איך אתם מסבירים את העובדה שבדורנו נראה כי הרבה בנים שאננים מאד,בכל הקשור לשידוכים,ואילו הבנות הן ה"לחוצות"יותר?הדבר קצת אבסורדי.במיוחד לאור העובדה שלבנות אין את הלגיטימציה לעשות צעדים ראשוניים בכדי להכיר,מה שיותר מקובל שהבנים יעשו...
איך אתם מסבירים את העובדה שבדורנו נראה כי הרבה בנים שאננים מאד,בכל הקשור לשידוכים,ואילו הבנות הן ה"לחוצות"יותר?הדבר קצת אבסורדי.במיוחד לאור העובדה שלבנות אין את הלגיטימציה לעשות צעדים ראשוניים בכדי להכיר,מה שיותר מקובל שהבנים יעשו...
בנתיים הוא זה שחסרה לו צלע...![]()
ולעניין השאלה-לא יודעת
למה את חושבת ככה,אני דווקא מכירה בנים ובנות שלחוצים
בצורה שווה,ובהרבה מקרים הבחורים הסטריים...
אולי אנחנו נתקלות באנשים שונים.![]()
... במקום להתמקד באחת שלהם 
אתה יותר שליו ושאנן.
בעזהי"ת.
וגם היא מעוניינת כבר להגיע לבית שלה ולמצוא את המקום שלה בעולם...
[והיום אפילו יש קצת יותר לגיטימציה לבנות להתחיל קשרים, אז בכלל..]
כי האותיות של אשה - הא' והש' סמוכות, מה שאין כן באיש.
הבנת?
האיש אמור לחפש,
אבל האשה סובלת יותר..
הוא צריך לחפש
אבל הבחורים בדרך כלל פחות "לחוצים" על החתונה כמו הנשים
"יותר ממה שהאיש רוצה לישא אשה רוצה להנשא" (כתובות פו.)
ולבנות יש לגיטמציה לעשות
רק חשוב שהן יעשו את זה בעדינות ובצניעות
אולי הם מחזרים אחר אבידתם "בלי לחץ"...
שהאיש מחזר - זה לא אומר שהוא רוצה יותר מהאשה, אלא שהדרך הרגילה היא שהאיש אקטיבי יותר והאשה "מצפה" יותר. אבל זו לא "הלכה"..
אביגיל חיזרה אחרי דוד, עפ"י רבותינו, ומצאה שידוך נאה מאד. צריך רק שכל וטקט..
כרגיל

בנות נלחצות יותר,ובכלל, מגיבות יותר ברגישות לסיטואציות בחיים..
בנוסף,בנים יודעים (חושבים??) שגם שהם יהיו בגיל יותר מבוגר בנות יותר צעירות מהם
יסכימו/ירצו לצאת איתם, מה שלא נכון לגבי הבנות.
אתם פשוט לא גברים ,נותנים לבנות לעשות את כל העבודה.
אבסורדי בטרוף
מלא בנות מתלוננות על זה שפשוט גברים היום לא עושים את תפקידים
פשוט נהיתם בחורות.
שהאישה תעבוד,שהאישה תפרנססססססססס,שתנקה תבית תגדל תילדים,תחזר אחרכם,תתחיל איתכם,תיזום ,תיתקשר..........
ואתם מה?
אה שכחתי תשבו ותלמדו תורה
..
כל הגישה הזו היום בעולם הישיבות גם, עם כל הכבוד ללימוד תורה שאני מודעת שהוא מחזיק תעולם.
אבל אפסורדי בטרוף שהגבר לא יבצע תמטלות שהוא חותם עלהם בכתובה.
ואתם מה?
אה שכחתי תשבו ותלמדו תורה.
ושיהיה גבר נשוי, לא איזה אחד שעדיין לא סגור על עצמו.
לא צריך להמצאות הכל באחד.
אז את מחפשת מישהו שלא חושב בכלל בכיוון הזה, שכל מטלות הבית והפרנסה תהיה על הבעל...
את רוצה לחיות כמו נסיכה?
שוב, תראי לי גבר אחד נשוי שחי כמו שייח ערבי (ושהוא לא שייח ערבי, נראה לי שאנחנו מדברים על בחורים יהודים) שחושב ככה.
לא, אני לא יודע עם מי את יצאת לאחרונה ומאיפה המירמור הזה אבל הוא פשוט לא נראה מציאותי לפחות בחבר'ה שלי.
סורי.
ותאמין לי שהיא ממש לא המציאה את זה... ואל תדאג, אף אחד לא ממורמר
זה פשוט המציאות...
