רוצה להתחתן - חייב להגמיש קריטריונים, אם לא של בן הזוג העתידי - לפחות של השדכן!!!

היא דווקא אמרה דברי טעם. ולמרות הכותרת שלה- אפילו לא כ"כ בבוטות.

אתה לא חייב להסכים לדבריה אבל תגובה כזאת לא מובילה לשום מקום. רק פוגעת באישה שניסתה להביע דעה. ולמען הגילוי הנאות גם אני רווק לא מוצלח כמוך.

ולגופו של עניין, לדעתי צריך לשמוע (כמעט) כל הצעה ולברר בעצמך.

זה אולי נשמע הרבה יותר הגיוני לשמוע הצעות רק ממי שמכיר טוב את הצדדים,

אבל המציאות היא שגם הצעות מגורמים שלא מכירים מצליחות לפעמים.

וכן להיפך, הצעות מגורם שמכיר את שני הצדדים מתגלות כלא קשורות בעליל.

אצלי רוב ההצעות שהתגלו כרלוונטיות ועם פוטנציאל הגיעו דווקא מגורמים שלא מכירים אותי

א.קראתי את השירשור והחכמתי, אז תודה!

ב.התשובה שלך ("שורש וגרביים") תשובתך נשמעת/נראת ממש צינית,

ולי דווקא היה נשמע ש"מגיבה" כתבה את דבריה באמת באכפתיות ורצון

לטוב לכל הקוראים והכותבים. הגיוני שזה לא מתאים לכולם, אבל היא

לפחות ניסתה להראות עוד נקודת מבט, וזה נראלי יפה.

נ"ב: אשמח שלא הבנתי נכון, וזה היה מהבנה.(ואם כך סליחה מראש.)

לדעתי אחרי בירור מעמיק, בד"כ תדע שאפילו בדיקה של ערב אחד

לא רלוונטית, וגם יש מצב שאחרי בירור תחליט לבדוק וזה לא יהיה זה.

אבל למה לשלול בלי לשמוע ולברר לפני זה? לא אמרו לך לצאת עם מי

שהוצאה לך, רק לפחות לברר. ועוד פעם הגיוני שמשהו צפציפי ירגיש

שזה לא מתאים לו, אבל אולי לחלק זה פתח את הראש לחשיבה שונה,

שיכולה להיות לו/לה קריטית בהמשך. אני חושבת שכל אחד יקח מה

שמתאים לו אבל יש במה להגיד מחשבות ועצות בלי לקבל זלזול,

אתה יכול להגיד שזה לא נראה לך, אבל לדעתי חבל לשלול לכולם.

ב"הצלחה לכולנו.

התשובה שלך כל כך לעניין ואמיתית מאוד. יש מי שסובר שהוא מתחתן עם השדכן.. מה הפחד לשמוע הצעה ממי שלא מכיר אותך ולברר היטב על ההצעה?

וגם להתחתן עם החותנת כי זה המודל המדוייק ביותר של "איך אשתי תראה בעוד 30 שנה" טוב שלא נסחפנו.

אני רוצה להכיר את השדכן ולסמוך עליו שהוא לא אחד שמשדך כי זה עושה לו טוב למרות אפס אחוזי הצלחה, ויש שדכנים כאלה.

אתה יכול לברר על השדכן, מאיפה הוא שמע עליך למה

הוא חושב..- אם זה יתאים אז לברר גם על הבחורה.

זה לא אומר לצאת, רק לברר שתהיה סיבה לפסול. ולא רק

בגלל שנראלי ש.. או אני מרגיש ש..

נראלי שיש במחשבה כזו פיספוס מסויים.

אבל שוב זה דעתי.  

ב"הצלחה.

אתה יכול לברר על השדכן, מאיפה הוא שמע עליך למה

הוא חושב..- אם זה יתאים אז לברר גם על הבחורה.

זה לא אומר לצאת, רק לברר שתהיה סיבה לפסול. ולא רק

בגלל שנראלי ש.. או אני מרגיש ש..

נראלי שיש במחשבה כזו פיספוס מסויים.

