שאלה חשובה לבנים שכאןנעמנמונת
בשביל מה אתם הולכים לישיבה/מכינה לפני צבא?מה זה נותן לכם?ולמה יש חלק מכם שדוחים גיוס ונשארים ללמוד במכינה?הרי נוכחותכם שם באה לחזק אתכם אז איך תסבירו לי שיש חבר'ה שזה לא בדיוק עושה להם משהו בלב? למרות שנראה שהשהות ה"יתרה" כביכול רק תועיל ותעזור. אשמח אם תפתרו עבורי את התעלומה הזאת שמנקרת לי בראש הרבה זמן המשך ערב מצוין ושנשמע בשורות טובות ורק טוב
כל אחד והציפיות שלואליסף ט
קודם כל צריך לעמוד על ההבדל בין מכינה לישיבה,החבר'ה שונים לחלוטין והמטרות שונות,כך שאני לא אענה בבשביל המכיניסטים.
לישיבה הולכים כדי לצמוח רוחנית וכהכנה לחיי תורה,חלק מהבחורים מגלים שהייעוד שלהם הוא להשאר בישיבה לתמיד ולהפוך לת"ח,ומי שלא פשוט צריך את ההסתגרות הזאת של כמה שנים בישיבה כדי להיות מוכן לחיים שלמים ע"פ תורה,להבין את ייעודנו ותפקידנו. זה כולל צורות שונות של לימוד ועבודה. יש עוד הרבה להוסיף אבל צריך לנסח את זה ואין לי כח עכשיו...לילה טוב.
רגע רגענעמנמונת
במכינה אין רוחניות וחיי תורה?שאני יבין מה יש איפה ולמה ומה בא לתת כל אחד מהם
יש רוחניות וחיי תורה!ביט
שמכינה זה בדרך כלל רק לשנה אחת ושם האדם בונה את העולם הרוחני שלו ומשם יוצא לצבא לשלוש שנים בשונה קצת מהישיבה שהישיבה היא לתקופה ארוכה יותר..
בא ננסה לענות בצורה יותר מסודרת...joy
תורה היא עמוקה גדולה ונשגבה אבל המיוחד שבה, שהיא נוגעת בכל פרטי החיים.. כשאנחנו לומדים תורה בישיבות אנחנו לא לומדים את משמעות העולם ואיך ה' משפיע עלינו ואפילו לא מה מטרתינו, [כן את זה אנחנו עושים אולי שעה בסדר ערב] מה שאנחנו בעיקר לומדים זה פשוט פרטי דינים קטנים של משפטי התורה בדיני ממונות בין אדם לחבירו ובדיני אישות בין איש לאשתו וגם באורח חיים בין אדם למקום אבל גם בפרטי החיים איך קמים איך אוכלים וכו', וכן זה מה שבאמת מקשר אותנו אליו יתברך.. איך? קודם כל כי ככה הוא החליט וזה העיקר "והגית בו יומם בלילה" וגם כנראה שאנחנו מצליחים לחבר גם את פרטי החיים שלנו אליו.. אני לא בטוח שכל הביינשי"ם לגמרי מבינים את זה אבל ככה לפי דעתי זה עובד. עכשיו במכינות יותר עובדים על נושא האמוני ופחות על ההלכות היבשות, (יותר מקביל למדרשות).. וכנראה שאצל הבנים החיבור היותר עמוק הוא דרך החיים עצמם על פי התורה.. זאת פלוסופית חיי שגיבשתי בערך עכשיו.. [סליחה על הכבדות] אבל שוב אני לא בא לשלול את המכינות יש כאלה שזה מה שמתאים להם אך עדיין נראה לי שצריכים להתחבר יותר לעולם ההלכה והגמרא זה מה שייתן להם את העיתים לתורה אח"כ..(וגם נראה לי שהם משתדלים לעשות את זה.. לילה טוב!!
ברור שלומדים את פרטי ההלכותאליסף ט
אך זו לא עיקר המטרה בישיבה,כי את זה אפשר לעשות כל החיים.

בכל מקרה-במכינה לא מקבלים (לענ"ד) את מה שיש בישיבה,החבר'ה באים (ברובם) פחות בשביל לצמוח כמו בישיבה.
עיקר המטרה..joy
א.עיקר המטרה בישיבה היא לימוד תורה ועיקר לימוד התורה הוא ההלכתי והגמרתי..
ונכון כל החיים לומדים תורה. והמטרה של הישיבה היא להתחיל כמה שנים ראשונות של לימוד מרוכז.. שאם לא יהיה לך אותו יהיה קשה לך בחיים לקבוע עיתים לתורה.
ב. חוץ מזה היה לי חשוב להסביר לבנות מביננו שישיבה זה לא כמו מדרשה שלומדים דברים אמוניים אלא זה שונה...
מספר רב של שיקולים, חלקם רציניים ואחרים לאמשה
ראשית - אציין שאין בכוונתי להכליל. ברור לי שהתופעות אותן אני מציין הינן מיעוט יחסי מכלל הלומדים בישיבות השונות - ובכל זאת - עצם קיומן כואב.
 

מספר שיקולים שעוברים בראש של בנים בשמינית, לפי סדר ה"חשיבות" כפי שראיתי אצל קבוצה גדולה מדי של אנשים:
  1. לחץ חברתי, לחץ של ההורים (בעיקר אבא) ואחרים.
    לרוב מדובר בטריגר הראשוני לנושא, ועם הזמן בישיבה היחס משתנה לחלוטין. אחרים מצרפים לשיקול הזה את השיקול השלישי, ומתנהגים בהתאם.
  2. רצון להתגדל ולהתפתח תורנית.
    מובן מאליו, הסיבה העיקרית לקיומן של הישיבות הללו, וגם קו המחשבה הראשי שלהן. מי שזו הסיבה שלו - אשריו.
    קיימת קבוצה לא קטנה שלימוד כל היום וכל הלילה אינו ביכולתה ובכל זאת רוצה להתפתח ולתרום. זהירות מלהשוות אותה לקבוצות הראשונה והשלישית.
  3. הצבא
    הצבא הוא 3 שנים שתקועות באמצע בין השמינית ל"חיים". בישיבות ההסדר מדובר בשרות של כשנה וחצי הכולל דחיה של שנה וחצי עד שנתיים.
    ישנם כאלו שמפחדים או לא מעוניינים להיות במערכת הצבאית והלא פשוטה יותר מדי ואופציית הקיצור קורצת להם.

