למה שתעשו כזה דבר?

זה קצת מוזר אני חייבת לציין...

וממש לא נהוג.

אם זה בעיות כלכליות אז תעשו משהו מצומצם אבל לא לעשות בכלל?

לא נראלי....

זה החלום של כל בחורה מגיל 3 בערך...

ברבנות. אני אתחתן בל"נ ברבנות.

זה מה שכולם אומרים בהתחלה...

חכה...

אני חד משמעית מתעב ת'אירועים האלה....

(אם היא לא תסכים יש מצב שאתפשר, אבל אני? מה פירוש בהתחלה? לא סובל ת'אירועים האלה. את רובם שם אני לא אכיר בכלל, חברים של עוזרים של אבא.... זה הורס את כל הערב)

עכשיו זה מה שאתה חושב

קרוב משפחה שלי אמר אותו דבר. בסוף הוא לא וויתר על חתונה באולם ואפילו חתונה מפוארת...

וזה לא היה תלוי בכלה

נניח......

אבל גם חברים *שלך*... והם בעיקר אלה שישמחו אותך, בע"ה.

חוצמזה- מה עם הקרובים שלך? שבאמת שמחים בשמחתך?

זה אפ' קצת אגואיסטי לעשות ר-ק מה שנוח לי...

אבל סבבה... כל אחד ושיקוליו.

ממ.. כמה חברים אמיתיים כבר יש לי.. (תרתי משמע, אמיתיים מבחינת החברות ומבחינת זה שהם אינם וירטואליים)

טוב, יכול להיות שזה שונה במגזרים שונים.. איך שראיתי את זה בחתונות של חברים, כל ה"חברים" והאורחים בסה"כ הסתירו את מה שבאמת קורה. יש המון רעש והמון בלאגן והמון רבנים ומעט מאד חתן וכלה.. (רק שניים ליתר דיוק)

יכול להיות שזה שונה לגמרי במקומות אחרים.

בכל אופן, כל עוד אני וכלתי נהיה באמת מרכז הערב - מן הסתם אין רע בקצת עליצות רועשת.. (אם כי אני לא בקטע של ריקודים)

השאלה היא מה וכמה..

ולסיום, מי אמר שערב שקט ונחמד שבו הזוג הוא ממש לגמרי במרכז העניינים ועסוק בלחשוב טוב על העתיד ועל עצמו פחות משמח מערב של מוסיקה וריקודים?

ואולי זה בכלל עניין של טעם?

לא יודע. יש מצב שכבר דעתי התחילה להשתנות בעניין.

והסיכויים שזה באמת יהיה ברבנות - די קלושים.

נראה מה יהיה...

מוסיקה, ריקודים ואוכל - זה רשמית משמח, אוקיי.

אבל. כל ההשקעה בשאר הדברים, אולם מפואר, מזכרות, ריבוי מוזמנים, תזמורת מיוחדת... לדעתי זה לא רק מיותר - אלא על חשבון השמחה האמיתית.

שהכל יהיה בזרימה.. בכיף, בלי טיפת טורח. הכל צריך להיות בעליזות - אחרת זה על חשבון השמחה האמיתית.

בוא נעשה סדר....

אם אתה מתכוון שהיום יש קצת טירוף והפקות ענק של חתונה ובכך (או לא ר-ק בכך, אבל גם) מפספסים את השמחה ואת המטרה העיקרית- אתה צודק!

וכן, מחובתנו לשים לב על זה מאוד, ולהשתדל לעשות את הענין בצורה נאותה אך לא רברבנית...

כמובן, שצריך לשים לב לעיקר-

החתונה, ז"א החופה והקידושין היא, היא העיקר שבעיקרים!

כמו-כן, יש גם את סעודת המצווה, שזה ר-ק מעלה את ערך החתונה- כמו הקידוש בשבת- קידוש החומר..

השמחה של הריקודים עם האורחים- היא השמחה הרוחנית הכללית (שלדעתי, האוכל נועד במטרה לתת מוטיבציה לאורחים)

לכן- איך לא נשקיע בתזמורת שווה? שעושה שמייח? (לא אמרתי 10 נגנים ועוד 2 בכל פינה באולם....- זה אפילו יטריד את האורחים )

וכמובן- למה שהמנות לא תהיינה ראויות וסבירות בטעמן?

ואפשר להמשיך ולהמשיך עם כל הקריטריונים שבונים את האירוע...

העיקר זה לשם מה אתה עושה את הדברים- וזה, כמו בכ-ו-ל דבר בחיים, אפשר לעשות לשמה או לשם הדברים החיצוניים... תלוי בך...

אה, ואגב!

לגבי החברים של הורי הכלה והחתן...

אני אחכה 20 שנה שתחתן את הילדים שלך, תגיד לי שלא תזמין את החברים שלך....

לדעתי, לפחות את האירועים שאני מכיר... רובם מגזימים ומפספסים הכל.