אם נדבר תכלס- זה מה שקורה היום! הבחורים היום עם ההסדר, עד שהם מסיימים את הישיבה ואת הצבא, מתחילים את התואר מאוחר מאד ולכן מתחילים לעבוד מאוחר מאד (וזה לא אשמתכם כמובן) גורם לכך שהכל על האישה! גם ללדת, לתחזק את הבית וגם עבודה! וזה טירוף... (כל זה גם אפילו אחרי שהבעל מתחיל לעבוד, האישה ממשיכה לעבוד במשרה מלאה ברוב המקרים וזה לא שהבעל עושה כביזה ויולד במקומה).
ואני בהחלט רואה את הקשר לשירשור הזה- למה הבת היא ברוב המקרים זו שצריכה "לחזר" אחריו, להתקשר ולהיות לחוצה שבכלל יהיה לה הצעות, ולבנים הרבה פחות מזיז מזה? (שוב, ברוב המקרים, בלי להכליל...)
"גם אם כל אחד חושב דבר אחד מכל מה שכתבתי זה בעיה"
וחוץ מזה, אני עובד, לומד תואר, לומד תורה בקביעות ואפילו לא מתלונן.
כמוני רוב החברים שלי, רווקים כנשואים, ומי שמתחתן מגלה פתאום שיש לו הרבה מאד זמן פנוי לעבוד גם אם הוא לומד הנדסה.
ויש מילגות ויש עזרה מההורים ויש עוד הפתעות.
אז גם האשה צריכה פתאום לעבוד ו/או ללמוד? במה הבעל אשם? גם אני אתחיל להאשים את השירות לאומי/ צבא?
טירוף? אני מסכים. יש לי משפחה באירופה שנראה שהחיים שלהם יותר פשוטים בקטע הזה. אז מה? נחזור לאירופה? אפשרות...
קודם כל, כל הכבוד לך! אתה מין הסתם יכול להבין שלא דיברנו עליך, ואלי אתה חושב שלא קיימים בחורים כמו מה שטלי דיברה עליהם, אבל הם קיימים...
והבעיה שאני מדברת עליה, ונראה לי שגם טלי היא הציפייה של הבחורים האלו (וגם קצת של החברה) שכל הדברים האלו ייעשו ע"י האישה, ראיה לכך היא שפשוט זה המצב שקורה היום, וזה לא נראה שזה עומד להשתנות בקרוב.
אני רואה את הנשים הללו סביבי (שעוד כמה שנים אהיה בגילם ובמצבם בע"ה) גם יולדות, מבשלות, מנקות וגם עובדות בהיי-טק בזמן שהבעל בישיבה/לימודים.
אז נכון, זה לא אשמתם שעד גיל 23 הם היו בהסדר ורק עכשיו הם התפנו לתואר- אז אם הן באמת עושים כל שביכולתם לעזור- לעבוד בעבודות זמניות למרות שיש לחץ בלימודים, ללכת לסופר, לשטוף בעצמם את הרצפה וכו'- כל הכבוד.
אבל לפי מה שאני שומעת, לא כולם ככה...
אני אביא דוגמא ממה שאני מכירה- אני רואה בחורים בשיעור ה', בני 22, שיוצאים ורוצים להתחתן. יפה שהם רוצים להתחתן, אבל האם הם חשבו איך הם יסתדרו אח"כ? אני כמובן לא אומרת את זה בציניות, באמת יפה שהם רוצים להתחתן, אבל אם כן- למה הם שוקלים להמשיך לשיעור ו'?
ועכשיו כמובן אני ימהר ויאמר לפני שיתקיפו אותי שזה מאד יפה להמשיך לשיעור ו' וכמובן כמובן שמאד חשוב ללמוד תורה, ויש בחורים שזה באמת יעצים אותם וכדאי שיישארו. אבל לרבים- לעניות דעתי, לא. אתה רוצה להתחתן? בבקשה אל תסמוך על זה שכל העול ייפול על אישתך. לך ללמוד ולעבוד ומותר לך גם לעזור לה בבית.
מה שאני מנסה לומר כאן שזה שנוצר פה קלקול- אין יותר שיווין, וזה לא נראה שזה מזיז לבחורים כמעט שלאשה שלהם קשה. והאשה- מהי תעשה? הרי זה מה שצפים ממנה- בעלה, החברה, וגם החברות שלה עושות את אותו הדבר...
אז מה? נמשיך לסבול בשקט?
סורי על החפירות אבל זה היה הכרחי...
אף אחד לא מחייב אותך להתחתן עם בחור שרוצה להמשיך לשיעור ו', תשאירו את הבחורים האלו לבחורות שכן יכולות לחיות עם חיים שכאלה.
בעזהי"ת.
אישה שמעריכה את לימוד התורה של בעלה [או של הגברים בכלל], לא תדבר ככה.
וגבר שמעריך את לימוד התורה שלו באמת, לעולם לא יזרוק את אשתו לכל המטלות האלה בניגוד לרצונה המוחלט. וגם כשהיא כן מוכנה לקחת את העול הזה על עצמה, הוא משתדל לעזור ככל יכולתו.
