אלא שלא אוהבות זקן מסודר (ארוך מדי, לא מסופר אחיד וכו')

וזה לגמרי לגיטימי

וישר כוח ותן טל

שבזכות הזקן ימשך לך שפע רב הכולל בתוכו אישה יר"ש ובעלת מידות טובות

שתעריך ותשמח בזקנך

אני לא מסכימה שבעלי יגדל זקן, בקושי התפשרתי אתו על שפם (קטן).

אם רק היית מביא צידוקים לחשיבותו של הזקן,

הכל היה טוב ונכון.

ברגע שאתה מנסה להצדיק את עצמך ע"י הקטנת האחר,

לדוגמה: "ולא להיכנע לתרבות השולטת כיום, תרבות המערב שהחדירה את "המראה התרבותי המגולח" אל כל פינה בחיינו. לא אמרתי שכל מי שמתגלח בהכרח עושה זאת בגלל זה - אבל אין ספק שהרוח השולטת היום בעולם "עוזרת" לזה מאוד, גם אם רק בתת מודע."

אתה מראה שלא מספיק נוח לך עם עצמך, ושרק אם תדגיש את חולשת האחר זה יחזק אותך.

ובכלל, אפשר להרגע,

זה רק זקן.

לא צריך להפוך כל ויכוח למלחמה אידיאולוגית.

יש בו עניין קבלי והלכתי, יש בו עניין של מסורת והמשכיות,

אבל יש בו גם מימד תרבותי, שבהקשר הזה התרבות היא לא כל כך שלילית.

מי שמגדל זקן בצורה לא אסתטית בגלל ערכו של הזקן,

גם אם האסתטיקה היא עניין תרבותי,

פשוט מבזה את עצמו.

האסתטיקה היא לא דבר רע. יפיפיותו של יפת באהלי שם.

(ואולי אפשר להשוות את זה לתלמיד חכם שיש רבב בבגדו).

(גילוי נאות: אין לי זקן מטעמי קצב הצמיחה,

אבל גם אם היתה לי היכולת,

לא בטוח שהייתי מגדל אם זה היה לא יפה).

הייתי אומר שעצם הכתיבה כאן בפורום מהווה התפייסות הרבה יותר משמעותית

וחריפה עם ערכי תרבות המערב, מאשר כל גילוח שהוא.

אני מסכים שצריכה להיות תרבות דיבור, אך לא כל דיבור

קיצוני ובוטה מזוהה ישירות עם תרבות המערב.

גם בתרבותינו העשירה מצויות התבטאות הרבה הרבה יותר

אגרסיביות מאלו שנאמרו כאן, כאשר השעה הייתה צריכה לכך.

עיין למשל בהשגות הראב"ד על הרמב"ם, או בהשגות משמרת

הבית על הערות הרא"ה וכו' וכו'.

אם כבר ניתנו הדברים להיאמר, כך הם:

התרבות של הדיבור המתייפייף והנוטף נופת צופים למרות שבקרבו

ישים אורבו ובתוך תוכו הוא שוטם את אחיו בליבו, זו היא התרבות שמקורה

בתרבות לא לנו הלא היא התרבות הנוצרית.

ייאמר ברורות: אינני בעד פגיעה אישית בשום נברא בעולם. אני

בעד הצגת העמדות בצורה חדה וברורה גם אם לפעמים זה נשמע

כזלזול בעמדת האחר.

ועוד דגש: אין בדבריי אלו כדי לחוות את דעתי בגוף הנידון לשום צד.

ובכן, למרות שלא קלעת בדיוק לכוונתי הרי שאין צריך לומר

שדבריך קובעים ברכה לעצמם, והיה זה שכרי בבחינת

ליתן שכר למביאיהם.

(והגם שיש להעיר על כך שלשון נעימה לא קשורה בהכרח

עם כוונות זדוניות בליבו של האומר, עכ"פ הרי מפורש בכתובים

דנאמנים פצעי וגו' ונעתרות וגו')

עכ"פ תורף כוונתי בדבריי הדלים והעלובים דלעיל,

הוא להעיר על כך שבעצם הנכונות לכתוב כאן על בימת הפורום,

יש כאן קבלה מאליהם של כמה מוטיבים תרבותיים שהרבה יותר

נוח לאפיין בהם את הלך הרוח המערבי העכשווי מאשר את

רוח בית המדרש וישראל סבא האותנטי כפי שהתגלמה עד לימינו

אנו, ובזה גופא טמונה ההודאה שאיננו שוללים מן היסוד ומכל וכל

את תרבות המערב על סגנונה וה"כלים" שלה.

כי אם הגבת אלי,

אז לא ממש הבנתי את הקשר לתרבות דיבור.

כשדיברתי על תרבות,

התכוונתי לתרבות כמכלול ולא לתרבות דיבור דווקא.

