שלום רב
ברצוני להעלות סוגיה לשר הדתות החדש הרב אלי בן דהאן.
אגרת פתיחת תיק לנישואין ברבנות עולה 600 ש"ח.
סטודנטים ותלמידי ישיבות תורתם אומנותם מקבלים הנחה של 40%.
תלמידי ישיבות הסדר ,מכינות קדם צבאיות ובנות שלומדות במדרשות
אינם זכאים להנחה.
הרב בן דהאן אבקשך לטפל לקבלת הנחב כמו תןרתם אומנותם.
בברכה
שמעון שטרק
בחייאת. 3 מנות של חתונה עולות סכום כזה
מעכשיו הכסף רק אצל הבית היהודי.
עבודה של שנים הולכת לפח, הציבור הדתי לאומי עובד כל כך קשה בשביל להתקרב לציבור החילוני ועכשיו שהתקציבים בבית היהודי.. תוך קדנציה אחת החילונים ישנאו את הדתיים לאומיים כמו שהם שונאים את החרדים.
בעעעעעעעעעעעעעעעעעע|צועק| |מתחרפן|
למה אנחנו מנסים כל כך להתחנף לחילונים?
לפעמים אני מרגישה ממש כמו כלב מחמד של הציבור הזה
ולעומת זאת חרדים שאמורים להיות הכי קרובים עלינו דווקא איתם אנחנו רבים כל הזמן...
היה לנו דיון כזה בכיתה ובנות אמרו דברים מזעזעים על חרדים
אז המורה שאלה במין ציניות כזאת מה היינו מעדיפים שהילדים שלנו יהיו חילונים או חרדים
ואשכרה כמה בנות התלבטו וכמה בנות עוד יותר הזויות אמרו שחילונים...
ה' ישמור מה בדיוק קורה כאן????|מזועזע|
הסכמה על אידיאלים מסוימים לא תמיד באה לידי ביטוי בזירה הפוליטית.
בהחלט יכול להיות מצב של שני אחים, אחד חרדי ואחד דתי, ש"יריבו" על כמה גרושים - אם הם ילכו למפלגה של האחד או למפלגה של השני.
אם בין אחים זה יכול להיות, למה קשה לחלקכם להבין שזה שאפילו הגיוני שתהיה יריבות פוליטית בין ציבורים שונים שלא מוכנים לבוא אחד לקראת השני מתוך אידיאל אפילו כשמדובר בדבר קטן(במישור הפוליטי) כמו משרות דיינים?
אין לאף אחד מהדת"לים שאני מכיר שנאה מיוחדת כלפי חרדים, ואדרבה, אם יבוא אחד(או כמה) לבית המדרש בישיבה שלי ובעוד ישיבות רבות נוספות אפילו נשמח למצוא להם חברותות, נכניס אותם לשיעורים ונסביר להם פנים.
אבל כשמדובר באינטרסים פוליטיים - שבדברים מסוימים הם שונים לגמרי בין הציבור הדת"ל והחרדי - אני לא מחויב ללכת עם אף אחד. בדיוק כמו שש"ס ויהדות התורה לא היו צריכים "להיצמד" אלינו.
ואם תסתכלו טוב טוב, הכל עניין של אילוצים. ש"ס לא רצו אותנו איתם כי ביבי אמר להם שהוא לא רוצה את הבית היהודי בממשלה, וש"ס ויהדות התורה הולכים תמיד יחד - מה שאומר שיהדות התורה הצטרפה ל"חרם" על מלפגת הבית היהודי.
כתוצאה מזה, הבית היהודי חבר ליאיר לפיד.
בנט לא מוכן לתקוע סכין בגב של מי שהוא לחץ לו ידיים, להתכחש להתחייבות שהוא נתן וללכת עם מפלגות אחרות(שכאשר היה נדמה להן שהשעה משחקת להן דחו אותו).
