אלא שלא אוהבות זקן מסודר (ארוך מדי, לא מסופר אחיד וכו')

וזה לגמרי לגיטימי

וישר כוח ותן טל

שבזכות הזקן ימשך לך שפע רב הכולל בתוכו אישה יר"ש ובעלת מידות טובות

שתעריך ותשמח בזקנך

אני לא מסכימה שבעלי יגדל זקן, בקושי התפשרתי אתו על שפם (קטן).

אם רק היית מביא צידוקים לחשיבותו של הזקן,

הכל היה טוב ונכון.

ברגע שאתה מנסה להצדיק את עצמך ע"י הקטנת האחר,

לדוגמה: "ולא להיכנע לתרבות השולטת כיום, תרבות המערב שהחדירה את "המראה התרבותי המגולח" אל כל פינה בחיינו. לא אמרתי שכל מי שמתגלח בהכרח עושה זאת בגלל זה - אבל אין ספק שהרוח השולטת היום בעולם "עוזרת" לזה מאוד, גם אם רק בתת מודע."

אתה מראה שלא מספיק נוח לך עם עצמך, ושרק אם תדגיש את חולשת האחר זה יחזק אותך.

ובכלל, אפשר להרגע,

זה רק זקן.

לא צריך להפוך כל ויכוח למלחמה אידיאולוגית.

יש בו עניין קבלי והלכתי, יש בו עניין של מסורת והמשכיות,

אבל יש בו גם מימד תרבותי, שבהקשר הזה התרבות היא לא כל כך שלילית.

מי שמגדל זקן בצורה לא אסתטית בגלל ערכו של הזקן,

גם אם האסתטיקה היא עניין תרבותי,

פשוט מבזה את עצמו.

האסתטיקה היא לא דבר רע. יפיפיותו של יפת באהלי שם.

(ואולי אפשר להשוות את זה לתלמיד חכם שיש רבב בבגדו).

(גילוי נאות: אין לי זקן מטעמי קצב הצמיחה,

אבל גם אם היתה לי היכולת,

לא בטוח שהייתי מגדל אם זה היה לא יפה).

הייתי אומר שעצם הכתיבה כאן בפורום מהווה התפייסות הרבה יותר משמעותית

וחריפה עם ערכי תרבות המערב, מאשר כל גילוח שהוא.

אני מסכים שצריכה להיות תרבות דיבור, אך לא כל דיבור

קיצוני ובוטה מזוהה ישירות עם תרבות המערב.

גם בתרבותינו העשירה מצויות התבטאות הרבה הרבה יותר

אגרסיביות מאלו שנאמרו כאן, כאשר השעה הייתה צריכה לכך.

עיין למשל בהשגות הראב"ד על הרמב"ם, או בהשגות משמרת

הבית על הערות הרא"ה וכו' וכו'.

אם כבר ניתנו הדברים להיאמר, כך הם:

התרבות של הדיבור המתייפייף והנוטף נופת צופים למרות שבקרבו

ישים אורבו ובתוך תוכו הוא שוטם את אחיו בליבו, זו היא התרבות שמקורה

בתרבות לא לנו הלא היא התרבות הנוצרית.

ייאמר ברורות: אינני בעד פגיעה אישית בשום נברא בעולם. אני

בעד הצגת העמדות בצורה חדה וברורה גם אם לפעמים זה נשמע

כזלזול בעמדת האחר.

ועוד דגש: אין בדבריי אלו כדי לחוות את דעתי בגוף הנידון לשום צד.

ובכן, למרות שלא קלעת בדיוק לכוונתי הרי שאין צריך לומר

שדבריך קובעים ברכה לעצמם, והיה זה שכרי בבחינת

ליתן שכר למביאיהם.

(והגם שיש להעיר על כך שלשון נעימה לא קשורה בהכרח

עם כוונות זדוניות בליבו של האומר, עכ"פ הרי מפורש בכתובים

דנאמנים פצעי וגו' ונעתרות וגו')

עכ"פ תורף כוונתי בדבריי הדלים והעלובים דלעיל,

הוא להעיר על כך שבעצם הנכונות לכתוב כאן על בימת הפורום,

יש כאן קבלה מאליהם של כמה מוטיבים תרבותיים שהרבה יותר

נוח לאפיין בהם את הלך הרוח המערבי העכשווי מאשר את

רוח בית המדרש וישראל סבא האותנטי כפי שהתגלמה עד לימינו

אנו, ובזה גופא טמונה ההודאה שאיננו שוללים מן היסוד ומכל וכל

את תרבות המערב על סגנונה וה"כלים" שלה.

כי אם הגבת אלי,

אז לא ממש הבנתי את הקשר לתרבות דיבור.

כשדיברתי על תרבות,

התכוונתי לתרבות כמכלול ולא לתרבות דיבור דווקא.

