בס"ד
האם הייתן מסכימות להתחתן ללא אירוע ?רק חתונה על פי ההלכה עם מספר עדים מוגבל עם קידושין וחופה
בס"ד
האם הייתן מסכימות להתחתן ללא אירוע ?רק חתונה על פי ההלכה עם מספר עדים מוגבל עם קידושין וחופה
למה שתעשו כזה דבר?
זה קצת מוזר אני חייבת לציין...
וממש לא נהוג.
אם זה בעיות כלכליות אז תעשו משהו מצומצם אבל לא לעשות בכלל?
לא נראלי....
זה החלום של כל בחורה מגיל 3 בערך...
ברבנות. אני אתחתן בל"נ ברבנות.
זה מה שכולם אומרים בהתחלה...
חכה...
מוטיזאני חד משמעית מתעב ת'אירועים האלה....
(אם היא לא תסכים יש מצב שאתפשר, אבל אני? מה פירוש בהתחלה? לא סובל ת'אירועים האלה. את רובם שם אני לא אכיר בכלל, חברים של עוזרים של אבא.... זה הורס את כל הערב)
עכשיו זה מה שאתה חושב
קרוב משפחה שלי אמר אותו דבר. בסוף הוא לא וויתר על חתונה באולם ואפילו חתונה מפוארת...
וזה לא היה תלוי בכלה
נניח......
אבל גם חברים *שלך*... והם בעיקר אלה שישמחו אותך, בע"ה.
חוצמזה- מה עם הקרובים שלך? שבאמת שמחים בשמחתך?
זה אפ' קצת אגואיסטי לעשות ר-ק מה שנוח לי...
אבל סבבה... כל אחד ושיקוליו.
ממ.. כמה חברים אמיתיים כבר יש לי.. (תרתי משמע, אמיתיים מבחינת החברות ומבחינת זה שהם אינם וירטואליים
)
טוב, יכול להיות שזה שונה במגזרים שונים.. איך שראיתי את זה בחתונות של חברים, כל ה"חברים" והאורחים בסה"כ הסתירו את מה שבאמת קורה. יש המון רעש והמון בלאגן והמון רבנים ומעט מאד חתן וכלה.. (רק שניים ליתר דיוק
)
יכול להיות שזה שונה לגמרי במקומות אחרים.
בכל אופן, כל עוד אני וכלתי נהיה באמת מרכז הערב - מן הסתם אין רע בקצת עליצות רועשת.. (אם כי אני לא בקטע של ריקודים
)
השאלה היא מה וכמה..
ולסיום, מי אמר שערב שקט ונחמד שבו הזוג הוא ממש לגמרי במרכז העניינים ועסוק בלחשוב טוב על העתיד ועל עצמו פחות משמח מערב של מוסיקה וריקודים?
ואולי זה בכלל עניין של טעם?
לא יודע. יש מצב שכבר דעתי התחילה להשתנות בעניין.
והסיכויים שזה באמת יהיה ברבנות - די קלושים.
נראה מה יהיה...
מוסיקה, ריקודים ואוכל - זה רשמית משמח, אוקיי.
אבל. כל ההשקעה בשאר הדברים, אולם מפואר, מזכרות, ריבוי מוזמנים, תזמורת מיוחדת... לדעתי זה לא רק מיותר - אלא על חשבון השמחה האמיתית.
שהכל יהיה בזרימה.. בכיף, בלי טיפת טורח. הכל צריך להיות בעליזות - אחרת זה על חשבון השמחה האמיתית.
בוא נעשה סדר....
אם אתה מתכוון שהיום יש קצת טירוף והפקות ענק של חתונה ובכך (או לא ר-ק בכך, אבל גם) מפספסים את השמחה ואת המטרה העיקרית- אתה צודק!
וכן, מחובתנו לשים לב על זה מאוד, ולהשתדל לעשות את הענין בצורה נאותה אך לא רברבנית...
כמובן, שצריך לשים לב לעיקר-
החתונה, ז"א החופה והקידושין היא, היא העיקר שבעיקרים!
כמו-כן, יש גם את סעודת המצווה, שזה ר-ק מעלה את ערך החתונה- כמו הקידוש בשבת- קידוש החומר..
השמחה של הריקודים עם האורחים- היא השמחה הרוחנית הכללית (שלדעתי, האוכל נועד במטרה לתת מוטיבציה לאורחים
)
לכן- איך לא נשקיע בתזמורת שווה? שעושה שמייח? (לא אמרתי 10 נגנים ועוד 2 בכל פינה באולם....- זה אפילו יטריד את האורחים
)
וכמובן- למה שהמנות לא תהיינה ראויות וסבירות בטעמן?
