שכ"ד ארנונה - גרים בקראוון על גבעה 950 שכ"ד + 200 ארנונה

אוכל - 400 

בגדים - לא קשור לשוטף

חשמל - 150

מים - 90

יציאות - 60 

נסיעות - טרמפים

עוד דברים שלא חשבת עליהם - 200

סה"כ: 2050

לא בשמים..

אפשרי בהחלט!

חשבתם על ה׳ יו נואוו...

ושמעתם על ברכה בכסף ובזמן?!?

אם ה׳ רוצה שנתחתן, הוא שם בשבילינו...!!

ואההם, הכותבת לא חיה מהאוויר, אל דאגה...!!

היא מגיעה כשהתוכניות משתבשות,

ולמרות זאת העסק מסתדר בכל זאת בדיעבד

צריך שיהיה מקור הכנסה כזה או אחר, שיהיה ממה לחיות, אם שניהם לומדים, ואין להם זמן לעבוד, אז זה בעיה רצינית, ובדר"כ האנשים שאומרים ש"יהיה בסדר" מסיימים בחובות ובלאגנים שלא כדאי להיכנס אליהם!!! תאמיני לי, אני מכיר יותר מידי סיפורים...

לפי זה שכתבת שבגדים לא קשור לשוטף, אני מנחשבת שאתה בן?

נראה לי שרוב הבנות יסכימו איתי שאין חודש שבו הן לא קונות בגדים- אפילו משהו קטן!! איזה שרוולון להתאים לאיזו שמלה.. גרביונים בצבע מסוים, חולצת בסיס במקום זאת שנהרסה בכביסה, וזה בלי לדבר על בגדים לחגים או סתם חולצות וחצאיות שצריך לקנות! בקיצור לא נראלי שיוצא פחות מ-50-100 שח בחודש על בגדים.

ויציאות- 60 שח, זה כנראה בהנחה שאתם יוצאים פעם אחת בחודש, ובפעם הזאת שותים אייס קפה וזהו פחות או יותר...

ומה עם הוצאות כמו טל' ו/או פלא', אינטרנט, טיפולי שיניים ותרופות/כדורים למיניהם, נסיעות למקומות שא"א להגיע אליהם בטרמפים, מתנות לחתונות של חברים.. 200 שח בחודש?!

בקיצור 2050 לחודש נראה לי מחיר נמוך בצורה לא הגיונית!

אני מצטרפת לשאלה של "גדול וקטן".. מעולם לא הבנתי איך זוגות צעירים עושים את זה, במיוחד כשגם נולדים ילדים..

אני הגעתי למסקנה הבלתי נמנעת שהם נעזרים מלא בהורים..

הרעיון היה להראות בהכללה שזה אפשרי ושהרבה זוגות צעירים מסתדרים...

בקשר לבגדים, לזוג צעיר שאין הממון שורה בידו, ראוי שיחיה בצמצום, אי לכך, לא כל חודש צריך לקנות בגד חדש,

לחגים - פסח, שבועות וראש השנה - מן הראוי.

על כן לא הוכנס סעיף זה לשוטף.

בקשר למסקנה שאליה הגעת - ישנם זוגות שאכן נעזרים בהוריהם..

אבל זה נראה לי הגזמה שאף זוג לא באמת יכול לחיות ככה.

(וגם אם כן- אז מסכנים!)

בעזהי"ת.

זה בהחלט אפשרי.

אמנם אנחנו גם נעזרים בהורים, אבל זה בשביל הלוקסוסים, את החיים השוטפים אנחנו חיים ממלגות (שלי כסטודנטית ושלו כאברך). החישוב של טל ים ראוי להדגשה!!! הוא ממש קרוב למציאות פחות או יותר.

בעזהי"ת.

וכל אחד והנפש שהוא קיבל מהקב"ה. יש כאלה שיכולים לחיות ככה במשך שנים ארוכות, ויש כאלה שתוך כמה חודשים יתחילו לחתור לת"ש...

בשבילנו יש הבדל בין שקל למילארד אבל בשביל אלוקים זה הכל אותו דבר  פשוט צריך להאמין שהוא כל יכול והכל קטן עליו  ושאנחנו בניו האהובים  ולהשתדל לדבר איתו כאיש אל רעהו שזה נקרא התבודדות יש גם הבטחה שמי שעושה שש שעות התבודדות על משהו מסויים בקשתו מתקבלת כיוון שהוא ממתיק דינים זה במקרה שהדבר דחוף ואדם צריך ישועה.