וכשדיברתי על צורת הכתיבה,

התכוונתי לכך שצורת כתיבה כזו פשוט מצביעה על חולשתו של הכותב.

אין לי בעיה עם הצגת עמדה בצורה חותכת.

יש לי בעיה עם כתיבה שלא מסתפקת בחיזוק הדעה, אלא גם מרגישה צורך להנמיך את הגישה שמולה.

אני לא אוהבת זקן, וככה גם רוב החברות שלי..

[מדברת על זקן-זקן. זיפים וזה זה בסדר, אולי אפילו גברי משו.. אבל לא אוהבות זקן..]

ומסכימה עם כ--ל מילה של שלום ש.. כל מילה

רק צריכה לזכור כל מי שפוסלת על זקן, לא להיעלב ולא להיפגע אם אדם אחר יפסול אותה על אורך חצאית או על דברים חיצוניים אחרים (אני לא מדבר חלילה עלייך - אני לא יודע איך את מתלבשת, רק בכללי מקשר את זה לדיון שהיה פה על חצאיות קצרות וכו' - כשבנות זעקו על בנים שמה זה עניינם והם שטחיים אם הם פוסלים בת על חצאיה הקצרה. ובכן - בת שאכן לא רוצה שיפסלו אותה על חצאיתה הקצרה, הייתי מצפה ממנה שלא תפסול על מרכיבים חיצוניים כמו זקן אצל גבר. ואישה שפוסלת על זקן - שלא תצעק על כך שפוסלים אותה על חצאית קצרה וכו').

זקן-אין חולק שזה טוב ויש בזה עניין ולפי הזוהר אסור לגזור את הזקן בכלל.

חצאית קצרה-אפשר להתווכח אבל זה וודאי לא מראה על דוסיות יתר.

ואם מישהי תפסול אותי על זקן(לא שיש כל כך סתם הוא לא גודל לי)אז אני יפסול אותה על זה.....

לרב החלבן אין זקן, ולר' שריה דבליצקי שהוא גם ארי במסתרים

זקן קצוץ ודקיק מאוד.

וכן מצינו בגדולים אחרים כמו ר' יהודה גרשוני זצ"ל והרב ליכטנשטיין

שליט"א שהם מגולחים.

וכבר התווכחנו על זה שמהירושלמי משמע שאין עם זה בעיה. אבל אני מניח שתסכים איתי שהבן איש חי נחשב מקובל יותר בר סמכא ממך והוא אאל"ט מפרש את הזוהר כפשוטו שאסור לגעת בזקן כלל!

(אני זוכר שהייתי בן 18 והתגלחתי לראשונה היו לי ממש יסורי מצפון והרגשת אי נעימות, היום אני מעלה עליהם את המשחית בלי להתרגש בכלל).

ו"חסדי" לא התיימר לחדש פירוש בזוהר.

לא נעים ולא הוגן.

ואם כן - למה בסוגיית החצאיות הקצרות לא הגבת לבנות שזעקו על כך שפוסלים על חצאיות קצרות, שהן מעמידות בנים שחצאית קצרה פשוט לא מתאימה להם - במקום לא נעים ולא הוגן?

האם רק על עניין מראה יש עניין "לא להעמיד במקום לא נעים ולא הוגן"?

בסך הכל ציינתי עובדה פשוטה - לכל אחת מותר לסרב מכל טעם שבא לה, אבל ברגע שאת מסרבת מטעם חיצוני שכזה, אל לך לתמוה או לזעוק שאחרים פוסלים אותך גם על טעמים אחרים חיצוניים - מה גם שהם הרבה יותר עקרוניים כי הם לא ר-ק חיצוניים...

מה בעייתי במה שכתבתי? אשמח שתבאר לי כדי שאוכל להבין במה טעיתי ולתקן את דרכי

עשויות גם להקל בצניעות בכל הנוגע לחצאית.

כלומר, אתה מניח שבנות שזקן אינו לטעמן פחותות בהכרח ביראת שמיים

מחברותיהן המחבבות זקן גברי.

חלילה חלילה חלילה. לא התכוונתי ולו לרגע לטעון שמי שפוסלת על זקן עשויה להקל גם בצניעות וכי זה בהכרח צריך להיות קשור זה בזה. חלילה לי מלקטרג על בנות ישראל הצדיקות!

רק אמרתי, שבמידה והיא פוסלת על זקן - אז אם מישהו אחר יפסול אותה על דבר חיצוני כמו אולי חצאית קצרה - ואני לא אומר בזה שזה קשור ושבהכרח תהיה לה חצאית קצרה, בהחלט אין ששום מניעה שתהיינה בנות עם חצאיות ארוכות עד למאוד שתפסולנה על זקן - אבל אני אומר שאם אותה אחת לובשת חצאית קצרה, פוסלת על זקן, ואזי פוסלים גם אותה על סמך זה - אין לה מה להלין על כך...

זה הכל.