ואפשר להמשיך ולהמשיך עם כל הקריטריונים שבונים את האירוע...
העיקר זה לשם מה אתה עושה את הדברים- וזה, כמו בכ-ו-ל דבר בחיים, אפשר לעשות לשמה או לשם הדברים החיצוניים... תלוי בך...
אה, ואגב!
לגבי החברים של הורי הכלה והחתן...
אני אחכה 20 שנה שתחתן את הילדים שלך, תגיד לי שלא תזמין את החברים שלך....![]()
לדעתי, לפחות את האירועים שאני מכיר... רובם מגזימים ומפספסים הכל.
אם אכן עושים אירוע של ממש, כמובן צריך להיות אוכל טעים - אבל סטייל אסור באיסור חמור!
ותזמורת יפה שלא מזייפת זה נפלא - אבל אם בוחרים במישהו יקר שמזייף לא פחות בגלל שזה מכובד - אסור בתכלית האיסור!
שישתתפו אנשים ששמחים בשמחתי זה נפלא - אבל ברגע שמזמינים כל מיני כי חייבים... וכי כך נהוג - זה זוועה!
אני מסכים שהכל צריך להיות נאה וטעים. אבל כל דבר חוץ מזה - זה פספוס.
זה בהנחה שמדובר באירוע גדול, באולם עם מוזמנים רבים.
כי יכול להיות שאפשר לבחור באירוע מצומצם ממש, נחמד ונעים, שישמח לא פחות.
אולי זה עניין של טעם..
(אולי אני בטראומה מהאירועים אותם אני מכיר ולכן אני רוצה להקצין עד כדי רבנות... יכול להיות
)

אחר כך תסגור את הפרטים הקטנים.
כלה זה הפרט השולי בכל העסק
סמיילית
פריסבי-נערך בשל בוטות יתר-
אבל הייתי מעדיפה אירוע מצומצם באיזה מקום קטן וקסום.
אין לי חלום לאירוע גדול, רועש ומלא אנשים, ממש לא עושה לי את זה.
הבעיה שיש הורים, ונורמות- צריך שזה יסתר איכשהו עם הרצונות של כולם.
צורם לי מאד המשפט הזה...
אני מתארת לעצמי שאין למשפט הזה הרבה משמעות אבל עדיין...
הלוואי על כולם שההורים שלהם ישתתפו בחתונה שלהם ויהיו להם את "הבעיות" האלו..

הבעיה שלי היא שאין לי כוח לכל הרעש הזה סביב החתונה אני רוצה להתחתן נטו בשביל הקמת בית בישראל כי זה רצון השם ולא בגלל דברים חיצונים
השאלה אם אני צריך לומר את זה לשדכנית או לא נראה לי שלא כי זה לא עניינה פשוט צריך לדבר על זה עם הכלה
זאת בכלל לא ההחלטה שלך... כחתן אתה רק צריך להגיע, סתם בצחוק.
ובעיקרון רוב הסיכויים שבכלל לא תהיה לך מילה בעניין, וכדי שתתחיל להפנים את זה 
אז ייתכן שבאירוע של חתונה תקיים את מצוות ו"שימח את אשתו", וכיבוד הורים.
אם זה לא קריטי לא לעשות אירוע אלא סתם אין לך כח, אז אל תגיד לשדכנית, אלא תשאל את הכלה כשזה יעמוד על הפרק, ואם היא תרצה אירוע, אז תעשה.
(אם יש לך קושי מיוחד עם אירוע של חתונה זה אולי סיפור אחר).
על חשבון אחרים.
לרוב הבנות זה מאוד חשוב-האירוע וכו',לכן אתה לא יכול "להדר" על חשבונה
אבל אולי הוא לא חייב לעשות מה שאמא ואבא רוצים.. וסבא וסבתא...
בס"ד
חתונה זה ארוע מהותי!! מאוד!!!!! בחיים
יש איזושהי משמעות גם לגודל של הארוע
(ואני האחרונה שחושבת שצריך להגזים!!! אבל ודאי שזה צריך להיות משמעותי)
משקיעים כסף בכ"כ הרבה דברים פחות משמעותיים בחיים...
כי חתונה זה לא האירוע הפרטי שלי. ואם אני לא זוכרת את זה, דווקא הנורמה של חתונה עם הרבה אורחים תזכיר לי.