אבל שוב זה דעתי.  

ב"הצלחה.

אתה יכול לברר על השדכן, מאיפה הוא שמע עליך למה

הוא חושב..- אם זה יתאים אז לברר גם על הבחורה.

זה לא אומר לצאת, רק לברר שתהיה סיבה לפסול. ולא רק

בגלל שנראלי ש.. או אני מרגיש ש..

נראלי שיש במחשבה כזו פיספוס מסויים.

אבל שוב זה דעתי.  

ב"הצלחה.

אתה יכול לברר על השדכן, מאיפה הוא שמע עליך למה

הוא חושב..- אם זה יתאים אז לברר גם על הבחורה.

זה לא אומר לצאת, רק לברר שתהיה סיבה לפסול. ולא רק

בגלל שנראלי ש.. או אני מרגיש ש..

נראלי שיש במחשבה כזו פיספוס מסויים.

אבל שוב זה דעתי.  

ב"הצלחה.

לא תלויה באיך הם הכירו, או מי הכיר ביניהם

כל ההבדל כשזה מגיע ממישהו שמכיר הוא בלתת תחושה שההכירות מתחילה ממשהו

ובהיכרות אחרת זה להתחיל מאפס.

לא אומרת להסכים לכל הצעה שמגיעה או לדברים הזויים אבל לא מזיק לשמוע ובתקופות יובש האם יזיק לעשות השתדלות גדולה יותר?

רק במציע על כל אדם להתפלל טוב טוב על עצמ ושיצמא זיווג הגון וזה תלוןי גם במעשיו ובעבודת המידות של שניהם וכו' וכו'

 זיווג משמים .זו אמונה איתית. מובן שיש לעשות השתדלו תראויה וחבר כמו שצריך.. וללכץת לייעוץ בנישואים גם כשהכל טוב כי יכול להיות טוב יותר

בעזהי"ת.

אני הכרתי את ארוסי בדרך דיי מעניינת, שבה השדכנית בכלל לא הכירה אותו (וידעתי את זה בזמן ההצעה), ואותי היא בקושי הכירה, הכירות חיצונית.

אז מה?

יש לציין שארוסי ואני לא נמנים על הזרם ה"מיסטיקני" משהו, שנינו נורא שכלתנים...

בעזהי"ת.

ומציאות באות בהיסח הדעת...

אבל מלכתחילה, למה הסכמת לקבל את ההצעה?

לא חשדת?

בעזהי"ת.

בדקתי שהוא לא פסיכופת, שמדובר במשפחה נורמלית- כלומר לא מפורקת, מה שנקרא "מן היישוב", וקפצתי למים.

אני מסכימה איתך שיש אנשים שלא הייתי הולכת על ההצעות שלהם, אבל זה לא קשור למידת ההכרות שלי איתם, זה פשוט עניין של האם אנחנו אותו סגנון, מדברים שאותם קודים\קודים שאני מעריכה.

צריך הרבה אמונה בקב"ה, שהוא מוביל אותנו לאן שאנחנו אמורים להגיע. לשחרר קצת, להפיל את האחריות עליו

שהתחתנו דרך שדכנים שלא מכירים אותם ואת הצד השני.

במקרה שלי - כל הפגישות הכי גרועות שלי זה דרך אנשים שהכירו אותי טוב, והבחורים הכי טובים והקשרים הארוכים שהיו זה דרך אנשים שממש, אבל ממש ממש לא מכירים אותי.

אם זה מישו שלא מכיר אותי אבל זה נשמע קשור- אני אשמע...

אז זו הצעה הזויה,, גם אם היא ממישו שמכיר אותי.. לא אקשיב..

ודרך אגב..

אני מכירה ככ הרבה זוגות שהתחתנו ומי שהכרי בינהם לא הכיר אותם בכלל..

לדוגמה: מישו ראה עלם חמודות בתפילת מנחה.. אז הוא שאל מישו אחר: בן כמה הוא? ורק בגלל שהוא דוס,, ובגיל מתאים לאחיינית שלו.. הוא הכיר בינהם.. ויצאה חתונה.. (והזוג הזה מעל גיל 30.. שכבר ככ קשה יותר להחליט ולרצות להתחתן..)

