שיש מישהו/מישהי (נמשיך בלשון זכר, סבבה?) שמתקשר לחברות שלי, אולי לרבנים/מחנכת וכו' ושואל שאלות (כל אחד והשאלות שלו..).

בעצם, הוא מתחיל להכיר ואותי בלי ידיעתי.

אני לא אומרת- כמובן שהמטרה משותפת והבירורים מובנים (ולגיטימיים? לא בטוח..)..

אך אולי כן כדאי לידע את המבורר (זה שמבררים עליו) שזה קורה. ואולי גם קצת מידע מי זה.

אשמח לשמוע תגובותכם!

(ואני נוטה להסכים.)

אז הלחץ המיותר הזה עולה בחסרונו על הכבוד של בן-אדם שידע שיש אדם זר ששואל עליו שאלות (ועוד איזה..)?

זו בדיוק שאלתי, אם זה מקובל עליך...

אין מצב ששאלת סתם..

לראות ולהבין אם יש כאן מקום להיפגע אם זה קורה או לא.

עד עכשיו ביררו עליי ללא ידיעתי, וזה הציק לי. (פעמיים לא שאלו אם אני פנויה!).

היום אני חושבת על זה, עד כמה להבהיר את זה לשדכנים ואני בעצמי, אם בא לי לברר על מישהו בלי ידיעתו, אם זה נהוג או לא...

לק"י

ואם זה מפריע לך- תגידי..

אבל אמרה לי השדכנית שיש חבר'ה שמעדיפים שאולי הבחורה לא תיהיה פנויה/בהפסקה כדי שלא תיהיה להם הרגשת מחוייבות שהבחורה יודעת שמבררים עליה... מה אני יכולה לומר על זה?

לק"י

שלא נעים לך שמישו מברר עלייך בלי ידיעתך.

נ.ב.: אין לי ניסיון עם שדכנים מקצועיים, רק עם בני משפחה..

אבל אני באמת חושבת שלא צריך "להכנע" לכללים, ומותר לך לבקש משו (תשמעי, מדובר במשו שרק טיפטיפונת קשור אלייך).

רק שאולי אתגבר ואצליח לחיות עם זה?

בכל-זאת, זה מובן...;

לא סגורה על עצמי, כי סיבת הבירורים מובנת לגמרי.

אבל כשאני יודעת שיש הכנה נפשית.. זה לא מגיע בבום ותוך 48 שעות אני צריכה להחזיר תשובה...

אני כזאתי- הכנה נפשית יכולה לעזור לי הרבה יותר מכל ההתחשבות המוערכת שלא אדע שניפנפו אותי...

(כמובן שאני יכולה להתלונן עכשיו על כל הדרך היכרות המלאכותית הזאת, כן? אבל נשאיר את זה לפעם אחרת)

לבחור יש כמה זמן שהוא רוצה עד הוא מחזיר תשובה (לפחות ככה זה בעיקרון)

אבל בגלל זה הוא שומע הרבה פעמים סירוב אחרי שהוא הסכים לצאת

בחורה,יש לה 48 שעות (לצורך העניין) לתת תשובה..

אבל היא היא נתנה תשובה חיובית-אז יש דייט, מה שבכלל לא ברור אצל הבחורים..

(בלי חובות-אין זכויות...)

אבל זה בכלל לא מה ששאלתי

זה מקובל עליך? שלא תדע שמבררים עליך?

שזה לא משנה אם זה מקובל או לא- זה יקרה,וכל עוד זה קורה בטקט ובצורה נורמלית-זה בסדר..

פה כתבת שהכנה נפשית הייתה עוזרת לך מהתחשבות-עניתי-כל הבאסה-אלה הכללים הלא כתובים...

לק"י

מי החליט שהכלל הוא שהבן יידע ויברר קודם

כנראה שגם לי עדיף לדעת קודם, כדי להחליט בלי לחץ ולחשוב אם אני בכלל רוצה את זה בלי שמישו יושב מהצד השני ומחכה.. (אולי לפעמים אני צריכה את הלחץ הזה, אבל בכל זאת..).