    היה לי דיון לפני מספר חודשים עם חייל שסיפר שבעבר התעסק עם הרבה מאוד דברים לא מתאימים, בישיבה לא יודע מה עשה (כנראה למד שני סדרים) ובצבא הוא כלומניק שלא מוכן לעשות שום דבר עם הזמן שלו, ולו לעצמו.
    כמו שזה נראה מנקודת המבט שלי, הוא לא היחיד ויש עוד רבים מדי כמוהו במערכת.
    אבל העיקר שהם בוגר ישיבה.

    נתקלתי בעבר באדם שבחר ללמוד בישיבת הסדר על מנת לתת לו זמן לסיים את התואר שלו באוניברסיטה הפתוחה אותו למד במהלך התיכון.
    אמנם במקרה שלו הוא למד 2-3 ימים בשבוע רק תורה, אבל על אחרים - אני לא יודע.
 
אז מה הם עושים בישיבה?
  • מי שמחפש להתגדל בתורה - משקיע את כל כוחו (כאשר "כח" זו הגדרה יחסית לאדם, הרגליו ומה שהקב"ה טבע בו) בלימוד מ-8 בבוקר ועד 12 בלילה. מדובר במסגרת מאוד מאוד תובענית שמצפה מהאדם לנהל לו"ז צפוף ועמוס שמתחיל לעיתים בשעה 6 ויותר, לסגור שבתות וחגים בישיבה וכו'.
  • מי שהגיע רק משיקולים זרים - החבר'ה הללו לעיתים ישמרו על רף מינימלי של לימוד (כשני סדרים לערך), יגיעו ביום ראשון בערב וילכו ביום רביעי בלילה הביתה. לעיתים יעזבו את הישיבה לאחר מספר חודשים
  • אחרים עם הזמן יתחילו לאהוב את הלימוד והמקום, ו"מתוך שלא לשמה בא לשמה".
 
לעיתים בנות מגדירות כפרמטר "ביניש" מתוך נסיון לסנן חבר'ה פחות דתיים. הרקע להחלטה הזו מובן לחלוטין אולם לענ"ד - המורכבות והשיקולים השונים צריכים גם כן לבוא בחשבון.
ישנם חבר'ה מצויינים שרוצים להתקדם לתפקידי פיקוד ומטה בצבא, הללו מאריכים את שרותם הצבאי (ולא חוזרים לישיבה) או הולכים ללמוד במכינות, שפונות לאוכלוסיות שונות ומגוונות ברמתן הדתית ובתוכנית לחיים.
אחדים, לצערנו, מנצלים את הצבא כדי לחשוף את התקלקלותם, או שנכנעים לסביבה החילונית משיקולים מגוונים.
יש כאלו שמנצלים את שנתם האחרונה בישיבה (שיעור ד'/ה') ללימוד פסיכומטרי או אחרים.
 
בכלל, ואת זה בנות אולי לא תמיד מבינות: הכנסת המערכת הצבאית לסיפור מעודדת שיקולים רבים ולא תמיד לגיטימיים של צמצום או תכנון השרות הצבאי כמזיק במידה מינימלית.
התופעה של רישום בישיבה ועבודה שחורה או בטלה קיימת בצורה נרחבת בחברה החרדית, וגם בציבורנו ניתן למצוא אותה, אם כי בהרכבים ובמינון נמוך הרבה יותר.
וואי. יצא ארוך מאוד. נקווה שקלעתי לאמתמשה
בלי לפגוע במי שמשקיע אבל בלי לעוות את המציאות.
לא רק אחרוך מאוד...ענת=)
בעזר ד'!

גם מורכב מאוד(לפחות בשבילי)
אנסה לסכם בקצרצרה מה שהבנתי (תקן אותי בשגיאות)

ישנם שני סוגים אותם אפשר למצוא בישיבות(בציבור שלנו ובציבור החרדי)
האחד-שמלכתחילה בוחר בישיבה(הסדר גבוהה)ללימוד לשמה מתוך האידיאל/הכנה לצבא ולחיים.
ושם משקיע את מאמציו(הרבה מאמץ)

השני-שמלכתחילה לא מתאיים לא הדרך של לשבת וללמוד מ-8 בבוקר ועד 12 בלילה, אך גם הוא נמצא שם כי נקלע מכל מיני סיבות(לחץ חברתי,כפייה,השתמתות וכ'ו..)
ומשום כך הוא לא משקיע, כי לא מתאים לא הדרך.(מה עושה אותו אחד? מבטל את הזמן ולאו דווקא את התורה)

לסיכום בנות! הכירו בשני סוגי הבני האדם. וכבדו אותם כפיי שהן! אומנם נשמע יפה בעל בייניש, אך לא העיקר הוא השם אלה מה שעומד מאחוריו.

(הייה ארוך יותר? הבנתי נכון?)
בדיוקמשה
ובנוסף, צריך לדעת להעריך גם את מי שהלך להשקיע את הנשמה בצבא ולצאת לקק"צ (קורס קצינים) או סתם בחר במקצוע ראוי לו ומשתדל לחיות חיים יהודיים של אמת, בלי טריקים וקומבינות.


אל תסתכל בקנקן , אלא במה שיש בו.
אשריי שזכיתי!ענת=)
בעזר ד'!

בד"כ אני נמנעת מלסכם..(ביישיבות ישבצ"ים וכד'..) עכשיו אני מרגיעה מוכנה לאקדמיה

הסיכום שלי הייה מהבט הישיבתי, שבזה נשאלה השאלה ע"י נעמנמונת.
תודה על ההוספה!

אחרי שמיציתי פה את הענין. וחיזקתי את דעותי/דעותך אני יכולה לעבוד את ד' בשמחה (איזו עבודה שבלב? זו תפילה!) אומנם באיחור רציני היום! אך בעזר ד'! מתוך משחה!
כן בנות! על לנו לשכוח לעולם שגם לנו יש תפקיד פה!
שבת-שלום!
סילפת את המציאות בצורה חמורהאליסף ט
יש אמנם את הסוג שבא פחות מרצון לצמוח,אבל הכמות היא הרבה פחות משמעותית מאיך שהצגת אותה,אצלך זה נראה כאילו לפחות חצי מבחורי הישיבות הם בטלנים כמלומניקים,וזה שקר.