אז.. ככה שאין כללים..

אתה לא יודע מאיפה זה יבוא..

אדם שלא מכיר אותך הציע לך מישהי?

תבדוק.. אבל רק אם מתחשק לך..

 כי סופו של דבר.. הכי חשוב זה החשק.. 

כלומר, ברור שהוא עלול להיפגע. אבל איפה את מרגישה את זה שאת מפחדת לפגוע בו?

(אפילו תעשי על זה עבודת כתיבה של 3-4 פסקאות לנסות להבין למה לך קשה לעשות את הצעד הזה אחרי שהגעת למסקנה שהוא נכון).

ובינתיים את גם פוגעת בעצמך, בשלוות הנפש שלך, בהתקדמות קדימה.

תהיי כנה בפגישה הבאה לומר הכל ולהפרד בכבוד.

בהצלחה♡

כדאי לדעתי להכין את השטח כדי שהצד השני לא יגיע מולהב לדייט ולו בשביל שיפרדו ממנו.

תשתפי בדברים טובים עליו ולמה לא מתאים לדעתך.

לזכור ולומר שנפרדים כי אין התאמה ולא כי הצד השני לא טוב מספיק.

ואני מבינה שלאמר "זה לא אתה, זה אני" - ישמע כתירוץ נדוש ומוכר. אז אם זה באמת כך, לא לאמר את זה.

סבורה שאם בכל זאת נפגשתם במשך חודשיים תמימים, יש לך דברים טובים לאמר עליו ואליו.

אולי באמת לאמר קודם בטלפון (או בדרך התקשורת הרגילה שלכם) שחשבתם קצת (או הרבה)

ואתם רוצים לשתף אותו בזה. כך שהוא יבין במה דברים אמורים, לפחות במקצת. אבל בצורה

מאוד עדינה ובלי לפגוע בכלל.

בהצלחה!

הגיוני מאוד שיכאב לבחורה, אך השאלה איך זה יעשה בצורה מכובדת  שתמזער נזקים

בגדול - להקשיב ולהבין מה היא תרצה.

אני נוטה לחשוב שרוב האנשים ירצו שיודיעו להם בטלפון, לפחות ברמז, ואז לעשות פגישת פרידה שבה מדברים על חוויות, רגשות, מחשבות וכו'

אבל יש כאלה שהם לא אוהבים "להתבחבש" ברגשות, אלא מעדיפים לברוח - וזה הכי לגיטימי שבעולם!!

אז לכן הכי חשוב להקשיב לה - אם היא רוצה לברוח תנסה לעודד אותה ותתן לה לברוח, אם היא רוצה להביע רגש, תן לה להביע מה שתרצה.

כמובן שזה יכול להיות קשה לך שהיא תביע כאב וצער. נראה לי היא שווה ש"תסבול" את זה אם הייתם ביחד חודשיים.

בהצלחה רבה!!

זה אף פעם לא נעים, גם לא אחרי דייט אחד ובטח לא אחרי חודשיים.

כי זו חרב. אין דרך שזו תהיה כרית רכה, חלומית או פלומתית. זו חרב, להט חרב מתהפכת, דוקרת כמדקרות פגיון. ואתה תכאיב, תדקור, תפלח כבכידון מלובן לוהט דרך קרבי האדם בו זה יינעץ.
ואף על פי כן, כך תעשה. והרחמן המרחם על בריותיו שבשמיים, הטוב כי לא כלו רחמיו, יכפר. וכולי האי ואולי.

ומכל זה רק למדים, ומדייקים יותר להבא, וקמים מכשלון ומעפר, וזזים הלאה בחיים.
ולדעתי בשיחה בטלפון, אין עניין אחר. ותקומו איש ואישה בתום הדיבור הקצר, ותהיו לבדכם כל אחד אחת בנפרד במקומותיכם, ותבכו את השריפה אשר כלתה, ותתאוששו כאבלי ציון, ותקומו מאפר.

