בחייאת. 3 מנות של חתונה עולות סכום כזה

מעכשיו הכסף רק אצל הבית היהודי.

עבודה של שנים הולכת לפח, הציבור הדתי לאומי עובד כל כך קשה בשביל להתקרב לציבור החילוני ועכשיו שהתקציבים בבית היהודי.. תוך קדנציה אחת החילונים ישנאו את הדתיים לאומיים כמו שהם שונאים את החרדים.

בעעעעעעעעעעעעעעעעעע|צועק| |מתחרפן|

למה אנחנו מנסים כל כך להתחנף לחילונים?

לפעמים אני מרגישה ממש כמו כלב מחמד של הציבור הזה

ולעומת זאת חרדים שאמורים להיות הכי קרובים עלינו דווקא איתם אנחנו רבים כל הזמן...

היה לנו דיון כזה בכיתה ובנות אמרו דברים מזעזעים על חרדים

אז המורה שאלה במין ציניות כזאת מה היינו מעדיפים שהילדים שלנו יהיו חילונים או חרדים

ואשכרה כמה בנות התלבטו וכמה בנות עוד יותר הזויות אמרו שחילונים...

ה' ישמור מה בדיוק קורה כאן????|מזועזע|

הסכמה על אידיאלים מסוימים לא תמיד באה לידי ביטוי בזירה הפוליטית.

בהחלט יכול להיות מצב של שני אחים, אחד חרדי ואחד דתי, ש"יריבו" על כמה גרושים - אם הם ילכו למפלגה של האחד או למפלגה של השני.

אם בין אחים זה יכול להיות, למה קשה לחלקכם להבין שזה שאפילו הגיוני שתהיה יריבות פוליטית בין ציבורים שונים שלא מוכנים לבוא אחד לקראת השני מתוך אידיאל אפילו כשמדובר בדבר קטן(במישור הפוליטי) כמו משרות דיינים?

אין לאף אחד מהדת"לים שאני מכיר שנאה מיוחדת כלפי חרדים, ואדרבה, אם יבוא אחד(או כמה) לבית המדרש בישיבה שלי ובעוד ישיבות רבות נוספות אפילו נשמח למצוא להם חברותות, נכניס אותם לשיעורים ונסביר להם פנים.

אבל כשמדובר באינטרסים פוליטיים - שבדברים מסוימים הם שונים לגמרי בין הציבור הדת"ל והחרדי - אני לא מחויב ללכת עם אף אחד. בדיוק כמו שש"ס ויהדות התורה לא היו צריכים "להיצמד" אלינו.

ואם תסתכלו טוב טוב, הכל עניין של אילוצים. ש"ס לא רצו אותנו איתם כי ביבי אמר להם שהוא לא רוצה את הבית היהודי בממשלה, וש"ס ויהדות התורה הולכים תמיד יחד - מה שאומר שיהדות התורה הצטרפה ל"חרם" על מלפגת הבית היהודי.

כתוצאה מזה, הבית היהודי חבר ליאיר לפיד.

בנט לא מוכן לתקוע סכין בגב של מי שהוא לחץ לו ידיים, להתכחש להתחייבות שהוא נתן וללכת עם מפלגות אחרות(שכאשר היה נדמה להן שהשעה משחקת להן דחו אותו).

התוצאה - הבית היהודי נכנס לממשלה יחד עם לפיד, וכל הדברים שהחרדים דחפו לארון במשך שנים(ג'ובים, רבנות ראשית, דיינות, "הברזה" משירות בצבא, מעילות כספים של חברי הכנסת החרדים(לפחות חלקם המכובד, כאשר ברשימה מככבים אנשים כמו אריה דרעי, שלמה בניזרי, רפאל פנחסי, יאיר לוי, ועוד) ועוד טענות מכל הבא ליד.

הכל צפוי והגיוני עד כאב...

ועל זה אמר החכם:"מה שהיה הוא שיהיה, ומה שנעשה הוא שיעשה, ואין כל חדש תחת השמש".

דת"ל מידי שבת?

באיתמר בהר ברכה ובהרבה ישוביים.

הם יודעים שהדת"ל שומרי תורה ומצוות בדיוק כמותם.