גם אותם שפחות לומדים מהאחרים,בד"כ יצמחו רוחנית יותר מאם לא היו מגיעים לישיבה כלל (במצב כזה הם היו עלולים לצאת חילוניים),ברור לחלוטין שיש כאלו שלא מתאים להם מסגרת הלימוד כל היום,ולכן יתקשו יותר,אבל בכ"ז עדיף שישארו בישיבה וילמדו מה שהם מסוגלים מאשר ילכו לצבא ויתקלקלו. גם אלו שלא לומדים יום שלם יכולים לצאת חבר'ה תורניים מאוד וצדיקים גדולים,למרות שהם לא ת"ח,וזה הדבר החשוב ביותר לזכור-לא כל אחד מוכשר,יש יותר ויש פחות,וזה לא אומר שמי שפחות מוכשר נגזר גורלו להתקלקל בצבא. זכותו לשרת במסגרת בייניש עם חבר'ה דתיים ולצאת מחובר לתורה בצורה חזקה.
יפה דיברת.. אני אתך..joy
אתה מייפה את המציאות, ומעודד דברים חמוריםמשה
לא כל מי שלא מתאימה לו ישיבה, יתחלן בצבא. גרוע מכך - מניין ההיתר לקצר את השרות הצבאי כשהבחור מבלה את רוב הזמן בדברים אחרים?

ברור לי לחלוטין שרוב מוחלט של המתחלנים בצבא עושים זאת בחודשים הראשונים של השרות, ולרוב בגלל עבר (מוסתר) קודם.
הם לא מתקלקלים בצבא, אלא רק חושפים את הקלקול שפשה בהם עוד קודם.


ובחטיבת הנח"ל ישנם גם בחורי ישיבות שהתדתל"שו. בנוסף - כמות לא מבוטלת של ביני"שים (שחתמו וויתור) משרתים בגדס"ר נח"ל, ובכל זאת המניין בבית הכנסת בימ"ח מחזיק בקושי על ידי "פושעים" כמוני שאינם ביינישים, ואחרים שאמנם צריכים כיפה מבית הכנסת אבל מקפידים להתפלל מדי יום.
לרוב-אדם שהולך לצבא ללא הכנה,יתחלן.אליסף ט
ההיתר הוא מכך שעדיף שישרת פחות,ילמד מה שיוכל,יתחבר לחיי תורה אמיתיים ויחיה כך. למה עוד שנה וחצי בצבא שווה יותר מחיים שלמים של אדם?

אין בעיה עם אנשים שמאריכים שירות,וגם אין בעיה עם אנשים שלא מתאימים ללימוד יום שלם,יש בעיה עם אלו שמסיטים אותם ומחליטים בשבילם שבגלל שהם לא ילמדו יום שלם אסור להם לקבל את השנים הללו של צמיחה רוחנית.

ברור שיש הבדל בין אדם שרוצה להתפתח רוחנית אבל מוגבל ביכולת שעות הלימוד,לבין אדם שכלל לא רוצה והולך לישיבה כדי לקצר שירות ולהתבטל,אדם כזה הוא בעייתי ואותו יש להוציא ממסגרת ההסדר,אבל אדם מלא רצון אין שום סיבה שלא יעשה את מה שביכולתו.
הוצאת שם רע למהדרין מן המהדריןמשה
"לרוב-אדם שהולך לצבא ללא הכנה,יתחלן" / אליסף ט

שקר גס וכזב. זה נכון שיש חיילים שמתחלנים (וקיימת גם התופעה ההפוכה - חיילים שמהשיעמום מתחילים לפתוח ספרים, אם היה מי שטרח להפיץ אותם), אבל רובם המוחלט (לפחות לפי מראה עיניי) עושה זאת בחודשים הראשונים של השרות.
במקרים בהם נפגשתי, החייל בד"כ התנהג כחילוני לכל דבר עוד בשלב שקדם להסרת הכיפה.


אני לא נגד צמיחה רוחנית, אבל לא על חשבון השרות הצבאי ובמסלול שמתיימר להציג מצג של לימוד בכל היום האפשרי.


אגב, לא חסרות אפשרויות להתפתח תורנית גם במהלך השרות הצבאי. פרטים אצל רב היחידה או מרכז תודעה יהודית ברב"צ.


שבת שלום!
חבריי לחטיבה סוגרים שבת עכשיו באמצע שום-מקום, ואחרים יושבים במזגן של בית מדרש ועושים עצמם לומדים.
צבא הוא לא המקום להתפתחות רוחניתאליסף ט
גם בחור שנשאר דתי בצבא,אבל הדבר היחיד שמקשר אותו לדת זה שהוא מתפלל שחרית ומניח תפילין כל יום והולך עם כיפה,זה לא משהו. התפתחות רוחנית היא ע"י מסגרת רצינית שכוללת רבנים שיעורים והשקעה. צבא הוא לא המקום לכך. חייל לא ידע מה מותר ומה אסור ואין לו הזמן והיכולת לחשוב על כך,ההדרדרות (לרוב) היא קלה מאוד.
הבעיות של הג'ובניקים הן שונות - ולא פחות קשותמשה
בקרבי (עד לשנים האחרונות) פחות או יותר לא נכנסו חיילות בכמויות משמעותית. בבסיסי העורף הבעיה חמורה הרבה יותר.

גם השחיקה הדתית אינה שונה בבסיסי העורף, במיוחד ככל שמדובר ביחידות הקרביות או ביחידות סגורות.


אני בצבא מזה כשנתיים (מפח"ט הנח"ל), ואני מכיר את מערך הג'ובניקים ובעיותיו לעומק, אני פשוט שם.
אגב, לפי פקודות מטכ"למשה
חייל זכאי ל-3 ימי ישיבה (יום מרוכז של הרצאות וכו') כל 3 חודשים. בבסיסים רבים (קריה, שלישות ר"ג, צריפין, בסיסי ח"א גדולים) יש גם שיעורים קבועים של דף יומי ודברים כאלה.


