שאלה חשובה לבנים שכאןנעמנמונת
בשביל מה אתם הולכים לישיבה/מכינה לפני צבא?מה זה נותן לכם?ולמה יש חלק מכם שדוחים גיוס ונשארים ללמוד במכינה?הרי נוכחותכם שם באה לחזק אתכם אז איך תסבירו לי שיש חבר'ה שזה לא בדיוק עושה להם משהו בלב? למרות שנראה שהשהות ה"יתרה" כביכול רק תועיל ותעזור. אשמח אם תפתרו עבורי את התעלומה הזאת שמנקרת לי בראש הרבה זמן המשך ערב מצוין ושנשמע בשורות טובות ורק טוב
כל אחד והציפיות שלואליסף ט
קודם כל צריך לעמוד על ההבדל בין מכינה לישיבה,החבר'ה שונים לחלוטין והמטרות שונות,כך שאני לא אענה בבשביל המכיניסטים.
לישיבה הולכים כדי לצמוח רוחנית וכהכנה לחיי תורה,חלק מהבחורים מגלים שהייעוד שלהם הוא להשאר בישיבה לתמיד ולהפוך לת"ח,ומי שלא פשוט צריך את ההסתגרות הזאת של כמה שנים בישיבה כדי להיות מוכן לחיים שלמים ע"פ תורה,להבין את ייעודנו ותפקידנו. זה כולל צורות שונות של לימוד ועבודה. יש עוד הרבה להוסיף אבל צריך לנסח את זה ואין לי כח עכשיו...לילה טוב.
רגע רגענעמנמונת
במכינה אין רוחניות וחיי תורה?שאני יבין מה יש איפה ולמה ומה בא לתת כל אחד מהם
יש רוחניות וחיי תורה!ביט
שמכינה זה בדרך כלל רק לשנה אחת ושם האדם בונה את העולם הרוחני שלו ומשם יוצא לצבא לשלוש שנים בשונה קצת מהישיבה שהישיבה היא לתקופה ארוכה יותר..
בא ננסה לענות בצורה יותר מסודרת...joy
תורה היא עמוקה גדולה ונשגבה אבל המיוחד שבה, שהיא נוגעת בכל פרטי החיים.. כשאנחנו לומדים תורה בישיבות אנחנו לא לומדים את משמעות העולם ואיך ה' משפיע עלינו ואפילו לא מה מטרתינו, [כן את זה אנחנו עושים אולי שעה בסדר ערב] מה שאנחנו בעיקר לומדים זה פשוט פרטי דינים קטנים של משפטי התורה בדיני ממונות בין אדם לחבירו ובדיני אישות בין איש לאשתו וגם באורח חיים בין אדם למקום אבל גם בפרטי החיים איך קמים איך אוכלים וכו', וכן זה מה שבאמת מקשר אותנו אליו יתברך.. איך? קודם כל כי ככה הוא החליט וזה העיקר "והגית בו יומם בלילה" וגם כנראה שאנחנו מצליחים לחבר גם את פרטי החיים שלנו אליו.. אני לא בטוח שכל הביינשי"ם לגמרי מבינים את זה אבל ככה לפי דעתי זה עובד. עכשיו במכינות יותר עובדים על נושא האמוני ופחות על ההלכות היבשות, (יותר מקביל למדרשות).. וכנראה שאצל הבנים החיבור היותר עמוק הוא דרך החיים עצמם על פי התורה.. זאת פלוסופית חיי שגיבשתי בערך עכשיו.. [סליחה על הכבדות] אבל שוב אני לא בא לשלול את המכינות יש כאלה שזה מה שמתאים להם אך עדיין נראה לי שצריכים להתחבר יותר לעולם ההלכה והגמרא זה מה שייתן להם את העיתים לתורה אח"כ..(וגם נראה לי שהם משתדלים לעשות את זה.. לילה טוב!!
ברור שלומדים את פרטי ההלכותאליסף ט
אך זו לא עיקר המטרה בישיבה,כי את זה אפשר לעשות כל החיים.

בכל מקרה-במכינה לא מקבלים (לענ"ד) את מה שיש בישיבה,החבר'ה באים (ברובם) פחות בשביל לצמוח כמו בישיבה.
עיקר המטרה..joy
א.עיקר המטרה בישיבה היא לימוד תורה ועיקר לימוד התורה הוא ההלכתי והגמרתי..
ונכון כל החיים לומדים תורה. והמטרה של הישיבה היא להתחיל כמה שנים ראשונות של לימוד מרוכז.. שאם לא יהיה לך אותו יהיה קשה לך בחיים לקבוע עיתים לתורה.
ב. חוץ מזה היה לי חשוב להסביר לבנות מביננו שישיבה זה לא כמו מדרשה שלומדים דברים אמוניים אלא זה שונה...
מספר רב של שיקולים, חלקם רציניים ואחרים לאמשה
ראשית - אציין שאין בכוונתי להכליל. ברור לי שהתופעות אותן אני מציין הינן מיעוט יחסי מכלל הלומדים בישיבות השונות - ובכל זאת - עצם קיומן כואב.
 

מספר שיקולים שעוברים בראש של בנים בשמינית, לפי סדר ה"חשיבות" כפי שראיתי אצל קבוצה גדולה מדי של אנשים:
  1. לחץ חברתי, לחץ של ההורים (בעיקר אבא) ואחרים.
    לרוב מדובר בטריגר הראשוני לנושא, ועם הזמן בישיבה היחס משתנה לחלוטין. אחרים מצרפים לשיקול הזה את השיקול השלישי, ומתנהגים בהתאם.
  2. רצון להתגדל ולהתפתח תורנית.
    מובן מאליו, הסיבה העיקרית לקיומן של הישיבות הללו, וגם קו המחשבה הראשי שלהן. מי שזו הסיבה שלו - אשריו.
    קיימת קבוצה לא קטנה שלימוד כל היום וכל הלילה אינו ביכולתה ובכל זאת רוצה להתפתח ולתרום. זהירות מלהשוות אותה לקבוצות הראשונה והשלישית.
  3. הצבא
    הצבא הוא 3 שנים שתקועות באמצע בין השמינית ל"חיים". בישיבות ההסדר מדובר בשרות של כשנה וחצי הכולל דחיה של שנה וחצי עד שנתיים.
    ישנם כאלו שמפחדים או לא מעוניינים להיות במערכת הצבאית והלא פשוטה יותר מדי ואופציית הקיצור קורצת להם.

    היה לי דיון לפני מספר חודשים עם חייל שסיפר שבעבר התעסק עם הרבה מאוד דברים לא מתאימים, בישיבה לא יודע מה עשה (כנראה למד שני סדרים) ובצבא הוא כלומניק שלא מוכן לעשות שום דבר עם הזמן שלו, ולו לעצמו.
    כמו שזה נראה מנקודת המבט שלי, הוא לא היחיד ויש עוד רבים מדי כמוהו במערכת.
    אבל העיקר שהם בוגר ישיבה.

    נתקלתי בעבר באדם שבחר ללמוד בישיבת הסדר על מנת לתת לו זמן לסיים את התואר שלו באוניברסיטה הפתוחה אותו למד במהלך התיכון.
    אמנם במקרה שלו הוא למד 2-3 ימים בשבוע רק תורה, אבל על אחרים - אני לא יודע.
 