גילוי נאות: יש לי אח וגיס אברכים כבר 4 שנים באחת הישיבות המאוד רציניות של המגזר, וגם בעלי אברך.
ומעולם לא נתקלתי בתופעה של זלזול באישה כמו שאת מתארת.
בני תורה אמיתיים יודעים להעריך את האישה שלהם ויודעים גם לקחת אחריות. לא סתם לימוד התורה נקרא "עול תורה ומצוות". זה אכן עול. ומי שהתנסה בזה באמת, כל דבר קטן עליו.
ושוב, אני מדברת מניסיון אישי מאוד.
ולהגיד "מעולם לא נתקלתי" לא אומר שזה לא קיים. אם אנשים אומרים, מין הסתם הם לא ממציאים...
ושוב, לא דיברנו על בני תורה אמיתיים שבאמת עוזרים ולוקחים אחריות...
ולאריק- הבנות "שכן יכולות לחיות עם חיים שכאלה" זה בדיוק הבנות שדיברתי עליהן... אתה יכול להגיד אולי שאתה מכיר כמה שבאמת אומרות בפה מלא שהן יכולות ורוצות (ואולי באמת יש כמה כאלה וכל הכבוד להן! אבל הן נדירות יחסית..) אבל זה לא אומר שלא קשה להן!
אולי רק בתוך פורום בערוץ 7 שהן תחת ניק אנונימי הן מסוגלות לומר את מה שהן חושבות- נקודה למחשבה...
הבנות האלה התחתנו עם בעל שהן לא יכולות ו/או רוצות לחיות איתו, אני מקווה שהן-הן הנדירות יחסית, ה' ירחם.
רק ניסינו להעלות נקודה כואבת שכדאי לנסות לטפל בה, שום דבר לא הומצא ולא הופרך, אני ב"ה לא נתקלתי אישית בתופעה- אני מוקפת בסביבה פנימית מדהימה ובגיסים שאני מאחלת למצוא בעל כמוהם בע"ה.
אני מדברת על תופעה שאני רואה בסביבה הקצת יותר רחוקה ממני, אך זה עדיין צורם לי. אין כאן כמובן שום ביקורת על הבחורים המדהימים עם האחריות, בני התורה המדהימים שעוזרים לאשה שלהם כמו גם שהאישה שלהם עוזרת להם וביחד הם מקימים בתים לתפארת.
זה יותר ביקורת על משהו כזה שנעשה בחברה שלנו- לאו דווקא הדתית ואפילו לא הישראלית, אבל רואים את זה חזק גם אצלנו. בסה"כ הועלתה פה נקודה למחשבה גם לבחורים בפורום שהם עכשיו עמוק בעניין הדייטים, וגם לכל אחד בכלל.
לא צריך לקחת את זה כ"כ קשה. לא צריך להקצין ולומר שהן לא היו רוצות להתחתן עם הבעלים שלהם, ברווווווור שהן היו רוצות. רק הועלתה פה נקודה שלענ"ד שכדאי שנתחיל בתור חברה לעבוד עליה.
אני מקווה שעכשיו כוונתי ברורה יותר...
ביינישים=פויה!
לא יודע באיזה ישיבה אתה למדת אבל אני חושב שאני שייך בכלל למגזר אחר... דתי לאומי-כן?
בהכרתך את "עולם הישיבות" ועוד כמה דברים במציאות.
ההכללות הללו לא תורמות בראש וראשונה לאומרם.
אני לא מבין מאיפה הנפצת את הדבר הזה!איפה שיש ממש בדבריך זה בהסכמת האישה וברצונה וזה מתברר עוד בתחילת הדרך.
העולם משתנה וזה שנשים מחפשות לצאת יותר מבעבר לעולם העבודה זה מרצונם הבלעדי!אין לי מושג אם זה טוב-כנראה שהדורות יגידו..ובכלל כדי לך לשנות גישה דחוף אם את רוצה להתקדם...
האיש מחזר אחרי אבדתו, אבל אבדתו מחכה בכליון עינים שימצא אותה!
הרי האיש לפי המשל הזה, הוא קיים בפני עצמו, רק חסרה לו אבדה ספציפית,
עד כמה היא חסרה לו? למה היא חסרה לו? האם יש עוד דברים שחסרים לו?
כל זה משתנה מאיש לאיש,
אבל אשה כביכול לא קיימת בפני עצמה, היא אבדה, כביכול אין לה משמעות
עד שהאיש שלה ימצא אותה.
כמובן שזה לא באמת שהאשה חסרת משמעות בלי האיש, אבל בהחלט יתכן שיש כאלה שזו החוויה שלהם במידה כזו או אחרת. וזה בהחלט מסביר למה האשה יכולה להיות לחוצה יותר.