מי שיודע מה הוא מחפש, ימצא את זה גם בצבא.
ניסיון להפסקת אשגון דו
לענ"ד מסלול ההסדר וההקלה בשירות צבאי(ולא נכנס כרגע לעד כמה ההקלה),מיועדת רק עבור אנשים שרוצים להיות תלמידי חכמים. תלמיד חכם לא חייב להיות תלמיד חכם מקצועי(מה שנקרא רב) אבל הוא חייב להיות אדם ירא שמיים ויודע תורה,שהגיע לרמה כזאת שהוא מסוגל ללמד תורה לאחרים לאחר שנים של לימוד. עכשיו,בוודאי שהאידיאל שבישיבה אנשים ילמדו מהבוקר עד הערב,אבל זה לא אומר שמי שלא,ישר צריך לחתוך אותו מההסדר.
לדעתי,יש איזשהו מינמום נדרש(אחד הר"מים אצלנו אמר פעם שני סדרים ביום נשמע לי סביר) שהבנאדם אמור ללמוד,אחרת הוא לא מצדיק את ההסדר.
מצד שני,צודק אליסף שסיכויי החילון בצבא גבוהים ללא הכנה מתאימה.
הסיבה הראשונית בגללה הקים הרב אלי סדן(ואני מצטט מדבריו)
את המכינה הראשונה בעלי,היתה בדיוק הסיבה הזו.
50 אחוז מבוגרי הישיבות התיכוניות(כלומר היותר תורניים בציבור הדת"ל) שהתגייסו ללא מסגרת "תומכת" (הסדר או גרעין נח"ל או הסדר מרכז) הורידו את הכיפה! 50 אחוז! אלו מספרים מבהילים.
להיות דתי יחיד בסביבה חילונית יכול להיות מאוד שוחק,ואני מדבר מניסיון.
בדיוק בשביל זה,ובדיוק בשביל אנשים שאינם מתאימים לישיבות יש מסלולי לימוד בלי קיצור שירות-מכינות,ישיבות שילוב,או אפילו הליכה לישיבת הסדר או ישיבה גבוהה לתקופה של שנה-שנתיים-שלוש בלי קיצור שירות.
ככה מצד אחד יוכלו להיבנות מבחינה רוחנית(שזו תרומה חשובה מאוד למדינה)
וגם יוכלו לשרת שרות צבאי מלא,ולא יעשו שקר בנפשם.
וללא ספק יש אחוז לא מבוטל מבחוריההסדר שלא ראויים
לו,ולולא הייתי חושש להוציא דיבת מקומות מסוימים
הייתי מדבר בצורה יותר ספציפית.
למה לא?אנונימי (פותח)
אנשים מסיימים תיכון עם רצון להיות דתיים.
רק שהם לא יודעים מה זה.
הם אמורים לייצג את ה' מול החיילים/מפקדים/כל אחד אחר בעולם, והם בקושי יודעים מה זה אומר.
הם לא יודעים מי זה בורא עולם
הם לא יודעים מה הוא רוצה מהם
הם לא יודעים למה להם בכלל לקיים מצוות ולא לחיות כחילוני.

גם אם "זה לא עושה להם משהו בלב", שאני מבין את זה כמו "הכיפה שלהם לא גדלה אפילו בשורה אחת" (וכמובן - תקני אותי אם אני טועה) לחיות עם אנשים שפשוט להם התשובות לשאלות האלה, באווירה שבה פשוטות התשובות הללו - זה עושה משהו בלב.
זה מאפשר לבנאדם לעמוד טוב יותר מול העולם.

בשביל זה הולכים למכינה/ישיבה, לפעמים גם נשארים בשביל זה.
אבל יש גם כאלה שנשארים לא בגלל העולם שמסביב, אלא בגלל שאני רוצה לעשות על עצמי עבודה פנימית, שתקרב אותי לה' עוד, על ידי לימוד תורה, על ידי עבודת מידות, להתקרב בעצמי לה'.
תשובה קצת מסובכתדודי25
למה הולכים לישיבה? בעיקרון כדי ללמוד תורה, אבל זו תשובה לא ממצת כלל.

ישנו לחץ חברתי ללכת למוסדות ישיבתייים או מכינות, והלחץ הזה חיובי מאד. קורה לא מעט, שאנשים המגיעים לישיבה בשיעור א', לא באמת יודעים מה הם עושים שם, וגם לא ברור להם ע"פ מה בחרו את הישיבה. ככלל, בד"כ הולכים לישיבות בקבוצות, כדי להרגיש בנוח, בגלל שללכת לישיבה זה בעיקר עניין חברתי. סיבות נוספות הן גם לקצר את השירות למשל, או לתת לעצמך זמן לגבש את זהותך ומה אתה רוצה לעשות בחייך.

אבל אני מאמין שלכל אדם המגיע לישיבה, ישנו רצון לחולל שינוי כלשהו בחייו. להרגיש שהוא מתקדם מבחינת האידיאלים בהם הוא מאמין, או היה רוצה להאמין, והדרך להתקדם היא בלימוד בישיבה. אלא שההבנה הזו היא כללית, וכשמגיעים ללימוד היום-יומי בישיבה, ולהווי הרגיל, לא תמיד מבינים ומרגישים איך זה קשור לאותם אידיאלים ואמונות שאנו רוצים לפתח בעצמנו. ואז בד"כ מגיע המשבר הגדול (הראשון) - כלומר מצד אחד רוצים ללכת לישיבה כי מאמינים שזו הדרך להתפתח, ומצד שני לא חשים שמתפתחים, וזה קשה מאד, וזה שונה ממה שהורגלנו אליו עד כה. ויש גם יצר הרע, בל נשכח. ואז האדם עושה 'עצור, חושבים' ובודק אם המסלול הזה מתאים למי שהוא.

העניין המרכזי הוא שלהרגיש שינוי בחיים, ע"י הלימוד בישיבה, זה דבר שדורש הרבה זמן, ולנו אין סבלנות, ואנחנו גם לא מבינים שזה דורש הרבה זמן, ולכן חשים שלא השתננו, ושזה סתם קשה לנו ולא מועיל. אז נכון, זו מצווה ללמוד תורה, אבל זה כ"כ קשה... וזו גם מצווה לשרת בצבא...

היוצא מכל זה הוא שבתקופה הראשונית בישיבה יש הרבה בלבולים, הדרך לא ברורה והזהות העצמית מטושטשת. רק לאחר כמה שנים, ניתן להבחין בבירור מי הלך לכאן ומי לכאן... יהיו כאלו שרואים עליהם שהישיבה והלימוד השפיעו עליהם, והחיים שלהם כבר שונים ממה שהיו קודם. ויהיו כאלו שיראו שאת המאבק הגדול הזה שלהם, הם החליטו להותיר על כנו, ואת יתרת הזמן שנותר להם בישיבה, יעבירו בצורות שונות. (בד"כ ינסו לגרום לעצמם להרגיש שיצאו עם משהו בכל זאת מהישיבה, וילמדו דברים והשקפות חשובות להמשך החיים. אבל לא תמיד ניתן יהיה לראות קשר בינם לבין עולם התורה בשנים שלאחר הישיבה)
מודה לכם על ההסבר והתגובותנעמנמונת
עכשיו אני מקוה להבין טוב יותר את ה"עולם" שלכם. שנשמע בשורות טובות ורק טוב. שבת שלום
חייבת לציין, ברשותך נעמה, שנהנתי לקרוא את השירשור-צורמיש-
ולראות כמה צדיקים יש פה
לכו בכוחכם זה..
ומה תגידו על בחור שנכנס לצבא, יש לו כיפה~~~חסויה~~~
אבל הוא לא עשה מכינה או ישיבה לפני הצבא..