התוצאה - הבית היהודי נכנס לממשלה יחד עם לפיד, וכל הדברים שהחרדים דחפו לארון במשך שנים(ג'ובים, רבנות ראשית, דיינות, "הברזה" משירות בצבא, מעילות כספים של חברי הכנסת החרדים(לפחות חלקם המכובד, כאשר ברשימה מככבים אנשים כמו אריה דרעי, שלמה בניזרי, רפאל פנחסי, יאיר לוי, ועוד) ועוד טענות מכל הבא ליד.
הכל צפוי והגיוני עד כאב...
ועל זה אמר החכם:"מה שהיה הוא שיהיה, ומה שנעשה הוא שיעשה, ואין כל חדש תחת השמש".
דת"ל מידי שבת?
באיתמר בהר ברכה ובהרבה ישוביים.
הם יודעים שהדת"ל שומרי תורה ומצוות בדיוק כמותם.
מי שידבר איתם יופתע עד כמה הם האוהדים את הדת"ל וכואבים את המצב הקיים שנעשה בגלל הפוליטיקאים
משוחחים ומארחים - גם בהפתעה.
אם היית ביצהר, למשל, היית מתוודע למציאות הזו.
ועדיין, מי מהם מנסה לשנות את המצב? מה הם עושים בנדון?
עם כל הכבוד לביקורים ביישובים, הם לא אובמה. הביקורים הם בשבילם הרבה יותר משהם בשביל "לחזק" כביכול את תושבי היישובים.
ההבדלים אומנם הצטמצמו במידה זו או אחרת. ההיכרות של חלק מהגזר החרדי עם חלק מהמגזר הדתי גדלה במידה מסוימת. אבל הם עדיין שרירים וקיימים.
כמה מאותם חרדים שהזכרת ניגשים בסוף להתפילה לקביל את פני ה"מרא דאתרא"? כמה יקראו לו רב ויכבדו אותו גם בינם לבין עצמם? כמה יכניסו לבית המדרש ספר שהוא(הרב אליעזר מלמד, למשל) כתב?
מנהג יפה ונכון - אבל הוא אבן הבוחן?
האם פעם דיברתם איתם?הסברתם לו איזה ספרים הוא כתב?
רק תראו איך שהם מרותקים לטור של הרב מלמד בבשבע
יש קהילות שמקובל מנהגים אחרים - כולל שימוש במידה מסויימת בשמו הפרטי של הרב ללא תואר - וזה לא מתוך זילול
להזכירך, חז"ל למדו אותה מהשונמית על הפסוקים "ותקרא, אל-אישה, ותאמר שלחה נא לי אחד מן-הנערים, ואחת האתונות; וארוצה עד-איש האלוהים, ואשובה. ויאמר, מדוע את הולכת אליו היום--לא-חודש, ולא שבת; ותאמר, שלום".
זו אמנם מצווה :דרבננית", אבל זה לא הופך אותה בגלל זה למצווה קטנה יותר כביכול.
וכן, לא תמצא כמעט ישיבות חרדיות שיש בספריה שלהן "פניני הלכה"(ואני אישית לא מצאתי את ה"יד פשוטה") ועוד ספרים שכתבו רבנים מהציונות הדת"לית. וכמעט ולא תמצא בחורים שמעזים להכניס את הספרים האלו למדף בבית המדרש. מקומם הוא בחדר של הבחור על פי רוב, איפה שאף אחד(או כמעט אף אחד) לא רואה. יחד עם הספרות היפה, ספרי הפילוסופיה, ולפעמים גם ספרי המוסר(שלא זכו להיכתב ע"י אחד מהרבנים החרדים בשבעים השנים האחרונות או זכו לשם "מסילת ישרים").
איה הוא מקומם של ספרים שנכתבו ע"י הרבנים של הדת"לים בישיבות כמו ישיבת פוניבז', חברון, מיר ועוד? איפה תמצא אותם?
ועוד, דיברת על הסברת פנים שלהם, על היעדר הזלזול והשנאה כלפי הדת"לים?
