שהבחור לובש ג'ינס רגיל לא משופשף.. בצבע שחור או כחול..
אשמח לשמוע מה הלך הרוחות..
תודה..
שהבחור לובש ג'ינס רגיל לא משופשף.. בצבע שחור או כחול..
אשמח לשמוע מה הלך הרוחות..
תודה..
וברצינות- כל אחת והסגנון שלה..
מה זה משנה מה *אני* מעדיפה?
(הערונת: זה שעניתי לא אומר שאני דוסית. בכלל, נחשב שעניתי?)
(כלומר, חצי אחד דוס טרור חצי שני חילוני)
ג'ינס מראה לי על פתיחות, קצת יציאה מגדר תבנית הבייני"ש הרגיל, ממש לא בהכרח מעיד על חוסר דוסיזם.
אם זה ג'ינס צמוד יש מצב שזה סותר את ההלכה ולא באלי להסביר למה.
בכל אופן - לדעתי ג'ינס זה יפה 
לק"י
אם מדובר בטעם בלבוש בלבד (וזה לא מראה על רמה תורנית או משו..).
בס"ד
לא רואה בזה שום מום..
Itamar48אני וחברותי דנו בעניין הג'ינס..
לי אישית זה מאד מפריע.הפריע לי שיצאתי עם בחור עם כיפה גדולה פיאות ופתאום ג'ינס תקוע..זה מראה לא כזה מכובד לבחור ישיבה.(אבל זאת רק דעתי אז אל תעופו עלי
) וזה מאד תלוי יש בנות שלא אכפת להן..
ברור שהכל תלוי אצל איזה סוג בנות אז קשה לי להגדיר..
למה? למה דעת הבנות צריכה להוביל אותך?
אני אולי חיה בסרט של "לעשות מה שהלב אומר בלי לשים על אף-אחד", אבל זה באמת נראה לי הזוי. סליחה.
ולכן
א. לא יפריע לו להתחתן עם מישהי שג'ינס מפריע לה. (זה לא הפרשי השקפות גדולים מדי מבחינתו...)
ב. הוא מוכן לוותר על הג'ינס לצורך המטרה של מציאת אישה. (מה שנראה לי סדר עדיפויות סביר בהחלט..)
עם מישהו עם ג'ינס-
איך שראיתי אותו מרחוק זה היה "לאאאאאאא"
(למרות שהוא היה בלונדיני, עיניים כחולות, גבוה, ג'נטלמן, רגיש וכו')
ולי זה לא יפריע..
זה מראה שיש לי העדפות וזה בסדר לגמרי.
ב"ה שהתחתנתי עם גבר שבחלומות לא הייתי מדמיינת כזאת שלמות.
ותודה לה' שנתן לי את האינסטינקט הזה להגיד לא. וכל אחת מוצאת את הסיבה שלה להגיד לא.
זה לא מרתיע,זה פשוט לא מתאים מבחינתי.
מבחינתי זה כמו שאני לא ילך עם בגד אדום,בעלי לא ילך עם ג'ינס.
כשראיתי שהבחור דוס ממש,
כלומר מחובר לה' ולחיי תורה -
פריט לבוש כזה לא הרתיע אותי.
אך אם ארגיש שמקומו הרוחני לא מגובש,
ובוחר להתלבש כך רק כדי להידמות לאחינו המערביים- ייתכן מאוד שזה יפריע ויפגע בהערכה.
עצה (שממש לא אני המצאתי, 2 בחורים שיצאתי איתך נהגו כך)-
אם אתה ממש אוהב ללבוש ג'ינס, אך אתה חושש מתגובת הגברת ומודע לסטיגמות שזה עלול ליצור (לכן בעצם שאלת)-
אני מציעה לך לא ללבוש את זה בפגישות הראשונות,
אלא רק אחרי שכבר הכירה אותך..
בכללי:
חבר'ה, אם אתם מודעים לתכונה מסוימת שלכם, שיכולה להתריע (אל תחפשו אותה! רק אם אתם חושבים כך מלכתחילה), אז נסו להראות אותה! אבל לא על ההתחלה....
ו.. לא מביאה דוגמאות בכוונה- כל אחד ותכונותיו..
השרשור רדוד. אם בזה אתן מתעסקות כנראה שיש לכן גברים בשפע אה?!כמי שנשואה כבר 9 שנים, זה ממש לא מה שחשוב יותר חשוב המכלול של הבחור. בגדים זה דבר כ"כ חיצוני שניתן לשנות אותו בשנייה.
אם תשאלו אותי לא אצא עם בחור/ בחורה שפותחים כזה שרשור שמתעסק בשטות כמו איזה סוג מכנס בן הזוג לובש. זה מעיד על העומק הנמוך ועל מצב דתי ירוד ולא הג'ינס. סליחה על הבוטות אבל האמת צריכה להאמר.
אני מסתכל על ג'ינס רגיל לא בתור חוקות הגוויים ולא בגלל המודה.. אלא כמו דגמח וכמו נעלי ספורט שזה משהו שהוא ניטרלי
שאלתי את השאלה כדי לדעת האם יש בנות שמסתכלות על זה בצורה אחרת (ברור שיש) אבל מהסגנון שלי פחות או יותר
זה לא יגרום לי לא ללכת עם גי'נס.. אני אפילו רוצה לבוא כמו שאני לפגישות גם אם זה מרתיע.. זה אני..
