בחייאת. 3 מנות של חתונה עולות סכום כזה

מעכשיו הכסף רק אצל הבית היהודי.

עבודה של שנים הולכת לפח, הציבור הדתי לאומי עובד כל כך קשה בשביל להתקרב לציבור החילוני ועכשיו שהתקציבים בבית היהודי.. תוך קדנציה אחת החילונים ישנאו את הדתיים לאומיים כמו שהם שונאים את החרדים.

בעעעעעעעעעעעעעעעעעע|צועק| |מתחרפן|

למה אנחנו מנסים כל כך להתחנף לחילונים?

לפעמים אני מרגישה ממש כמו כלב מחמד של הציבור הזה

ולעומת זאת חרדים שאמורים להיות הכי קרובים עלינו דווקא איתם אנחנו רבים כל הזמן...

היה לנו דיון כזה בכיתה ובנות אמרו דברים מזעזעים על חרדים

אז המורה שאלה במין ציניות כזאת מה היינו מעדיפים שהילדים שלנו יהיו חילונים או חרדים

ואשכרה כמה בנות התלבטו וכמה בנות עוד יותר הזויות אמרו שחילונים...

ה' ישמור מה בדיוק קורה כאן????|מזועזע|

הסכמה על אידיאלים מסוימים לא תמיד באה לידי ביטוי בזירה הפוליטית.

בהחלט יכול להיות מצב של שני אחים, אחד חרדי ואחד דתי, ש"יריבו" על כמה גרושים - אם הם ילכו למפלגה של האחד או למפלגה של השני.

אם בין אחים זה יכול להיות, למה קשה לחלקכם להבין שזה שאפילו הגיוני שתהיה יריבות פוליטית בין ציבורים שונים שלא מוכנים לבוא אחד לקראת השני מתוך אידיאל אפילו כשמדובר בדבר קטן(במישור הפוליטי) כמו משרות דיינים?

אין לאף אחד מהדת"לים שאני מכיר שנאה מיוחדת כלפי חרדים, ואדרבה, אם יבוא אחד(או כמה) לבית המדרש בישיבה שלי ובעוד ישיבות רבות נוספות אפילו נשמח למצוא להם חברותות, נכניס אותם לשיעורים ונסביר להם פנים.

אבל כשמדובר באינטרסים פוליטיים - שבדברים מסוימים הם שונים לגמרי בין הציבור הדת"ל והחרדי - אני לא מחויב ללכת עם אף אחד. בדיוק כמו שש"ס ויהדות התורה לא היו צריכים "להיצמד" אלינו.

ואם תסתכלו טוב טוב, הכל עניין של אילוצים. ש"ס לא רצו אותנו איתם כי ביבי אמר להם שהוא לא רוצה את הבית היהודי בממשלה, וש"ס ויהדות התורה הולכים תמיד יחד - מה שאומר שיהדות התורה הצטרפה ל"חרם" על מלפגת הבית היהודי.

כתוצאה מזה, הבית היהודי חבר ליאיר לפיד.

בנט לא מוכן לתקוע סכין בגב של מי שהוא לחץ לו ידיים, להתכחש להתחייבות שהוא נתן וללכת עם מפלגות אחרות(שכאשר היה נדמה להן שהשעה משחקת להן דחו אותו).

התוצאה - הבית היהודי נכנס לממשלה יחד עם לפיד, וכל הדברים שהחרדים דחפו לארון במשך שנים(ג'ובים, רבנות ראשית, דיינות, "הברזה" משירות בצבא, מעילות כספים של חברי הכנסת החרדים(לפחות חלקם המכובד, כאשר ברשימה מככבים אנשים כמו אריה דרעי, שלמה בניזרי, רפאל פנחסי, יאיר לוי, ועוד) ועוד טענות מכל הבא ליד.

הכל צפוי והגיוני עד כאב...

ועל זה אמר החכם:"מה שהיה הוא שיהיה, ומה שנעשה הוא שיעשה, ואין כל חדש תחת השמש".

דת"ל מידי שבת?

באיתמר בהר ברכה ובהרבה ישוביים.

הם יודעים שהדת"ל שומרי תורה ומצוות בדיוק כמותם.

