שכ"ד ארנונה - גרים בקראוון על גבעה 950 שכ"ד + 200 ארנונה

אוכל - 400 

בגדים - לא קשור לשוטף

חשמל - 150

מים - 90

יציאות - 60 

נסיעות - טרמפים

עוד דברים שלא חשבת עליהם - 200

סה"כ: 2050

לא בשמים..

אפשרי בהחלט!

חשבתם על ה׳ יו נואוו...

ושמעתם על ברכה בכסף ובזמן?!?

אם ה׳ רוצה שנתחתן, הוא שם בשבילינו...!!

ואההם, הכותבת לא חיה מהאוויר, אל דאגה...!!

היא מגיעה כשהתוכניות משתבשות,

ולמרות זאת העסק מסתדר בכל זאת בדיעבד

צריך שיהיה מקור הכנסה כזה או אחר, שיהיה ממה לחיות, אם שניהם לומדים, ואין להם זמן לעבוד, אז זה בעיה רצינית, ובדר"כ האנשים שאומרים ש"יהיה בסדר" מסיימים בחובות ובלאגנים שלא כדאי להיכנס אליהם!!! תאמיני לי, אני מכיר יותר מידי סיפורים...

לפי זה שכתבת שבגדים לא קשור לשוטף, אני מנחשבת שאתה בן?

נראה לי שרוב הבנות יסכימו איתי שאין חודש שבו הן לא קונות בגדים- אפילו משהו קטן!! איזה שרוולון להתאים לאיזו שמלה.. גרביונים בצבע מסוים, חולצת בסיס במקום זאת שנהרסה בכביסה, וזה בלי לדבר על בגדים לחגים או סתם חולצות וחצאיות שצריך לקנות! בקיצור לא נראלי שיוצא פחות מ-50-100 שח בחודש על בגדים.

ויציאות- 60 שח, זה כנראה בהנחה שאתם יוצאים פעם אחת בחודש, ובפעם הזאת שותים אייס קפה וזהו פחות או יותר...

ומה עם הוצאות כמו טל' ו/או פלא', אינטרנט, טיפולי שיניים ותרופות/כדורים למיניהם, נסיעות למקומות שא"א להגיע אליהם בטרמפים, מתנות לחתונות של חברים.. 200 שח בחודש?!

בקיצור 2050 לחודש נראה לי מחיר נמוך בצורה לא הגיונית!

אני מצטרפת לשאלה של "גדול וקטן".. מעולם לא הבנתי איך זוגות צעירים עושים את זה, במיוחד כשגם נולדים ילדים..

אני הגעתי למסקנה הבלתי נמנעת שהם נעזרים מלא בהורים..

הרעיון היה להראות בהכללה שזה אפשרי ושהרבה זוגות צעירים מסתדרים...

בקשר לבגדים, לזוג צעיר שאין הממון שורה בידו, ראוי שיחיה בצמצום, אי לכך, לא כל חודש צריך לקנות בגד חדש,

לחגים - פסח, שבועות וראש השנה - מן הראוי.

על כן לא הוכנס סעיף זה לשוטף.

בקשר למסקנה שאליה הגעת - ישנם זוגות שאכן נעזרים בהוריהם..

אבל זה נראה לי הגזמה שאף זוג לא באמת יכול לחיות ככה.

(וגם אם כן- אז מסכנים!)

בעזהי"ת.

זה בהחלט אפשרי.

אמנם אנחנו גם נעזרים בהורים, אבל זה בשביל הלוקסוסים, את החיים השוטפים אנחנו חיים ממלגות (שלי כסטודנטית ושלו כאברך). החישוב של טל ים ראוי להדגשה!!! הוא ממש קרוב למציאות פחות או יותר.

בעזהי"ת.

וכל אחד והנפש שהוא קיבל מהקב"ה. יש כאלה שיכולים לחיות ככה במשך שנים ארוכות, ויש כאלה שתוך כמה חודשים יתחילו לחתור לת"ש...

בשבילנו יש הבדל בין שקל למילארד אבל בשביל אלוקים זה הכל אותו דבר  פשוט צריך להאמין שהוא כל יכול והכל קטן עליו  ושאנחנו בניו האהובים  ולהשתדל לדבר איתו כאיש אל רעהו שזה נקרא התבודדות יש גם הבטחה שמי שעושה שש שעות התבודדות על משהו מסויים בקשתו מתקבלת כיוון שהוא ממתיק דינים זה במקרה שהדבר דחוף ואדם צריך ישועה.

ובלי קשר לדת צריך לזרום בחיים לא לקחת דברים קשה

בעזהי"ת.

השתמשתי בביטוי "לחתור לת"ש" בהשאלה, כאילו לדאוג שיהיו לך חיים טובים וקלים יותר (כמובן שיש לכל דבר ייתרון וחיסרון..). וכמובן שלא על חשבון אחרים!

את יכולה למכור את הנוסחה ותעשי מזה רווח ענק

הצלחת למצוא את המתכון לחיות מאוויר

<צ> כמובן

יציבות כלכלית היא תנאי בסיסי לחתונה

בלי זה החיים האחרי הנישואין יכולים להראות מאוד קשים ומפרכים

זה מתכון למתח, ויכוחים, דאגות וכו'

אתה באמת רוצה להכנס לזה?