ובלי קשר לדת צריך לזרום בחיים לא לקחת דברים קשה

בעזהי"ת.

השתמשתי בביטוי "לחתור לת"ש" בהשאלה, כאילו לדאוג שיהיו לך חיים טובים וקלים יותר (כמובן שיש לכל דבר ייתרון וחיסרון..). וכמובן שלא על חשבון אחרים!

את יכולה למכור את הנוסחה ותעשי מזה רווח ענק

הצלחת למצוא את המתכון לחיות מאוויר

<צ> כמובן

יציבות כלכלית היא תנאי בסיסי לחתונה

בלי זה החיים האחרי הנישואין יכולים להראות מאוד קשים ומפרכים

זה מתכון למתח, ויכוחים, דאגות וכו'

אתה באמת רוצה להכנס לזה?

צריך לשבת ולעשות חושבים

לראות איך מסתדרים גם מבחינה כלכלית

אומנם הכסף זה לא הכל בחיים

אבל בלעדיו החיים קשים מאוד

ואם אין אפשרות כלכלית בסיסית

פשוט לא מתחתנים

כן, זה נשמע הזוי

אבל מי שמוצא לי פתרון איך אפשר לחיות בלי כסף

(לא קצת, אלא בלי! נגיד... ששניהם סטודנטים, מעוניינים להמשיך להיות כאלה, אבל העבודות שהם עובדים בקושי מצליחות לממן להם את השכ"ל )

אשריו ואשרי חלקו.

בפועל,

לרובנו יש את האפשרות הכלכלית 

אם זה מעבודה, חסכונות, הורים, מלגות או כל מקור הכנסה אחר

אבל צריך להיות עם ראש על הכתפיים

ולדעת לאן נכנסים

ולעשות את זה מתוך ידיעה ברורה שאנחנו סומכים על הקב"ה

אבל אנחנו עושים גם את ההשתדלות בכדי שהוא יוכל לשלוח דרכה את הברכה.

בהצלחה

אם אתה מתכוון שאדם שרוצה להתחתן, או זוג שרוצה להתארס כבר, צריך לדעת שכבר עכשיו יש לו ביד עבודה מסודרת וכו' וכו' - אני קצת חולק עליך. אני חושב, ויש לי מקרים ברורים להסתמך עליהם - שהכל תלוי בנכונות שלך להיות רציני ואחראי, לעשות כל מה שצריך כדי לפרנס את משפחתך, ולדעת שגם להסתפק במועט אפשר בהתחלה, ולאט לאט גדלים - אז, במקרה כזה, אני מאמין שאפשר להתחתן גם אם אתה לא יודע בוודאות במה תעבוד בשבוע שלאחר השבע ברכות. ה' יסייע בעדך, אתה תחרוש ותבדוק ותמצא, אל תדאג. (אספר מקרה על חבר שלי נשוי עם 2, אברך, שלפני החתונה בא לרב ושאל אותו האם חובה להגיע עם יציבות נפשית ועם יציבות כלכלית לחתונה. הרב ענה לו שעם יציבות נפשית כמובן שצריך להגיע, אך עם יציבות כלכלית לא חובה - ה', ככה הרב אמר - יש לו בשמיים תוכנית מיוחדת של סיעתא דישמייא לאברכים צעירים, והוא כבר ידאג לך שגם אם כעת אין לך עבודה, אחרי החתונה תצליח למצוא דרך להשיג כסף, בעבודות וכו'. ואכן, כמות מכובדת למדי של אברכים העידה בפניי שאחרי החתונה היו כ"כ הרבה סיעתא דישמייא שפשוט אי אפשר להגדיר את זה אחרת מאשר השגחה פרטית לממי שהולך ללמוד תורה... אבל כל זה, כמובן,מדובר על אברכים).