משל נחמד, אבל לא נכון בעליל
המשל? המסקנה שהגעתי אליה כתוצאה מהמשל?
למה אתה סובר שזה לא נכון?
עם זה שקשה יותר להיות אבדה.
אם כבר, קשה יותר לחפש, כשאין לך מושג בכלל איפה להתחיל.
אבל באמיתי, אני חושב שהקושי זהה.
הרי אין הלכה ששוללת יוזמה של בת, יש רק גישה לחיים (שלא ישתמע שאני פותר את הבנים מיוזמה!!).
מה שאמרת, שהאשה כביכול לא קיימת בפני עצמה ואין לה משמעות (זה בסדר, הבנתי את הכוונה מאחורי זה) - זה ממש לא נכון, לדעתי. הרי כל המהלך של הגבר מתוכנן כמחשבה מראש לתגובתה של האשה
זה תלוי בשני הצדדים.
"הגברים מתנהגים כמו בחורות וזה הורס כל חלקה טובה.
נשים, מנגד, נעשו פמיניסטיות ברמה שהן כמעט הפכו את הפמיניסטיות לדת.
זה נכון לגבי כל תחומי החיים.
כמובן שהקצנתי, אבל מי שלא רואה את זה מולו, לא חי במציאות.
--
כל בת שנעלבה כאשר אמרתי ש"הגברים מתנהגים כמו בחורות" - מוכיחה את טענתי
ובדור הזה יותר מתמיד.
ועובדים ומפרנסים, ועושים כל עבודת שיפוץ בבית,
ומאיישים משרות הנהלה, ומשרות פוליטיקה.
ושותים ערק ובירה, ורואים כדורגל.
ומתנהגים כמו בחורות...
כולנו מכירים את החברה שדיברת עליהם.
אני מדבר על תרבות שכבר שנים קיימת בארץ בכלל ואצל הדתיים בפרט.
מן הרגשה של "צהיה עדין מאד, זה בסדר". מאד בולט בפנימיות בישיבות הסדר
עוגי פלצתעדינו העצני.
טבעי שמסגרות מסויימות מעדנות את האדם,
כל שכן כשהוא נמצא בריכוז גדול של אותם אנשים...
רוב החבר'ה שאני מכיר ש"יצאו לחיים" לפני שהתחתנו,
התחספסו (לא תמיד במובנים הכי סימפטיים, אם כי לרוב די כן)...
אלה ש"לא הספיקו" ב"ה - מצאו את ה-אחת שלהם.
והחתונה סוגשל די שימרה את היסוד האישיותי שלהם,
שמכאן והלאה התעשר והתקדם אך לא התהפך לרוב ביסודו.
אני מסכים שהתופעה הזאת היא לא הכי טבעית שיש.
יש לנו דור מעניין...
להרבה מאוד מבנות המדרשות, שהן המסלול המקביל לישיבה,
זה דווקא מאוד מתאים.
ועוד הבהרה:
למדתי קצת בישיבה, שיש בה סטיגמה קשה מאוד מהסוג הזה על בחורים.
אני יכול להעיד שהרוב המוחלט הם הרבה פחות מעודנים, לאין ערוך ממה שמציגים אותם.
אין ספק שבפגישות עם בנות (שזה לא הסיטואציה הכי תדירה שחוו בחייהם), הצד הזה מתקשה
לבוא לידי ביטוי אצל הרבה מהם, אבל אין זה אלא טבעי.
יתכן גם שבארצנו,
הסטנדרט הגברברי המחוספס הגבוה שנקבע ע"י רוב החבר'ה שהולכים לצה"ל, והשתרש בתודעת הבנות,
הוא משהו שרחוק כמובן מהטיפוס הישיבתי המעודן לאין ערוך (בפרט בנקודת הזמן הזו, כשהוא נפגש
כשעוד לא הספיק להתגייס למשל).
זה אגב, גם די קורבן שהבחור מקריב, שהניח בצד את פיתוחם של צדדים מסויימים באישיות,
כדי שיהיו לומדי תורה בישראל.
יחד עם ההערכה הכללית שאנו רוחשים לאנשים כאלה, חשוב לשנן את העיקרון הזה, כדי שגם הרגש יזדהה.
ואני מסכים איתך לגמרי.
רק חש צורך להבהיר, שאני לא נגד עידון ועדינות מסויימת (שאגב, הם שני דברים שונים לגמרי). זה לא רק חשוב, זה חובה.
מעבר לזה, לגבי מה שאמרת שזה מתאים למקבילה המדרשיסטית, אני לא רוצה להעיר את החיה, אבל זה בגלל שבכל מדרשיסטית יש פמיניסטית... (בורח זריז)...
חובה להתחספס לפחות קצת. זה חשוב לא רק לחיים עם אשה, אלא בכל פן שתסתכל על זה.