אז מה הם עושים בישיבה?
  • מי שמחפש להתגדל בתורה - משקיע את כל כוחו (כאשר "כח" זו הגדרה יחסית לאדם, הרגליו ומה שהקב"ה טבע בו) בלימוד מ-8 בבוקר ועד 12 בלילה. מדובר במסגרת מאוד מאוד תובענית שמצפה מהאדם לנהל לו"ז צפוף ועמוס שמתחיל לעיתים בשעה 6 ויותר, לסגור שבתות וחגים בישיבה וכו'.
  • מי שהגיע רק משיקולים זרים - החבר'ה הללו לעיתים ישמרו על רף מינימלי של לימוד (כשני סדרים לערך), יגיעו ביום ראשון בערב וילכו ביום רביעי בלילה הביתה. לעיתים יעזבו את הישיבה לאחר מספר חודשים
  • אחרים עם הזמן יתחילו לאהוב את הלימוד והמקום, ו"מתוך שלא לשמה בא לשמה".
 
לעיתים בנות מגדירות כפרמטר "ביניש" מתוך נסיון לסנן חבר'ה פחות דתיים. הרקע להחלטה הזו מובן לחלוטין אולם לענ"ד - המורכבות והשיקולים השונים צריכים גם כן לבוא בחשבון.
ישנם חבר'ה מצויינים שרוצים להתקדם לתפקידי פיקוד ומטה בצבא, הללו מאריכים את שרותם הצבאי (ולא חוזרים לישיבה) או הולכים ללמוד במכינות, שפונות לאוכלוסיות שונות ומגוונות ברמתן הדתית ובתוכנית לחיים.
אחדים, לצערנו, מנצלים את הצבא כדי לחשוף את התקלקלותם, או שנכנעים לסביבה החילונית משיקולים מגוונים.
יש כאלו שמנצלים את שנתם האחרונה בישיבה (שיעור ד'/ה') ללימוד פסיכומטרי או אחרים.
 
בכלל, ואת זה בנות אולי לא תמיד מבינות: הכנסת המערכת הצבאית לסיפור מעודדת שיקולים רבים ולא תמיד לגיטימיים של צמצום או תכנון השרות הצבאי כמזיק במידה מינימלית.
התופעה של רישום בישיבה ועבודה שחורה או בטלה קיימת בצורה נרחבת בחברה החרדית, וגם בציבורנו ניתן למצוא אותה, אם כי בהרכבים ובמינון נמוך הרבה יותר.
וואי. יצא ארוך מאוד. נקווה שקלעתי לאמתמשה
בלי לפגוע במי שמשקיע אבל בלי לעוות את המציאות.
לא רק אחרוך מאוד...ענת=)
בעזר ד'!

גם מורכב מאוד(לפחות בשבילי)
אנסה לסכם בקצרצרה מה שהבנתי (תקן אותי בשגיאות)

ישנם שני סוגים אותם אפשר למצוא בישיבות(בציבור שלנו ובציבור החרדי)
האחד-שמלכתחילה בוחר בישיבה(הסדר גבוהה)ללימוד לשמה מתוך האידיאל/הכנה לצבא ולחיים.
ושם משקיע את מאמציו(הרבה מאמץ)

השני-שמלכתחילה לא מתאיים לא הדרך של לשבת וללמוד מ-8 בבוקר ועד 12 בלילה, אך גם הוא נמצא שם כי נקלע מכל מיני סיבות(לחץ חברתי,כפייה,השתמתות וכ'ו..)
ומשום כך הוא לא משקיע, כי לא מתאים לא הדרך.(מה עושה אותו אחד? מבטל את הזמן ולאו דווקא את התורה)

לסיכום בנות! הכירו בשני סוגי הבני האדם. וכבדו אותם כפיי שהן! אומנם נשמע יפה בעל בייניש, אך לא העיקר הוא השם אלה מה שעומד מאחוריו.

(הייה ארוך יותר? הבנתי נכון?)
בדיוקמשה
ובנוסף, צריך לדעת להעריך גם את מי שהלך להשקיע את הנשמה בצבא ולצאת לקק"צ (קורס קצינים) או סתם בחר במקצוע ראוי לו ומשתדל לחיות חיים יהודיים של אמת, בלי טריקים וקומבינות.


אל תסתכל בקנקן , אלא במה שיש בו.
אשריי שזכיתי!ענת=)
בעזר ד'!

בד"כ אני נמנעת מלסכם..(ביישיבות ישבצ"ים וכד'..) עכשיו אני מרגיעה מוכנה לאקדמיה

הסיכום שלי הייה מהבט הישיבתי, שבזה נשאלה השאלה ע"י נעמנמונת.
תודה על ההוספה!

אחרי שמיציתי פה את הענין. וחיזקתי את דעותי/דעותך אני יכולה לעבוד את ד' בשמחה (איזו עבודה שבלב? זו תפילה!) אומנם באיחור רציני היום! אך בעזר ד'! מתוך משחה!
כן בנות! על לנו לשכוח לעולם שגם לנו יש תפקיד פה!
שבת-שלום!
סילפת את המציאות בצורה חמורהאליסף ט
יש אמנם את הסוג שבא פחות מרצון לצמוח,אבל הכמות היא הרבה פחות משמעותית מאיך שהצגת אותה,אצלך זה נראה כאילו לפחות חצי מבחורי הישיבות הם בטלנים כמלומניקים,וזה שקר.

גם אותם שפחות לומדים מהאחרים,בד"כ יצמחו רוחנית יותר מאם לא היו מגיעים לישיבה כלל (במצב כזה הם היו עלולים לצאת חילוניים),ברור לחלוטין שיש כאלו שלא מתאים להם מסגרת הלימוד כל היום,ולכן יתקשו יותר,אבל בכ"ז עדיף שישארו בישיבה וילמדו מה שהם מסוגלים מאשר ילכו לצבא ויתקלקלו. גם אלו שלא לומדים יום שלם יכולים לצאת חבר'ה תורניים מאוד וצדיקים גדולים,למרות שהם לא ת"ח,וזה הדבר החשוב ביותר לזכור-לא כל אחד מוכשר,יש יותר ויש פחות,וזה לא אומר שמי שפחות מוכשר נגזר גורלו להתקלקל בצבא. זכותו לשרת במסגרת בייניש עם חבר'ה דתיים ולצאת מחובר לתורה בצורה חזקה.
יפה דיברת.. אני אתך..joy
אתה מייפה את המציאות, ומעודד דברים חמוריםמשה
לא כל מי שלא מתאימה לו ישיבה, יתחלן בצבא. גרוע מכך - מניין ההיתר לקצר את השרות הצבאי כשהבחור מבלה את רוב הזמן בדברים אחרים?

ברור לי לחלוטין שרוב מוחלט של המתחלנים בצבא עושים זאת בחודשים הראשונים של השרות, ולרוב בגלל עבר (מוסתר) קודם.
הם לא מתקלקלים בצבא, אלא רק חושפים את הקלקול שפשה בהם עוד קודם.


ובחטיבת הנח"ל ישנם גם בחורי ישיבות שהתדתל"שו. בנוסף - כמות לא מבוטלת של ביני"שים (שחתמו וויתור) משרתים בגדס"ר נח"ל, ובכל זאת המניין בבית הכנסת בימ"ח מחזיק בקושי על ידי "פושעים" כמוני שאינם ביינישים, ואחרים שאמנם צריכים כיפה מבית הכנסת אבל מקפידים להתפלל מדי יום.
לרוב-אדם שהולך לצבא ללא הכנה,יתחלן.אליסף ט
ההיתר הוא מכך שעדיף שישרת פחות,ילמד מה שיוכל,יתחבר לחיי תורה אמיתיים ויחיה כך. למה עוד שנה וחצי בצבא שווה יותר מחיים שלמים של אדם?

