שהבחור לובש ג'ינס רגיל לא משופשף.. בצבע שחור או כחול..
אשמח לשמוע מה הלך הרוחות..
תודה..
שהבחור לובש ג'ינס רגיל לא משופשף.. בצבע שחור או כחול..
אשמח לשמוע מה הלך הרוחות..
תודה..
וברצינות- כל אחת והסגנון שלה..
מה זה משנה מה *אני* מעדיפה?
(הערונת: זה שעניתי לא אומר שאני דוסית. בכלל, נחשב שעניתי?)
(כלומר, חצי אחד דוס טרור חצי שני חילוני)
ג'ינס מראה לי על פתיחות, קצת יציאה מגדר תבנית הבייני"ש הרגיל, ממש לא בהכרח מעיד על חוסר דוסיזם.
אם זה ג'ינס צמוד יש מצב שזה סותר את ההלכה ולא באלי להסביר למה.
בכל אופן - לדעתי ג'ינס זה יפה 
לק"י
אם מדובר בטעם בלבוש בלבד (וזה לא מראה על רמה תורנית או משו..).
בס"ד
לא רואה בזה שום מום..
Itamar48אני וחברותי דנו בעניין הג'ינס..
לי אישית זה מאד מפריע.הפריע לי שיצאתי עם בחור עם כיפה גדולה פיאות ופתאום ג'ינס תקוע..זה מראה לא כזה מכובד לבחור ישיבה.(אבל זאת רק דעתי אז אל תעופו עלי
) וזה מאד תלוי יש בנות שלא אכפת להן..
ברור שהכל תלוי אצל איזה סוג בנות אז קשה לי להגדיר..
למה? למה דעת הבנות צריכה להוביל אותך?
אני אולי חיה בסרט של "לעשות מה שהלב אומר בלי לשים על אף-אחד", אבל זה באמת נראה לי הזוי. סליחה.
ולכן
א. לא יפריע לו להתחתן עם מישהי שג'ינס מפריע לה. (זה לא הפרשי השקפות גדולים מדי מבחינתו...)
ב. הוא מוכן לוותר על הג'ינס לצורך המטרה של מציאת אישה. (מה שנראה לי סדר עדיפויות סביר בהחלט..)
עם מישהו עם ג'ינס-
איך שראיתי אותו מרחוק זה היה "לאאאאאאא"
(למרות שהוא היה בלונדיני, עיניים כחולות, גבוה, ג'נטלמן, רגיש וכו')
ולי זה לא יפריע..
זה מראה שיש לי העדפות וזה בסדר לגמרי.
ב"ה שהתחתנתי עם גבר שבחלומות לא הייתי מדמיינת כזאת שלמות.
ותודה לה' שנתן לי את האינסטינקט הזה להגיד לא. וכל אחת מוצאת את הסיבה שלה להגיד לא.
זה לא מרתיע,זה פשוט לא מתאים מבחינתי.
מבחינתי זה כמו שאני לא ילך עם בגד אדום,בעלי לא ילך עם ג'ינס.
כשראיתי שהבחור דוס ממש,
כלומר מחובר לה' ולחיי תורה -
פריט לבוש כזה לא הרתיע אותי.
אך אם ארגיש שמקומו הרוחני לא מגובש,
ובוחר להתלבש כך רק כדי להידמות לאחינו המערביים- ייתכן מאוד שזה יפריע ויפגע בהערכה.
עצה (שממש לא אני המצאתי, 2 בחורים שיצאתי איתך נהגו כך)-
אם אתה ממש אוהב ללבוש ג'ינס, אך אתה חושש מתגובת הגברת ומודע לסטיגמות שזה עלול ליצור (לכן בעצם שאלת)-
אני מציעה לך לא ללבוש את זה בפגישות הראשונות,
אלא רק אחרי שכבר הכירה אותך..
בכללי:
חבר'ה, אם אתם מודעים לתכונה מסוימת שלכם, שיכולה להתריע (אל תחפשו אותה! רק אם אתם חושבים כך מלכתחילה), אז נסו להראות אותה! אבל לא על ההתחלה....
ו.. לא מביאה דוגמאות בכוונה- כל אחד ותכונותיו..
השרשור רדוד. אם בזה אתן מתעסקות כנראה שיש לכן גברים בשפע אה?!כמי שנשואה כבר 9 שנים, זה ממש לא מה שחשוב יותר חשוב המכלול של הבחור. בגדים זה דבר כ"כ חיצוני שניתן לשנות אותו בשנייה.
אם תשאלו אותי לא אצא עם בחור/ בחורה שפותחים כזה שרשור שמתעסק בשטות כמו איזה סוג מכנס בן הזוג לובש. זה מעיד על העומק הנמוך ועל מצב דתי ירוד ולא הג'ינס. סליחה על הבוטות אבל האמת צריכה להאמר.
אני מסתכל על ג'ינס רגיל לא בתור חוקות הגוויים ולא בגלל המודה.. אלא כמו דגמח וכמו נעלי ספורט שזה משהו שהוא ניטרלי
שאלתי את השאלה כדי לדעת האם יש בנות שמסתכלות על זה בצורה אחרת (ברור שיש) אבל מהסגנון שלי פחות או יותר
זה לא יגרום לי לא ללכת עם גי'נס.. אני אפילו רוצה לבוא כמו שאני לפגישות גם אם זה מרתיע.. זה אני..
מה קרה לכם?
אני אישית הולך עם ג'ינס ואני דוס רצח..
זה לא מראה על שום אופי!