הבה נשאיר את להט החרב המתהפכת למקרים אחרים. יש, בלי עין הרע (או עם), מספיק כאלה...

אני כן בעד פגישה. למרות שזה קשה יותר, בכל זאת פנים מול פנים - לא פשוט.

אולי אפילו להביא משהו קטן, מנחם?  אבל לא בטוחה לגבי זה כי אז אולי זה י קשה

עליו יותר.

אלא אם כן מדובר במישהו שלילי ביותר. אז שיחת טלפון קצרה וחדה היא פתרון מצויין.

לא נשמע לי כזה...

ואיך אתה מרגיש בדייטים עצמם?

זה יכול להיות עניין שכדאי לטפל בו בשלב בחינת ההצעה ועד להתנהגות בדייט עצמו.

'מסתיימים' הכוונה שהיא מסיימת אותם?

אם אתה מסיים, זה בירור מסוג אחד.

למה ההצעה, שנראתה לי בעלת פוטנציאל, כבר לא רלוונטית? מה פגשת שגרם לך לחתוך? זו בעיה בהצעה, כלומר לא היתה שום סבירות, אין שום דמיון/קשר בין הדמויות, או שזו בעיה בתקשורת, ביצירת הקשר?

אם זו בעיה בהצעה, למה הציעו לי? ייתכן ולא מכירים אותי/אותה/לא יודעים מה אני מחפש? למה לא 'עליתי על זה' מראש, בשאלות מבעל הרעיון (מלבד פרטים טכניים ומהותיים כאלה ואחרים, 'למה חשבת שהיא מתאימה לי?', 'למה חשבת שאני מתאים לה?'. לא 'כי לשניכם יש אוזניים/לב וריאות', אלא למה דווקא אני לה ודווקא היא לי. איזו ייחודיות ראית בכל צד שהעלת לך את המחשבה שיכולה להיות התאמה) או בשאר הבירורים. אולי העניין צריך חידוד?

אם זו בעיה ביצירת הקשר, האם נבהלתי משתיקות/משהו ספיציפי שהיא אמרה? האם חתכתי 'כי הרגיש לי' או שיש סיבה שאפשר להצביע עליה? הרם באמת נתתי הזדמנות או שמיהרתי לחתוך כי לא היו לבבות והצעת נישואין אחרי 20 דקות? האם נכון לחתוך אחרי נסיון אחד, כששני זאים נפגשים ומובן יהיו רגעים לא נעימים (וגם לא נוראיים) של שתיקות מביכות, או שנכון לתת צ'אנס נוסף, ואולי אפילו יותר? האם אני באמת בא מוכן לקשר, ובא להשקיע בדייט, או בא 'לעבור אותו' (כמשתמע קצת מנוסח שאלתך), ומיילא כל הדייט לא רלוונטי? האם יש בי פחד מיצירת קשר שגורם לי להיבהל ולהרגיש שזה לא רלוונטי, או אפילו להצביע על דברים ספיצייפיים למרות שהם לא באמת מהותיים לי?

אם היא חתכה, יש בירור נוסף, אך זה כמובן דורש גם את הבירור האם ההצעה היתה רלוונטית. אם לא, למה לא סוננה בדרך? האם ייתכן שהמציע/הדמויות שאצלן ביררו עלי לא מציגים אותי נכון?

אפשר גם לשאול אותה, בטלפון בו היא חותכת או בהודעה אחרי זה, למה היא חותכת. היא לא חייבת לך תשובה, וכנראה שהיא תענה 'הרגיש לי שזה לא מתאים', אתה יכול לבקש הערות/הארות להמשך הדרך, אולי תקבל משהו.

ייתכן שיש בך, במראה/דיבור/התנהלות שלך בדייט משהו מרתיע/מרחיק? האם השקעת בדייט, באת מכובד, פתוח (כמה שאפשר) להכיר, לשמוע ולשתף, התעניינת בה ולא חיטטת יותר מידי? האם חשבת מראש על מקום שנוח לה, מתחשב במה שמתאים לה, לא ליד כל החברות, מקום נעים, אולי אפילו עם שירותים? האם הבאתי לפגישה הראשונה מיץ תרד הולנדי סחוט ועוגיות שעורה ותירס במילוי חסה? התנהגתי מוזר? נסה לשחזר את מהלך הפגישה ולבחון אם היתה התנהגות מרחיקה מצידך.