אין בעיה עם אנשים שמאריכים שירות,וגם אין בעיה עם אנשים שלא מתאימים ללימוד יום שלם,יש בעיה עם אלו שמסיטים אותם ומחליטים בשבילם שבגלל שהם לא ילמדו יום שלם אסור להם לקבל את השנים הללו של צמיחה רוחנית.

ברור שיש הבדל בין אדם שרוצה להתפתח רוחנית אבל מוגבל ביכולת שעות הלימוד,לבין אדם שכלל לא רוצה והולך לישיבה כדי לקצר שירות ולהתבטל,אדם כזה הוא בעייתי ואותו יש להוציא ממסגרת ההסדר,אבל אדם מלא רצון אין שום סיבה שלא יעשה את מה שביכולתו.
הוצאת שם רע למהדרין מן המהדריןמשה
"לרוב-אדם שהולך לצבא ללא הכנה,יתחלן" / אליסף ט

שקר גס וכזב. זה נכון שיש חיילים שמתחלנים (וקיימת גם התופעה ההפוכה - חיילים שמהשיעמום מתחילים לפתוח ספרים, אם היה מי שטרח להפיץ אותם), אבל רובם המוחלט (לפחות לפי מראה עיניי) עושה זאת בחודשים הראשונים של השרות.
במקרים בהם נפגשתי, החייל בד"כ התנהג כחילוני לכל דבר עוד בשלב שקדם להסרת הכיפה.


אני לא נגד צמיחה רוחנית, אבל לא על חשבון השרות הצבאי ובמסלול שמתיימר להציג מצג של לימוד בכל היום האפשרי.


אגב, לא חסרות אפשרויות להתפתח תורנית גם במהלך השרות הצבאי. פרטים אצל רב היחידה או מרכז תודעה יהודית ברב"צ.


שבת שלום!
חבריי לחטיבה סוגרים שבת עכשיו באמצע שום-מקום, ואחרים יושבים במזגן של בית מדרש ועושים עצמם לומדים.
צבא הוא לא המקום להתפתחות רוחניתאליסף ט
גם בחור שנשאר דתי בצבא,אבל הדבר היחיד שמקשר אותו לדת זה שהוא מתפלל שחרית ומניח תפילין כל יום והולך עם כיפה,זה לא משהו. התפתחות רוחנית היא ע"י מסגרת רצינית שכוללת רבנים שיעורים והשקעה. צבא הוא לא המקום לכך. חייל לא ידע מה מותר ומה אסור ואין לו הזמן והיכולת לחשוב על כך,ההדרדרות (לרוב) היא קלה מאוד.
הבעיות של הג'ובניקים הן שונות - ולא פחות קשותמשה
בקרבי (עד לשנים האחרונות) פחות או יותר לא נכנסו חיילות בכמויות משמעותית. בבסיסי העורף הבעיה חמורה הרבה יותר.

גם השחיקה הדתית אינה שונה בבסיסי העורף, במיוחד ככל שמדובר ביחידות הקרביות או ביחידות סגורות.


אני בצבא מזה כשנתיים (מפח"ט הנח"ל), ואני מכיר את מערך הג'ובניקים ובעיותיו לעומק, אני פשוט שם.
אגב, לפי פקודות מטכ"למשה
חייל זכאי ל-3 ימי ישיבה (יום מרוכז של הרצאות וכו') כל 3 חודשים. בבסיסים רבים (קריה, שלישות ר"ג, צריפין, בסיסי ח"א גדולים) יש גם שיעורים קבועים של דף יומי ודברים כאלה.


מי שיודע מה הוא מחפש, ימצא את זה גם בצבא.
ניסיון להפסקת אשגון דו
לענ"ד מסלול ההסדר וההקלה בשירות צבאי(ולא נכנס כרגע לעד כמה ההקלה),מיועדת רק עבור אנשים שרוצים להיות תלמידי חכמים. תלמיד חכם לא חייב להיות תלמיד חכם מקצועי(מה שנקרא רב) אבל הוא חייב להיות אדם ירא שמיים ויודע תורה,שהגיע לרמה כזאת שהוא מסוגל ללמד תורה לאחרים לאחר שנים של לימוד. עכשיו,בוודאי שהאידיאל שבישיבה אנשים ילמדו מהבוקר עד הערב,אבל זה לא אומר שמי שלא,ישר צריך לחתוך אותו מההסדר.
לדעתי,יש איזשהו מינמום נדרש(אחד הר"מים אצלנו אמר פעם שני סדרים ביום נשמע לי סביר) שהבנאדם אמור ללמוד,אחרת הוא לא מצדיק את ההסדר.
מצד שני,צודק אליסף שסיכויי החילון בצבא גבוהים ללא הכנה מתאימה.
הסיבה הראשונית בגללה הקים הרב אלי סדן(ואני מצטט מדבריו)
את המכינה הראשונה בעלי,היתה בדיוק הסיבה הזו.
50 אחוז מבוגרי הישיבות התיכוניות(כלומר היותר תורניים בציבור הדת"ל) שהתגייסו ללא מסגרת "תומכת" (הסדר או גרעין נח"ל או הסדר מרכז) הורידו את הכיפה! 50 אחוז! אלו מספרים מבהילים.
להיות דתי יחיד בסביבה חילונית יכול להיות מאוד שוחק,ואני מדבר מניסיון.
בדיוק בשביל זה,ובדיוק בשביל אנשים שאינם מתאימים לישיבות יש מסלולי לימוד בלי קיצור שירות-מכינות,ישיבות שילוב,או אפילו הליכה לישיבת הסדר או ישיבה גבוהה לתקופה של שנה-שנתיים-שלוש בלי קיצור שירות.
ככה מצד אחד יוכלו להיבנות מבחינה רוחנית(שזו תרומה חשובה מאוד למדינה)
וגם יוכלו לשרת שרות צבאי מלא,ולא יעשו שקר בנפשם.
וללא ספק יש אחוז לא מבוטל מבחוריההסדר שלא ראויים
לו,ולולא הייתי חושש להוציא דיבת מקומות מסוימים
הייתי מדבר בצורה יותר ספציפית.
למה לא?אנונימי (פותח)
אנשים מסיימים תיכון עם רצון להיות דתיים.
רק שהם לא יודעים מה זה.
הם אמורים לייצג את ה' מול החיילים/מפקדים/כל אחד אחר בעולם, והם בקושי יודעים מה זה אומר.
הם לא יודעים מי זה בורא עולם
הם לא יודעים מה הוא רוצה מהם
הם לא יודעים למה להם בכלל לקיים מצוות ולא לחיות כחילוני.

גם אם "זה לא עושה להם משהו בלב", שאני מבין את זה כמו "הכיפה שלהם לא גדלה אפילו בשורה אחת" (וכמובן - תקני אותי אם אני טועה) לחיות עם אנשים שפשוט להם התשובות לשאלות האלה, באווירה שבה פשוטות התשובות הללו - זה עושה משהו בלב.
זה מאפשר לבנאדם לעמוד טוב יותר מול העולם.

בשביל זה הולכים למכינה/ישיבה, לפעמים גם נשארים בשביל זה.
אבל יש גם כאלה שנשארים לא בגלל העולם שמסביב, אלא בגלל שאני רוצה לעשות על עצמי עבודה פנימית, שתקרב אותי לה' עוד, על ידי לימוד תורה, על ידי עבודת מידות, להתקרב בעצמי לה'.
תשובה קצת מסובכתדודי25
למה הולכים לישיבה? בעיקרון כדי ללמוד תורה, אבל זו תשובה לא ממצת כלל.