מה זה:
הזמנה זדונית! מצאתי את זה ברשת(לא יודע למי הקרדיט) - אקטואליה וחדשות
ואם תסתכל קצת בשאלות באינטרנט, בפורומים ואתרים חרדיים וכדו', לא תמצא כ"כ הרבה "אהבת ישראל" כלפי הדת"לים...
לעומת זאת תמצא מנה גדושה של צרות אופקים, הסתה, זלזול ועוד.
זה לא בגלל שנאה, זה בגלל מחלוקת לשם שמים. כמה דתי"ל נעשו חרדים וכמה חרדים נהפכו לדתי"ל? עובדה, הספרות התורנית יותר מפותחת בציבור החרדי. עובדה, הרבנים הדתי"ל יותר מקלים (או לא מחמירים כמו)מהרבנים החרדים. אז למה שחרדי ילמד הלכה מספר של רב שלא הולך כמוהו?
(ולמה הדתיים לאומיים לא מברכים את הרב החרדי לשלום? שלא תגיד שלא קיים, אני ראיתי 
)
אבל הדיון נסחף למקום קצת שונה
על כל פנים, אענה על מקצת הדברים שאמרת רק כי אני אוהב להיות זה שאומר את המילה האחרונה(או זה שאומר שהוא אומר את המילה האחרונה ואז נותן לאחרים לומר אותה
).
הטענה לגבי כמות הדת"לים שאנחנו יודעים עליהם ש"נשרפו" מול כמות החרדים שאנחנו יודעים עליהם ש"נצבעו"/"נסרגו" לא מצביעה על שום דבר, מכיוון ש:
א. הציבור הדת"ל לא מחצין או מייחצן כמעט באף דרך את האנשים שמצטרפים אליו. במילים אחרות, הציבור החרדי מבליט את העובדה שיש אנשים שחוברים אליו ואת ארגוני ההחזרה בתשובה והשריפה(כדוגמת ערכים והמשרפות למיניהן)
ב. הציבור הדת"ל לא מתעסק, ככלל, ב"סריגת" אנשים מהציבור החרדי. מי שבא ברוך הבא, מי שלא - עדיף שיהיה במקום שהוא כן רוצה להיות.
ג. הציבור החרדי בנוי בצורה כזו שגם מי שרוצה להתעניין, או לעבור לציבור אחר - יצטרך לעבור מכבש לחצים רציני מאוד. שיחות "מוסר" עם הרבנים, ההורים וכדו', הידיעה שכזה דבר פוגע אח"כ במשפחה שלו בשידוכים, לא פעם גם צעדים שהמשפחה עצמה נוקטת(פיצוצים, איומים שהיא לא תבוא לשמחות שלו כשהיו ועוד). הדבר גורם לזה שאדם שחושב שאורח החיים הדת"ל נכון יותר לדעתו או מתאים לו יותר יעדיף שלא לעשות זאת, ולא בגלל כל הסבל שיהיה בדרך, וגם אחריה לא פעם.
התוצאה של כל הסיבות האלו היא הטענה שהצגת ש:"כמה דתי"ל נעשו חרדים וכמה חרדים נהפכו לדתי"ל?", שהיא פשוט דמגוגיה ולעג לרש(לחרדי שרוצה לשנות אורח חיים).
לגבי הספרות וה"מחלוקת לשם שמים":
א. ההלכה מורכבת מהרבה יותר מדעה אחת. כל תלמיד שלומד שו"ע בפעם הראשונה מכיר משפטים כמו "ויש אומרים", "והמקל יש לו על מי שיסמוך" ועוד.
גם הפוסקים החרדים מכירים את המשפטים האלו ומשתמשים בהם(קרא בספרי ההלכה שכתבו רבנים חרדים ותראה), ועדיין יש פוסקים כמו הבאר משה שמגדילים לעשות ומחרימים כל ספר שנכתב ע"י הציונות הדתית. זו נראית לך מחלוקת לשם שמים? תמהני.