ואין ספק, יש לנו דור מעניין...
(הכי קרוב לעוגי שמצאתי)
בעזהי"ת.
כבר יצא לי לפגוש כמה עם שילוב של עדינות וגבריות.. זה קיים. פשוט אצל כל אחד במינון אחר.. [אבל גם לכל אחת מתאים מינון אחר
]




עניין הלחץ, זה עניין נפשי, אישיותי~א.לוזה לא קשור למי מחפש אחרי אבדתו של מי 
מה גם, שגם לנשים יכולה להיות לגיטימציה כל עוד זה נעשה בדרך ראויה.
אני יודע שהשאלה בכותרת קצת חריפה מדי אז אסביר...
לא יודע אם זה שייך לפה או לאר"מ אז כותב בשניהם.
עברו כמעט חודשיים מאז שהיא חתכה אותי. (לא יצאתי מאז מסיבה טכנית שקצת מנעה ממני להיפגש, ואני מרגיש שאולי זה קצת הזיק לי שאותה גברת ישבה לי במוח כל הזמן הזה ומצד שני גם עלו לי הרבה תובנות לגביה שלא חשבתי עליהם קודם אז אולי כן היתה מזה גם תועלת...לא משנה, זה לא העיקר. וגם סרו המניעות אז בעז"ה ממשיך.).
הנקודה היא שאני מרגיש שאני אולי קצת רגיש מדי. בכללי בחיים. ובדייטים זה מתפרץ במאתיים אחוז. כבר כתבתי על זה פה פעם אבל אז זה היה בהקשר של פרידות. עכשיו אני מתכוון בהקשר של אישיות.
זה היה הקשר הארוך יחסית הראשון שלי. יצאתי עם כמה בחורות לפניה ועם אף אחת לא התקדמתי באמת וגם תכלס לא היה כל כך שייך. כבר שראיתי את הפרטים שלה בהצעה הרגשתי שזה משהו אחר. וזה באמת היה. הבעיה הגדולה היא שלא הצלחתי באמת לקדם את הקשר. בכל רעיון שעלה לי חששתי שזה ילחיץ אותה, שהיא לא תגיב לזה טוב וכאלה. מפה לשם היא הרגישה שאני לא מוביל מספיק ועל זה (לפחות ככה אמרה) חתכה. היתה לנו שיחה ארוכה מאוד לפני שהיא קיבלה את ההחלטה, והמסר העיקרי שקיבלתי שם הוא "אתה באמת אדם טוב. באמת. לא פגשתי הרבה בחורים כאלה וגם אומרים שזה די נדיר אצל גברים. באמת התנהלת מדהים במהלך כל הקשר. הרגשתי שיש מי שרואה אותי ואכפת לו ממני. גם עוד לא פגשתי מישהו שמבין אותי ככה. יש לך לב כל כך טוב, וזאת אחת ה-תכונות החשובות לי. לכן ממש קשה לי לוותר על זה. באמת רציתי שזה יצליח. אתה מה שאני מחפשת. אבל אני מרגישה שזה לא מה שאני צריכה בחיים. אני צריכה מישהו חזק, יציב, שאני אוכל לסמוך עליו. ומבחינת הרגישות אני מרגישה שאנחנו קצת דומים מדי. וזה לא מה שאני צריכה לפחות בשלב הזה של החיים...".
מה שאני שמעתי זה "היית יכול ממש להצליח בתור בחורה. אתה לא גברי, אתה לא מסוגל לספק לאישה את מה שהיא צריכה בחיים, אתה רגיש מדי, מי שאמור לבכות בבית זה לא אתה זו אני, אין לך ביטחון עצמי, אתה לא החלטי, ובקיצור- בתור חברות היינו יכולות להסתדר יופי, אבל בתור בעל? תשכח מזה."
וכאן אני שואל כבר חודשיים ולא מצליח לקבל תשובה- למה אני אמור לצפות? מאז שאני זוכר את עצמי זה מי שאני. רגיש, מתחשב, אכפתי, דואג, שמח בלשמח מישהו אחר, מתכלב בשביל שמי שאני אוהב יהיה בנוח, וכו. אני לא מחפש מישהי גברית ושנחליף תפקידים. יש בי את הרצון הגברי הבסיסי הזה של לספק משענת, להוביל, להיות הקול השפוי. אבל בפועל זה לא מתבטא. בפועל היא נפגשת מיד עם הלב הטוב שלי, זה משמח אותה שיש גברים כאלה בעולם, ובזה מסתכמת התועלת שלה מהקשר. ואני? אני רק מאבד עוד את מעט הביטחון העצמי שנשאר לי. מי תוכל לראות אותי מעבר? ומי תוכל לאהוב את התכונות האלה באמת? יש מישהי שתשמח בזה שאני לפעמים לוקח דברים ללב והם משפיעים עלי? שאני חווה את העולם בצורה יותר עמוקה? שהלב שלי לא מסוגל לשמוע מישהו ובמיוחד מישהי שמחמיא לי בלי שיעלו לי דמעות?