ישנו לחץ חברתי ללכת למוסדות ישיבתייים או מכינות, והלחץ הזה חיובי מאד. קורה לא מעט, שאנשים המגיעים לישיבה בשיעור א', לא באמת יודעים מה הם עושים שם, וגם לא ברור להם ע"פ מה בחרו את הישיבה. ככלל, בד"כ הולכים לישיבות בקבוצות, כדי להרגיש בנוח, בגלל שללכת לישיבה זה בעיקר עניין חברתי. סיבות נוספות הן גם לקצר את השירות למשל, או לתת לעצמך זמן לגבש את זהותך ומה אתה רוצה לעשות בחייך.

אבל אני מאמין שלכל אדם המגיע לישיבה, ישנו רצון לחולל שינוי כלשהו בחייו. להרגיש שהוא מתקדם מבחינת האידיאלים בהם הוא מאמין, או היה רוצה להאמין, והדרך להתקדם היא בלימוד בישיבה. אלא שההבנה הזו היא כללית, וכשמגיעים ללימוד היום-יומי בישיבה, ולהווי הרגיל, לא תמיד מבינים ומרגישים איך זה קשור לאותם אידיאלים ואמונות שאנו רוצים לפתח בעצמנו. ואז בד"כ מגיע המשבר הגדול (הראשון) - כלומר מצד אחד רוצים ללכת לישיבה כי מאמינים שזו הדרך להתפתח, ומצד שני לא חשים שמתפתחים, וזה קשה מאד, וזה שונה ממה שהורגלנו אליו עד כה. ויש גם יצר הרע, בל נשכח. ואז האדם עושה 'עצור, חושבים' ובודק אם המסלול הזה מתאים למי שהוא.

העניין המרכזי הוא שלהרגיש שינוי בחיים, ע"י הלימוד בישיבה, זה דבר שדורש הרבה זמן, ולנו אין סבלנות, ואנחנו גם לא מבינים שזה דורש הרבה זמן, ולכן חשים שלא השתננו, ושזה סתם קשה לנו ולא מועיל. אז נכון, זו מצווה ללמוד תורה, אבל זה כ"כ קשה... וזו גם מצווה לשרת בצבא...

היוצא מכל זה הוא שבתקופה הראשונית בישיבה יש הרבה בלבולים, הדרך לא ברורה והזהות העצמית מטושטשת. רק לאחר כמה שנים, ניתן להבחין בבירור מי הלך לכאן ומי לכאן... יהיו כאלו שרואים עליהם שהישיבה והלימוד השפיעו עליהם, והחיים שלהם כבר שונים ממה שהיו קודם. ויהיו כאלו שיראו שאת המאבק הגדול הזה שלהם, הם החליטו להותיר על כנו, ואת יתרת הזמן שנותר להם בישיבה, יעבירו בצורות שונות. (בד"כ ינסו לגרום לעצמם להרגיש שיצאו עם משהו בכל זאת מהישיבה, וילמדו דברים והשקפות חשובות להמשך החיים. אבל לא תמיד ניתן יהיה לראות קשר בינם לבין עולם התורה בשנים שלאחר הישיבה)
מודה לכם על ההסבר והתגובותנעמנמונת
עכשיו אני מקוה להבין טוב יותר את ה"עולם" שלכם. שנשמע בשורות טובות ורק טוב. שבת שלום
חייבת לציין, ברשותך נעמה, שנהנתי לקרוא את השירשור-צורמיש-
ולראות כמה צדיקים יש פה
לכו בכוחכם זה..
ומה תגידו על בחור שנכנס לצבא, יש לו כיפה~~~חסויה~~~
אבל הוא לא עשה מכינה או ישיבה לפני הצבא..

זה אומר משהו לא חיובי על הבחור .. או שאפשר לדון לכף זכות-שמאילוצי החיים הוא לא יכל או לא הסתדר לו להכנס לפני הצבא לישיבה/מכינה...
אל תנסי לשפוטעמית-טליהאחרונה
יש כאלה שהם נורא מעשיים וקשה להם ליפול ימים שלמים לתוך התורה.
זה לא קל ללמוד תורה.

פשוט תבררי.
דייט ראשון בחיים, חייב קצת עזרה, בעיקר בנות...נו, ההוא מהזה

האמת אני בכלל לא בטוח אם הפורומים פה עדיין פעילים😂


אבל ככה, ביום שני הבעל"ט דייט ראשון בחיים ואני חייב טיפה עזרה

לא מצפה שתגידו לי בדיוק מה לעשות, בסוף העניין הוא להיות אני, אבל קצת...


אז ככה, הרבה אמרו לי ללבוש בגדים שהם 'אני' ושנוחים לי, בדר"כ אני הולך עם חולצות גלופה, אז בגלל שזה חול המועד חולצת לבנה של הישיבה זה סבבה?

מיקום - בפנים? בחוץ? מקום מבודד? עם עוד אנשים?

וטלפון יום אחרי? זה דבר שעדיין עושים?

אה, ולצערי אני נטול רכב, לחכות איתה אח''כ לאוטובוס?


תודה מראש לכולם!!

אוקיי אז ככהחתול זמני

– בנוגע ללבוש אל תלבש משהו שלא היית לובש ביום־יום.

– בנוגע למה כן זה תלוי בבחורה ובנישה שלה יש כאלה שאוהבות לוק גלופות בלנדסטון ג'ינס יש כאלה שאוהבות יותר סולידי.

– לפיכך אם נפל הכותל האבנים והמקום של שניהם.

– לפיכך יש שתי גישות אפשריות, אחת פשוט תביא את עצמך השנייה תביא משהו נייטרלי סולידי לא שלוחי לא מאיים. אבל באמת נראה לי שאין בזה נכון או לא־נכון.

– בהחלט תבחר משהו נוח שלא יהיה לך חם או שתצטרך להתגרד כל־הזמן.

 

– לגבי מיקום קח אותה לציון ריש לקיש המקום הכי נידח במדינה כנראה.

– או לסרט טוב (הייתי ממליץ על "שואה" אבל תפנו לפחות תשע וחצי שעות)

סתם מה שאני הייתי מציע לך זה מקום נייטרלי שבו לשניכם יש אפשרות לבטא את עצמכם ולהתרכז אחד בשני. נניח בית קפה מסעדה קלילה טיילת פיקניק פארק יפה. שיהיה נוח לשבת וקצת להסתובב (אבל לא יותר מדי כי זה לא הכי נוח לדבר ולהתרכז בהליכה).

 

– לגבי טלפונים אני לא יודע מה זה אם אני צריך משהו ממישהו אני שולח לו מכתב בדואר.

– לגבי אוטובוסים נראה לי מספיק ללוות אותה לתחנה ודי מה עכשיו תשבו/תעמדו awkwardly חצי שעה באיזו תחנה כשיש שם אנשים (וגם אם אין).

 

תרומות בביט

חחחחאני:)))))

אל תבוא עם חולצת גלופה בדייטים ראשונים גם לא בחול המועד, תבוא מכובד יחסית.

מיקום- עדיף בחוץ (במיוחד אם זה פעם ראשונה שלך) כדאי ליד מקלט אבל.

תלווה אותה לתחנה ולגבי לחכות תציע ואם היא תסרב אז לא צריך.

כדאי שתשתף אותה שזה פגישה ראשונה שלך, זה יוריד ממך מתח והיא תהיה פחות שיפוטית אם תעשה טעויות (:

בהצלחה!