וכשדיברתי על צורת הכתיבה,

התכוונתי לכך שצורת כתיבה כזו פשוט מצביעה על חולשתו של הכותב.

אין לי בעיה עם הצגת עמדה בצורה חותכת.

יש לי בעיה עם כתיבה שלא מסתפקת בחיזוק הדעה, אלא גם מרגישה צורך להנמיך את הגישה שמולה.

אני לא אוהבת זקן, וככה גם רוב החברות שלי..

[מדברת על זקן-זקן. זיפים וזה זה בסדר, אולי אפילו גברי משו.. אבל לא אוהבות זקן..]

ומסכימה עם כ--ל מילה של שלום ש.. כל מילה

רק צריכה לזכור כל מי שפוסלת על זקן, לא להיעלב ולא להיפגע אם אדם אחר יפסול אותה על אורך חצאית או על דברים חיצוניים אחרים (אני לא מדבר חלילה עלייך - אני לא יודע איך את מתלבשת, רק בכללי מקשר את זה לדיון שהיה פה על חצאיות קצרות וכו' - כשבנות זעקו על בנים שמה זה עניינם והם שטחיים אם הם פוסלים בת על חצאיה הקצרה. ובכן - בת שאכן לא רוצה שיפסלו אותה על חצאיתה הקצרה, הייתי מצפה ממנה שלא תפסול על מרכיבים חיצוניים כמו זקן אצל גבר. ואישה שפוסלת על זקן - שלא תצעק על כך שפוסלים אותה על חצאית קצרה וכו').

זקן-אין חולק שזה טוב ויש בזה עניין ולפי הזוהר אסור לגזור את הזקן בכלל.

חצאית קצרה-אפשר להתווכח אבל זה וודאי לא מראה על דוסיות יתר.

ואם מישהי תפסול אותי על זקן(לא שיש כל כך סתם הוא לא גודל לי)אז אני יפסול אותה על זה.....

לרב החלבן אין זקן, ולר' שריה דבליצקי שהוא גם ארי במסתרים

זקן קצוץ ודקיק מאוד.

וכן מצינו בגדולים אחרים כמו ר' יהודה גרשוני זצ"ל והרב ליכטנשטיין

שליט"א שהם מגולחים.

וכבר התווכחנו על זה שמהירושלמי משמע שאין עם זה בעיה. אבל אני מניח שתסכים איתי שהבן איש חי נחשב מקובל יותר בר סמכא ממך והוא אאל"ט מפרש את הזוהר כפשוטו שאסור לגעת בזקן כלל!

(אני זוכר שהייתי בן 18 והתגלחתי לראשונה היו לי ממש יסורי מצפון והרגשת אי נעימות, היום אני מעלה עליהם את המשחית בלי להתרגש בכלל).

ו"חסדי" לא התיימר לחדש פירוש בזוהר.

לא נעים ולא הוגן.

ואם כן - למה בסוגיית החצאיות הקצרות לא הגבת לבנות שזעקו על כך שפוסלים על חצאיות קצרות, שהן מעמידות בנים שחצאית קצרה פשוט לא מתאימה להם - במקום לא נעים ולא הוגן?

האם רק על עניין מראה יש עניין "לא להעמיד במקום לא נעים ולא הוגן"?

בסך הכל ציינתי עובדה פשוטה - לכל אחת מותר לסרב מכל טעם שבא לה, אבל ברגע שאת מסרבת מטעם חיצוני שכזה, אל לך לתמוה או לזעוק שאחרים פוסלים אותך גם על טעמים אחרים חיצוניים - מה גם שהם הרבה יותר עקרוניים כי הם לא ר-ק חיצוניים...

מה בעייתי במה שכתבתי? אשמח שתבאר לי כדי שאוכל להבין במה טעיתי ולתקן את דרכי

עשויות גם להקל בצניעות בכל הנוגע לחצאית.

כלומר, אתה מניח שבנות שזקן אינו לטעמן פחותות בהכרח ביראת שמיים

מחברותיהן המחבבות זקן גברי.

חלילה חלילה חלילה. לא התכוונתי ולו לרגע לטעון שמי שפוסלת על זקן עשויה להקל גם בצניעות וכי זה בהכרח צריך להיות קשור זה בזה. חלילה לי מלקטרג על בנות ישראל הצדיקות!

רק אמרתי, שבמידה והיא פוסלת על זקן - אז אם מישהו אחר יפסול אותה על דבר חיצוני כמו אולי חצאית קצרה - ואני לא אומר בזה שזה קשור ושבהכרח תהיה לה חצאית קצרה, בהחלט אין ששום מניעה שתהיינה בנות עם חצאיות ארוכות עד למאוד שתפסולנה על זקן - אבל אני אומר שאם אותה אחת לובשת חצאית קצרה, פוסלת על זקן, ואזי פוסלים גם אותה על סמך זה - אין לה מה להלין על כך...

