שאלה חשובה לבנים שכאןנעמנמונת
בשביל מה אתם הולכים לישיבה/מכינה לפני צבא?מה זה נותן לכם?ולמה יש חלק מכם שדוחים גיוס ונשארים ללמוד במכינה?הרי נוכחותכם שם באה לחזק אתכם אז איך תסבירו לי שיש חבר'ה שזה לא בדיוק עושה להם משהו בלב? למרות שנראה שהשהות ה"יתרה" כביכול רק תועיל ותעזור. אשמח אם תפתרו עבורי את התעלומה הזאת שמנקרת לי בראש הרבה זמן המשך ערב מצוין ושנשמע בשורות טובות ורק טוב
כל אחד והציפיות שלואליסף ט
קודם כל צריך לעמוד על ההבדל בין מכינה לישיבה,החבר'ה שונים לחלוטין והמטרות שונות,כך שאני לא אענה בבשביל המכיניסטים.
לישיבה הולכים כדי לצמוח רוחנית וכהכנה לחיי תורה,חלק מהבחורים מגלים שהייעוד שלהם הוא להשאר בישיבה לתמיד ולהפוך לת"ח,ומי שלא פשוט צריך את ההסתגרות הזאת של כמה שנים בישיבה כדי להיות מוכן לחיים שלמים ע"פ תורה,להבין את ייעודנו ותפקידנו. זה כולל צורות שונות של לימוד ועבודה. יש עוד הרבה להוסיף אבל צריך לנסח את זה ואין לי כח עכשיו...לילה טוב.
רגע רגענעמנמונת
במכינה אין רוחניות וחיי תורה?שאני יבין מה יש איפה ולמה ומה בא לתת כל אחד מהם
יש רוחניות וחיי תורה!ביט
שמכינה זה בדרך כלל רק לשנה אחת ושם האדם בונה את העולם הרוחני שלו ומשם יוצא לצבא לשלוש שנים בשונה קצת מהישיבה שהישיבה היא לתקופה ארוכה יותר..
בא ננסה לענות בצורה יותר מסודרת...joy
תורה היא עמוקה גדולה ונשגבה אבל המיוחד שבה, שהיא נוגעת בכל פרטי החיים.. כשאנחנו לומדים תורה בישיבות אנחנו לא לומדים את משמעות העולם ואיך ה' משפיע עלינו ואפילו לא מה מטרתינו, [כן את זה אנחנו עושים אולי שעה בסדר ערב] מה שאנחנו בעיקר לומדים זה פשוט פרטי דינים קטנים של משפטי התורה בדיני ממונות בין אדם לחבירו ובדיני אישות בין איש לאשתו וגם באורח חיים בין אדם למקום אבל גם בפרטי החיים איך קמים איך אוכלים וכו', וכן זה מה שבאמת מקשר אותנו אליו יתברך.. איך? קודם כל כי ככה הוא החליט וזה העיקר "והגית בו יומם בלילה" וגם כנראה שאנחנו מצליחים לחבר גם את פרטי החיים שלנו אליו.. אני לא בטוח שכל הביינשי"ם לגמרי מבינים את זה אבל ככה לפי דעתי זה עובד. עכשיו במכינות יותר עובדים על נושא האמוני ופחות על ההלכות היבשות, (יותר מקביל למדרשות).. וכנראה שאצל הבנים החיבור היותר עמוק הוא דרך החיים עצמם על פי התורה.. זאת פלוסופית חיי שגיבשתי בערך עכשיו.. [סליחה על הכבדות] אבל שוב אני לא בא לשלול את המכינות יש כאלה שזה מה שמתאים להם אך עדיין נראה לי שצריכים להתחבר יותר לעולם ההלכה והגמרא זה מה שייתן להם את העיתים לתורה אח"כ..(וגם נראה לי שהם משתדלים לעשות את זה.. לילה טוב!!
ברור שלומדים את פרטי ההלכותאליסף ט
אך זו לא עיקר המטרה בישיבה,כי את זה אפשר לעשות כל החיים.

בכל מקרה-במכינה לא מקבלים (לענ"ד) את מה שיש בישיבה,החבר'ה באים (ברובם) פחות בשביל לצמוח כמו בישיבה.
עיקר המטרה..joy
א.עיקר המטרה בישיבה היא לימוד תורה ועיקר לימוד התורה הוא ההלכתי והגמרתי..
ונכון כל החיים לומדים תורה. והמטרה של הישיבה היא להתחיל כמה שנים ראשונות של לימוד מרוכז.. שאם לא יהיה לך אותו יהיה קשה לך בחיים לקבוע עיתים לתורה.
ב. חוץ מזה היה לי חשוב להסביר לבנות מביננו שישיבה זה לא כמו מדרשה שלומדים דברים אמוניים אלא זה שונה...
מספר רב של שיקולים, חלקם רציניים ואחרים לאמשה
ראשית - אציין שאין בכוונתי להכליל. ברור לי שהתופעות אותן אני מציין הינן מיעוט יחסי מכלל הלומדים בישיבות השונות - ובכל זאת - עצם קיומן כואב.
 

מספר שיקולים שעוברים בראש של בנים בשמינית, לפי סדר ה"חשיבות" כפי שראיתי אצל קבוצה גדולה מדי של אנשים:
  1. לחץ חברתי, לחץ של ההורים (בעיקר אבא) ואחרים.
    לרוב מדובר בטריגר הראשוני לנושא, ועם הזמן בישיבה היחס משתנה לחלוטין. אחרים מצרפים לשיקול הזה את השיקול השלישי, ומתנהגים בהתאם.
  2. רצון להתגדל ולהתפתח תורנית.
    מובן מאליו, הסיבה העיקרית לקיומן של הישיבות הללו, וגם קו המחשבה הראשי שלהן. מי שזו הסיבה שלו - אשריו.
    קיימת קבוצה לא קטנה שלימוד כל היום וכל הלילה אינו ביכולתה ובכל זאת רוצה להתפתח ולתרום. זהירות מלהשוות אותה לקבוצות הראשונה והשלישית.
  3. הצבא
    הצבא הוא 3 שנים שתקועות באמצע בין השמינית ל"חיים". בישיבות ההסדר מדובר בשרות של כשנה וחצי הכולל דחיה של שנה וחצי עד שנתיים.
    ישנם כאלו שמפחדים או לא מעוניינים להיות במערכת הצבאית והלא פשוטה יותר מדי ואופציית הקיצור קורצת להם.

    היה לי דיון לפני מספר חודשים עם חייל שסיפר שבעבר התעסק עם הרבה מאוד דברים לא מתאימים, בישיבה לא יודע מה עשה (כנראה למד שני סדרים) ובצבא הוא כלומניק שלא מוכן לעשות שום דבר עם הזמן שלו, ולו לעצמו.
    כמו שזה נראה מנקודת המבט שלי, הוא לא היחיד ויש עוד רבים מדי כמוהו במערכת.
    אבל העיקר שהם בוגר ישיבה.