זה קצת מייאש כל העסק הזה ובמיוחד הכנות שבה היא אמרה שאני אשכרה מה שהיא מחפשת ולמרות זאת החליטה לסיים את זה...
דבר ראשון, אני אישית הייתי רוצה להמשיך בוודאות. לא לכולן חשוב הדומיננטיות של הצד השני בדייטים!
אני ועוד הרבה חברות שלי חיפשו או מחפשות אדם רגיש, עדין, מכיל, מאוזן, שרואה את האחר ומבין ניואנסים. והשאר גם מתפתח העיני עם הזמן - לפעמים אדם צריך להרגיש מספיק בנוח ועם ביטחון בסיסי בקשר בשביל להוביל, להביע את דעתו, להיות קול ההגיון וכו'.
וגם בעיני בכל מקרה צריך לזכור שדייטים הם די 'מחוץ לחיים האמיתיים' - לא בהכרח משקפים את כל צדדי האישיות, מגיעים לחוצים, הפגישות נעות במסלול מובנה, בחיים האמיתיים מביאים הרבה יותר את כל המורכבות וכל צדדי האישיות. לדוגמא אני לא מנהיגה בדינימיקה קבוצתית, אבל כשצריך - לדוגמא יש מצב חירום בעבודה וכו' - אני לגמרי תופסת פיקוד, יש לכולנו רבדים באישיות ויש המון סיטואציות בחיים האמיתיים שאני בטוחה שאתה מוביל, הקול השפוי וכד' ויש סיטואציות שאתה צריך להיות עם עצמך ולעבד רגשות (כמו כולם בעצם..).
גם בעיני תפרגן לעצמך על הרגישות שלך, זו מתנה גדולה ואישית ממש עודד איתי לקרוא שיש כמה גברים רגישים בעולם, ועם עדינות נפש שחשבתי שאולי לא קיימת..
אני גם רוצה למשל מישהו שירצה להקים איתי חווה עם כלבי תרפיה, ולא מוצאת כי מסתבר שאין הרבה שמתחברים לרעיון (לגיטימי לגמרי). אז כמו שאומרת לעצמי, אומרת גם לך - מי שתתאים לך ויהיה לכם טוב ביחד, תגיע! מי שחתכה או הקשר לא היה שייך, כנראה שאם הייתם ממשיכים היו כל מיני קונפלקטים וקשיים שה' חסך ממך 😉
ותזכור - רגישות היא לא חסרון, היא מעלה גדולה! אל תכנס לסטריואטפים על צד נשי וגברי, או על ציפיות של אחרים.. אתה לא אמור להכנס לתבנית שהיא מאוד מוכללת ומוקצנת כמו סטריוטיפ גברי, או להיות בריצוי כלפי חלומות ושאיפות של אחרים. תהיה מי שאתה, מי שמתאימה תגיע!
אני חייב להתחתן עם אשה שתהיה מוכנה לגדל את גאון הדור הבא.
"יִבְחַר לָנוּ אֶת נַחֲלָתֵנוּ אֶת גְּאוֹן יַעֲקֹב אֲשֶׁר אָהֵב סֶלָה".
עם וריד נפוח במצח אדום מזעם 💢
פותח האשכול הוא משהו בין טרול לרחפן (ואני נשמר במילותיי)
והאידיאות.
"כָּל זֹאת בָּאַתְנוּ וְלֹא שְׁכַחֲנוּךָ וְלֹא שִׁקַּרְנוּ בִּבְרִיתֶךָ. לֹא נָסוֹג אָחוֹר לִבֵּנוּ וַתֵּט אֲשֻׁרֵינוּ מִנִּי אָרְחֶךָ".
האם עם ישראל בגלות שהיה גוף מת עם תורת אמת הנטועה בתוכו, עזב את האידיאות?
לא. עסקנו באמת והרחבנו אותה בציצים ופרחים עד ש-ה' ברחמיו ריחם עלינו . "יְחַיֵּנוּ מִיֹּמָיִם בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יְקִמֵנוּ וְנִחְיֶה לְפָנָיו".
אולי אני בינתיים סריס עץ יבש אבל אני לא יעזוב לעולם את ה' ולימוד תורתו, עד שה' ירחם עלי.
עבר עריכה על ידי הסטורי בתאריך ב' בטבת תשפ"ו 20:22
אבל להתאמץ למצוא איך מקיימים אותם בפועל בארץ, בלי דמיונות שווא. איך מקיימים בארץ הזאת, לא באיזה עולם של ענני כבוד דמיוניים.