ולמדתי, שלפעמים צריך לחשוב, ולא לעשות מה שכולם עושים רק כי "אלו הכללים".

לדוג' שאני מציע,אני יכול לשאול את הבחורה לפני..וד"א אני לא נראה לי יעשה את זה אם אני לא חייב,מהנסיון שלי 

שניסיתי לשדך/הייתי מעורב בשידוכים שבנות ידעו על הצעה שעומדת על הפרק לפני שהיא הוצעה אז זה גרם להם

ללחץ ולציפיה לתשובה (למרות שהבחור לא חושב שהבחורה יודעת,וחושב שיש לו את כל הזמן שבעולם..) ואם אחרי

זה הבחור לא מעוניין, הבחורה יודעת שלא רצו אותה ומתחילה לברר לפרטי פרטים עם בחרה שבררו אצלה וכו'..

אז כן,אני יודע שיש מצב שיחלקו עלי על התגובה הזאת (יעל מהדרום לדוג') אבל אני עדיין חושב שיש בעניין שלא אומרים

לבחורה עד שאין הסכמה מהבחור עניין של דרך ארץ ושל כבוד לבחורה.כמובן שיש בנות ויש בנות,אבל ככלל

נראה לי שעדיין כדאי להמשיך לנהוג ככה.

אבל בכל מקרה יבררו עלי גם בלי ידעתי,גם אם זה לא מקובל (כמו המקרה שכתבתי למטה)

ומנהסתם שכשאני אתן תשובה חיובית למי שמציע אני יודע שאוטוטו מבררים עלי עם הקרובים לי..

וד"א במציאות שאני ראיתי מה שקורה זה שאיך שמסיימים לברר אצל מישהי על חברה שלה,טלפון הבא לחברה 

לעדכן שבררו עליה,ככה שהיא יודעת שיש הצעה על הפרק..

לא שאני שמח במציאות הזאת,אבל זה המצב.

וכמו שאמרתי אני בכוונה בררתי בעקיפין אם בנות פנויות שניסיתי לשדך,דווקא כדי שלא יידעו

תשובה מלאה

(רק שלא שירשרתי נכון ...)

ניסיתי לברר  באינטרנט תודה

לק"י

לצאת עם מישו באופן כללי..

נגיד לי בשירות מישי רצתה להכיר את בן דוד שלה (או משו כזה), אז כשאמרתי לה שאני בכלל לא רוצה לצאת עכשיו, אז היא אמרה לי- "חבל, עד שסיפרתי עלייך"..

זאת לא באמת בעיה שלי, נכון?!

ואפשר גם לשאול באופן כללי- אם הבחורה מעוניינת ורצה שתנסה להכיר לה מישו (ככה שלא יווצר מצב, שמישו בעולם מברר עלי כל מיני דברים, ואין לי שמץ של מושג מזה).

אז תאורטית, אתה מסכים שמישהי, שאין לך שמץ של מושג מי זאת, תתקשר לחברים ולרב שלך...

(ואתה בכלל לא יודע שזה קורה.).

אכן?

אני אשמח אולי לדעת באופן כללי אל מי מתקשרים כדי לברר עלי כדי לדעת שמקבלים את האינפורמציה הנכונה.

אבל לא אכפת לי שמישהי תברר עלי לפני שאני אברר עליה [וכימדומני שכבר היו דברים מעולם...]

הרי מראש קורה הרבה פעמים שיבררו בלי ידיעתה..

הרי כל העניין בסוף זה שבחורה לא תדע שביררו עליה ונתנו תשובה  שלילית (או שהעניין אחר?)

שאני הצעתי לאנשים השתדלתי לברר אם הבחורה פנויה בדרך עקיפה ולא דרכה, בגלל זה..

ובאופן עקרוני אני חושב שאין מה לעשות, שאדם מתחיל לשמוע שידוכים זה אומר שהוא הופך באיזושהיא מידה ל"סחורה" שאנשים 

הולכים לבדוק את הטיב שלה וכו'...בין אם נרצה ובין אם לא.