צריך לשבת ולעשות חושבים

לראות איך מסתדרים גם מבחינה כלכלית

אומנם הכסף זה לא הכל בחיים

אבל בלעדיו החיים קשים מאוד

ואם אין אפשרות כלכלית בסיסית

פשוט לא מתחתנים

כן, זה נשמע הזוי

אבל מי שמוצא לי פתרון איך אפשר לחיות בלי כסף

(לא קצת, אלא בלי! נגיד... ששניהם סטודנטים, מעוניינים להמשיך להיות כאלה, אבל העבודות שהם עובדים בקושי מצליחות לממן להם את השכ"ל )

אשריו ואשרי חלקו.

בפועל,

לרובנו יש את האפשרות הכלכלית 

אם זה מעבודה, חסכונות, הורים, מלגות או כל מקור הכנסה אחר

אבל צריך להיות עם ראש על הכתפיים

ולדעת לאן נכנסים

ולעשות את זה מתוך ידיעה ברורה שאנחנו סומכים על הקב"ה

אבל אנחנו עושים גם את ההשתדלות בכדי שהוא יוכל לשלוח דרכה את הברכה.

בהצלחה

אם אתה מתכוון שאדם שרוצה להתחתן, או זוג שרוצה להתארס כבר, צריך לדעת שכבר עכשיו יש לו ביד עבודה מסודרת וכו' וכו' - אני קצת חולק עליך. אני חושב, ויש לי מקרים ברורים להסתמך עליהם - שהכל תלוי בנכונות שלך להיות רציני ואחראי, לעשות כל מה שצריך כדי לפרנס את משפחתך, ולדעת שגם להסתפק במועט אפשר בהתחלה, ולאט לאט גדלים - אז, במקרה כזה, אני מאמין שאפשר להתחתן גם אם אתה לא יודע בוודאות במה תעבוד בשבוע שלאחר השבע ברכות. ה' יסייע בעדך, אתה תחרוש ותבדוק ותמצא, אל תדאג. (אספר מקרה על חבר שלי נשוי עם 2, אברך, שלפני החתונה בא לרב ושאל אותו האם חובה להגיע עם יציבות נפשית ועם יציבות כלכלית לחתונה. הרב ענה לו שעם יציבות נפשית כמובן שצריך להגיע, אך עם יציבות כלכלית לא חובה - ה', ככה הרב אמר - יש לו בשמיים תוכנית מיוחדת של סיעתא דישמייא לאברכים צעירים, והוא כבר ידאג לך שגם אם כעת אין לך עבודה, אחרי החתונה תצליח למצוא דרך להשיג כסף, בעבודות וכו'. ואכן, כמות מכובדת למדי של אברכים העידה בפניי שאחרי החתונה היו כ"כ הרבה סיעתא דישמייא שפשוט אי אפשר להגדיר את זה אחרת מאשר השגחה פרטית לממי שהולך ללמוד תורה... אבל כל זה, כמובן,מדובר על אברכים).

ללכת ישירות לאנשים שעשו ועלתה בידם,

ו...פשוט לשאול אותם איך, ישירות

לא סתם נאמר: >>> "אין חכם כבעל נסיון"!!! <<<

נ"ב -

אסף נעים מאוד, אני עוגי

בהלכות דעות פרק ה הלכה יא כתב הרמב"ם:

דרך בעלי דעה שיקבע לו אדם מלאכה המפרנסת אותו תחילה,

ואחר כך יקנה בית דירה,

ואחר כך ישא אישה,

שנאמר (דברים כ, ה-ז): "מי האיש אשר נטע כרם ולא חללו",

"מי האיש אשר בנה בית חדש ולא חנכו",

"מי האיש אשר ארש אישה ולא לקחה".

אבל הטיפשים מתחילין לישא אישה,

ואחר כך אם תמצא ידו יקנה בית,

ואחר כך בסוף ימיו יחזר לבקש אומנות או יתפרנס מן הצדקה.

וכן הוא אומר בקללות (דברים כח, ": "אישה תארש... בית תבנה... כרם תטע",

כלומר, יהיו מעשיך הפוכין, כדי שלא תצליח דרכיך.

ובברכה מה הוא אומר? (שמואל א, יח, יד) "ויהי דוד לכל דרכו משכיל וה' עמו".

ולענייננו:

במקום לחשוב "איך להסתדר עם מעט" חשוב אחרת: "איך יהיה לי הרבה או לפחות מספיק".

התחל ללמוד מקצוע. עדיף כזה שהכנסתו רבה (בדוק בטבלאות שכר). כך אתה מתחיל לפתח את הקריירה לזמן הארוך.

בנתיים עבוד בעבודות זמניות.

מגורים: שים לעצמך רף עליון של שכירות. בעיר זה כנראה לא יתאפשר. חפש בסביבה.

תחבורה: חשוב על רשיון לקטנוע. למי שיש 3 שנים רשיון רגיל זה שיעור אחד או שניים ומבחן שליטה. זהו. קטנוע הוא אחד מכלי הרכב הכי חסכוניים, לא יקר, תחזוקה זולה וזמינות גבוהה. גם הסיכון גבוה אמנם והוא גם מאוד גניב, אבל אלו היתרונות מול החסרונות. 