רוב הבינישי''ם שאני מכיר שהולכים עם ג'ינס זה בגלל שהוא הרבה יותר עמיד..
מנסיון רוב המכנסיים נקרעות מהר מאוד וג'ינס זה הבד הכי עמיד..
לכן תראו הרבה פעמים נערי גבעות עם ג'ינס.
והצעה אישית שלי..(בעצם של אנשים חכמים מאוד)אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו..
אם הלבוש הזה מקטלג אותך אחרת ממה שאתה, (אני לא אומר שזה המצב, אבל במקרה שכן), מה בעצם אכפת לך לוותר עליו?
(אני מבין את האמירה "זה אני", לגבי דברים עקרוניים באופי/השקפה שאינך מוכן לוותר עליהם, וגם לגבי דברים שלא עקרוניים מצד עצמם, אבל מקטלגים אותך בצורה נכונה, כך שבת שהדברים האלה לא מתאימים לה, כנראה שמה שעומד מאחוריהם לא מתאים לה).
א. אין לדבר סוף, הרי יש כ"כ הרבה דברים שמקטלגים בנאדם.. תתחיל להשתנות לפי הסביבה תגמור אחרת לגמרי.
בחורה שישר שופטת ומקטלגת זה גם לא מה שאני מחפש לכן זה איפשהו טוב לי.
דוגמא הפוכה.. למדתי במרכז הרב 4 שנים.. יש בחורות שכשומעות "מרכז" ישר פוסלות..
אני צריך טיפה הבנה.. טיפה הכלה... יש במרכז מלא שהם לא "מרכזניקים" ויש מלא עם גינס שהם לא ערסים..
ב. מה שכן יכול להיות אופציה הוא התשובה של "מחפשתותו" שהיא בסגנון של אל תהיה צודק תהיה חכם, היא אומרת לא לבוא בהתחלה עם כל הדברים שיכולים להרתיע ולקטלג.. קודם תביא את העיקר ואת התוכן שבך (שגם ככה זה מה שאני מביא) ואח"כ את כל הדברים שצריך בשבילם הסתכלות יותר רחבה..
שרשור רדוד? למה?
א. דווקא בחור העלה את השאלה. הבנות ענו.
ב. אני לא מתיימרת להבין יותר ממך (בתור נשואה 9 שנים) לגבי שינוי החיצוניות.. אבל!
את רוצה לומר לי שאין חשיבות ללבוש של אנשים?
זה דבר כה חיצוני שאפשר להתעלם לגמרי מקיומו?
בעצם, כל אחד במקרה מצא את עצמו לובש מה שהוא לובש???
הזהו- שלא!!
אין חוט, ולו אחד בודד (!), שנמצא עלינו בטעות. כלווום!!
במקרה יש לנו את הבגדים שבארון שלנו?
ובמקרה אנחנו בוחרים להוציא חולצה כזו ולא כזו?!
נכון, כנראה שאפשר לשנות את סגנון הלבוש של הגבר... אבל למה?!
אני מחפשת מישהו כדי לשנות אותו?
ואם התכוונת שבגלל שזה ניתן לשינוי "תוך שניה" (נניח), אז כנראה שזה לא עניין קריטי ובטח לא שווה לדון עליו...
הזהו- שאנחנו כנראה כאלה קטנים ולא מבינים, שאנחנו חושבים על כל דבר...
(אגב, אני, אישית, באמת משתדלת ללמוד על הפנימיות של הבן-אדם, כמה שזה לא פשוט ומתאגר, וצריך לעבוד על העין הטובה... אבל! לומר שאין כל חשיבות ללבוש.......).
הכל נאמר ברוח טובה, שיהיה שבוע טוב!
מעריצה של אבאואני כל השנים חשבתי שזה אז זהו-שלא..

הפנימיות שלו והרבה פעמים גם לא! ופה הטעות שלך. יכול להיות שהוא הולך עם ג'ינס כי אביו [שלא הכי דוס..] הולך ככה וזה בא מהבית ויכול להיות שבסביבה שלו כך הולכים ולרגע הוא לא חשב שזה מעיד על משהו. יכולות להיות אלפי סיבות ללמה אדם הולך עם ג'ינס- אז תגיעי ותבררי האם זה מעיד על האדם משהו שלך לא נראה. אבל מפה ועד לפסול?!
והשינוי של הלבוש של הבן זוג זה לא לשנות אותו- כי כאמור זה לא משהו שהוא כ"כ קריטי שאני משנה את אופיו. את בודקת אם המכלול מתאים וזה בסדר לבק ממנו כשהוא יהיה בעלך לעשות שינוי כלשהו. זה חלק מזוגיות. את יודעת כמה דברים יכולים לעלות בזוגיות שהם לא הכי נעימים- ריח לא הכי נעים, נעלי ספורט/שורש/נעלי הרים, כיפה מסוג מסוים, משקפיים/ בלי כלום וכו'. יש לנו אלף סיבות לפסול השאלה היא האם זה מהותי לחיינו או שנבדוק את האדם שלמולנו ונגלה ששאר התכונות שלו מדהימות בעינינו והג'ינס ממש לא מהותי וממש לא מעיד על האדם.
בעלי הולך עם ג'ינס והוא די דוס וזה חלק טבעי מהעולם שלנו. לרגע לא הייתי שוללת אותו בגלל שטות כזו.
לבנות להביא בחשבון,
שהסתכלות של בנים על ה"לבוש", הרבה פעמים שונה לגמרי משלהן.
ואכן (ג'נדס - לא להזדעזע..), לפעמים כמעט "במקרה" יש להם את הבגדים שבארון שלהם.. אולי אמא שלהם קנתה..