זה הכל.

מחילה אם הבינו אותי לא נכון קודם - אני מתנצל ממש, לא הייתה לי שום כוונה חלילה לפגוע בבנות ישראל.

שיהיה לו בתאבון.

זה עניין של מראה. לא של רמה דתית.

ולא אמרתי שאני אפסול. רק אמרתי שאני לא אוהבת.

(בררר, בתור נכדה של סבא עם זקן *ורב והסבא השני בלי זקן ולא רב.. סתם אולי בגלל זה זה תקוע לי בראש *- זה מגרד כשנותנים נשיקה לנכדים!!!!!!!! אני עד היום מתחרפנת מהנשיקות של סבא שלי מגיל 0...)

ו-

כשזה זקן מסודר זה מראה כללי של בנאדם מטופח ואני לא אזרוק אותו בגלל האורך של הזקן

וכשזה זקן 'מדובלל' או לא מסודר ומופרע זה מראה כללי של אדם 'זורק' ואני אזרוק אותו על כל הכלליות הזאת.

ועוד ועוד

אינלי כוח לכתוב פה עכשיו הכל

הקטנת האחר? אני לא מקטין א-נ-ש-י-ם. אני בהחלט מקטין את תרבות המערב. חלילה אני לא אומר שאדם כזה או אחר בוודאות עושה מעשה זה בגלל דבר כזה - אמרתי רק שבבוא בת לחשוב על בחור כזה ועל הסיבות שהוא עושה, שתחשוב על זה שאולי הוא עצמו - כלפי עצמו, לא רוצה להיכנע לתרבות הזאת. מה יש פה בלהקטין אחר? הרי אני גם לא עושה המון דברים אחרים כי הם באים מהתרבות הזאת ולא מתאימים לדרך היהודית. וכי בגלל שכתבתי "לא להכנע לתרבות המערב" - בהכרח עשיתי זאת כדי להקטין אנשים אחרים? הרי כתבתי זאת בתום לב כדי להסביר את מגמתו של המקפיד והמגדל זקן - שרוצה לברוח כמה שיותר מאםשרות של כניעה לתרבות הזאת. האין זאת רשותו לסבור על פי רבותיו שעניין הגילוח והמראה התרבותי החל בגלל תרבות המערב? (בהדגשה - תרבות המערב שורשיה נעוצים עוד בימי יוון).

איפה אתה רואה כאן הקטנת האחר?

ובעיקר - איך אתה קובע בביטחון כל כך שאני לא מרגיש מספיק נוח עם עצמי. אני אכן מרגיש מספיק נוח - אלא, כדי לענות לאלו התוהים על מראה זה, אני מפרט את הסיבות.

בערך כמו שתכתוב שרבי יהודה הלוי לא מספיק נוח לו עם זה שהוא יהודי ולכן בספרו הכוזרי לא הסתפק ברק להסביר למה טוב להיות יהודי, אלא הדגיש את הרע ואת החסר בכל שיטה אחרת, והקטין את האחר. וכי רבי יהודה הלוי "הקטין את האחר" כי לא יכל להתמודד מספיק טוב והיה קשה לו עם עצמו?

תמהני עליך.

חבל לי שלקחת את דבריי כך ואם אתה סבור שהיה בדבריי בכדי לפגוע במישהו באופן אישי - אני מבקש ממך סליחה ומתנצל בפני מי שלקח זה כתקיפה עליו. כל מגמתי הייתה רק להגן על שמם הטוב של בעלי הזקנים ולהזכיר למי ששכחו, את המעלה העצומה שיש לזקן. 

לגבי מה שאמרת שאדם מבזה עצמו אם מגדל זקן לא בצורה אסתטית בגלל הקפדתו לא לגלח כלל - ובכן, כנראה שבאומרך זאת פגעת בשמיים באופן אישי בבא סאלי שזקנו אף שלא היה ארוך, לא היה כלל וכלל מסודר ובמונחים של היום - היה בלתי אסטתי בעליל.

וכמוהו רבנים רבים נוספים שחוששים לדעת הקבלה לא נוגעים בכלל בזקנם.

וראה איזה פלא - רק לפני רגע דיברת על אדם שלא נוח לו עם עצמו ולכן "מקטין את האחר" - והנה בדיוק כמה שורות לאחר מכן אתה טורח בפה מלא להקטין את כל בעלי הזקנים שהולכים לפי הקבלה ולהצהיר קבל עם ועדה שהם מבזים את עצמם. האם ז-ה - לא הקטנת האחר, וחוסר קבלה לכך שישנם דברים שאתה לא מסכים איתם אבל ישנם רבים שנוהגים לפיהם - כמו הקבלה? וכי אתה באמת סבור שכל אדם שנוהג בזה לפי הקבלה מבזה את עצמו? 