'הקמת בית בישראל'-זה עניין כללי. הנה קמה לה עוד משפחה, עוד זוג בונה את ביתו בתוך עם ישראל. חתונה מסמלת את ההמשכיות של העם (בין השאר..).
וגם כי ארצה שהאנשים שאני אוהבת יהיו איתי ביום כזה. ישמחו וישמחו אותי.
כי זה יום גדול, ולדעתי, לעשות אותו בגינה מזלזל בגודלו ובחשיבותו.
אולי אפשר פשוט לומר "אני מתה על אירועים"?
למה להפוך את כל הטירוף שעושים היום מחתונה לאיזה ערך?
אין שום פסול אם ככה אוהבים... אבל מחילה... כל שקל פחות להורים שווה הרבה יותר.
אבל הם נהנים מאירוע כזה, כמוך, אז שווה להם, אוקיי. אבל בלי ערכים.
סתם, אולי אני סתם מקשקש. אפילו בחתימה שלי כתוב.....
)
לא אמרתי שאני בעד הטירוף שעושים מהעניין, אני לא בעד חתונות ששופכים בהם כסף על שטויות
(אוכל עם יותר מנות, מזכרת יותר מגניבה...)
רשמתי למה אני בעד שהאירוע יכלול חברים ואנשים קרובים ולא רק חתןכלה מניין. למה אני בעד *אירוע* ולא מסיבונת..
השאלה היא במה מדובר...
אקיצור, אין ויכוח לכאורה
בעזהי,ת.
תמיד רציתי חתונה ברבנות. זה הכי פשוט וקל, בלי כל הרעש והצילצולים של האירוע...
וגם במהלך תקופת האירוסין כ"כ רציתי לזרוק הכל ופשוט ללכת לרב שלנו, עם 2 חברים של בעלי, להשיג עוד כמה חבר'ה בשביל מניין וזהו.. כי זה באמת מציק כל האירגונים. בעצם זה פשוט סיוט. ומלא תאיומים- ההורים שלי ההורים שלו.. בעעע [למרות שההורים שלנו באמת היו הכי בסדר שאפשר!!]
אבל בסופו של דבר- אני ממש שמחה שהיה אירוע! ושהוא היה מושקע (לא בהגזמה. ויעידו חברי הפורום שהיו, שזיקוקים ותאורה מחורפנת לא היו בתפריט). בסופו של דבר להתחתן זה מצווה!!! והסעודה שאח"כ היא סעודת מצווה! אז כיף להשקיע בזה, ולהדר בעוד מצווה, פעם יחידה בחיים (בע"ה, כן?).
וגם זה כיף הצ'קים שאח"כ והתמונות המהממות
והחברות שבאים לשמח, זה באמת באמת משמח, ומרגיע. לא ברור לי למה, אבל זה מרגיע..
תכלס- בא לי שוב 
מה יאמרו אזובי הקיר....
![]()
(דברים שרואים משם...)
בס"ד
האירוע זה ה-דבר 
אין כמו חתונה שמחה שכולם שמחים ורוקדים איתך !
נהנתי כ"כ 
בלי מסיבה , מוסיקה ?
החתונה הייתה אירוע מדהים, שבאנו אליו מוכנים אחרת מאשר אם היינו מגיעים רק לרבנות.
היה מדהים מדהים מדהים, מרגש, כ"כ שמח, ואין דרך טובה יותר להכנס לחיי הזוגיות מאשר בכזו דרך.
בהצלחה!
יש מצב שהייתי שוקלת את זה 
מיועדת לאורחים ולא לחתן והכלה. אחרי החופה הזוג רוצה להיות עם עצמו ולא לחייך ולזכור לתת תשומת לב למאות אנשים.
האמת אני בכלל לא בטוח אם הפורומים פה עדיין פעילים😂
אבל ככה, ביום שני הבעל"ט דייט ראשון בחיים ואני חייב טיפה עזרה
לא מצפה שתגידו לי בדיוק מה לעשות, בסוף העניין הוא להיות אני, אבל קצת...
אז ככה, הרבה אמרו לי ללבוש בגדים שהם 'אני' ושנוחים לי, בדר"כ אני הולך עם חולצות גלופה, אז בגלל שזה חול המועד חולצת לבנה של הישיבה זה סבבה?
מיקום - בפנים? בחוץ? מקום מבודד? עם עוד אנשים?
וטלפון יום אחרי? זה דבר שעדיין עושים?
