בנתיים הוא זה שחסרה לו צלע...

ולעניין השאלה-לא יודעת

למה את חושבת ככה,אני דווקא מכירה בנים ובנות שלחוצים

בצורה שווה,ובהרבה מקרים הבחורים הסטריים...

אולי אנחנו נתקלות באנשים שונים.

... במקום להתמקד באחת שלהם

אתה יותר שליו ושאנן.

בעזהי"ת.

וגם היא מעוניינת כבר להגיע לבית שלה ולמצוא את המקום שלה בעולם...

[והיום אפילו יש קצת יותר לגיטימציה לבנות להתחיל קשרים, אז בכלל..]

כי האותיות של אשה - הא' והש' סמוכות, מה שאין כן באיש.

הבנת?

האיש אמור לחפש,

אבל האשה סובלת יותר..

הוא צריך לחפש

אבל הבחורים בדרך כלל פחות "לחוצים" על החתונה כמו הנשים

"יותר ממה שהאיש רוצה לישא אשה רוצה להנשא" (כתובות פו.)

ולבנות יש לגיטמציה לעשות

רק חשוב שהן יעשו את זה בעדינות ובצניעות

אולי הם מחזרים אחר אבידתם "בלי לחץ"...

שהאיש מחזר - זה לא אומר שהוא רוצה יותר מהאשה, אלא שהדרך הרגילה היא שהאיש אקטיבי יותר והאשה "מצפה" יותר. אבל זו לא "הלכה"..

אביגיל חיזרה אחרי דוד, עפ"י רבותינו, ומצאה שידוך נאה מאד. צריך רק שכל וטקט..

כרגיל

בנות נלחצות יותר,ובכלל, מגיבות יותר ברגישות לסיטואציות בחיים..

בנוסף,בנים יודעים (חושבים??) שגם שהם יהיו בגיל יותר מבוגר בנות יותר צעירות מהם

יסכימו/ירצו לצאת איתם, מה שלא נכון לגבי הבנות.

אתם פשוט לא גברים ,נותנים לבנות לעשות את כל העבודה.

אבסורדי בטרוף

מלא בנות מתלוננות על זה שפשוט גברים היום לא עושים את תפקידים

פשוט נהיתם בחורות.

שהאישה תעבוד,שהאישה תפרנססססססססס,שתנקה תבית תגדל תילדים,תחזר אחרכם,תתחיל איתכם,תיזום ,תיתקשר..........

ואתם מה?

אה שכחתי תשבו ותלמדו תורה

..

כל הגישה הזו היום בעולם הישיבות גם, עם כל הכבוד ללימוד תורה שאני מודעת שהוא מחזיק תעולם.

אבל אפסורדי בטרוף שהגבר לא יבצע תמטלות שהוא חותם עלהם בכתובה.

ואתם מה?

אה שכחתי תשבו ותלמדו תורה.

ושיהיה גבר נשוי, לא איזה אחד שעדיין לא סגור על עצמו.

לא צריך להמצאות הכל באחד.

אז את מחפשת מישהו שלא חושב בכלל בכיוון הזה, שכל מטלות הבית והפרנסה תהיה על הבעל...

את רוצה לחיות כמו נסיכה?

שוב, תראי לי גבר אחד נשוי שחי כמו שייח ערבי (ושהוא לא שייח ערבי, נראה לי שאנחנו מדברים על בחורים יהודים) שחושב ככה.

לא, אני לא יודע עם מי את יצאת לאחרונה ומאיפה המירמור הזה אבל הוא פשוט לא נראה מציאותי לפחות בחבר'ה שלי.

סורי.

ותאמין לי שהיא ממש לא המציאה את זה... ואל תדאג, אף אחד לא ממורמר זה פשוט המציאות...

אם נדבר תכלס- זה מה שקורה היום! הבחורים היום עם ההסדר, עד שהם מסיימים את הישיבה ואת הצבא, מתחילים את התואר מאוחר מאד ולכן מתחילים לעבוד מאוחר מאד (וזה לא אשמתכם כמובן) גורם לכך שהכל על האישה! גם ללדת, לתחזק את הבית וגם עבודה! וזה טירוף... (כל זה גם אפילו אחרי שהבעל מתחיל לעבוד, האישה ממשיכה לעבוד במשרה מלאה ברוב המקרים וזה לא שהבעל עושה כביזה ויולד במקומה).