מה קרה לכם?
אני אישית הולך עם ג'ינס ואני דוס רצח..
זה לא מראה על שום אופי!
רוב הבינישי''ם שאני מכיר שהולכים עם ג'ינס זה בגלל שהוא הרבה יותר עמיד..
מנסיון רוב המכנסיים נקרעות מהר מאוד וג'ינס זה הבד הכי עמיד..
לכן תראו הרבה פעמים נערי גבעות עם ג'ינס.
והצעה אישית שלי..(בעצם של אנשים חכמים מאוד)אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו..
אם הלבוש הזה מקטלג אותך אחרת ממה שאתה, (אני לא אומר שזה המצב, אבל במקרה שכן), מה בעצם אכפת לך לוותר עליו?
(אני מבין את האמירה "זה אני", לגבי דברים עקרוניים באופי/השקפה שאינך מוכן לוותר עליהם, וגם לגבי דברים שלא עקרוניים מצד עצמם, אבל מקטלגים אותך בצורה נכונה, כך שבת שהדברים האלה לא מתאימים לה, כנראה שמה שעומד מאחוריהם לא מתאים לה).
א. אין לדבר סוף, הרי יש כ"כ הרבה דברים שמקטלגים בנאדם.. תתחיל להשתנות לפי הסביבה תגמור אחרת לגמרי.
בחורה שישר שופטת ומקטלגת זה גם לא מה שאני מחפש לכן זה איפשהו טוב לי.
דוגמא הפוכה.. למדתי במרכז הרב 4 שנים.. יש בחורות שכשומעות "מרכז" ישר פוסלות..
אני צריך טיפה הבנה.. טיפה הכלה... יש במרכז מלא שהם לא "מרכזניקים" ויש מלא עם גינס שהם לא ערסים..
ב. מה שכן יכול להיות אופציה הוא התשובה של "מחפשתותו" שהיא בסגנון של אל תהיה צודק תהיה חכם, היא אומרת לא לבוא בהתחלה עם כל הדברים שיכולים להרתיע ולקטלג.. קודם תביא את העיקר ואת התוכן שבך (שגם ככה זה מה שאני מביא) ואח"כ את כל הדברים שצריך בשבילם הסתכלות יותר רחבה..
שרשור רדוד? למה?
א. דווקא בחור העלה את השאלה. הבנות ענו.
ב. אני לא מתיימרת להבין יותר ממך (בתור נשואה 9 שנים) לגבי שינוי החיצוניות.. אבל!
את רוצה לומר לי שאין חשיבות ללבוש של אנשים?
זה דבר כה חיצוני שאפשר להתעלם לגמרי מקיומו?
בעצם, כל אחד במקרה מצא את עצמו לובש מה שהוא לובש???
הזהו- שלא!!
אין חוט, ולו אחד בודד (!), שנמצא עלינו בטעות. כלווום!!
במקרה יש לנו את הבגדים שבארון שלנו?
ובמקרה אנחנו בוחרים להוציא חולצה כזו ולא כזו?!
נכון, כנראה שאפשר לשנות את סגנון הלבוש של הגבר... אבל למה?!
אני מחפשת מישהו כדי לשנות אותו?
ואם התכוונת שבגלל שזה ניתן לשינוי "תוך שניה" (נניח), אז כנראה שזה לא עניין קריטי ובטח לא שווה לדון עליו...
הזהו- שאנחנו כנראה כאלה קטנים ולא מבינים, שאנחנו חושבים על כל דבר...
(אגב, אני, אישית, באמת משתדלת ללמוד על הפנימיות של הבן-אדם, כמה שזה לא פשוט ומתאגר, וצריך לעבוד על העין הטובה... אבל! לומר שאין כל חשיבות ללבוש.......).
הכל נאמר ברוח טובה, שיהיה שבוע טוב!
מעריצה של אבאואני כל השנים חשבתי שזה אז זהו-שלא..

הפנימיות שלו והרבה פעמים גם לא! ופה הטעות שלך. יכול להיות שהוא הולך עם ג'ינס כי אביו [שלא הכי דוס..] הולך ככה וזה בא מהבית ויכול להיות שבסביבה שלו כך הולכים ולרגע הוא לא חשב שזה מעיד על משהו. יכולות להיות אלפי סיבות ללמה אדם הולך עם ג'ינס- אז תגיעי ותבררי האם זה מעיד על האדם משהו שלך לא נראה. אבל מפה ועד לפסול?!
והשינוי של הלבוש של הבן זוג זה לא לשנות אותו- כי כאמור זה לא משהו שהוא כ"כ קריטי שאני משנה את אופיו. את בודקת אם המכלול מתאים וזה בסדר לבק ממנו כשהוא יהיה בעלך לעשות שינוי כלשהו. זה חלק מזוגיות. את יודעת כמה דברים יכולים לעלות בזוגיות שהם לא הכי נעימים- ריח לא הכי נעים, נעלי ספורט/שורש/נעלי הרים, כיפה מסוג מסוים, משקפיים/ בלי כלום וכו'. יש לנו אלף סיבות לפסול השאלה היא האם זה מהותי לחיינו או שנבדוק את האדם שלמולנו ונגלה ששאר התכונות שלו מדהימות בעינינו והג'ינס ממש לא מהותי וממש לא מעיד על האדם.