אה, ולצערי אני נטול רכב, לחכות איתה אח''כ לאוטובוס?
תודה מראש לכולם!!
ואיפה כל פעם?
בתור בחורה שיוצאת לדייטים, אני שמה לב שבאמת מפריע לי מראה חיצוני של רוב הבחורים.
ואיכשהו אני פוסלת את רובם בגלל המראה החיצוני, מצד אחד יש את המשפחה שמייעצת לי לתת צ'אנס ולראות אולי בדייט עצמו לא יפריע לי המראה,
מהצד השני החברות מייעצות לי "תסתכלי במראה ותעלי סטנדרטים"
ואני עצמי לא יודעת מה להחליט, כי אין לי בעיה לחכות בשביל הבחור המושלם, אבל מהצד השני לא רוצה לפספס את הרכבת ולהגיע לגיל מבוגר...
(ולא, אני לא מחפשת את הדוגמן האולטימטיבי, אבל כן בחור שנראה סבבה)
מה אומרים?...
שלבנאדם יש אופי טוב כפשוטו ויכולות כאלו ואחרות.
רב ממדרשה אעריך על ההשקפה והתורניות שבו, על הקדשת הזמן שלו עבורנו, על הכריזמה שלו אולי. על עצם היותו מצוין לתפקיד שלו, אבל ל"דמות של בעלי" אני מחפשת מישהו אחר, ולכן לא יתאים לי מישהו כמו הבן שלו (זורמת עם הדוגמא)
חלקן נחמדות זורמות וטובות שתיאורטית היו אכן יכולות להתאים לאחי, אך חלקן זורמות וכיפיות אבל לא הכי יציבות ולא אציע לאחי מישהי שחייבת כל יום לצאת לנשום אוויר באזור אחר בארץ ובית ומשפחה לא תופסים אצלה הרבה מקום.
לדעתי בשביל להיות חבר מספיק להיות בחור חמוד שזורם וכיף לנו ביחד וגם אם יש שריטות פה ושם לא נורא העיקר שכיף ושמח.
ובתור בעל אחפש אחד שיהיה יציב יותר, דמות בשביל הילדים שלי, אחד שיוריש להם גנטיקה משובחת(:
באמת היה לי קשר משמעותי עם בחור חמוד, שבתור חבר הוא היה יכול להיות נהדר, רק פחות בתור בעל ולכן נפרדנו (הוא כבר נשוי היום)
ולמה הוא לא התאים בתור בעל? כי מבחינה אישיותית כמה שהוא היה טוב היה לו עוד מקום לשיפור (היו לו קצת שריטות מהחיים המורכבים שעבר בילדותו) וגם הרמה התורנית היתה שונה...
עוד סירוב ועוד התעלמות עוד היעלמות ועוד "גוסטינג".
"מִכַּף רֶגֶל וְעַד רֹאשׁ אֵין בּוֹ מְתֹם פֶּצַע וְחַבּוּרָה וּמַכָּה טְרִיָּה"
ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.
אין מה לעשות יש אנשים שמקשים
מורידים את הרמה בשביל כולם.
אין נאמנות.
מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.
בבוקר והנה היא נעלמה.
אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..
אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...
התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...
ואז גיליתי שיש שם לדבר הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...
הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו
לומר פשוט שלא מתאים?
עולים תחושות בדייטים עצמם
עולים תחושות בין דייט לדייט
מה דעתכם המקום שצריך לתת לסוגי התחושות?
מה זה יכול לומר שיש פער בין התחושות בדייטים לתחושות בין הדייטים (לכאן או לכאן)?
שיש פער זה לא אמור להיות ככה..
אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר
בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני
יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..
כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק
כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..
והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .
זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה
ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..
לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה
בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.
אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.
וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.
ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,
שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה
לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר
מחפש שםוהגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,
לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..
לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן
כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים
ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא
ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות
הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)
בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם.
בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב...
השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.
ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון 
להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.
שלום לחברות הפורום היקרות!
כן, זה רק לנשים.
הייתי פעם פה...
עברתי לפני 10 שנים מסע של גירושין
וחג הפסח היה מורכב עבורי באותו זמן.
ב"ה בסוף זכיתי ליציאת מצרים
וקריעת ים סוף
והתחתנתי ב"ה
(לולא המסלול הזה - לא הייתי יודעת שבעלי הוא מה שאני צריכה)
ובסוף - הפכתי לאמא בחול המועד פסח!