תמהני עלייך, אחי אהובי. כואב לי.

א. לא כתבת רק את הסיבות שהובילו אותך לגדל זקן.

כתבת גם שרוב מי שמגדל זקן עושה זאת בגלל תרבות המערב ובכך ניסית לגמד אותו.

זאת כתיבה של מישהו שמרגיש שהוא במלחמה ובלי זה אין ביכלתו לנצח.

ב. זה בדיוק לב העניין: ריה"ל התעסק באמונה, שהיא הלב והבסיס של הכל.

אתה לעומתו, מתעסק בזקן(!)

וזה מה שכתבתי: זה רק זקן! אל תוציא את העניין הזה מפרופורציה.

הדיון פה לא מדגדג את קצה הנעל של הדיונים בכוזרי!

ג. לא מדובר פה על פגיעה אישית.

מדובר פה על הצורך שלך לכתוב כך.

ד. אני חושב שאתה לא עושה חלוקה בין רבנים לבין רוב האנשים.

רבנים (כמו הבבא סאלי) לא מתבזים, מכיוון שהם מקבלים את הכבוד שלהם מקדושתם וחכמתם.

אתה ואני וכל מי שמסתובב בפורומים האלה, לא נמצאים ברמה שלהם,

אבל אנחנו בכל זאת נדרשים לכבד את עצמנו, ולא להיראות מגוחכים.

כחלק מלכבד את עצמנו ולקבל כבוד מאחרים, אנחנו צריכים להקפיד על מראה חיצוני הולם.

אז אפשר להכריז מלחמה על תרבות המערב ומה שהיא מגדירה כיופי.

במלחמה כזאת אני (כמעט) איתך.

ואפשר לומר שאנחנו רוצים תרבות אחרת. זה נכון.

אבל,

לא חייבים למחוק כל דבר במציאות התרבותית הזו.

אין שום חובה להיראות כמו שנראו אבות אבותינו.

בדיוק כמו שחליפה ומגבעת אינם הכרח, כך גם גידול זקן ופאות.

מי אמר לך שבעבר זה לא נבע מהשפעה תרבותית??

אנחנו חיים בסביבה תרבותית מסויימת שבה זקן-פרא הוא לא אסתטי ולא מכובד.

זו לא תרבות שלילית, ואין צורך להילחם בה.

אתה רוצה להיות דון קישוט? בהצלחה!

אבל אל תקטין את כל מי שלא חושב כמוך וסובר שהחלק הזה בתרבות המערב הוא לא כל כך שלילי.

ה. אני מסכים איתך לגבי העובדה ש"אל תתפלאו שפוסלים על אורך חצאית".

זה בהחלט בסדר לפסול על דברים חיצוניים.

למעט העובדה שזה לא עניין של התבזות.

(ו. אני מה זה לא מתחבר ל"אחי, אהובי"...)

שכוייח.

ולעניות דעתי טל לא התכוון למלחמה אידאולוגית או לכל דבר אחר שנבע מההודעה שלך.

מוזר, כי אתה לא חדש בפורום, וידוע שההודעות של טל הן ארוכות, אולי ע"מ להסביר עצמו טוב יותר, שיהיה יותר מובן, במקום להתרכז במסר שהוא ניסה לחדד בככ הרבה מילים, אתה נתפס לכך שזה כבד ונורא, שזה לחלוטין לא נראה המסר שהוא ניסה להעביר.

גילוי נאות: לא אוהבת זקן. כלום. גם לא זיפים. נו ואז? 

אני יודעת שיש לזה ערך. גדולי עולם היו עטורי זקנים, ואפשר לאמר שהמראה (התרבותי!) שימר את היהודי באשר הוא בגלות. אולי זה לא נצרך, אבל מנהג אבות הוא חזק דיו, בשביל לא לפסול את אלו שכן חושבים שזקן הוא נצרך.

שחברות שלי אמרו באיזה שבת כלה

יש בנות שממש נרתעות ממראה כזה,אך יש לי גם חברות שמאד מתחברות (ונראה לי שזה קשור גם לסגנון ומי שיותר דוסית בד"כ גם פחות מפריע לה אבל לא בהכרח לפעמים זה קשור לאסתטיות)

אני אישית מאד אוהבת את המראה היהודי הזה!!וקשה לי לדמיין את בעלי בלי פאות\זקן..בעז"ה שנזכה!

בעבר הייתה הסטיגמה פועלת, שמי שמגדל זקן, נשוי, ומי שלובשת מטפחת, נשואה.

היום הכל התבלבל, גם בעלי הזקן פתאום התגלו כרווקים, וגם בעלות השיער הפזור, התגלו כנשואות:-/ (?!!?)