    נתקלתי בעבר באדם שבחר ללמוד בישיבת הסדר על מנת לתת לו זמן לסיים את התואר שלו באוניברסיטה הפתוחה אותו למד במהלך התיכון.
    אמנם במקרה שלו הוא למד 2-3 ימים בשבוע רק תורה, אבל על אחרים - אני לא יודע.
 
אז מה הם עושים בישיבה?
  • מי שמחפש להתגדל בתורה - משקיע את כל כוחו (כאשר "כח" זו הגדרה יחסית לאדם, הרגליו ומה שהקב"ה טבע בו) בלימוד מ-8 בבוקר ועד 12 בלילה. מדובר במסגרת מאוד מאוד תובענית שמצפה מהאדם לנהל לו"ז צפוף ועמוס שמתחיל לעיתים בשעה 6 ויותר, לסגור שבתות וחגים בישיבה וכו'.
  • מי שהגיע רק משיקולים זרים - החבר'ה הללו לעיתים ישמרו על רף מינימלי של לימוד (כשני סדרים לערך), יגיעו ביום ראשון בערב וילכו ביום רביעי בלילה הביתה. לעיתים יעזבו את הישיבה לאחר מספר חודשים
  • אחרים עם הזמן יתחילו לאהוב את הלימוד והמקום, ו"מתוך שלא לשמה בא לשמה".
 
לעיתים בנות מגדירות כפרמטר "ביניש" מתוך נסיון לסנן חבר'ה פחות דתיים. הרקע להחלטה הזו מובן לחלוטין אולם לענ"ד - המורכבות והשיקולים השונים צריכים גם כן לבוא בחשבון.
ישנם חבר'ה מצויינים שרוצים להתקדם לתפקידי פיקוד ומטה בצבא, הללו מאריכים את שרותם הצבאי (ולא חוזרים לישיבה) או הולכים ללמוד במכינות, שפונות לאוכלוסיות שונות ומגוונות ברמתן הדתית ובתוכנית לחיים.
אחדים, לצערנו, מנצלים את הצבא כדי לחשוף את התקלקלותם, או שנכנעים לסביבה החילונית משיקולים מגוונים.
יש כאלו שמנצלים את שנתם האחרונה בישיבה (שיעור ד'/ה') ללימוד פסיכומטרי או אחרים.
 
בכלל, ואת זה בנות אולי לא תמיד מבינות: הכנסת המערכת הצבאית לסיפור מעודדת שיקולים רבים ולא תמיד לגיטימיים של צמצום או תכנון השרות הצבאי כמזיק במידה מינימלית.
התופעה של רישום בישיבה ועבודה שחורה או בטלה קיימת בצורה נרחבת בחברה החרדית, וגם בציבורנו ניתן למצוא אותה, אם כי בהרכבים ובמינון נמוך הרבה יותר.
וואי. יצא ארוך מאוד. נקווה שקלעתי לאמתמשה
בלי לפגוע במי שמשקיע אבל בלי לעוות את המציאות.
לא רק אחרוך מאוד...ענת=)
בעזר ד'!

גם מורכב מאוד(לפחות בשבילי)
אנסה לסכם בקצרצרה מה שהבנתי (תקן אותי בשגיאות)

ישנם שני סוגים אותם אפשר למצוא בישיבות(בציבור שלנו ובציבור החרדי)
האחד-שמלכתחילה בוחר בישיבה(הסדר גבוהה)ללימוד לשמה מתוך האידיאל/הכנה לצבא ולחיים.
ושם משקיע את מאמציו(הרבה מאמץ)

השני-שמלכתחילה לא מתאיים לא הדרך של לשבת וללמוד מ-8 בבוקר ועד 12 בלילה, אך גם הוא נמצא שם כי נקלע מכל מיני סיבות(לחץ חברתי,כפייה,השתמתות וכ'ו..)
ומשום כך הוא לא משקיע, כי לא מתאים לא הדרך.(מה עושה אותו אחד? מבטל את הזמן ולאו דווקא את התורה)

לסיכום בנות! הכירו בשני סוגי הבני האדם. וכבדו אותם כפיי שהן! אומנם נשמע יפה בעל בייניש, אך לא העיקר הוא השם אלה מה שעומד מאחוריו.

(הייה ארוך יותר? הבנתי נכון?)
בדיוקמשה
ובנוסף, צריך לדעת להעריך גם את מי שהלך להשקיע את הנשמה בצבא ולצאת לקק"צ (קורס קצינים) או סתם בחר במקצוע ראוי לו ומשתדל לחיות חיים יהודיים של אמת, בלי טריקים וקומבינות.


אל תסתכל בקנקן , אלא במה שיש בו.
אשריי שזכיתי!ענת=)
בעזר ד'!

בד"כ אני נמנעת מלסכם..(ביישיבות ישבצ"ים וכד'..) עכשיו אני מרגיעה מוכנה לאקדמיה

הסיכום שלי הייה מהבט הישיבתי, שבזה נשאלה השאלה ע"י נעמנמונת.
תודה על ההוספה!

אחרי שמיציתי פה את הענין. וחיזקתי את דעותי/דעותך אני יכולה לעבוד את ד' בשמחה (איזו עבודה שבלב? זו תפילה!) אומנם באיחור רציני היום! אך בעזר ד'! מתוך משחה!
כן בנות! על לנו לשכוח לעולם שגם לנו יש תפקיד פה!
שבת-שלום!
סילפת את המציאות בצורה חמורהאליסף ט
יש אמנם את הסוג שבא פחות מרצון לצמוח,אבל הכמות היא הרבה פחות משמעותית מאיך שהצגת אותה,אצלך זה נראה כאילו לפחות חצי מבחורי הישיבות הם בטלנים כמלומניקים,וזה שקר.

גם אותם שפחות לומדים מהאחרים,בד"כ יצמחו רוחנית יותר מאם לא היו מגיעים לישיבה כלל (במצב כזה הם היו עלולים לצאת חילוניים),ברור לחלוטין שיש כאלו שלא מתאים להם מסגרת הלימוד כל היום,ולכן יתקשו יותר,אבל בכ"ז עדיף שישארו בישיבה וילמדו מה שהם מסוגלים מאשר ילכו לצבא ויתקלקלו. גם אלו שלא לומדים יום שלם יכולים לצאת חבר'ה תורניים מאוד וצדיקים גדולים,למרות שהם לא ת"ח,וזה הדבר החשוב ביותר לזכור-לא כל אחד מוכשר,יש יותר ויש פחות,וזה לא אומר שמי שפחות מוכשר נגזר גורלו להתקלקל בצבא. זכותו לשרת במסגרת בייניש עם חבר'ה דתיים ולצאת מחובר לתורה בצורה חזקה.
יפה דיברת.. אני אתך..joy
אתה מייפה את המציאות, ומעודד דברים חמוריםמשה
לא כל מי שלא מתאימה לו ישיבה, יתחלן בצבא. גרוע מכך - מניין ההיתר לקצר את השרות הצבאי כשהבחור מבלה את רוב הזמן בדברים אחרים?

