את
את שבמהלך חיי תמיד היית חלק מהנוף!
אמנם נולדתי בלעדייך ,
אך היה ברור לכל שאת מיועדת לי ואני לך.
כל הסובבים אותי עוד מינקות ידעו לנחש את כל תכונותייך וגוונייך,
ואכן כשהופעת לא איכזבת .
כל שנות הילדות והנערות אותי ליווית,
עם חלומות לחיים משותפים עד מאה ועשרים.
כבר ראיתי בעיני רוחי איך נזרקת בך שיבה ,
ממש כספתי לראותך נכספת .
תמיד היית בראשי ...
אמת הרבה טלטלות עברו בשנות הנעורים,
עליות ומורדות
ולעיתים דווקא כשהיית בשיא פריחתך ואהבתך
אני הייתי חד כתער לעומתך.
לא אשכח את תקופת שירותי בצבא
עשיתי הכל כדי שלא תופיעי פתאום
לא היו לי כוחות להתמודד...
אני חייב להגיד שגם לי זה היה קשה.
אבל את שמרת לי אמונים עם כל הקשיים
"אנחנו מחוברים בשורש" אמרת
וחיכית...
כשהשתחררתי וחזרתי לישיבה
כבר רציתי לראות בך שוב חלק מרכזי בחיי
אבל כנראה שעייפת מהציפיה
כך נראה היה כשראיתיך עם קווצה מחברותייך
הבנתי שאת כבר לא תהיי שלי
עייפת מהציפיה והחלטת לנוח על הציפית
אז רק רציתי שתדעי
שהריק שנוצר בחסרונך לעולם לא יתמלא
לעולם !
החותם בגעגועים
קרח מכאן ומכאן