מי שידבר איתם יופתע עד כמה הם האוהדים את הדת"ל וכואבים את המצב הקיים שנעשה בגלל הפוליטיקאים

משוחחים ומארחים - גם בהפתעה.

אם היית ביצהר, למשל, היית מתוודע למציאות הזו.

ועדיין, מי מהם מנסה לשנות את המצב? מה הם עושים בנדון?

עם כל הכבוד לביקורים ביישובים, הם לא אובמה. הביקורים הם בשבילם הרבה יותר משהם בשביל "לחזק" כביכול את תושבי היישובים.

ההבדלים אומנם הצטמצמו במידה זו או אחרת. ההיכרות של חלק מהגזר החרדי עם חלק מהמגזר הדתי גדלה במידה מסוימת. אבל הם עדיין שרירים וקיימים.

כמה מאותם חרדים שהזכרת ניגשים בסוף להתפילה לקביל את פני ה"מרא דאתרא"? כמה יקראו לו רב ויכבדו אותו גם בינם לבין עצמם? כמה יכניסו לבית המדרש ספר שהוא(הרב אליעזר מלמד, למשל) כתב?

מנהג יפה ונכון - אבל הוא אבן הבוחן?

האם פעם דיברתם איתם?הסברתם לו איזה ספרים הוא כתב?

רק תראו איך שהם מרותקים לטור של הרב מלמד בבשבע

יש קהילות שמקובל מנהגים אחרים - כולל שימוש במידה מסויימת בשמו הפרטי של הרב ללא תואר - וזה לא מתוך זילול

להזכירך, חז"ל למדו אותה מהשונמית על הפסוקים "ותקרא, אל-אישה, ותאמר שלחה נא לי אחד מן-הנערים, ואחת האתונות; וארוצה עד-איש האלוהים, ואשובה.  ויאמר, מדוע את הולכת אליו היום--לא-חודש, ולא שבת; ותאמר, שלום".

זו אמנם מצווה :דרבננית", אבל זה לא הופך אותה בגלל זה למצווה קטנה יותר כביכול.

וכן, לא תמצא כמעט ישיבות חרדיות שיש בספריה שלהן "פניני הלכה"(ואני אישית לא מצאתי את ה"יד פשוטה") ועוד ספרים שכתבו רבנים מהציונות הדת"לית. וכמעט ולא תמצא בחורים שמעזים להכניס את הספרים האלו למדף בבית המדרש. מקומם הוא בחדר של הבחור על פי רוב, איפה שאף אחד(או כמעט אף אחד) לא רואה. יחד עם הספרות היפה, ספרי הפילוסופיה, ולפעמים גם ספרי המוסר(שלא זכו להיכתב ע"י אחד מהרבנים החרדים בשבעים השנים האחרונות או זכו לשם "מסילת ישרים").

איה הוא מקומם של ספרים שנכתבו ע"י הרבנים של הדת"לים בישיבות כמו ישיבת פוניבז', חברון, מיר ועוד? איפה תמצא אותם?

ועוד, דיברת על הסברת פנים שלהם, על היעדר הזלזול והשנאה כלפי הדת"לים?

מה זה:

הזמנה זדונית! מצאתי את זה ברשת(לא יודע למי הקרדיט) - אקטואליה וחדשות

ואם תסתכל קצת בשאלות באינטרנט, בפורומים ואתרים חרדיים וכדו', לא תמצא כ"כ הרבה "אהבת ישראל" כלפי הדת"לים...

לעומת זאת תמצא מנה גדושה של צרות אופקים, הסתה, זלזול ועוד.

זה לא בגלל שנאה, זה בגלל מחלוקת לשם שמים. כמה דתי"ל נעשו חרדים וכמה חרדים נהפכו לדתי"ל? עובדה, הספרות התורנית יותר מפותחת בציבור החרדי. עובדה, הרבנים הדתי"ל יותר מקלים (או לא מחמירים כמו)מהרבנים החרדים. אז למה שחרדי ילמד הלכה מספר של רב שלא הולך כמוהו?

(ולמה הדתיים לאומיים לא מברכים את הרב החרדי לשלום? שלא תגיד שלא קיים, אני ראיתי )

אבל הדיון נסחף למקום קצת שונה

על כל פנים, אענה על מקצת הדברים שאמרת רק כי אני אוהב להיות זה שאומר את המילה האחרונה(או זה שאומר שהוא אומר את המילה האחרונה ואז נותן לאחרים לומר אותה).