אלא רק פעלתי לחזק אולי את ההערכה לבעלי זקנים, על ידי הבאת מקורות שאולי חלק לא יודעים.

בנוגע לחצאית - הרשילי להגיד לך שמכיוונו של הבן זה יכול להתפרש בדיוק הפוך =- זה די מטריד שבת תסתכל על זקן של בן ותמדוד אותו לפי אורך הזקן שלו, תתחיל להעריך כמה גדול וכמה מסודר הוא - ולעומת זאת, חצאית - שזה דבר הלכתי שבנפשו של בן תורה, לא צריך יותר מאשר לראות האם החצאית עומדת בדרישות ההלכתיות שאני קיבלתי על עצמי או לא.

זה כמו שתגידי שאם בת תגיע עם מחשוף לפגישה - אסור לבן להסתכל ולחשוב על זה בכלל ולקחת את זה כשיקול כי זה מטריד שהוא בכלל מסתכל עליה. וכי - הגענו לדייט בעיניים עצומות כדי לא לראות כלל את הבחורה?

אז עכשיו אחרי שאיזנתי - הרשי לי להסביר - זה גם זה בסדר. מותר לבן להסתכל על הבחורה ולראות אם החצאית שלה עומדת בדרישות ההלכתיות שהיה מצפה ממי שתהיה אישתו, ומותר לבת להסתכל על הזקן של הבחור ולהעריך האם האסתטיות שלו מתאימה ל"מסודרות" שהייתה רוצה אצל בעלה.

אז אני לא נפגע ולא כלום, רק מבהיר - חלילה לי מלפסול בשרשור הזה ו"לדכא" תחושות של בנות בנוגע לזקן - אני רק ניסיתי לפעול בדרכו של הרב קוק, ולא "להנמיך" את מי שחושבת שזקן זה איכסה, אלא להיפך - להוסיף טוב  (ראו בכרטיס אישי שלי) - להאדיר את ערך הזקן ומעלתו.

את כמובן יכולה לעשות אותו הדבר עם חצאית קצרה, לפרסם שרשור שמאדיר את ערכה - אם זה רצונך. 

חלילה כאן מלקבוע למישהו או מישהי מה לחשוב. אני, כמו שראית, בעיקר ציטטתי מקורות ואז אספתי אותם לכדי מסקנה אחת אישית שלי, שמבהירה איזה דברים טובים אני רואה בזקן...

בן דוס שחשוב לו צניעות, וייצא לדייט ולא ישים לב שהבחורה לובשת חצאית קצרה שלא עוברת את הברך והיא לא צנועה - זה יהיה בהחלט מוזר.

הוא לא מודד את הבחורה על פי החצאית שלה - האו רק רואה את אורך החצאית, לא על סנטימטרים- לא נהיה מגוחכים אבל כולנו יודעים מה זה אומר חצאית שלא עוברת את הברך, ומה זה אומר חצאית שעוברת את הברך... לא צריך להיות עם סרגל כדי לדעת את זה.

אבל, אם תצאי עם מישהו עם זקן נגיד - תצאי איתו מראש במחשבה שאם זה מתקדם הוא יהיה צריך להוריד את הזקן לבקשתך - ואם לא אז תפרדי על זה?

כלומר - האם מראש לא תיפגשי עם מישהו עם זקן? או שתיפגשי - אבל מתוך מחשבה שזה ישתנה בעזרתך או בעזרתו ובכל מקרה אם זה לא ישתנה - מבחינתך הקשר יילך לפח, או שאת תצאי עם מישהו עם זקן בכל מחיר ולא תבקשי ממנו בשום שלב להוריד אותו, ואפילו אם תתאהבי בו ותחליטו להתחתן והכל - תשלימי עם זה שהוא עם זקן.

לאיזו אופציה מהשלוש הנ"ל את מתחברת?

אני לא אצא עם מישו עם זקן בכל מחיר, בוא לא נגזים..

אבל אני כן אצא עם מישו עם זקן בלי שום תנאים.

מה שיהיה אח'כ יהיה אח'כ.

ואני מאמינה שאני אשרוד מישו עם זקן..

אבל מלכתחילה- פשוט לא אוהבת את זה

ולא חושבת שצריך לעשות כזה עסק מזקן.

מחכה ומקווה שגם מקרוני בעצמה תכתוב תשובה, כי השאלה הופנתה אליה (למרות שזה בסדר שגם את ענית )

לא נורא

מקרוניייתתת 

אין לי שום דבר נגד זקן

נראלי שיש בזקן מין משהו מחייב כזה

כך שבחור מזוקן עם מידות טובות ויראת שמים-הזקן יוסיף לו חן

ובחור מזוקן עם חוסר במידות טובות\יראת שמיים-

הזקן רק יהפוך אותו לעוד יותר "חסר חן" בעיני (כי אני ארגיש שהוא נמצא בתחפושת).