ברור לי לחלוטין שרוב מוחלט של המתחלנים בצבא עושים זאת בחודשים הראשונים של השרות, ולרוב בגלל עבר (מוסתר) קודם.
הם לא מתקלקלים בצבא, אלא רק חושפים את הקלקול שפשה בהם עוד קודם.


ובחטיבת הנח"ל ישנם גם בחורי ישיבות שהתדתל"שו. בנוסף - כמות לא מבוטלת של ביני"שים (שחתמו וויתור) משרתים בגדס"ר נח"ל, ובכל זאת המניין בבית הכנסת בימ"ח מחזיק בקושי על ידי "פושעים" כמוני שאינם ביינישים, ואחרים שאמנם צריכים כיפה מבית הכנסת אבל מקפידים להתפלל מדי יום.
לרוב-אדם שהולך לצבא ללא הכנה,יתחלן.אליסף ט
ההיתר הוא מכך שעדיף שישרת פחות,ילמד מה שיוכל,יתחבר לחיי תורה אמיתיים ויחיה כך. למה עוד שנה וחצי בצבא שווה יותר מחיים שלמים של אדם?

אין בעיה עם אנשים שמאריכים שירות,וגם אין בעיה עם אנשים שלא מתאימים ללימוד יום שלם,יש בעיה עם אלו שמסיטים אותם ומחליטים בשבילם שבגלל שהם לא ילמדו יום שלם אסור להם לקבל את השנים הללו של צמיחה רוחנית.

ברור שיש הבדל בין אדם שרוצה להתפתח רוחנית אבל מוגבל ביכולת שעות הלימוד,לבין אדם שכלל לא רוצה והולך לישיבה כדי לקצר שירות ולהתבטל,אדם כזה הוא בעייתי ואותו יש להוציא ממסגרת ההסדר,אבל אדם מלא רצון אין שום סיבה שלא יעשה את מה שביכולתו.
הוצאת שם רע למהדרין מן המהדריןמשה
"לרוב-אדם שהולך לצבא ללא הכנה,יתחלן" / אליסף ט

שקר גס וכזב. זה נכון שיש חיילים שמתחלנים (וקיימת גם התופעה ההפוכה - חיילים שמהשיעמום מתחילים לפתוח ספרים, אם היה מי שטרח להפיץ אותם), אבל רובם המוחלט (לפחות לפי מראה עיניי) עושה זאת בחודשים הראשונים של השרות.
במקרים בהם נפגשתי, החייל בד"כ התנהג כחילוני לכל דבר עוד בשלב שקדם להסרת הכיפה.


אני לא נגד צמיחה רוחנית, אבל לא על חשבון השרות הצבאי ובמסלול שמתיימר להציג מצג של לימוד בכל היום האפשרי.


אגב, לא חסרות אפשרויות להתפתח תורנית גם במהלך השרות הצבאי. פרטים אצל רב היחידה או מרכז תודעה יהודית ברב"צ.


שבת שלום!
חבריי לחטיבה סוגרים שבת עכשיו באמצע שום-מקום, ואחרים יושבים במזגן של בית מדרש ועושים עצמם לומדים.
צבא הוא לא המקום להתפתחות רוחניתאליסף ט
גם בחור שנשאר דתי בצבא,אבל הדבר היחיד שמקשר אותו לדת זה שהוא מתפלל שחרית ומניח תפילין כל יום והולך עם כיפה,זה לא משהו. התפתחות רוחנית היא ע"י מסגרת רצינית שכוללת רבנים שיעורים והשקעה. צבא הוא לא המקום לכך. חייל לא ידע מה מותר ומה אסור ואין לו הזמן והיכולת לחשוב על כך,ההדרדרות (לרוב) היא קלה מאוד.
הבעיות של הג'ובניקים הן שונות - ולא פחות קשותמשה
בקרבי (עד לשנים האחרונות) פחות או יותר לא נכנסו חיילות בכמויות משמעותית. בבסיסי העורף הבעיה חמורה הרבה יותר.

גם השחיקה הדתית אינה שונה בבסיסי העורף, במיוחד ככל שמדובר ביחידות הקרביות או ביחידות סגורות.


אני בצבא מזה כשנתיים (מפח"ט הנח"ל), ואני מכיר את מערך הג'ובניקים ובעיותיו לעומק, אני פשוט שם.
אגב, לפי פקודות מטכ"למשה
חייל זכאי ל-3 ימי ישיבה (יום מרוכז של הרצאות וכו') כל 3 חודשים. בבסיסים רבים (קריה, שלישות ר"ג, צריפין, בסיסי ח"א גדולים) יש גם שיעורים קבועים של דף יומי ודברים כאלה.


מי שיודע מה הוא מחפש, ימצא את זה גם בצבא.
ניסיון להפסקת אשגון דו
לענ"ד מסלול ההסדר וההקלה בשירות צבאי(ולא נכנס כרגע לעד כמה ההקלה),מיועדת רק עבור אנשים שרוצים להיות תלמידי חכמים. תלמיד חכם לא חייב להיות תלמיד חכם מקצועי(מה שנקרא רב) אבל הוא חייב להיות אדם ירא שמיים ויודע תורה,שהגיע לרמה כזאת שהוא מסוגל ללמד תורה לאחרים לאחר שנים של לימוד. עכשיו,בוודאי שהאידיאל שבישיבה אנשים ילמדו מהבוקר עד הערב,אבל זה לא אומר שמי שלא,ישר צריך לחתוך אותו מההסדר.
לדעתי,יש איזשהו מינמום נדרש(אחד הר"מים אצלנו אמר פעם שני סדרים ביום נשמע לי סביר) שהבנאדם אמור ללמוד,אחרת הוא לא מצדיק את ההסדר.
מצד שני,צודק אליסף שסיכויי החילון בצבא גבוהים ללא הכנה מתאימה.
הסיבה הראשונית בגללה הקים הרב אלי סדן(ואני מצטט מדבריו)
את המכינה הראשונה בעלי,היתה בדיוק הסיבה הזו.
50 אחוז מבוגרי הישיבות התיכוניות(כלומר היותר תורניים בציבור הדת"ל) שהתגייסו ללא מסגרת "תומכת" (הסדר או גרעין נח"ל או הסדר מרכז) הורידו את הכיפה! 50 אחוז! אלו מספרים מבהילים.
להיות דתי יחיד בסביבה חילונית יכול להיות מאוד שוחק,ואני מדבר מניסיון.
בדיוק בשביל זה,ובדיוק בשביל אנשים שאינם מתאימים לישיבות יש מסלולי לימוד בלי קיצור שירות-מכינות,ישיבות שילוב,או אפילו הליכה לישיבת הסדר או ישיבה גבוהה לתקופה של שנה-שנתיים-שלוש בלי קיצור שירות.
ככה מצד אחד יוכלו להיבנות מבחינה רוחנית(שזו תרומה חשובה מאוד למדינה)
וגם יוכלו לשרת שרות צבאי מלא,ולא יעשו שקר בנפשם.
וללא ספק יש אחוז לא מבוטל מבחוריההסדר שלא ראויים
לו,ולולא הייתי חושש להוציא דיבת מקומות מסוימים
הייתי מדבר בצורה יותר ספציפית.
למה לא?אנונימי (פותח)
אנשים מסיימים תיכון עם רצון להיות דתיים.
רק שהם לא יודעים מה זה.
הם אמורים לייצג את ה' מול החיילים/מפקדים/כל אחד אחר בעולם, והם בקושי יודעים מה זה אומר.
הם לא יודעים מי זה בורא עולם
הם לא יודעים מה הוא רוצה מהם
הם לא יודעים למה להם בכלל לקיים מצוות ולא לחיות כחילוני.