כי כמו שציין "הנכד והנין של"- היו מקרים שהציעו לבחורה לפני הבחור.

ונכון, כנראה שיש עניין שהבחורה לא תדע אם חזרה תשובה שלילית.

אז מקובל עליך שיבררו עליך ללא כל ידיעה על זה?

בכל מקרה זה יקרה..

מה שכן  מעצבן שלפעמים מבררים בחוסק טקט..

(באמצע חתונה של חבר איזה אישה מבוגרת מגיעה לשלחן שלנו (החברים),פונה לחבר שיושב לידי,לוקחת אותו חצי מטר(!!)

הצידה ומתחילה לברר עלי בקול "איך קוראים לו,איפה הוא לומד..." וכל החברים בשולחן,כולל אותי שומעים הכל.. )

לק"י

אני רוצה שישאלו אותי קודם אם אני בכלל מעוניינת לצאת עם מישו כרגע (רוצה/ פנויה),

ואם התשובה חיובית- אז שיבררו..

מה החשש? מה הפחד? מה יש להסתיר?

לק"י

אבל מה העניין סתם לברר, כשבסוף מסתבר שאני בכלל לא מעוניינת..

וחוץ מזה, שאם אני לא מעוניינת לצאת עם מישו מסיבה כלשהי?! אני מעדיפה לשלול לפני שהבחור ידע בכלל!

אין לי פחד.

אני סומכת על ה' בהכל, גם בזה.

במצב שבחורה מבררת על בחור או לחילופין- בחור מברר על בחורה-

הם בעצם בודקים מעבר לעניינים טכנים ויבשים- בודקים גם דפוס התנהגות, תכונות אופי, שומע איך החבר/ה מדבר על המועמד/ת...

מעבר לזה- הם בודקים ומבררים על הדבר הכי חשוב בחיהם! לגבי בן/בת-זוגם לעתיד!

לכן.. ניתן להבין שאכפת לאנשים שמבררים עליהם. כי זה לא ענין טכני וחולף...

ואת יודעת שכך- אם לא יחזרו אליך אז התשובה היתה שלילית (ח"ו)....

זה אידיאלי מבחינתך?

לק"י

למה שהבנאדם יהפוך את העולם בבירורים (סתם.. הגזמתי כמובן) לשוא?

עדיף קודם שהוא ידע האם יש סיכוי בכלל..

וחוץ מזה, אני לא רואה הבדל בין בנים לבנות בנושא.

לק"י

מה ההבדל בין בנים לבנות בנושא זה?!

אולי אני קצת מוזרה- אבל זה ממש לא משנה בעיני מי ידע ראשון, ומי יברר קודם..

לי אישית נוח יותר לדעת קודם..

אלא אם כן יוצא למישו שמכיר אותי לחשוב על מישו בשבילי, ואז הוא פשוט מציע למי שהוא פוגש קודם- לי או לו.

כשהציעו לי משהו, אמרו לי פרטים על האישיות והאופי, רק שלא אמרו לי כלל את שמו! זה היה לפני שנתתי תשובה אם ארצה להפגש בכלל..

ואז עלתה בי המחשבה הזו- למה לא נתנו לי את שמו?? באיזה שהוא אופן, זה פתר לי את שאלתך- אפשר לדעת דברים רבים על אדם- כמובן, לשם הבירור הראשוני- אם זה קשור ויש התאמה למה שאני מחפשת, ולא כדאי לדעת את השם עד לתשובה חיובית ותחילת הקשר. כך זה פותר באיזו שהיא צורה את השאלה..רק חשוב שלמשדך יהיו פרטים מספיק מניחי דעת או שהוא מוכן לברר בשבילך שאלות ונקודות שהיית רוצה לברר עם החבר / הרב. וזה אפשרי.

נכון, יש בזה משהו מפריע שמבררים עלי בלי ידיעתי, אך בד"כ למי שאצלו מבררים עלי (חברות בעיקר) אני יודעת שבררו, זו נק' שעולה בשיחות שלנו..