אוכל: קונים מצרכים בסיסיים ומכינים לבד. לא אוכלים בחוץ. 

אגב, סדנה של "פעמונים" יכולה מאוד לעזור גם לפני ששוקעים בבוץ. 

והכי חשוב: לא לקחת הלוואות לצורך צריכה! צורכים רק ממה שיש. קודם חוסכים ואז מוציאים. אחרת המסלול להידרדרות פיננסית סלול בפניך.

יחד עם זאת, הלוואה למטרת לימוד מקצוע מכניס, בהחלט באה בחשבון. זוהי השקעה, לא הלוואה לצורך צריכה ממה שאין לך.

בהצלחה!

ז''א.. פעם היית צריך לזרוק כמה גפנים על איזה קרקע וסדר כמה אבנים לחושה ויש לך גם בית וגם

כרם לתפארת..ואם אתה רוצה אתה יכול לזרוק גם איזה זית על הקרקע..זה גם נחשב כרם..

אז כמה זמן צריך בשביל זה?

בימינו עד שתקנה בית יקח לפחות 10 שנים עם משכנתא לעוד 15 שנה לפחות(בערך ע''פ שכר מינימום..)

ועוד כרם זה לקנות כמה דונמים להשקיע בהשקייה וכו..קיצור תתחתן בגיל חמישים בלי ללמוד אפילו מסכת אחת..

הזמנים השתנו..מה שגם פעם האישה לא היתה עובדת.

מה שאומר שבימינו מספיקה אפילו איזו משרה מצ'וקמקת(אם אתה רוצה רמת חיים כמו של טל ים..)

בתוך שלוש שנים אתה יכול לרכוש תואר ומקצוע. עדיף להתחיל כך את החיים מאשר כדלפון העובד בשמירות ואז לא מצליח לממן לימודים תוך כדי גידול ילדים ותוך כדי מגורים בקראוון דולף.

שגורמים לי לשמוח שלא מרחתי את הזמן, ואני מסיימת את הלימודים עוד מעט בע"ה

ולגור בגבעה זה פתרון מעולה בנוסף חשוב, לא צריך להירתע מהנסיעות

גם אפשר לקנות אוטו ישן, שזה די זול (לצמצם קצת הרבה בהוצאות על החתונה לטובת החיים אחר כך) ואפשר למצוא במצב יחסית טוב שאז זה רק ביטוח ודלק וטסט

לשלב עבודה כמה שעות ביום

הסטודנטים יכולים לבקש מלגה, אפשר לפצל את הלימודים ל 4 שנים ואז יותר קל לשלב עבודה לפי שעות/ משמרות וכו, או לקחת שנה הפסקה

ואפשר בהחלט למצוא מציאות- ויש לא מעט שהצליחו כולל אותי ב"ה

בלי הכנסה קבועה לא הייתי ממליצה לקנות אוטו, תמיד יכולות להיות הוצאות לא צפויות

רק רציתי להראות שיש הרבה אפשרויות רק זה דורש מוכנות לעבודה קשה

וכל זוג יעשה את ההחלטות שנכונות לו לפי הנתונים שלהם

בעזהי"ת.

יש מצבים ומקרים שרכב מאוד לא מותרות. אי אפשר לומר דבר כזה בכזאת נחרצות!

כמובן, הוא יכול להיות "מותרות" ו"פינוק" ויכול להיות לצרכים חשובים ביותר.

כל זוג ושיקוליו הוא.

אגב, מקרה שיכול להיחשב כמותרות בשבילך, יכול להיחשב כקריטי למישהו אחר...

שחיים על ההורים לגמרי. משכר דירה ועד אוכל...

ולדעתי- כשעובדים אפשר להסתדר..בטח אם חוסכים לפני...

בעזהי"ת.

סכום כסף כ"כ גדול ממש לא בא ברגל, וחבל להוציא אותו על שוטף...

בעזהי"ת.

זה לגיטימי ומותר לקבל מתנות מההורים!

הרב אבינר תמיד אומר שיש נוסחת קסם לא להיות במינוס.

לא להוציא יותר ממה שמכניסים.

כ"כ פשוט. כ"כ לא מתוחכם. כ"כ אמיתי.

נראה לי שזו התשובה הכי מדויקת למה שאת מחפשת.

(בעיקר הנחות ב. ה.)

כלומר, אם אתה מדבר על מי שלא רוצה/לא יכול להעזר בהורים, או לגור במקום מרוחק (בין אם אתה עצמך כזה, או באופן תיאורטי) אז זה מובן לי. 

אבל אם יש כאן אמירה עקרונית, שהפתרונות האלה לא לגיטימיים, (בניגוד לאפשרות ו), אני לא מסכים.

(כמובן, גם מי שמקבל כסף מההורים, צריך להשתמש בו בתבונה, ולא לחשוב שאם זה על חשבון ההורים אפשר לחיות בלי חשבון...)

מצטרפת לאלירז- זה מדהים כמה דרכים יש לקב"ה לשלוח כספים...

יש לי מלא דוג' ככה לתת לך בשלוף...

למרות זאת, זה באמת מלחיץ ודורש אחריות לדאוג (בעצמך) לפרנסה ולא להסתמך על ניסים!!!

לדעתי מילת מפתח היא "חריצות"...