אם אכן עושים אירוע של ממש, כמובן צריך להיות אוכל טעים - אבל סטייל אסור באיסור חמור!

ותזמורת יפה שלא מזייפת זה נפלא - אבל אם בוחרים במישהו יקר שמזייף לא פחות בגלל שזה מכובד - אסור בתכלית האיסור!

שישתתפו אנשים ששמחים בשמחתי זה נפלא - אבל ברגע שמזמינים כל מיני כי חייבים... וכי כך נהוג - זה זוועה!

אני מסכים שהכל צריך להיות נאה וטעים. אבל כל דבר חוץ מזה - זה פספוס.

זה בהנחה שמדובר באירוע גדול, באולם עם מוזמנים רבים.

כי יכול להיות שאפשר לבחור באירוע מצומצם ממש, נחמד ונעים, שישמח לא פחות.

אולי זה עניין של טעם..

(אולי אני בטראומה מהאירועים אותם אני מכיר ולכן אני רוצה להקצין עד כדי רבנות... יכול להיות)

אחר כך תסגור את הפרטים הקטנים.

כלה זה הפרט השולי בכל העסק

-נערך בשל בוטות יתר-

אבל הייתי מעדיפה אירוע מצומצם באיזה מקום קטן וקסום.

אין לי חלום לאירוע גדול, רועש ומלא אנשים, ממש לא עושה לי את זה.

הבעיה שיש הורים, ונורמות- צריך שזה יסתר איכשהו עם הרצונות של כולם.

צורם לי מאד המשפט הזה...

אני מתארת לעצמי שאין למשפט הזה הרבה משמעות אבל עדיין...

הלוואי על כולם שההורים שלהם ישתתפו בחתונה שלהם ויהיו להם את "הבעיות" האלו..

הבעיה שלי היא שאין לי כוח לכל הרעש הזה סביב החתונה אני רוצה להתחתן נטו בשביל הקמת בית  בישראל  כי  זה רצון השם ולא בגלל דברים חיצונים

השאלה אם אני צריך לומר את זה לשדכנית או לא נראה לי שלא  כי זה לא עניינה פשוט צריך לדבר על זה עם הכלה

זאת בכלל לא ההחלטה שלך... כחתן אתה  רק צריך להגיע, סתם בצחוק.

ובעיקרון רוב הסיכויים שבכלל לא תהיה לך מילה בעניין, וכדי שתתחיל להפנים את זה

אז ייתכן שבאירוע של חתונה תקיים את מצוות ו"שימח את אשתו", וכיבוד הורים.

אם זה לא קריטי לא לעשות אירוע אלא סתם אין לך כח, אז אל תגיד לשדכנית, אלא תשאל את הכלה כשזה יעמוד על הפרק, ואם היא תרצה אירוע, אז תעשה.

(אם יש לך קושי מיוחד עם אירוע של חתונה זה אולי סיפור אחר).

על חשבון אחרים.

לרוב הבנות זה מאוד חשוב-האירוע וכו',לכן אתה לא יכול "להדר" על חשבונה

אבל אולי הוא לא חייב לעשות מה שאמא ואבא רוצים.. וסבא וסבתא...

בס"ד

חתונה זה ארוע מהותי!! מאוד!!!!! בחיים

יש איזושהי משמעות גם לגודל של הארוע

(ואני האחרונה שחושבת שצריך להגזים!!! אבל ודאי שזה צריך להיות משמעותי)

משקיעים כסף בכ"כ הרבה דברים פחות משמעותיים בחיים...

כי חתונה זה לא האירוע הפרטי שלי. ואם אני לא זוכרת את זה, דווקא הנורמה של חתונה עם הרבה אורחים תזכיר לי.

'הקמת בית בישראל'-זה עניין כללי. הנה קמה לה עוד משפחה, עוד זוג בונה את ביתו בתוך עם ישראל. חתונה מסמלת את ההמשכיות של העם (בין השאר..).

וגם כי ארצה שהאנשים שאני אוהבת יהיו איתי ביום כזה. ישמחו וישמחו אותי.

כי זה יום גדול, ולדעתי, לעשות אותו בגינה מזלזל בגודלו ובחשיבותו.

אולי אפשר פשוט לומר "אני מתה על אירועים"?

למה להפוך את כל הטירוף שעושים היום מחתונה לאיזה ערך?

אין שום פסול אם ככה אוהבים... אבל מחילה... כל שקל פחות להורים שווה הרבה יותר.

אבל הם נהנים מאירוע כזה, כמוך, אז שווה להם, אוקיי. אבל בלי ערכים. 

סתם, אולי אני סתם מקשקש. אפילו בחתימה שלי כתוב.....   )

לא אמרתי שאני בעד הטירוף שעושים מהעניין, אני לא בעד חתונות ששופכים בהם כסף על שטויות

(אוכל עם יותר מנות, מזכרת יותר מגניבה...)

רשמתי למה אני בעד שהאירוע יכלול חברים ואנשים קרובים ולא רק חתןכלה מניין. למה אני בעד *אירוע* ולא מסיבונת..