כתבתי ספרון על המסע
מילים שה' שלח לי להתמודד
וקיבצתי לקובץ מתנה עבורכן.

מקווה שישמח ויחזק!
20260331102053.pdf (תלחצי על זה)
נרשמתי לשדכנית ואחרי תקופה שהרגשתי ממנה תחושה לא טובה היא אמרה לי שכרגע היא לא מתכננת להשקיע בחיפוש בשבילי. איך אתם הייתם מגיבים לזה?
(אציין שעבר זמן ואני עדיין בהלם מהתגובה)
אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...
לק"י
אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.
(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).
אתה מספר שיש סיבה טובה,
אנחנו לא יודעים מהי.
סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.
למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה.
אבל אם הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה.
לק"י
נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.
אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.
אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.
אני בהלם!!
אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.
אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.
שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.
שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.
והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,
אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.
אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.
בהצלחה.
@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?
אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש
אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד
מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.
אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.
אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.
רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..
אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא
אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה
סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן
אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.
ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).
אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.
אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -
שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.
אם אין לה סיבה ..
תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב
אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור
והיא לא ראויה להיחשף בציבור
זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.
בטח לא אם שילמת מראש.
לק"י
ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.
(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).
הניסוח אכן די פוגע...
ניסיון אישי: אני הייתי גרושה בלי ילדים ומתמודדת OCD (הפרעה טורדנית כפייתית, כיף חיים)
את הגירושין כמובן אסור להסתיר וגם אי אפשר (ב"ה המשכתי ללכת עם מטפחת גם אחרי הגט)
והאוסידי היה ידוע לשדכן.
הציע לי בחור שמתאים לזה ויודע להקשיב ולהכיל
ב"ה אוטוטו חוגגים 8 שנים ו2 ילדים.
לאחרונה נפתחה קבוצה של מתמודדי נפש דתיים, אני בין המנהלות, אז אפשר לפנות אליי.
ומאושרים. ואשרי השדכן!
אבל אלרגית לחתולים (אמיתי).
מה עושים.
זה זמני
בשם הבחורה
טיפות של אורב. אינם באים בחשבון
ג. אני מלטף כל חתול שנקרה בדרכי

מצד אחד, עוגן משפחתי הוא דבר ששומר על אורח חיים יציב, גם בעניין הדתי.. זה הגיוני לחלוטין.
מצד שני, החלטה של אדם לשמור על אורח חיים דתי ועל חיבור לקב"ה לכאורה לא אמורה להיות תלויה במה יקרה או לא יקרה לו. אם הוא יתחתן או לא.
הרהורים בנושא..
ת'אמת שהנושא יותר קשור ב"דתיות" מאשר "רווקות".
דתיות לפעמים נתפסת מאוד טכנית או תלוית הקשר, לכן מובן שאם אדם ממשיך להיות רווק בגיל מבוגר יותר שהגיוני שהוא יהיה פחות דתי.
לעומת זאת, התמסרות לדת, שוב היא לא תלוית הקשר. גם בשלום גם במלחמה, גם באתגר כזה גם באתגר אחר - יש סיבה לשנות את החוזה מול הקב"ה? זה לא הגיוני.
השוני הוא יותר הסטטוס, פחות התכלס של השגרה והמצב הזוגי (כלומר- יש פער תהומי בין לחיות בזוגיות ובאותו הבית ולנהל חיים משותפים- אך ללא נישואין, לבין דתי שאינו נשוי וגם אינו בזוגיות)
לשאלתך הראשונה- לפחות לגבי שמירת נגיעה אני חושבת שיש בזה קושי גדול יותר. לא מחייב כמובן שרווק בגיל מבוגר יותר יפסיק לשמור נגיעה או יחפף או משהו, אבל זה קשה יותר.
בדיוק דיברנו על זה כמה חברות (נשואות ולא נשואות). חברה (שכרגע רווקה) בהרהורים על להפסיק לשמור נגיעה. תקח את אותה חברה, אם היתה מתחתנת בגיל 21-22 היא ככל הנראה היתה שומרת נגיעה כהלכה עד החתונה וכו. תקח אותה היום ויש לה הרהורים. למה? כי קשה, הכמיהה למגע טבעית, וככל שהיא קיימת יותר שנים בלי שיש לה מקום (טרם התחתנה)- זה קשה יותר.
הגיוני? כן.
האם זה בהכרח אומר פחות להקפיד? לא.