זה אומר משהו לא חיובי על הבחור .. או שאפשר לדון לכף זכות-שמאילוצי החיים הוא לא יכל או לא הסתדר לו להכנס לפני הצבא לישיבה/מכינה...
אל תנסי לשפוטעמית-טליהאחרונה
יש כאלה שהם נורא מעשיים וקשה להם ליפול ימים שלמים לתוך התורה.
זה לא קל ללמוד תורה.

פשוט תבררי.
הדבר הכי קשה בעולםהפי

סתם הגזמתי, זה לא הדבר הכי קשה בעולם... אבל כן יש בזה מן התסכול

לסיים קשר רציני עם בחור שהוא באמת זהב טהור, ואז למצוא את עצמך שוב בעולם של הרווקים והרווקות... איך עושים את זה בכלל??

פתאום מרגיש לי שכל הגברים לא ברמה שלו.

לא באופי לא בנראות לא באצילות

יש בזה משהו שקצת מלחיץ אותי.

לא יודעת אם זה תקין, אבל יש בי קצת געגוע אליו, למרות שבתוך הלב אני כבר מרגישה שזה היה או חתונה או ביי וטוב שזה ביי

וזה הופך את זה ליותר מסובך שהוא עדיין רוצה

באמת שלא סתם צחקו אשכרה קריעת ים סוף

דמט אני לא בנויה לשטויות האלה

כאילו מציעים לי ובראש שלי עובר.. למה לנסות בכלל

הכי תקין בעולם!!advfb

סימן שהלב פועם ומרגיש,

גם זה בסדר אם יש געגעוע, השאלה האם זה מנהל אותך

דהיינו - שאתה מקבל הצעה והמחשבה "וואו זה לא יהיה כמוהו" עוברת בראש זה סבבה, השאלה עד כמה את מאמינה לאותה מחשבה ועד כמה היא תופסת מקום בלב שלך. אם זה רק עובר אבל את יודעת שאת רוצה להתקדם וזה, אז הכל טוב.

אם את רוצה שכרגע זה תופס מקום בלב, גם הכל טוב, תחכי קצת זמן ותראי אם זה נרגע..

בירור בצניעותחצלה

היי אשמח ממש לשמוע מנסיונכם מה הייתם עושים.

ביררתי הצעה ממש מעולה, נשמע שבחורה תורנית מבית תורני, החברה בטלפון אמרה לי כן היא דוסה, צנועה וכו וכו.

אני מגיע לדייט וקולט שהיא עם שרוול מעל המרפק, לא קצר קיצוני אבל מעל. לא שופט ולא שום דבר, מדבר רק מהנקודה שלי.

חשוב לי שאישתי תהיה צנועה עפ ההלכה, בזה אני בטוח. ואני לא יודע כל כך מה לעשות עם המצב עכשיו. לדבר איתה על זה ולהגיד שזה מפריע לי ? נראלי יכול לפגוע בה.לפסול על זה בלי להבין מה עומד מאחורי זה? נראלי חבל.

מה אתם הייתם עושים?

בנות - זה בסדר שידברו איתכן על זה? ואם כן, איך?

לא מסכימהנעמי28

בעייני קשר עם אלוקים הוא אישי לגמרי לא פחות מקשר של אישה עם הגוף שלה.

גם שם יש המון רגישות.

בעיניי זאת נפרדות מינימלית, אין מצב שאבקש או שאתבקש ללכת לשיעור תורה גם אם בעלי מאוד רוצה

לדעתי זה בגבולות התחום האישי

הוא אמנם משפיע עליך ועל הבית אבל זה לגמרי שלו

רווקות אם יכולתן לקבל דבר אחד בתקופה הזאת מה היה?ראומה1

בתקופת חיפוש הזוגיות.

קריזה לא?בנות רבות עלי

פניתי לרווקותראומה1

אהה חח... כן... סליחה. לא התכוונתי להפריע. כמובן.בנות רבות עלי

מקפיצה♡♥︎♡♥︎ראומה1

תשובת הצ'אט - רווקבחור עצוב

  • שיהיה גבוה, אבל לא שחצן.

  • חתיך, אבל שלא יידע שהוא חתיך.

  • חכם, אבל שלא יתקן אותי.

  • עשיר, אבל שיהיה עניו.

  • תורני, אבל שלא יהיה "כבד".

  • קליל, אבל רציני.

  • מצחיק, אבל שידע מתי להפסיק.

  • רגיש, אבל גברי.

  • גברי, אבל מחובר לרגשות.

  • ספונטני, אבל מתכנן הכול מראש.

  • כריזמטי, אבל צנוע.

  • מנהיג, אבל שייתן לי להוביל.

  • אוהב לטייל, אבל גם אוהב להישאר בבית.

  • ספורטאי, אבל שלא יהיה מכור לחדר כושר.

  • בשל רגשית, אבל עם נשמה של ילד.

  • חברותי, אבל שלא יהיו לו יותר מדי חברות.

  • שיהיה לו תואר.

  • רצוי שניים.

  • ועדיף שגם יעשה מילואים בלי להתלונן.

  • שיהיה לו עסק מצליח או עבודה בהייטק.

  • אבל שיסיים לעבוד בארבע כדי להיות עם הילדים.

  • שיאהב ילדים.

  • אבל שלא ייתן להם מסכים.

  • שידע לבשל.

  • ושלא יעשה מזה עניין.

  • שיקום מוקדם לתפילה.

  • אבל גם יישאר ער לדייט עד חצות.

  • שילמד דף יומי.

  • וגם שיספיק לקרוא ספרי פסיכולוגיה.

  • שיהיה מחובר לרב.

  • אבל שיחשוב בעצמו.

  • שידע לרקוד.

  • אבל לא יותר טוב ממני.

  • שיאהב מוזיקה.

  • אבל שלא ישמיע טראנסים באוטו.