ובקשר לעניין שקודם מבררים אצל הבן- תמיד אמרו שזה כדי למנוע עוגמת נפש ואכזבה מהבחורה כי היא יותר נכנסת לחלומות, דמיונות וקצת סרטים מכל הצעה, ויש בזה משהו..  זה לא חלילה רע, זו עובדה מעצם הנפש המיוחדת שלנו, שמצליחה גם לדמיין את החתונה והחיים שאחרי בצורה חזקה ומחייה אותם..

בכל מקרה, קחי את זה בנחת, חלק מהעניין של הבירורים, ולי זה מזכיר להזהר עם מה שאומרים על האדם כשמשהו מברר אצלי, שיהיה בע"ה הכי מדויק ונכון..

לשמור שהמידע לא יצא החוצה ללא צורך, למנוע זיהוי מיותר של האדם..כמו בכל הלכות שמירת הלשון (מועיל מאד ללמוד אותן, התשובה שלי- בהשראתן..)

ולשם כך אפשר לעבור אפילו על "חוק הדתיים השלובים" ולהשמר מפטפוט יתר..

אז לא ממש אכפת

אם הוא בסופו של דבר ירצה להיפגש איתך - סבבה,ברור שיברר קצת מלפני.

אם לא -אז הוא בירר ולא היה מתאים,מה יעזור לך לדעת שמישהו בירר עלייך?

איך זה יועיל לך בחיים ?..;)

אני רק רוצה לדעת אם אכפת לאנשים מזה.

ואם כן, עד כמה.

ואם לא... סבבה!

זה בהחלט לא נעים ש"חופרים" על החיים הפרטיים והאישיים שלך ואת אפילו לא יודעת מיהו ה"חופר" ומה הוא שאל ואצל מי.

אני, באופן אישי, לפעמיים מרגישה תחושה של "חשופה לעולם הגדול" ושכל אדם שרוצה יכול ליטול עלי מיידע בלי אפשרות שליטה על הנאמר ומבלי לדעת שום פרט של מידע על האדם שמברר. מיהו אותו אדם? מה טיבו? והאם זה לצורך שידוכים או שסתם רוצים לדלות עלי מידע שמעניין אנשים...(אני נשמעת מאד חשדנית אבל זה לא סתם...כבדהו וחשדהו!).

באשר לשאלתך, האם אכפת לי שיבררו עלי ללא ידיעתי?

תשובתי היא שממש לא אכפת לי כל עוד מבררים עם הרבה טאקט ולא שואלים שאלות יותר מדיי חופרות (זה אפשר להשאיר לפגישות עצמן...) כי עדיין לא יודעים מי עומד בצד השני.

מצד שני, הייתי שמחה אם אלו שמבררים אצלם יספרו לי שבררו.

ואני לא אכעס שביררו ולא אמרו לי לפני כן שמתכוונים לברר;)

למה לא?! כולה אומרים כמה פרטים בסיסיים..

רציתי לדעת אם לחר'ה לא אכפת שהם לא מודעים לקיום הבירור.

ואפ' שאלו רק פרטים בסיסיים (שלפעמים זה יותר..), בכ"ז מדברים עליך ועל אישיותך עם הקרובים שלך...

אז אתה בסדר עם זה, להבנתי. נכון?

• שיהיה גבוה, אבל לא שחצן.

• חתיך, אבל שלא יידע שהוא חתיך.

• חכם, אבל שלא יתקן אותי.

• עשיר, אבל שיהיה עניו.

• תורני, אבל שלא יהיה "כבד".

• קליל, אבל רציני.

• מצחיק, אבל שידע מתי להפסיק.

• רגיש, אבל גברי.

• גברי, אבל מחובר לרגשות.

• ספונטני, אבל מתכנן הכול מראש.

• כריזמטי, אבל צנוע.

• מנהיג, אבל שייתן לי להוביל.

• אוהב לטייל, אבל גם אוהב להישאר בבית.