הטענה לגבי כמות הדת"לים שאנחנו יודעים עליהם ש"נשרפו" מול כמות החרדים שאנחנו יודעים עליהם ש"נצבעו"/"נסרגו" לא מצביעה על שום דבר, מכיוון ש:

א. הציבור הדת"ל לא מחצין או מייחצן כמעט באף דרך את האנשים שמצטרפים אליו. במילים אחרות, הציבור החרדי מבליט את העובדה שיש אנשים שחוברים אליו ואת ארגוני ההחזרה בתשובה והשריפה(כדוגמת ערכים והמשרפות למיניהן)

ב. הציבור הדת"ל לא מתעסק, ככלל, ב"סריגת" אנשים מהציבור החרדי. מי שבא ברוך הבא, מי שלא - עדיף שיהיה במקום שהוא כן רוצה להיות.

ג. הציבור החרדי בנוי בצורה כזו שגם מי שרוצה להתעניין, או לעבור לציבור אחר - יצטרך לעבור מכבש לחצים רציני מאוד. שיחות "מוסר" עם הרבנים, ההורים וכדו', הידיעה שכזה דבר פוגע אח"כ במשפחה שלו בשידוכים, לא פעם גם צעדים שהמשפחה עצמה נוקטת(פיצוצים, איומים שהיא לא תבוא לשמחות שלו כשהיו ועוד). הדבר גורם לזה שאדם שחושב שאורח החיים הדת"ל נכון יותר לדעתו או מתאים לו יותר יעדיף שלא לעשות זאת, ולא בגלל כל הסבל שיהיה בדרך, וגם אחריה לא פעם.

התוצאה של כל הסיבות האלו היא הטענה שהצגת ש:"כמה דתי"ל נעשו חרדים וכמה חרדים נהפכו לדתי"ל?", שהיא פשוט דמגוגיה ולעג לרש(לחרדי שרוצה לשנות אורח חיים).

לגבי הספרות וה"מחלוקת לשם שמים":

א. ההלכה מורכבת מהרבה יותר מדעה אחת. כל תלמיד שלומד שו"ע בפעם הראשונה מכיר משפטים כמו "ויש אומרים", "והמקל יש לו על מי שיסמוך" ועוד.

גם הפוסקים החרדים מכירים את המשפטים האלו ומשתמשים בהם(קרא בספרי ההלכה שכתבו רבנים חרדים ותראה), ועדיין יש פוסקים כמו הבאר משה שמגדילים לעשות ומחרימים כל ספר שנכתב ע"י הציונות הדתית. זו נראית לך מחלוקת לשם שמים? תמהני.

ב. הספרות התורנית פחות מפותחת מהספרות החרדית? נדמה שאתה לא מכיר את הספרות התורנית כ"כ... וגם אם נסכים להנחת הבסיס שלך בענין(דבר שאני בכלל לא בטוח בו), הרי שהיא נכונה רק בגלל שהחרדים מוציאים על כל חידוש קטן ספר שלם, ויוצא מזה שאומנם יש ריבוי ספרים, אבל מיעוט האיכות.(מנסיון מר עם ספרים השייכים ל"ספרות החרדית".

ג. בציונות הדתית הפנימו את זה שגם אצל החרדים נמצא חלק מהאמת(כמו שכבר למדנו בסעיף א מכך שבהלכה יש מושג "ויש אומרים" וכדו'), שיש גם סברות אמיתיות וטובות שיוצאות מבתי המדרש של הציבור החרדי, ולכן מעיינים אצלם גם בספרים שכתבו רבנים חרדים.

ולגבי הסוגריים, אני מעולם לא ראיתי מקרה כזה(ואני מבקר יותר מכמה פעמים בודדות בשנה בקהילות חרדיות...<צ>).

א. דיברנו על הספרים התורניים והתכוונתי לאותם דתי"ל שלומדים חסידות כל יום, כיפה גדולה (לא שזה משנה, רק שתבין על מי אני מדבר, מקווה בבוקר וכו'.. 