מי שידבר איתם יופתע עד כמה הם האוהדים את הדת"ל וכואבים את המצב הקיים שנעשה בגלל הפוליטיקאים

משוחחים ומארחים - גם בהפתעה.

אם היית ביצהר, למשל, היית מתוודע למציאות הזו.

ועדיין, מי מהם מנסה לשנות את המצב? מה הם עושים בנדון?

עם כל הכבוד לביקורים ביישובים, הם לא אובמה. הביקורים הם בשבילם הרבה יותר משהם בשביל "לחזק" כביכול את תושבי היישובים.

ההבדלים אומנם הצטמצמו במידה זו או אחרת. ההיכרות של חלק מהגזר החרדי עם חלק מהמגזר הדתי גדלה במידה מסוימת. אבל הם עדיין שרירים וקיימים.

כמה מאותם חרדים שהזכרת ניגשים בסוף להתפילה לקביל את פני ה"מרא דאתרא"? כמה יקראו לו רב ויכבדו אותו גם בינם לבין עצמם? כמה יכניסו לבית המדרש ספר שהוא(הרב אליעזר מלמד, למשל) כתב?

מנהג יפה ונכון - אבל הוא אבן הבוחן?

האם פעם דיברתם איתם?הסברתם לו איזה ספרים הוא כתב?

רק תראו איך שהם מרותקים לטור של הרב מלמד בבשבע

יש קהילות שמקובל מנהגים אחרים - כולל שימוש במידה מסויימת בשמו הפרטי של הרב ללא תואר - וזה לא מתוך זילול

להזכירך, חז"ל למדו אותה מהשונמית על הפסוקים "ותקרא, אל-אישה, ותאמר שלחה נא לי אחד מן-הנערים, ואחת האתונות; וארוצה עד-איש האלוהים, ואשובה.  ויאמר, מדוע את הולכת אליו היום--לא-חודש, ולא שבת; ותאמר, שלום".

זו אמנם מצווה :דרבננית", אבל זה לא הופך אותה בגלל זה למצווה קטנה יותר כביכול.

וכן, לא תמצא כמעט ישיבות חרדיות שיש בספריה שלהן "פניני הלכה"(ואני אישית לא מצאתי את ה"יד פשוטה") ועוד ספרים שכתבו רבנים מהציונות הדת"לית. וכמעט ולא תמצא בחורים שמעזים להכניס את הספרים האלו למדף בבית המדרש. מקומם הוא בחדר של הבחור על פי רוב, איפה שאף אחד(או כמעט אף אחד) לא רואה. יחד עם הספרות היפה, ספרי הפילוסופיה, ולפעמים גם ספרי המוסר(שלא זכו להיכתב ע"י אחד מהרבנים החרדים בשבעים השנים האחרונות או זכו לשם "מסילת ישרים").

איה הוא מקומם של ספרים שנכתבו ע"י הרבנים של הדת"לים בישיבות כמו ישיבת פוניבז', חברון, מיר ועוד? איפה תמצא אותם?

ועוד, דיברת על הסברת פנים שלהם, על היעדר הזלזול והשנאה כלפי הדת"לים?

מה זה:

הזמנה זדונית! מצאתי את זה ברשת(לא יודע למי הקרדיט) - אקטואליה וחדשות

ואם תסתכל קצת בשאלות באינטרנט, בפורומים ואתרים חרדיים וכדו', לא תמצא כ"כ הרבה "אהבת ישראל" כלפי הדת"לים...

לעומת זאת תמצא מנה גדושה של צרות אופקים, הסתה, זלזול ועוד.

זה לא בגלל שנאה, זה בגלל מחלוקת לשם שמים. כמה דתי"ל נעשו חרדים וכמה חרדים נהפכו לדתי"ל? עובדה, הספרות התורנית יותר מפותחת בציבור החרדי. עובדה, הרבנים הדתי"ל יותר מקלים (או לא מחמירים כמו)מהרבנים החרדים. אז למה שחרדי ילמד הלכה מספר של רב שלא הולך כמוהו?

(ולמה הדתיים לאומיים לא מברכים את הרב החרדי לשלום? שלא תגיד שלא קיים, אני ראיתי )

אבל הדיון נסחף למקום קצת שונה

על כל פנים, אענה על מקצת הדברים שאמרת רק כי אני אוהב להיות זה שאומר את המילה האחרונה(או זה שאומר שהוא אומר את המילה האחרונה ואז נותן לאחרים לומר אותה).