ב. הספרות התורנית פחות מפותחת מהספרות החרדית? נדמה שאתה לא מכיר את הספרות התורנית כ"כ... וגם אם נסכים להנחת הבסיס שלך בענין(דבר שאני בכלל לא בטוח בו), הרי שהיא נכונה רק בגלל שהחרדים מוציאים על כל חידוש קטן ספר שלם, ויוצא מזה שאומנם יש ריבוי ספרים, אבל מיעוט האיכות.(מנסיון מר עם ספרים השייכים ל"ספרות החרדית".
ג. בציונות הדתית הפנימו את זה שגם אצל החרדים נמצא חלק מהאמת(כמו שכבר למדנו בסעיף א מכך שבהלכה יש מושג "ויש אומרים" וכדו'), שיש גם סברות אמיתיות וטובות שיוצאות מבתי המדרש של הציבור החרדי, ולכן מעיינים אצלם גם בספרים שכתבו רבנים חרדים.
ולגבי הסוגריים, אני מעולם לא ראיתי מקרה כזה(ואני מבקר יותר מכמה פעמים בודדות בשנה בקהילות חרדיות...<צ>).
אבל..יוניא. דיברנו על הספרים התורניים והתכוונתי לאותם דתי"ל שלומדים חסידות כל יום, כיפה גדולה (לא שזה משנה, רק שתבין על מי אני מדבר, מקווה בבוקר וכו'..
ב. כמה שזכור לי מלימוד שולחן ערוך, יש יותר מדעה אחת, אבל הדעה האחרונה היא מה שנקרא 'השורה התחתונה'. במשנה והגמרא אנחנו הרבה פעמים נשארים עם סוף פתוח, אבל בהלכה לא.
(לא בסוגריים) אני מקווה ש"נשרפו" "משרפות" וכו' אתה מתכוון לאש התורה או משהו ציני כזה..
ניסוילא הבנתי את א.
לגבי ב, אין בסוף דעה אחת בכל המקרים. גם לדעת השולחן ערוך(ק"ו למי שלומד אותו עם משנ"ב וכדו').
והבהרה חשובה! "משרפות" הוא השם שניתן למוסדות חרדיים שעניינים הוא הפיכת דת"לים לחרדים(או חרדים מודרניים/לייט וכדו' לחרדים "כבדים".). עד כמה שאני יודע השם ניתן להם ע"י עצמם והשתרש עם הזמן גם בציבור הדת"ל.
אבל יש כאן הרבה הרבה רגשי נחיתות.
בכל ישיבה יש ספרים שלא נמצאים בארון ספרים.
בישיבות חסידיות לא תמצאי ספרי ליטאיים מובהקים.
בישיבות ליטאיות לא תמצאי ספרי חסידות.
בשני הסוגים הללו לא תמצאי סידור עם תפילה ליום העצמאות, ומצד שני בישיבות דת"ליות לא תמצאי ספרים מסוג מסויים.
זכותם של כל אחד לחנך את תלמידיו להשקפה מסויימת ציונית לאומית או יותר חרדית, וזכותם לא להכניס ספרים אלו או אחרים שמתאימים לדרך חייהם או לא מתאימים.
יש מספיק ספרי קודש בכל ישיבה.
וזה לא אומר שלא מעריכים רב זה או אחר
ודווקא הרגשי נחיתות האלו מכל הצדדים מובילים את מה שאת קוראת לזה "שנאה וזלזול"
ופורומים ועיתונות חרדית מזמן זה לא המדד לזה - כי יש חלקים מאוד גדולים בציבור החרדי שקולם לא נשמע שם (לדוגמא לפני הגירוש לא פגשתי כמעט חרדי אחד שלא כאב לו בידיעה אמיתית וכנה שהגירוש יפגע בו או בחבריו ומשפחתו במודיעין עילית/אשדוד/ביתר וכו' וכו'),מישוה שמע את כל העשרות/מאות אלפים הללו?
ולגבי ההזמנה זה מספיחי הבחירות - כל מיני שטויות שעשו על מפלגה דתית שהולכת יחד עם מפלגה רפורמית -חילונית מוצהרת שלא היו ברורת כוונותיה (עכשיו כולם רואים את הסיפור אחרת אגב)-וזה נושא אחר לדיון.