  • שיהיה כריש במשא ומתן.

  • אבל עדין איתי.

  • שיזכור כל תאריך חשוב.

  • בלי שאני אזכיר.

  • שידע להחליף גלגל.

  • לתקן ברז.

  • להרכיב איקאה.

  • להבין במשכנתאות.

  • להשקיע בבורסה.

  • ולהוציא את הזבל בלי לבקש.

  • שיהיה עמוק.

  • אבל גם זורם.

  • שידע להכיל.

  • אבל גם להציב גבולות.

  • שיכבד את ההורים שלי.

  • ויאהב את האחים שלי.

  • ויצחק מהבדיחות של אבא שלי.

  • שיהיה בן 29.

  • עם ניסיון החיים של בן 45.

  • והאנרגיות של בן 23.

  • בלי מטענים.

  • בלי אקסיות.

  • בלי דרמות.

  • ועם אינטליגנציה רגשית של מטפל זוגי.

  • וכמובן... כימיה. כי אם אין כימיה — כל השאר לא משנה.

עכשיו אותו דבר לגבריםחושבת בקופסא
עבר עריכה על ידי חושבת בקופסא בתאריך י"ד באב תשפ"ו 20:19

כמובן ג'נרטתי את המקבילה לגברים (חלק חמודים, חלק קצת פספס והייתי עורכת יותר)

שתהיה צנועה, אבל נראית כמו דוגמנית.

תורנית ומשכילה, אבל שאין לה ידע הלכתי יותר ממני.

חכמה ושנונה, אבל שלא תנצח אותי בוויכוח.

זורמת וקלילה, אבל שתקפיד על קלה כבחמורה.

שתפרגן לי מול החברים, אבל שלא תגרום לזה להיראות כאילו היא מחנכת אותי.

נשית וענוגה, אבל שתדע להרים ספות כשמנקים לפסח.

דעתנית ומבינה, אבל שתיתן לי להרגיש הראש בבית.

עצמאית, אבל שתחכה להחלטה שלי.

שתרצה לפרנס את לימוד התורה שלי, וחס וחלילה לא שתפתח קריירה.

שתעשה תואר פרקטי.

עדיף בהוראה או חינוך מיוחד.

אבל שתרוויח כמו בהייטק כדי לשלם שכר לימוד לישיבות.

שתעבוד חצי משרה.

כדי שתהיה בבית כשאני חוזר מסדר ערב.

שתאהב ילדים.

שתגדל שבט של שמונה ילדים.

אבל שלא תיראה עייפה לעולם.

שתדע לבשל כמו אמא שלי.

ושלא תשתמש באבקת מרק.

שתכין חלות כמו במאפייה.

ותלמד את כל הסגולות להפרשת חלה.

שתאהב אורחים בשבת.

ותארח 15 חברים מהישיבה בהתראה של שעה.

ותשמח לשטוף את כל הכלים במוצאי שבת בלי להזעיק אותי.

שתהיה מחוברת לרבנית שלה לתמיכה רגשית.

אבל שתסכים עם הרב שלי בכל נושא.

שיהיו לה אידאלים לתמוך בחצי שנה רצוף מילואים.

אבל שלא תדרוש ממני לגור בגבעה.

שתדע לשיר זמירות שבת.

אבל שלא תשמיע קול ליד חברים שלי.

שתאהב מוזיקה יהודית עמוקה.

אבל שלא תביא לי שירי קרליבך של שלוש שעות.

שתעשה ספורט ותשמור על כושר.

אבל בצניעות ובלי לעשות מזה עניין.

שתדע לנהוג בצורה בטוחה.

אבל שתיתן לי לנהוג תמיד.

שתדע לקפל את הציצית היטב בלי שהפתילים יסתבכו בכביסה.

ותגהץ לי את החולצות הלבנות בלי קמט אחד.

שתהיה עמוקה מחשבתית.

אבל שתסתפק בוורטים פשוטים על הפרשה.

שתדע להכיל את הספקות שלי.

אבל שתהיה יציבה כמו סלע אמוני.

שתכבד את ההורים שלי.

ותאהב את השטויות של אחים שלי.

ותצחק מהווארטים הנאמרים בשולחן שבת של אבא שלי.

שתהיה בת 21.

עם בגרות נפשית של בת 50.

והמראה הרענן של בת 16.

בלי היסטוריה של דייטים.

בלי חפירות של 'לאן הקשר הולך' - שפשוט תזרום עד האירוסים.

ועם יכולת הקשבה של פסיכולוגית קלינית אחרי יום עבודה.

וכמובן... שיהיה ענווה ופשטות. כי אם אין פשטות — איפה כל התורניות?

חחח שיתחתן עם עצמו או עם עץראומה1

ארץ השוקולד

יש שיר כזה

שיתקצר(:אני:)))))

אמונההפי

אגב זו תשובה לכל אתגר

חחחחחהפי

חתן מתוק מדבש*

היי אני עדיין צעירימח שם עראפת

כולנו צעיריםאביעד מילוא

אני חושב שכולנו רוצים לבנות בית ורק מחכים לזה

לא אתה זקןימח שם עראפת

שיעור ד' זה לא צעיר

אם אני זקןאביעד מילוא

לא צריך לקחת אותי כפרוייקט כדי לשדך לי?

לכאורה כןימח שם עראפת

אבל אני כופר וצעיר מכדי להכיר בחורות שיתאימו לך

נע אני סך הכל בן 20.5אביעד מילוא

זקן בעלז. ואולי אתה לא מכיר בחורות שיתאימי לי אבל אולי את הסגנון כן

לתומי סברתי שאתה שיעור ד'ימח שם עראפת

את הסגנון ודאי שאני מכיר, אבל את הבחורות לא

היית קרובאביעד מילוא

מתחיל שיעור ג'

להכיר בנות בסגנון זה כבר משהו אחר. השאלה יותר מי יכול לעזור לי להכיר

אכןאביעד מילואאחרונה

אני נאלץ לבשר משהו לא כ"כ טוב ( בקטע קליל כן ?)מוקי_2020

אם עכשיו קשה לכם והמון סימני שאלה וכל האונליין והוואצאפ והרשתות החברתיות

אז קחו בחשבון שעוד 30 שנה, לכל אחד יהיה חבר רובוט עם בינה מלאכותית, ששום בן או בת זוג בעולם יוכלו לנהל שיחה אפילו קצת קרובה לרמה שלו.

תחשבו על השיחה המושלמת. הכל מדוייק, גם האי דיוק יהיה מדוייק.