ללכת ישירות לאנשים שעשו ועלתה בידם,

ו...פשוט לשאול אותם איך, ישירות

לא סתם נאמר: >>> "אין חכם כבעל נסיון"!!! <<<

נ"ב -

אסף נעים מאוד, אני עוגי

בהלכות דעות פרק ה הלכה יא כתב הרמב"ם:

דרך בעלי דעה שיקבע לו אדם מלאכה המפרנסת אותו תחילה,

ואחר כך יקנה בית דירה,

ואחר כך ישא אישה,

שנאמר (דברים כ, ה-ז): "מי האיש אשר נטע כרם ולא חללו",

"מי האיש אשר בנה בית חדש ולא חנכו",

"מי האיש אשר ארש אישה ולא לקחה".

אבל הטיפשים מתחילין לישא אישה,

ואחר כך אם תמצא ידו יקנה בית,

ואחר כך בסוף ימיו יחזר לבקש אומנות או יתפרנס מן הצדקה.

וכן הוא אומר בקללות (דברים כח, ": "אישה תארש... בית תבנה... כרם תטע",

כלומר, יהיו מעשיך הפוכין, כדי שלא תצליח דרכיך.

ובברכה מה הוא אומר? (שמואל א, יח, יד) "ויהי דוד לכל דרכו משכיל וה' עמו".

ולענייננו:

במקום לחשוב "איך להסתדר עם מעט" חשוב אחרת: "איך יהיה לי הרבה או לפחות מספיק".

התחל ללמוד מקצוע. עדיף כזה שהכנסתו רבה (בדוק בטבלאות שכר). כך אתה מתחיל לפתח את הקריירה לזמן הארוך.

בנתיים עבוד בעבודות זמניות.

מגורים: שים לעצמך רף עליון של שכירות. בעיר זה כנראה לא יתאפשר. חפש בסביבה.

תחבורה: חשוב על רשיון לקטנוע. למי שיש 3 שנים רשיון רגיל זה שיעור אחד או שניים ומבחן שליטה. זהו. קטנוע הוא אחד מכלי הרכב הכי חסכוניים, לא יקר, תחזוקה זולה וזמינות גבוהה. גם הסיכון גבוה אמנם והוא גם מאוד גניב, אבל אלו היתרונות מול החסרונות. 

אוכל: קונים מצרכים בסיסיים ומכינים לבד. לא אוכלים בחוץ. 

אגב, סדנה של "פעמונים" יכולה מאוד לעזור גם לפני ששוקעים בבוץ. 

והכי חשוב: לא לקחת הלוואות לצורך צריכה! צורכים רק ממה שיש. קודם חוסכים ואז מוציאים. אחרת המסלול להידרדרות פיננסית סלול בפניך.

יחד עם זאת, הלוואה למטרת לימוד מקצוע מכניס, בהחלט באה בחשבון. זוהי השקעה, לא הלוואה לצורך צריכה ממה שאין לך.

בהצלחה!

ז''א.. פעם היית צריך לזרוק כמה גפנים על איזה קרקע וסדר כמה אבנים לחושה ויש לך גם בית וגם

כרם לתפארת..ואם אתה רוצה אתה יכול לזרוק גם איזה זית על הקרקע..זה גם נחשב כרם..

אז כמה זמן צריך בשביל זה?

בימינו עד שתקנה בית יקח לפחות 10 שנים עם משכנתא לעוד 15 שנה לפחות(בערך ע''פ שכר מינימום..)

ועוד כרם זה לקנות כמה דונמים להשקיע בהשקייה וכו..קיצור תתחתן בגיל חמישים בלי ללמוד אפילו מסכת אחת..

הזמנים השתנו..מה שגם פעם האישה לא היתה עובדת.

מה שאומר שבימינו מספיקה אפילו איזו משרה מצ'וקמקת(אם אתה רוצה רמת חיים כמו של טל ים..)

בתוך שלוש שנים אתה יכול לרכוש תואר ומקצוע. עדיף להתחיל כך את החיים מאשר כדלפון העובד בשמירות ואז לא מצליח לממן לימודים תוך כדי גידול ילדים ותוך כדי מגורים בקראוון דולף.