המצווה שלך היא לשאת אשה ולפרות ולרבות. כשיוולדו לך בעז"ה בנים המצווה עליך ללמד אותם תורה ולחנך אותם לקיום מצוות. האם הם יצאו גדולי הדור או קטני הדור - לא צריך לעכב אותך או לבלבל אותך כשאתה מחפש אשה מציאותית,
"בהדי כבשי דרחמנא למה לך - מאי דמפקדת עלייך למעבד!!!"
איפה שהוא לפני כ 1000 שנים…
הסתיימה עם ירידת קרנה של יהדות בבל והעברת מרכז הכובד למערב
האחרונות ולראות מה הם מכנים את חכמי דורם.
על כל פנים, בפסוק בפתיחת השרשור, כמובן רמזתי להחיית ישיבת הגאונים בארץ ישראל.
כולם צריכים להגיע למעשי האבות?
ואם נדייק הכתוב מתקמד במעשים, זה לא בכדי.
הכתוב לא מדבר על המדרגה הרוחנית של האדם.
יודע ש'הברית מנוחה' כותב שאפשר להגיע למדרגות רוחניות יותר גדולים מהדורות הקודמים.
במיוחד בזמן הגאולה, כמו שהרב קוק מאריך בכמה מקומות.
לדרגתם.
הם הורישו לנו את כח המידות והמעשים שלהם.
(כמעט כולנו לא צאצאים של משה, וגם יש להאריך ברוחב ובעומק שמשה לא הוריש את כוחותיו לדורות הבאים.)
רק תיזהר לא להפיל את הילד בדרך עם הלחץ של התפקיד.
וגם עד כמה שזכור לי "נחית דרגא ונסיב איתתא" וגם שאישה עולה(או נשארת ברמתה) ואינה יורדת, בעוד הגבר יורד. ולכן ידידי וכו
לא ?
כדאי לך להקשיב לכל האנשים שאומרים לך לרדת מהעץ.
אולי הם טועים, אבל כדאי להקשיב לקול הזה ולקחת אותו ברצינות. אולי הוא אומר משהו, אולי לא.
לא חשוב
נבנה בית מלא תורה וקדושה וניתן לו את מרב הכלים להיות גאון הדור, ואם הוא ירצה ויזכה הוא יהיה.
זה לא שנגיד לו תהיה גאון הדור.
"בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה צֶמַח ה' לִצְבִי וּלְכָבוֹד וּפְרִי הָאָרֶץ לְגָאוֹן וּלְתִפְאֶרֶת לִפְלֵיטַת יִשְׂרָאֵל".
הבחורה כמעט מתעלפת מקור
והבחור מדבר על מטבע ביטקון או משו כזה..
הבנת מה אני אומר?
אחי , היא בעולמות עליונים
זה באמת מקום לרחף בו.
מה שבטוח.
ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.
תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.
בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.
הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.
אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.
ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.
אני צוחקת כי עכשיו שעה אני אומרת לחברה די קר לי בואי לאוטוו כבר
פתאום דוכן של תכשיטים סייל כל הדוכן
מה לא ניקח????
והיא כולה עלק קר לך
הורידה לי את החשק לא לקחתי .
סתם פשוט היה יש ים אנשים
קיצר יש משהו שמעניין לך פחות קר
אבל בדייטים לי ספציפית קפוא
ואני חופרת לבחור שקר לי!
הוא לא יכול לפספס את זה
שהתסכול הכי גדול שלי בדייט היה שנכנסו למסעדה ואז גילנו שאנחנו בטעות בחלק החיצוני שלה אומנם מקורה אבל חיצוני היה שם קור בלתי נסבל.
שזה קטע זה יחסי כי עם גברים קפוא לי רצח
ועם חברות שלי חם לי כל הזמן המזגן על חום דולק
זו לא בושה לומר לבחור שקר לך ותשמחי לעבור.
בסוף המטרה שלו שיהיה לך הכי נוח בעולם כדי שתוכלי להביא את כל כולך לפגישה( וגם להיפך כמובן).
אני אישית הייתי שמח אם מישהו תאמר לי מה יגרום לה להרגיש טוב יותר.
יש כאלו שמתפדחות לומר וסתם סובלות.
והיא עדיין התפדחה להגיד
אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה
זה נושא מספיק חשוב כדי שלפחות תהיה לכם ראיה משותפת לגבי איך נכון להשקיע.
המצב שבו צד אחד משקיע כראות עיניו בכל מיני השקעות וצד שני כלל לא מעורב זה המצב הנפוץ אבל הוא מאוד לא בריא בעיקר בעיתות משבר שבו צד אחד יקבל תרעומת על ההשקעות הגרועות שלו.