אני לא אומר שכולם - אבל יש כאלה שזה ממש לא מענין אותם. העיקר שנראה נקי ומסודר (ויש שגם זה לא בדיוק..).
אז נכון שאם מישהו מישיבת "חברון" או "מיר", היה הולך עם ג'ינס - זה אומר הרבה מאד.
אבל בישיבותינו הקדושות, יש כאלה שמעולם לא נתנו דעתם על ה"סוגיה" הזאת. אם זה נוח - מה איכפת להם. זה לא נושא חשוב בעיניהם לחשוב עליו [יש כאלה שכּן].
ויש גם אנשים שזה כן בא "מאיזושהי סיבה". אבל זה לא מובן-מאליו.
בכל בגד שאדם לובש יש אמירה מסויימת כמו שג'נדס אמרה
נכון שיש נטייה לבחורי ישיבה לא להקפיד בלבושם אבל זו גם אמירה!
אמירה של: 'לא באמת חשוב לי מה אני לובש ולכן אני לא משקיע'
ובעצם יש כאן מסר של חוסר התעסקות בחיצוניות.
זו הזנחה מכוונת של עניין הלבוש מכל מיני סיבות,
מה שבטוח שזה לא מגיע מתמימות וחוסר מודעות
יש רבים שזה פשוט לא נושא חשוב להם - ג'ינס או לא ג'ינס. "תמימות" או איך שתקרא. ולא כאלה שילבשו "זרוק" באופן בולט. ואצלם זה לא "מסר", אלא אי-מסר..
מי שאצלו זו אמירה - בסדר. יש רבים שלא. בן שלא "משקיע מחשבה בלבוש", והולך סביר - זה לא "מסר". נורמלי.
המשמעות של בגד אצל בנות ומה הוא מביע - שונה לחלוטין.
אז אני אכתוב משהו אחר בקצרה.
נתחיל מהסוף.
עצם זה שהגענו לדיון על ג'ינס מראה שאיבדנו לגמרי את הדרך. לעזאזל, אפשר לחשוב שבכל שאר הדברים אנחנו בסדר (אנחנו = אנשים פרטיים, "מנהיגים", פוליטיקאים דתיים) שמה שחסר לנו לתקן זה רק הג'ינס, שאגב ממש לא הבנתי למה הוא צריך תיקון.
אל תסתכל בקנקן, אומרים לנו מגיל 4. מה שבחורות כאן עושות (לא כולן ולא רק כאן) ה לא להתסכל בקנקן, אלא הרבה לפניו. לפסול על ג'ינס? אולי גם על משקפיים??
אני ממש לא מתכוון להסתתר ולומר שאני לובש ג'ינס כי הוא יותר עמיד. אני לובש כי לדעתי הוא יפה, כמו הרבה בגדים אחרים.
לא מתאים לכן? זכותכן. אבל אם אתן פוסלות על זה,לא רק שמצפות לכן הפתעות בחיים ולא רק שזאת התנשאות, זאת גם בעיה קשה שלכן. כן, בעיה. תסתכלו טוב טוב במראה ותגידו לעצמכן שזה באמת משנה משהו. בלי לחשוב מה שאר החברות אומרות.
--
ג'נדס, זה בשבילך, נקודה למחשבה.
אם את בכלל נותנת משקל לשאלה כזאת, גורם לך להיראות כאילו את חיה בפלוטו, לא כאן.
בדור בערך הכי מבולבל שהיה בהסטוריה, בדור שבו השכן ממול יכול להיקרא רב ולא בדיוק להיראות כמו אחד כזה - בדור כזה אף בגד לא אומר שום דבר על אף אחד (ואל תגידי לי "מה עם בגדים לא צנועים". את יותר מדי חכמה בשביל זה).
אני מסכימה לחלוטין!
אני באמת לוקה בחסרון שאני מסתכלת על אנשים כיצד הם לבושים ומסיקה מסקנות לגבי זה...
יש לי מה להשתפר.
ובכ"ז..
אתן לך דוג':
יהיה לך אכפת ממחר ללכת עם כיפה שחורה קטיפתית, ציצית צמר, גופיה, חולצה לבנה מכופתרת ארוכה ומעל ג'קט?
(כדברך- אתה לובש ג'ינס).
וזה מעניין, כי אני בכלל לא אמרתי מה דעתי על ג'ינס וממש לא אמרתי שאני פוסלת על זה!
אבל למה להמשיך לטעון שזה נטרלי ולא אומר משהו על הבן-אדם?
היא ששכחתי לציין שבתיכון למדתי בישיבה חרדית! כן כן.
ואין לי שום קשר משפחתי לחרדים.
גם כיום אני ממש לא קשור לחרדים .
וזה לא אומר, כי היום אנשים הולכים עם לבוש מסויים (נניח פחות "דתי") ובעייני עצמם הם צדיקים. לגיטימי לגמרי, אגב
חחחח אבל דווקא בדוג' הזאת!
נו שוין.. אני יודעת שזה לא אומר בהכרח... (ולכן אני לא אפסול אדם שהולך בג'ינס..).
יצאה לך דוגמה לא טובה...
ואגב, שופטת אותי על משהו? ;)
אבל בקטנה. בכל מקרה זה היה בצחוק
באמצע השיחה פה אבל יש לי שאלה והחלטתי להעלות אותה לפה לשמוע את דעתכם אנשים יקרים...