שגורמים לי לשמוח שלא מרחתי את הזמן, ואני מסיימת את הלימודים עוד מעט בע"ה

ולגור בגבעה זה פתרון מעולה בנוסף חשוב, לא צריך להירתע מהנסיעות

גם אפשר לקנות אוטו ישן, שזה די זול (לצמצם קצת הרבה בהוצאות על החתונה לטובת החיים אחר כך) ואפשר למצוא במצב יחסית טוב שאז זה רק ביטוח ודלק וטסט

לשלב עבודה כמה שעות ביום

הסטודנטים יכולים לבקש מלגה, אפשר לפצל את הלימודים ל 4 שנים ואז יותר קל לשלב עבודה לפי שעות/ משמרות וכו, או לקחת שנה הפסקה

ואפשר בהחלט למצוא מציאות- ויש לא מעט שהצליחו כולל אותי ב"ה

בלי הכנסה קבועה לא הייתי ממליצה לקנות אוטו, תמיד יכולות להיות הוצאות לא צפויות

רק רציתי להראות שיש הרבה אפשרויות רק זה דורש מוכנות לעבודה קשה

וכל זוג יעשה את ההחלטות שנכונות לו לפי הנתונים שלהם

בעזהי"ת.

יש מצבים ומקרים שרכב מאוד לא מותרות. אי אפשר לומר דבר כזה בכזאת נחרצות!

כמובן, הוא יכול להיות "מותרות" ו"פינוק" ויכול להיות לצרכים חשובים ביותר.

כל זוג ושיקוליו הוא.

אגב, מקרה שיכול להיחשב כמותרות בשבילך, יכול להיחשב כקריטי למישהו אחר...

שחיים על ההורים לגמרי. משכר דירה ועד אוכל...

ולדעתי- כשעובדים אפשר להסתדר..בטח אם חוסכים לפני...

בעזהי"ת.

סכום כסף כ"כ גדול ממש לא בא ברגל, וחבל להוציא אותו על שוטף...

בעזהי"ת.

זה לגיטימי ומותר לקבל מתנות מההורים!

הרב אבינר תמיד אומר שיש נוסחת קסם לא להיות במינוס.

לא להוציא יותר ממה שמכניסים.

כ"כ פשוט. כ"כ לא מתוחכם. כ"כ אמיתי.

נראה לי שזו התשובה הכי מדויקת למה שאת מחפשת.

(בעיקר הנחות ב. ה.)

כלומר, אם אתה מדבר על מי שלא רוצה/לא יכול להעזר בהורים, או לגור במקום מרוחק (בין אם אתה עצמך כזה, או באופן תיאורטי) אז זה מובן לי. 

אבל אם יש כאן אמירה עקרונית, שהפתרונות האלה לא לגיטימיים, (בניגוד לאפשרות ו), אני לא מסכים.

(כמובן, גם מי שמקבל כסף מההורים, צריך להשתמש בו בתבונה, ולא לחשוב שאם זה על חשבון ההורים אפשר לחיות בלי חשבון...)

מצטרפת לאלירז- זה מדהים כמה דרכים יש לקב"ה לשלוח כספים...

יש לי מלא דוג' ככה לתת לך בשלוף...

למרות זאת, זה באמת מלחיץ ודורש אחריות לדאוג (בעצמך) לפרנסה ולא להסתמך על ניסים!!!

לדעתי מילת מפתח היא "חריצות"...

אני רוצה להוסיף שיש גם כל מיני תכניות לזוגות צעירים (ברחבי הארץ) שמאפשרות לימוד תורה+לימודי תואר תמורת מלגה/כל מיני הטבות שמאד עוזרות לפחות בכמה שנים ראשונות עד שמצליחים לעמוד על הרגליים. מן קרש קפיצה.

[רק לרקע- אנו זוג סטודנטים וגרנו בירושלים]

מה לומדים, איזה שנה, איפה גרים(לפעמים יש אילוצים). וכמובן שיש דברים שתלויים בהשתדלות של הזוג לא להוציא יותר מדי. כלומר כן, להחזיק רכב זה אחלה אבל מאוד יקר, אז עד כמה אפשר להתפשר ולסוע בטרמפים/תחבורה ציבורית? כמה מוציאים על דברים מיותרים? עד כמה יש זמן לעבוד...

אנחנו אברכים ואני עובדת במשרה חלקית אז ב"ה מצליחים לחסוך די יפה, גם בתקופה שבה השכרנו דירה בהרבה יותר כסף מעכשיו...

אין תשובה חד משמעית. זה משתנה מאוד.

