שאלה חשובה לבנים שכאןנעמנמונת
בשביל מה אתם הולכים לישיבה/מכינה לפני צבא?מה זה נותן לכם?ולמה יש חלק מכם שדוחים גיוס ונשארים ללמוד במכינה?הרי נוכחותכם שם באה לחזק אתכם אז איך תסבירו לי שיש חבר'ה שזה לא בדיוק עושה להם משהו בלב? למרות שנראה שהשהות ה"יתרה" כביכול רק תועיל ותעזור. אשמח אם תפתרו עבורי את התעלומה הזאת שמנקרת לי בראש הרבה זמן המשך ערב מצוין ושנשמע בשורות טובות ורק טוב
כל אחד והציפיות שלואליסף ט
קודם כל צריך לעמוד על ההבדל בין מכינה לישיבה,החבר'ה שונים לחלוטין והמטרות שונות,כך שאני לא אענה בבשביל המכיניסטים.
לישיבה הולכים כדי לצמוח רוחנית וכהכנה לחיי תורה,חלק מהבחורים מגלים שהייעוד שלהם הוא להשאר בישיבה לתמיד ולהפוך לת"ח,ומי שלא פשוט צריך את ההסתגרות הזאת של כמה שנים בישיבה כדי להיות מוכן לחיים שלמים ע"פ תורה,להבין את ייעודנו ותפקידנו. זה כולל צורות שונות של לימוד ועבודה. יש עוד הרבה להוסיף אבל צריך לנסח את זה ואין לי כח עכשיו...לילה טוב.
רגע רגענעמנמונת
במכינה אין רוחניות וחיי תורה?שאני יבין מה יש איפה ולמה ומה בא לתת כל אחד מהם
יש רוחניות וחיי תורה!ביט
שמכינה זה בדרך כלל רק לשנה אחת ושם האדם בונה את העולם הרוחני שלו ומשם יוצא לצבא לשלוש שנים בשונה קצת מהישיבה שהישיבה היא לתקופה ארוכה יותר..
בא ננסה לענות בצורה יותר מסודרת...joy
תורה היא עמוקה גדולה ונשגבה אבל המיוחד שבה, שהיא נוגעת בכל פרטי החיים.. כשאנחנו לומדים תורה בישיבות אנחנו לא לומדים את משמעות העולם ואיך ה' משפיע עלינו ואפילו לא מה מטרתינו, [כן את זה אנחנו עושים אולי שעה בסדר ערב] מה שאנחנו בעיקר לומדים זה פשוט פרטי דינים קטנים של משפטי התורה בדיני ממונות בין אדם לחבירו ובדיני אישות בין איש לאשתו וגם באורח חיים בין אדם למקום אבל גם בפרטי החיים איך קמים איך אוכלים וכו', וכן זה מה שבאמת מקשר אותנו אליו יתברך.. איך? קודם כל כי ככה הוא החליט וזה העיקר "והגית בו יומם בלילה" וגם כנראה שאנחנו מצליחים לחבר גם את פרטי החיים שלנו אליו.. אני לא בטוח שכל הביינשי"ם לגמרי מבינים את זה אבל ככה לפי דעתי זה עובד. עכשיו במכינות יותר עובדים על נושא האמוני ופחות על ההלכות היבשות, (יותר מקביל למדרשות).. וכנראה שאצל הבנים החיבור היותר עמוק הוא דרך החיים עצמם על פי התורה.. זאת פלוסופית חיי שגיבשתי בערך עכשיו.. [סליחה על הכבדות] אבל שוב אני לא בא לשלול את המכינות יש כאלה שזה מה שמתאים להם אך עדיין נראה לי שצריכים להתחבר יותר לעולם ההלכה והגמרא זה מה שייתן להם את העיתים לתורה אח"כ..(וגם נראה לי שהם משתדלים לעשות את זה.. לילה טוב!!
ברור שלומדים את פרטי ההלכותאליסף ט
אך זו לא עיקר המטרה בישיבה,כי את זה אפשר לעשות כל החיים.

בכל מקרה-במכינה לא מקבלים (לענ"ד) את מה שיש בישיבה,החבר'ה באים (ברובם) פחות בשביל לצמוח כמו בישיבה.
עיקר המטרה..joy
א.עיקר המטרה בישיבה היא לימוד תורה ועיקר לימוד התורה הוא ההלכתי והגמרתי..
ונכון כל החיים לומדים תורה. והמטרה של הישיבה היא להתחיל כמה שנים ראשונות של לימוד מרוכז.. שאם לא יהיה לך אותו יהיה קשה לך בחיים לקבוע עיתים לתורה.
ב. חוץ מזה היה לי חשוב להסביר לבנות מביננו שישיבה זה לא כמו מדרשה שלומדים דברים אמוניים אלא זה שונה...
מספר רב של שיקולים, חלקם רציניים ואחרים לאמשה
ראשית - אציין שאין בכוונתי להכליל. ברור לי שהתופעות אותן אני מציין הינן מיעוט יחסי מכלל הלומדים בישיבות השונות - ובכל זאת - עצם קיומן כואב.
 