בעלי הולך עם ג'ינס והוא די דוס וזה חלק טבעי מהעולם שלנו. לרגע לא הייתי שוללת אותו בגלל שטות כזו.
לבנות להביא בחשבון,
שהסתכלות של בנים על ה"לבוש", הרבה פעמים שונה לגמרי משלהן.
ואכן (ג'נדס - לא להזדעזע..), לפעמים כמעט "במקרה" יש להם את הבגדים שבארון שלהם.. אולי אמא שלהם קנתה..
אני לא אומר שכולם - אבל יש כאלה שזה ממש לא מענין אותם. העיקר שנראה נקי ומסודר (ויש שגם זה לא בדיוק..).
אז נכון שאם מישהו מישיבת "חברון" או "מיר", היה הולך עם ג'ינס - זה אומר הרבה מאד.
אבל בישיבותינו הקדושות, יש כאלה שמעולם לא נתנו דעתם על ה"סוגיה" הזאת. אם זה נוח - מה איכפת להם. זה לא נושא חשוב בעיניהם לחשוב עליו [יש כאלה שכּן].
ויש גם אנשים שזה כן בא "מאיזושהי סיבה". אבל זה לא מובן-מאליו.
בכל בגד שאדם לובש יש אמירה מסויימת כמו שג'נדס אמרה
נכון שיש נטייה לבחורי ישיבה לא להקפיד בלבושם אבל זו גם אמירה!
אמירה של: 'לא באמת חשוב לי מה אני לובש ולכן אני לא משקיע'
ובעצם יש כאן מסר של חוסר התעסקות בחיצוניות.
זו הזנחה מכוונת של עניין הלבוש מכל מיני סיבות,
מה שבטוח שזה לא מגיע מתמימות וחוסר מודעות
יש רבים שזה פשוט לא נושא חשוב להם - ג'ינס או לא ג'ינס. "תמימות" או איך שתקרא. ולא כאלה שילבשו "זרוק" באופן בולט. ואצלם זה לא "מסר", אלא אי-מסר..
מי שאצלו זו אמירה - בסדר. יש רבים שלא. בן שלא "משקיע מחשבה בלבוש", והולך סביר - זה לא "מסר". נורמלי.
המשמעות של בגד אצל בנות ומה הוא מביע - שונה לחלוטין.
אז אני אכתוב משהו אחר בקצרה.
נתחיל מהסוף.
עצם זה שהגענו לדיון על ג'ינס מראה שאיבדנו לגמרי את הדרך. לעזאזל, אפשר לחשוב שבכל שאר הדברים אנחנו בסדר (אנחנו = אנשים פרטיים, "מנהיגים", פוליטיקאים דתיים) שמה שחסר לנו לתקן זה רק הג'ינס, שאגב ממש לא הבנתי למה הוא צריך תיקון.
אל תסתכל בקנקן, אומרים לנו מגיל 4. מה שבחורות כאן עושות (לא כולן ולא רק כאן) ה לא להתסכל בקנקן, אלא הרבה לפניו. לפסול על ג'ינס? אולי גם על משקפיים??
אני ממש לא מתכוון להסתתר ולומר שאני לובש ג'ינס כי הוא יותר עמיד. אני לובש כי לדעתי הוא יפה, כמו הרבה בגדים אחרים.
לא מתאים לכן? זכותכן. אבל אם אתן פוסלות על זה,לא רק שמצפות לכן הפתעות בחיים ולא רק שזאת התנשאות, זאת גם בעיה קשה שלכן. כן, בעיה. תסתכלו טוב טוב במראה ותגידו לעצמכן שזה באמת משנה משהו. בלי לחשוב מה שאר החברות אומרות.
--
ג'נדס, זה בשבילך, נקודה למחשבה.
אם את בכלל נותנת משקל לשאלה כזאת, גורם לך להיראות כאילו את חיה בפלוטו, לא כאן.
בדור בערך הכי מבולבל שהיה בהסטוריה, בדור שבו השכן ממול יכול להיקרא רב ולא בדיוק להיראות כמו אחד כזה - בדור כזה אף בגד לא אומר שום דבר על אף אחד (ואל תגידי לי "מה עם בגדים לא צנועים". את יותר מדי חכמה בשביל זה).
אני מסכימה לחלוטין!
אני באמת לוקה בחסרון שאני מסתכלת על אנשים כיצד הם לבושים ומסיקה מסקנות לגבי זה...
יש לי מה להשתפר.
ובכ"ז..
אתן לך דוג':
יהיה לך אכפת ממחר ללכת עם כיפה שחורה קטיפתית, ציצית צמר, גופיה, חולצה לבנה מכופתרת ארוכה ומעל ג'קט?
(כדברך- אתה לובש ג'ינס).
וזה מעניין, כי אני בכלל לא אמרתי מה דעתי על ג'ינס וממש לא אמרתי שאני פוסלת על זה!
אבל למה להמשיך לטעון שזה נטרלי ולא אומר משהו על הבן-אדם?
היא ששכחתי לציין שבתיכון למדתי בישיבה חרדית! כן כן.
ואין לי שום קשר משפחתי לחרדים.
גם כיום אני ממש לא קשור לחרדים .