..אני:)))))

וכדאי להביא שתייה.

בקבוקים נפרדים.

רואה שכבר ענו לך על הכלLavender

פשוט להביא את הגרסה הטובה ביותר של עצמך

ושיהיה בהצלחה🙌

תודה לכולכם!נו, ההוא מהזה

אם יש עוד טיפים להוריד לחץ וכו' יתקבלו ביותר משמחה


ולגבי אותו הערב/יום אחרי - הבנתי שנהוג לשלוח הודעה/להתקשר לגבי הפעם הבאה או משהו כזה

מישהו יכול לפרט?😅

..אני:)))))

תזכור שגם היא לחוצה כי לא רק אתה נבחן אלא גם היא.(:

וה' מזווג זיווגים תשליך עליו, תכניס לך לראש שאתה בסה"כ עושה את ההשתדלות שה' ציווה עליך. אתה עושה מצווה. עם אפילו קצת מסירות נפש. וזהו תשליך לה'.

 

שאתה באמת לא יודע מי היאadvfb

וזה מרגיע כי כרגע גם לא מצופה שתדע מי זאת אלא פשוט תכירו

עדיין אין מחוייבות משמעותית שתגרום ללחץ.

המחוייבות היא בעיקר לכבד ולבוא בטוב ;)

ויש אווירה של מתח שהיא מאוד טבעית, כי לא יודעים ב"ה מה קורה במחשבות של כל אחד. וגם לורח זמן לעכל, לא לנסות בכוח להגיד ישר שמתאים או שלא מתאים אלא לתת זמן. גם זמן אחרי הדייט לעכל, איך אתה מרגיש ומה אתה חושב.

 

לגבי ההודעה/טלפון יום אחרי - תחשוב שאתה בצד שלה, במידה והלך טוב - אתה תרצה להיות באוויר ולא לדעת לאיפה זה הולך? כמובן שלא.

בעיני, יותר הגיוני לשלוח הודעה לפני בשלב הזה כדי לרכך את העניין. עדיין יכולה להיות התרגשות.

כמה טיפיםתפוחית 1

להביא כיבוד (בקבוק שתיה- חדש כמובן, וחבילת עוגיות)

לגבי ליווי להציע ולראות מה אומרת

לגבי מיקום - לדעתי בפגישה ראשונה לרוב נוח בחוץ. אני כבר רגילה שלרוב לפני דייט ראשון בחור שאת אותי איפה נוח לי  להיפגש.

למחרת לשלוח הודעה מתי נוח לדבר ואז לפי השעה שתגיד להתקשר.

בהצלחה!

לא בפסח 😄זיויק
לא ממש אופציהנו, ההוא מהזה

בעיקרון ממש ניסיתי לקבוע לאחרי פסח אבל לצערי לא התאפשר

מנסים לעבוד עם מה שיש לנו

אז תיאום ציפיותזיויק
שלא יהיה פדיחות
ומה צריך להיות התוכן של השיחה?נו, ההוא מהזה
היכרות כללית לא חופרתזיויק
תן דגש על הקלילות
השיחה יום אחרי מטרתה להגיד האם לשניכםתפוחית 1

היה נחמד ואתם רוצים להמשיך

השיחה לפני הפגישה מטרתה לקבוע יום וזמן לפגישה 

להתעניין בה ולדבר על דברים שמעניינים את שניכםadvfb

בדרך כלל אנשים אוהבים שמתעניינים בהם, בקטע אנושי פשוט שלהתעניין כי עומד מולי בנאדם.. כמו גם כחלק מההיכרות.

לגלות ולעורר סקרנות זה דבר טוב. 

לא גמרא וצבאחתול זמני

משפחה תחביבים חתולים היפואלרגניים

בהצלחהברוקולי

לא חולצות גלופה לפני דייט רביעי

בפסח להביא שתיה בקבוק חדש וכוסות חדפ

להציע ליווי

היכרות טבעית ולא ראיון


פשוט מאודהמצפה לישועה

תהיה נעים ואכפתי כמובן לא הצגה אלא שככה כל אדם צריך להיות...

אני בעד הכלל שאומר שאין כללים אפשר לזרום רק לא לעשות דברים משונים...

משונה זה הרבה פעמים לא רק המעשה אלא האופן שבו הוא נעשה...

והעיקר ליהנות...זה עיקר העניין בפעמים הראשונות ליצור חיבור, נעימות בצורה הכי פשוטה...

ואפשר גם לדבר על דברים רציניים אבל הכל לפי הענין זה גם חלק מהנעימות...

בהצלחה צדיק!

שוב תודה לכולם!!נו, ההוא מהזה
הלוואי שלפני תפילה היינו מרגישים ככהנוגע, לא נוגע
עבר עריכה על ידי נוגע, לא נוגע בתאריך י"ח בניסן תשפ"ו 15:05

תזכור שאתה בא לפגוש מישהי נחמדה ככה"נ, שלחוצה יותר ממך. תחשוב על לייצר לה חוויה נעימה.

 

אם אתה כבר בזה, תנסה לנתב את ה"יראה" ליראת הרוממות מהמעמד, בדיקה של התאמה לבניית בית בישראל, זה מרגש.

כמה דברים שעזרו לייהודי שואף לטוב

קודם כל, בהצלחה רבה!

תתחיל מתפילה. ככה פשוט. שב במקום שקט ותגיד לאבא שאתה רוצה להקים לכבודו בית, שאתה מכיר בכך שאתה לא יכול לבד ואתה מבקש ממנו עזרה. ספר לו מה חשוב לך, ספר את הפחדים והחששות, שתף בחוסר הוודאות.

מלבד החשיבות העצומה של תפילה, אמונה וביטחון, זה יוצר סדר, מה אני יודע, מה אני בטוח ובמה אני מהסס.

אתה גם יכול לשבת ולכתוב את הדברים.

ועכשיו לעולם הפגישות.

תחשוב על זה. יש מישהי, נשמה, שאתה אוהב, משתוקק. 

מחילה, בטעות לחצתי על שליחת התגובה באמצע...יהודי שואף לטובאחרונה

מתחיל מהתחלה.


כמה מחשבות ודברים שעזרו לי


קודם כל, בהצלחה רבה!


תתחיל מתפילה. ככה פשוט. שב במקום שקט ותגיד לאבא שאתה רוצה להקים לכבודו בית, שאתה מכיר בכך שאתה לא יכול לבד ואתה מבקש ממנו עזרה. ספר לו מה חשוב לך, ספר את הפחדים והחששות, שתף בחוסר הוודאות. תבקש שיעזור לך שלא תבייש ולא תתבייש, לא תפגע ולא תיפגע. שיעזור לך לעשות סדר בראש.


מלבד החשיבות העצומה של תפילה, אמונה וביטחון, זה יוצר סדר, מה אני יודע, מה אני בטוח ובמה אני מהסס.


אתה גם יכול לשבת ולכתוב את הדברים.


ועכשיו לעולם הפגישות.


תחשוב על זה. יש מישהי, נשמה, שאתה אוהב, משתוקק. זה החצי הראשון שלך. אתה מכיר אותה מעולה אבל אתה לא יודע באיזה גוף היא, לא מכיר את התכונות הארציות שלה, וייתכן שזה לוקח זמן.

אז מה אתה עושה?

כמו שאמרו חכמים.

אתה מחפש את אבידתך.

מנסה לשחזר את הקשר הנשמתי לקשר בין גופים הנושאים את הנשמות בעולם הזה ומגלים אותן.