גם אם "זה לא עושה להם משהו בלב", שאני מבין את זה כמו "הכיפה שלהם לא גדלה אפילו בשורה אחת" (וכמובן - תקני אותי אם אני טועה) לחיות עם אנשים שפשוט להם התשובות לשאלות האלה, באווירה שבה פשוטות התשובות הללו - זה עושה משהו בלב.
זה מאפשר לבנאדם לעמוד טוב יותר מול העולם.

בשביל זה הולכים למכינה/ישיבה, לפעמים גם נשארים בשביל זה.
אבל יש גם כאלה שנשארים לא בגלל העולם שמסביב, אלא בגלל שאני רוצה לעשות על עצמי עבודה פנימית, שתקרב אותי לה' עוד, על ידי לימוד תורה, על ידי עבודת מידות, להתקרב בעצמי לה'.
תשובה קצת מסובכתדודי25
למה הולכים לישיבה? בעיקרון כדי ללמוד תורה, אבל זו תשובה לא ממצת כלל.

ישנו לחץ חברתי ללכת למוסדות ישיבתייים או מכינות, והלחץ הזה חיובי מאד. קורה לא מעט, שאנשים המגיעים לישיבה בשיעור א', לא באמת יודעים מה הם עושים שם, וגם לא ברור להם ע"פ מה בחרו את הישיבה. ככלל, בד"כ הולכים לישיבות בקבוצות, כדי להרגיש בנוח, בגלל שללכת לישיבה זה בעיקר עניין חברתי. סיבות נוספות הן גם לקצר את השירות למשל, או לתת לעצמך זמן לגבש את זהותך ומה אתה רוצה לעשות בחייך.

אבל אני מאמין שלכל אדם המגיע לישיבה, ישנו רצון לחולל שינוי כלשהו בחייו. להרגיש שהוא מתקדם מבחינת האידיאלים בהם הוא מאמין, או היה רוצה להאמין, והדרך להתקדם היא בלימוד בישיבה. אלא שההבנה הזו היא כללית, וכשמגיעים ללימוד היום-יומי בישיבה, ולהווי הרגיל, לא תמיד מבינים ומרגישים איך זה קשור לאותם אידיאלים ואמונות שאנו רוצים לפתח בעצמנו. ואז בד"כ מגיע המשבר הגדול (הראשון) - כלומר מצד אחד רוצים ללכת לישיבה כי מאמינים שזו הדרך להתפתח, ומצד שני לא חשים שמתפתחים, וזה קשה מאד, וזה שונה ממה שהורגלנו אליו עד כה. ויש גם יצר הרע, בל נשכח. ואז האדם עושה 'עצור, חושבים' ובודק אם המסלול הזה מתאים למי שהוא.

העניין המרכזי הוא שלהרגיש שינוי בחיים, ע"י הלימוד בישיבה, זה דבר שדורש הרבה זמן, ולנו אין סבלנות, ואנחנו גם לא מבינים שזה דורש הרבה זמן, ולכן חשים שלא השתננו, ושזה סתם קשה לנו ולא מועיל. אז נכון, זו מצווה ללמוד תורה, אבל זה כ"כ קשה... וזו גם מצווה לשרת בצבא...

היוצא מכל זה הוא שבתקופה הראשונית בישיבה יש הרבה בלבולים, הדרך לא ברורה והזהות העצמית מטושטשת. רק לאחר כמה שנים, ניתן להבחין בבירור מי הלך לכאן ומי לכאן... יהיו כאלו שרואים עליהם שהישיבה והלימוד השפיעו עליהם, והחיים שלהם כבר שונים ממה שהיו קודם. ויהיו כאלו שיראו שאת המאבק הגדול הזה שלהם, הם החליטו להותיר על כנו, ואת יתרת הזמן שנותר להם בישיבה, יעבירו בצורות שונות. (בד"כ ינסו לגרום לעצמם להרגיש שיצאו עם משהו בכל זאת מהישיבה, וילמדו דברים והשקפות חשובות להמשך החיים. אבל לא תמיד ניתן יהיה לראות קשר בינם לבין עולם התורה בשנים שלאחר הישיבה)
מודה לכם על ההסבר והתגובותנעמנמונת
עכשיו אני מקוה להבין טוב יותר את ה"עולם" שלכם. שנשמע בשורות טובות ורק טוב. שבת שלום
חייבת לציין, ברשותך נעמה, שנהנתי לקרוא את השירשור-צורמיש-
ולראות כמה צדיקים יש פה
לכו בכוחכם זה..
ומה תגידו על בחור שנכנס לצבא, יש לו כיפה~~~חסויה~~~
אבל הוא לא עשה מכינה או ישיבה לפני הצבא..

זה אומר משהו לא חיובי על הבחור .. או שאפשר לדון לכף זכות-שמאילוצי החיים הוא לא יכל או לא הסתדר לו להכנס לפני הצבא לישיבה/מכינה...
אל תנסי לשפוטעמית-טליהאחרונה
יש כאלה שהם נורא מעשיים וקשה להם ליפול ימים שלמים לתוך התורה.
זה לא קל ללמוד תורה.

פשוט תבררי.
לבנותמישהי 1
אני מנסה לשדך כמה שרק אני יכולה ואם יש לי עצה בשבילכן היא שהתמונה שאתן מעבירות תהיה הכי וואו שיש
בתור גבר אומרדרייב

בהחלט חשוב תמונה מושקעת שמציגה אותנו בטוב, וגם אני מביא כזאת.

אבל חייב גם שתהיה משקפת ומציאותית.. לא פילטרים ומשחקים עם זוויות וכאלה.

זה עלול לגרום הרבה תסכול מדייטים ראשונים מביכים בו סתם מחכים לברוח ברגע שמנומס מספיק. (לא שזה מעלה גדולה לגבר כזה, אבל כך עובד העולם)

הצד השני מצפה לרחל כמו בתמונה ואז מגיעה לאה..