אבל יש כאן כמה וכמה בנות דת"ל יות שהלכו ולמדו במקומות חרדיים - והן משום מה רואות את המציאות באור אחר.
הראש ישיבה טורח לקנות ספרים שיילמדו.
ובתחום ההלכה יש הרבה ספרים שנכתבו בידי רבנים חרדים.
אך מנגד, בצד המחשבתי ישנם הרבה יותר הרב קוק ומהר"ל מאשר כל דבר.
בחסידות יימצא אחד מכל ספר, ובמוסר שתיים מכל אחד. ומהגרי"ד סלובצ'יק חסרים חלקץ
חידושים על הפרשה וכדומה גם יימצאו. אך מנגד,
הרבה קונטרסים, שו"תים, וחידושים על הש"ס לא ייכנסו לארון הספרים הישיבתי.
מהסיבה הפשוטה- לא יקראו או יעיינו בו
להתחיל להאשים זה מיותר, יכול להיות שפשוט אין ביקוש.
לא בגלל שחשבתי שהגירוש יפגע בי או בחברי ומשפחתי במודיעין עילית/אשדוד/ביתר וכו'
כאבתי אותו כי כאב לי שקורעים אדם מביתו שהוא השקיע בו כל חייו , שהוא אהב אותו, ממוקד חייו , מהשכנים , מאמונתו , מכל החיים.
וכל זה אפילו בלי להוכיח שיש איזה סיבה טובה והכרחית לדרוס ולהרוס ככה חיים של אדם. ממש סתם!!
ואפילו את שווי הנזק לא נתנו להם!! לא סייעו להם להשיב את חייהם על כנם!! וקל וחומר שלא פיצו אותם על מה שעשו להם.
וזה לא אנשים שלקחו סיכון וגרו במקום לא חוקי/שחוקיותו לא ברורה. הם קנו דירה בצורה מסודרת וחוקית!!
כאב לי עד כדי תסכול עמוק. בגלל היותי בת אנוש. לא בגלל מחשבה אגואיסטית על עצמי או ידידי..
בס"ד
דווקא בגלל שהבית היהודי מחזיקים בתקציבים ובנט הוא שר הכלכלה והמסחר ויש לו את הקרבה ללפיד שהוא שר האוצר, הקרבה בין הזרם בין דתי לאומי - דתי לאומי לייט לחילונים רק יתחזק ואילו הקשר עם החרדים יהיה גרוע יותר ויותר. ולדעתי זה גרוע!
לדעתי כספים יגיעו להתנחלויות וכו'..
החרדים בחוץ, אז המתנחלים והדתיים יהיו הראשונים לחטוף.
תמיד צריכים שק אגרוף.
חרדים הכי נוח-
אבל כשאנחנו פרשנו מהמשחק, צפו לפגיעה.
ומהבחינה הזו- מעולה שהחרדים ישבו קצת באופוזיציה.
תדמיתית זה יכול לעשות להם רק טוב.
למה נתניהו היה צריך להוציא שעתיים לפני ההודעה הרשמית על כך, הודעה מיוחדת על השארתו של אגמון "עד למציאת מחליף (שכבר נמצא)" ולחטוף כל כך הרבה תגובות (הזויות, אבל זה לא משנה) מבפנים?
אנשים יקראו לזה שהוא רוצה 'לשלות בסדר יום', אני קורא לזה שכל ישר שלא נכפף ברוח התקשורת וכו'
זו לא יוריסטוקרטיה, אלא "כל המיצר לישראל נעשה ראש"
אם שופטי בג"ץ, פקידי השב"כ והפרקליטות היו מפעילים את אותם טריקים, שטיקים, לחצים והליכים מנהליים-משפטיים שהם עושים נגד הימין - אבל הפעם נגד השמאל, נגד המחבלים ונגד כל שונאי ישראל -
אז ליל גלנט היה נראה כמו משחק ילדים לעומת מה שהיו עושים לנתניהו כשרצה להעביר חוק לפיטוריו באופן חוקי לחלוטין.