וזה לא אומר, כי היום אנשים הולכים עם לבוש מסויים (נניח פחות "דתי") ובעייני עצמם הם צדיקים. לגיטימי לגמרי, אגב
חחחח אבל דווקא בדוג' הזאת!
נו שוין.. אני יודעת שזה לא אומר בהכרח... (ולכן אני לא אפסול אדם שהולך בג'ינס..).
יצאה לך דוגמה לא טובה...
ואגב, שופטת אותי על משהו? ;)
אבל בקטנה. בכל מקרה זה היה בצחוק
באמצע השיחה פה אבל יש לי שאלה והחלטתי להעלות אותה לפה לשמוע את דעתכם אנשים יקרים...
אני יוצאת עם מישו כבר חודש ויש פעמים שאני מרגישה שהוא קצת משתלט אני לא יודעת מה מה הגבול בין רצון של גבר להוביל לבין שתלטנות שהיא לא בריאה...
אשמח אם יהיה למישו לכתוב משו בנידון...
תודה מראש!!![]()
כדי שישימו לב לשאלתך החשובה ויגיבו בהתאם.
ולעניין השאלה - אולי תוכלי לפרט מה הדברים שנותנים לך את התחושה שהוא משתלט?
ושוב, כדאי שזה יהיה בשרשור חדש.
ג'נדסעמיד יותר, ולפעמים גם נוח יותר..
יש סוגים וסגנונות,
שלא מתאמים לטעם הסולידי של אנשים מסויימים,
וזה לגיטימי לחלוטין!
אבל הכל תלוי במה הבגד הזה בא לשדר,
עמידות, נוחות או מרד נעורים..
קיצוני מידי, אני יודע..
מה אתם חושבים על בחורה דוסית שלובשת ג'ינס??וברור שאני לא מתכוונת לחצאיות הקצרצרות..אלא ארוכות.
שלא ראיתי חצאית כזאת כבר שנים.
בכל מקרה, זה כן מראה על סוג מסויים של בנות. לא טוב ולא רע.
זה פשוט משייך אותן לסוג מסויים מאד של אנשים (ברוח טובה, כן?...)

אממ.. איפה אתה מסתובב? אני לא מכירה שומקום שאין מספר בנות מיני' שלא לובשות ג'ינס....
באמת יוצא לי היום לעיתים מאד נדירות לראות חצאיות ג'ינס שהן רק גינס.
אבל עם דוג'/פרחים/טלאים למינהם-יש הרבה..(גם אצל אחיות שלי זה ככה)
אני לא בטוח שלזה התכוונתי אבל אחלה פרשנות
דניאל55בשיעור... והיו בערך 30 בנות מתוכן לבשו אולי 7-8 בנות חצאית שהיא לא סוג של ג'ינס...
אז משעשע שאתם לא רואים בנות עם ג'ינס...
לפתוח שירשור בנושא- בשמחה!
אצלי משום מה לא מופיע אפשרות של שרשור חדש או שאולי אני לא רואה טוב...![]()


למה??מוטיז
ולא מכנסיים?
אני לא מצליח לחשוב על שום סיבה לאסור את זה... 
יש לכם רעיון?
ז"א, מי אמר שהבעיה היא עצם זה שזה ג'ינס?
אולי הוא חושב שזה לבוש שלובשות רק בנות לא כל כך דתיות
ואז זה כמו האיסור ללכת בלי כיפה, שלא לשייך את עצמך לשאינם דתים?
(ואז אולי היום זה כבר לא רלוונטי)
אני מעלה השערות, כי אם לא מבינים למה הוא פסק כך קשה יותר להבין את עצם הפסיקה.
בכל אופן, אנראה לי שמי שיודעת שהוא פוסק ככה ונוהגת ללכת לפי הפסיקות שלו, שלא תך גם אם היא לא מבינה למה הוא פסק ככה.
אם את פוסקת לפיו אז בוודאי שאת צריכה לקיים את דבריו לפני שאת מבינה למה, נעשה ונשמע.
אבל אם את מעריכה את דבריו והם חשובים לך
אז את תתאמצי להבין גם את הסיבה שלהם כדי לרדת לסף דעתו ולדעת להשליך מזה לדברים אחרים.
אני מעריץ אותו ודבריו יקרים לי מאוד, אבל אני נוהג ללכת לפי פסיקות של פוסק אחר.
בגלל ההערצה שלי כלפיו, חשוב לי לדעת לא רק מה הוא סובר אלא גם למה,
האם הוא סובר שגינס אסור וזהו, אם כן זה חידוש מעניין שחשוב לי לדעת
או שאולי הוא סובר שזה לא הגינס אלא הצמידות שלו או איך שהוא נראה?
אני מאמינה לך בלב שלם שככה היו הדברים (בלי לשמוע שום הקלטה).
(וברור שעוברת לי בראש המחשבה מדוע פסק כך, בעוונותיי).
ולמרות שהוא גדול ברמות שאנחנו לא מבינים בכלל- לא כולם נוהגים לפי פסיקותיו..
לכן- כל אחת שתלך אחר רבה!
ג'נדסשונא להסביר בדיחות!
ג'נדסואני שונאת להרוס בדיחות.... (אבל נוטה לעשות את זה בלי משים!)