אני יוצאת עם מישו כבר חודש ויש פעמים שאני מרגישה שהוא קצת משתלט אני לא יודעת מה מה הגבול בין רצון של גבר להוביל לבין שתלטנות שהיא לא בריאה...
אשמח אם יהיה למישו לכתוב משו בנידון...
תודה מראש!!![]()
כדי שישימו לב לשאלתך החשובה ויגיבו בהתאם.
ולעניין השאלה - אולי תוכלי לפרט מה הדברים שנותנים לך את התחושה שהוא משתלט?
ושוב, כדאי שזה יהיה בשרשור חדש.
ג'נדסעמיד יותר, ולפעמים גם נוח יותר..
יש סוגים וסגנונות,
שלא מתאמים לטעם הסולידי של אנשים מסויימים,
וזה לגיטימי לחלוטין!
אבל הכל תלוי במה הבגד הזה בא לשדר,
עמידות, נוחות או מרד נעורים..
קיצוני מידי, אני יודע..
מה אתם חושבים על בחורה דוסית שלובשת ג'ינס??וברור שאני לא מתכוונת לחצאיות הקצרצרות..אלא ארוכות.
שלא ראיתי חצאית כזאת כבר שנים.
בכל מקרה, זה כן מראה על סוג מסויים של בנות. לא טוב ולא רע.
זה פשוט משייך אותן לסוג מסויים מאד של אנשים (ברוח טובה, כן?...)

אממ.. איפה אתה מסתובב? אני לא מכירה שומקום שאין מספר בנות מיני' שלא לובשות ג'ינס....
באמת יוצא לי היום לעיתים מאד נדירות לראות חצאיות ג'ינס שהן רק גינס.
אבל עם דוג'/פרחים/טלאים למינהם-יש הרבה..(גם אצל אחיות שלי זה ככה)
אני לא בטוח שלזה התכוונתי אבל אחלה פרשנות
דניאל55בשיעור... והיו בערך 30 בנות מתוכן לבשו אולי 7-8 בנות חצאית שהיא לא סוג של ג'ינס...
אז משעשע שאתם לא רואים בנות עם ג'ינס...
לפתוח שירשור בנושא- בשמחה!
אצלי משום מה לא מופיע אפשרות של שרשור חדש או שאולי אני לא רואה טוב...![]()


למה??מוטיז
ולא מכנסיים?
אני לא מצליח לחשוב על שום סיבה לאסור את זה... 
יש לכם רעיון?
ז"א, מי אמר שהבעיה היא עצם זה שזה ג'ינס?
אולי הוא חושב שזה לבוש שלובשות רק בנות לא כל כך דתיות
ואז זה כמו האיסור ללכת בלי כיפה, שלא לשייך את עצמך לשאינם דתים?
(ואז אולי היום זה כבר לא רלוונטי)
אני מעלה השערות, כי אם לא מבינים למה הוא פסק כך קשה יותר להבין את עצם הפסיקה.
בכל אופן, אנראה לי שמי שיודעת שהוא פוסק ככה ונוהגת ללכת לפי הפסיקות שלו, שלא תך גם אם היא לא מבינה למה הוא פסק ככה.
אם את פוסקת לפיו אז בוודאי שאת צריכה לקיים את דבריו לפני שאת מבינה למה, נעשה ונשמע.
אבל אם את מעריכה את דבריו והם חשובים לך
אז את תתאמצי להבין גם את הסיבה שלהם כדי לרדת לסף דעתו ולדעת להשליך מזה לדברים אחרים.
אני מעריץ אותו ודבריו יקרים לי מאוד, אבל אני נוהג ללכת לפי פסיקות של פוסק אחר.
בגלל ההערצה שלי כלפיו, חשוב לי לדעת לא רק מה הוא סובר אלא גם למה,
האם הוא סובר שגינס אסור וזהו, אם כן זה חידוש מעניין שחשוב לי לדעת
או שאולי הוא סובר שזה לא הגינס אלא הצמידות שלו או איך שהוא נראה?
אני מאמינה לך בלב שלם שככה היו הדברים (בלי לשמוע שום הקלטה).
(וברור שעוברת לי בראש המחשבה מדוע פסק כך, בעוונותיי).
ולמרות שהוא גדול ברמות שאנחנו לא מבינים בכלל- לא כולם נוהגים לפי פסיקותיו..
לכן- כל אחת שתלך אחר רבה!
ג'נדסשונא להסביר בדיחות!
ג'נדסואני שונאת להרוס בדיחות.... (אבל נוטה לעשות את זה בלי משים!)
לכל הרוחות... זה עצבן אותי![]()
אל תתעצבן.
יכול להיות שאתה רואה כחובה לחשוב על עומק וסיבת פסיקה של כל רב, ו... אני לא!
אני אף רואה בהעמקה שכזו (ספציפית על הרב מרדכי אליהו זצוק"ל) חשיבה לא נכונה...
זאת גזירת הכתוב?? למה לא להבין??
לא אמרתי שאסור להבין!
רק אני אישית חושבת שלהתחיל לפרשן את הרב.. לא כזה מתאים. אני לא מצליחה לדמיין שמישהו ישאל אחרי הרב: "אבל למה???"
לק"י
אף פעם לא שמעתי את הפסק הזה מאף אחד שהולך לפי הרב אליהו.
מה גם שהלכתית לא אמורה להיות בעיה עם חצאית ג'ינס..
אני הייתי בודקת את זה שוב.
לפעמים הלכות משתנות עפ"י הזמנים.