כשזו אחת או שתיים, יש סבירות שההצעה לא רלוונטית/הן לא פתוחות לקשר, אבל אם זה כבר עם בנות רבות, יש כאן נורת אזהרה לכיוון שלך. מה אני לא עושה נכון.

זו התמודדות קשה. נסה ללמוד משהו מכל פגישה. להתייעל בתקשורת, להכיר גבולות ולהבין מה חשוב לאישה ומה מעניין אותה, למד להתחשב, ובעיקר, להיפתח.

זה נסיון לא פשוט. תדבר עם אבא, תגיד לו, ותתכוון לזה, שקשה לך, שאתה צריך את עזרתו, ושאתה מתאמץ ומשקיע כדי להקים בית לכבודו. קבל את הקשיים הללו באמונה, ויהיו לזכותך.

(מקווה שכתבתי כל מה שחשבתי, כי בטעות מחקתי הכל וכתבתי הכל מהתחלה)

אשריך. יצליח ה' דרכך ותבשרנו בשורות טובות במהרה.

אכן גם אני הייתי בבעייה כזו עד שלימדו אותי איך לפתח קשר עם אישה.
ואז הכל השתנה שסוף סוף הכדור היה אצלי.
לא בקטע מלחיץ אחי אבל אתה צריך ללמוד אם יוצרים קשר עם אישה.
תחשוב שזו בחורה שהיית רוצה ובגלל שאתה לא יודע איך מפתחים איתה שיחה הכל בורח לך, פשוט חבל.
לכן יש אנשים מאוד מאוד מסויימים שיודעים להדריך אז שווה לפנות אליהם וכן גם לשלם אם צריך.

תודה

אני יודע שזו לא מחלה, וברור שצריך אכן לבדוק מחלות גנטיות. אבל זה מטריד אותי. הלוואי שלא. 

אבא שלי נמוך, אמא שלי ממוצעת על גבול הנמוך,
וכולם אצלינו די נמוכים במשפחה. (אני נמוך)
אני חושב שאם זה פער, אז זה אמור להתאזן, אבל אין לי באמת ידע מקצועי...
אבל בסוף אם תתרגל לזה, אז הגיוני שגם התפיסה שלך תשתנה.

כל תודה רבה על התגובה נשמה טהורה, מקווה שהשאלה שלי בסדר!

דברי שני, זה ברור שעל רוב פשעים תכסה אהבה..אבל עד שהאהבה תגיע....

וזה גם מובן מאוד למה זה מפריע לך.

ואני מניח שאתה שואל על הילדים שבעז"ה תאהב אותם איך שהם יהיו...

על הרגשות שעולות אצלכם. יש להן מקום.

אין לי תשובה על כך. אולי להמשיך ולראות אם זה עדיין מפריע.

אולי הילדים יהיו גבוהים כמוך? יש לנו שכנים שהיא מאוד נמוכה. ממש.

בעלה די גבוה (לא 1.90) ו90% מהילדים, גבוהים.

אבל יכול אולי להיות גם ההיפך כמובן.

אגב, קראתי בספר "יומנה של שדכנית" על מישהו שהגיע לאחד מגדולי ישראל

בטענה שאחותו שמה דגש על שטויות; הכירה בחור נמוך ואינה רוצה בו כי

טוענת שתתבייש ללכת איתו ברחוב.

הצדיק ענה לו: אלו לא שטויות. זה דבר שצריך לקחת בחשבון אם זה מפריע לה.

זה לגבי ההצטדקויות שעולות כאן לגבי הרגשות לגטימיות לגמרי.

מה עושים איתן? זה כבר נתון לשיקולו של כל אחד.

בהצלחה רבה!