• ספורטאי, אבל שלא יהיה מכור לחדר כושר.

• בשל רגשית, אבל עם נשמה של ילד.

• חברותי, אבל שלא יהיו לו יותר מדי חברות.

• שיהיה לו תואר.

• רצוי שניים.

• ועדיף שגם יעשה מילואים בלי להתלונן.

• שיהיה לו עסק מצליח או עבודה בהייטק.

• אבל שיסיים לעבוד בארבע כדי להיות עם הילדים.

• שיאהב ילדים.

• אבל שלא ייתן להם מסכים.

• שידע לבשל.

• ושלא יעשה מזה עניין.

• שיקום מוקדם לתפילה.

• אבל גם יישאר ער לדייט עד חצות.

• שילמד דף יומי.

• וגם שיספיק לקרוא ספרי פסיכולוגיה.

• שיהיה מחובר לרב.

• אבל שיחשוב בעצמו.

• שידע לרקוד.

• אבל לא יותר טוב ממני.

• שיאהב מוזיקה.

• אבל שלא ישמיע טראנסים באוטו.

• שיהיה כריש במשא ומתן.

• אבל עדין איתי.

• שיזכור כל תאריך חשוב.

• בלי שאני אזכיר.

• שידע להחליף גלגל.

• לתקן ברז.

• להרכיב איקאה.

• להבין במשכנתאות.

• להשקיע בבורסה.

• ולהוציא את הזבל בלי לבקש.

• שיהיה עמוק.

• אבל גם זורם.

• שידע להכיל.

• אבל גם להציב גבולות.

• שיכבד את ההורים שלי.

• ויאהב את האחים שלי.

• ויצחק מהבדיחות של אבא שלי.

• שיהיה בן 29.

• עם ניסיון החיים של בן 45.

• והאנרגיות של בן 23.

• בלי מטענים.

• בלי אקסיות.

• בלי דרמות.

• ועם אינטליגנציה רגשית של מטפל זוגי.

• וכמובן... כימיה. כי אם אין כימיה — כל השאר לא משנה.

כמובן ג'נרטתי את המקבילה לגברים (חלק חמודים, חלק קצת פספס והייתי עורכת יותר)

שתהיה צנועה, אבל נראית כמו דוגמנית.

תורנית ומשכילה, אבל שאין לה ידע הלכתי יותר ממני.

חכמה ושנונה, אבל שלא תנצח אותי בוויכוח.

זורמת וקלילה, אבל שתקפיד על קלה כבחמורה.

שתפרגן לי מול החברים, אבל שלא תגרום לזה להיראות כאילו היא מחנכת אותי.

נשית וענוגה, אבל שתדע להרים ספות כשמנקים לפסח.

דעתנית ומבינה, אבל שתיתן לי להרגיש הראש בבית.

עצמאית, אבל שתחכה להחלטה שלי.

שתרצה לפרנס את לימוד התורה שלי, וחס וחלילה לא שתפתח קריירה.

שתעשה תואר פרקטי.

עדיף בהוראה או חינוך מיוחד.

אבל שתרוויח כמו בהייטק כדי לשלם שכר לימוד לישיבות.

שתעבוד חצי משרה.

כדי שתהיה בבית כשאני חוזר מסדר ערב.

שתאהב ילדים.

שתגדל שבט של שמונה ילדים.

אבל שלא תיראה עייפה לעולם.

שתדע לבשל כמו אמא שלי.

ושלא תשתמש באבקת מרק.

שתכין חלות כמו במאפייה.

ותלמד את כל הסגולות להפרשת חלה.

שתאהב אורחים בשבת.

ותארח 15 חברים מהישיבה בהתראה של שעה.

ותשמח לשטוף את כל הכלים במוצאי שבת בלי להזעיק אותי.

שתהיה מחוברת לרבנית שלה לתמיכה רגשית.

אבל שתסכים עם הרב שלי בכל נושא.

שיהיו לה אידאלים לתמוך בחצי שנה רצוף מילואים.