מחילה אם הבינו אותי לא נכון קודם - אני מתנצל ממש, לא הייתה לי שום כוונה חלילה לפגוע בבנות ישראל.

שיהיה לו בתאבון.

זה עניין של מראה. לא של רמה דתית.

ולא אמרתי שאני אפסול. רק אמרתי שאני לא אוהבת.

(בררר, בתור נכדה של סבא עם זקן *ורב והסבא השני בלי זקן ולא רב.. סתם אולי בגלל זה זה תקוע לי בראש *- זה מגרד כשנותנים נשיקה לנכדים!!!!!!!! אני עד היום מתחרפנת מהנשיקות של סבא שלי מגיל 0...)

ו-

כשזה זקן מסודר זה מראה כללי של בנאדם מטופח ואני לא אזרוק אותו בגלל האורך של הזקן

וכשזה זקן 'מדובלל' או לא מסודר ומופרע זה מראה כללי של אדם 'זורק' ואני אזרוק אותו על כל הכלליות הזאת.

ועוד ועוד

אינלי כוח לכתוב פה עכשיו הכל

הקטנת האחר? אני לא מקטין א-נ-ש-י-ם. אני בהחלט מקטין את תרבות המערב. חלילה אני לא אומר שאדם כזה או אחר בוודאות עושה מעשה זה בגלל דבר כזה - אמרתי רק שבבוא בת לחשוב על בחור כזה ועל הסיבות שהוא עושה, שתחשוב על זה שאולי הוא עצמו - כלפי עצמו, לא רוצה להיכנע לתרבות הזאת. מה יש פה בלהקטין אחר? הרי אני גם לא עושה המון דברים אחרים כי הם באים מהתרבות הזאת ולא מתאימים לדרך היהודית. וכי בגלל שכתבתי "לא להכנע לתרבות המערב" - בהכרח עשיתי זאת כדי להקטין אנשים אחרים? הרי כתבתי זאת בתום לב כדי להסביר את מגמתו של המקפיד והמגדל זקן - שרוצה לברוח כמה שיותר מאםשרות של כניעה לתרבות הזאת. האין זאת רשותו לסבור על פי רבותיו שעניין הגילוח והמראה התרבותי החל בגלל תרבות המערב? (בהדגשה - תרבות המערב שורשיה נעוצים עוד בימי יוון).

איפה אתה רואה כאן הקטנת האחר?

ובעיקר - איך אתה קובע בביטחון כל כך שאני לא מרגיש מספיק נוח עם עצמי. אני אכן מרגיש מספיק נוח - אלא, כדי לענות לאלו התוהים על מראה זה, אני מפרט את הסיבות.

בערך כמו שתכתוב שרבי יהודה הלוי לא מספיק נוח לו עם זה שהוא יהודי ולכן בספרו הכוזרי לא הסתפק ברק להסביר למה טוב להיות יהודי, אלא הדגיש את הרע ואת החסר בכל שיטה אחרת, והקטין את האחר. וכי רבי יהודה הלוי "הקטין את האחר" כי לא יכל להתמודד מספיק טוב והיה קשה לו עם עצמו?

תמהני עליך.

חבל לי שלקחת את דבריי כך ואם אתה סבור שהיה בדבריי בכדי לפגוע במישהו באופן אישי - אני מבקש ממך סליחה ומתנצל בפני מי שלקח זה כתקיפה עליו. כל מגמתי הייתה רק להגן על שמם הטוב של בעלי הזקנים ולהזכיר למי ששכחו, את המעלה העצומה שיש לזקן. 

לגבי מה שאמרת שאדם מבזה עצמו אם מגדל זקן לא בצורה אסתטית בגלל הקפדתו לא לגלח כלל - ובכן, כנראה שבאומרך זאת פגעת בשמיים באופן אישי בבא סאלי שזקנו אף שלא היה ארוך, לא היה כלל וכלל מסודר ובמונחים של היום - היה בלתי אסטתי בעליל.

וכמוהו רבנים רבים נוספים שחוששים לדעת הקבלה לא נוגעים בכלל בזקנם.

וראה איזה פלא - רק לפני רגע דיברת על אדם שלא נוח לו עם עצמו ולכן "מקטין את האחר" - והנה בדיוק כמה שורות לאחר מכן אתה טורח בפה מלא להקטין את כל בעלי הזקנים שהולכים לפי הקבלה ולהצהיר קבל עם ועדה שהם מבזים את עצמם. האם ז-ה - לא הקטנת האחר, וחוסר קבלה לכך שישנם דברים שאתה לא מסכים איתם אבל ישנם רבים שנוהגים לפיהם - כמו הקבלה? וכי אתה באמת סבור שכל אדם שנוהג בזה לפי הקבלה מבזה את עצמו? 

תמהני עלייך, אחי אהובי. כואב לי.

א. לא כתבת רק את הסיבות שהובילו אותך לגדל זקן.