הטענה לגבי כמות הדת"לים שאנחנו יודעים עליהם ש"נשרפו" מול כמות החרדים שאנחנו יודעים עליהם ש"נצבעו"/"נסרגו" לא מצביעה על שום דבר, מכיוון ש:

א. הציבור הדת"ל לא מחצין או מייחצן כמעט באף דרך את האנשים שמצטרפים אליו. במילים אחרות, הציבור החרדי מבליט את העובדה שיש אנשים שחוברים אליו ואת ארגוני ההחזרה בתשובה והשריפה(כדוגמת ערכים והמשרפות למיניהן)

ב. הציבור הדת"ל לא מתעסק, ככלל, ב"סריגת" אנשים מהציבור החרדי. מי שבא ברוך הבא, מי שלא - עדיף שיהיה במקום שהוא כן רוצה להיות.

ג. הציבור החרדי בנוי בצורה כזו שגם מי שרוצה להתעניין, או לעבור לציבור אחר - יצטרך לעבור מכבש לחצים רציני מאוד. שיחות "מוסר" עם הרבנים, ההורים וכדו', הידיעה שכזה דבר פוגע אח"כ במשפחה שלו בשידוכים, לא פעם גם צעדים שהמשפחה עצמה נוקטת(פיצוצים, איומים שהיא לא תבוא לשמחות שלו כשהיו ועוד). הדבר גורם לזה שאדם שחושב שאורח החיים הדת"ל נכון יותר לדעתו או מתאים לו יותר יעדיף שלא לעשות זאת, ולא בגלל כל הסבל שיהיה בדרך, וגם אחריה לא פעם.

התוצאה של כל הסיבות האלו היא הטענה שהצגת ש:"כמה דתי"ל נעשו חרדים וכמה חרדים נהפכו לדתי"ל?", שהיא פשוט דמגוגיה ולעג לרש(לחרדי שרוצה לשנות אורח חיים).

לגבי הספרות וה"מחלוקת לשם שמים":

א. ההלכה מורכבת מהרבה יותר מדעה אחת. כל תלמיד שלומד שו"ע בפעם הראשונה מכיר משפטים כמו "ויש אומרים", "והמקל יש לו על מי שיסמוך" ועוד.

גם הפוסקים החרדים מכירים את המשפטים האלו ומשתמשים בהם(קרא בספרי ההלכה שכתבו רבנים חרדים ותראה), ועדיין יש פוסקים כמו הבאר משה שמגדילים לעשות ומחרימים כל ספר שנכתב ע"י הציונות הדתית. זו נראית לך מחלוקת לשם שמים? תמהני.

ב. הספרות התורנית פחות מפותחת מהספרות החרדית? נדמה שאתה לא מכיר את הספרות התורנית כ"כ... וגם אם נסכים להנחת הבסיס שלך בענין(דבר שאני בכלל לא בטוח בו), הרי שהיא נכונה רק בגלל שהחרדים מוציאים על כל חידוש קטן ספר שלם, ויוצא מזה שאומנם יש ריבוי ספרים, אבל מיעוט האיכות.(מנסיון מר עם ספרים השייכים ל"ספרות החרדית".

ג. בציונות הדתית הפנימו את זה שגם אצל החרדים נמצא חלק מהאמת(כמו שכבר למדנו בסעיף א מכך שבהלכה יש מושג "ויש אומרים" וכדו'), שיש גם סברות אמיתיות וטובות שיוצאות מבתי המדרש של הציבור החרדי, ולכן מעיינים אצלם גם בספרים שכתבו רבנים חרדים.

ולגבי הסוגריים, אני מעולם לא ראיתי מקרה כזה(ואני מבקר יותר מכמה פעמים בודדות בשנה בקהילות חרדיות...<צ>).

א. דיברנו על הספרים התורניים והתכוונתי לאותם דתי"ל שלומדים חסידות כל יום, כיפה גדולה (לא שזה משנה, רק שתבין על מי אני מדבר, מקווה בבוקר וכו'.. 