השאלה היא במה מדובר...

אקיצור, אין ויכוח לכאורה

בעזהי,ת.

תמיד רציתי חתונה ברבנות. זה הכי פשוט וקל, בלי כל הרעש והצילצולים של האירוע...

וגם במהלך תקופת האירוסין כ"כ רציתי לזרוק הכל ופשוט ללכת לרב שלנו, עם 2 חברים של בעלי, להשיג עוד כמה חבר'ה בשביל מניין וזהו.. כי זה באמת מציק כל האירגונים. בעצם זה פשוט סיוט. ומלא תאיומים- ההורים שלי ההורים שלו.. בעעע [למרות שההורים שלנו באמת היו הכי בסדר שאפשר!!]

אבל בסופו של דבר- אני ממש שמחה שהיה אירוע! ושהוא היה מושקע (לא בהגזמה. ויעידו חברי הפורום שהיו, שזיקוקים ותאורה מחורפנת לא היו בתפריט). בסופו של דבר להתחתן זה מצווה!!! והסעודה שאח"כ היא סעודת מצווה! אז כיף להשקיע בזה, ולהדר בעוד מצווה, פעם יחידה בחיים (בע"ה, כן?).

וגם זה כיף הצ'קים שאח"כ והתמונות המהממות והחברות שבאים לשמח, זה באמת באמת משמח, ומרגיע. לא ברור לי למה, אבל זה מרגיע..

תכלס- בא לי שוב

מה יאמרו אזובי הקיר....

(דברים שרואים משם...)

בס"ד

האירוע זה ה-דבר

אין כמו חתונה שמחה שכולם שמחים ורוקדים איתך !

נהנתי כ"כ

בלי מסיבה , מוסיקה ?

החתונה הייתה אירוע מדהים, שבאנו אליו מוכנים אחרת מאשר אם היינו מגיעים רק לרבנות.

היה מדהים מדהים מדהים, מרגש, כ"כ שמח, ואין דרך טובה יותר להכנס לחיי הזוגיות מאשר בכזו דרך. 

בהצלחה!

יש מצב שהייתי שוקלת את זה

מיועדת לאורחים ולא לחתן והכלה. אחרי החופה הזוג רוצה להיות עם עצמו ולא לחייך ולזכור לתת תשומת לב למאות אנשים.

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

לא חסיד של המונח אבל באמת מרגיש כמו detox

בשלושה

אם אתה כן נהנה מלהיות במצב "שבת" יותר מיום אחד, אתה נראה לי מוזר…

דווקא כשאני במצב שבת יש לי הרבה יותר יישוב הדעת לשבת לקרוא ספרים

אפשר לשתות יין בחופשיות לשיר לישון

תפילות עם ניגונים

לעניות דעתי והבנתי הפונקציה של יו"ט שני היא מעין תיקון למצב פגום של שהיה בגלות

אם מצד עצם הגלות שמצריכה תוספת של התקדשות בגלל הטומאה שלה

אם מצד תיקון ביזוי המועדות

כך שאין בזה שכר בפנ"ע אלא רק להשלים מדרגה חסרה (וגם אז לא מגיע למדרגה של ארץ ישראל)

ואינה מקבלת שכר אלא אחת. משום דבא זה לה בסיבת חטאה לא יהא חוטא נשכר (יפה מראה)

לק"י

אם יש לי חברה שאני נהנית בה, גם שלושה ימים זה כיף.

קצת מנוחה...

חוסר בקבוצת שווים הוא דבר שיכול להיות מאוד מורגש

יש בהם שקט נחמד כזה ובחלקם יש אפילו עגלות קפה, ובכל מושב יש מקלט ציבורי די נגיש

לא בטוחה שאגוצנטריות היא מה שצריך...

גם בלי לשייך את זה לאגוצנטריות.

רק ברגע שאתה שלם עם עצמך וגאה במי שאתה ולא מחביא את מי שאתה אתה באמת מוכן להכניס עוד מישהו לחיים שלך

כל עוד אתה לא שם אתה רק תתעסק בהתגוננות על מי שאתה כצורך הישרדותי ולא תוכל באמת להיפתח ולבנות משהו יציב

זו גם תובנה שלי מהתקופה הארונה

אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...

לק"י

אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.

(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).

אתה מספר שיש סיבה טובה,

אנחנו לא יודעים מהי.

סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.

למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה. 

אבל אם  הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה. 

לק"י
 

נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.

אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.

אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.

אני בהלם!!

אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.

אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.

שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.

שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.

והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,

אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.

אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.

בהצלחה.

@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?

אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש

אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד

מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.

אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.

אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.

רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..

אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא

אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה

סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן

אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.

ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).

אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.

אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -

שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.

אם אין לה סיבה .. 

תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב

אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור 

והיא לא ראויה להיחשף בציבור 

זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.

בטח לא אם שילמת מראש.

לק"י

ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.

(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).