לדבר הזה יהיו השלכות עצומות על התא המשפחתי..

איך למה וכמה ? אין לי מושג.

אבל העוצמה תהיה גבוהה מאוד. השינוי יהיה גדול מאוד.

אני לא בטוח שאנשים מפנימים את השינויים שבדרך.

לכן....אההמ אההמ...

אני מבקש מכולם, להזדרז ולהקים תאים משפחתיים כמה שיותר מהר,

אני פונה בעיקר לנודניקים שיכולים להקים את זה כבר מחר בבוקר ואין להם שום מגבלות אמיתיות. כלום. הכל בראש אצלם.

מאלה אני הכי מאוכזב. לא רוצה להלחיץ אבל זה על גבול חיל_ _ ה _ _ . זה לא בסדר.

בכל מקרה ברגע שגברים (שהם למעשה ילדים) יתקלו ברובוטיות של 2035, המצב יהיה הרבה הרבה יותר מורכב.

תקימו כבר השבוע תא משפחתי. תגמרו עם זה וזהו. די. מספיק.

אני מבקש שתקחו את ההתראה ברצינות,

כמו התראה על טיל בליסטי איראני שבדרך אליכם ואתם באמצע שום מקום ואין לכם מה לעשות,אז אתה ממשיכים ללכת ולהאזין למוסיקה באייפון

כי אתם יודעים שהשם איתכם והוא ורק הוא מחליט מתי הסרט מסתיים וזה לא הגיוני שזה יהיה בגלל טיל בליסטי,

בטח כאשר אתם נותנים מעשר כל חודש לנזקקים באמת ולא מחליפים מעשרות בין חברים כדי לסמן וי.

תודה על תשומת הלב, למרות שאני מודה שהייתי עוצר כבר בכותרת ולא נכנס לתוכן,

אבל אתם עשיתם את זה. כל הכבוד.

לדעתי ברור שאדם עדיף על רובוטארץ השוקולד

לא הייתי חושש מזה לשניה

אני חוששת אפילו לתת לו משהו לעשותנחלתאחרונה

במקומי; שיר או סיפור וכו'. חוששת שהוא יעשה זאת טוב יותר.

ולזה אני לא מוכנה. באמת רוצה להאמין שאף פעם לא

יוכל להחליף את האדם, את היצירתיות האנושית.

אחרת, מה אנחנו עושים פה בכלל?

לא מטריד אותי,חתול זמני

מהסיבה הפשוטה שאיני אוהב לנהל שיחות.

פלוטרכוסנקדימון

הרימו כוס לחייו ואמרו: "ומה עלינו לספר למלך על אודותיך, זנון?".

"לא כלום", השיב להם, "מלבד שישנו איש זקן באתונה שיכול לשתוק בשעת משתה".

"על הפטפטנות", פלוטרכוס.

מסכימה.נחלת

כוחה של מילה טובהמוקי_2020

(מיועד לכל המינים, רשום מנקודת מבט זיכרית, כי אני זכר )

מה תעדיפו יותר מתוך 2 אפשרויות.

אפשרות 1 :

בת זוג שתעגל פינות כשהיא תביע את דעתה בחיוך ונועם לגבי דברים שהיא מספרת לך, כדי לא תפגע, לא תכעס או לא תתעצבן

( גם דברים שלא קשורים אלייך אלא גם אליה או לאחרים)

אפשרות 2 :

בת זוג שתגיד הכל דוגרי, אמת טהורה, בצורה הכי ישירה. בלי לעגל. בלי לטאטא. כשאתה הולך לישון אתה יודע בדיוק מה היא חושבת באמת.אין משחקים. אין הפתעות.

עכשיו אני כבר מכיר את המגיב בתגובה השלישית שירצה מישהי שהיא גם וגם

והיא תדע מתי להיות ככה ומתי להיות ככה כאילו היא AI מהלך עם הוראות הפעלה.

אז זהו שבשאלה הזו אין כזה פטנט.

לכן, צריך לבחור מבין 2 האפשרויות כדי להבין מה תעדיפו יותר 1 או 2 .

תדמיינו שתקבלו 100% כזו לכל החיים ואז תענו.

גן עדן רוחני עוד בחייכם, לעונים

לא הבנתי למה אי אפשר גם וגםהפי

ברור שאפשרות 1חושבת בקופסא

טאקט ויכולת להתאים את עצמך לסיטואציה שאתה נמצא בה היא נכללת בכישורי חברה בסיסיים.

ברור שיש מקרים שעדיף לוותר על הנימוסים ולדבר ישירות, אבל הרבה יותר מעצבן בן אדם שלא יודע להתאים את עצמו לסיטואציה.

לכל דבר יש מחיר והשלכות (עונה לאלפי המגיבים)מוקי_2020

אוקי,

למשל אם בן אדם "מתאים את עצמו לסיטואציה" ולמעשה נרצה או לא, צבוע כלפי הצד השני,

איך נדע שהוא לא עושה את זה איתנו ?

כי אצל הבן אדם הישיר, עם כולם, נדע שמה שהוא אומר, זה מה שהוא חושב

ואם הוא רוצה "להתאים את עצמו לסיטואציה", הוא לא מחרטט הוא פשוט שותק.

ואם הוא אוהב את הצד השני הוא מחייך לו ואם הוא לא אוהב הוא לא מחייך. הכל ברור. בלי לעגל פינות. בלי צביעות.

אחרי ההבהרה הזו,

איזה אופי תעדיפו יותר ?

גם אני מעדיף בחורה יפה וגם שמאוד אוהבת את המטבח וגם אוהבת מאוד לגדל ולחנך ילדים (ממש אוהבת, נהנית מזה)

אבל מה אני מעדיף יותר ? שתאהב לגדל ולחנך ילדים.

אין לי בעיה שהיא לא תהיה יפה ושלא תאהב את המטבח, למרות שגם אלה דברים חשובים, אבל אם צריך לבחור, בחרתי. ויתרתי.

רואה ? עניתי על התשובה.

עכשיו תורכם (פנייה לנשים וגברים)

מה חשוב לכם יותר ? ישיר כלפי כולם (סותם במקרה שלא רוצה לפגוע אבל לא מחייך ולא מספר סיפורי סבתא)

או...מעגל פינות ? זורם ? ונרצה או לא מחרטט קלות. או זה או זה.

זו השאלה.