ב. כמה שזכור לי מלימוד שולחן ערוך, יש יותר מדעה אחת, אבל הדעה האחרונה היא מה שנקרא 'השורה התחתונה'. במשנה והגמרא אנחנו הרבה פעמים נשארים עם סוף פתוח, אבל בהלכה לא.

(לא בסוגריים) אני מקווה ש"נשרפו" "משרפות" וכו' אתה מתכוון לאש התורה או משהו ציני כזה.. 

לא הבנתי את א.

לגבי ב, אין בסוף דעה אחת בכל המקרים. גם לדעת השולחן ערוך(ק"ו למי שלומד אותו עם משנ"ב וכדו').

והבהרה חשובה! "משרפות" הוא השם שניתן למוסדות חרדיים שעניינים הוא הפיכת דת"לים לחרדים(או חרדים מודרניים/לייט וכדו' לחרדים "כבדים".). עד כמה שאני יודע השם ניתן להם ע"י עצמם והשתרש עם הזמן גם בציבור הדת"ל.

אבל יש כאן הרבה הרבה רגשי נחיתות.

בכל ישיבה יש ספרים שלא נמצאים בארון ספרים.

בישיבות חסידיות לא תמצאי ספרי ליטאיים מובהקים.

בישיבות ליטאיות לא תמצאי ספרי חסידות.

בשני הסוגים הללו לא תמצאי סידור עם תפילה ליום העצמאות, ומצד שני בישיבות דת"ליות לא תמצאי ספרים מסוג מסויים.

זכותם של כל אחד לחנך את תלמידיו להשקפה מסויימת ציונית לאומית או יותר חרדית, וזכותם לא להכניס ספרים אלו או אחרים שמתאימים לדרך חייהם או לא מתאימים.

יש מספיק ספרי קודש בכל ישיבה.

וזה לא אומר שלא מעריכים רב זה או אחר

ודווקא הרגשי נחיתות האלו מכל הצדדים מובילים את מה שאת קוראת לזה "שנאה וזלזול"

ופורומים ועיתונות חרדית מזמן זה לא המדד לזה - כי יש חלקים מאוד גדולים בציבור החרדי שקולם לא נשמע שם (לדוגמא לפני הגירוש לא פגשתי כמעט חרדי אחד שלא כאב לו בידיעה אמיתית וכנה שהגירוש יפגע בו או בחבריו ומשפחתו במודיעין עילית/אשדוד/ביתר וכו' וכו'),מישוה שמע את כל העשרות/מאות אלפים הללו?

ולגבי ההזמנה זה מספיחי הבחירות - כל מיני שטויות שעשו על מפלגה דתית שהולכת יחד עם מפלגה רפורמית -חילונית מוצהרת שלא היו ברורת כוונותיה (עכשיו כולם רואים את הסיפור אחרת אגב)-וזה נושא אחר לדיון.

אבל יש כאן כמה וכמה בנות דת"ל יות שהלכו ולמדו במקומות חרדיים - והן משום מה רואות את המציאות באור אחר.

הראש ישיבה טורח לקנות ספרים שיילמדו.

ובתחום ההלכה יש הרבה ספרים שנכתבו בידי רבנים חרדים.

אך מנגד, בצד המחשבתי ישנם הרבה יותר הרב קוק ומהר"ל מאשר כל דבר.

בחסידות יימצא אחד מכל ספר, ובמוסר שתיים מכל אחד. ומהגרי"ד סלובצ'יק חסרים חלקץ

חידושים על הפרשה וכדומה גם יימצאו. אך מנגד,

הרבה קונטרסים, שו"תים, וחידושים על הש"ס לא ייכנסו לארון הספרים הישיבתי.

מהסיבה הפשוטה- לא יקראו או יעיינו בו

להתחיל להאשים זה מיותר, יכול להיות שפשוט אין ביקוש.

לא בגלל שחשבתי שהגירוש יפגע בי או בחברי ומשפחתי במודיעין עילית/אשדוד/ביתר וכו'

כאבתי אותו כי כאב לי שקורעים אדם מביתו שהוא השקיע בו כל חייו , שהוא אהב אותו, ממוקד חייו , מהשכנים , מאמונתו , מכל החיים.