המערכת הזאת לא טועה. היא פועלת בדיוק לפי הכלל התלמודי העתיק (שטיטוס הרשע יישם אותו):
מי שמיצר לישראל - הופך לראש.
מי ששומר על ישראל - הופך למטרה.
זה לא "שלטון משפטנים".
זה מנגנון השמדה פנימי, שקודם את כל מי שפוגע בנו ומדכא את כל מי שמנסה להגן עלינו.
האירועים הכי דרמטיים של השבועות האחרונים יהיו דווקא ביום טוב
שאי אפשר לראות חדשות!!!!!
אז.
אבל אכן החה צריך השבת להוסיף מי שברך לאמריקאים, בגלל הנעדרים שם
מה אתם אומרים
באיזה אתר כדאי להתעדכן באקטואליה?
שמתעדכן מהר.
לא אתרי תרעלה וללא פריצות. (ל7 לא התחברתי)
עדיף לא להתעדכן באקטואליה
כמות הרעל החרדה שיש שם יכולה לדכא את החיים
אם אני רוצה להתעדכן
זה דרך הכותרות של רוטר סקופים
זה לרוב מידע עדכני נקי ובלי פרסומות
יש כאלה שמתמקדים למשל רק בביטחון
וגם כמות עדכונים יומית משתנה
בלבד
אבל אני לא כזה מעורה
אין שם "תרעלה" במשמעות המקובלת, אלא דיווחים של משפט או שניים. את הפרסומות מבטלים ככה:
מה שפחות רלוונטי למי שרוצה לקבל תמונה כוללת של המתחרש
מעבר לזה, תלוי כמה רעל וכמה SNR (יחס אות לרעש) אתם מוכנים לסבול. רוטר שהוזכר פה מכיל תוכן לא רע אבל תגובות רעילות ממש. אתרי חדשות חרדיים (הוזכר פה אחד @מבקש אמונה , אגב, ידעת שאמס זה גם כן פרוייקט שלי?) יש להם יתרון של תוכן נקי יחסית אבל מוטה חזק מדי למגזר שלהם. זכותם כמובן. אבל צריך לדעת את זה.
נכון קצת מוטה אבל לא נורא להרגשתי...
(גם יש קצת דברים שאני נוטה לחרדי 😁)
אהרון גרנות/גרנביץ', שגם בעצמו חי על התפר שבין קריית ארבע לחסידות גור וגם כעיתנאי היה שנים גם כאן בערוץ 7 ובעיתון נקודה ז"ל וגם במשפחה ובתקשורת חרדית, העיר על הנקודה הזאת מזמן.
יש בווצאפ חדשות משמחות
קבוצה
ויש ערוץ שכתוב איפה האזעקה, בצירוף מפה.
ואתה יודע איפה שרק היתה התראה
אפשר כבר לא להיות המרחב המוגן
אם הטיל עבר בנתיב אחר.
וככה לא צריך לחכות ל"הסתיים האירוע"
במקומות בהם לא היתה אזעקה.