מספר שיקולים שעוברים בראש של בנים בשמינית, לפי סדר ה"חשיבות" כפי שראיתי אצל קבוצה גדולה מדי של אנשים:
  1. לחץ חברתי, לחץ של ההורים (בעיקר אבא) ואחרים.
    לרוב מדובר בטריגר הראשוני לנושא, ועם הזמן בישיבה היחס משתנה לחלוטין. אחרים מצרפים לשיקול הזה את השיקול השלישי, ומתנהגים בהתאם.
  2. רצון להתגדל ולהתפתח תורנית.
    מובן מאליו, הסיבה העיקרית לקיומן של הישיבות הללו, וגם קו המחשבה הראשי שלהן. מי שזו הסיבה שלו - אשריו.
    קיימת קבוצה לא קטנה שלימוד כל היום וכל הלילה אינו ביכולתה ובכל זאת רוצה להתפתח ולתרום. זהירות מלהשוות אותה לקבוצות הראשונה והשלישית.
  3. הצבא
    הצבא הוא 3 שנים שתקועות באמצע בין השמינית ל"חיים". בישיבות ההסדר מדובר בשרות של כשנה וחצי הכולל דחיה של שנה וחצי עד שנתיים.
    ישנם כאלו שמפחדים או לא מעוניינים להיות במערכת הצבאית והלא פשוטה יותר מדי ואופציית הקיצור קורצת להם.

    היה לי דיון לפני מספר חודשים עם חייל שסיפר שבעבר התעסק עם הרבה מאוד דברים לא מתאימים, בישיבה לא יודע מה עשה (כנראה למד שני סדרים) ובצבא הוא כלומניק שלא מוכן לעשות שום דבר עם הזמן שלו, ולו לעצמו.
    כמו שזה נראה מנקודת המבט שלי, הוא לא היחיד ויש עוד רבים מדי כמוהו במערכת.
    אבל העיקר שהם בוגר ישיבה.

    נתקלתי בעבר באדם שבחר ללמוד בישיבת הסדר על מנת לתת לו זמן לסיים את התואר שלו באוניברסיטה הפתוחה אותו למד במהלך התיכון.
    אמנם במקרה שלו הוא למד 2-3 ימים בשבוע רק תורה, אבל על אחרים - אני לא יודע.
 
אז מה הם עושים בישיבה?
  • מי שמחפש להתגדל בתורה - משקיע את כל כוחו (כאשר "כח" זו הגדרה יחסית לאדם, הרגליו ומה שהקב"ה טבע בו) בלימוד מ-8 בבוקר ועד 12 בלילה. מדובר במסגרת מאוד מאוד תובענית שמצפה מהאדם לנהל לו"ז צפוף ועמוס שמתחיל לעיתים בשעה 6 ויותר, לסגור שבתות וחגים בישיבה וכו'.
  • מי שהגיע רק משיקולים זרים - החבר'ה הללו לעיתים ישמרו על רף מינימלי של לימוד (כשני סדרים לערך), יגיעו ביום ראשון בערב וילכו ביום רביעי בלילה הביתה. לעיתים יעזבו את הישיבה לאחר מספר חודשים
  • אחרים עם הזמן יתחילו לאהוב את הלימוד והמקום, ו"מתוך שלא לשמה בא לשמה".
 
לעיתים בנות מגדירות כפרמטר "ביניש" מתוך נסיון לסנן חבר'ה פחות דתיים. הרקע להחלטה הזו מובן לחלוטין אולם לענ"ד - המורכבות והשיקולים השונים צריכים גם כן לבוא בחשבון.
ישנם חבר'ה מצויינים שרוצים להתקדם לתפקידי פיקוד ומטה בצבא, הללו מאריכים את שרותם הצבאי (ולא חוזרים לישיבה) או הולכים ללמוד במכינות, שפונות לאוכלוסיות שונות ומגוונות ברמתן הדתית ובתוכנית לחיים.
אחדים, לצערנו, מנצלים את הצבא כדי לחשוף את התקלקלותם, או שנכנעים לסביבה החילונית משיקולים מגוונים.
יש כאלו שמנצלים את שנתם האחרונה בישיבה (שיעור ד'/ה') ללימוד פסיכומטרי או אחרים.
 
בכלל, ואת זה בנות אולי לא תמיד מבינות: הכנסת המערכת הצבאית לסיפור מעודדת שיקולים רבים ולא תמיד לגיטימיים של צמצום או תכנון השרות הצבאי כמזיק במידה מינימלית.
התופעה של רישום בישיבה ועבודה שחורה או בטלה קיימת בצורה נרחבת בחברה החרדית, וגם בציבורנו ניתן למצוא אותה, אם כי בהרכבים ובמינון נמוך הרבה יותר.
וואי. יצא ארוך מאוד. נקווה שקלעתי לאמתמשה
בלי לפגוע במי שמשקיע אבל בלי לעוות את המציאות.
לא רק אחרוך מאוד...ענת=)
בעזר ד'!