אני רוצה להוסיף שיש גם כל מיני תכניות לזוגות צעירים (ברחבי הארץ) שמאפשרות לימוד תורה+לימודי תואר תמורת מלגה/כל מיני הטבות שמאד עוזרות לפחות בכמה שנים ראשונות עד שמצליחים לעמוד על הרגליים. מן קרש קפיצה.

[רק לרקע- אנו זוג סטודנטים וגרנו בירושלים]

מה לומדים, איזה שנה, איפה גרים(לפעמים יש אילוצים). וכמובן שיש דברים שתלויים בהשתדלות של הזוג לא להוציא יותר מדי. כלומר כן, להחזיק רכב זה אחלה אבל מאוד יקר, אז עד כמה אפשר להתפשר ולסוע בטרמפים/תחבורה ציבורית? כמה מוציאים על דברים מיותרים? עד כמה יש זמן לעבוד...

אנחנו אברכים ואני עובדת במשרה חלקית אז ב"ה מצליחים לחסוך די יפה, גם בתקופה שבה השכרנו דירה בהרבה יותר כסף מעכשיו...

אין תשובה חד משמעית. זה משתנה מאוד.

עם זאת, צריך לדעת שזה לא פשוט אבל בד"כ לא בלתי אפשרי (אלא אם כן 2 בני הזוג סטודנטים שלומדים 5 פעמים בשבוע מקצועות תובעניים, ואז מה לעשות- הם יצטרכו בד"כ לחיות על חשבון ההורים...)

כשתתחתן- תהיה חכם יותר ומנוסה יותר כדי לנעות לשאלה שלך

אבל עכשיו- יש המון מה שאתה יכול לעשות!

אתה יכול ללמוד מקצוע- ולקדם את ההכשרה המקצועית שלך כמה שיותר כדי שלכש.. בעז"ה יהיה לך כמה שיותר קרוב למקצוע מכניס ויציב

אתה יכול לעבוד במזדמנות- ולצבור כסף , שיתן לך התחלה טובה בחיים

אתה יכול לא לבזבז את הכסף שיש לך- מעבודה, אלא להשקיע אותו בחכמה!

להשקיע כסף- אתה יכול להשקיע את הכסף בצורה שבנוסף לרווח הסופי- יש כל רבעון כסף שמגיע לך -זה משמעותי לחשבון עו"ש בחיים

תדבר איתה על זה על החששות שלך ועל הרצונות שלך ברגע שהכל יהיה על השולחן אז אפשר יהיה ליצצור קשר בינכן שהוא עמוק יותר גם בתקופה הזו

היא כן ואת לא ?

לשמוח בשבילה ולבקש את אותו אור שימלא את החיים שלך.  התחושה שאת מרגישה עכשיו זה בערך משהו כמו "לה יש ולי אין ואני מקנאת בה" (ואז גם עושה עבודה שכלית של לא רוצה לקנא בה)

ואני מציע משהו אחר

איזה כיף להם, אני רוצה גם. יש כזה בעולם, ואם יש כזה בעולם אז גם אני יכול/ה להשיג אותו.

פחות קרוב. לשמוח בשביל חברה שלך אפילו שזה לא קל לך.

אין על מה להתבייש. הרגשות שלך לא אומרות שאת לא שמחה בשביל החברה שלך.

להיפך, דווקא בגלל שאת כל כך שמחה בשבילה זה לוחץ לך על כפתור ה"מה איתי?". זרה לא היתה גורמת לך להרגיש כך.

שאתה מרגיש שאתה יותר מדי משקיע וזה לא הדדי. אני טועה?

לא יצא לצאת עם בחורה שאחרי דייט שני שלישי הבחורה מעצמה שלחה הודעה בלי ששלחתי לה.

אולי אני המוזר?

אבל בזמנו, בטח שהיה תקשורת דו כיוונית גם מבחינת יוזמה. וכשאין, זה לגמרי חשוד בתור היא לא מתלהבת אבל "עושה מה שצריך".

יש הבדל ממש גדול בין התרבות כיום של הודעות וואטסאפ

לבין הודעות בש.א בפורום או סמס

אני יוצא כמה שנים ב"ה ולא יודע איך זה אצל בנות..

אחרי 3-4 דייטים, אז אפשר לעשות סוג של שיחת חתך (לא כמו בצבא, אבל יש קווים מקבילים ;) ) שבה בהם עושים תיאום ציפיות.

קודם כל אתה משתף איך אתה מרגיש ביחס לקשר ואז - 

איך את מרגישה ביחס לקשר?

במידה והכל טוב, אז שואל -

איך מפה ממשיכים?

ולאו דווקא שהיא תענה תשובות ברורות, אלא שניכם בונים את זה ביחד.

בגלל שבכל זאת מדובר במישהי מסוג בת, ובקשר קשר שמכוון להקמת בית בישראל, זה קצת שונה מתיאום ציפיות במערכות יחסים אחרות, וגם על זה כדאי לתת את הדעת. 

אני מאמינה שהבסיס לזוגיות תקינה זה תקשורת תקינה.

מפריע לך שהיא לא יוזמת?

תגיד לה את זה.

מצפה שגם היא תתקשר\תשלח הודעה מיוזמתה - תגיד לה את זה.

סביר להניח שיש לכם ציפיות שונות, עמדות שונות על המקום בקשר.