כתבת גם שרוב מי שמגדל זקן עושה זאת בגלל תרבות המערב ובכך ניסית לגמד אותו.

זאת כתיבה של מישהו שמרגיש שהוא במלחמה ובלי זה אין ביכלתו לנצח.

ב. זה בדיוק לב העניין: ריה"ל התעסק באמונה, שהיא הלב והבסיס של הכל.

אתה לעומתו, מתעסק בזקן(!)

וזה מה שכתבתי: זה רק זקן! אל תוציא את העניין הזה מפרופורציה.

הדיון פה לא מדגדג את קצה הנעל של הדיונים בכוזרי!

ג. לא מדובר פה על פגיעה אישית.

מדובר פה על הצורך שלך לכתוב כך.

ד. אני חושב שאתה לא עושה חלוקה בין רבנים לבין רוב האנשים.

רבנים (כמו הבבא סאלי) לא מתבזים, מכיוון שהם מקבלים את הכבוד שלהם מקדושתם וחכמתם.

אתה ואני וכל מי שמסתובב בפורומים האלה, לא נמצאים ברמה שלהם,

אבל אנחנו בכל זאת נדרשים לכבד את עצמנו, ולא להיראות מגוחכים.

כחלק מלכבד את עצמנו ולקבל כבוד מאחרים, אנחנו צריכים להקפיד על מראה חיצוני הולם.

אז אפשר להכריז מלחמה על תרבות המערב ומה שהיא מגדירה כיופי.

במלחמה כזאת אני (כמעט) איתך.

ואפשר לומר שאנחנו רוצים תרבות אחרת. זה נכון.

אבל,

לא חייבים למחוק כל דבר במציאות התרבותית הזו.

אין שום חובה להיראות כמו שנראו אבות אבותינו.

בדיוק כמו שחליפה ומגבעת אינם הכרח, כך גם גידול זקן ופאות.

מי אמר לך שבעבר זה לא נבע מהשפעה תרבותית??

אנחנו חיים בסביבה תרבותית מסויימת שבה זקן-פרא הוא לא אסתטי ולא מכובד.

זו לא תרבות שלילית, ואין צורך להילחם בה.

אתה רוצה להיות דון קישוט? בהצלחה!

אבל אל תקטין את כל מי שלא חושב כמוך וסובר שהחלק הזה בתרבות המערב הוא לא כל כך שלילי.

ה. אני מסכים איתך לגבי העובדה ש"אל תתפלאו שפוסלים על אורך חצאית".

זה בהחלט בסדר לפסול על דברים חיצוניים.

למעט העובדה שזה לא עניין של התבזות.

(ו. אני מה זה לא מתחבר ל"אחי, אהובי"...)

שכוייח.

ולעניות דעתי טל לא התכוון למלחמה אידאולוגית או לכל דבר אחר שנבע מההודעה שלך.

מוזר, כי אתה לא חדש בפורום, וידוע שההודעות של טל הן ארוכות, אולי ע"מ להסביר עצמו טוב יותר, שיהיה יותר מובן, במקום להתרכז במסר שהוא ניסה לחדד בככ הרבה מילים, אתה נתפס לכך שזה כבד ונורא, שזה לחלוטין לא נראה המסר שהוא ניסה להעביר.

גילוי נאות: לא אוהבת זקן. כלום. גם לא זיפים. נו ואז? 

אני יודעת שיש לזה ערך. גדולי עולם היו עטורי זקנים, ואפשר לאמר שהמראה (התרבותי!) שימר את היהודי באשר הוא בגלות. אולי זה לא נצרך, אבל מנהג אבות הוא חזק דיו, בשביל לא לפסול את אלו שכן חושבים שזקן הוא נצרך.

שחברות שלי אמרו באיזה שבת כלה

יש בנות שממש נרתעות ממראה כזה,אך יש לי גם חברות שמאד מתחברות (ונראה לי שזה קשור גם לסגנון ומי שיותר דוסית בד"כ גם פחות מפריע לה אבל לא בהכרח לפעמים זה קשור לאסתטיות)

אני אישית מאד אוהבת את המראה היהודי הזה!!וקשה לי לדמיין את בעלי בלי פאות\זקן..בעז"ה שנזכה!

בעבר הייתה הסטיגמה פועלת, שמי שמגדל זקן, נשוי, ומי שלובשת מטפחת, נשואה.

היום הכל התבלבל, גם בעלי הזקן פתאום התגלו כרווקים, וגם בעלות השיער הפזור, התגלו כנשואות:-/ (?!!?)

אלא רק פעלתי לחזק אולי את ההערכה לבעלי זקנים, על ידי הבאת מקורות שאולי חלק לא יודעים.