ואני בהחלט רואה את הקשר לשירשור הזה- למה הבת היא ברוב המקרים זו שצריכה "לחזר" אחריו, להתקשר ולהיות לחוצה שבכלל יהיה לה הצעות, ולבנים הרבה פחות מזיז מזה? (שוב, ברוב המקרים, בלי להכליל...)

"גם אם כל אחד חושב דבר אחד מכל מה שכתבתי זה בעיה"

וחוץ מזה, אני עובד, לומד תואר, לומד תורה בקביעות ואפילו לא מתלונן.

כמוני רוב החברים שלי, רווקים כנשואים, ומי שמתחתן מגלה פתאום שיש לו הרבה מאד זמן פנוי לעבוד גם אם הוא לומד הנדסה.

ויש מילגות ויש עזרה מההורים ויש עוד הפתעות.

אז גם האשה צריכה פתאום לעבוד ו/או ללמוד? במה הבעל אשם? גם אני אתחיל להאשים את השירות לאומי/ צבא?

טירוף? אני מסכים. יש לי משפחה באירופה שנראה שהחיים שלהם יותר פשוטים בקטע הזה. אז מה? נחזור לאירופה? אפשרות... 

קודם כל, כל הכבוד לך! אתה מין הסתם יכול להבין שלא דיברנו עליך, ואלי אתה חושב שלא קיימים בחורים כמו מה שטלי דיברה עליהם, אבל הם קיימים...

והבעיה שאני מדברת עליה, ונראה לי שגם טלי היא הציפייה של הבחורים האלו (וגם קצת של החברה) שכל הדברים האלו ייעשו ע"י האישה, ראיה לכך היא שפשוט זה המצב שקורה היום, וזה לא נראה שזה עומד להשתנות בקרוב.

אני רואה את הנשים הללו סביבי (שעוד כמה שנים אהיה בגילם ובמצבם בע"ה) גם יולדות, מבשלות, מנקות וגם עובדות בהיי-טק בזמן שהבעל בישיבה/לימודים.

אז נכון, זה לא אשמתם שעד גיל 23 הם היו בהסדר ורק עכשיו הם התפנו לתואר- אז אם הן באמת עושים כל שביכולתם לעזור- לעבוד בעבודות זמניות למרות שיש לחץ בלימודים, ללכת לסופר, לשטוף בעצמם את הרצפה וכו'- כל הכבוד.

אבל לפי מה שאני שומעת, לא כולם ככה...

אני אביא דוגמא ממה שאני מכירה- אני רואה בחורים בשיעור ה', בני 22, שיוצאים ורוצים להתחתן. יפה שהם רוצים להתחתן, אבל האם הם חשבו איך הם יסתדרו אח"כ? אני כמובן לא אומרת את זה בציניות, באמת יפה שהם רוצים להתחתן, אבל אם כן- למה הם שוקלים להמשיך לשיעור ו'?

ועכשיו כמובן אני ימהר ויאמר לפני שיתקיפו אותי שזה מאד יפה להמשיך לשיעור ו' וכמובן כמובן שמאד חשוב ללמוד תורה, ויש בחורים שזה באמת יעצים אותם וכדאי שיישארו. אבל לרבים- לעניות דעתי, לא. אתה רוצה להתחתן? בבקשה אל תסמוך על זה שכל העול ייפול על אישתך. לך ללמוד ולעבוד ומותר לך גם לעזור לה בבית.

מה שאני מנסה לומר כאן שזה שנוצר פה קלקול- אין יותר שיווין, וזה לא נראה שזה מזיז לבחורים כמעט שלאשה שלהם קשה. והאשה- מהי תעשה? הרי זה מה שצפים ממנה- בעלה, החברה, וגם החברות שלה עושות את אותו הדבר...

אז מה? נמשיך לסבול בשקט?

סורי על החפירות אבל זה היה הכרחי...

