יש לי כבר כמה חברים שמנסים בשיטות אחרות וב"ה הולך להם טוב

הכרות בדרך הטבע

חבר שהתחתן עם המדריכה שאיתו

חבר שהתחתן עם החניכה שלו (הפרש 3 שנים)

חבר שהתחתן עם הקומונרית

חבר שהתחתן עם חברה של אחותו

חבר שהתחתן עם החברה שלו מגיל 16

חבר שהתחתן עם בת שירות במכללה שהוא למד

חבר שהתחתן עם הבת של הר"מ שלו בישיבה

חבר שעשה ריצה בפארק, ראה מישהי יושבת עם ספר, והציע לה לצאת

חבר שהציע לשכנה שלו לצאת ואחרי שלוש פגישות התארסו

חבר שהציע למישהי שהוא ילווה אותה הביתה ואחרי חודשיים הם התארסו (היום נשואים +2)

חבר שראה בחתונה מישהי שחשב שהיא מתאימה, עזר אומץ ואמר לה "את הולכת להיות אישתי" (כן, אני יודע, זה מאוד תעוזתי)

הכל מקרים אמיתיים!

האם זה טוב או לא

אני לא יודע

כל אחד יעשה את השיקולים שלו

אני יודע שכל מי שהזכרתי כאן נשוי

ודרך אגב,

כמובן שבחלק נכבד מהמקרים הגברת היא זאת שהעלתה את הרעיון

לא שייך לייצר שיטה מדבר כזה.

פשוט צריכים להיות עם ראש פתוח גם לאפיק הזה,

אבל אין מה לבנות על מקריות.

ומי שבכל זאת מתכנן -

כדאי מאוד לייחד שעות בלו"ז לפטרולים בגן סאקר או ב"דברי שיר"...

(כמובן שמקריות מצליחה לעתים, אבל אף אחד לא יכול לצפות שהיא תישא

פירות עבורו. נצטווינו להשתדל בדרכים סבירות וטבעיות, לא להמתין שפשוט

הקב"ה יעשה עמנו חסדים.)

הרבה חברים שלי מתחתנים בדרכים כאלה

זה נדיר?

בכלל לא!

אני לא פוסל ח"ו את דרך השידוכים

אבל אני גם לא פוסל את הדרכים האחרות

אני לא אפסול מישהי שעובדת איתי או שכנה שלי או שאר הדברים הנ"ל

בדיוק כמו שאני לא אפסול מישהי רק בגלל שמדוייטת שלי לשעבר הציעה לי אותה

ושידוכים זו ממש לא הדרך היחידה לרוב האוכלוסיה

מצטער, אבל עם זה אני לא מסכים בפירוש

אלא אם כן מדובר על מישהו שלא יצא מכותלי הישיבה משיעור א'

(אצל בנות זה כמעט לא יכול לקרות, לא שמעתי על מישהי שלא יצאה מבית כמה שנים )

כל אחד צריך לקחת אחריות על עצמו

שידוכים זה לחכות לאחרים, לא שיש בזה משהו פסול, אבל זה לחכות לאחרים.

צריך להיות אקטיבים, לעשות השתדלות

להרים את הראש ולחפש בסביבה שלך

אם אתה נמצא בסביבה שהיא דומה לך (עבודה, לימודים, שכונה ואפילו כאן בפורום)

יש סיכוי טוב שתמצא שם מישהי שיכולה להתאים

וגם אם לא, אתה יודע שניסתי

והגדלת את המאגר של בנות שיכולות להציע לך (מין הסתם יש לה חברות) או שהגדלת את המעגל ההצעות לחברים שלך.

והכי חשוב,

אתה יכול לבוא בסוף כל יום בחשבון נפש עם עצמך

ולדעת שעשית את ההשתדלות

אתה יכול לבוא לאבא שבשמיים ולבקש בצדק שתזכה כבר למצוא אותה

אם לא עשית את הנ"ל

אתה כמו אלה שמבקשים לזכות בפיס, אבל בכלל לא ממלאים כרטיס הגרלה.

בשביל לזכות צריך לעשות את המקסימום מבחינתנו

והקב"ה גם הוא יעשה את המקסימום מבחינתו.