וכל זה אפילו בלי להוכיח שיש איזה סיבה טובה והכרחית לדרוס ולהרוס ככה חיים של אדם. ממש סתם!!

ואפילו את שווי הנזק לא נתנו להם!! לא סייעו להם להשיב את חייהם על כנם!! וקל וחומר שלא פיצו אותם על מה שעשו להם.

וזה לא אנשים שלקחו סיכון וגרו במקום לא חוקי/שחוקיותו לא ברורה. הם קנו דירה בצורה מסודרת וחוקית!!

כאב לי עד כדי תסכול עמוק. בגלל היותי בת אנוש. לא בגלל מחשבה אגואיסטית על עצמי או ידידי..

בס"ד

דווקא בגלל שהבית היהודי מחזיקים בתקציבים ובנט הוא שר הכלכלה והמסחר ויש לו את הקרבה ללפיד שהוא שר האוצר, הקרבה בין הזרם בין דתי לאומי - דתי לאומי לייט לחילונים רק יתחזק ואילו הקשר עם החרדים יהיה גרוע יותר ויותר. ולדעתי זה גרוע!

לדעתי כספים יגיעו להתנחלויות וכו'..

החרדים בחוץ, אז המתנחלים והדתיים יהיו הראשונים לחטוף.

תמיד צריכים שק אגרוף.

חרדים הכי נוח-

אבל כשאנחנו פרשנו מהמשחק, צפו לפגיעה.

ומהבחינה הזו- מעולה שהחרדים ישבו קצת באופוזיציה.

תדמיתית זה יכול לעשות להם רק טוב.

הטענות להקשחת נהלי הפתיחה באש בעזה - ותסכול הלוחמים: "חמאס בודק אותנו, הפיקוד זחוח"

אלה הן הכנות מתבקשות לפני טרנספר

צבא סוריה ששנים איימו עלינו עם הטילים שלו - הושמד וצה"ל חוצץ ברצועה עבה בין ישובינו לבין שלטון הטרור של בוגרי אלקיידאה.

בלבנון צה"ל פועל כל הזמן, מחסל מחבלים ומשמיד תשתיות שהם בנו שנים.

עדיין לא סיימנו? נכון. באף מלחמה לא באמת סיימנו. אבל כמה עיוור צריך להיות בשביל לטעון שהמצב יותר גרוע?!

כחלק ממדינות הכניעה האמריקאית המוחלטת לאירן בולטת ההתרחקות האמריקאית מישראל.

האירנים מתערבים בריש גלי בתפיסת הבטחון של ישראל, וטראמפ החדש נלחץ לקיר ועונה להם נעשה ונשמע- בסדר הפוך.

קודם בלבנון, ואחר כך במקומות אחרים. הילת.

בקפלן מתמוגגים, ובימין חסרי אונים.

מחליפו הג'ינג'י, במובן מסויים אוהב ישראל, אבל לא שפוי, ולכן הפליק פלאק שלו מסוכן הרבה יותר.

נראה שהוא כבר השלים עם הפסדו הצפוי בשני בתי הקונגרס האמריקאים, ועל כן הוא משתולל.

לכל צד יתרונות וחסרונות.

ואנחנו עסוקים בלראות שחור. כלומר, יש שחור. הוא קיים שם. אבל הוא כלום ושום דבר לעומת ההישגים.

אני מתעצבן כל פעם מחדש. ישבתי ביום שישי לקרוא את מקור ראשון ונהיה לי ממש כיווץ בלב מכמה שחור הם כותבים על המציאות. ואז עצרתי רגע. עצמתי עיניים. והבנתי שזה פשוט ראיה שחורה בטרוף שלא מחוברת לכל המציאות כולה.

הם הראיה למעשים דה-פקטו של הממשלה המבורכת הזו. חוות, עשרות יישובים, ביטול חוק הגירוש בצפון יו"ש, תקצובים למפרע על כל מה שצףבנט חסם בתקופתו, וכן הלאה.

תמיד שמח לעזור למבולבלים והזויים.

אין צורך להודות.

... לעשות בגלוי ולבטל את הסכמי אוסלו , ויש לנו בסיס מוצק ממזמן לבטלם, ממשלות הליכוד יוזמות צעדים במחתרת כאילו אנחנו בתקופת חומה ומגדל.