^^Seven

שידכתי לחבר של בעלי מישי ובפגישה הגיעה מישהי מאוד מאוד מלאה

ממש לא ראו את זה בתמונה שהעבירה

החבר הזה נסע שעה נסיעה כדי להפגש איתה ובסוף זה היה ברור שהפגישה הלכה לפח כי זה נפל כבר על זה

הוא כמובן כיבד ונשאר עד סוף הפגישה

אבל חייב להעביר תמונה תואמת מציאות..חבל על שניכם

מה זה קניות אונליין?חסדי הים
"שֶׁקֶר הַחֵן וְהֶבֶל הַיֹּפִי אִשָּׁה יִרְאַת ה' הִיא תִתְהַלָּל"
ביום בו הבנים יפסיקו לפסולמישהי 1

או יפסיקו לבקש תמונות אז דבריי יהיו מיותרים.

עד אז אני גאה להגיד לבנות- דאגו לאינטרסים שלכן,שיהיו לכן הצעות.

(אני לא שדכנית.אני מדברת כחברה שמנסה לעזור)

בנות לא צריכות לספק יצרים שטחיים שלחסדי הים

גברים. לא ככה האידיאל להתחתן.


אני לא אומר מה לעשות מבחינה פרקטית.

פשוט עצובפצל"פ
לא חושבת שזה נכון גם לבנים?לגיטימי?

כל הקטע הזה של תמונות יכול להיות מורכב ומסובך.

לא כולם מרגישים שיש להם בכלל תמונה וואו.

לא כולם רוצים בכלל לשתף תמונה שלהם.

בכנות, את חושבת שיש מישהי שמשתפת תמונה ואומרת - הנה אני ביודעין ומתוך כוונה ברורה משתפת תמונה מכוערת שלי?

האם נראה לך שמי שבוחרת תמונה, אומרת לא אכפת לי מהתמונה, זאת פשוט התמונה האחרונה שלי?

האם נכון לשתף דווקא תמונה מאירוע, או אולי יש שיקולים אחרים שבעקבותיהם בוחרים דווקא תמונה מחיי היום יום?

האם את, כשדכנית, מסוגלת לכבד בחירה כזאת?

יכול לומר לך שזה בדיוק המצב אצליבחור עצוב

מחפש תמונה עדכנית יחסית ושולח. אין לי כח לכל ההתעסקות הזו.

ובאמת שהגיע הזמן להפסיק עם כל מחול השדים סביב התמונות. 

מבינה אותך מאודמישהי 1

אני לא שדכנית אלא חברה שמנסה לעזור לחברות שלה ולא התחתנתי צעירה בכלל וגם אני שנאתי כל כך את זה

אבל

כש'עברתי צד' והתחלתי לשדך פשוט הזדעזעתי מכמה בנים פוסלים על תמונה. בחורות שהן זכיה בלוטו פשוט נפסלות בחור אחר בחור והן לא יודעות את זה כי זה עוד לא הגיע לשלב שאני מציעה להן והן מתייבשות תקופות

ונשרף לי הלב

אז אני כותבת כאן כדי שיגיע לכמה שיותר בנות מהממות- תעשו הכל כדי לצאת הכי טוב שלכן!!

ומי שכתב פה שקר החן- בא לי להגיד אנחנו פועלים בתוך הכללים של העולם הזה שיש בו גם מקום לשקר החן.

ולגבי הפניה לבניםמישהי 1
אני חווה שבנות פחות פוסלות ויותר מוכנות לקבל אז לא ראיתי לנכון לפנות לבנים 
שטויותבחור עצוב
להבנתי זה ממש מדרוןזיויק

ואין לי דעה מגובשת בנושא

כל הכבוד על המאמציםכלה עצבנית

אבל פעם אחת ביקשו סתם עוד תמונה יותר טובה וזה עצבן אותי אז חברה שלי צילמה אותי מחזיקה דף שמסתיר את הפנים וכתוב עליו

"והיו עיניך רואות את מוריך (ישעיהו ל, כ)"


 

 

אני ממש לא מסכימה איתךהפיאחרונה

יש לי חברות הרבה מעל היופי הממוצע

דווקא שהן שולחות תמונות מאירועים/ צילום מקצועי לגברים יש תחושה של איום

לעומת זאת שהן מחייכות למצלמה בסלפי חמודי או שמצלמים אותן שותות קפה בבוקר או בטבע מתי שרואים את היופי הטבעי זה הכי כובש

בהנחה והן נראות טוב בלי איפור

. בלי אודם בלי תסרוקות בלי שטויות ..הכי פשוט

הכי אומרים כן..


 

ותתפלאו לנשים יפות הרבה יותר מאתגר למצוא


 

הרבה פעמים הצעתי לגברים והן דווקא פסלו על שטויות כמו על מקום וכו' .. ( וזה היה נראה לי קטנוני אבל לא התערבתי ) ובדיעבד הם ספרו לי שלא היה להם אומץ להגיד להצעה כזו טובה ( כי גם הפרטים שלהן טובים) כן.

אז גברים אומרים הרבה יותר מהר כן להצעה לבחורה שנראת ממוצעת - חמודה  מאשר בחורה יפיפיה .

זה לא שהם לא רוצים אותה .. הם מרגישים איום או בדייט מקטלגים אותה כסנובית


 

לא יודעת אם שמעת אבל תשאלי חברה שלך הכי יפה שאת מכירה תשאלי אותה מה קורה אצלה בדייטים

ותבני ששם זה הכי כואב

 

 

קשרים בעיצוב דעות וההשקפות: איך קשריםחסדי הים

השפיעו על העיצוב השקפות ודעות שלכם בכללי? למדתם פעם משהו מעצב מהמדוייט? פרידה בקשר גרמה לכם לעצב דעות הפוכות?

זה מעניין שבארה"ב יש עכשיו את כל המחלוקת בימין לגבי תמיכה בישראל או דווקא לגנות. יש משפיען אחד ימני שיחסית קיצוני נגד ישראל, והוא מספר שאחד הרגעים המכוננים היה ויכוח עם ופרידה ממישהי שהתחילה בתהליך גירות, ועכשיו היא קשורה לבית הלבן ומשפיעה שם בעד ישראל.

מעניין מה איתכם לגבי השפעה של דעות או ריחוק מהדעות של המדוייט?

יש המון השפעהultracrepidam

כמו כל אדם שמכירים ואפשר ללמוד ממנו

בטח אם יש הרבה חוויות משותפות ושיחות עומק

בהחלט, היו אנשים שהמפגש איתם הוביל אותילגיטימי?

לשינוי בתפיסות ובעמדות שלי לגבי כל מיני דברים.

פחות בדברים פוליטיים...