עם זאת, צריך לדעת שזה לא פשוט אבל בד"כ לא בלתי אפשרי (אלא אם כן 2 בני הזוג סטודנטים שלומדים 5 פעמים בשבוע מקצועות תובעניים, ואז מה לעשות- הם יצטרכו בד"כ לחיות על חשבון ההורים...)

כשתתחתן- תהיה חכם יותר ומנוסה יותר כדי לנעות לשאלה שלך

אבל עכשיו- יש המון מה שאתה יכול לעשות!

אתה יכול ללמוד מקצוע- ולקדם את ההכשרה המקצועית שלך כמה שיותר כדי שלכש.. בעז"ה יהיה לך כמה שיותר קרוב למקצוע מכניס ויציב

אתה יכול לעבוד במזדמנות- ולצבור כסף , שיתן לך התחלה טובה בחיים

אתה יכול לא לבזבז את הכסף שיש לך- מעבודה, אלא להשקיע אותו בחכמה!

להשקיע כסף- אתה יכול להשקיע את הכסף בצורה שבנוסף לרווח הסופי- יש כל רבעון כסף שמגיע לך -זה משמעותי לחשבון עו"ש בחיים

עם וריד נפוח במצח אדום מזעם 💢

פותח האשכול הוא משהו בין טרול לרחפן (ואני נשמר במילותיי)

(לגופם של דברים, הוא לא טרול, גם לא 'רחפן' במובן הפשוט של המושג. אולי כן 'רחפן', במובן שהוא עוסק בדברים מאוד גדולים ורעיונות נשגבים, בלי מספיק 'בסיס ארצי לנאצלות'. מה שיוצר אצלו פער עצום בין האידאות ליכולת לממש אותן בעולם).

והאידיאות.

"כָּל זֹאת בָּאַתְנוּ וְלֹא שְׁכַחֲנוּךָ וְלֹא שִׁקַּרְנוּ בִּבְרִיתֶךָ. לֹא נָסוֹג אָחוֹר לִבֵּנוּ וַתֵּט אֲשֻׁרֵינוּ מִנִּי אָרְחֶךָ".

האם עם ישראל בגלות שהיה גוף מת עם תורת אמת הנטועה בתוכו, עזב את האידיאות?

לא. עסקנו באמת והרחבנו אותה בציצים ופרחים עד ש-ה' ברחמיו ריחם עלינו . "יְחַיֵּנוּ מִיֹּמָיִם בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יְקִמֵנוּ וְנִחְיֶה לְפָנָיו".

אולי אני בינתיים סריס עץ יבש אבל אני לא יעזוב לעולם את ה' ולימוד תורתו, עד שה' ירחם עלי.

עבר עריכה על ידי הסטורי בתאריך ב' בטבת תשפ"ו 20:22

אבל להתאמץ למצוא איך מקיימים אותם בפועל בארץ, בלי דמיונות שווא. איך מקיימים בארץ הזאת, לא באיזה עולם של ענני כבוד דמיוניים.

המצווה שלך היא לשאת אשה ולפרות ולרבות. כשיוולדו לך בעז"ה בנים המצווה עליך ללמד אותם תורה ולחנך אותם לקיום מצוות. האם הם יצאו גדולי הדור או קטני הדור - לא צריך לעכב אותך או לבלבל אותך כשאתה מחפש אשה מציאותית, 

"בהדי כבשי דרחמנא למה לך - מאי דמפקדת עלייך למעבד!!!"

והסיומת כה מתאימה ומתבקשת

כי זה ממש משמעות מדרש חז"ל של מקור הציטוט 

השתדל לשאת אשה הגונה, בתו של ישעיהו, כדי שיצאו ממנו בנים כשרים.

איפה שהוא לפני כ 1000 שנים…

הסתיימה עם ירידת קרנה של יהדות בבל והעברת מרכז הכובד למערב

האחרונות ולראות מה הם מכנים את חכמי דורם.

על כל פנים, בפסוק בפתיחת השרשור, כמובן רמזתי להחיית ישיבת הגאונים בארץ ישראל.

כל אדם והתפקיד שלו בעולם. אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוון לבו לשמים. אני בריה וחברי בריה

כולם צריכים להגיע למעשי האבות?

ואם נדייק הכתוב מתקמד במעשים, זה לא בכדי.