(ההודעה נכתבה בלשון זכר מתייחסת לשני המינים באופן שווה)

בהצלחה לכולנ"ו

ילך ללשכת תעסוקה

יפתח עיתון ויראה אם מחפשים עובדים

יפתח אתר אינטרנט שמתמחה בחיפוש עבודה

יחפש עבודה בחנויות/מפעלים/בתי ספר וכו' שהוא מכיר

וישאל חברים שלו אם הם מכירים משרה פנויה

אם הוא לא עושה את אחד מאלה

הסיכוי למצוא עבודה נמוך יותר

זה לא אומר שהוא לא ימצא בסוף

אלא שיקח לו בד"כ יותר זמן

ותהיה לו בחירה קטנה יותר

כל זה תקף גם למציאת זיווג

ולשבת בבית עד שילבין ראשו...

אגב: ההקבלה היותר מדוייקת לנידון דידן הוא לא לשאול את החברים,

אלא לשאול בעלי עסק שנתקלת בהם אם הם מחפשים עובדים...

זו ודאי לא שיטה או משהו שאני מצפה ממחפש עבודה ממוצע שיעשה.

(אם גם עשה והשתדל - מה טוב.)

מה גם שלמשוואה אצלנו יש להוסיף את הרכיב בדבריה של ג'נדס.

זמן.

אבל ממש לא מחייב שזה נכון!!!!!!

הסתכל מסביבך ותחליט

לא תמיד לכל אחד יש בסביבה פוטנציאל/ית (גם אם מהמגזר הנכון,

לא בטוח שמבחינת אופי וכו', ויתכן לעתים שאף סביר שלא).

וגם אז - הרבה פעמים עצם הניסיון יוצר מבוכה שקצת מקשה על התפקוד

ההדדי בעבודה/לא יודע מה בהמשך, אז יש כאלה שרואים לנכון להימנע,

וזה שיקול לגיטימי...

קיצור - זה רחוק מלהיות שיטה או כיוון עיקרי עבור הרבה מאוד בציבור

שלנו.

בע"ה ובהשתדלותנו

כמו שנפשי אמר, יש דרכים רבות במגוון רב של מקומות והדבר הוא בהחלט מבורך ואמיץ, אך לעניות דעתי (ובטח זה כבר הוזכר כאן רבות) לא מדובר תמיד במחסור בנקודות מפגש בין המינים, מדובר ביותר מכך.  ישנה הנחה רווחת במגזר שאם גבר פונה לבחורה או להיפך במסגרת שאינה בתחומי השידוכים הפורמאליים הדבר מעיד על רמתו הרוחנית, אופיו וכו וכו,  ולכן בחורים נמנעים מלנסות את מזלם בעצמם. לגבי בחורות? הן כבר הרבה יותר אמיצות בנושא.

שמעתי הרבה יותר על בנים שמתחילים מאשר בנות שמתחילות. ואולי טוב שכך.

ההנחה היא שזה מעיד דברים שליליים, כשבמציאות זה לא כך על דרך כלל.

בנוסף, זה וודאי מעיד על פתיחות, במידה שעשויה שלא להיות לטעמן של הרבה בנות.

שוב, זה לא שלילי בהכרח, אלא עניין של טעם...

בע"ה ובהשתדלותנו

שרובנו (הבנות) לא היינו מתנגדות בכלל למהלך מצידו של הגבר. אולי היינו מסתכלות על כך בעיניים יותר חשדניות ובודקות את הבחור, אבל וואלה, מי אמר שכשמכירים דרך שדכנים זה יותר "בטוח" ואין פאנצי'ם.

בע"ה ובהשתדלותנו

רוב הבנותששאני מכירה היו שמחות במידה והיו עדות ליוזמה גברית. זה לאו דווקא אומר שבחור חייב להתחיל עם בחורה, ממש ממש לא. אפשר לשלוח חבר למשל.

כמו כן, לפי מה שאני יודעת, תופעת השדכנים לא קיימת מאז ומעולם ובנים היו פועלים לחיפוש אבידתם (שוב, לאו דווקא בעצמם), אז אני בהחלט לא מבינה מדוע פתאום אנחנו בוחרים לראות בדרך זו כמעין דרך שמעוררת רגשות מעורבים ולאו דווקא למקום החיובי.