אף אחד לא מחייב אותך להתחתן עם בחור שרוצה להמשיך לשיעור ו', תשאירו את הבחורים האלו לבחורות שכן יכולות לחיות עם חיים שכאלה.

בעזהי"ת.

אישה שמעריכה את לימוד התורה של בעלה [או של הגברים בכלל], לא תדבר ככה.

וגבר שמעריך את לימוד התורה שלו באמת, לעולם לא יזרוק את אשתו לכל המטלות האלה בניגוד לרצונה המוחלט. וגם כשהיא כן מוכנה לקחת את העול הזה על עצמה, הוא משתדל לעזור ככל יכולתו.

גילוי נאות: יש לי אח וגיס אברכים כבר 4 שנים באחת הישיבות המאוד רציניות של המגזר, וגם בעלי אברך.

ומעולם לא נתקלתי בתופעה של זלזול באישה כמו שאת מתארת.

בני תורה אמיתיים יודעים להעריך את האישה שלהם ויודעים גם לקחת אחריות. לא סתם לימוד התורה נקרא "עול תורה ומצוות". זה אכן עול. ומי שהתנסה בזה באמת, כל דבר קטן עליו.

ושוב, אני מדברת מניסיון אישי מאוד.

ולהגיד "מעולם לא נתקלתי" לא אומר שזה לא קיים. אם אנשים אומרים, מין הסתם הם לא ממציאים...

ושוב, לא דיברנו על בני תורה אמיתיים שבאמת עוזרים ולוקחים אחריות...

ולאריק- הבנות "שכן יכולות לחיות עם חיים שכאלה" זה בדיוק הבנות שדיברתי עליהן... אתה יכול להגיד אולי שאתה מכיר כמה שבאמת אומרות בפה מלא שהן יכולות ורוצות (ואולי באמת יש כמה כאלה וכל הכבוד להן! אבל הן נדירות יחסית..) אבל זה לא אומר שלא קשה להן!

אולי רק בתוך פורום בערוץ 7 שהן תחת ניק אנונימי הן מסוגלות לומר את מה שהן חושבות- נקודה למחשבה... 

הבנות האלה התחתנו עם בעל שהן לא יכולות ו/או רוצות לחיות איתו, אני מקווה שהן-הן הנדירות יחסית, ה' ירחם.

רק ניסינו להעלות נקודה כואבת שכדאי לנסות לטפל בה, שום דבר לא הומצא ולא הופרך, אני ב"ה לא נתקלתי אישית בתופעה- אני מוקפת בסביבה פנימית מדהימה ובגיסים שאני מאחלת למצוא בעל כמוהם בע"ה.

אני מדברת על תופעה שאני רואה בסביבה הקצת יותר רחוקה ממני, אך זה עדיין צורם לי. אין כאן כמובן שום ביקורת על הבחורים המדהימים עם האחריות, בני התורה המדהימים שעוזרים לאשה שלהם כמו גם שהאישה שלהם עוזרת להם וביחד הם מקימים בתים לתפארת.

זה יותר ביקורת על משהו כזה שנעשה בחברה שלנו- לאו דווקא הדתית ואפילו לא הישראלית, אבל רואים את זה חזק גם אצלנו. בסה"כ הועלתה פה נקודה למחשבה גם לבחורים בפורום שהם עכשיו עמוק בעניין הדייטים, וגם לכל אחד בכלל.

לא צריך לקחת את זה כ"כ קשה. לא צריך להקצין ולומר שהן לא היו רוצות להתחתן עם הבעלים שלהם, ברווווווור שהן היו רוצות. רק הועלתה פה נקודה שלענ"ד שכדאי שנתחיל בתור חברה לעבוד עליה.

אני מקווה שעכשיו כוונתי ברורה יותר...

ביינישים=פויה!

לא יודע באיזה ישיבה אתה למדת אבל אני חושב שאני שייך בכלל למגזר אחר... דתי לאומי-כן?

בהכרתך את "עולם הישיבות" ועוד כמה דברים במציאות.

ההכללות הללו לא תורמות בראש וראשונה לאומרם.