לכל הרוחות... זה עצבן אותי![]()
אל תתעצבן.
יכול להיות שאתה רואה כחובה לחשוב על עומק וסיבת פסיקה של כל רב, ו... אני לא!
אני אף רואה בהעמקה שכזו (ספציפית על הרב מרדכי אליהו זצוק"ל) חשיבה לא נכונה...
זאת גזירת הכתוב?? למה לא להבין??
לא אמרתי שאסור להבין!
רק אני אישית חושבת שלהתחיל לפרשן את הרב.. לא כזה מתאים. אני לא מצליחה לדמיין שמישהו ישאל אחרי הרב: "אבל למה???"
לק"י
אף פעם לא שמעתי את הפסק הזה מאף אחד שהולך לפי הרב אליהו.
מה גם שהלכתית לא אמורה להיות בעיה עם חצאית ג'ינס..
אני הייתי בודקת את זה שוב.
לפעמים הלכות משתנות עפ"י הזמנים.
לדוגמא (ואני מקווה שאני מדייקת): הרב אליהו זצ"ל פסק שאסור לבנות ללכת עם מכנסיים שרואים מתחת לחצאית, אלא אם כן מדובר בעניין של חימום או צניעות.
ואחרי כמה זמן ראיתי פסק הלכה אחר שלו- שמותר, אם מדובר במכנסי נשים.
זה בעיקר מה שהפריע לאנשים.
אף אחד לא חשד בך שאת משקרת או משהו...
פשוט כמה אנשים (אני בתוכם) לא מצליחים להבין מה הבעיה בחצאית ג'ינס צנועה
לק"י
צניעות?
עניין של מכובד או לא?


כלומר:ה"בד" עצמו אין בו כל חוסר צניעות. אדרבה, כשמדובר ב"סוג" ראוי - לפעמים זה יותר צנוע מדברים אחרים.
מסתבר שבחברה שאף אחת לא הולכת כך - זה עלול "לשדר" משהו. וכמובן, תלוי גם ב"דגם"..
יש מקומות, שנשים צדיקות וצנועות לגמרי הולכות כך - וכמובן, עם "סוג" מתאים. אינני חושב שמישהו יאמר שבמקום כזה - זו בעיה.
אני מניח שאם מישהי במאה שערים תלך כך, למשל, זו תהיה בעיה - בגלל ה"שדר" הבוטה של "כנגד כולם"..
בעזרת הנותן ליעף כוח
אני חייב לומר שזה משעשע
כי אני אישית מקווה שאני עובד את ה'
ואת הבגדים שלי אני קונה ביד2 אז מה שיש אני לובש.חח
וקצת יותר לעומק אז...
כמו שמי שצנועה באמת היא יכולה להיות מכוסה באלפיי שכבות והחן שלה יורגש כי בפנמיות שלה היא כזאת.
וגם יכול להיות הפוך מי שלבושה צנועה והיא לא כזאת..
אז אל תשכחו שבגדים זה רק לבוש
כמאמר הידוע לא הכובע קובע וכו'...
מי יודע כבר כמה קשרים הלב הזה חווה
וכמה אמרו לך שאתה זוהר ושאתה משהו אחר ושהעולם צריך אותך באמת. ואיך זה שאתה כזה כל כך? והלוואי שהרגע הזה אתה ואני לבד יהיה לתמיד. ושאם היה אפשרי הייתי נשארת איתך לנצח אבל אנלא יכולה להקים איתך בית. ועוד אינספור פתגמים מאינספור שהלב שלי נתן להן להיכנס בלי מעצורים. והן הביטו ברהב ונגעו בקצהו ונחרדו ונעלמו.
ולהבדיל גם קשרים עם חברים טובים מאד שהחליטו שדיי.
אה וגם הוא, שאמר לעולם דיי. גם איתו רציתי להגיע הכי רחוק שיש יותר מהכל וגם אתה מתי שככ התקרבתי אליך טרקת לי את הדלת בפרצוף. כמו כל האחרים.
ואולי אני באמת תמים ונאיבי אולי לא הרגשתם אליי כמו מה שאני הרגשתי ומרגיש אליכם עד היום. אולי באמת ניצלתם כל רגע אתי רק כדי לחוות עוד קצת , כמה שמתאפשר.
אבל הגיע הזמן שלי. שעכשיו אני איעלם.
הגיע הזמן שאומר לעולם - דיי.
התוהו קדם לעולם.
נוגע, לא נוגעעצוב וכואב לשמוע
קצת מניסיון, יש אנשים שהעבודה הרוחנית שלהם זה להסתנכרן עם העולם וללמוד להתהלך בו. ואם זה מנחם, אחרי העבודה הזאת אתה מרגיש אחרת, טוב יותר ורגוע ושליו, ושלם עם עצמך.
שתרגיש טוב במהרה בעז"ה, ותמצא את מקומך ואת רעייתך
עוד לא הגיע זמנך להיעלם.
הלב שבע אכזבות אבל יום אחד יהיה טוב יותר ותמצא את מקומך.
הסימן הכי טוב בעיניי לטוב ולכנות - הוא אנחנו עצמנו.
האם אתה מרגיש טוב ואהבה כלפי אחרים?
אם כן, בוודאי שיש עוד כמוך שאינם רק נצלנים.