צריך לנהל את השיחה הזאת בחכמה, לא כביקורת על איך שהיא היתה עד כה, אלא -

עד כה היה לי טוב וחיובי, ואני רוצה לקדם את הקשר הזה עוד קצת - ומתוך המקום הזה לדבר. לבדוק אם גם היא נמצאת במקום הזה בכלל, אם גם היא רוצה להצמיח את הקשר, ולבדוק איך כל אחד מכם יכול לעשות את זה.

בהצלחה!

כשמגיעים הכי למטה -משם אפשר רק לעלות...  

אחי היקר!

לכל אחד יש סיכוי! 

חזק ואחוז עצמך!

כוון עצמך אל מי שאמר - והיה העולם!
בסך הכל הוא יכול והוא בטוח דאג לך כבר...

רק עוד קצת סבלנות...

הישועה כבר מעבר לפינה...

אתה יודע כמה פעמים גיליתי שיש תחתית יותר עמוקה ממה שהייתי?

וברצינות:

התחתית היא לא מציאות אובייקטיבית, של נקודה ספציפית שממנה אפשר רק לעלות.

לרוב בן-אדם יתחיל לעלות, בנקודה שהוא יבין ויפנים שהוא האחראי הבלעדי על האושר שלו ולא לתלות את האושר שלו בגורמים אחרים (כמו מציאת בת-זוג).

בונוס, כשזה יקרה הוא גם ימצא מישהי שמתאימה לאדם מאושר ולא מישהי שמתאימה לאדם מיואש.

תראה, כל כך הרבה שמרימים את ידיהם, עד שזה נראה כמו מוראלים בסניף😉

תהיה חזק בויה. שוק השידוכים קשוח מאוד אבל היעד הנכסף שווה את כל הסבל בדרך.

עוד כמה הרמות והורדות ידיים ותזכה להרים למישהי יד ולהשחיל בה טבעת

אני לא מחפש עזרה, תמיכה או עצה כאן. אני פשוט רוצה להבין איך אפשר להשתיק את הקול הקטן והמכאיב שעדיין מנסה וללמוד להמשיך בחיים בלי תקווה בכלל.

לא יודע למה אלוהים ברא ככה את העולם ולמה כל כך כואב, אבל עד שלא תפצח את זה אתה תגלה שאי אפשר להשתיק את הקול הזה, חרף הבזיונות והכאב. עד שלא תעז ללמוד את חוקי המשחק - החוקיות האכזרית של העולם תמשיך לטגן אותך.

"ודווקא כשרואים את האופק הלב נשבר מן המרחק

כאן לומדים איך לאהוב את זה

ואני עובד בזה

עד שהפחד בי יצחק"

כתב את זה רותם בר אור, אדם שהחיים כנראה פירקו לו את הצורה והוא לומד מחדש את חוקי המשחק

Short קצר ויפה שלו בנושא:

בהצלחה!

אם הציפיות מעמיסות מדי עדיף לוותר עליהן. 

וזה סוג של אתחול. אח"כ מפתחים תקווה טובה עם איזון נכון.

גם לקוות וגם לאזן את זה עם עומסים

ציפיות למשו גבוה יכולים להפריע, אבל זה לא חייב להעסיק אותנו 

אין מצב שאתה מרים ידיים אחי!!

אם אין לך דאודורנט טוב..

אתה לא מרים ידיים, אחי!!

בגללכם הייתי צריך לכתוב את הבדיחה המטופשת הזו.

הכרת הטוב.
להעריך את הקיים.
לא לקחת אותו כמובן מאליו.

עכשיו, יש לך 2 דרכים.
הדרך הארוכה 
תצטרך להגיע לכזו תחתית,
שגם אם תראה פרח ברחוב או תעשה הליכה קצרה בפארק ביום עם שמש טובה,
 הדופמין שלך, התחושה הנעימה, הריגוש,  יעלה כמו שחקן כדורגל שמבקיע גול בדקה 90 מול 50,000 צופים.

או הדרך הקצרה
זה שתתחיל ממחר בבוקר, שינוי בסיסי, סיבוב פרסה, בעזרת צעדים קטנים מאוד,
על מנת שתהיה מאושר ושמח בחלקך, גם במצב הקיים. וברור שזה אפשרי כי מיליונים בעולם עוברים ועושים את זה.

עכשיו למשהו יותר מעשי.
תעשה ניסוי.
נניח אתה בתקופה שאתה לא שולט במחשבות ומרגיש ריקנות. אין לך חשק לכלום. 
תתקין אפלקציה עם מד צעדים.

תתחיל לשים לב כמה אתה זז כל יום.
אם למשל אתה  זז 5000 צעדים ביום ועדיין רצות מחשבות לא נעימות,
אז תנסה לזוז 10,000.
ואם זה לא מספיק אז 25,000 צעדים ביום. פשוט תתחיל ללכת עם מוסיקה נעימה או פודקאסט שמדבר על נושא קליל מאוד.

דבר אחד בטוח :
כשעייפים  ממאמץ בריא במהלך היום, אז  בסוף היום, אין זמן לחשוב על הרמת ידיים נפשית,
פשוט רוצים לנוח בכיף והכל רגוע מאוד.  זה מדע בסיסי ופשוט. 
לאנשים עסוקים אין זמן למחשבות האלה.
אין לך במה להתעסק ? תמצא משימות קטנות ופשוטות שלא דורשות מאמץ מחשבתי ותסיים אותם.