אתה לא מגיע לדייט ראשון מתוך מחשב 'אולי זו אשתי', ואז לחוץ כל הזמן לא לעשות טעויות. אתה מגיע להכיר בת ישראל נחמדה (פתאום הרבנים מרשים חברה). כמובן שהמטרה היא למצוא את אשתך, אבל תקליל את הלחץ, תבוא להכיר, אם לא יועיל-לא יזיק, לפחות בפגישות ראשונות.


ועכשיו מבחינה טכנית.

קודם כל, אין בזה תורה מסיני. תהיה אתה, מקווה שאתה אדם טוב...

בטלפון לפני אתה מציג את עצמך (היא יודעת שאתה צריך להתקשר), מוודא שנוח לה לדבר כרגע (כן, רגישות ותשומת לב זה תמיד חשוב, גם מחוץ לעולם הדייטים) מתאמים שעה ומקום, מתי נוח לה, איפה נח לה, כדאי לחשוב מראש על מקומות בסביבתה (לא רחוק מידי מהבית, אבל גם לא איפה שכל החברות שלה), אפשר להתייעץ עם חברים, אם היא לא תציע (מה שכנראה יקרה) תשאל אם פה מתאים או שם מתאים. תחשוב על מקומות שיהיו נוחים, שירותים בסביבה, מקלט קרוב, מקום פרטי *יחסית* לשבת, ומתאים למזג האוויר בשעת הפגישה. אם זה בסגנון שלכם-בית קפה וכדומה גם מתאים לחלק מהאנשים.


על הדייט עצמו. כמובן שיש פחדים. איך אני מעביר שעה וחצי-שעתיים עם מישהו שאני לא מכיר, ועוד בחורה?

אז ככה.

היא לא נושכת.

אמירה פופוליסטית מאד.

אני יודע.

אבל שמעת עליה דברים טובים בבירורים. כנראה שהיא נחמדה סך הכל.

כנראה שלא תראה את כל הנחמדות שסיפרו לך עליה מייד. לוקח זמן להיפתח.


אתה פוגש אותה, פונה אליה, מוודא שזו היא ומציג את עצמך (לאשר לה שזה אתה). כדי למנוע אי נעימויות ולתת לשניכם ביטחון שאתם לא מייצרים עכשיו פאדיחה שתסופר שנים קדימה/סיפור רומנטי על זוג שנפגש בטעות. אני מכיר כמה כאלה, זה מספיק.

אתה מספר על עצמך ומתעניין בה. טכני, איפה גדלת ומה עשית, מסלול החיים, ישיבה, צבא לא להתחיל מור"קים מהצבא אם זו לא כל ישותך. לו"ז כללי, משפחה, קצת על ההורים, קצת על האחים (אצל דוסים עם 4,000 אחים לכל אחד כבר העברת מלא זמן). מה מוביל אותך בחיים (אידאלים, לא שיעור באורות הקודש ג', נקודות שחשובות לך), תכניות לשנים הקרובות (ישיבה/צבא/לימודים/עבודה בחנות כפתורים) מה אתה רוצה לעשות בחיים (אפילו כיוון. אם יש). נושאים נוספים, עבודה, לימודים, סביבה חברתית, משפחה מורחבת, תחביבים, טיולים ושאר ירקות, מסגרות, מעשים ועניינים.

היא מדברת על החיים שלה. תהיה קשוב, אבל תוך כדי 'ומתוך כך' אתה יכול למצוא נושאי שיחה נוספים. כמובן, בלי לחתוך אותה.

תן גם לה לשאול שאלות כמובן.

כמובן הכל בצורה מתעניינת. אתה סקרן להכיר אותה, הרי שמעת כל כך הרבה טוב עליה מהחברה שבמשך רבע שעה סיפרה כמה היא כך וכך, ואתה רוצה להכיר את זומשכל זה סופר עליה, נשמע שהיא אדם טוב.

אתה לא חייב לעבור על כל הנושאים, פשוט לשוחח, להכיר את האדם שמולך.

זו אינה שיחת שיווק. אתה לא עסוק בלמכור את עצמך, אז אתה לא מתחיל לספר כמה אתה מוצלח בלהקפיץ בקבוק זכוכית 748 מ"ל על האוזן או שאר עניינים, בדיוק כמו שהיא לא מנסה למכור את עצמה תמורת שלשה גמלים.

זה גם לא מבחן או ראיון עבודה. אתה לא בודק אם היא מספקת.את הצרכים שלך/יודעת.לבדל קוסקוס בדיוק כמו אמא. אין שיפוטיות. באת לשמוע ולהתעניין, וכן לתת לה לשמוע עליך ולהתעניין בך.

פשוט מדברים ומכירים.

במהלך הפגישה אתה לא עסוק במחשבות 'מתאימה/לא מתאימה'. אתה פשוט מכיר בן אדם. תחשוב שנתקעתם יחד באוטובוס מאילת לקרית שמונה.

יהיה לזה זמן אחרי הפגישה.


ראיתי פה בעבר (אולי כשהייתי במצבך) שמישהו הגדיר את נושא הלבוש כ'מכובד לא חגיגי שלך' ואהבתי את ההגדרה. בחול המועד אפשר קצת יותר חגיגי, לא נראה לי גלופה אם זו אינה כל ישותך.


במהלך הדיבורים תפתח את הבקבוק שהבאת איתך (חדש כמובן), תמזוג לכוסוץ חד"פ בשביל שניכם. היא לא תעשה את זה לבד. היא גם לא תאכל מהעוגיות אם לא תפתח ותאכל בעצמך (וכולי האי ואולי). אתה לא בארוחת צהריים.

לגבי פסח, יש פה נקודה עדינה אם מה אוכלים, שים לב שאתה מביא משהו שהיא לא תגיד עליו (או תשתוק עליו) 'המנהג שלנו לא לאכול קטניות/לפתית/שרויה/עגבניות לא מקולפות/כשרות פלונית או אלמונית בפסח. משהו עם בד"צ עד"ח כנראה יהיה בסדר)


תזכור שהיא גם לחוצה. כתבו פה למעלה שהיא לחוצה יוצר ממך. אם זו לא פעם ראשונה/שנייה שלה לא בטוח, אבל בכל מקרה היא לחוצה, מתביישת כנראה, תהיה עדין וקשוב לצרכים שלה. אם אתם בחוץ והיא רוצה להיכנס לקניון לדוגמא, ייתכן וקר לה/היא צריכה שירותים. תשומת לב. זה לא הזמן להיות 'סייר' וללכת כל הדייט, או לרוץ מרתון. בקצב שלה.


כשאתה רוצה לסיים אתה מציע לה להתקדם לכיוון תחנת האטובוס/הרכב וכדומה, ומתחילים ללכת. אתה יכול להציע לה לחכות איתה לאוטובוס, זה לא קריטי, כל עוד אתה לא זורק אותה באיזה חור או באמצע הלילה.


אפשר לסכם לפני שנפרדים 'אז נדבר מחר בבוקר?', אם זה היה בבוקר אז אפשר גם בערב, אבל לפעמים לא יזיק לישון על זה לילה. אפשר גם לסיים בסתם 'אז נדבר' ובבוקר לשלוח לה הודעה מתי נוח לה לדבר. בכל מקרה, לא למרוח. בטח לא להיעלם. תחשוב עליה. היא מצפה לתשובה. היא במתח. כמוך, היא מפחדת מהטלפון הזה אבל רוצה להיות אחריו.