אם מישהו אחד אחראי על שטיפת כלים, זריקת זבל או ספונג'ה זה לא נורא כל כך אם הפרטנר לא יהיה לו מושג בנושא.
אבל בנושאים כמו ניהול ההון המשפחתי וחינוך הילדים זה מאוד קריטי ששני ההורים יהיו אחראים ביחד.
כל משב רוח מכבה אותו. נשארה רק פיסת שעווה חסרת צורה.
לפעמים רק צריך להחליף כמה אותיות בראש, כמו הדוגמה המפורסמת 'מחשבה-בשמחה'.
בעז"ה בקרוב ממש!
אפשר עדיין להתפלל ולבקש ליד החנוכיה אפילו שהיא כבויה
בע"ה
לשנה הבאה נר איש וביתו
מתוך בריאות ושמחה#
יצאתי עם בחורות מקסימות אבל אף פעם לא עברנו את הפגישה השנייה (נחתך תמיד על רקע שהן לא היו בשלות לשידוכים ונכנסו לזה מתוך לחץ חברתי)
ענית תשובה מאוד מרגיעה בסיפא, פשוט תצא עם בנות שלא נדחקו לפני בשלות לדייטים.
אם זה גורף אז או שמאגר ההצעות שלך מזעזע או שיש סיבה אחקת וזה היה רק התירוץ. זה לא נורמטיבי סטטיסטית שעם כל הבנות לא עוברים מאותה הסיבה את הדייט השני.
נוטה לחשוב שזו לא רק "חוסר בשלות" מצידן, ושאם תהיה איתך אווירה נעימה וכיפית הן ימשיכו
אני לומד מטעויות ומשתפר ומבין איך לעשות דברים פעם אחת התעלמנו מהטריגרים ובפעם אחרת זה צץ משום מקום
קשה הזיווג כקריעת ים סוף
ההשתדלות היא לא רק לוגיסטית אלא גם להשתפר בתדר, ללמוד מטעויות וצעירויות, לקרוא את הבחורה, לרצות להיות נעים...
בהצלחה 
ואם ההצעות ברובם הגיעו מאותו מקום/שדכן/שדכנית כדאי לשתף אותם ולהבין מהם איך להתמודד עם זה.
בהצלחה
לצאת עם בשלות יותר.
כדאי רק לוודא עם עצמך \שיחה עם חבר שבאמת זו הסיבה וזו לא גרסה מנומסת שלהן ל"זה לא אתה, זו אני".
אתה מדבר עם החברה שלה ושואל אם יוצא לה לדבר על הרצון לבנות בית וזה משהו שמעסיק אותה.. תוהה לעצמי איך לשאול את זה בדיוק. נשמע לי לגיטימי לשאול.
אולי לא נכון להפנות את האצבע כלפי חוסר הבשלות שלהן, אלא כלפי הגורם האחר בעסק?
אולי כדאי לברר עם מי ששידך, שינסה לברר אם יש משהו ספציפי וקיצוני בהתנהגות שלך שמרתיע.
אותה שדכנית שאמרה לי לא לפסול על מראה, לא מצמצה כשאמרה לי שפוסלות אותי כי לבחורות חשוב שהבעל יהיה יפה בעיניהן, בלי שמץ של ביקורת.
אף אחד לא אומר להפגש עם מישהו ברמת "דוחה". לשני המינים. רק אומרים לוודא שריחוק קטן-בינוני לא יהפוך אצלך בראש ל"דוחה".
ובגיל מסויים באמת שצריך להעיף את תווית ה"קשיש"( מבזה בפני עצמו) הזו. במיוחד שביולוגית אכן יש הבדלים קריטיים.
ברווקות מאוחרת - בחור שמבוגר ממישהי גם ב10 שנים מתמודד( סטטיסטית) עם פחות מורכבות מבחינה ביולוגית. טענות לקב"ה.
ולמה
1. "לא הולך לי בדייטים/מערכות יחסים, לא מתקדם לשום מקום, למרות שאני משקיע/ה ומנסה זמן רב." >> "זאת הסיבה שהפכתי להיות פריק/ית ומוזר/ה" >> "אני מיואש/ת וכבר בקושי מנסה"
2. "אני פריק/ית ומוזר/ה" >> "זאת הסיבה שלא הולך לי בדייטים/מערכות יחסים, לא מתקדם לשום מקום, למרות שאני משקיע/ה ומנסה זמן רב." >> "אני מיואש/ת וכבר בקושי מנסה"
נגיד שאלו שני סוגי האנשים. שניהם לא אידיאלים, אבל כנראה יותר נפוצים מהסוג האידיאלי, אז תנסו להתייחס אליהם, ולא לשבור לסוג שלישי. אם תקלטו את הלך הדברים תגלו שיש הרבה פחות מקום לקטנוניות.
(חסכתי את הניסיון לעדן/ פוליטיקלי קורקט למינהם)