למה חשוב שתעשה השתדלות ללמוד את הדרך הקצרה ?
כי גם אחרי  שתמצא זוגיות יש אתגרים חדשים שגורמים לבן אדם להתעייף וצריך ללמוד איך להתמודד טוב יותר בתקופות האלה.
עדיף כמה שיותר מוקדם.

בהצלחה.

זה לא בהכרח מה שיקרה בפועל כמובן.

אם 5-6 פגישות, אז אם זה לא עולה בראשונה, גג בשניה- לא הייתי ממשיכה.

אם 3-4 חודשים- הייתי מחכה שבועיים- שלושה, עם 2-3 פגישות בשבוע

אם שנה- הייתי מחכה חודש-חודשיים.

תחשוב על עצמך איך אתה מרגיש כשאתה חושב על להיפגש איתה. משהו מעיק לך? טוב לך?

אם היית צריך להיות איתה עכשיו יום שלם. כמה מהר היית ממצה את העניין?

אתה מסוגל להיפתח איתה ולשתף אותה בדברים אישיים? רוצה בזה?

הייתי מעביר איתה יום שלם כי היא מעניינת, יש לה אנרגיות, ונחמד איתה סה"כ. מה שבטוח לא מעיק.

לגבי פתיחות אני פתוח עם הרבה אנשים, אז לא מרגיש שזה משהו מיוחד לספר לה דברים אישיים

אם תוך כמה מפגשים לא מתפתח משהו אחר, ביי.

מבחינת מראה, אתה מתחבר אליה? משהו מפריע?

יש משיכה כלשהי גם אם קטנה? 

דברתם על איפה עומד הקשר? אתה יודע איך היא מרגישה?

לנסות להגיע לקומה הבאה..

יותר לשתף לעומק וברגש.. לספר גם על חולשות, התלבטויות בעבר ובהווה..

וגם להביא אנרגיה אחרת ביניכם..

לאסוף אותה. /ללוות לתחנה

לשאול  אותה מה יעשה לה טוב ויפתח אותה יותר..

להחמיא (ברמה המתאימה)

לארגן פקל/מבשלים יחד משהו שאוהבת. וכו'

דבר זה יכול לאט לאט לפתח את הרגש.

בנוסף, ליצור מפגשים חוויתיים יחד ולא רק ישיבה וכד', אלא ממש דייטים חווייתיים,

לשוחח על חלומות, שאיפות,

וגם על קשיים או כאבים,

זה יכול יותר לחבר.

ובתוך הפגישה עצמה - להיות רק בה.

לא לנסות לחשוב ולנתח תוך כדי הפגישה,

אלא לשהות

להיות ברגע

בנוכחות

ולאחר ובין לבין הפגישה אפשר לחשוב על כך בצורה תחומה ומסודרת.

וגם לא למהר ולרוץ לשום מקום מחד

ומאידך לא סתם "למרוח" אם מבינים בוודאות שלמה שזה לא זה (באופן כללי, לא כהתבטאות לכאן או לכאן על המקרה הספציפי כמובן).

אבל כן, נתינת הזמן גם היא חשובה

והמקום ללב להיפתח

בטח אם יש לו או היו לו מחסומים או כוויות מהעבר

בטח אם הוא נפגע ורוצה לשמור על עצמו חזק

וגם אם לא - עצם הזמן, ההיכרות, העמקת ההיכרות, היצירה של התנאים להשביל להרגיש יציבות בתוך הקשר, רגש בתוך הקשר, ביטחון בתוך הקשר, שייכות בתוך הקשר - אלו דברים שבונים ונבנים ולא באים ב"פוף".

וכמובן הרבה תפילה לקב"ה שיכוון אותך גם תוך כדי וגם בכלל להחלטות הכי נכונות וטובות.

המון ברכה והצלחה ב"ה

דיברתי על נושאים יותר אישיים?

התקדמתם קצת בשיח?

אבל אצלי במבחן התוצאה זה לא עבד כך..

היו בנות שפגשתי והתפתח רגש מהר..

אבל כשפגשתי את אשתי, במשך חודש וחצי זה היה כמו שתיארת.

נעים, נחמד, מעניין וכו', אבל ללא התפתחות של רגשות.

בשלב הזה שנינו המשכנו, רק מפני שלא מצאנו סיבה מספיק טובה להפסיק.

אחרי חודש וחצי החלטנו שאנחנו הולכים לסדנא אצל מישהי שתעזור לנו לפתח את הרגשות.

שבועיים לאחר הסדנא כבר התארסנו (עם הרבה רגש אחד אל השניה).

מה עוזר לייצר רגש מאפס?

לי זה תמיד היה נראה שזה או שיש רגש או שאין. אי אפשר לייצר רגש.

נפגשתי עם אחת 10 פעמים, ועדיין לא היה שום רגש, למרות ששאר הדברים התאימו. שאלתי איזו יועצת בתחום מה לעשות, היא אמרה שאם רגש לא התפתח אחרי זמן כזה, כנראה גם שלא יתפתח ואין טעם להמשיך.

אם אין רגש, כנראה שגם אין משיכה, לא?