כל אחד מאיתנו מסתובב בעולם הזה עם שריטות וקשיחם משל עצמו, החיים מורכבים ללא ספק.
אבל יש ויהיו רגעי אור.
אנחנו נוטים להבליט את החושך כי הטוב הוא המובן מאליו, כי אנחנו בנויים להתגונן מהרע.
אבל מה שזה אומר בתכלס, גם אם לא תמיד מרגישים ככה, שהטוב הוא הרוב. מקיף אותנו בלי שנרגיש.
מותר ליפול לתהומות, זה בסדר להרגיש, אבל לזכור שיש אור בקצה, שהנפילה הזו לא תהיה לנצח.
אחלה כתיבה
הצורך לשים גבולות הוא צרך הכרחי.
לאחרונה באמת עלתה התובה שזה גם נותן קרקע פוריה לדברים שיצמחו ויפרחו.
יש שני צדדים יראה ואהבה.
היראה שמתבטאת בשימת גבולות והיא נותנת בסיס יציב.
על גבי הבסיס היציב אפשר לפתח ולהצמיח כל פעם את האהבה.
אז בהחלט - די! שמים גבולות! מתוך כך בעזרת ה' הרבה שפע ברכה והצלחה!!
לדבר עם בחורה ולברוח?
2 נשים שלוותי השבוע היו מפורקות מבכי עד כדי מצב של חולי.
אם אתם לא מתכוונים לצאת לדייט תגידו את זה מראש
ולא ברור לי איך גבר שמגדיר את עצמו דוס עושה שטויות כאלה.
ובעצם דוס או לא לא מתנהגים ככה
לא סתם שולחים הודעות בוואצפ לבחורה שהעבירו לך את המספר בשביל שידוך ..ואז בורחים .
איך זה גורם לשדכן גם להרגיש?
ולא סתם קובעים עם בחורה דייט ומבטלים באותו יום
שלא נתחיל לדבר על שגרירים/ שליש/ וחבריו
ששם בכלל פותחים הודעות מדברים ואז יום אחרי נעלמים .
מדוע?
אני תמיד אומרת אף בחורה לא כועסת שלא רוצים אותה בחורה כועסת כי הראו לה שרצו אותה (בואי נקבע דייט )
ובסוף הלכו בלי הסבר בבום
אני כבר התרגלתי לזה שיש כאלה שדיבורים לחוד ומעשים לחוד ..
ואני אומרת את זה בכאב אם אדם בוחר להתנהג ככה או ניצלתי.. עוברת הלאה ..
אבל לא כולן לוקחות את זה ככה
יש בנות שלא רוצות לשמוע על דייטים בזמן הקרוב בגללכם..
באמת קחו אחריות.
גוסטינג זה גועל נפש
אתם גועל נפש
השרשור מופנה לאדם שבורח/ מבטל דקה 90 בלי לזכור שיש צד שני לסיפור.
אדם אשר לא יודע לבטא את רגשותיו ..
נכון לא תמיד אפשר להביע מה אתה מרגיש אבל אפשר שיהיה לך עמוד שדרה . אל תגיד סתם דברים .. מזה??
(אפילו הודעת נימוס יהיה מתאים .. מצטער על הזמן שלך.. בכל זאת אני חושב שלא מתאים .קשה?
אפשרי גם אם לא מסתדר הכל בסדר .מידות יש פה צד שני לעזאזל
דרך ארץ
כנל הפוך!! כלפי גברים
אני יודע שהשאלה בכותרת קצת חריפה מדי אז אסביר...
לא יודע אם זה שייך לפה או לאר"מ אז כותב בשניהם.
עברו כמעט חודשיים מאז שהיא חתכה אותי. (לא יצאתי מאז מסיבה טכנית שקצת מנעה ממני להיפגש, ואני מרגיש שאולי זה קצת הזיק לי שאותה גברת ישבה לי במוח כל הזמן הזה ומצד שני גם עלו לי הרבה תובנות לגביה שלא חשבתי עליהם קודם אז אולי כן היתה מזה גם תועלת...לא משנה, זה לא העיקר. וגם סרו המניעות אז בעז"ה ממשיך.).
הנקודה היא שאני מרגיש שאני אולי קצת רגיש מדי. בכללי בחיים. ובדייטים זה מתפרץ במאתיים אחוז. כבר כתבתי על זה פה פעם אבל אז זה היה בהקשר של פרידות. עכשיו אני מתכוון בהקשר של אישיות.
זה היה הקשר הארוך יחסית הראשון שלי. יצאתי עם כמה בחורות לפניה ועם אף אחת לא התקדמתי באמת וגם תכלס לא היה כל כך שייך. כבר שראיתי את הפרטים שלה בהצעה הרגשתי שזה משהו אחר. וזה באמת היה. הבעיה הגדולה היא שלא הצלחתי באמת לקדם את הקשר. בכל רעיון שעלה לי חששתי שזה ילחיץ אותה, שהיא לא תגיב לזה טוב וכאלה. מפה לשם היא הרגישה שאני לא מוביל מספיק ועל זה (לפחות ככה אמרה) חתכה. היתה לנו שיחה ארוכה מאוד לפני שהיא קיבלה את ההחלטה, והמסר העיקרי שקיבלתי שם הוא "אתה באמת אדם טוב. באמת. לא פגשתי הרבה בחורים כאלה וגם אומרים שזה די נדיר אצל גברים. באמת התנהלת מדהים במהלך כל הקשר. הרגשתי שיש מי שרואה אותי ואכפת לו ממני. גם עוד לא פגשתי מישהו שמבין אותי ככה. יש לך לב כל כך טוב, וזאת אחת ה-תכונות החשובות לי. לכן ממש קשה לי לוותר על זה. באמת רציתי שזה יצליח. אתה מה שאני מחפשת. אבל אני מרגישה שזה לא מה שאני צריכה בחיים. אני צריכה מישהו חזק, יציב, שאני אוכל לסמוך עליו. ומבחינת הרגישות אני מרגישה שאנחנו קצת דומים מדי. וזה לא מה שאני צריכה לפחות בשלב הזה של החיים...".