הכתוב לא מדבר על המדרגה הרוחנית של האדם.

יודע ש'הברית מנוחה' כותב שאפשר להגיע למדרגות רוחניות יותר גדולים מהדורות הקודמים.

במיוחד בזמן הגאולה, כמו שהרב קוק מאריך בכמה מקומות.

לדרגתם.

הם הורישו לנו את כח המידות והמעשים שלהם.

(כמעט כולנו לא צאצאים של משה, וגם יש להאריך ברוחב ובעומק שמשה לא הוריש את כוחותיו לדורות הבאים.)

אחת המחלוקות בין החסידות לרמב"ם.

"הלכה ב

אל יעבור במחשבתך דבר זה שאומרים טפשי אומה"ע ורוב גולמי בני ישראל, שהקב"ה גוזר על האדם מתחלת ברייתו להיות צדיק או רשע. אין הדבר כן  אלא כל אדם ראוי לו להיות צדיק כמשה רבינו, או רשע כירבעם, או חכם או סכל, או רחמן או אכזרי, או כילי או שוע, וכן שאר כל הדעות. ואין לו מי שיכפהו, ולא גוזר עליו, ולא מי שמושכו לאחד משני הדרכים  אלא הוא מעצמו ומדעתו נוטה לאי זו דרך שירצה. הוא שירמיהו אמר: מפי עליון לא תצא הרעות והטוב כלומר: אין הבורא גוזר על האדם להיות טוב ולא להיות רע. וכיון שכן הוא  נמצא זה החוטא הוא הפסיד את עצמו, ולפיכך ראוי לו לבכות ולקונן על חטאיו ועל מה שעשה לנפשו וגמלה רעה. הוא שכתוב אחריו: מה יתאונן אדם חי וגו'? גבר על חטאיו. וחזר ואמר הואיל ורשותנו בידינו, ומדעתנו עשינו כל הרעות  ראוי לנו לחזור בתשובה ולעזוב רשענו  שהרשות עתה בידינו, הוא שכתוב אחריו: נחפשה דרכינו ונחקורה ונשובה עד ה'."

(הלכות תשובה, פרק ה הלכה ב, העתקתי מאתר דעת)

יש הרבה סוגים של צדקות : ת"ח, חסיד, עניו, ירא חטא, רגשן, שכלתן, הכל לפי תכונותיו של האדם.

המקובלים כמובן סוברים שלכל אדם יש סוג נשמה שונה, הרמבם סובר שלא, אבל נראה שכם יסכים שאדם ילמד במקום שליבו חפץ וינסה למקסמם את הכשרונות שלו ולא לנסות להיות מישהו אחר.

גם החסידות סוברת שעל עמי הארצות להתקדם כמה שיותר ברוחניות.

מה שרבי זושא התכוון זה שישאלו אותו בשמים למה לא מקסם ומימש ומיצה את הכשרונות הרוחניים  והייחודיות של זושא, ולא של משה רבינו. אין הכוונה להטיף לבינוניות.

וכמובן אחד המרבה והממעיט שאמרתי זה אם אדם אין לו זמן ללמוד תורה הרבה, או שתפקידו בעולם הוא לעסוק בעיקר בדברים אחרים (גם אח של הרמבם עסק בעעקר בסחורה ופחות בתורה, בהנחיית הרמבם עצמו).

כמובן אם אדם מתבטל ולא עוסק בתורה הרבה, במילא אין כאן "ובלבד שיכון ליבו לשמים" כי הרי יכל ללמוד הרבה ולא למד. סימן שהוא לא באמת מתכוון. אבל מי שרוצה ללמוד הרבה אבל רואה שתפקידו וכשרונותיו בעולם זה לעשות משהו אחר בעולם וללמוד רק שעה ביום, או שמנסה בכל המאמץ ועדיין רואה שקשה, על זה נאמר "יכוון ליבו חשמים".

בחירה חפשית היא על מעשינו. אבל לא כל אדם יכול לבחור לזכור את השס במבחן סיכה גם אם יתאמץ מאוד. וגם על קצב ההתקדמות אין לנו בחירה, כלומר גם אם מאוד ארצה לא אצליח ללמוד את כל השס תוך יום. על זה נאמר "ובלבד שיכוון ליבו" כלומר מי שרוצה ללמוד את כל השס ומתקדם בקצב שמתאים לו - נחשב כבר כאילו סיים את כל השס (בתנאי שימשיך ללמוד בהתמדה) - כי אדם נמצא איפה שהוא רוצה להיות. עיין על משמעות הרצון (ובלבד שהרצון רציני ולא רמאות) באורות התשובה ובאורות הקודש.