כנ"ל לאבא שלי, ואימי עוד יותר נמוכה. לגבר זה לא קל מבחינת הביטחון האישי, לנשים אין בעיה (הן אכן נתפסות כ"מיניאטוריות ומתוקות"). ילדיי נמוכים כמוני, הבן עדיין קטן ולא מוטרד במיוחד, לבת הגובה שלה כלל לא מפריעה.
 

אבל רוב הסיכויים שילדיך יגיעו לגובה ממוצע של 175 ס"מ ואף הרבה מעבר. אז אין מה לחשוש. שאל את הבינה המלאכותית והיא תיתן לך תחזית על סמך סטטיסטיקה קיימת.

על בסיס מה את/ה אומר את זה? באמת כבר שבוע שאני מנסה להסתכל מסביב על משפחות ולא מצאתי משהו עקבי מדי..חוץ משאם יש גנים נמוכים אז זה עובר הלאה..

מה שלא נכון זה המחשבה שגן גבוה פלוס גן נמוך יוצר גן ממוצע. אם אתיופי יתחתן עם אשכנזיה אז הילד יצא מוקה? זה לא ביולוגיה.

אם חכם יתחתן עם טיפשה אז הילד יצא ממוצע הציונים שלהם? זה לא ביולוגיה.

אחד מהגנים יבוא לידי ביטוי וזו הגרלה שאין לנו איך לשלוט עליה, ומה שכן יכול להיות זה עוצמה משתנה של הגן המסוים - אבל הנטייה תהיה גבוהה או נמוכה, וממש לא נטיה לממוצע.

זה דבר שיש לדעת.

עכשיו השאלה היא מה הטעם שלך בנושא, אם בכלל אכפת לך/חשוב לך, וכדומה.

ברור לי שאין פה נוסחה מדויקת (אע"פ שיש מחשבון באמת כמו ששלחו למעלה חחח..) אבל רוצה לשמוע מנסיון החיים פה של האנשים מה רואים/שומעים מסביב. לדעת האם אני לבד בהתלבוטות הזו והאם יש לה מקום או שזה יצר הרע? 

קודם כל - זה נכון שזה לא תמיד יוצא ממוצע, אבל דווקא בדברים האלו (גובה וצבע עור) יש איזשהו ערבוב של הגנים שיוצר לרוב משהו באמצע (כי יש פה כמה גנים שמשפיעים, ולכן חלק מתקבל מהאמא וחלק מהאבא, והתוצאה מושפעת משניהם. יש תחומים אחרים שבהם רק גן אחד משפיע ואז זה באמת סוג של 'הגרלה' אם זה כמו אמא או כמו אבא).

מכירה כמה משפחות של אתיופי ואשכנזיה (או להיפך) והילדים באמת בצבע כמו של תימנים. וגם במשפחה שלי רוב הילדים קיבלו צבע בערך באמצע ביני לבין בעלי (עם שונות בין הילדים, אבל בגדול כולם בטווח שבנינו).

ולגבי הגובה - יש לי דודים שהם עם הפרש גובה משמעותי. הבעל בערך 1.90, והאישה סביב 1.50 (להערכתי, לא שאלתי אף פעם...). יש להם 7 ילדים, 2 בנים שקיבלו את הגובה של אבא שלהם (לא יודעת אם ממש בגובה שלו, אבל כן גבוהים מהממוצע באופן ניכר), ו-5 בנות בגובה ממוצע, גבוהות יותר מאמא שלהן אבל לא באופן חריג.

זה מציק לך בעין?

מרגיש לך מוזר להסתובב עם מישהי יותר נמוכה בהרבה ולא ממוצעת?

איך הצל/ השתקפות שלכם ברחוב או מול חלונות ראווה מרגישה לך??