ב. כמה שזכור לי מלימוד שולחן ערוך, יש יותר מדעה אחת, אבל הדעה האחרונה היא מה שנקרא 'השורה התחתונה'. במשנה והגמרא אנחנו הרבה פעמים נשארים עם סוף פתוח, אבל בהלכה לא.

(לא בסוגריים) אני מקווה ש"נשרפו" "משרפות" וכו' אתה מתכוון לאש התורה או משהו ציני כזה.. 

לא הבנתי את א.

לגבי ב, אין בסוף דעה אחת בכל המקרים. גם לדעת השולחן ערוך(ק"ו למי שלומד אותו עם משנ"ב וכדו').

והבהרה חשובה! "משרפות" הוא השם שניתן למוסדות חרדיים שעניינים הוא הפיכת דת"לים לחרדים(או חרדים מודרניים/לייט וכדו' לחרדים "כבדים".). עד כמה שאני יודע השם ניתן להם ע"י עצמם והשתרש עם הזמן גם בציבור הדת"ל.

אבל יש כאן הרבה הרבה רגשי נחיתות.

בכל ישיבה יש ספרים שלא נמצאים בארון ספרים.

בישיבות חסידיות לא תמצאי ספרי ליטאיים מובהקים.

בישיבות ליטאיות לא תמצאי ספרי חסידות.

בשני הסוגים הללו לא תמצאי סידור עם תפילה ליום העצמאות, ומצד שני בישיבות דת"ליות לא תמצאי ספרים מסוג מסויים.

זכותם של כל אחד לחנך את תלמידיו להשקפה מסויימת ציונית לאומית או יותר חרדית, וזכותם לא להכניס ספרים אלו או אחרים שמתאימים לדרך חייהם או לא מתאימים.

יש מספיק ספרי קודש בכל ישיבה.

וזה לא אומר שלא מעריכים רב זה או אחר

ודווקא הרגשי נחיתות האלו מכל הצדדים מובילים את מה שאת קוראת לזה "שנאה וזלזול"

ופורומים ועיתונות חרדית מזמן זה לא המדד לזה - כי יש חלקים מאוד גדולים בציבור החרדי שקולם לא נשמע שם (לדוגמא לפני הגירוש לא פגשתי כמעט חרדי אחד שלא כאב לו בידיעה אמיתית וכנה שהגירוש יפגע בו או בחבריו ומשפחתו במודיעין עילית/אשדוד/ביתר וכו' וכו'),מישוה שמע את כל העשרות/מאות אלפים הללו?

ולגבי ההזמנה זה מספיחי הבחירות - כל מיני שטויות שעשו על מפלגה דתית שהולכת יחד עם מפלגה רפורמית -חילונית מוצהרת שלא היו ברורת כוונותיה (עכשיו כולם רואים את הסיפור אחרת אגב)-וזה נושא אחר לדיון.

אבל יש כאן כמה וכמה בנות דת"ל יות שהלכו ולמדו במקומות חרדיים - והן משום מה רואות את המציאות באור אחר.

הראש ישיבה טורח לקנות ספרים שיילמדו.

ובתחום ההלכה יש הרבה ספרים שנכתבו בידי רבנים חרדים.

אך מנגד, בצד המחשבתי ישנם הרבה יותר הרב קוק ומהר"ל מאשר כל דבר.

בחסידות יימצא אחד מכל ספר, ובמוסר שתיים מכל אחד. ומהגרי"ד סלובצ'יק חסרים חלקץ

חידושים על הפרשה וכדומה גם יימצאו. אך מנגד,

הרבה קונטרסים, שו"תים, וחידושים על הש"ס לא ייכנסו לארון הספרים הישיבתי.

מהסיבה הפשוטה- לא יקראו או יעיינו בו

להתחיל להאשים זה מיותר, יכול להיות שפשוט אין ביקוש.

לא בגלל שחשבתי שהגירוש יפגע בי או בחברי ומשפחתי במודיעין עילית/אשדוד/ביתר וכו'

כאבתי אותו כי כאב לי שקורעים אדם מביתו שהוא השקיע בו כל חייו , שהוא אהב אותו, ממוקד חייו , מהשכנים , מאמונתו , מכל החיים.

וכל זה אפילו בלי להוכיח שיש איזה סיבה טובה והכרחית לדרוס ולהרוס ככה חיים של אדם. ממש סתם!!