גם מורכב מאוד(לפחות בשבילי)
אנסה לסכם בקצרצרה מה שהבנתי (תקן אותי בשגיאות)

ישנם שני סוגים אותם אפשר למצוא בישיבות(בציבור שלנו ובציבור החרדי)
האחד-שמלכתחילה בוחר בישיבה(הסדר גבוהה)ללימוד לשמה מתוך האידיאל/הכנה לצבא ולחיים.
ושם משקיע את מאמציו(הרבה מאמץ)

השני-שמלכתחילה לא מתאיים לא הדרך של לשבת וללמוד מ-8 בבוקר ועד 12 בלילה, אך גם הוא נמצא שם כי נקלע מכל מיני סיבות(לחץ חברתי,כפייה,השתמתות וכ'ו..)
ומשום כך הוא לא משקיע, כי לא מתאים לא הדרך.(מה עושה אותו אחד? מבטל את הזמן ולאו דווקא את התורה)

לסיכום בנות! הכירו בשני סוגי הבני האדם. וכבדו אותם כפיי שהן! אומנם נשמע יפה בעל בייניש, אך לא העיקר הוא השם אלה מה שעומד מאחוריו.

(הייה ארוך יותר? הבנתי נכון?)
בדיוקמשה
ובנוסף, צריך לדעת להעריך גם את מי שהלך להשקיע את הנשמה בצבא ולצאת לקק"צ (קורס קצינים) או סתם בחר במקצוע ראוי לו ומשתדל לחיות חיים יהודיים של אמת, בלי טריקים וקומבינות.


אל תסתכל בקנקן , אלא במה שיש בו.
אשריי שזכיתי!ענת=)
בעזר ד'!

בד"כ אני נמנעת מלסכם..(ביישיבות ישבצ"ים וכד'..) עכשיו אני מרגיעה מוכנה לאקדמיה

הסיכום שלי הייה מהבט הישיבתי, שבזה נשאלה השאלה ע"י נעמנמונת.
תודה על ההוספה!

אחרי שמיציתי פה את הענין. וחיזקתי את דעותי/דעותך אני יכולה לעבוד את ד' בשמחה (איזו עבודה שבלב? זו תפילה!) אומנם באיחור רציני היום! אך בעזר ד'! מתוך משחה!
כן בנות! על לנו לשכוח לעולם שגם לנו יש תפקיד פה!
שבת-שלום!
סילפת את המציאות בצורה חמורהאליסף ט
יש אמנם את הסוג שבא פחות מרצון לצמוח,אבל הכמות היא הרבה פחות משמעותית מאיך שהצגת אותה,אצלך זה נראה כאילו לפחות חצי מבחורי הישיבות הם בטלנים כמלומניקים,וזה שקר.

גם אותם שפחות לומדים מהאחרים,בד"כ יצמחו רוחנית יותר מאם לא היו מגיעים לישיבה כלל (במצב כזה הם היו עלולים לצאת חילוניים),ברור לחלוטין שיש כאלו שלא מתאים להם מסגרת הלימוד כל היום,ולכן יתקשו יותר,אבל בכ"ז עדיף שישארו בישיבה וילמדו מה שהם מסוגלים מאשר ילכו לצבא ויתקלקלו. גם אלו שלא לומדים יום שלם יכולים לצאת חבר'ה תורניים מאוד וצדיקים גדולים,למרות שהם לא ת"ח,וזה הדבר החשוב ביותר לזכור-לא כל אחד מוכשר,יש יותר ויש פחות,וזה לא אומר שמי שפחות מוכשר נגזר גורלו להתקלקל בצבא. זכותו לשרת במסגרת בייניש עם חבר'ה דתיים ולצאת מחובר לתורה בצורה חזקה.
יפה דיברת.. אני אתך..joy
אתה מייפה את המציאות, ומעודד דברים חמוריםמשה
לא כל מי שלא מתאימה לו ישיבה, יתחלן בצבא. גרוע מכך - מניין ההיתר לקצר את השרות הצבאי כשהבחור מבלה את רוב הזמן בדברים אחרים?

ברור לי לחלוטין שרוב מוחלט של המתחלנים בצבא עושים זאת בחודשים הראשונים של השרות, ולרוב בגלל עבר (מוסתר) קודם.
הם לא מתקלקלים בצבא, אלא רק חושפים את הקלקול שפשה בהם עוד קודם.


ובחטיבת הנח"ל ישנם גם בחורי ישיבות שהתדתל"שו. בנוסף - כמות לא מבוטלת של ביני"שים (שחתמו וויתור) משרתים בגדס"ר נח"ל, ובכל זאת המניין בבית הכנסת בימ"ח מחזיק בקושי על ידי "פושעים" כמוני שאינם ביינישים, ואחרים שאמנם צריכים כיפה מבית הכנסת אבל מקפידים להתפלל מדי יום.
לרוב-אדם שהולך לצבא ללא הכנה,יתחלן.אליסף ט
ההיתר הוא מכך שעדיף שישרת פחות,ילמד מה שיוכל,יתחבר לחיי תורה אמיתיים ויחיה כך. למה עוד שנה וחצי בצבא שווה יותר מחיים שלמים של אדם?