ואידך זיל גמור.

1.זה מגניב.

2.זה נוח(תתפלאו).

3.יש עניין שלא יראו את צורת ההליכה.

ולא מצאתי מקורות מבוססים וחזקים. מצטער.

כנראה שג'אלבייה זה עדיין לא כמו זקן. תנסה בעוד חמשת אלפים שנה, אולי תמצא מקורות אז.

אבל אפשר גם קפוטה.

אבל שוב, לטעמי זקן ארוך ומגודל זה דבר דוחה ומגעיל.

(אני בד"כ עם זיפים ע"י מכונת גילוח, מטעמי "עצלנות").

שלא יהיה ברור לא נכון - זה לא שאמרתי שחייבים זקן ארוך ומגודל או משהו כזה... ממש לא. לא חייבים בכלל, כאמור, ניתן כמובן להתגלח - אבל ג-ם אם מגדלים זקן, כמובן שניתן לעשות אותו מסודר ואסתטי. העניין של לא לגעת בכלל זה באמת בעיקר מהקבלה מי שהולך בזה על פי הקבלה... (ובשביל להיות בהיר יותר - מי שהולך על פי השיטה שהקבלה אומרת לא לגעת כלל. קפיש ) - אבל גם מי שרוצה בכללי להיות עם אותה "הדרת  פנים" שהזכרתי בהודעה הפותחת - זה טוב ומעולה לגדל זקן בכל אורך שהוא, מסודר. אין בזה פסול.

למעשה - אין פסול בשום דבר שהוא על פי ההלכה - גם בלהתגלח (בהנחה כמובן שהמכונה כשרה ושלא מצמידים חזק לפנים, כי אם מצמידים, כאמור, יש חשש חמור לעבירה דאורייתא... ואת זה רבני ומומחי "צומת" אומרים, לא אני ) -וגם בלגדל זקן ארוך או זקן לא ארוך, ומסודר.

העניין הוא שיש כאלו שנרתעים אוטומטית מזקן בלי לברר בכלל האם יש לו מעלה בפני עצמה ביהדות - וזה מה שניסיתי להגיד בהודעה שפתחה את השרשור - שצריכים לזכור שגם לזקן בני עצמו יש מעלה מיוחדת וחשובה ביהדות.

ולא - אם נתייחס רגע לדברים שנאמרו כאן על "ג'לאבייה" - זה ממש לא אותו דבר, די להגחיך את העסק.

בהחלט חשוב תמונה מושקעת שמציגה אותנו בטוב, וגם אני מביא כזאת.

אבל חייב גם שתהיה משקפת ומציאותית.. לא פילטרים ומשחקים עם זוויות וכאלה.

זה עלול לגרום הרבה תסכול מדייטים ראשונים מביכים בו סתם מחכים לברוח ברגע שמנומס מספיק. (לא שזה מעלה גדולה לגבר כזה, אבל כך עובד העולם)

הצד השני מצפה לרחל כמו בתמונה ואז מגיעה לאה..

שידכתי לחבר של בעלי מישי ובפגישה הגיעה מישהי מאוד מאוד מלאה

ממש לא ראו את זה בתמונה שהעבירה

החבר הזה נסע שעה נסיעה כדי להפגש איתה ובסוף זה היה ברור שהפגישה הלכה לפח כי זה נפל כבר על זה

הוא כמובן כיבד ונשאר עד סוף הפגישה

אבל חייב להעביר תמונה תואמת מציאות..חבל על שניכם

או יפסיקו לבקש תמונות אז דבריי יהיו מיותרים.

עד אז אני גאה להגיד לבנות- דאגו לאינטרסים שלכן,שיהיו לכן הצעות.

(אני לא שדכנית.אני מדברת כחברה שמנסה לעזור)

גברים. לא ככה האידיאל להתחתן.

אני לא אומר מה לעשות מבחינה פרקטית.

כל הקטע הזה של תמונות יכול להיות מורכב ומסובך.

לא כולם מרגישים שיש להם בכלל תמונה וואו.

לא כולם רוצים בכלל לשתף תמונה שלהם.

בכנות, את חושבת שיש מישהי שמשתפת תמונה ואומרת - הנה אני ביודעין ומתוך כוונה ברורה משתפת תמונה מכוערת שלי?

האם נראה לך שמי שבוחרת תמונה, אומרת לא אכפת לי מהתמונה, זאת פשוט התמונה האחרונה שלי?

האם נכון לשתף דווקא תמונה מאירוע, או אולי יש שיקולים אחרים שבעקבותיהם בוחרים דווקא תמונה מחיי היום יום?

האם את, כשדכנית, מסוגלת לכבד בחירה כזאת?

מחפש תמונה עדכנית יחסית ושולח. אין לי כח לכל ההתעסקות הזו.