ואפילו את שווי הנזק לא נתנו להם!! לא סייעו להם להשיב את חייהם על כנם!! וקל וחומר שלא פיצו אותם על מה שעשו להם.

וזה לא אנשים שלקחו סיכון וגרו במקום לא חוקי/שחוקיותו לא ברורה. הם קנו דירה בצורה מסודרת וחוקית!!

כאב לי עד כדי תסכול עמוק. בגלל היותי בת אנוש. לא בגלל מחשבה אגואיסטית על עצמי או ידידי..

בס"ד

דווקא בגלל שהבית היהודי מחזיקים בתקציבים ובנט הוא שר הכלכלה והמסחר ויש לו את הקרבה ללפיד שהוא שר האוצר, הקרבה בין הזרם בין דתי לאומי - דתי לאומי לייט לחילונים רק יתחזק ואילו הקשר עם החרדים יהיה גרוע יותר ויותר. ולדעתי זה גרוע!

לדעתי כספים יגיעו להתנחלויות וכו'..

החרדים בחוץ, אז המתנחלים והדתיים יהיו הראשונים לחטוף.

תמיד צריכים שק אגרוף.

חרדים הכי נוח-

אבל כשאנחנו פרשנו מהמשחק, צפו לפגיעה.

ומהבחינה הזו- מעולה שהחרדים ישבו קצת באופוזיציה.

תדמיתית זה יכול לעשות להם רק טוב.

אחרי שהוא "יכפה על הליכוד ואייזנקוט לשבת ביחד", הוא גם יכפה על משובטי אהרון ברק שאחד מתשעת השופטים שימונו בקדנציה הקרובה, יהיה ביטון או בקשי? או שרק הממשלה לא יכולה להיות "ממשלת חצי העם" ובג"ץ (בתמיכת אייזנקוט או כל אחד אחר, ש'המחיר' לישיבתו בממשלה יהיה 0 שינויים במערכת המשפט) יכול להמשיך לנהל את המדינה כרצונו?

בכלל, מה יעשו חגי לובר, הרב קלמנזון ואחרים, שכאבם באמת גדול מנשוא, אבל מעולם לא היו בתוך הביצה הפוליטית, כשביום שאחרי הקמת הממשלה, כל ממשלה, יתברר שאין באמת שום דרך אפקטיבית לגייס את החרדים? מה הם יעשו כשהפוליטיקאים הכושלים שיגויסו בשמם יטענו ש"התברר שההבטחות שהבטחנו סותרות" (כן, איילת שקר, אני מדבר אלייך, נוכלת), כש"התברר שאי אפשר להכריח פוליטיקאים לשבת ביחד", או כש"התברר, שהמקסימום שאפשר לעשות בנושא גיוס החרדים, זה להחזיר את המס על החד פעמי"?

אין היום שמאל ציוני ואין היתכנות לממשלה רחבה.

זה שדדי שמחי אמר עליו שבצבא הוא היה הסגן של בן-גביר (ושמעתי עליו עוד דברים טובים דומים מעוד כיוונים)

גולן הוא שמאל. מי שמאשים את צה"ל בהריגת תינוקות כתחביב, לא עושה זאת סתם בתור תעמולת בחירות, אלא הוא באמת חושב כך.

ולגופו של עניין, כל החוקים של הכנסת והחלטות הממשלה שלא באו טוב לאופוזיצה, בוטלו בבג"ץ מתוקף פרשנות מדומה שהם ניכסו לעצמם.

הכנסת היתה חייבת לתקן את החוק באופן שלא יותיר מקום לספק מה מותר לכבודם ומה אסור.

וזה לא נעשה.

ועכשו הרכבת כבר עזבה את הרציף 

ובפועל ביטל את המינוי של עו"ד רביליו.

לו ישמעו בקולי, הכנסת ה- 25 לא תחזור להצביע בעניין זה, והנימוק יהיה בשל לוח הזמנים הצפוף עד ליציאתה לפגרת בחירות.

רביליו צריך להכנס ביום ראשון למשרד, תחת ליווי משטרתי וראש הממשלה צריך להבהיר בקולו, שהורה לשב"כ (שחלק מהגדרת תפקידו בחוק, הוא להגן על הדמוקרטיה הישראלית) למנוע כל הפרעה לרביליו.