אין בעיה עם אנשים שמאריכים שירות,וגם אין בעיה עם אנשים שלא מתאימים ללימוד יום שלם,יש בעיה עם אלו שמסיטים אותם ומחליטים בשבילם שבגלל שהם לא ילמדו יום שלם אסור להם לקבל את השנים הללו של צמיחה רוחנית.

ברור שיש הבדל בין אדם שרוצה להתפתח רוחנית אבל מוגבל ביכולת שעות הלימוד,לבין אדם שכלל לא רוצה והולך לישיבה כדי לקצר שירות ולהתבטל,אדם כזה הוא בעייתי ואותו יש להוציא ממסגרת ההסדר,אבל אדם מלא רצון אין שום סיבה שלא יעשה את מה שביכולתו.
הוצאת שם רע למהדרין מן המהדריןמשה
"לרוב-אדם שהולך לצבא ללא הכנה,יתחלן" / אליסף ט

שקר גס וכזב. זה נכון שיש חיילים שמתחלנים (וקיימת גם התופעה ההפוכה - חיילים שמהשיעמום מתחילים לפתוח ספרים, אם היה מי שטרח להפיץ אותם), אבל רובם המוחלט (לפחות לפי מראה עיניי) עושה זאת בחודשים הראשונים של השרות.
במקרים בהם נפגשתי, החייל בד"כ התנהג כחילוני לכל דבר עוד בשלב שקדם להסרת הכיפה.


אני לא נגד צמיחה רוחנית, אבל לא על חשבון השרות הצבאי ובמסלול שמתיימר להציג מצג של לימוד בכל היום האפשרי.


אגב, לא חסרות אפשרויות להתפתח תורנית גם במהלך השרות הצבאי. פרטים אצל רב היחידה או מרכז תודעה יהודית ברב"צ.


שבת שלום!
חבריי לחטיבה סוגרים שבת עכשיו באמצע שום-מקום, ואחרים יושבים במזגן של בית מדרש ועושים עצמם לומדים.
צבא הוא לא המקום להתפתחות רוחניתאליסף ט
גם בחור שנשאר דתי בצבא,אבל הדבר היחיד שמקשר אותו לדת זה שהוא מתפלל שחרית ומניח תפילין כל יום והולך עם כיפה,זה לא משהו. התפתחות רוחנית היא ע"י מסגרת רצינית שכוללת רבנים שיעורים והשקעה. צבא הוא לא המקום לכך. חייל לא ידע מה מותר ומה אסור ואין לו הזמן והיכולת לחשוב על כך,ההדרדרות (לרוב) היא קלה מאוד.
הבעיות של הג'ובניקים הן שונות - ולא פחות קשותמשה
בקרבי (עד לשנים האחרונות) פחות או יותר לא נכנסו חיילות בכמויות משמעותית. בבסיסי העורף הבעיה חמורה הרבה יותר.

גם השחיקה הדתית אינה שונה בבסיסי העורף, במיוחד ככל שמדובר ביחידות הקרביות או ביחידות סגורות.


אני בצבא מזה כשנתיים (מפח"ט הנח"ל), ואני מכיר את מערך הג'ובניקים ובעיותיו לעומק, אני פשוט שם.
אגב, לפי פקודות מטכ"למשה
חייל זכאי ל-3 ימי ישיבה (יום מרוכז של הרצאות וכו') כל 3 חודשים. בבסיסים רבים (קריה, שלישות ר"ג, צריפין, בסיסי ח"א גדולים) יש גם שיעורים קבועים של דף יומי ודברים כאלה.