וגם חושבים שאף אחד לא רואה.

כי פייגלין לעולם לא יעבור את אחוז החסימה. ואם יקרה נס, והאיש ייכנס לכנסת, הוא:

1. לא יקדם שום דבר משמעותי, כפי שזה היה בתקופת היותו ח"כ מהליכוד.

2. חיש מהר יבין שאין לו שליטה על חברי מפלגתו, כי מנהל הוא לא, אלא הוגה דעות בלבד.

שאר ההמלצות שכתבת, נשמעות נאיביות להחריד. רוב החיילים (ובני אדם בכלל) הם קונפורמיים ועושים את מה שהמפקדים אומרים להם לעשות.

א. הוא עובר את אחוז החסימה בסקר של מנו גבע הסוקר של ערוץ 12-13

ב. שווה לך להשקיע חצי שעה באתר זהות ותראה את ההישגים שהוא השיג.

ג. שטייניץ הוא פילוסוף ובכל זאת השיג הישגים משמעותיים כגון הגז ו/או הפצצת הכור בסוריה ב-2007 .

ד. יש עוד הרבה לפרט אבל אין לי זמן

א. טעות סטטיסטית

ב. כל המיזמים של פייגלין נחלו כישלון. 'זו ארצנו' לא בלמו את הסכמי אוסלו, 'מנהיגות יהודית' לא הצמיחה מנהיגות, 'מפקד לאומי' לא המריא.

ג. לשטיניץ יש אופי אחר.

בס"ד

וגם בסקר הזה בוא היה כפסע ולא עבר ממש.

מוצג שהוא התריע - זה נכון. זה נכון באותה מידה על בצלאל סמוטריץ' ואורית סטרוק. רק שהם, בניגוד אליו יכולים לספר גם מה הם עשו ולא רק מה הם נאמו.

הישגים של אנשים אחרים (אגב, בעיקר הממשלה הקודמת) שעברו בעקבות דור שלם שהוא חינך והשפעת הספרים שלו - היו גם היו.

לא רק הוא. אבל הוא היה חד מאלו שהביאו לפה לתודעה הציבורית את השוק החופשי.

הפוליטיקאי.

אני בהחלט חושב שכפובלציסט, יש לו חשיבות רבה וטוב שמשמיע קולו בבמות הרעיוניות.

לא שהוא צודק בכל דבר, (לדוגמא: תפיסת יחסי דת-מדינה-חברה שלו, היא תפיסה נוצרית-פרוטסטנטית, גם אם הוא מדביק לדברים ציטוט וחצי מהרמב"ם), אבל בהחלט חשוב שקולו ישמע.

מדינת השמאל והפקידים שכפופים לו. כפי שראינו במקרה של "ממשלת ימין על מלא", לא מספיק להיות פוליטיקאי נבחר. את ההחלטות שלו השמאל מסנדל בקלות, וזה יקרה אפילו אם פייגלין או מישהו אחר יקבל 120 מקומות בכנסת. ישראל צריכה דיקטטור אמיתי שלא מפחד מאף אחד, אלא כולם מפחדים ממנו, בין פינושה ללי קואן יו. זה לא מצע, זה אופי מולד. פחות מזה לא יעזור. 

"לא בגבורת הסוס יחפץ" - סימן שצריך סוסים גיבורים

"אל תבטחו בנדיבים" - סימן שצריך אנשים גיבורים

"לא בשוקי האיש ירצה" - סימן שצריך כח בשוקיים

............

סתם, לפי מה?

אני מכיר את הפירוש הזה אבל:

– הוא אינו עולה בקנה אחד עם פשט הפסוק

– בוודאי שלא פשט הפרק

– אינו מסתדר עם כל שאר המסרים בתהילים / נביאים

– נגד הירושלמי במסכת חגיגה של "נטורי קרתא"

– די והותר פירושים נגדיים לכך

=> אין צורך לומר את המובן מאליו שיש צורך בהשתדלות האדם כבכל מקום שאין סומכים על הנס זאת אמירה פשוטה עד־כדי מיותרת.