לדוגמא (ואני מקווה שאני מדייקת): הרב אליהו זצ"ל פסק שאסור לבנות ללכת עם מכנסיים שרואים מתחת לחצאית, אלא אם כן מדובר בעניין של חימום או צניעות.
ואחרי כמה זמן ראיתי פסק הלכה אחר שלו- שמותר, אם מדובר במכנסי נשים.
זה בעיקר מה שהפריע לאנשים.
אף אחד לא חשד בך שאת משקרת או משהו...
פשוט כמה אנשים (אני בתוכם) לא מצליחים להבין מה הבעיה בחצאית ג'ינס צנועה
לק"י
צניעות?
עניין של מכובד או לא?


כלומר:ה"בד" עצמו אין בו כל חוסר צניעות. אדרבה, כשמדובר ב"סוג" ראוי - לפעמים זה יותר צנוע מדברים אחרים.
מסתבר שבחברה שאף אחת לא הולכת כך - זה עלול "לשדר" משהו. וכמובן, תלוי גם ב"דגם"..
יש מקומות, שנשים צדיקות וצנועות לגמרי הולכות כך - וכמובן, עם "סוג" מתאים. אינני חושב שמישהו יאמר שבמקום כזה - זו בעיה.
אני מניח שאם מישהי במאה שערים תלך כך, למשל, זו תהיה בעיה - בגלל ה"שדר" הבוטה של "כנגד כולם"..
בעזרת הנותן ליעף כוח
אני חייב לומר שזה משעשע
כי אני אישית מקווה שאני עובד את ה'
ואת הבגדים שלי אני קונה ביד2 אז מה שיש אני לובש.חח
וקצת יותר לעומק אז...
כמו שמי שצנועה באמת היא יכולה להיות מכוסה באלפיי שכבות והחן שלה יורגש כי בפנמיות שלה היא כזאת.
וגם יכול להיות הפוך מי שלבושה צנועה והיא לא כזאת..
אז אל תשכחו שבגדים זה רק לבוש
כמאמר הידוע לא הכובע קובע וכו'...
שאנשים לפעמים מתחתנים מתוך התפשרות שלפעמים עוברת את הגבול הנורמלית עבורי וזה מבאס אותי.
כאילו היה לי קשר רציני לאחרונה ולא באלי היה להתפשר על משהו שקשור לתקשורת .. וזה מבאס אותי כאילו קשה לי לשמוח עד הסוף בשמחה שלהם כי זה מרגיש לי שהם הלכו נגד הלב שלהם .
נגיד חברה שממש התלבטה על הבחור.. הוא לא מבין אותה מספיק.. מרגישה שלוקח לה אנרגיה .. לא תמיד שמחה לראות אותו
לא יודעת זה לא כזה פשוט ההחלטה הזו להתחתן עם מישהו
עכשיו מבינה שזה לא ורוד ..
אבל באמת באלי שתהיה בנינו מציאת חן ואהבה כזו טהורה מתוקה כיפית שאני אראה אותו וממש יתרחב לי הלב
ואני לא ארצה לשנות אותו ..
וזהו זה עושה לי כווץ כזה בלב להרגיש שצריך להתפשר על משהו כזה בסיסי ..
לעומת זאת שאני רואה זוג שהם צוחקים או מבינים אחד את השני בדיבור בוויב ואו זה משגב והכי משמח אותי נותן תקווה ברמות .
אני מתחילה לחשוב שיש איתי משהו כביכול לא בסדר אם אמרתי לשלוש גברים לא לאחרונה שמבחינתם זה חתונה ומבחינתי זה פרידה
שבסך הכל אני רוצה דבר פשוט מאוד
תקשורת , אני רוצה להעריץ אותו במובן מסויים.
במקום זה אני מרגישה שאני מנסה לשנות אותם ולא באלי
תקשורת טובה והערצה זה לא היינו הך.
כלומר, יכול להיות "קליק" מהרגע הראשון, ושיחות כיפיות, אבל לוקח קצת יותר זמן למצוא את הנקודות המיוחדות בו ולהעריך אותן.
( ככה לפחות היה אצלינו... מהדייט הראשון היה זורם וכיפי אבל להבין מי הוא וכמה הוא מיוחד זה משהו שכל הזמן מתפתח, ועם השנים, ככל שמכירים יותר ונחשפים ליותר סיטואציה יש יותר הזדמנויות להעריך ולהעריץ)
ובאמת מה שגרם לי להחליט להתחתן זה ממש לא הערצה, אלא תקשורת טובה ומוכנות להשתפר כל הזמן.
מה שכן מסכימה שלא צריך להתפשר ולהתחתן עם מישהו שלא טוב איתו, ברור שלא...
ה"פשרה" שכן אפשרית לדעתי, זה חסרונות מסויימים שמבאסים אבל החלטה שלמה ומודעת שעדיין זה שווה את זה
כי היה את הקליק, היה כיף להיות ביחד ולדבר שעות...
פשוט נראה לי שאז לא בדיוק ידעתי לומר מה אני מעריכה/ מעריצה ( כן היו כמה דברים, אבל זה משהו שמאוד התפתח עם השנים, לעומת הקליק של התקשורת שב"ה היה ונשאר)
למצוא חן ככה שמעתי מהרב רונן טמיר שליטא , זה למצוא את החן, - את הנקודה הטובה שמאירה בשני.
תוספת שלי -איך אני מוצא אותה, את הנקודה טובה בשני ? שתי אפשרויות:
1. על ידי שאני מוצא/תת בעצמי את אותו דבר
2. או שאני חסר/ה אותו ולכן יודע/ת לזהות את הטוב הזה, ולהעריך אותו אצל השני.