מי שיודע מה הוא מחפש, ימצא את זה גם בצבא.
ניסיון להפסקת אשגון דו
לענ"ד מסלול ההסדר וההקלה בשירות צבאי(ולא נכנס כרגע לעד כמה ההקלה),מיועדת רק עבור אנשים שרוצים להיות תלמידי חכמים. תלמיד חכם לא חייב להיות תלמיד חכם מקצועי(מה שנקרא רב) אבל הוא חייב להיות אדם ירא שמיים ויודע תורה,שהגיע לרמה כזאת שהוא מסוגל ללמד תורה לאחרים לאחר שנים של לימוד. עכשיו,בוודאי שהאידיאל שבישיבה אנשים ילמדו מהבוקר עד הערב,אבל זה לא אומר שמי שלא,ישר צריך לחתוך אותו מההסדר.
לדעתי,יש איזשהו מינמום נדרש(אחד הר"מים אצלנו אמר פעם שני סדרים ביום נשמע לי סביר) שהבנאדם אמור ללמוד,אחרת הוא לא מצדיק את ההסדר.
מצד שני,צודק אליסף שסיכויי החילון בצבא גבוהים ללא הכנה מתאימה.
הסיבה הראשונית בגללה הקים הרב אלי סדן(ואני מצטט מדבריו)
את המכינה הראשונה בעלי,היתה בדיוק הסיבה הזו.
50 אחוז מבוגרי הישיבות התיכוניות(כלומר היותר תורניים בציבור הדת"ל) שהתגייסו ללא מסגרת "תומכת" (הסדר או גרעין נח"ל או הסדר מרכז) הורידו את הכיפה! 50 אחוז! אלו מספרים מבהילים.
להיות דתי יחיד בסביבה חילונית יכול להיות מאוד שוחק,ואני מדבר מניסיון.
בדיוק בשביל זה,ובדיוק בשביל אנשים שאינם מתאימים לישיבות יש מסלולי לימוד בלי קיצור שירות-מכינות,ישיבות שילוב,או אפילו הליכה לישיבת הסדר או ישיבה גבוהה לתקופה של שנה-שנתיים-שלוש בלי קיצור שירות.
ככה מצד אחד יוכלו להיבנות מבחינה רוחנית(שזו תרומה חשובה מאוד למדינה)
וגם יוכלו לשרת שרות צבאי מלא,ולא יעשו שקר בנפשם.
וללא ספק יש אחוז לא מבוטל מבחוריההסדר שלא ראויים
לו,ולולא הייתי חושש להוציא דיבת מקומות מסוימים
הייתי מדבר בצורה יותר ספציפית.
למה לא?אנונימי (פותח)
אנשים מסיימים תיכון עם רצון להיות דתיים.
רק שהם לא יודעים מה זה.
הם אמורים לייצג את ה' מול החיילים/מפקדים/כל אחד אחר בעולם, והם בקושי יודעים מה זה אומר.
הם לא יודעים מי זה בורא עולם
הם לא יודעים מה הוא רוצה מהם
הם לא יודעים למה להם בכלל לקיים מצוות ולא לחיות כחילוני.

גם אם "זה לא עושה להם משהו בלב", שאני מבין את זה כמו "הכיפה שלהם לא גדלה אפילו בשורה אחת" (וכמובן - תקני אותי אם אני טועה) לחיות עם אנשים שפשוט להם התשובות לשאלות האלה, באווירה שבה פשוטות התשובות הללו - זה עושה משהו בלב.
זה מאפשר לבנאדם לעמוד טוב יותר מול העולם.

בשביל זה הולכים למכינה/ישיבה, לפעמים גם נשארים בשביל זה.
אבל יש גם כאלה שנשארים לא בגלל העולם שמסביב, אלא בגלל שאני רוצה לעשות על עצמי עבודה פנימית, שתקרב אותי לה' עוד, על ידי לימוד תורה, על ידי עבודת מידות, להתקרב בעצמי לה'.
תשובה קצת מסובכתדודי25
למה הולכים לישיבה? בעיקרון כדי ללמוד תורה, אבל זו תשובה לא ממצת כלל.

ישנו לחץ חברתי ללכת למוסדות ישיבתייים או מכינות, והלחץ הזה חיובי מאד. קורה לא מעט, שאנשים המגיעים לישיבה בשיעור א', לא באמת יודעים מה הם עושים שם, וגם לא ברור להם ע"פ מה בחרו את הישיבה. ככלל, בד"כ הולכים לישיבות בקבוצות, כדי להרגיש בנוח, בגלל שללכת לישיבה זה בעיקר עניין חברתי. סיבות נוספות הן גם לקצר את השירות למשל, או לתת לעצמך זמן לגבש את זהותך ומה אתה רוצה לעשות בחייך.

אבל אני מאמין שלכל אדם המגיע לישיבה, ישנו רצון לחולל שינוי כלשהו בחייו. להרגיש שהוא מתקדם מבחינת האידיאלים בהם הוא מאמין, או היה רוצה להאמין, והדרך להתקדם היא בלימוד בישיבה. אלא שההבנה הזו היא כללית, וכשמגיעים ללימוד היום-יומי בישיבה, ולהווי הרגיל, לא תמיד מבינים ומרגישים איך זה קשור לאותם אידיאלים ואמונות שאנו רוצים לפתח בעצמנו. ואז בד"כ מגיע המשבר הגדול (הראשון) - כלומר מצד אחד רוצים ללכת לישיבה כי מאמינים שזו הדרך להתפתח, ומצד שני לא חשים שמתפתחים, וזה קשה מאד, וזה שונה ממה שהורגלנו אליו עד כה. ויש גם יצר הרע, בל נשכח. ואז האדם עושה 'עצור, חושבים' ובודק אם המסלול הזה מתאים למי שהוא.

העניין המרכזי הוא שלהרגיש שינוי בחיים, ע"י הלימוד בישיבה, זה דבר שדורש הרבה זמן, ולנו אין סבלנות, ואנחנו גם לא מבינים שזה דורש הרבה זמן, ולכן חשים שלא השתננו, ושזה סתם קשה לנו ולא מועיל. אז נכון, זו מצווה ללמוד תורה, אבל זה כ"כ קשה... וזו גם מצווה לשרת בצבא...