נניח שפיתחת רגש כלפיה, מה עם המשיכה? זה גם יכול להתפתח?

ובכלל, כמה זמן מחזיק הרגש שפיתחתם בסדנא? זו מניפולציה שצריך לתחזק כל כמה זמן?

כרגע מה שעולה לי לראש:

עשיית מעשים למען האחר,

חשיפה של נושאים רגישים,

צבירת חווייות משותפות

ויש כמובן עוד..

הסדנא מתחילה בהיכרות,

היא מנסה לאתר את חסם הרגש בקשר, ולתת כלים לזוג להתגבר על החסם.

כשהיא מזהה דפוסים לא טובים, היא גם יכולה לעזור לזוג להיפרד.

אני הגעתי אליה עם 2 בנות.

עם הראשונה הרגש היה לא הדדי (היא הייתה עם רגשות ואני לא).

היא הצליחה לשבור לי מחסום, התפתח לי רגש אבל הוא לא היה יציב.

בהמשך,יחד איתה הבנתי שבת-הזוג 'חונקת' אותי, והיא עזרה לי להיפרד ממנה (כי בת הזוג לחצה עליי להמשיך וזה לא היה לי פשוט).

עם אשתי,

היא נתנה לנו כלים שעזרו לנו להיחשף יותר זה בפני זו.

וגם המליצה לנו לצאת לטייל, להצטלם יחד ולצבור חוויות משותפות.

לגבי אי התפתחות רגש לאחר כ-10 פגישות.

אני מסכים שזה כנראה לא יקרה מעצמו, אבל מניסיון אישי זה יכול לקרות עם עזרה (כפי שהיה אצלנו).

לגבי משיכה, אם אין משהו שממש גורם לדחיה, אז זה יכול לקרות.

אצלנו המשיכה התפתחה יחד עם הרגש.

לגבי כמה זמן זה מחזיק מעמד..

עם הראשונה, זה אכן לא היה יציב.

עם אשתי זה מחזיק כבר כמה שנים ללא צורך בעזרה מאז.

רגש לא מחזיק אם יש שגרה יומיומית שוחקת, אז מדי פעם יוצאים לדייטים, טיולים, חופשות וכד'.

(כל זוג עם מה שטוב לו והתדירות שהוא צריך) 

מה שעולה מכאן שעבדתם על חסימה רגשית. זאת אומרת, הרגש הפוטנציאלי קיים רק שהוא חסום ולכן לא מופיע בפועל.

אבל ייתכן שבאמת אין שום רגש וזה לא עניין של חסימה. צריך פשוט לעבוד בהנחה שיש חסימה רגשית, ואם זה לא עזר אז כנראה שאין שום רגש פוטנציאלי.

הבנתי נכון?

רק אחדד שאם יש התאמה שכלית, *הערכה הדדית, דיבור נעים ואין דחיה מבחינת הנראות.

אז הסבירות לחסם רגשי היא מאד מאד גבוהה.

*לגבי הראשונה שהזכרתי לעיל, לקראת סוף הקשר היא אמרה לי שהיא מרגישה שאני לא מספיק מעריך אותה, עד אז לא שמתי-לב לזה, אבל כשהיא אמרה את זה פתאום הבנתי שזה נכון..

שווה להתייעץ עם איש מקצוע.

זה נשמע לי שאלה שיא הטריוויאלית.

ואולי איש מקצוע זה יהיה מאמן לחתונה.. איזה אנשי מקצוע עוסקים בזה?

לא הייתי ממליץ להכליל

האם אתה יכול להכיר בחורות נוספות בקלות ? כאלה שסיכוי סביר שתהיה התלהבות כמו שהיתה לך כבר.

אם כן, אז כנראה עדיף לך להמשיך הלאה.

אם לא, אז שווה לבדוק לעומק אם יש משהו לעשות כדי להתניע את הקליק. ברוב המקרים יש מה להתניע.

הרי אם זו היתה הבחורה היחידה בעולם, היית מתנהג אחרת. זה על אותו סרגל.

החלק הקריטי הוא שאין לך משהו שאתה לא אוהב אצלה וזה רק נייטרלי כזה. כל עוד נייטרלי אז הכל פתוח ולפעמים גם משתלם יותר,

כמו תבשיל טוב על אש נמוכה.

בהצלחה.

גם רעב נובע מפעילות מוחית בעקבות מחסור באוכל. אחרת היינו שוכחים לאכול...

זה לא מוריד מחשיבות וחווית האכילה

התאהבות היא טובה וחשובה, בלעדיה היינו בודדים ומרוחקים.. זה מוסיף רגש וחיבור לאדם שאליו אנו רוצים להתקרב. 

התאהבות אבל היא דינמית, שיכולה להתעורר בשלבים שונים בקשר והיכרות.

 כנראה שלרוב היא לא תתעורר בדייט ראשון בו אנו יותר לחוצים ובוחנים אחד את השני. לכן כדאי לתת לזה קצת זמן ולראות אם מתפתח משהו 

כי בהקשר הזה העולם מתווך לנו דרך הפרשנות שלנו. אין פה עניין אובייקטיבי של אמת או שקר. יש מישהו שיהיה לך חיבור טבעי אליו ולמישהי אחרת לא יהיה, ולהיפך.