מה שאני שמעתי זה "היית יכול ממש להצליח בתור בחורה. אתה לא גברי, אתה לא מסוגל לספק לאישה את מה שהיא צריכה בחיים, אתה רגיש מדי, מי שאמור לבכות בבית זה לא אתה זו אני, אין לך ביטחון עצמי, אתה לא החלטי, ובקיצור- בתור חברות היינו יכולות להסתדר יופי, אבל בתור בעל? תשכח מזה."
וכאן אני שואל כבר חודשיים ולא מצליח לקבל תשובה- למה אני אמור לצפות? מאז שאני זוכר את עצמי זה מי שאני. רגיש, מתחשב, אכפתי, דואג, שמח בלשמח מישהו אחר, מתכלב בשביל שמי שאני אוהב יהיה בנוח, וכו. אני לא מחפש מישהי גברית ושנחליף תפקידים. יש בי את הרצון הגברי הבסיסי הזה של לספק משענת, להוביל, להיות הקול השפוי. אבל בפועל זה לא מתבטא. בפועל היא נפגשת מיד עם הלב הטוב שלי, זה משמח אותה שיש גברים כאלה בעולם, ובזה מסתכמת התועלת שלה מהקשר. ואני? אני רק מאבד עוד את מעט הביטחון העצמי שנשאר לי. מי תוכל לראות אותי מעבר? ומי תוכל לאהוב את התכונות האלה באמת? יש מישהי שתשמח בזה שאני לפעמים לוקח דברים ללב והם משפיעים עלי? שאני חווה את העולם בצורה יותר עמוקה? שהלב שלי לא מסוגל לשמוע מישהו ובמיוחד מישהי שמחמיא לי בלי שיעלו לי דמעות?
זה קצת מייאש כל העסק הזה ובמיוחד הכנות שבה היא אמרה שאני אשכרה מה שהיא מחפשת ולמרות זאת החליטה לסיים את זה...
היא אמרה על עצמה שהרגש שלה לא נמצא איפה שהיא מצפה שיהיה ושהיא מאוד מקווה שיתפתח, ככה שכנראה באמת זה שלא היה שם שינוי משמעותי היה הטריגר העיקרי להיפרד. היא דיברה עם מישהי שהדביקה את החוסר התקדמות ברגש בהובלה שאולי חסרה מצידי, וזה היה נראה שהיא קצת נתלתה בזה בשביל לתרץ למה היא רוצה לסיים. בזמן הפרידה נאמרו הרבה דברים שאני כבר לא ממש זוכר, והאמת שמעדיף כבר לשכוח... 
בעז"ה שבקרוב ממש נזכה למה שאתה מתאר ושבנתיים אצליח לחיות באמונה ובביטחון...
אני חייב להתחתן עם אשה שתהיה מוכנה לגדל את גאון הדור הבא.
"יִבְחַר לָנוּ אֶת נַחֲלָתֵנוּ אֶת גְּאוֹן יַעֲקֹב אֲשֶׁר אָהֵב סֶלָה".
האם מישהו מכיר שדכנים לחוצניקים או בכללי אנשים שיכולים מצד אחד להיות מאוד דוסים ומצד שני מאוד פתוחים לעולם?
ראומה1אז מוזמנים לפנות ואני אנסה לעזור 
ראומה1יש להם גם קהילה פיזית?
כמה שדכנים ומיזמים.
כדאי להסתכל לדעתי גם על האתר SAYS.
בהצלחה
הבחורה כמעט מתעלפת מקור
והבחור מדבר על מטבע ביטקון או משו כזה..
הבנת מה אני אומר?
אחי , היא בעולמות עליונים
זה באמת מקום לרחף בו.
מה שבטוח.
ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.
תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.
בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.
הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.
אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.
ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.
אני צוחקת כי עכשיו שעה אני אומרת לחברה די קר לי בואי לאוטוו כבר
פתאום דוכן של תכשיטים סייל כל הדוכן
מה לא ניקח????
והיא כולה עלק קר לך
הורידה לי את החשק לא לקחתי .
סתם פשוט היה יש ים אנשים
קיצר יש משהו שמעניין לך פחות קר
אבל בדייטים לי ספציפית קפוא
ואני חופרת לבחור שקר לי!
הוא לא יכול לפספס את זה
שהתסכול הכי גדול שלי בדייט היה שנכנסו למסעדה ואז גילנו שאנחנו בטעות בחלק החיצוני שלה אומנם מקורה אבל חיצוני היה שם קור בלתי נסבל.