היוצא מכל זה הוא שבתקופה הראשונית בישיבה יש הרבה בלבולים, הדרך לא ברורה והזהות העצמית מטושטשת. רק לאחר כמה שנים, ניתן להבחין בבירור מי הלך לכאן ומי לכאן... יהיו כאלו שרואים עליהם שהישיבה והלימוד השפיעו עליהם, והחיים שלהם כבר שונים ממה שהיו קודם. ויהיו כאלו שיראו שאת המאבק הגדול הזה שלהם, הם החליטו להותיר על כנו, ואת יתרת הזמן שנותר להם בישיבה, יעבירו בצורות שונות. (בד"כ ינסו לגרום לעצמם להרגיש שיצאו עם משהו בכל זאת מהישיבה, וילמדו דברים והשקפות חשובות להמשך החיים. אבל לא תמיד ניתן יהיה לראות קשר בינם לבין עולם התורה בשנים שלאחר הישיבה)
מודה לכם על ההסבר והתגובותנעמנמונת
עכשיו אני מקוה להבין טוב יותר את ה"עולם" שלכם. שנשמע בשורות טובות ורק טוב. שבת שלום
חייבת לציין, ברשותך נעמה, שנהנתי לקרוא את השירשור-צורמיש-
ולראות כמה צדיקים יש פה
לכו בכוחכם זה..
ומה תגידו על בחור שנכנס לצבא, יש לו כיפה~~~חסויה~~~
אבל הוא לא עשה מכינה או ישיבה לפני הצבא..

זה אומר משהו לא חיובי על הבחור .. או שאפשר לדון לכף זכות-שמאילוצי החיים הוא לא יכל או לא הסתדר לו להכנס לפני הצבא לישיבה/מכינה...
אל תנסי לשפוטעמית-טליהאחרונה
יש כאלה שהם נורא מעשיים וקשה להם ליפול ימים שלמים לתוך התורה.
זה לא קל ללמוד תורה.

פשוט תבררי.
דייט ראשון בחיים, חייב קצת עזרה, בעיקר בנות...נו, ההוא מהזה

האמת אני בכלל לא בטוח אם הפורומים פה עדיין פעילים😂


אבל ככה, ביום שני הבעל"ט דייט ראשון בחיים ואני חייב טיפה עזרה

לא מצפה שתגידו לי בדיוק מה לעשות, בסוף העניין הוא להיות אני, אבל קצת...


אז ככה, הרבה אמרו לי ללבוש בגדים שהם 'אני' ושנוחים לי, בדר"כ אני הולך עם חולצות גלופה, אז בגלל שזה חול המועד חולצת לבנה של הישיבה זה סבבה?

מיקום - בפנים? בחוץ? מקום מבודד? עם עוד אנשים?

וטלפון יום אחרי? זה דבר שעדיין עושים?

אה, ולצערי אני נטול רכב, לחכות איתה אח''כ לאוטובוס?


תודה מראש לכולם!!

🤦‍♀️חחחהרמוניה

אין לי בעיה לכרוע אם במקום טבעת הוא מחזיק כתר... 

להעלות סטנדרטים או להתפשר?Lavender

בתור בחורה שיוצאת לדייטים, אני שמה לב שבאמת מפריע לי מראה חיצוני של רוב הבחורים. 

ואיכשהו אני פוסלת את רובם בגלל המראה החיצוני, מצד אחד יש את המשפחה שמייעצת לי לתת צ'אנס ולראות אולי בדייט עצמו לא יפריע לי המראה,

מהצד השני החברות מייעצות לי "תסתכלי במראה ותעלי סטנדרטים"

ואני עצמי לא יודעת מה להחליט, כי אין לי בעיה לחכות בשביל הבחור המושלם, אבל מהצד השני לא רוצה לפספס את הרכבת ולהגיע לגיל מבוגר...

(ולא, אני לא מחפשת את הדוגמן האולטימטיבי, אבל כן בחור שנראה סבבה)

מה אומרים?...

מהפה שלך לאוזניים של כל הבררניותבחור עצוב
וגם הבררנים.
עוד מכה ועוד מכהגרי

עוד סירוב ועוד התעלמות עוד היעלמות ועוד "גוסטינג".

"מִכַּף רֶגֶל וְעַד רֹאשׁ אֵין בּוֹ מְתֹם פֶּצַע וְחַבּוּרָה וּמַכָּה טְרִיָּה"

יפה מאוד זיויקשפלות רוח
נכון כנ"ל שתי גרושות התחילו איתי מוצשאדם פרו+

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אם זה ינחם אותךהמצפה לישועה

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

:')חתול זמני

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

מה הבעיה של אנשיםאני:)))))אחרונה

לומר פשוט שלא מתאים?

בדייטים עצמם ובין הדייטיםadvfb

עולים תחושות בדייטים עצמם

עולים תחושות בין דייט לדייט

 

מה דעתכם המקום שצריך לתת לסוגי התחושות?

מה זה יכול לומר שיש פער בין התחושות בדייטים לתחושות בין הדייטים (לכאן או לכאן)? 