לדוגמא? גם בעולם הדייטים?בחור עצוב
אצלי זה יותר השפעה במה שמעניין אותיחסדי הים
אני יותר מתעניין באמונות ודעות הנוגעים לתורה. הייתה לי פרידה אחת, שלא רוצה לפרט, אבל זה גרם לי לחדד גישות אמוניות ודרכי לימוד תורה בכללי.
כןרק נשמה

לא בהכרח שינוי אבל כן דיוק ועיסוק בערכים חשובים ומשמעותיים שהיו נראים לי פשוטים מובנים מאילהם ופתאום כשלצד השני ברור כל כך משהו שלי לא כזה סגור זה פתח להתבוננות והתעמקות בנושא

וממילא נראה לי שגם שינויים קלים מתרחשים בהתעצבות הכללית שלי כאדם אחרי כל פעם שהיתה לי התבוננות כזאת

חוצמזה שאני נורא מנסה לקחת משהו טוב מכל הפגישות שהיו לי מתוך אמונה שה' שלח אותם בשבילי אם לא להתחתן אז כדי להשתפר וללמוד משהו 

כןכלה עצבנית
אני ייקית של פעם וחשבתי שאני איזה וואו עד שנפגשתי עם בחור איכותי מאוד, בלדי כבד ואדוק, שלימד אותי מהן באמת עקשנות, דייקנות, ופדנטיות. הדייטים הכי טובים שהיו לי, ובלי ציניות לשם שינוי
שאלה מקסימהadvfb

לאחרונה יצאתי עם בחורה שהרגשנו פערים מסויימים בהשקפה הדתית (עניין יותר של ניואנסים, לא הכי גרונדזים)

מרגיש שזה נתן הפרייה מסויימת, זה אתגר אותי וזה זה הוסיף טוב בהקשר הזה, בהחלט למדתי מזה על עצמי.

מצד שני, שנינו אנשים שאוהבים לדבר על השקפה ויצא שלא מצאנו את זה בתור נושא משותף בגלל השוני בעניין ולשנינו זה היה בסדר גמור.

 

בהחלט יצא לי בעבר להתרם בעניין הזה, אפילו קניתי ספר שמישהי ספרה לי שהיא קוראת אותו... אבל לא זוכר הרבה פעמים כאלה.

תודה. לי קרה כמה וכמה פעמים שקראתיחסדי היםאחרונה

ספרים שהמדוייטים המליצו, או שחקרתי תחום או נושא מסויים שעניין אותן.

משפחה פחות דתייה בדייטים.יובללל

חבר'ה אני צריך ייעוץ.

אני די חדש בעולם הדייטים. לא מזמן הציעו לי מישהי שאני מכיר מלפני כמה שנים כשעבדנו ביחד לתקופה מסוימת. אני יודע שהיא בעלת אישיות מיוחדת ובעלת מידות, ולפי מה שהבנתי מחברה שלה היא גם התקדמה יותר מבחינה תורנית (צניעות כמובן וכו).

אבל בסוף, למרות שהיא כן נשמעה לי כיוון טוב, החלטתי לא ללכת על זה בגלל המשפחה שהיא באה ממנה. היא באה ממשפחה חוזרת בתשובה, אבל לא כל כך חזקים בדת, כמה אחיות חילוניות וכו. וזה דבר שהפחיד אותי להיכנס אליו. אני רוצה שאישתי תהיה אישה מאוד תורנית (ואני גם משתדל להיות כזה), וזה לא כל כך היה נראה לי הכיוון.

אני מאוד חושש שאולי איבדתי פה משהו טוב, אבל מה לעשות? הרגיש לי שזה מורכב לי מדי!!

מה דעתכם? כמה משקל לתת לדבר כזה?

יש מצב שאיבדת. אבללגיטימי?

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

א. מאוד מסתייג מהביטוי הזהadvfb

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

לא זוגיות, אבל בהחלט שזה מרכיב חשוב בולגיטימי?

בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

כלומר,

אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:

לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?

האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?

האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?

האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?

האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?

 

כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.

 

בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)

 

מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.

אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...

באמת לא טוב להכנס לפנטזיות וחלומות ורודיםadvfbאחרונה

זה נכון מאוד, לאו דווקא בהקשר הזה. כמובן שבכל דבר שקשור לזוגיות.

זה מעגל יחסית חיצוני.. אבל כמובן חשוב לתת עליו את הדעת.

לא מבין למה ענית בהקשר הזה, הרי השואל אמר שהוא דווקא דחה הצעה על רקע משפחתי. משמע, הוא מבין שזה נושא רגיש שיכול להיות משמעותי.

 

נראה לי שיותר מועיל להגיד מה כן ולא מה לא בהקשר הזה.

לכן השאלות הללו שהבאת הן נועדו רק כדי להבין שזה יכול מורכב.

כמו שאת בעצמך אמרת, קשה מאוד לענות על השאלות האלה, אם בכלל אפשרי לענות עליהם..

לכן, נראה לי שיש צורך בשאלות בירור ביחס למקום החשיבות של השואל ביחד לנושא.

שאלות שיעוררו להבין מה היחס שלו לזה וה המקום אותו הוא צריך לתת לנושא.

מה זה משנה מאיזה משפחה היא באה?תוהה לעצמי
בעלי ממשפחה דתית לייט מאוד, והוא יותר דוס ממני. אנשים גדלים ועושים בחירות משל עצמם בחיים
סליחהיובללל
סליחה שאני שואל, אבל האם וכמה יש חיכוכים שזה יוצר? זה בוודאי לא פשוט הרי, כל המנהגים, כשרות, שיח, צניעות, שמירת שבת ועוד המון מורכבויות שיכול ליצור. אז איך מתמודדים עם זה?
לא יוצר חיכוכים בכללתוהה לעצמי

את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.

ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.

לגיטימי אבלזיויק

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

..יובללל
בוודאי שחשבתי על זה. אבל גם יש הבדל בין הדור שלנו לבין הדורות שלהם. הנושא אשה יבדוק באחיה.. וכו וכו. ברור שהאדם עצמו הוא העיקר, אבל זה חבילה שלמה. 
נכון ולכן נשאר פה עניין האופיזיויק
של שניכם
אני חושב שיש לתת משקל למשפחה.אדם פרו+

לאו דווקא רק בפן התורני.


לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.


אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.


אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.


אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.


וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.


אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.


מה דעתכם?

מענייןיובללל
מעניין מה שאתה אומר. בסוף ברור לי שהבית הוא משקל מאוד מאוד משמעותי. והשאלה שלי היא בתכלס כמה יחס לתת בין המידות של הבחורה לבית המידות של הבית שלה (או בפן התורני וכו)? הרי בסוף כמו שכתבו מעליי ראינו מאיפה הגיעו האבות והאמהות שלנו..
יש כאלה שחשוב להם יותר ויש כאלה שפחות חשוב להםadvfb

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

חשוב שתקרא את זההמצפה לישועה

יכול להיות שכבר כתבו בדומה

תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.

החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.

תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...

גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.

תראה שיש ביניכם התאמה וכו'

אולי זו אשתך?

ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...

האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.

אנשים קשים זו התמודדות


וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה

בהצלחה וה יתן לך עצה טובה

עונה בתור בעלת תשובההמקורית

שהתחתנה עם בעל תשובה - המשפחה לא קשורה לרמת הרוחניות של האישה. בכלל. מה שקשור זה ההחלטה שלה איפה להיות וכמה היא נחושה להישאר שם ולא להיות מושפעת.

הקשר היחיד למשפחה, זה כמה הם גמישים ביכולת להכיל את השוני ואם לא אזמה היא חושבת לעשות עם זה. ואת זה כדאי לבדוק ולברר כי אם זה בכיוון טוב ויש פתיחות - זה מעולה.

המשפחה שלי אפילו לא שומרים שבת חוץ מאחות אחת (ואנחנו משפחה גדולה) ואף אחד לא היה מהמר בחוץ שאני לא נראית דתייה מבית

נכון, זה אומר שעושים החלטות שהרבה פעמים הן לא פוטוגניות מבחוץ כזוג אבל הן כן תואמות את אורח החיים שבחרנו.


ואגב,גם בתוך משפחות דתיות ודוסיות יש הבדלים בהרבה דברים שצריך להכיל. אזלא בטוחה שיש לך איך לברוח מזה

איזה כיף שענית את התשובה הזאת מהמקום שלךadvfb
זה כואבהפי

להוציא את החנוכיה ולראות שהדברים שביקשת משנה שעברה לא התגשמו .. לחשוב שהתפילות לא נענות לך שנה ועוד שנה ו..

למרות שממש התכוונתי  אז אז יותר מזה? אני לא אצליח..להתפלל יותר חזק.


ואז

לחשוב על כמה שהעם הזה עובר והכל מתחבר

ואולי זה הולך לשם ?


גאולה כללית ופרטית

חג שמח

לכל המקווים לישועה לעם למשפחה לכם..


אמן ואמןadvfb
בעז"ה ישועה קרובה ממשית!חסדי הים

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

נכון ממשהפי
ממש בעז"ה אמן ואמן
😶זיויק
אמן שתהיה ישועת ה' כהרף עין
ליבי איתך, כואבארץ השוקולד
נכון , יש גם טובהפי

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

כן. מבין..בנות מרכלות עלי

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

כן, מביןארץ השוקולד
צודקת 
כואב ואמן!! מחזקת ממש.פצלשי"ת
🥺❤️מבולבלת מאדדדד
נקווה שבקרוב אחותי❤️


חנוכה שמח🥰

אמן(:הפי
😢בחור עצובאחרונה
המהירות של שוק השידוכיםadvfb

ברגע שהוואטסאפ נכנסל חיינו דברים עוברים מהירות האור כמעט.

לחכות כמה ימים להצעה זה נראה משהו שכמעט לא אפשרי,

מה דעתכם על זה?

למה אתה מתכוון ב"לחכות להצעה"?לגיטימי?
מישהי כתבה ליadvfb

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

 

 

אני לא בטוחה שזו הפלטפורמהלגיטימי?

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

 

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

 

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

 

 

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

 

אין נוהל רישמי, יש נורמותadvfb

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

 

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

 

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

 

 

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

 

לגבי וואצאפ וטלפון צודק.מוקי_2020

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אין עליךadvfb

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

נדמה לי שהבנתי.מוקי_2020

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

כןadvfb

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

תודהלגיטימי?

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

 

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

מסתבר שאני מאוד רגיל לאיך זה הולךadvfb
עבר עריכה על ידי advfb בתאריך כ"ד בכסלו תשפ"ו 11:16

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

 

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

 

אתה מתכווןהפי

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

האופציה הראשונה חחחadvfb

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

וואו. מעניין.פצלשי"ת

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אתה חושב שכמה ימים זה בגלל הווטסאפ?ארץ השוקולד

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

התכוונתי לטענה ההפוכה ממה שהבנת מדבריadvfb

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

כמה אתה מכיר שהלינו על תשובה אחרי יום?ארץ השוקולד
לא ראיתי שרשור מלין בנושא, גם פה דיברת על ימים 
לא תשובה כפרהadvfb

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

 

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

אתה חושב שלפני הפלאפונים זה לא הפריע?ארץ השוקולד
אתה מרגיש שזה מיידי?
הוואטסאפ יצר אפשרות להעברת מסרים בצורה מאוד מהירהadvfb

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

זה מובןארץ השוקולד
אבל אני לא רואה שום ציפייה למיידיות בעניין הזוגי
בטח, זה דחף ממש חזקadvfbאחרונה

הלבד קשה ולהיות בזוג זה הרצון האולטימטיבי.

לכן בגלל שמדובר בדחף, אז יש גם סבלנות יכולה להוות טריגר.

הדברים הקטנים שהיה נחמד מאוד אם הצד השני היה מעדיףמוקי_2020

אני מדבר על דברים שאם לא קיימים אצל אצל הצד שני, זה לא מפריע, 
אבל אם כן קיימים, אז  זה בונוס נחמד מאוד.

אני לא מכיר בן אדם נורמלי, שלא יכול להמציא רשימה של עשרות ואולי מאות דברים כאלה.
זה יכול להיות צבע מכונית, סוג מכונית, תוספות לפיצה, סוג מוסיקה, זמר, אלבום, שיר, עיר בירה בעולם לטייל בה...וכל דבר שהוא בעיקרון לא משמעותי
להצלחה ותחזוקת קשר אבל הוא בונוס שתמיד נחמד לדעת שהוא קיים ושבני הזוג באותו ראש שלכם גם בחלק מהדברים הקטנים שבחיים.

אז לכבוד החנוכה, יש 2 דברים שהם בונוס די נחמד עבורי. זה משהו סמלי כזה.
אגב, רק השנה למדתי שאין כזה דבר "חג החנוכה" יש "ימי החנוכה". חנוכה זה לא חג ביהדות כמו ראש השנה, פסח. 
אם יש תלמיד חכם בקהל, הוא מוזמן לאשר שלא חירטטו אותי.

לעניין עצמו :
א. בונוס 1 - שהיא אוכלת סופגניות רק בחנוכה, לא  חודש וחצי לפני כמו שרשתות השיווק היו שמחות כי זה טוב לביזנס. 