אבל שלא תדרוש ממני לגור בגבעה.

שתדע לשיר זמירות שבת.

אבל שלא תשמיע קול ליד חברים שלי.

שתאהב מוזיקה יהודית עמוקה.

אבל שלא תביא לי שירי קרליבך של שלוש שעות.

שתעשה ספורט ותשמור על כושר.

אבל בצניעות ובלי לעשות מזה עניין.

שתדע לנהוג בצורה בטוחה.

אבל שתיתן לי לנהוג תמיד.

שתדע לקפל את הציצית היטב בלי שהפתילים יסתבכו בכביסה.

ותגהץ לי את החולצות הלבנות בלי קמט אחד.

שתהיה עמוקה מחשבתית.

אבל שתסתפק בוורטים פשוטים על הפרשה.

שתדע להכיל את הספקות שלי.

אבל שתהיה יציבה כמו סלע אמוני.

שתכבד את ההורים שלי.

ותאהב את השטויות של אחים שלי.

ותצחק מהווארטים הנאמרים בשולחן שבת של אבא שלי.

שתהיה בת 21.

עם בגרות נפשית של בת 50.

והמראה הרענן של בת 16.

בלי היסטוריה של דייטים.

בלי חפירות של 'לאן הקשר הולך' - שפשוט תזרום עד האירוסים.

ועם יכולת הקשבה של פסיכולוגית קלינית אחרי יום עבודה.

וכמובן... שיהיה ענווה ופשטות. כי אם אין פשטות — איפה כל התורניות?

יש שיר כזה

אגב זו תשובה לכל אתגר

חתן מתוק מדבש*

אני חושב שכולנו רוצים לבנות בית ורק מחכים לזה

שיעור ד' זה לא צעיר

לא צריך לקחת אותי כפרוייקט כדי לשדך לי?

אבל אני כופר וצעיר מכדי להכיר בחורות שיתאימו לך

זקן בעלז. ואולי אתה לא מכיר בחורות שיתאימי לי אבל אולי את הסגנון כן

את הסגנון ודאי שאני מכיר, אבל את הבחורות לא

מתחיל שיעור ג'

להכיר בנות בסגנון זה כבר משהו אחר. השאלה יותר מי יכול לעזור לי להכיר

לא הייתי חושש מזה לשניה

במקומי; שיר או סיפור וכו'. חוששת שהוא יעשה זאת טוב יותר.

ולזה אני לא מוכנה. באמת רוצה להאמין שאף פעם לא

יוכל להחליף את האדם, את היצירתיות האנושית.

אחרת, מה אנחנו עושים פה בכלל?

מהסיבה הפשוטה שאיני אוהב לנהל שיחות.

הרימו כוס לחייו ואמרו: "ומה עלינו לספר למלך על אודותיך, זנון?".

"לא כלום", השיב להם, "מלבד שישנו איש זקן באתונה שיכול לשתוק בשעת משתה".

"על הפטפטנות", פלוטרכוס.

טאקט ויכולת להתאים את עצמך לסיטואציה שאתה נמצא בה היא נכללת בכישורי חברה בסיסיים.

ברור שיש מקרים שעדיף לוותר על הנימוסים ולדבר ישירות, אבל הרבה יותר מעצבן בן אדם שלא יודע להתאים את עצמו לסיטואציה.

אוקי,

למשל אם בן אדם "מתאים את עצמו לסיטואציה" ולמעשה נרצה או לא, צבוע כלפי הצד השני,

איך נדע שהוא לא עושה את זה איתנו ?

כי אצל הבן אדם הישיר, עם כולם, נדע שמה שהוא אומר, זה מה שהוא חושב

ואם הוא רוצה "להתאים את עצמו לסיטואציה", הוא לא מחרטט הוא פשוט שותק.

ואם הוא אוהב את הצד השני הוא מחייך לו ואם הוא לא אוהב הוא לא מחייך. הכל ברור. בלי לעגל פינות. בלי צביעות.

אחרי ההבהרה הזו,

איזה אופי תעדיפו יותר ?