הרב שלי, שאני כ"כ מעריכה, טוען שבנים היום רואים בחיזור עצמי אחר האבידה כדרך לא הכי חיובית וצנועה, וההפך הוא הנכון. בגלל זה, הרבה בנים so called דוסים לא יודעים איך להתנהג עם בנות בדייטים ובמערכות יחסים זוגיות. אני לא חושבת שלגדול בחברה נפרדת זוהי הסיבה, הרי יש לרובינו מפגש כזה או אחר עם המין השני במשפחה, עבודה וכו'. העניין זה הגישה שנדמה בעינינו שהדבר אינו צנוע, אבל אם הדבר נעשה בדרך ארץ ובצניעות, מה הבעיה בדיוק? גדולי עולם כגון הרב עובדיה שליט"א חיזרו אחר בת זוגתם קודם נישואים, אז למה לנו להתחסד ולראות בזה כדבר לא נכון?!

מיזה רבך?? גמאני רוצה!!

לא יודעת אם זו השיטה היחידה לרוב האוכלוסייה, אבל היחידה בהחלט לי.

ואני ממש מסכימה איתך, נפשי, שצריך לעשות את כל מה שאמרת. לחלק זה יניב תוצאות ולחלק- לא.

אני למשל מוקפת רק בבנות. ממש ככה! בתיכון- רק בנות (כמובן...) סניף- רק בנות.

שירות לאומי- גן ילדים (חינוך מיוחד). בחיים לא נתקלתי בבנים.

וכנראה ששנה הבאה אני מתחילה ללמוד במכללה דתית- רק לבנות.

אין לי אחים גדולים- אז אני לא מכירה חברים של אחים שלי. בכלל, אני דוסית, אף פעם לא היו לי ידידים בנים, מבחירה.

בקיצור, אני לא מתביישת להגיד: אני לא מכירה בנים, לא יוצא לי להיתקל בבנים, וזה לא בגלל שאני לא פוקחת עיניים או משהו כזה אלא בגלל שזאת המציאות- אנחנו חיים בחברה נפרדת!

אז נכון שיש הרבה בנות שיש להם ידידים, שכנים, אנשים מהסניף, חברים של אחים- לי יצא במקרה, שאין.

ויש עוד רבות כמוני.

אז מה אני יכולה לעשות חוץ מלהתפלל להצעות מתאימות...?

רובנו לא כאלה

רוב הציבור הדת"ל לא נמצא במקום שלך.

לק"י

אבל אני מניחה שלא מדובר במיעוט קטנטן כ"כ..(אם לומדים במסגרת נפרדת, הולכים לתנועת נוער נפרדת/ לא הולכים בכלל, לימודים גבוהים נפרדים וכו').

למרות, שיש כאלה שחיו בחברה נפרדת, ובסוף הכירו מעצמן (מסתבר שלקב"ה יש דרכים מיוחדיות משלו..).

ללכת ברחובות ירושלים ולהתחיל עם בחורים זו דווקא אופציה לא רעה חחחחח

אני מאוד בעד יוזמה!!

אבל להגיד שה׳ יעשה את המקסימום מבחינתו זה לא נכון לוגית וגם קצת בעייתי....!

בכ״מ, לא כל אדם ולא בכל עניין צריך לעשות מקסימום השתדלות. עיין ערך יוסף הצדיק ושר המשקים.

אני בעד גישה יותר טבעית, פשוטה, לחיות את החיים, זה הכל.

כתוב איפושוהו שדרכו של הגבר לחזר. אז הכי טבעי בעולם זה שהוא יתור אחרי אבידתו גם בעצמו וגם יעזר באחרים, זה לא פסול בכלל, זו עוד דרך ובעיניי זו דרך מבורכת כי זה מראה על אופי יוזם ואמיץ וטבעי ( אדם שחי בטבעיות, במקור)

בנות לא להיבהל אבל להזכירכן יעקוב אבינו ״יזם ״ התקשרות עם רחל אימנו.

ועוד יותר, אם מכירים אחד את השני כבר לפני ומרגישים שיש פה משהו והגבר יוזם זה מעולה מבחינתי.

ושוב, זו דעתי.

טוב לדעת!!! 