בנוגע לחצאית - הרשילי להגיד לך שמכיוונו של הבן זה יכול להתפרש בדיוק הפוך =- זה די מטריד שבת תסתכל על זקן של בן ותמדוד אותו לפי אורך הזקן שלו, תתחיל להעריך כמה גדול וכמה מסודר הוא - ולעומת זאת, חצאית - שזה דבר הלכתי שבנפשו של בן תורה, לא צריך יותר מאשר לראות האם החצאית עומדת בדרישות ההלכתיות שאני קיבלתי על עצמי או לא.

זה כמו שתגידי שאם בת תגיע עם מחשוף לפגישה - אסור לבן להסתכל ולחשוב על זה בכלל ולקחת את זה כשיקול כי זה מטריד שהוא בכלל מסתכל עליה. וכי - הגענו לדייט בעיניים עצומות כדי לא לראות כלל את הבחורה?

אז עכשיו אחרי שאיזנתי - הרשי לי להסביר - זה גם זה בסדר. מותר לבן להסתכל על הבחורה ולראות אם החצאית שלה עומדת בדרישות ההלכתיות שהיה מצפה ממי שתהיה אישתו, ומותר לבת להסתכל על הזקן של הבחור ולהעריך האם האסתטיות שלו מתאימה ל"מסודרות" שהייתה רוצה אצל בעלה.

אז אני לא נפגע ולא כלום, רק מבהיר - חלילה לי מלפסול בשרשור הזה ו"לדכא" תחושות של בנות בנוגע לזקן - אני רק ניסיתי לפעול בדרכו של הרב קוק, ולא "להנמיך" את מי שחושבת שזקן זה איכסה, אלא להיפך - להוסיף טוב  (ראו בכרטיס אישי שלי) - להאדיר את ערך הזקן ומעלתו.

את כמובן יכולה לעשות אותו הדבר עם חצאית קצרה, לפרסם שרשור שמאדיר את ערכה - אם זה רצונך. 

חלילה כאן מלקבוע למישהו או מישהי מה לחשוב. אני, כמו שראית, בעיקר ציטטתי מקורות ואז אספתי אותם לכדי מסקנה אחת אישית שלי, שמבהירה איזה דברים טובים אני רואה בזקן...

בן דוס שחשוב לו צניעות, וייצא לדייט ולא ישים לב שהבחורה לובשת חצאית קצרה שלא עוברת את הברך והיא לא צנועה - זה יהיה בהחלט מוזר.

הוא לא מודד את הבחורה על פי החצאית שלה - האו רק רואה את אורך החצאית, לא על סנטימטרים- לא נהיה מגוחכים אבל כולנו יודעים מה זה אומר חצאית שלא עוברת את הברך, ומה זה אומר חצאית שעוברת את הברך... לא צריך להיות עם סרגל כדי לדעת את זה.

אבל, אם תצאי עם מישהו עם זקן נגיד - תצאי איתו מראש במחשבה שאם זה מתקדם הוא יהיה צריך להוריד את הזקן לבקשתך - ואם לא אז תפרדי על זה?

כלומר - האם מראש לא תיפגשי עם מישהו עם זקן? או שתיפגשי - אבל מתוך מחשבה שזה ישתנה בעזרתך או בעזרתו ובכל מקרה אם זה לא ישתנה - מבחינתך הקשר יילך לפח, או שאת תצאי עם מישהו עם זקן בכל מחיר ולא תבקשי ממנו בשום שלב להוריד אותו, ואפילו אם תתאהבי בו ותחליטו להתחתן והכל - תשלימי עם זה שהוא עם זקן.

לאיזו אופציה מהשלוש הנ"ל את מתחברת?

אני לא אצא עם מישו עם זקן בכל מחיר, בוא לא נגזים..

אבל אני כן אצא עם מישו עם זקן בלי שום תנאים.

מה שיהיה אח'כ יהיה אח'כ.

ואני מאמינה שאני אשרוד מישו עם זקן..

אבל מלכתחילה- פשוט לא אוהבת את זה

ולא חושבת שצריך לעשות כזה עסק מזקן.

מחכה ומקווה שגם מקרוני בעצמה תכתוב תשובה, כי השאלה הופנתה אליה (למרות שזה בסדר שגם את ענית )

לא נורא

מקרוניייתתת 

אין לי שום דבר נגד זקן

נראלי שיש בזקן מין משהו מחייב כזה

כך שבחור מזוקן עם מידות טובות ויראת שמים-הזקן יוסיף לו חן

ובחור מזוקן עם חוסר במידות טובות\יראת שמיים-

הזקן רק יהפוך אותו לעוד יותר "חסר חן" בעיני (כי אני ארגיש שהוא נמצא בתחפושת).

ואידך זיל גמור.

1.זה מגניב.

2.זה נוח(תתפלאו).

3.יש עניין שלא יראו את צורת ההליכה.

ולא מצאתי מקורות מבוססים וחזקים. מצטער.

כנראה שג'אלבייה זה עדיין לא כמו זקן. תנסה בעוד חמשת אלפים שנה, אולי תמצא מקורות אז.

אבל אפשר גם קפוטה.