כשאני מוצא את הנקודה המאירה לי באמת, ואני מעריך את השני בזכות אותה נקודה של טוב שנשאר תמיד, ומתמקד/ת בנקודת אור הזאת, קל להתמיד בעין טובה,בהערכה הולכת וגוברת כלפי השני (כי אנחנו מוצאים סיטואציות שונות במעברי החיים, שאותה נקודה משתקפת בהם והנקודה הזו מאירה תמידית אצלו)
ככה אני לא חושבת שייתעורר צורך לשנות את השני , כי כמו שאני מצאתי את החן שלו , את הנקודה הטובה שלו שגרמה לי להעריך אותו תמידית בזכותהּ, ככה הוא מעריך אותי על הנקודה הטובה שלי, והיא (בדר"כ) גוברת על רצון שלו לשנות אותי.
בכלל , אין מצב של מחשבה לשנות את השני בנישואין. מה שרואים עכשיו, בפגישות, מה שמקבלים עכשיו - זה מה יש. זאת החבילה, "זאת הכלה". לרוב , נקודות שנמצאות בדייטים, נראה אותן (בקטן או בגדול) במשך חיי הנישואין. הבחירה איך להגיב אליהן קשורה להתמקדות בנקודה הטובה , בעין טובה שלנו כלפי בן הזוג.
למה אין מצב לשנות את השני?
א. זה הוא - זה טבעו/ מזגו הראשוני, המקורי. כל רצון שלי לשנות - משדר לו - "אני לא מקבל אותך כמו שאתה/ לא מכבד אותך על בחירתך בדרך שאתה הולך בה" ולרוב זה מתקבל לא נעים (בצדק) אצל השני ו/או גורם לפגיעות מיותרות בין שני הצדדים.
ב. שינוי יכול להתבצע בכמה תנאים:
1. התנאי הראשון הוא רצון פנימי של האדם עצמו להשתנות. הנביעה הפנימית תהיה זרז לשינוי.
2. התנאי השני הוא לדעת ששינוי זה מהלך, תהליך שאורך זמן מסויים, קצב מסויים, כולל עליות ומורדות וצריך להבין, לכבד, ולקבל את זה .
3. אם כבר קורה שינוי- להבחין, להתמקד על הטוב שבתהליך, לתת משוב בצורת מחמאות/ מילים שמביעות הכרה במאמץ , הערכה כנה כלפי השני.
בעיניי, הנקודה הראשונית של מציאת- חן בשני חייבת להיות בדייטים מכיון שבהמשך חיי הנישואין, ההתמקדות בטוב תמשוך ותרבה עוד ועוד טוב שמתבטא בצורות שונות של תקשורת טובה ובתחושה טובה וכנה של קשר של נעימות ואהבה הדדית, אחד כלפי השני .
את יכולה לראות טוב רנדומלי תמיד, בכל אדם. אני התכוונתי לנקודה טובה במי שאת יוצאת איתו ספציפית, ובוחנת אפשרות של קשר רציני.
אף אחד לא מתחתן בשביל לשנות את הבן סוג, או מתפשר עליו רק כי הוא ברירת מחדל.
ואם מתחתנים בצורה כזו- לפעמים פשוט אי אפשר לעבוד כי אין בסיס ראשוני, וזה ישפיע על הנישואין במוקדם או במאוחר.
נ.ב מה דאת חושבת תשובה מכובסת, קודם כל עבדו עליה ובררו מילים. דבר שני היא מבוססת על חיי נישואין אמיתיים בהחלט.
בחירה שלך איך להתבונן בה.
ואם הייתי יודעת שכך את חושבת- הייתה נחסכת לי רבע שעה של כתיבה ועריכה 
על תקשורת או על מציאת חן.
אבל הן ממש לא טועות.
רוב האנשים שנשואים ובאושר, לא התחתנו עם תקשורת מושלמת. אלא עם תקשורת יחסית בסדר, לא מושלמת, מציאת חן בסיסית טובה, לא בהכרח פרפרים ואהבה עמוקה.
לא מתחתנים עם מוצר מוגמר, להיפך, החתונה היא רק תחילת המסע, עד כדי כך שכמעט כל הנשואים לא זוכרים מי ומה הם היו לפני החתונה.
התקשורת תשתפר אם תעבדו עליה, אהבה תגדל ככל שתשקיעו בה.
החתונה היא לא שיא ההתאהבות ומשם האהבה והכיף דועכים (אצל הרבה זוגות לא מוצלחים זה ככה)
להפך, החתונה היא בסיס מספיק טוב (ממש ממש לא מושלם) שממנו משתפרים יחד.
התקשורת שלנו אחרי יותר מעשור לא דומה בכלל בכלל לתקשורת שלנו בדייטים.
הפרמטר הכי חשוב בעיניי זה מציאת חן/משיכה ולדעת שיש עם מי לעבוד.
משם החיים יובילו אתכם לאן שיובילו.
יש מישהו בעבודה שחג סביב
והאמת שהבנתי מה עובר לו בראש יחסית מהר
אבל מאז עברו כבר כמה חודשים
ואני לא טועה לצערי, אין סיכוי.
איך אני גורמת לו לעזוב אותי, להניח לי?
ואני חייבת שהוא יניח לי.
קשה לי להסביר כמה זה מציק לי ועושה לי רע.
אני לא נחמדה אליו במיוחד כדי שלא יתבלבל , לא פוגענית או משהו. אני מאוד עניינית וחותכת, ענייני עבודה וזהו.