מזכיר הממשלה: לא קראנו לאי ציות לפסיקת בג"ץ | ערוץ 7

@איתן גיל, כל עוד שבליכוד נשבעים אמונים לשמוע לכל גחמה לא חוקית של בג"ץ, כל ההצעות שלך לשינויי חוקים - הם פול-גז בניוטרל.

ביום שבליכוד, בממשלה ובעיקר - ראש הממשלה בקולו - יבהירו שאנחנו מחוייבים *לחוק* ולא לבג"ץ ולכן כשבג"ץ יפסוק נגד החוק, הפסיקה לא תעניין אותנו - אז יהיה טעם להעביר את החוקים שאתה מציע.

והמערכת מחזיקה אותם בגרון לשון נקיה.

משפט נתניהו הוכיח, גם למי שהתעקש לא לדעת זאת קודם - שהמערכת גם לא בוחלת בשום עבירה על החוק, תוך ידיעה שאף אחד מהם לא יתן את הדין. פשוט מדהים, חוקרים עלו לדוכן העדים והעידו שהם והממונים עליהם עברו על החוק בהליכי החקירה, שוב ושוב, בידעה מוחלטת - נגד אף אחד מהם לא נפתח הליך פלילי או אפילו משמעתי.

אגב, גם מנדנבליט עצמו הוקלט מודה ש"שי ניצן מחזיק אותו בגרון". בעצם כך הוא הפך מיועץ שנטען שהוכנס כדי להגן על נתניהו, לדווקאי, שבזמן שראש הממשלה נמצא בביקור מדיני מהותי בחו"ל, בהול להגיש נגדו כתב אישום שהיום רואים כמה היה רשלני.

אגב, אחת הסיבות שאני יותר ויותר מעריך את נתניהו (לצד ביקורת שעדיין קיימת) - היא שיותר מרמזו לו, שתמורת 'מעשה שרון' של 'מהלך מדיני אמיץ' - יאתרגו אותו היטב. הוא סירב, למרות הרדיפה המשפטית העבריינית נגדו, נגד משפחתו ונגד כל סובביו.

אבל עדיין, הוא לא העז להבהיר שגבול הציות לבג"ץ הוא בפסיקה ע"פ החוק ולא על פי מה שבא להם.

לפי פסיקת בג"ץ יכולה היועמשית המפוטרת להוציא את ראש הממשלה לנבצרות בכל רגע נתון לפני כינון הממשלה הבאה.

אם נתניהו יעשה שרירים היא תראה לו את הדלת החוצה, והשותפים שלו סמוטריץ' ושות' יצייצו בטוויטר כמה דברי הבל כאילו באמת איכפת להם.

נותר לקוות שנתניהו אכן יצליח להרכיב את הממשלה הבאה עם הרכב חברי כנסת ראוי, מה שלא נראה ריאלי לעת עתה.

אם סולומון וסופר הבנטיסטים יהיו בכנסת הבאה, נתניהו יכול להתחיל כבר מעכשו לכתוב את זכרונותיו.

פסיקת בג"ץ בעניין הנבצרות אינה חוקית, בדיוק כמו פסיקת בג"ץ בנושא הרשות השניה, בדיוק כמו הפסיקה שמונעת את פיטורי מיארה. נתניהו שנים עיכב כל נסיון מימין לצמצם את גזילת הסמכויות של החונטה, בתקווה שיניחו לו - לא עזר לו.

הדבר היחיד שיעזור למדינת ישראל ובכלל זה לנתניהו עצמו מול עריצות בג"ץ - זה להפסיק להכיר בסמכויות שהם גזולו. כל עוד שנתניהו מסרב לזה, הוא גם אוכל את הדגים המסריחים, גם לוקה, גם משלם וגם עלול להיות מגורש מהתפקיד.

לא עמדו על רגליהם האחוריות בדרישה לקבל את תיקי המשפטים והתחבורה, במקום תיק האנטנות ומשרד יבוא גויות מסוממות מאוקראינה וגלילותיה. 

משרד הקליטה דווקא עבר שדרוג יפה מלדאוג באמת רק לעולים ממדינות דוברות שפות סלאביות לעולים ממקומות אחרים.