שאלה שיש לה תשובה ברורה מאוד וניתן לענות עליה בצורה החלטית,

גם אם זה פחות נח, אבל זה פורום אנונימי, אז אני מאמין שזה אפשרי.

זכיה ב 20 מיליון שקל בשנה הקרובה , לעונים.

חושבת שישיר. זה מעורר אמון. הכן זה כן והלא זה לא.נחלתאחרונה

אני בחור. זה חשבון של אמא שלי. הצעות שהיו תפוסות -יעל11

האם שייך לגבי הצעות שאמרו לי שלא פנויות כרגע, או שבדיוק קיבלו הצעה אחרת, לשאול לאחר זמן מה את המשדך מה קורה ואם פנויה? או שלא שייך?

לענ"ד שייךאשר ברא

גם לדעתי שייךגב'

לברר אף פעם לא מזיקאביעד מילוא

אם אמרו שלא פנויות או קיבלו הצעה אחרתארץ השוקולד

שייך,

סביר מאוד שאפילו לא קיבלו את הפרטים שלך בגלל זה.

לאחר זמן כןברוקוליאחרונה

החברה של אחותי, הפספוס שלי, והלב שעדיין צובטיאיר45

הי, לא יודע אם מתאים לשתף כאן אבל בכל זאת...

אני גר בישוב מאוד קטן אי שם... היתה לאחותי חברה טובה שגדלה אצלנו ממש, ותמיד הדיבור היה היא לי ואני לה... [גם ממנה גם ממני]

בסופו של דבר כל אחד פנה לדרכו... ובאמת שכחתי ממנה עד שגענו לגיל היא לא הייתה הראשונה, אבל אני כן אגיד שלפני שנה ניסינו להציע אבל היא הייתה בוף תקופת מבחנים, מיד אח"F יצאה עם מישהו והתחתנה..

וואלה עבר לי יצאתי עם עוד, עדיין לא מצאתי...

אבל פתאום זה חזר לי בברומנג, לא יודע כל פעם שאני רואה אותה עם בעלה (נולד להם בן)... זה כן עושה משהו בלב...

ובשבוע האחרון פתאום יוצא לי לחושב עליה, ואני בלחץ מזה... מה הקשר שאני חושבב, זה כבר עבר לי.

וגם אני כאילו אומר מה אני ימצא...

בקיצור אני אוכל תסביכים...

אני חושבת שמה שאתה מרגיש הוא די אנושיהפי

לפעמים דווקא כשהאדם כבר לא רלוונטי עבורנו הדמיון מתחיל להשלים את כל מה שלא באמת קרה. הוא בונה בראש מה היה יכול להיות ובקלות מצייר תמונה מושלמת ( מידי) שלא בטוח שהייתה קיימת במציאות.

כשאתה רואה אותה עם בעל וילד אתה לא באמת רואה את החיים שהיו יכולים להיות לכם. אתה רואה תוצאה מוגמרת והמוח באופן טבעי משלים את החסר..

אל תשכח שגם אם הייתם נפגשים אף אחד לא יודע אם באמת הייתם מתאימים. יש הבדל גדול בין פוטנציאל שדמיינו במשך שנים לבין זוגיות אמיתית שנבנת יום יום .

ובעיניי, המשפט שכתבת מה אני אמצא? הוא כנראה הדבר שבאמת יושב מתחת לכל זה. מתי שלי תגיע

אל תיתן למחשבות האלה לשכנע אותך שפספסת את האחת. יכול להיות שהן פשוט מזכירות לך כמה אתה רוצה כבר להקים בית משלך. וגם זה, בעזרת ה' יגיע.

ועם כל מה שכתבתי לי יש כלל ישר שקופץ לי לא להשוות לאחרים תתרכז בעצמך זה באמת הרבה יותר כיף

ואוו נכון מאודיאיר45

זה באמת מה שחשתבי בהתחלה... מי אמר שאנחנו בכלל מתאימים. וזהעבד טוב

רק שבחודש האחרון לא יודע פתאום נכנס למח

בהצלחה(:הפי

צודקת לחלוטין.נחלתאחרונה

אישית, אני מעדיף קסם אישי על יופי.בנות רבות עלי

יש בנות שהן לא יפות, הן פשוט לא. אבל מהדרך שהן מתבטאות, וזה כולל את כל הדרכים האפשרויות (כן, התנא שנה דרך, מצחיק) במיוחד אלו שבטוחות בעצמן. או שאני בכלל מנסה להגדיר משהו שאני נמשך אליו ספציפית ולא יודע להגדיר אותו זו גם אפשרות. אולי, נראות צעירות לגילן אבל מתנהגות כבוגרות? אולי. למעשה אני די נוטה לחשוב שזה אכן זה.

נתקלתי במישהי כזו אתמול והיא עדין תקועה לי במחשבה וזה מוזר. אז בקיצור אם היית אתמול בפתח תקווה בהיפר מור תכתבי לי. סתם.

יפה. התבגרת, החכמת,למדת להסתכל לעומק ולא בחיצוניתפ.א.

ואי לגמרי אחי.בנות רבות עלי

עכשיו מה הקטע?בנות רבות עלי

עכשיו הגעתי לבית אז אני יותר מיושב. שניה רגע עוצר כי נשרף לי האוכל.

אוקי שומעים? אז בקיצור, עכשיו אני פתאום קולט את הפספוס. היא היתה עם האח שלה (בנינו זה הבן שלה אבל אני מעדיף לחשוב שהיא לא נשואה)

קיצר זרקה לו פירגונים בקול .. "מלך מלך!" אני סתם הסתובבתי. נראה לי היא חצי התפדחה למרות שהיא לא מהמתפדחות. אולי מהמפדחות זה כן. בקיצור....

מה רציתי להגיד, חשבו על הסיטואציה שאני מסתובב ואומר לה "יותר ממני?..." מה לדעתכם היתה התגובה שלה? אני אומר הייתה מבקשת את המספר לא שאני משוויץ עכשיו או משהו.

סתם טוב אני רואה שאני שוב מדרדר לכן נעצור כאן. יש למישהו משהו להוסיף?

אתם אומריםבנות רבות עלי

זה בסדר אתה גם ככה מדבר לעצמך אין מה להוסיף . אוקי... הבנתי.

אני הולך.

🤣🤣🤣

תלוי בהומור שלהארץ השוקולד

חד משמעיתהפי

יש מי שיתפסו דבר כזה כהטרדה, או בתחום האפורנקדימוןאחרונה

קשה לדעת.

אולי יעניין אותך