ובאמת שהגיע הזמן להפסיק עם כל מחול השדים סביב התמונות. 

אני לא שדכנית אלא חברה שמנסה לעזור לחברות שלה ולא התחתנתי צעירה בכלל וגם אני שנאתי כל כך את זה

אבל

כש'עברתי צד' והתחלתי לשדך פשוט הזדעזעתי מכמה בנים פוסלים על תמונה. בחורות שהן זכיה בלוטו פשוט נפסלות בחור אחר בחור והן לא יודעות את זה כי זה עוד לא הגיע לשלב שאני מציעה להן והן מתייבשות תקופות

ונשרף לי הלב

אז אני כותבת כאן כדי שיגיע לכמה שיותר בנות מהממות- תעשו הכל כדי לצאת הכי טוב שלכן!!

ומי שכתב פה שקר החן- בא לי להגיד אנחנו פועלים בתוך הכללים של העולם הזה שיש בו גם מקום לשקר החן.

ואין לי דעה מגובשת בנושא

אבל פעם אחת ביקשו סתם עוד תמונה יותר טובה וזה עצבן אותי אז חברה שלי צילמה אותי מחזיקה דף שמסתיר את הפנים וכתוב עליו

"והיו עיניך רואות את מוריך (ישעיהו ל, כ)"

יש לי חברות הרבה מעל היופי הממוצע

דווקא שהן שולחות תמונות מאירועים/ צילום מקצועי לגברים יש תחושה של איום

לעומת זאת שהן מחייכות למצלמה בסלפי חמודי או שמצלמים אותן שותות קפה בבוקר או בטבע מתי שרואים את היופי הטבעי זה הכי כובש

בהנחה והן נראות טוב בלי איפור

. בלי אודם בלי תסרוקות בלי שטויות ..הכי פשוט

הכי אומרים כן..

ותתפלאו לנשים יפות הרבה יותר מאתגר למצוא

הרבה פעמים הצעתי לגברים והן דווקא פסלו על שטויות כמו על מקום וכו' .. ( וזה היה נראה לי קטנוני אבל לא התערבתי ) ובדיעבד הם ספרו לי שלא היה להם אומץ להגיד להצעה כזו טובה ( כי גם הפרטים שלהן טובים) כן.

אז גברים אומרים הרבה יותר מהר כן להצעה לבחורה שנראת ממוצעת - חמודה  מאשר בחורה יפיפיה .

זה לא שהם לא רוצים אותה .. הם מרגישים איום או בדייט מקטלגים אותה כסנובית

לא יודעת אם שמעת אבל תשאלי חברה שלך הכי יפה שאת מכירה תשאלי אותה מה קורה אצלה בדייטים

ותבני ששם זה הכי כואב

כל גבר רוצה אשה יפה

מה יש לו להיות מאוים, הוא לא עוד אישה שיכולה לקנא ולהרגיש מאוימת

מי שנראת טוב וזה יכול לתרום לה להתקדם.... למה לא.

רק חשוב שזו תהיה תמונה משקפת.. לפעמיים יוצאות תמונות ממש טובות שלא תואמות למציאות.

כמו כל אדם שמכירים ואפשר ללמוד ממנו

בטח אם יש הרבה חוויות משותפות ושיחות עומק

לשינוי בתפיסות ובעמדות שלי לגבי כל מיני דברים.

פחות בדברים פוליטיים...

לא בהכרח שינוי אבל כן דיוק ועיסוק בערכים חשובים ומשמעותיים שהיו נראים לי פשוטים מובנים מאילהם ופתאום כשלצד השני ברור כל כך משהו שלי לא כזה סגור זה פתח להתבוננות והתעמקות בנושא

וממילא נראה לי שגם שינויים קלים מתרחשים בהתעצבות הכללית שלי כאדם אחרי כל פעם שהיתה לי התבוננות כזאת

חוצמזה שאני נורא מנסה לקחת משהו טוב מכל הפגישות שהיו לי מתוך אמונה שה' שלח אותם בשבילי אם לא להתחתן אז כדי להשתפר וללמוד משהו 

לאחרונה יצאתי עם בחורה שהרגשנו פערים מסויימים בהשקפה הדתית (עניין יותר של ניואנסים, לא הכי גרונדזים)

מרגיש שזה נתן הפרייה מסויימת, זה אתגר אותי וזה זה הוסיף טוב בהקשר הזה, בהחלט למדתי מזה על עצמי.

מצד שני, שנינו אנשים שאוהבים לדבר על השקפה ויצא שלא מצאנו את זה בתור נושא משותף בגלל השוני בעניין ולשנינו זה היה בסדר גמור.

בהחלט יצא לי בעבר להתרם בעניין הזה, אפילו קניתי ספר שמישהי ספרה לי שהיא קוראת אותו... אבל לא זוכר הרבה פעמים כאלה.