אבל שוב, לטעמי זקן ארוך ומגודל זה דבר דוחה ומגעיל.

(אני בד"כ עם זיפים ע"י מכונת גילוח, מטעמי "עצלנות").

שלא יהיה ברור לא נכון - זה לא שאמרתי שחייבים זקן ארוך ומגודל או משהו כזה... ממש לא. לא חייבים בכלל, כאמור, ניתן כמובן להתגלח - אבל ג-ם אם מגדלים זקן, כמובן שניתן לעשות אותו מסודר ואסתטי. העניין של לא לגעת בכלל זה באמת בעיקר מהקבלה מי שהולך בזה על פי הקבלה... (ובשביל להיות בהיר יותר - מי שהולך על פי השיטה שהקבלה אומרת לא לגעת כלל. קפיש ) - אבל גם מי שרוצה בכללי להיות עם אותה "הדרת  פנים" שהזכרתי בהודעה הפותחת - זה טוב ומעולה לגדל זקן בכל אורך שהוא, מסודר. אין בזה פסול.

למעשה - אין פסול בשום דבר שהוא על פי ההלכה - גם בלהתגלח (בהנחה כמובן שהמכונה כשרה ושלא מצמידים חזק לפנים, כי אם מצמידים, כאמור, יש חשש חמור לעבירה דאורייתא... ואת זה רבני ומומחי "צומת" אומרים, לא אני ) -וגם בלגדל זקן ארוך או זקן לא ארוך, ומסודר.

העניין הוא שיש כאלו שנרתעים אוטומטית מזקן בלי לברר בכלל האם יש לו מעלה בפני עצמה ביהדות - וזה מה שניסיתי להגיד בהודעה שפתחה את השרשור - שצריכים לזכור שגם לזקן בני עצמו יש מעלה מיוחדת וחשובה ביהדות.

ולא - אם נתייחס רגע לדברים שנאמרו כאן על "ג'לאבייה" - זה ממש לא אותו דבר, די להגחיך את העסק.

לא הייתי חושש מזה לשניה

במקומי; שיר או סיפור וכו'. חוששת שהוא יעשה זאת טוב יותר.

ולזה אני לא מוכנה. באמת רוצה להאמין שאף פעם לא

יוכל להחליף את האדם, את היצירתיות האנושית.

אחרת, מה אנחנו עושים פה בכלל?

מהסיבה הפשוטה שאיני אוהב לנהל שיחות.

הרימו כוס לחייו ואמרו: "ומה עלינו לספר למלך על אודותיך, זנון?".

"לא כלום", השיב להם, "מלבד שישנו איש זקן באתונה שיכול לשתוק בשעת משתה".

"על הפטפטנות", פלוטרכוס.

• שיהיה גבוה, אבל לא שחצן.

• חתיך, אבל שלא יידע שהוא חתיך.

• חכם, אבל שלא יתקן אותי.

• עשיר, אבל שיהיה עניו.

• תורני, אבל שלא יהיה "כבד".

• קליל, אבל רציני.

• מצחיק, אבל שידע מתי להפסיק.

• רגיש, אבל גברי.

• גברי, אבל מחובר לרגשות.

• ספונטני, אבל מתכנן הכול מראש.

• כריזמטי, אבל צנוע.

• מנהיג, אבל שייתן לי להוביל.

• אוהב לטייל, אבל גם אוהב להישאר בבית.

• ספורטאי, אבל שלא יהיה מכור לחדר כושר.

• בשל רגשית, אבל עם נשמה של ילד.

• חברותי, אבל שלא יהיו לו יותר מדי חברות.

• שיהיה לו תואר.

• רצוי שניים.

• ועדיף שגם יעשה מילואים בלי להתלונן.

• שיהיה לו עסק מצליח או עבודה בהייטק.

• אבל שיסיים לעבוד בארבע כדי להיות עם הילדים.

• שיאהב ילדים.

• אבל שלא ייתן להם מסכים.

• שידע לבשל.

• ושלא יעשה מזה עניין.

• שיקום מוקדם לתפילה.

• אבל גם יישאר ער לדייט עד חצות.

• שילמד דף יומי.

• וגם שיספיק לקרוא ספרי פסיכולוגיה.

• שיהיה מחובר לרב.

• אבל שיחשוב בעצמו.

• שידע לרקוד.

• אבל לא יותר טוב ממני.

• שיאהב מוזיקה.

• אבל שלא ישמיע טראנסים באוטו.

• שיהיה כריש במשא ומתן.

• אבל עדין איתי.

• שיזכור כל תאריך חשוב.

• בלי שאני אזכיר.

• שידע להחליף גלגל.

• לתקן ברז.

• להרכיב איקאה.

• להבין במשכנתאות.

• להשקיע בבורסה.

• ולהוציא את הזבל בלי לבקש.

• שיהיה עמוק.

• אבל גם זורם.