אני לא מבין מאיפה הנפצת את הדבר הזה!איפה שיש ממש בדבריך זה בהסכמת האישה וברצונה וזה מתברר עוד בתחילת הדרך.

העולם משתנה וזה שנשים מחפשות לצאת יותר מבעבר לעולם העבודה זה מרצונם הבלעדי!אין לי מושג אם זה טוב-כנראה שהדורות יגידו..ובכלל כדי לך לשנות גישה דחוף אם את רוצה להתקדם...

האיש מחזר אחרי אבדתו, אבל אבדתו מחכה בכליון עינים שימצא אותה!

הרי האיש לפי המשל הזה, הוא קיים בפני עצמו, רק חסרה לו אבדה ספציפית,

עד כמה היא חסרה לו? למה היא חסרה לו? האם יש עוד דברים שחסרים לו?

כל זה משתנה מאיש לאיש,

אבל אשה כביכול לא קיימת בפני עצמה, היא אבדה, כביכול אין לה משמעות

עד שהאיש שלה ימצא אותה. 

כמובן שזה לא באמת שהאשה חסרת משמעות בלי האיש, אבל בהחלט יתכן שיש כאלה שזו החוויה שלהם במידה כזו או אחרת. וזה בהחלט מסביר למה האשה יכולה להיות לחוצה יותר. 

משל נחמד, אבל לא נכון בעליל

המשל? המסקנה שהגעתי אליה כתוצאה מהמשל?

למה אתה סובר שזה לא נכון?

עם זה שקשה יותר להיות אבדה.

אם כבר, קשה יותר לחפש, כשאין לך מושג בכלל איפה להתחיל.

אבל באמיתי, אני חושב שהקושי זהה. 

הרי אין הלכה ששוללת יוזמה של בת, יש רק גישה לחיים (שלא ישתמע שאני פותר את הבנים מיוזמה!!). 

מה שאמרת, שהאשה כביכול לא קיימת בפני עצמה ואין לה משמעות (זה בסדר, הבנתי את הכוונה מאחורי זה) - זה ממש לא נכון, לדעתי. הרי כל המהלך של הגבר מתוכנן כמחשבה מראש לתגובתה של האשה

זה תלוי בשני הצדדים.

"הגברים מתנהגים כמו בחורות וזה הורס כל חלקה טובה.

נשים, מנגד, נעשו פמיניסטיות ברמה שהן כמעט הפכו את הפמיניסטיות לדת.

זה נכון לגבי כל תחומי החיים.

כמובן שהקצנתי, אבל מי שלא רואה את זה מולו, לא חי במציאות.

--

כל בת שנעלבה כאשר אמרתי ש"הגברים מתנהגים כמו בחורות" - מוכיחה את טענתי

ובדור הזה יותר מתמיד.

ועובדים ומפרנסים, ועושים כל עבודת שיפוץ בבית,

ומאיישים משרות הנהלה, ומשרות פוליטיקה.

ושותים ערק ובירה, ורואים כדורגל.

ומתנהגים כמו בחורות...

http://armadil.net/work.asp?id=415

כולנו מכירים את החברה שדיברת עליהם. 

אני מדבר על תרבות שכבר שנים קיימת בארץ בכלל ואצל הדתיים בפרט.

מן הרגשה של "צהיה עדין מאד, זה בסדר". מאד בולט בפנימיות בישיבות הסדר

עדינו העצני.

טבעי שמסגרות מסויימות מעדנות את האדם,

כל שכן כשהוא נמצא בריכוז גדול של אותם אנשים...

רוב החבר'ה שאני מכיר ש"יצאו לחיים" לפני שהתחתנו,

התחספסו (לא תמיד במובנים הכי סימפטיים, אם כי לרוב די כן)...

אלה ש"לא הספיקו" ב"ה - מצאו את ה-אחת שלהם.

והחתונה סוגשל די שימרה את היסוד האישיותי שלהם,

שמכאן והלאה התעשר והתקדם אך לא התהפך לרוב ביסודו.

אני מסכים שהתופעה הזאת היא לא הכי טבעית שיש.

יש לנו דור מעניין...

להרבה מאוד מבנות המדרשות, שהן המסלול המקביל לישיבה,

זה דווקא מאוד מתאים.