גם אני מעדיף בחורה יפה וגם שמאוד אוהבת את המטבח וגם אוהבת מאוד לגדל ולחנך ילדים (ממש אוהבת, נהנית מזה)

אבל מה אני מעדיף יותר ? שתאהב לגדל ולחנך ילדים.

אין לי בעיה שהיא לא תהיה יפה ושלא תאהב את המטבח, למרות שגם אלה דברים חשובים, אבל אם צריך לבחור, בחרתי. ויתרתי.

רואה ? עניתי על התשובה.

עכשיו תורכם (פנייה לנשים וגברים)

מה חשוב לכם יותר ? ישיר כלפי כולם (סותם במקרה שלא רוצה לפגוע אבל לא מחייך ולא מספר סיפורי סבתא)

או...מעגל פינות ? זורם ? ונרצה או לא מחרטט קלות. או זה או זה.

זו השאלה.

שאלה שיש לה תשובה ברורה מאוד וניתן לענות עליה בצורה החלטית,

גם אם זה פחות נח, אבל זה פורום אנונימי, אז אני מאמין שזה אפשרי.

זכיה ב 20 מיליון שקל בשנה הקרובה , לעונים.

שייך,

סביר מאוד שאפילו לא קיבלו את הפרטים שלך בגלל זה.

לפעמים דווקא כשהאדם כבר לא רלוונטי עבורנו הדמיון מתחיל להשלים את כל מה שלא באמת קרה. הוא בונה בראש מה היה יכול להיות ובקלות מצייר תמונה מושלמת ( מידי) שלא בטוח שהייתה קיימת במציאות.

כשאתה רואה אותה עם בעל וילד אתה לא באמת רואה את החיים שהיו יכולים להיות לכם. אתה רואה תוצאה מוגמרת והמוח באופן טבעי משלים את החסר..

אל תשכח שגם אם הייתם נפגשים אף אחד לא יודע אם באמת הייתם מתאימים. יש הבדל גדול בין פוטנציאל שדמיינו במשך שנים לבין זוגיות אמיתית שנבנת יום יום .

ובעיניי, המשפט שכתבת מה אני אמצא? הוא כנראה הדבר שבאמת יושב מתחת לכל זה. מתי שלי תגיע

אל תיתן למחשבות האלה לשכנע אותך שפספסת את האחת. יכול להיות שהן פשוט מזכירות לך כמה אתה רוצה כבר להקים בית משלך. וגם זה, בעזרת ה' יגיע.

ועם כל מה שכתבתי לי יש כלל ישר שקופץ לי לא להשוות לאחרים תתרכז בעצמך זה באמת הרבה יותר כיף

זה באמת מה שחשתבי בהתחלה... מי אמר שאנחנו בכלל מתאימים. וזהעבד טוב

רק שבחודש האחרון לא יודע פתאום נכנס למח

עכשיו הגעתי לבית אז אני יותר מיושב. שניה רגע עוצר כי נשרף לי האוכל.

אוקי שומעים? אז בקיצור, עכשיו אני פתאום קולט את הפספוס. היא היתה עם האח שלה (בנינו זה הבן שלה אבל אני מעדיף לחשוב שהיא לא נשואה)

קיצר זרקה לו פירגונים בקול .. "מלך מלך!" אני סתם הסתובבתי. נראה לי היא חצי התפדחה למרות שהיא לא מהמתפדחות. אולי מהמפדחות זה כן. בקיצור....

מה רציתי להגיד, חשבו על הסיטואציה שאני מסתובב ואומר לה "יותר ממני?..." מה לדעתכם היתה התגובה שלה? אני אומר הייתה מבקשת את המספר לא שאני משוויץ עכשיו או משהו.

סתם טוב אני רואה שאני שוב מדרדר לכן נעצור כאן. יש למישהו משהו להוסיף?

זה בסדר אתה גם ככה מדבר לעצמך אין מה להוסיף . אוקי... הבנתי.

אני הולך.

🤣🤣🤣

קשה לדעת.