כי לגובה כמה שתרצה זה מה שה' קובע

אני באה כמיך ממשפחה של גבוהים

אבא שלי 185 אמא 175 ויש לי אחים 192 188 אחיות 176 175 שזה גובה ממש גבוה לבנות

אבל גם אחים בנים יותר נמוכים - ממוצעים 176

(שזה הממוצע בערך לגברים- 177)

ואני שאני 170 זה גם גבוה לבנות

(הממוצע הוא 163)

זה תלוי ילד מה הוא אוכל כמה ישן אם עושה ספורט

אני מכירה זוגות שהם הפוכים שניהם מגרדים את ה170 ויצא להם בחור 185

זה משפיע אבל לא מחייב בכלל

אז תתיחס יותר להרגשה שלך איך זה נראה בעינך

כמה  זה מפריע לך שהאישה שלך שהיא נמוכה

לא הילדים שלך

כי לי זה מפריע🙂

מודה

נסיתי  עם כמה וכמה בחורים אבל אני לא נמשכת לכאלה שפחות מ178-180

אני צריכה לראות שיש הבדל גובה בנינו

האם שאני שואל את עצמי את זה גם. כי זה פרדוקס כזה. ככל שאני מפחד יותר מאיך זה ישפיע על דור העתיד אוטמטית זה משפיע על איך אני מסתכל עליה. 
ובדיוק כמו שכתבת, יצא לי להתסכל על הצל ברחוב וזה, וזה מרגיש לי קצת 'מוזר', כמו אחות קטנה. אבל אמרתי לעצמי שזה אולי סתם קול בראש שצריך לנפץ..מבולבל כבר. 

שמחה שזה לא הפריע לבעלי...

יש לנו ילדים גבוהים, ילדים ממוצעים וילדים נמוכים. מגוון נחמד

אגב, ההורים של בעלי גם נמוכים, רק הוא ואחיו גבוהים...

גם לדעתי - פחות תחשוב על הילדים העתידיים, אלא על איך זה מרגיש לך מולה, אם מפריע לך להיות בפער כזה מולה. זה עניין של העדפות מראה ולא של גנטיקה...

כל הילדים יצאו גבוהים (חמישה במספר)

ואם אתה שואל אם יצא לי לחשוב על זה פעם, אז בפירוש כן.

בסוף כשאני מתחתנת עם מישהו אני רוצה להוריש גנטיקה טובה לילדים, לא דווקא גובה. 

(לי אישית גובה יותר מפריע בקטע שגבר נמוך מצטייר בעייני כפחות "גברי" אבל לא יפריע לי שיהיו לי בנות נמוכות למשל)

אני גבוהה.  ובכל זאת, שמתי לב שיש גברים נמוכים שהם גבריים בהחלט.

כמובן שמטבע הדברים, אשה גבוהה היתה רוצה בעל שלפחות בגובה שלה.

אבל יש גברים נמוכים גבריים ומושכים. לגמרי. וגם גבוהים שלא נראים

גבריים כל כך.

מכירה מישהו נמוך נמוך נמוך.....למטה מהממוצע. בהרבה.

אשתו גבוהה גבוהה גבוהה...למעלה מהממוצע.

רואה די הרבה זוגות כאלה.

ויכול להיות שסתם נטיית גובה

כנ"ל אצל הגברת המיועדת.

כי כן, ברור שגובה מושפע המון מגנטיקה, אבל יש מקרים שזה ניתן לבדיקה ממוקדת של 2-3 דברים. לרוב יבדקו בשביל שלא יהיה לשני ההורים (למשל כי אז ההשפעה היא לא רק על הגובה, אלא גם על עוד דברים. או כי זה כבר יצור מצב קיצון)

בכל אופן. אני חושבת שייתכן שיש פה גם עניין של מגדר.

כי כאמור, לגברים גבוהים מאוד, קשה פחות מלנשים גבוהות מאוד. וכך גם ההפך.

אז אתה אולי חושב - מה אם הבן שלי יהיה נמוך מאוד וזה יקשה עליו בזיווג/ביטחון עצמי/ ווטאבר

אבל אני כאישה הייתי חוששת בעבר מההפך - מה אם תצא לי בת מאוד גבוהה?

אני נמוכה מאוד, בעלי מעל הממוצע אבל לא ברמה חריגה, אז לא נראה לי שתצא לי בת 180 חחח

אבל בהחלט מבינה את הקושי של ללכת עם מישהי שנמוכה ממך ב40 ס"מ (מהכיוון של זו שהלכה לצידו של מי שגבוה ממנה ב40 ס"מ, וזה באמת מרגיש לפעמים כמו "ילדה", עד שמתיישבים ואז כבר לא. אבל מבינה)

כתבת הרבה ממה שעובר לי במוח. 