=> הפירוש של אם ה' שמר עיר אז יפה שמר השומר אינו מסקנת הפסוק כי לא על זה הפסוק מדבר. זה פשוט הסבר שמיישב את הצורך בהשתדלות עם הפסוק. אין שום דרך להבין בפשט הפסוק הזה שהכוונה היא שיש צורך בשומר מבלי לעוות את הפשט ואת ההקשר שלו.

"והחל המשורר להזכיר כי הכל ביד השם ולא כפי מחשבות אדם ולא כפי שיפצר במעשיו יתחזק ככל כחו." [אבן עזרא]

"אמ' דרך עצה ומוסר לבני אדם שבעת השתדלותם בקנינם אע"פ שההשתדלות טוב מ"מ לא ישים בטחונו בהשתדלותו ולא יחשוב בהשיגו חפצו כי יד השתדלותו עמדה לו אבל הכל מאת האל ית' והוא העירו בהשתדלות והוא הביאו להשיג חפצו וכבר הזהיר זה בתורה באמרו ואמרת בלבבך כחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה וידעת כי ה' אלקיך הוא הנותן לך כח לעשות חיל (דברים ח יז ויח) ואמ' על זה דרך כלל אם ה' לא יבנה בית ר"ל אם לא יהא ההשתדלות מצדו ומהשגחתו שוא עמלו בוניו בו ואם ה' לא ישמור עיר בעת המלחמה שוא התמיד הצופה להביט הנה והנה אם יבואו בה האויבים כי אין אזהרתו עושה כלום אם מאתו ית' לא תבא השמירה" [מאירי]

שיר המעלות לשלמה, השיר הזה ושאחריו נסמכו בכונה, שבראשון יבאר שהשתדלות האדם אין מועיל כל מאומה רק הכל נעשה ונגמר בעצת ההשגחה העליונה, ובסימן שאח"ז יבאר מתי ההשתדלות מועיל, ואופנים אשר יובילוהו אל המטרה הנכונה - אם לא ה' יבנה בית אם לא ילוה אל הבנין עזר אלוה, אך שוא עמלו בוניו בו, ואין ההשתדלות מועיל מאומה, ולא לבד בהוצאת כלל הדבר אל הפועל, שאין האדם לבדו יכול עליה בעמל בלא עזר ממרום, כי בשמירת הדברים שכבר הם עשוים כמו בשמירת העיר הבנויה, גם בזה אם לא ה' ישמר עיר שוא שקד שומר והשתדלות האדם בשמירתה לא יועיל מאומה - ולא לבד בפעולות כלליות כי גם בפרטים: [מלבי"ם]

בקיצור לומד התנ"ך הממוצע לא אמור להגיע לפירוש הזה שמשום־מה מחזיקים ממנו פשט מובן מאליו שאין עליו עוררין.

כל בן אדם שפתח דף גמרא אחד בחייו יודע שמכלל לאו אתה לומד הן.

לא כתוב "אל תשמור בכלל, רק הקב"ה שומר". הפסוק כתוב בצורה מסויימת, ולא בכדי.

הדוגמאות שהבאת בתגובה הקודמת הן לא של לאו והן, ולא רלוונטיות בשום צורה. 

ואחרונים...

מה אגיד לך, אחלה גישה לחיים. תיהנה בבועה הקטנה שלך.

רמזתי לפות"ש רמז על דבריו. אם יבין אותו - אחלה. אם לא - גם אחלה.

התשובה הלא קשורה שלך פשוט לא חשובה מספיק בעיני.זה הכל. 

או בתקופת בגין שקבע תקדים מסוכן: אפשר למסור חלקי מולדת בתמורה לפרס נובל.

בתורה עצמה, אגב, אין זכר לישיבות הקדושות, לכוללים ולפלפולים אינסופיים שנקראים בשם "לימוד התורה". מה שכן מופיע בתורה, זה קיום מצוות על ידי עם ישראל כולו כערובה לביטחון. במדינת ישראל זה מעולם לא היה, ולכן גורלנו נגזר מראש: הרס, חורבן, גלות נוספת. ועוד לא דיברנו על נרמול העבירות המוזכרות בקטע שמסתיים ב"ולא תקיא הארץ אתכם". תקיא גם תקיא, בלי קשר לזהותו של ראש ממשלה כזה או אחר.