בנוסף לכך, המצע שעליו אנחנו מתנהלים זה המוח שלנו, נרצה או לא. אם למישהו יש לדוג' חסימה כלשהי, הוא לא יכול להגיד לעצמו "תתעלם ממנה, זו רק פרשנות שלך למציאות" וזה יפתר, כי המוח שלו מתנהל לפי החסימה גם בלי שירצה. ואפילו אם הוא כל הזמן יקדיש תשומת לב ויבדוק אם הוא מתנהל לפי החסימה או לפי מה שנכון, זה עדיין לא ישנה את המבנה הפיזיולגי שנוצר במוח שלו שיוצר את החסימה, וזה ישפיע על הרצון שלו. צריך "לחווט" מחדש את המוח.. ועם עבודה זה אפשרי. רק צריך קצת ללמוד איך המוח עובד כדי לעשות את זה בצורה הכי מהירה יעילה.

ולעצם העניין- חיבור יכול להיות טבעי ומיידי אבל גם יכול להיבנות עם הזמן. אם חושבים שזה חייב להיות כבר בהתחלה יכולה להיווצר במוח חסימה שתמנע מהחיבור לקרות גם בקשר שהוא כן היה יכול לקרות בו.

וגם יאוש יוצר דפוסים לא טובים במוח.. אז כדאי נסות לחשוב טוב

אהבה אמיתית זה דבר שנבנה עם הזמן והנתינה והקבלה וכל מה שזוג חווים

אבל את כל זה אין מספיק בהתחלה

וזה קשה או אפילו בלתי אפשרי לעבור את כל הדרך הזאת עד לשם בלי שיש לך כלום שמניע אותך

אז לכן הקב"ה ברא לנו את ההורמונים...שיתנו לנו את הכוחות בדרך להגיע לאהבה אמיתית

לגבי התהיה - אפשר לדמות את זה למצת ברכב. 

כדי שהרכב יתניע זה ניצוץ קטן שידלק ויפעיל את כל המערכת.

הניצוץ הזה הוא ההתאהבות.

זאת אולי תחושה שיטחית בתחילת קשר

אך בקשר יציב, וק"ו קשר ממוסד, התאבהות יכולה להיות ביטוי לאהבת אמת כלפי בן/בת הזוג.

דבר שני די כבר עם האין 

יש הכל גם גברים יציבים 

אם מצידך, אז זה מזעזע שאתה כותב את זה. רוצה להוריד כי היא לא יפה בעיניך? עניין שלך. אבל לכתוב שבגלל שהיא מכוערת היא רווקה, זה לא לעניין.

אם מצידה, זה עדיין לא בסדר שאתה כותב ככה על עצמך.

(וסליחה על ההבדל בין איך אני מגיבה כשזה קשור לבנות או לבנים. פשוט יופי זה משהו מולד ושאפשר טיפה לשחק איתו עם איפור וכדומה, אבל כמה תפילות אתה מתפלל ביום זו לגמרי בחירה שלך, וזה פשוט אומר שאתם לא באותו מקום ולא מתאימים)

ויש הרבה מאד בחורות יפות שהן רווקות, וגברים יציבים שהם רווקים. וכמובן מכוערות וגברים לא יציבים שנשואים. אז לא להכליל.

ואל תדאג, בע"ה שלך תגיע בקרוב🙏 המושלמת שלך☺️

אנחנו מדברים על המקרה הסטנדרטי. 

ואני מבינה שעל השאר אתה מסכים איתי, אם לא הגבת על זה?

בכל מקרה לא מדברים ככה לא על הצד השני ולא על עצמך.

בואו נוריד לרמת הפרקטיקה..

אני אתחיל

די לאיפור

מוזמנים להמשיך

אנשים עוד לפני שהם קולטים מראה חיצוני הם קולטים עם איזו אנרגיה הגעת לפגישה. מכיוון שאנחנו לא באמת מצליחים להגדיר "אנרגיה" (למרות שהגוף קולט אותה נהדר) אז אנחנו אומרים דברים אחרים.

למשל "היא מכוערת"  או "לא היה לי חיבור איתה" או "אני מרגיש לא נעים לידו". זה הכל שמות של אותו דבר. הצד השני לא עשה שום דבר רע במודע אבל אנחנו לא רוצים להיות שם. אז אנחנו צריכים להסביר לעצמנו משהו אחר.

רק לא הצלחתי להבין איך זה קשור ליופי כל כך, אם מישהי יפה בעיניי אז היא יפה ואם לא אז לא, בלי קשר לאנרגיה שלה, יכולה להיות מישהי עם אנרגיה וואו אבל לא כזאת יפה-נכון שפה יש כאלו שיגדירו אותה כיפה כי היה להם כיף איתה וכו על זה אתה מדבר?

וכל השמות האחרים שלה. של אנשים שנותנים לתחושה הזו שמות אחרים.

אבל יש הבדל בין "היא יפה" שהכוונה שהיא באמת יפה בעיניי לבין להגיד שהיא יפה כי אני לא יודע איך לתאר שכיף לי איתה..לא חושב שיש בחור שיתאר ככה מישהי אבל איני מכיר ויודע כל אז יכול להיות שאנוכי טועה.

ולכן, וכו.

אבל גברים יציבים, לא חושב שזה כל כך נכון…