• שידע להכיל.

• אבל גם להציב גבולות.

• שיכבד את ההורים שלי.

• ויאהב את האחים שלי.

• ויצחק מהבדיחות של אבא שלי.

• שיהיה בן 29.

• עם ניסיון החיים של בן 45.

• והאנרגיות של בן 23.

• בלי מטענים.

• בלי אקסיות.

• בלי דרמות.

• ועם אינטליגנציה רגשית של מטפל זוגי.

• וכמובן... כימיה. כי אם אין כימיה — כל השאר לא משנה.

כמובן ג'נרטתי את המקבילה לגברים (חלק חמודים, חלק קצת פספס והייתי עורכת יותר)

שתהיה צנועה, אבל נראית כמו דוגמנית.

תורנית ומשכילה, אבל שאין לה ידע הלכתי יותר ממני.

חכמה ושנונה, אבל שלא תנצח אותי בוויכוח.

זורמת וקלילה, אבל שתקפיד על קלה כבחמורה.

שתפרגן לי מול החברים, אבל שלא תגרום לזה להיראות כאילו היא מחנכת אותי.

נשית וענוגה, אבל שתדע להרים ספות כשמנקים לפסח.

דעתנית ומבינה, אבל שתיתן לי להרגיש הראש בבית.

עצמאית, אבל שתחכה להחלטה שלי.

שתרצה לפרנס את לימוד התורה שלי, וחס וחלילה לא שתפתח קריירה.

שתעשה תואר פרקטי.

עדיף בהוראה או חינוך מיוחד.

אבל שתרוויח כמו בהייטק כדי לשלם שכר לימוד לישיבות.

שתעבוד חצי משרה.

כדי שתהיה בבית כשאני חוזר מסדר ערב.

שתאהב ילדים.

שתגדל שבט של שמונה ילדים.

אבל שלא תיראה עייפה לעולם.

שתדע לבשל כמו אמא שלי.

ושלא תשתמש באבקת מרק.

שתכין חלות כמו במאפייה.

ותלמד את כל הסגולות להפרשת חלה.

שתאהב אורחים בשבת.

ותארח 15 חברים מהישיבה בהתראה של שעה.

ותשמח לשטוף את כל הכלים במוצאי שבת בלי להזעיק אותי.

שתהיה מחוברת לרבנית שלה לתמיכה רגשית.

אבל שתסכים עם הרב שלי בכל נושא.

שיהיו לה אידאלים לתמוך בחצי שנה רצוף מילואים.

אבל שלא תדרוש ממני לגור בגבעה.

שתדע לשיר זמירות שבת.

אבל שלא תשמיע קול ליד חברים שלי.

שתאהב מוזיקה יהודית עמוקה.

אבל שלא תביא לי שירי קרליבך של שלוש שעות.

שתעשה ספורט ותשמור על כושר.

אבל בצניעות ובלי לעשות מזה עניין.

שתדע לנהוג בצורה בטוחה.

אבל שתיתן לי לנהוג תמיד.

שתדע לקפל את הציצית היטב בלי שהפתילים יסתבכו בכביסה.

ותגהץ לי את החולצות הלבנות בלי קמט אחד.

שתהיה עמוקה מחשבתית.

אבל שתסתפק בוורטים פשוטים על הפרשה.

שתדע להכיל את הספקות שלי.

אבל שתהיה יציבה כמו סלע אמוני.

שתכבד את ההורים שלי.

ותאהב את השטויות של אחים שלי.

ותצחק מהווארטים הנאמרים בשולחן שבת של אבא שלי.

שתהיה בת 21.

עם בגרות נפשית של בת 50.

והמראה הרענן של בת 16.

בלי היסטוריה של דייטים.

בלי חפירות של 'לאן הקשר הולך' - שפשוט תזרום עד האירוסים.

ועם יכולת הקשבה של פסיכולוגית קלינית אחרי יום עבודה.

וכמובן... שיהיה ענווה ופשטות. כי אם אין פשטות — איפה כל התורניות?

יש שיר כזה

אגב זו תשובה לכל אתגר

חתן מתוק מדבש*

אני חושב שכולנו רוצים לבנות בית ורק מחכים לזה

שיעור ד' זה לא צעיר

לא צריך לקחת אותי כפרוייקט כדי לשדך לי?

אבל אני כופר וצעיר מכדי להכיר בחורות שיתאימו לך

זקן בעלז. ואולי אתה לא מכיר בחורות שיתאימי לי אבל אולי את הסגנון כן

את הסגנון ודאי שאני מכיר, אבל את הבחורות לא

מתחיל שיעור ג'

להכיר בנות בסגנון זה כבר משהו אחר. השאלה יותר מי יכול לעזור לי להכיר

טאקט ויכולת להתאים את עצמך לסיטואציה שאתה נמצא בה היא נכללת בכישורי חברה בסיסיים.