ברור שגובה באיזשהו מקום זה יתרון/נורמלי לגבר ואילו לאישה זה יהיה חיסרון מסויים..וכל הקטע שזה גם בדיוק להיפך! ואין לנו איך לשלוט על זה. מצד שני, כמו שכתבתי, יש לי איזו תפיסה כזו שגובה הוא מאוד מאוד חשוב. לכן זה משפיע לי על איך אני תופס אותה וגם עולה הפחד על דור העתיד,..

למה גובה הוא מאוד מאוד חשוב? ( חוץ מלהגיע למדפים הגבוהים בסופר)

אני ובעלי נמוכים והחיים שלנו מצויינים ב''ה. מקסימום לוקחים שרפרף 

לחלוטין. זה דבר שלא בשליטתנו בכלל, והוא לא עקרוני למהות של האדם. והאמת שבגלל שזה לא מאוד חשוב אני כועס על עצמי שזה כל כך מפריע לי! באמת. 
אבל כמו שאמרתי, תמיד גדלתי כך שגובה הוא חשוב, תמיד החמיאו לי על זה ותמיד זה היה לי כיף. לכן זה נתפס אצלי כנראה כמשהו חשוב....

כמו הרבה דברים אחרים שמפריעים לאנשים אחרים

אז זה אמור להיות גם מאוד מאוד חשוב כשאתה חושב על הבנות העתידיות שלך, לא?

להיות בת גבוהה מאוד, זה ממש לא קל.

גם להיות בן מאוד נמוך.

אבל אני אומרת, שאו שגובה זה פיצ'ר חיצוני וזה הכל, ואז באמת לא כזה משנה

או שהוא מאוד חשוב, אבל אז זה חשוב לשני הכיוונים שלא יהיה גובה קיצוני. לא?

קיצוניות לא טובה בשום דבר ובשום מצב. לא מחפש קיצון. 
מבחינתי גובה זה לא הכי חשוב, ברור שהעיקר הנשמה והמידות. עם זאת, קשה לי לשחרר את זה. 

פעם התעניינתי בעניין הגובה, וזה מה שאני יודעת להגיד:

יש תכונות שאפשר לבדוק בדנ"א של אדם, ולהעריך כיצד זה יבוא לידי ביטוי. לגבי גובה, אפשר לקבל הערכה, אבל טווח סטיית התקן הוא עצום, כך שההערכה הזאת מאבדת הרבה מיכולת המימוש שלה.

למה זה קורה? כי יש תכונות שתלויות רק בגן אחד או גנים בודדים, אבל גובה תלוי בעשרות אלפי נקודות שונות בדנ"א. (מקור)

אם זה משהו שמטריד אותך ברמה רצינית - לך תקבע תור אצל יועץ גנטי, ותברר.

מכירה הרבה זוגות בהם אחד מבני הזוג יותר גבוה, ומבחינת ילדים - לפעמים כולם בגובה דומה, לפעמים יש מנעד של גבהים.

אבל השאלה הגדולה היא:

האם אתה מחפש תשובה גנטית, או שאתה מחפש להשפיע על התפיסה שלך? האם אתה רוצה להשתחרר מהתפיסה הזאת?

בפער מהממוצע זה הכי כיף.

אז קח בחשבון שיתכן שגם בשביל הבחורה יש כאן התפשרות מסויימת, ושאולי בזכותה הילדים דווקא יהיו מאוזנים..

הרבה אושר בריאות נחת ושה' יאיר לכם את הדרך יום יום בקלות ובאהבה

לכל עם ישראל בעז"ה

איזה מרגש

שמחה בשבילך על המסע הקצר שעברת (לפחות ממה ששיתפת)

מאחלת לך אושר ועושר עד בלי די🥂

שיחקת אותה.

יפה.

מוזמן להמשיך לתרום ולקבל בפורום (אף שזכית ואין לך הרבה נסיון😀).