אתה לא מתקשר כשאתה מתלבט אם אתה רוצה להיפגש שוב. זה לא אומר שאתה לא מתקשר, ממש לא, אלא שאתה מחליט. אתה לא צריך להחליט שזו אשתך, אלא שאתה סקרן להיפגש שוב. זה הכל.

לא הצלחת להחליט? צריך עוד קצת זמן? אין בעיה. תעדכן אותה. אתה לא משאיר אותה באוויר, מתנדנדת כעלה ניסף, כעגונה באלמנות חיות. כן, הדימוי הזה רציני. היא תקועה, לא יודעת מה לעשות עם עצמה, היא תפוסה, לא יודעת מה לעשות עם הרגשות שלה, עיכוב כזה הוא ממש עינוי הדין. מי שלא מבין את זה שלא יתחיל לצאת בכלל.


קולמוסים ומקלדות רבות כבר נשברו על השאלה מה עושים אם מתלבטים, אני לא רוצה להיכנס לדיון. אומר רק שדעתי האישית היא שאם לא הרגשת סיבה מוחלטת לא להמשיך (התברר בפגישה שהיא חרשת-עיוורת-אילמת-טטרנית וגידמת ב4 גפיים וראש, או פחות מזה, מה שאתה מרגיש), שווה לתת צ'אנס נוסף. קח בחשבון שבהתחלה יש ביישנות וקשה להביא את עצמך (בדיוק כמו שלך קשה, ויותר מזה לבנות ישראל הצנועות, שביישניות הן. גם אם החברה אמרה שהיא לא ביישנית, לפגוש גבר זר זה שונה).

יש שיחלקו עלי, רבים עם נסיון רב (זה ייתרון? לא נכנס). מה נראה לך. בסוף לפגישה אתה צריך להגיע לא מתוך אילוץ כמי שנגזר גורלו, אלא מתוך רצון. רק כך אפשר להתקדם.


בשיחה, כמו בשיחה הראשונה, תוודא שנוח לה לדבר עכשיו (גם אם תיאמתם מראש שעה. אולי אחותה/חברתה לידה עכשיו). תשאל בקצרה מה שלומה ותעבור לעניין שלשמו הכנסתם- לומר שהיה לך טוב/נחמד/מה שהיה לך, ואתה תשמח/כמהה/רוצה/לא רוצה בשום אופן להיפגש שוב, וכמובן לשאול מה היא חושבת.

אם אתה לא רוצה, אתה לא צריך להביא לה שהפזילה שלה מפריעה לך או שהפריע לך שהיא לעסה מסטיק כל הפגישה. פשוט לא הרגיש לך מתאים. אם זה משהו שאתה חושב שהיא יכולה לשפר וכדאי שתיזהר ממנו כשתפגש עם בחורים אחרים, אתה יכול להעביר לה בעדינות מסר דרך השדכן.

אם לא מתאים לה, היא לא חייבת לך הסברים, אם זה לא היה קשר חזק וארוך. פשוט לא, לא צריך להיפגע מזה.

כמובן, אם נגמר, אתה לא זורק וממשיך. אתה מקדיש רגע וחושב לאיזה חבר היא יכולה להתאים. אולי עוד יצא משהו מהפגישה שלכם. לא, זו לא פאדיחה. זו מצווה גדולה.

אם היא אתם מעוניינים להיפגש שוב, אתם צריכים לסכם שוב על זמן ומקום, לדבר ולדבר, מצטרף נושא שיחה חשוב- מה איך היה לה ביום/יומיים/שלשה מאז הפגישה הקודמת.

ודו"ק ואכמ"ל.

להעלות סטנדרטים או להתפשר?Lavender

בתור בחורה שיוצאת לדייטים, אני שמה לב שבאמת מפריע לי מראה חיצוני של רוב הבחורים. 

ואיכשהו אני פוסלת את רובם בגלל המראה החיצוני, מצד אחד יש את המשפחה שמייעצת לי לתת צ'אנס ולראות אולי בדייט עצמו לא יפריע לי המראה,

מהצד השני החברות מייעצות לי "תסתכלי במראה ותעלי סטנדרטים"

ואני עצמי לא יודעת מה להחליט, כי אין לי בעיה לחכות בשביל הבחור המושלם, אבל מהצד השני לא רוצה לפספס את הרכבת ולהגיע לגיל מבוגר...

(ולא, אני לא מחפשת את הדוגמן האולטימטיבי, אבל כן בחור שנראה סבבה)

מה אומרים?...

מאמינה שכןLavender
עוד מכה ועוד מכהגרי

עוד סירוב ועוד התעלמות עוד היעלמות ועוד "גוסטינג".

"מִכַּף רֶגֶל וְעַד רֹאשׁ אֵין בּוֹ מְתֹם פֶּצַע וְחַבּוּרָה וּמַכָּה טְרִיָּה"

יפה מאוד זיויקשפלות רוח
נכון כנ"ל שתי גרושות התחילו איתי מוצשאדם פרו+אחרונה

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

בדייטים עצמם ובין הדייטיםadvfb

עולים תחושות בדייטים עצמם

עולים תחושות בין דייט לדייט

 

מה דעתכם המקום שצריך לתת לסוגי התחושות?

מה זה יכול לומר שיש פער בין התחושות בדייטים לתחושות בין הדייטים (לכאן או לכאן)? 

 

סתם מבאסהפי

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

מסכימהרק נשמה

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

נכון זה לא פחות קלהפי
כל אחת והקצב שלהadvfb

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

יש הרבה קשרים שנתקעיםהפי

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

אהבתי את הביטוי אנרגיה זכרית פצועהמחפש שם
נשמע כמו חתול רחוב פצועחתול זמני

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

וואי לגמריadvfb

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

מענייןמחפש שם
איך את מזהה את ההבדל? מתי את נותנת זמן וסבלנית לתהליך של צבירת בטחון ומתי את חותכת? 
חח אני בןadvfb

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

את יודעת להצביע על דברים שחוסמים/ עוזרים לך להפתח?מחפש שם
מה שהכי עוזר להיפתח זה פשוט טבעיותרק נשמה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

אמןמחפש שם
זה קטע כי אתה מאמין שאם תהיה משהו מסויים אז מי שהולך תפתח בזמן שזה יקרה כשפשוט תהיה אתה...
מממ אני בעיקר מדבר על מחשבות והרגשות תוך כדיadvfb

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

נראה לי שזה שכל ורגשרק נשמה

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

יפה, תודה!advfb
מציע חידוד - רגש ודמיוןadvfb

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

יפהרק נשמה

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

כן כןadvfbאחרונה

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.

מתנה לחג - קובץ שירים לנשיםגלויה

שלום לחברות הפורום היקרות!

כן, זה רק לנשים. 

הייתי פעם פה... 

עברתי לפני 10 שנים מסע של גירושין

וחג הפסח היה מורכב עבורי באותו זמן. 

ב"ה בסוף זכיתי ליציאת מצרים

וקריעת ים סוף 

והתחתנתי ב"ה 

(לולא המסלול הזה - לא הייתי יודעת שבעלי הוא מה שאני צריכה) 

ובסוף - הפכתי לאמא בחול המועד פסח!

כתבתי ספרון על המסע

מילים שה' שלח לי להתמודד

וקיבצתי לקובץ מתנה עבורכן.

מקווה שישמח ויחזק! 

20260331102053.pdf (תלחצי על זה) 

 

 

קפיץגלויהאחרונה
היא סבבה והכל...חתול זמני

אבל אלרגית לחתולים (אמיתי).

מה עושים.