העברת "חוק עונש מוות למחבלים" בקריאה שלישית היא רגע שבו המדינה מחשבת מסלול מחדש, אך בעוד חגיגות הניצחון נשמעות מצד אחד, זעקות האזהרה מצדו השני של המתרס חריפות מתמיד. בלב הסערה ניצב השר איתמר בן גביר, שהוביל את החוק כדגל מרכזי, בטענה נחרצת שרק יד ברזל וגרדום ישיבו את ההרתעה שאבדה ויעשו צדק עם המשפחות השכולות. עבור בן גביר ותומכיו, זוהי הדרך היחידה להבהיר לאויב שכללי המשחק השתנו וכי דם יהודי אינו הפקר. אלא שמול הגישה הזו מתייצבת חזית רחבה של מתנגדים, ובראשם דמויות ביטחוניות ופוליטיות כמו בני גנץ ויאיר לפיד, המזהירים כי מדובר ב"הימור מסוכן על חיי אדם". טענת הנגד המרכזית, שמהדהדת גם במסדרונות השב"כ, היא שעונש המוות אינו מרתיע את מי שיוצא למשימת התאבדות ממילא, אלא להפך – הוא מעניק למחבל את הפרס הגבוה ביותר מבחינתו: מות קדושים ("שהאדה"). המתנגדים טוענים בנחרצות כי המהלך הזה רק יתדלק גלי טרור אכזריים של נקמה, יגביר את המוטיבציה לחטיפת חיילים ואזרחים כקלפי מיקוח נגד ההוצאות להורג, ויבודד את ישראל מוסרית ודיפלומטית בעולם. ראש הממשלה בנימין נתניהו, שבחר להעניק את קולו ותמיכתו המכרעת לחוק, מצא את עצמו בלב הדילמה בין הצורך המבצעי-ביטחוני לבין הדרישה הציבורית והפוליטית לצדק גלוי ומרתיע. כעת, כשהחוק כבר כאן, השאלות הופכות למטלטלות יותר: האם תמיכת נתניהו ובן גביר תתברר כנקודת מפנה חיובית, או שמא צדקו גנץ ולפיד באזהרתם שהחוק הזה הוא רק דלק למדורת המזרח התיכון? האם אנחנו באמת בטוחים יותר היום, או שמא פתחנו תיבת פנדורה של אלימות שאין לה סוף? ומה יקרה ביום שבו פסק הדין הראשון יצא אל הפועל – האם נרגיש שנעשה צדק, או שנבין שהמחיר הביטחוני כבד מנשוא? אלו השאלות שנותרו פתוחות לשיפוטכם, והן דורשות מאיתנו להחליט: היכן עובר הגבול בין נקמה מוצדקת לביטחון לאומי?
ממליץ על המאמר ב"זה מעניין" שדן לעומק בטיעונים האלו ובכלל ברעיון של עונש מוות למחבלים.
אין לי מושג מה נכון לעשות בשום תחום ויש כל־כך הרבה שיקולים שאיני חשוף אליהם.
אני משפיע טיפונת בתחומים הקטנים שהקב"ה מסר לי ודיי בזה.
הייתי רוצה להיות יותר כמו התנאים והאמוראים.
אני מקבל הרבה השראה מהרש"ר הירש, מהסבא מסלבודקה ומהאמרי אמת.
למשל: לא מדינה פלסטינית, לא להכנע במלחמה, לא למדינת כל אזרחיה וכו וכו
בדיוק על־פי נבואת יחזקאל והיינו מקריבים את כל הקורבנות שכתובים שם
אלא שברמה המעשית אני לא יודע להתמודד עם כל המערכת
אולי לתת דבר תורה או חיזוק קטן בבית הכנסת זה כן
יש הלכה שאין ממנים גרי צדק דיינים או מלכים או אחראים על הציבור לכן אני מעדיף את מקומי הקטן.
שיהיה פה יותר טוב
פנימה והחוצה
פנימה
יותר הרמוניה בין גווני הציבור
החוצה
הגנה טובה יותר על הגבולות
לא אני
אני לא פוליטיקאית ולא אשת צבא
אין לי השראה מאנשי ציבור או מאנשי מקצוע שאני לא מכירה אישית
מה שצריך זה אנשי מקצוע טובים יותר שיעשו עבודה טובה יותר
הן בפוליטיקה והן בכוחות הבטחון
שאנשים יעשו את העבודה שלהם
כן זה באמת ציפייה מוגזמת
אני עוד מנסה לעשות שלום ביני לבין עצמי, לבין בוראי לבין הזולת
עד שאני אגיע לעשייה ציבורית יש עוד זמן
רבנים אנשי אמת זה ההשראה שלי
זהו שמחתי לעזור כאן😁
כי הוא פוליטיקאי בינוני ומטה, אבל עם יכולת אדירה לקחת רעיונות, לנסח אותם ולהכניס אותם לעומק השיח.
חוץ מזה, יש לי את הדרכים שלי להשפיע על העולם. אתה כותב באחת מהן.