חחח

ומאחל לך נחמה והתאוששות ושמחה במהרה.

לגופן של דברים, וינסטון צ'רצ'יל פעם אמר:

"דמוקרטיה היא צורת הממשל הגרועה ביותר -

פרט לכל האחרות שנוסו".

אבל מי אמר שהשידוכים זו הדרך הכי פחות רעה???

מישהו עשה על זה סטטיסטיקה??

וגם, איך בכלל אפשר לבדוק נישואים מצליחים?!? כי כידוע לכולנו יש הרבה גרושים שיכלו להסתדר וכן נשואים שבתכלס גרושים בתוכם

במיוחד בגיל ה'חם' שהרגש פועל יותר מהשכל.

היכרות דרך שידוך ואחרי זה פגישות והחלטה לבד זה הדבר הכי בריא שיש וחוסך הרבה צער ועגמת נפש משני הצדדים

יש לו מספיק בגרות להחליט...

חיי נישואין דורשים הרבה יותר בגרות, חשיבה, מוח שליט על לב ושימוש בהיגיון מאשר תהליך מציאת בן הזוג.

אם הוא ילד, ועדין הרגש אצלו פועל יותר מהשכל- שיחכה קצת ולא יכניס את עצמו למקום שכזה.

(ההורים שלי לא היו מעורבים בכלל בכל התהליך, חוץ ממה שאני ערבתי אותם.)

לא לכולם השיטה הזו מתאימה  ומניבה תוצאות...לא שידוע לי על אלטרנטיבה רלוונטית,אבל זו בעיני המציאות.יש מקרים בהם פשוט בלתי הגיוני למצוא בדרך הזו את החצי השני...אלא אם כן סומכים על הנס.

וכמו כל מטען שפורקים - אפשר אח"כ לטעון אותו מחדש בצורה נוחה יותר...

לפעמים יש "מזל" ובדיוק פוגשים מישהי/ו מתאים/ה וגם בצניעות ובבירור ענייני.

אבל בד"כ - זו הדרך הנורמלית והסבירה, שמישהו שמכיר את שני הצדדים המידת-מה לפחות, משדך ביניהם.

זה גם מסנן קצת אי התאמות בסיסיות, הטעיות, ושאר ירקות..

הצלחה רבה.

הבעיה היא שתלויים באנשים סביבך שצריכים להציע לך ולשדך לך...

ואם אין לך חברות נשואות או שחיות בחברות מעורבות, זו בעיה!!!

מבאס שצריכים להיות תלויים באנשים...

והתפילות זועקות כבר לשמיים......

מה עוד אפשר לעשות??????

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.

אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...

לק"י

אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.

(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).

אתה מספר שיש סיבה טובה,

אנחנו לא יודעים מהי.

סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.

למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה. 

אבל אם  הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה. 

לק"י
 

נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.

אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.

אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.

אני בהלם!!

אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.

אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.

שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.

שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.

והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,

אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.

אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.

בהצלחה.

@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?

אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש

אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד

מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.

אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.

אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.

רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..

אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא

אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה

סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן

אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.

ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).

אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.

אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -

שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.

אם אין לה סיבה .. 

תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב

אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור 

והיא לא ראויה להיחשף בציבור 

זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.

בטח לא אם שילמת מראש.

לק"י

ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.

(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).

הניסוח אכן די פוגע...

ניסיון אישי: אני הייתי גרושה בלי ילדים ומתמודדת OCD (הפרעה טורדנית כפייתית, כיף חיים)

את הגירושין כמובן אסור להסתיר וגם אי אפשר (ב"ה המשכתי ללכת עם מטפחת גם אחרי הגט)

והאוסידי היה ידוע לשדכן.

הציע לי בחור שמתאים לזה ויודע להקשיב ולהכיל

ב"ה אוטוטו חוגגים 8 שנים ו2 ילדים.

לאחרונה נפתחה קבוצה של מתמודדי נפש דתיים, אני בין המנהלות, אז אפשר לפנות אליי.

ומאושרים. ואשרי השדכן!

זה זמני

בשם הבחורה

ב. אינם באים בחשבון

ג. אני מלטף כל חתול שנקרה בדרכי