זה בסדרadvfb

זה זמני

זה לא אני, זה אתהחתול זמני
תודה על הדאגהadvfb
אה הכוונה היא שהמשפט נאמר כציטוט פסאודואפיגרפיחתול זמני

בשם הבחורה

תודה, למדת אותי מילה חדשהadvfb
טיפות של אור
@חתול זמני א. קונים אלרג'יקס. ב. עוברים לכלבים. ג. מגגלים 'חתולים היפואלרגניים' ופותחים על זה שיחה בדייט
א. פתרון זמני לבעיה סופיתחתול זמני

ב. אינם באים בחשבון

ג. אני מלטף כל חתול שנקרה בדרכי

במקרה כזהטיפות של אור
מתבאסים *ואז* עוברים לכלבים. יש לכם אלרגיה לחתולים עכשיו
כואבת לנו הרגלחתול זמני
לא מגדלים חתוליםארץ השוקולד
:םםםםחתול זמניאחרונה
רווקים יותר בוגרים, פחות דוסים?advfb

מצד אחד, עוגן משפחתי הוא דבר ששומר על אורח חיים יציב, גם בעניין הדתי.. זה הגיוני לחלוטין.

מצד שני, החלטה של אדם לשמור על אורח חיים דתי ועל חיבור לקב"ה לכאורה לא אמורה להיות תלויה במה יקרה או לא יקרה לו. אם הוא יתחתן או לא.

 

הרהורים בנושא..

ת'אמת שהנושא יותר קשור ב"דתיות" מאשר "רווקות".

דתיות לפעמים נתפסת מאוד טכנית או תלוית הקשר, לכן מובן שאם אדם ממשיך להיות רווק בגיל מבוגר יותר שהגיוני שהוא יהיה פחות דתי.

לעומת זאת, התמסרות לדת, שוב היא לא תלוית הקשר. גם בשלום גם במלחמה, גם באתגר כזה גם באתגר אחר - יש סיבה לשנות את החוזה מול הקב"ה? זה לא הגיוני.

בדיוק. הם בזוגיות קבועה, גרים יחד וכו.מרגול

השוני הוא יותר הסטטוס, פחות התכלס של השגרה והמצב הזוגי (כלומר- יש פער תהומי בין לחיות בזוגיות ובאותו הבית ולנהל חיים משותפים- אך ללא נישואין, לבין דתי שאינו נשוי וגם אינו בזוגיות)


לשאלתך הראשונה- לפחות לגבי שמירת נגיעה אני חושבת שיש בזה קושי גדול יותר. לא מחייב כמובן שרווק בגיל מבוגר יותר יפסיק לשמור נגיעה או יחפף או משהו, אבל זה קשה יותר.

בדיוק דיברנו על זה כמה חברות (נשואות ולא נשואות). חברה (שכרגע רווקה) בהרהורים על להפסיק לשמור נגיעה. תקח את אותה חברה, אם היתה מתחתנת בגיל 21-22 היא ככל הנראה היתה שומרת נגיעה כהלכה עד החתונה וכו. תקח אותה היום ויש לה הרהורים. למה? כי קשה, הכמיהה למגע טבעית, וככל שהיא קיימת יותר שנים בלי שיש לה מקום (טרם התחתנה)- זה קשה יותר.


הגיוני? כן.

האם זה בהכרח אומר פחות להקפיד? לא. 

איך אתם הייתם מגיבים?אביעד מילוא

נרשמתי לשדכנית ואחרי  תקופה שהרגשתי ממנה תחושה לא טובה היא אמרה לי שכרגע היא לא מתכננת להשקיע בחיפוש בשבילי. איך אתם הייתם מגיבים לזה?

(אציין שעבר זמן ואני עדיין בהלם מהתגובה)

שומר את המספר שלה ב"לא לענות"אריק מהדרום
שואלת למההרמוניה
הסיבה היא סיבה טובהאביעד מילוא

אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...

שהיתה אומרת מראש. זה לא לעניין...יעל מהדרום

לק"י


אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.

(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).

זהמעליב..הרמוניה
תלוי מה הסיבהשם פשוט
עבר עריכה על ידי שם פשוט בתאריך ט' בניסן תשפ"ו 15:41

אתה מספר שיש סיבה טובה,

אנחנו לא יודעים מהי.

סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.

למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה. 

אבל אם  הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה. 

הזויה🤦‍♀️יעל מהדרום

לק"י
 

נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.

היא שדכנית ששילמת לה או בהתנדבות?ארץ השוקולד

אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.

אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.

יש דמי רישום ושכר שדכנות כןאביעד מילוא
מה?????????????????אני:)))))

אני בהלם!!

אני אגיד לך משהו אביעדאריק מהדרום

אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.


אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.


שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.


שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.


והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,

אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.


אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.

בהצלחה.

..הרמוניה

@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?

נראה לי שאגיב לך בפרטי...מחר בלי נדריעל מהדרום
תודה(:הרמוניה
אני עברתי את שלב הליצור קשר בעצמךאביעד מילוא

אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש

כמה זה נפוץ מה שקרה לי?אביעד מילוא

אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד

בהנחה שהיא התכוונה למה שאתה חושבנוגע, לא נוגע
(אם המילה "להשקיע" זה עיקר העניין, אפשר לפרש את זה בדוחק גם בלי הקונוטציה הרגשית) - אחרי מעשה כדאי ללמוד מזה לזהות וייב של נשים בסגנון כזה (בכל הקשר) ולהתרחק או להיזהר מראש. כנראה לא סתם הרגשת מראש תחושה לא טובה ממנה.
היא לקחה כסף?advfb
כן דמי רישוםאביעד מילוא
נשמע שהיא לא בסדרadvfb

מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.

אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.

אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.

 

מבינה שזה מעליבברוקולי

רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..

אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא

אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה

הייתי מדבר איתה מאוד בתקיפותחתול זמני

סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן

אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.

לא רק שדכנית פח אלא גם בן אדם גרועאני:)))))
אם הבנתי נכון, מפריע לך ההתנסחות שלהלגיטימי?

ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).

 

אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.

אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -

שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.

תשאל אותה אשמח לדעת מה הסיבה?הפי

אם אין לה סיבה .. 

תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב

 

אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור 

את אחת הסיבות אני יודעאביעד מילוא

והיא לא ראויה להיחשף בציבור 

 

למרות הסיבה ההיאאריק מהדרום

זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.

בטח לא אם שילמת מראש.

אז שמראש לא היתה לוקחת אותך כמשודךיעל מהדרום

לק"י


ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.

(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).

דווקא לפושע הכי כדאי להחזיר ישר את הכסף..נוגע, לא נוגע
זכותה המלאהזיויק
תתקדם הלאה לדעתי הישועה תצמח ממקום אחר בעזרת ה'
באמת היא היתה יכולה לנסח טוב יותרגלויהאחרונה

הניסוח אכן די פוגע...


ניסיון אישי: אני הייתי גרושה בלי ילדים ומתמודדת OCD (הפרעה טורדנית כפייתית, כיף חיים)

את הגירושין כמובן אסור להסתיר וגם אי אפשר (ב"ה המשכתי ללכת עם מטפחת גם אחרי הגט)

והאוסידי היה ידוע לשדכן.

הציע לי בחור שמתאים לזה ויודע להקשיב ולהכיל

ב"ה אוטוטו חוגגים 8 שנים ו2 ילדים.


לאחרונה נפתחה קבוצה של מתמודדי נפש דתיים, אני בין המנהלות, אז אפשר לפנות אליי.



אולי יעניין אותך