יש בי משהו שאני מתארת לעצמי שעלול אולי טיפלה לבלבל אבל זאת אני -
מצד אחד דתייה וזה ניכר
ומצד שני אם אני לא לא מרגישה אנרגיות שלא נעימות לי אני מאוד ידידותית וחופשית עם בני המין השני,
במסגרת העבודה. נחמדה כאילו.
יוצא שכיף לי עם חילונים ובכלל אנשים כאילו לא רלוונטיים מבחינה שידוכית אבל סובלת מדתיים .
והוא לא היחיד דרך אגב.
הוא לא אמר כלום אבל הוא כל הזמן חג סביבי, מזהה איפה אני ומה אני עושה ובאילו שעות והופ.. מוצאת אותו שם בניגוד להרגלים הקודמים שלו,מתכנן לי מארבי מפגש איתי, יוצא להפסקות כשאני יוצאת וכו
מבטיחה שבא לי לצעוק עליו אבל לא יכולה לעשות כזה דבר.
אבל תשתדלי לעבור לידו בשקט להתרחק להיכנס בכניסה אחרת
מה שנקרא למזער מפגשים לאפס
להעביר מסר דרך צד שלישי?
חברה שאת סומכת עליה, שתבהיר לו שאת לא בעניין.
מחפש עצות איך שומרים על החתונה בעלות סבירה?
מקומות עם מחירים שפויים.
ליתר דיוק אנשים עם ביטחון במראה שלהם, לא חייב בהכרח יופי.
בערך זה הולך ככה
אתה מתמקד על מקום מסוים לצד או למעלה
ואז אתה עוצם עיניים מפנה את הראש למי שאתה יודע שמסתכל עליך ופותח לאט
אני חושף לכם כאן סודות מקצוע כדי שתשתמשו בזה להתחתן כבר
הן המומחיות ההכי גדולות בזה.
בחיי כמה שאני מתגעגע לסבתות מהעבודה שלי.. יותר מכולם
בשיחה על הספסל לתאורת גחליליות האש שליוו אתכם לשם,
שניה אחרי שלקחת את הוופלה האחרון בשקית שהוא הביא.... למרות שהוא בנה עליה...
"הדמות בתנ"ך שאני הכי מתחבר אליה זה ירמיהו הנביא (והוא מפרט למה ב 2-3 משפטים), מה הדמות שלך ?"
מה את מגיבה ?
האם יש לך תשובה מוכנה או שאת חושבת בזמן אמת ?
מה את מגיבה ?
הייתי חושבת דקה 2 כמו עכשיו
והייתי אומרת שזה קשוח
ובסוף עונה שנראה לי הדמות שאני הכי אוהבת בתנך היא
או תמר או יואב
תמר אשתו/כלתו של יהודה כי היא פעלה בחכמה ובצניעות והצליחה להשיג את מה שהגיע לה מלכתחילה היא הייתה אישה חכמה
ויואב שר צבאו של דוד כי היה נאמנות מוחלטת לדוד המלך כן גם שזה שהוא פעל בלי לשאול אותו והרג כמה וכמה אנשים רק כי לא יכל לסבול את חוסר הכבוד לדוד ולמלכות.
וכמובן שהייתי עונה טיפה יותר בהרחבה ואולי מילים אחרות אבל כן 2 אלה בטוח
אגב למה?
מה זה מגלה לך?
מסקרן
לעבד־מלך הכושי.
אף־אחד לא יודע מי אתה, מאיפה באת, מה הסיפור שלך, בנסיבות אחרות היו שופטים אותך שאתה ככה וככה ובאת ממקום כזה וכזה מבלי בכלל לדבר איתך,
אבל בסוף אתה היחיד שעושה את המעשה הגדול.
כל העולם בעבר האחד- ואברהם בעבר השני מול כולם לא מפחד לבחור נכון.
או רחל אימנו על ויתור נאצל
לא יודעת מה הייתי שולפת בשלוף
חוץ מהשם שלך. והגיל, והמספר במשקפיים. ולמה בחרת ללמוד דווקא ביו-כימיה, איסטלציה וגיל הרך. וגם אם היית זברה באיזה צבע של משחת נעליים היית קוראת לילד הקטן-חמוד-נושך שנולד לדוב-גריזלי-מחמד של פינגווין השמירה שלך.
ואולי גם ל'התנשאי לי'.
אבל חוץ מאלו, בנחת.
ועכשיו ברצינות.
בנחת.
את לא במבחן.
דייט זה לא מבחן.
זו הזדמנות להכיר אנשים נחמדים.
מקסימום יצא מזה משהו טוב.
או טוב מאד מאד מאד.
אני מבין, ומכיר, וחושש, את החשש משתיקה.
אני חושב שזה נכון בעיקר בשתיקה של אין נושא.
וגם זה בסדר, לא נעים אבל גם לא נורא.
אך יש שתיקות טובות.
שתיקה של יחד זה נהדר.
אין מילים ולא צריך מילים.
הלוואי שנזכה.
שתיקה של זמן חשיבה היא מצויינת.
היא מייצרת קשר אמיתי.
קשר עם רוגע.
זה לא פסיכומטרי.
לא למהר לענות.
היא מייצרת כנות.
חשבתי באמת על השאלה שלך, והשתדלתי להביא את עצמי כמה שיותר מדויקת.
דייט זה לא בית משפט. אז לא שופטים. לא את, מקווה שם לא הוא.
בטח שזה לא כיתת יורים. אז לא יורים תשובות. אם לא יורים אז גם לא צריך לדרוך מראש. לא צריך לחפש את כל רשימות השאלות האפשריות באינטרנט ולחשוב בבית מה אני עונה.