@איתן גיל, העובדות הן גם אופציה. 
 

אחרי שנים שהליכוד הפקיר את משרד הקליטה, להבאת מצביעי ליברמן, שרובם המוחלט גויים וחלק לא קטן מהם לוקחים את האזרחות וממשיכים עם דרכון ישראלי הלאה בחו"ל -

אפיר סופר שאתה כל כך הרבה מתגולל עליו, דווקא שינה מדיניות ומשקיע הרבה יותר בהבאת יהודים מארצות השפע.

מעבר לכך, לא יודע מה נתפסת לאנטנות - חוץ ממך, כולם מימין ומשמאל (יהללך זר - ראה את הפרסומים ההסטריים של 'שלום אך שווא'), מודים שבצלאל עשה מהפכה, שההפכה מגמה ביש"ע.

היה מאבק של משרד החוץ שרצה "הסכם בליטרלי", כלומר שאנחנו נכיר ברשיונות הצרפתיים והם יכירו בשלנו. (למעשה זה טוב ליורדים בעיקר).

בסוף החליטו פה סוף סוף פשוט להכיר ברשיון נהיגה צרפתי. וזהו.

השכר פה לא נמוך. אבל אם משפחה לא יכולה לעבוד כמה חודשים זה יכול ממש לערער אותה כלכלית עם עלויות המעבר.

עכשיו מדברים על זה שיכירו להם במקצועות והם יעשו את המבחנים (למשל לרפואה) בחו"ל. כלומר יגיעו לארץ עם תעודה ישראלית חוקית.

שנאספו בידי האמריקאים, בגינם הם הצטרפו למלחמה נגד אירן.

ולא לנוכל מרעננה, שהחלטת החמאס לתקוף בשמחת תורה התקבלה במשמרת שלו. 

וגם לא לרמטכ"ל בדימוס הכושל ביותר אחרי הרצי, שבהוראתו פורק הצבא, והוצא מכלל מבצעיות. או ברקורד הנוסף שלו: הרמטכ"ל הגיבור על אלאור אזריה.

ידי שני המופקרים שהזכרת מגואלות בדם 2000 בנינו ובנותינו ששוכבים מתחת ללוחות שיש.  

בפעם הראשונה שהוא העליל שנתניהו לא התכונן, לא היה מידע מספיק רלוונטי בידי הציבור, אז בנט יכל לדמיין ש'תסמכו עלי, אני יודע'.

אחרי שראינו את עומק החדירה המודיעינית של כוחותינו, לכל המערכות באירן, הפיליטית, הצבאית, המדעית, התעשיה, הפיתוח - עומק כזה לא נבנה בשבועיים וגם לא בשלוש שנים. רק מטומטם גמור, ממשיך לקנות את הצ'יזבטים של בנט.

למשטרה / שב"ס או פרסומות אחרות

מספיק שהוא יפהק הם יצעקו עליו

​כשנזכרים בסיפור התנ"כי, האישה המרשעת התחילה עם אינטרס ברור: היא רצתה תינוק לעצמה. לא היה אכפת לה מהסבל הכרוך בגזילת הילד מאמו האמיתית, העיקר להשיג את המטרה שלה.

​אבל השיא המזעזע מגיע ברגע האמת מול המלך: כשהיא מבינה שהיא לא תקבל את הילד חי, המטרה שלה משתנה לחלוטין. פתאום, עצם הסבל, הפירוק וההרס הופכים למטרה בפני עצמה. בלי שמץ של בושה היא עומדת מול שלמה המלך ומכריזה: "גזורו! גַּם לִי גַם לָךְ לֹא יִהְיֶה".

​זהו בדיוק אותו התהליך. זה מתחיל מרצון "להשיג משהו" (אפילו במחיר כואב), ומסתיים באובססיה עיוורת לעצם הנתק והחורבן. כשמחנה שלם מוכן "לגזור" ולפרק חבלי מולדת — בין אם בהסכם ובין אם בנסיגה חד-צדדית מדממת — המטרה כבר מזמן איננה שלום או ביטחון. המטרה הפכה להיות עצם ה"גזורו".