ועוד הבהרה:

למדתי קצת בישיבה, שיש בה סטיגמה קשה מאוד מהסוג הזה על בחורים.

אני יכול להעיד שהרוב המוחלט הם הרבה פחות מעודנים, לאין ערוך ממה שמציגים אותם.

אין ספק שבפגישות עם בנות (שזה לא הסיטואציה הכי תדירה שחוו בחייהם), הצד הזה מתקשה

לבוא לידי ביטוי אצל הרבה מהם, אבל אין זה אלא טבעי.

יתכן גם שבארצנו,

הסטנדרט הגברברי המחוספס הגבוה שנקבע ע"י רוב החבר'ה שהולכים לצה"ל, והשתרש בתודעת הבנות,

הוא משהו שרחוק כמובן מהטיפוס הישיבתי המעודן לאין ערוך (בפרט בנקודת הזמן הזו, כשהוא נפגש

כשעוד לא הספיק להתגייס למשל).

זה אגב, גם די קורבן שהבחור מקריב, שהניח בצד את פיתוחם של צדדים מסויימים באישיות,

כדי שיהיו לומדי תורה בישראל.

יחד עם ההערכה הכללית שאנו רוחשים לאנשים כאלה, חשוב לשנן את העיקרון הזה, כדי שגם הרגש יזדהה.

ואני מסכים איתך לגמרי.

רק חש צורך להבהיר, שאני לא נגד עידון ועדינות מסויימת (שאגב, הם שני דברים שונים לגמרי). זה לא רק חשוב, זה חובה.

מעבר לזה, לגבי מה שאמרת שזה מתאים למקבילה המדרשיסטית, אני לא רוצה להעיר את החיה, אבל זה בגלל שבכל מדרשיסטית יש פמיניסטית... (בורח זריז)... 

חובה להתחספס לפחות קצת. זה חשוב לא רק לחיים עם אשה, אלא בכל פן שתסתכל על זה. 

ואין ספק, יש לנו דור מעניין...

 (הכי קרוב לעוגי שמצאתי)

בעזהי"ת.

כבר יצא לי לפגוש כמה עם שילוב של עדינות וגבריות.. זה קיים. פשוט אצל כל אחד במינון אחר.. [אבל גם לכל אחת מתאים מינון אחר ]

וזה לא קשור למי מחפש אחרי אבדתו של מי

מה גם, שגם לנשים יכולה להיות לגיטימציה כל עוד זה נעשה בדרך ראויה.

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.

אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...

לק"י

אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.

(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).

אתה מספר שיש סיבה טובה,

אנחנו לא יודעים מהי.

סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.

למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה. 

אבל אם  הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה. 

לק"י
 

נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.

אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.

אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.

אני בהלם!!

אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.

אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.

שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.

שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.

והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,

אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.

אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.

בהצלחה.

@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?

אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש

אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד

מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.

אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.

אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.

רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..

אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא

אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה

סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן

אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.

ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).

אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.

אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -

שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.

אם אין לה סיבה .. 

תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב

אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור 

והיא לא ראויה להיחשף בציבור 

זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.

בטח לא אם שילמת מראש.

לק"י

ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.

(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).

הניסוח אכן די פוגע...

ניסיון אישי: אני הייתי גרושה בלי ילדים ומתמודדת OCD (הפרעה טורדנית כפייתית, כיף חיים)

את הגירושין כמובן אסור להסתיר וגם אי אפשר (ב"ה המשכתי ללכת עם מטפחת גם אחרי הגט)

והאוסידי היה ידוע לשדכן.

הציע לי בחור שמתאים לזה ויודע להקשיב ולהכיל

ב"ה אוטוטו חוגגים 8 שנים ו2 ילדים.

לאחרונה נפתחה קבוצה של מתמודדי נפש דתיים, אני בין המנהלות, אז אפשר לפנות אליי.

ומאושרים. ואשרי השדכן!

זה זמני

בשם הבחורה

ב. אינם באים בחשבון

ג. אני מלטף כל חתול שנקרה בדרכי