ברור שיש מקרים שעדיף לוותר על הנימוסים ולדבר ישירות, אבל הרבה יותר מעצבן בן אדם שלא יודע להתאים את עצמו לסיטואציה.

אוקי,

למשל אם בן אדם "מתאים את עצמו לסיטואציה" ולמעשה נרצה או לא, צבוע כלפי הצד השני,

איך נדע שהוא לא עושה את זה איתנו ?

כי אצל הבן אדם הישיר, עם כולם, נדע שמה שהוא אומר, זה מה שהוא חושב

ואם הוא רוצה "להתאים את עצמו לסיטואציה", הוא לא מחרטט הוא פשוט שותק.

ואם הוא אוהב את הצד השני הוא מחייך לו ואם הוא לא אוהב הוא לא מחייך. הכל ברור. בלי לעגל פינות. בלי צביעות.

אחרי ההבהרה הזו,

איזה אופי תעדיפו יותר ?

גם אני מעדיף בחורה יפה וגם שמאוד אוהבת את המטבח וגם אוהבת מאוד לגדל ולחנך ילדים (ממש אוהבת, נהנית מזה)

אבל מה אני מעדיף יותר ? שתאהב לגדל ולחנך ילדים.

אין לי בעיה שהיא לא תהיה יפה ושלא תאהב את המטבח, למרות שגם אלה דברים חשובים, אבל אם צריך לבחור, בחרתי. ויתרתי.

רואה ? עניתי על התשובה.

עכשיו תורכם (פנייה לנשים וגברים)

מה חשוב לכם יותר ? ישיר כלפי כולם (סותם במקרה שלא רוצה לפגוע אבל לא מחייך ולא מספר סיפורי סבתא)

או...מעגל פינות ? זורם ? ונרצה או לא מחרטט קלות. או זה או זה.

זו השאלה.

שאלה שיש לה תשובה ברורה מאוד וניתן לענות עליה בצורה החלטית,

גם אם זה פחות נח, אבל זה פורום אנונימי, אז אני מאמין שזה אפשרי.

זכיה ב 20 מיליון שקל בשנה הקרובה , לעונים.

שייך,

סביר מאוד שאפילו לא קיבלו את הפרטים שלך בגלל זה.

לפעמים דווקא כשהאדם כבר לא רלוונטי עבורנו הדמיון מתחיל להשלים את כל מה שלא באמת קרה. הוא בונה בראש מה היה יכול להיות ובקלות מצייר תמונה מושלמת ( מידי) שלא בטוח שהייתה קיימת במציאות.

כשאתה רואה אותה עם בעל וילד אתה לא באמת רואה את החיים שהיו יכולים להיות לכם. אתה רואה תוצאה מוגמרת והמוח באופן טבעי משלים את החסר..

אל תשכח שגם אם הייתם נפגשים אף אחד לא יודע אם באמת הייתם מתאימים. יש הבדל גדול בין פוטנציאל שדמיינו במשך שנים לבין זוגיות אמיתית שנבנת יום יום .

ובעיניי, המשפט שכתבת מה אני אמצא? הוא כנראה הדבר שבאמת יושב מתחת לכל זה. מתי שלי תגיע

אל תיתן למחשבות האלה לשכנע אותך שפספסת את האחת. יכול להיות שהן פשוט מזכירות לך כמה אתה רוצה כבר להקים בית משלך. וגם זה, בעזרת ה' יגיע.

ועם כל מה שכתבתי לי יש כלל ישר שקופץ לי לא להשוות לאחרים תתרכז בעצמך זה באמת הרבה יותר כיף

זה באמת מה שחשתבי בהתחלה... מי אמר שאנחנו בכלל מתאימים. וזהעבד טוב

רק שבחודש האחרון לא יודע פתאום נכנס למח

עכשיו הגעתי לבית אז אני יותר מיושב. שניה רגע עוצר כי נשרף לי האוכל.

אוקי שומעים? אז בקיצור, עכשיו אני פתאום קולט את הפספוס. היא היתה עם האח שלה (בנינו זה הבן שלה אבל אני מעדיף לחשוב שהיא לא נשואה)

קיצר זרקה לו פירגונים בקול .. "מלך מלך!" אני סתם הסתובבתי. נראה לי היא חצי התפדחה למרות שהיא לא מהמתפדחות. אולי מהמפדחות זה כן. בקיצור....

מה רציתי להגיד, חשבו על הסיטואציה שאני מסתובב ואומר לה "יותר ממני?..." מה לדעתכם היתה התגובה שלה? אני אומר הייתה מבקשת את המספר לא שאני משוויץ עכשיו או משהו.

סתם טוב אני רואה שאני שוב מדרדר לכן נעצור כאן. יש למישהו משהו להוסיף?

זה בסדר אתה גם ככה מדבר לעצמך אין מה להוסיף . אוקי... הבנתי.

אני הולך.

🤣🤣🤣

קשה לדעת.