​בשלב הראשון, המרשעת מבינה שהיא לא תקבל את הילד. אבל השיא מגיע בשלב השני: אפילו כשהאם האמיתית מוותרת וזועקת "תנו לה את הילוד החי והמת אל תמיתוהו" – כלומר, התינוק מוגש לה על מגש של כסף – היא מסרבת! היא כל כך התאהבה ברעיון של הסבל והחורבן, שהיא מוותרת על התענוג של גידול ילד חי, ומתעקשת על האכזריות הטהורה: "גזורו! גַּם לִי גַם לָךְ לֹא יִהְיֶה". עצם הגזירה וההרס ניצחו את האינטרס המקורי.

​אבל יש בסיפור התנ"כי הזה עוד נקודה מדהימה לסיום: שלמה המלך, בחוכמתו, פוסק למי לתת את הילד, אבל לא מצינו בתנ"ך שהוא מעניש או נוקם באישה המרשעת. הוא הבין שהרשעות המטורפת הזו לא הגיעה מתוך רוע קלסי, אלא מתוך מרמור עמוק ואבל קשה על כך שהבן שלה מת בלילה. הקנאה העבירה אותה על דעתה.

​אולי הלקח עבורנו הוא לא לכעוס על מובילי הדרך האלו בשמאל, אלא דווקא לרחם עליהם רחמים רבים. המרמור העמוק על אובדן השלטון, ההגמוניה והדרך, פשוט מעביר אותם על דעתם – עד שהם מוכנים "לגזור" את הכל, העיקר לא להישאר לבד עם הכאב.

הטענה ש'השמאל אף פעם לא פינה יישובים' היא כמו הטענה שהיתוש לא אשם בזיהום של העקיצה. היתוש אכן לא מחדיר את החיידק האלים, אבל הוא זה שמזריק את הרעל שמייצר את הגירוד הבלתי נסבל.
 

​באותו אופן, מחנה השמאל מייצר את התנאים והלחץ – דרך הפגנות, השנאת המתיישבים או חקירות מנהיגים – שדוחפים את המערכת לפעולה. השיא של ה'גירוי' הזה הגיע בהסכמי אוסלו: השמאל הביא את המחבלים מטוניס ונתן להם ממשל ושליטה בשטח. המהלך הזה יצר מציאות ביטחונית קשה ומדממת שהפכה את ההגנה על היישובים למשימה מורכבת ויקרה בהרבה, והפכה את המצב הציבורי ל'מגרד' ומציק מאי פעם.

​המשל הזה מגיע לנקודת השיא שלו בהתנתקות: המהלך אמנם הובל פיזית על ידי מנהיג מהימין, אבל מחנה הימין עצמו היה חלוק לחלוטין וחצי ממנו התנגד לו בתוקף. מי שנתן למהלך את הגיבוי המוחלט ואת הרוב הנדרש, כאיש אחד, היה השמאל. בלעדיו, ה'גירוד' והלחץ הביטחוני שנוצר מאוסלו לעולם לא היו הופכים לפצע הפתוח של עקירת היישובים. המנהיג מהימין אולי ביצע את העקירה בפועל, אבל השמאל הוא זה שיצר את התנאים, סיפק את הרוח הגבית והעניק את הכוח הפוליטי שאיפשר לזה לקרות.

משל היתוש ומדרש הגרזן: מי באמת אחראי לעקירת יישובים

משל היתוש ומדרש הגרזן: מי באמת אחראי לעקירת יישובי | ערוץ 7

מי בכלל הכריח את בגין לנהל משא ומתן עם סדאת? הוא יכל לדחות על הסף את המגעים הסודיים שנהל משה דיין כמו שגולדה דחתה את סדאת וזה כמובן עלה לנו במלחמת יום כיפור.

מי הכריח את שרון לצאת מהרצועה ככה ללא הסכם?

… שאתה לא חולק על העובדה שמהסכם הארור עם מצרים החלו הצרות.

שבת שלום

....השמאל אף פעם לא פינה ישובים

אז אולי סוף סוף תענה לעניין, בשרשור שאתה פתחת, וכשהעלו בו טיעונים עניניים, התאמצת להסית את הדיון (ולהסית נגד המגיבים):

לעניין - האם לדעתך השארת נסראללה חי - אקטואליה וחדשות