היום למעשה היא היתה אמורה לטעום את הסופגניה -הראשונה- שלה השנה ובאמת להנות ממנה בימי החנוכה ( לא לכעוס ! זה רק בונוס אם היא כן אוכלת בחנוכה בלבד ! )

ב. כאן אני מודה שזה קשוח יותר. אבל שוב, זה בעיקר בונוס. אז.. אה-אהמ ..
בונוס 2 - בחנוכה היא אוכלת סופגניות...רגילות. בצק, ריבה, אבקת סוכר.
ולא את כל ה"סופגניות" שהקשר בינהם לסופגניה זה כמו הקשר בין מכונית לרכבת.
עכשיו לפני שמישהו קופץ  עם :
"מה נסגר בן אדם ? זה ..ח.. סליחה זה..ימי החנוכה, תן לאנשים להנות מ "סופגניה" עם קצפת וקרם קמבודי בטעם פיסטוק חלבי-כנאפה- מלוח- מתוק"
אני בעד לאכול קינוחים שווים ומפנקים אבל שזה הופך מסופגניה ל..אני אפילו לא יודע איך לקרוא לזה..זה מבחינתי...לא בונוס. 
יש לך את כל השנה לאכול את זה. תשאירי את חנוכה, חנוכה.

הסבר על הבונוס במימד החילוני-מסורתי-רוחני.
אני רואה את זה (במיוחד בשנים האחרונות)  כסוג של...אני לא רוצה להגיד סדום ועמורה כי אז לא יבינו אותי בכלל,
אבל סוג של השתוקקות שהיא שורש יצר הרע ומקור הסבל. 
כלומר, זה בכלל לא משנה מה היו מוכרים ברשתות השיווק, אנשים פשוט רוצים את מה 
שכולם רוצים בלי לחשוב לרגע אחד אם הם -באמת- צריכים את זה ואם זה  באמת קשור לאירוע שבשבילו התכנסנו.

יש לכם דברים קטנים שחשובים לכם, לא קריטיים, אבל יהוו בונוס נחמד  אם הצד השני מעדיף אותם גם ?
ספרו בכיף.
לא בא לכם לשתף ורוצים לשמור את זה רק לעצמכם ? גם בכיף. רק קחו בחשבון שבסוף הכל יתגלה אז לפחות כאן תקבלו פידבק.

נ.ב - אם במקרה התחלתם לאכול סופגניות עם קצפת וקרם קמבודי בטעם פיסטוק-חלבי-כנאפה-מלוח-מתוק, כבר לפני חודש וחצי...אז..לבריאות.
 ימי חנוכה שמחים לכולם.

 

מה עם מי שלא אוהבת סופגניות?מבולבלת מאדדדד
זה גם בונוסShandy

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

לגבי ימי החנוכה זה נכון. זוכרת שלמדתי את זה לפנייעל מהדרום
חחחחח חזק. מזדהה מאוד עם הסופגניותפצלשי"תאחרונה

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

להתחיל קשר חדשראובן255

שלום לכולם לאחרונה יצאתי מקשר די ארוך שלא צלח לצערי

אני מעוניין לחזור לדייטים

מישהו מכיר שדכן או מקום שאפשר להתחיל בו את עולם הדייטים?

אני יודע שיש את הטבלה של השדכנים אבל מישהו מכיר חלק מהם שאפשר לסמוך עליו שיעזור לי?

תודה לכולם תזכו למצוות

מה הסגנון שלך?ברוקולי
דתי לאומי כיפה סרוגה בראש פתוח אבל מתייעץ רבניםראובן255
בהצלחה רבהארץ השוקולד

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?


מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?


 

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות


 

המון בהצלחה

תשובה לארץ השוקולדראובן255

זה אומר שאני דתי בראש פתוח לעולם תרבות מערב מתערבב בין אנשים\קהילות אם זה חילוניים אז לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל תרבות)  אם זה דתיים לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל אהבת חינם וחיבור בין אנשים) ומהחרדים לקחתי את ללכת לפי הלכה לא דתי לפי דעתי ולעשות מה שבראש שלי בלי להייעץ אם אני נמצא בבעיה או שיש לי בעיה אני פונה לרב שייעץ לי ויעזור לי אני לא ישר הולך לבעל מקצוע רק כי יש לו תואר בדבר הזה למשל פסיכולוג

מקווה שדי הגדרתי את עצמי טוב

ולכן חשוב לי משהי מאמינה בדרך הזאת בחיבור בין העולמות

לא בטוחה שהכוונה הייתה שתענה כאןלגיטימי?

אבל לפחות לי עדיין לא ברור איפה אתה נמצא.

התרבות החילונית טובה לדעתך? רק לדתיים יש אהבת חינם וחיבור בין אנשים? רק חרדים הולכים לפי ההלכה?

בדברים שאינם הלכתיים, למשל מצב נפשי, תפנה לרב לפני שתפנה לפסיכולוג?

 

אולי יהיה יותר נח להגדיר לאיזה רבנים אתה הולך? איזה ישיבות מתאימות לתפסית עולמך? עם מי אתה מתייעץ? לפי איזו השקפת עולם הלכתית אתה הולך?

איך אתה מחליט מה מהתרבות החילונית אתה לוקח ומה לא?

במה מתבטאת הפתיחות שלך?

 

בעיני לא צריך לענות על זה כאן, רק שמדברך אין לי מושג איפה אתה נמצא על הציר הדתי.

מסכים לגמרי עם דברי לגיטימיארץ השוקולדאחרונה
אם חשוב לך דמיון בעולם הדתי עם אשתך, כדאי להגדיר מי אתה
לא.לגיטימי?

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

מצאתי בכתב ישן נושן את השיר הזה לחיזוק בחנוכה:חסדי הים

"הוי בחורים גיבורים וחזקים כארזים, הוי בנות בנויות חטובות כמגדלים.

חשבתם מחשבת חוץ לזמנו, כאילו ה' איננו משגיח בעתו.

האם ה' עזב אתכם גלמוד וערירי? האם הוא לא מכריז עלכים 'שלי'?

הקורא מראש דורות לא ראה? האם השגחתו הפרטית נסתרה?

יש לכם עוד תקווה ואחרית, בסוף הקשיים תגיעו לתכלית.

אהבתי אתכם אומר ה' אל נורא וחומל, מעיניי לא חבוי הקושי והסבל.

הנני בא לגואלכם כאם על בנים, בנפלאות אדירות ורחמים עצומים.

בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה.

יצאתי לישע חשמונאים צדיקים, אצא כיום לישע הבדידות והמכאובים.

הכנתי לך גבר בחורה כלילת המעלות, ולך יפהפיה הכנתי איש חמודות.

נס פך השמן יאיר ויצהיר לעולם, ללבבות הנשברים לחזקם בריא אולם.

לרוממם לחשבם ממש כבני עליון, להסיר מהם כל פחד וחדלון.

לנטוע בהם כוחות וצפיות חדשים, להצמיח בהם חלומות כיוסף נרהבים.

עוד יהיה לכם ממלכת משפחה חמה, שבו מאיר באור יקרות השכינה הקדושה.

השכינה שורה על הנרות הקטנים היפים, זה ישרה על ביתכם באהבת עולמים."


התבוננתי על המראה וזה פלא עצום שגיליתי מסר כזה חזק לרווקים לפני חנוכה.

😂😂😂

מדהים!חרמון

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!

תודה! חג שמח לך ולכולם!חסדי היםאחרונה
תפילה על כולם.

אולי יעניין אותך