שזה קטע זה יחסי כי עם גברים קפוא לי רצח
ועם חברות שלי חם לי כל הזמן המזגן על חום דולק
זו לא בושה לומר לבחור שקר לך ותשמחי לעבור.
בסוף המטרה שלו שיהיה לך הכי נוח בעולם כדי שתוכלי להביא את כל כולך לפגישה( וגם להיפך כמובן).
אני אישית הייתי שמח אם מישהו תאמר לי מה יגרום לה להרגיש טוב יותר.
יש כאלו שמתפדחות לומר וסתם סובלות.
והיא עדיין התפדחה להגיד
אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה
זה נושא מספיק חשוב כדי שלפחות תהיה לכם ראיה משותפת לגבי איך נכון להשקיע.
המצב שבו צד אחד משקיע כראות עיניו בכל מיני השקעות וצד שני כלל לא מעורב זה המצב הנפוץ אבל הוא מאוד לא בריא בעיקר בעיתות משבר שבו צד אחד יקבל תרעומת על ההשקעות הגרועות שלו.
אם מישהו אחד אחראי על שטיפת כלים, זריקת זבל או ספונג'ה זה לא נורא כל כך אם הפרטנר לא יהיה לו מושג בנושא.
אבל בנושאים כמו ניהול ההון המשפחתי וחינוך הילדים זה מאוד קריטי ששני ההורים יהיו אחראים ביחד.
השקיעו שם בכל מיני שטויות כל מיני אנשים שעבדו בגזברות. חלק קטן הצליח והתעשר (ואז הקיבוץ לא התלונן...) וחלק גדול פשטו את הרגל.
רואים עין בעין ביחס להוצאות וחסכונות, גם אם אחד הצדדים לא מתעסק באופן ההשקעה?
מה דעתך על זה?
תוכל להשוות את זה לזוג שצד אחד מעורב בחינוך ילדים עד לשד עצמותיו והצד השני לא יודע איפה הילדים לומדים, לא מה הם לומדים, לא איזה כיתה, לא אם מישהו מציק להם בהית הספר, הוא בקושי יודע כמה ילדים יש לו ואם בכלל ומה השמות שלהם, מתי בר מצווה, לא מעניין אותו כלום בחינוך ילדים.
אז בפיננסים זה המצב הנפוץ.
ולמה
1. "לא הולך לי בדייטים/מערכות יחסים, לא מתקדם לשום מקום, למרות שאני משקיע/ה ומנסה זמן רב." >> "זאת הסיבה שהפכתי להיות פריק/ית ומוזר/ה" >> "אני מיואש/ת וכבר בקושי מנסה"
2. "אני פריק/ית ומוזר/ה" >> "זאת הסיבה שלא הולך לי בדייטים/מערכות יחסים, לא מתקדם לשום מקום, למרות שאני משקיע/ה ומנסה זמן רב." >> "אני מיואש/ת וכבר בקושי מנסה"
נגיד שאלו שני סוגי האנשים. שניהם לא אידיאלים, אבל כנראה יותר נפוצים מהסוג האידיאלי, אז תנסו להתייחס אליהם, ולא לשבור לסוג שלישי. אם תקלטו את הלך הדברים תגלו שיש הרבה פחות מקום לקטנוניות.
(חסכתי את הניסיון לעדן/ פוליטיקלי קורקט למינהם)
אבל זו התבוננות חיצונית צריך לשבור את הסטיגמות
גם בהתחלה זה עלה לי, אבל אולי זה רק עניין של ניסוח.
אם מדברים על שורש העניין אפשר למצוא בדילמה הזו עקרון שהוא אמיתי ולא חיצוני.
למה שיהיה הבדל אם לשניהם המסקנה השווה היא- "אני מיואש/ת וכבר בקושי מנסה" ?
הוא מגדיר את עצמו כנורמלי חוץ מהעובדה שהוא לא מצליח במערכות יחסים, לכן הוא יכול לבודד את חוסר ההצלחה בתחום הזוגי ולהבין שזה לא צובע את כל האישיות שלו. ככה הבטחון העצמי עולה וכך גם המסוגלות שלו לפתור את הבעיה עולה.
בסוג השני יש בעיה בהגדרת הזהות האישית והערך העצמי. הטיפול הוא בהכרח שורשי.
לבין כמה שהוא באמת
כל משב רוח מכבה אותו. נשארה רק פיסת שעווה חסרת צורה.
לפעמים רק צריך להחליף כמה אותיות בראש, כמו הדוגמה המפורסמת 'מחשבה-בשמחה'.
בעז"ה בקרוב ממש!
אפשר עדיין להתפלל ולבקש ליד החנוכיה אפילו שהיא כבויה
בע"ה
לשנה הבאה נר איש וביתו
מתוך בריאות ושמחה#
שהתפללתי עליך לישועה שלמה ב"ה.
ניכר שאתה עובר קושי מאוד גדול, תקופה ממושכת
מקווה שאתה מוצא גם בחיים האמיתיים כתובת מיטיבה שתעזור לך ותלווה אותך דרך קושי זה
חזק ואמץ
ב"ה שתראה אור גדול במהרה ממש
"קווה אל ה'
חזק ויאמץ ליבך
וקווה אל ה'"