כמובן אם אדם "רוצה" ללמוד את כל השס אבל לא לומד למרות שיכול, אז הוא לא באמת רוצה ברצינות

רק תיזהר לא להפיל את הילד בדרך עם הלחץ של התפקיד.

וגם עד כמה שזכור לי "נחית דרגא ונסיב איתתא" וגם שאישה עולה(או נשארת ברמתה) ואינה יורדת, בעוד הגבר יורד. ולכן ידידי וכו

לא ?

כדאי לך להקשיב לכל האנשים שאומרים לך לרדת מהעץ.

אולי הם טועים, אבל כדאי להקשיב לקול הזה ולקחת אותו ברצינות. אולי הוא אומר משהו, אולי לא.

לא חשוב

נבנה בית מלא תורה וקדושה וניתן לו את מרב הכלים להיות גאון הדור, ואם הוא ירצה ויזכה הוא יהיה.

זה לא שנגיד לו תהיה גאון הדור.

"בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה צֶמַח ה' לִצְבִי וּלְכָבוֹד וּפְרִי הָאָרֶץ לְגָאוֹן וּלְתִפְאֶרֶת לִפְלֵיטַת יִשְׂרָאֵל".

"אוֹצָר 'נֶחְמָד' וָשֶׁמֶן בִּנְוֵה חָכָם".

שתזכה בעז"ה בקרוב ממש שיתרונן ליבך בנוות ביתך ותתרונן תורתך תחת קורתך

אז מוזמנים לפנות ואני אנסה לעזור

זה באמת מקום לרחף בו.

מה שבטוח.

ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.

תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.

בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.

הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.

אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.

ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.

אני צוחקת כי עכשיו שעה אני אומרת לחברה די קר לי בואי לאוטוו כבר

פתאום דוכן של תכשיטים סייל כל הדוכן

מה לא ניקח????

והיא כולה עלק קר לך

הורידה לי את החשק לא לקחתי .

סתם פשוט היה יש ים אנשים

קיצר יש משהו שמעניין לך פחות קר

אבל בדייטים לי ספציפית קפוא

ואני חופרת לבחור שקר לי!

הוא לא יכול לפספס את זה

שהתסכול הכי גדול שלי בדייט היה שנכנסו למסעדה ואז גילנו שאנחנו בטעות בחלק החיצוני שלה אומנם מקורה אבל חיצוני היה שם קור בלתי נסבל.

שזה קטע זה יחסי  כי עם גברים קפוא לי רצח

ועם חברות שלי חם לי כל הזמן המזגן על חום דולק 

זו לא בושה לומר לבחור שקר לך ותשמחי לעבור.

בסוף המטרה שלו שיהיה לך הכי נוח בעולם כדי שתוכלי להביא את כל כולך לפגישה( וגם להיפך כמובן).

אני אישית הייתי שמח אם מישהו תאמר לי מה יגרום לה להרגיש טוב יותר. 

יש כאלו שמתפדחות לומר וסתם סובלות. 

והיא עדיין התפדחה להגיד

אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה

זה נושא מספיק חשוב כדי שלפחות תהיה לכם ראיה משותפת לגבי איך נכון להשקיע.

המצב שבו צד אחד משקיע כראות עיניו בכל מיני השקעות וצד שני כלל לא מעורב זה המצב הנפוץ אבל הוא מאוד לא בריא בעיקר בעיתות משבר שבו צד אחד יקבל תרעומת על ההשקעות הגרועות שלו.

וגם איך בן אדם משקיע אומר הרבה מאוד על הנפש של בן האדם ועל איך הוא רואה את העתיד שלו ושל משפחתו.

אם מישהו אחד אחראי על שטיפת כלים, זריקת זבל או ספונג'ה זה לא נורא כל כך אם הפרטנר לא יהיה לו מושג בנושא.

אבל בנושאים כמו ניהול ההון המשפחתי וחינוך הילדים זה מאוד קריטי ששני ההורים יהיו אחראים ביחד.