(אולי גם לא צריך להכין שאלות? נקודה למחשבה. זה נועד למנוע את השתיקות המביכות של חוסר בנושא. כדאי להכין נושאים אבל חשוב גם לזרום ולהתגלגל. נשמע שהוא הכין שאלה מראש, תראי איך סיבך אותך. אגב, הנה עוד נושא שיחה)
תשובה לדוגמא:
'וואו. שאלה יפה. צריכה לחשוב, תן לי רגע. __שתיקה (זמן נהדר בשבילו לגרד את האוזן. הוא חיכה לזה הרבה. זהו, הוא סיים לגרד, עוד רגע שלא יחשוב שחיכית לגירוד שלו. עכשיו)__. אני לא זוכרת את כל התנ"ך בעל פה, אבל ממה שעלה לי כרגע נראה לי שהכי התחברתי לפרנך, אבא של אליצפן, נשיא מטה זבולון בתקופת הכיבוש וההתנחלות. קודם כל מאד התחברתי לשם. בנוסף, אני מעריכה אותו על שהצליח לגדל בן לתפארת בתוך מציאות מורכבת שכזו. אני חושבת שאקרא על שמו את כל 18 הילדים שיהיו לנו, ואולי אבקש גם ממך לשנות את השם'
אם את שולטת ב'חומר', אולי אפשר עוד להעמיק בצד שלו. 'גם פלוני אלמוני מייצג לדעתי את התכונות עליהן הצבעת בירמיהו. למה התחברת יותר אל ירמיהו?'
בהצלחה.
אבל האם יודעים שאיזבל היתה איכשהו קשורה לחתונות?!
בא נשמע אתכם.
חזל אומרים שלא נרקבו הכפות יידים והרגליים שלה בגלל שזכתה לשמח חתן וכלה
אך החתול הזמני עומד על המשמר של לנ"ו.
הגם כי לא תאמינו, כי לא תאמנו, יש התקדמות זעירה בנושא.
כן חתול זמני, מצופה ממך להגיב בפאנצ' על 'למה' היונק😉
ועכשיו ברצינות. נשמח (איזה כיף לכתוב את דעתי בלשון רבים) לשמוע וללמוד.
סומכים עליך גם לגבי הצעד הבא ;)
Lavenderסתם חחח
יאללה בקרוב בעז"ה 🥳
זכיתי להכיר את אשתי לעתיד והחלטנו שהגיע הרגע להתחתן, יש שם יותר רגשות משחשבתי שיהיו ושמח על כך
כמה תובנות שלמדתי:
1. אופי זה דבר מאוד משמעותי, אם הרגשתי שאני צריך להתאים את האופי שלי למה שיתאים לה אז זה לא מתאים אלא אם כן מדובר בשינוי קטן מאוד.
הייתי צריך אופי קרוב אלי, חשוב לראות שהאופי מתאים (בין אם מחפשים דומה או הפוך, זה מאוד משמעותי לראות ששילוב האופי מתאים לנו)
2. שיתוף תפיסות עולם, היו כאלה שיצאתי איתן וחששתי מה הן יחשבו על דעתי בנושא זה או אחר ולא העליתי אותו, יתכן שהיה מפריע ויתכן שלא, אבל ברגע שיש תחושה כזו כנראה שאין התאמה. ברור שיהיו דברים שנחשוש לומר ובפרט בשיצוף רגשות, אבל חשש משיתוף תפיסת עולם לדעתי זה בעייתי.
3. הדרך ארוכה, אבל יש דרך גם בהמשך, כך שאמנם מעייף בדרך אבל לא חושב שאירוסין זה סוף הדרך.
4. היו דברים שהלב שלי חשב שקריטיים וניסיתי בדרך לוותר עליהם, זה לא הוביל להצלחה. למדתי עם הזמן שהדברים הגדולים שבליבי חשבתי שהם משמעותיים באמת משמעותיים.
אם יש משהו שמרגיש לכם קריטי, אל תוותרו עליו כי אחרים חושבים שזה לא נכון.
כמובן שיכול להיות מחיר של דרך ארוכה יותר, תחשבו אם זה מספיק חשוב לכם.
וכעת, עובר להתלבטויות כמה להוציא על חתונה, איפה לגור ועוד.
שתזכו בקרוב למצוא את הדמות המתאימה לכם ולבניין עדי עד באושר, שמחה ובריאות!!!
ארץ השוקולדאישה שהיא עם הרבה עוצמות ואור.. לרוב זה מאוד מבהיל בחורים.
כי הבחור מרגיש שאין לו מקום להיות המשפיע או שהיא גדולה עליו בהרבה מידות..
ובין השורות אפשר לשמוע שמבקשים לכבות את האור, או מנסים להרגיע בכדי שיהיה מקום לבחור להשפיע. שיהיה הגבר.
איך אמורים לעשות את זה?
מבלי לכבות את עצמי.. להמשיך להיות אני, בקטע טוב. משתדל. עם רצון לתת לבחור להוביל..
וגם איך זה בכלל אמור לבוא לידי ביטוי?
אז גמני 'עוצמה ואור'
לדעתי כן צריך מישהו שיתאים לזה והוכ לא חייב להיות רועש בפני עצמו אבל להכיר ולקבל את זה בך ולראות בזה יתרון ולא להירתע מזנ, ואם את מרגישה שלא אז לא
ובמקביל את עם הזמן והאמון שתתני בו - תדעי גם להישען במקומות הפנימיים שאישה צריכה