ספרים שהמדוייטים המליצו, או שחקרתי תחום או נושא מסויים שעניין אותן.

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

כלומר,

אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:

לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?

האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?

האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?

האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?

האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?

כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.

בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)

מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.

אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...

זה נכון מאוד, לאו דווקא בהקשר הזה. כמובן שבכל דבר שקשור לזוגיות.

זה מעגל יחסית חיצוני.. אבל כמובן חשוב לתת עליו את הדעת.

לא מבין למה ענית בהקשר הזה, הרי השואל אמר שהוא דווקא דחה הצעה על רקע משפחתי. משמע, הוא מבין שזה נושא רגיש שיכול להיות משמעותי.

נראה לי שיותר מועיל להגיד מה כן ולא מה לא בהקשר הזה.

לכן השאלות הללו שהבאת הן נועדו רק כדי להבין שזה יכול מורכב.

כמו שאת בעצמך אמרת, קשה מאוד לענות על השאלות האלה, אם בכלל אפשרי לענות עליהם..

לכן, נראה לי שיש צורך בשאלות בירור ביחס למקום החשיבות של השואל ביחד לנושא.

שאלות שיעוררו להבין מה היחס שלו לזה וה המקום אותו הוא צריך לתת לנושא.

את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.

ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

לאו דווקא רק בפן התורני.

לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.

אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.

אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.

אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.

וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.

אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.

מה דעתכם?

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

יכול להיות שכבר כתבו בדומה

תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.

החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.

תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...

גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.

תראה שיש ביניכם התאמה וכו'

אולי זו אשתך?

ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...

האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.

אנשים קשים זו התמודדות

וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה

בהצלחה וה יתן לך עצה טובה

שהתחתנה עם בעל תשובה - המשפחה לא קשורה לרמת הרוחניות של האישה. בכלל. מה שקשור זה ההחלטה שלה איפה להיות וכמה היא נחושה להישאר שם ולא להיות מושפעת.

הקשר היחיד למשפחה, זה כמה הם גמישים ביכולת להכיל את השוני ואם לא אזמה היא חושבת לעשות עם זה. ואת זה כדאי לבדוק ולברר כי אם זה בכיוון טוב ויש פתיחות - זה מעולה.

המשפחה שלי אפילו לא שומרים שבת חוץ מאחות אחת (ואנחנו משפחה גדולה) ואף אחד לא היה מהמר בחוץ שאני לא נראית דתייה מבית

נכון, זה אומר שעושים החלטות שהרבה פעמים הן לא פוטוגניות מבחוץ כזוג אבל הן כן תואמות את אורח החיים שבחרנו.

ואגב,גם בתוך משפחות דתיות ודוסיות יש הבדלים בהרבה דברים שצריך להכיל. אזלא בטוחה שיש לך איך לברוח מזה

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

חנוכה שמח🥰

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

הלבד קשה ולהיות בזוג זה הרצון האולטימטיבי.

לכן בגלל שמדובר בדחף, אז יש גם סבלנות יכולה להוות טריגר.

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

זה אומר שאני דתי בראש פתוח לעולם תרבות מערב מתערבב בין אנשים\קהילות אם זה חילוניים אז לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל תרבות)  אם זה דתיים לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל אהבת חינם וחיבור בין אנשים) ומהחרדים לקחתי את ללכת לפי הלכה לא דתי לפי דעתי ולעשות מה שבראש שלי בלי להייעץ אם אני נמצא בבעיה או שיש לי בעיה אני פונה לרב שייעץ לי ויעזור לי אני לא ישר הולך לבעל מקצוע רק כי יש לו תואר בדבר הזה למשל פסיכולוג

מקווה שדי הגדרתי את עצמי טוב

ולכן חשוב לי משהי מאמינה בדרך הזאת בחיבור בין העולמות

אבל לפחות לי עדיין לא ברור איפה אתה נמצא.

התרבות החילונית טובה לדעתך? רק לדתיים יש אהבת חינם וחיבור בין אנשים? רק חרדים הולכים לפי ההלכה?

בדברים שאינם הלכתיים, למשל מצב נפשי, תפנה לרב לפני שתפנה לפסיכולוג?

אולי יהיה יותר נח להגדיר לאיזה רבנים אתה הולך? איזה ישיבות מתאימות לתפסית עולמך? עם מי אתה מתייעץ? לפי איזו השקפת עולם הלכתית אתה הולך?

איך אתה מחליט מה מהתרבות החילונית אתה לוקח ומה לא?

במה מתבטאת הפתיחות שלך?

בעיני לא צריך לענות על זה כאן, רק שמדברך אין לי מושג איפה אתה נמצא על הציר הדתי.

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!