 

סתם מבאסהפי

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

מסכימהרק נשמה

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

נכון זה לא פחות קלהפי
כל אחת והקצב שלהadvfb

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

יש הרבה קשרים שנתקעיםהפי

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

אהבתי את הביטוי אנרגיה זכרית פצועהמחפש שם
נשמע כמו חתול רחוב פצועחתול זמני

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

וואי לגמריadvfb

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

מענייןמחפש שם
איך את מזהה את ההבדל? מתי את נותנת זמן וסבלנית לתהליך של צבירת בטחון ומתי את חותכת? 
חח אני בןadvfb

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

את יודעת להצביע על דברים שחוסמים/ עוזרים לך להפתח?מחפש שם
מה שהכי עוזר להיפתח זה פשוט טבעיותרק נשמה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

אמןמחפש שם
זה קטע כי אתה מאמין שאם תהיה משהו מסויים אז מי שהולך תפתח בזמן שזה יקרה כשפשוט תהיה אתה...
מממ אני בעיקר מדבר על מחשבות והרגשות תוך כדיadvfb

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

נראה לי שזה שכל ורגשרק נשמה

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

יפה, תודה!advfb
מציע חידוד - רגש ודמיוןadvfb

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

יפהרק נשמה

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

כן כןadvfbאחרונה

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.

מתנה לחג - קובץ שירים לנשיםגלויה

שלום לחברות הפורום היקרות!

כן, זה רק לנשים. 

הייתי פעם פה... 

עברתי לפני 10 שנים מסע של גירושין

וחג הפסח היה מורכב עבורי באותו זמן. 

ב"ה בסוף זכיתי ליציאת מצרים

וקריעת ים סוף 

והתחתנתי ב"ה 

(לולא המסלול הזה - לא הייתי יודעת שבעלי הוא מה שאני צריכה) 

ובסוף - הפכתי לאמא בחול המועד פסח!

כתבתי ספרון על המסע

מילים שה' שלח לי להתמודד

וקיבצתי לקובץ מתנה עבורכן.

מקווה שישמח ויחזק! 

20260331102053.pdf (תלחצי על זה) 

 

 

קפיץגלויה
מרגש.אם-אם
תודה!גלויהאחרונה
איך אתם הייתם מגיבים?אביעד מילוא

נרשמתי לשדכנית ואחרי  תקופה שהרגשתי ממנה תחושה לא טובה היא אמרה לי שכרגע היא לא מתכננת להשקיע בחיפוש בשבילי. איך אתם הייתם מגיבים לזה?

(אציין שעבר זמן ואני עדיין בהלם מהתגובה)

שומר את המספר שלה ב"לא לענות"אריק מהדרום
שואלת למההרמוניה
הסיבה היא סיבה טובהאביעד מילוא

אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...

שהיתה אומרת מראש. זה לא לעניין...יעל מהדרום

לק"י


אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.

(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).

זהמעליב..הרמוניה
תלוי מה הסיבהשם פשוט
עבר עריכה על ידי שם פשוט בתאריך ט' בניסן תשפ"ו 15:41

אתה מספר שיש סיבה טובה,

אנחנו לא יודעים מהי.

סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.

למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה. 

אבל אם  הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה. 

הזויה🤦‍♀️יעל מהדרום

לק"י
 

נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.

היא שדכנית ששילמת לה או בהתנדבות?ארץ השוקולד

אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.

אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.

יש דמי רישום ושכר שדכנות כןאביעד מילוא
מה?????????????????אני:)))))

אני בהלם!!

אני אגיד לך משהו אביעדאריק מהדרום

אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.


אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.


שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.


שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.


והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,

אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.


אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.

בהצלחה.

..הרמוניה

@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?

נראה לי שאגיב לך בפרטי...מחר בלי נדריעל מהדרום
תודה(:הרמוניה
אני עברתי את שלב הליצור קשר בעצמךאביעד מילוא

אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש

כמה זה נפוץ מה שקרה לי?אביעד מילוא

אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד

בהנחה שהיא התכוונה למה שאתה חושבנוגע, לא נוגע
(אם המילה "להשקיע" זה עיקר העניין, אפשר לפרש את זה בדוחק גם בלי הקונוטציה הרגשית) - אחרי מעשה כדאי ללמוד מזה לזהות וייב של נשים בסגנון כזה (בכל הקשר) ולהתרחק או להיזהר מראש. כנראה לא סתם הרגשת מראש תחושה לא טובה ממנה.
היא לקחה כסף?advfb
כן דמי רישוםאביעד מילוא
נשמע שהיא לא בסדרadvfb

מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.

אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.

אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.

 

מבינה שזה מעליבברוקולי

רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..

אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא

אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה

הייתי מדבר איתה מאוד בתקיפותחתול זמני

סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן

אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.

לא רק שדכנית פח אלא גם בן אדם גרועאני:)))))
אם הבנתי נכון, מפריע לך ההתנסחות שלהלגיטימי?

ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).

 

אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.

אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -

שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.

תשאל אותה אשמח לדעת מה הסיבה?הפי

אם אין לה סיבה .. 

תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב

 

אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור 

את אחת הסיבות אני יודעאביעד מילוא

והיא לא ראויה להיחשף בציבור 

 

למרות הסיבה ההיאאריק מהדרום

זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.

בטח לא אם שילמת מראש.

אז שמראש לא היתה לוקחת אותך כמשודךיעל מהדרום

לק"י


ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.

(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).

דווקא לפושע הכי כדאי להחזיר ישר את הכסף..נוגע, לא נוגע
זכותה המלאהזיויק
תתקדם הלאה לדעתי הישועה תצמח ממקום אחר בעזרת ה'
באמת היא היתה יכולה לנסח טוב יותרגלויה

הניסוח אכן די פוגע...


ניסיון אישי: אני הייתי גרושה בלי ילדים ומתמודדת OCD (הפרעה טורדנית כפייתית, כיף חיים)

את הגירושין כמובן אסור להסתיר וגם אי אפשר (ב"ה המשכתי ללכת עם מטפחת גם אחרי הגט)

והאוסידי היה ידוע לשדכן.

הציע לי בחור שמתאים לזה ויודע להקשיב ולהכיל

ב"ה אוטוטו חוגגים 8 שנים ו2 ילדים.


לאחרונה נפתחה קבוצה של מתמודדי נפש דתיים, אני בין המנהלות, אז אפשר לפנות אליי.



ממש משמח לקרוא את הודעתך. שיהיו לכ תמיד חיים טוביםאורין

ומאושרים. ואשרי השדכן!

תודה! אמןגלויהאחרונה
ממש!!
היא סבבה והכל...חתול זמני

אבל אלרגית לחתולים (אמיתי).

מה עושים.

זה בסדרadvfb

זה זמני

זה לא אני, זה אתהחתול זמני
תודה על הדאגהadvfb
אה הכוונה היא שהמשפט נאמר כציטוט פסאודואפיגרפיחתול זמני

בשם הבחורה

תודה, למדת אותי מילה חדשהadvfb
טיפות של אור
@חתול זמני א. קונים אלרג'יקס. ב. עוברים לכלבים. ג. מגגלים 'חתולים היפואלרגניים' ופותחים על זה שיחה בדייט
א. פתרון זמני לבעיה סופיתחתול זמני

ב. אינם באים בחשבון

ג. אני מלטף כל חתול שנקרה בדרכי

במקרה כזהטיפות של אור
מתבאסים *ואז* עוברים לכלבים. יש לכם אלרגיה לחתולים עכשיו
כואבת לנו הרגלחתול זמני
לא מגדלים חתוליםארץ השוקולד
:םםםםחתול זמניאחרונה
רווקים יותר בוגרים, פחות דוסים?advfb

מצד אחד, עוגן משפחתי הוא דבר ששומר על אורח חיים יציב, גם בעניין הדתי.. זה הגיוני לחלוטין.

מצד שני, החלטה של אדם לשמור על אורח חיים דתי ועל חיבור לקב"ה לכאורה לא אמורה להיות תלויה במה יקרה או לא יקרה לו. אם הוא יתחתן או לא.

 

הרהורים בנושא..

ת'אמת שהנושא יותר קשור ב"דתיות" מאשר "רווקות".

דתיות לפעמים נתפסת מאוד טכנית או תלוית הקשר, לכן מובן שאם אדם ממשיך להיות רווק בגיל מבוגר יותר שהגיוני שהוא יהיה פחות דתי.

לעומת זאת, התמסרות לדת, שוב היא לא תלוית הקשר. גם בשלום גם במלחמה, גם באתגר כזה גם באתגר אחר - יש סיבה לשנות את החוזה מול הקב"ה? זה לא הגיוני.

בדיוק. הם בזוגיות קבועה, גרים יחד וכו.מרגול

השוני הוא יותר הסטטוס, פחות התכלס של השגרה והמצב הזוגי (כלומר- יש פער תהומי בין לחיות בזוגיות ובאותו הבית ולנהל חיים משותפים- אך ללא נישואין, לבין דתי שאינו נשוי וגם אינו בזוגיות)


לשאלתך הראשונה- לפחות לגבי שמירת נגיעה אני חושבת שיש בזה קושי גדול יותר. לא מחייב כמובן שרווק בגיל מבוגר יותר יפסיק לשמור נגיעה או יחפף או משהו, אבל זה קשה יותר.

בדיוק דיברנו על זה כמה חברות (נשואות ולא נשואות). חברה (שכרגע רווקה) בהרהורים על להפסיק לשמור נגיעה. תקח את אותה חברה, אם היתה מתחתנת בגיל 21-22 היא ככל הנראה היתה שומרת נגיעה כהלכה עד החתונה וכו. תקח אותה היום ויש לה הרהורים. למה? כי קשה, הכמיהה למגע טבעית, וככל שהיא קיימת יותר שנים בלי שיש לה מקום (טרם התחתנה)- זה קשה יותר.


הגיוני? כן.

האם זה בהכרח אומר פחות להקפיד? לא. 

אולי יעניין אותך