וזאת כי שני בני הזוג מוציאים ומכניסים (בדרך כלל) ואם לשניהם יש מטרה לחסוך להון עצמי לבית או לחתונות ובר מצוות לצורך העניין לא הגיוני שאחד מבני הזוג על דעת עצמו יחליט להוציא יום אחד הכל על ביטקוין כי הוא ראה טיקטוק ששכנע אותו זה הדבר הנכון.

אבל זו התבוננות חיצונית  צריך לשבור את הסטיגמות

גם בהתחלה זה עלה לי, אבל אולי זה רק עניין של ניסוח.

אם מדברים על שורש העניין אפשר למצוא בדילמה הזו עקרון שהוא אמיתי ולא חיצוני.

למה שיהיה הבדל אם לשניהם המסקנה השווה היא- "אני מיואש/ת וכבר בקושי מנסה" ?

הוא מגדיר את עצמו כנורמלי חוץ מהעובדה שהוא לא מצליח במערכות יחסים, לכן הוא יכול לבודד את חוסר ההצלחה בתחום הזוגי ולהבין שזה לא צובע את כל האישיות שלו. ככה הבטחון העצמי עולה וכך גם המסוגלות שלו לפתור את הבעיה עולה.

בסוג השני יש בעיה בהגדרת הזהות האישית והערך העצמי. הטיפול הוא בהכרח שורשי. 

לבין כמה שהוא באמת

לפעמים רק צריך להחליף כמה אותיות בראש, כמו הדוגמה המפורסמת 'מחשבה-בשמחה'.

בעז"ה בקרוב ממש!

אפשר עדיין להתפלל ולבקש ליד החנוכיה אפילו שהיא כבויה

בע"ה

לשנה הבאה נר איש וביתו

מתוך בריאות ושמחה#

שהתפללתי עליך לישועה שלמה ב"ה.

ניכר שאתה עובר קושי מאוד גדול, תקופה ממושכת

מקווה שאתה מוצא גם בחיים האמיתיים כתובת מיטיבה שתעזור לך ותלווה אותך דרך קושי זה

חזק ואמץ

ב"ה שתראה אור גדול במהרה ממש

"קווה אל ה'

חזק ויאמץ ליבך

וקווה אל ה'"

ענית תשובה מאוד מרגיעה בסיפא, פשוט תצא עם בנות שלא נדחקו לפני בשלות לדייטים.

אם זה גורף אז או שמאגר ההצעות שלך מזעזע או שיש סיבה אחקת וזה היה רק התירוץ. זה לא נורמטיבי סטטיסטית שעם כל הבנות לא עוברים מאותה הסיבה את הדייט השני.

נוטה לחשוב שזו לא רק "חוסר בשלות" מצידן, ושאם תהיה איתך אווירה נעימה וכיפית הן ימשיכו

אני לומד מטעויות ומשתפר ומבין איך לעשות דברים פעם אחת התעלמנו מהטריגרים ובפעם אחרת זה צץ משום מקום

קשה הזיווג כקריעת ים סוף

ההשתדלות היא לא רק לוגיסטית אלא גם להשתפר בתדר, ללמוד מטעויות וצעירויות, לקרוא את הבחורה, לרצות להיות נעים...

בהצלחה

ואם ההצעות ברובם הגיעו מאותו מקום/שדכן/שדכנית כדאי לשתף אותם ולהבין מהם איך להתמודד עם זה.

בהצלחה

לצאת עם בשלות יותר.

כדאי רק לוודא עם עצמך \שיחה עם חבר שבאמת זו הסיבה וזו לא גרסה מנומסת שלהן ל"זה לא אתה, זו אני". 

אתה מדבר עם החברה שלה ושואל אם יוצא לה לדבר על הרצון לבנות בית וזה משהו שמעסיק אותה.. תוהה לעצמי איך לשאול את זה בדיוק. נשמע לי לגיטימי לשאול.

אולי לא נכון להפנות את האצבע כלפי חוסר הבשלות שלהן, אלא כלפי הגורם האחר בעסק?

אולי כדאי לברר עם מי ששידך, שינסה לברר אם יש משהו ספציפי וקיצוני בהתנהגות שלך שמרתיע.