אלא שלא אוהבות זקן מסודר (ארוך מדי, לא מסופר אחיד וכו')

וזה לגמרי לגיטימי

וישר כוח ותן טל

שבזכות הזקן ימשך לך שפע רב הכולל בתוכו אישה יר"ש ובעלת מידות טובות

שתעריך ותשמח בזקנך

אני לא מסכימה שבעלי יגדל זקן, בקושי התפשרתי אתו על שפם (קטן).

אם רק היית מביא צידוקים לחשיבותו של הזקן,

הכל היה טוב ונכון.

ברגע שאתה מנסה להצדיק את עצמך ע"י הקטנת האחר,

לדוגמה: "ולא להיכנע לתרבות השולטת כיום, תרבות המערב שהחדירה את "המראה התרבותי המגולח" אל כל פינה בחיינו. לא אמרתי שכל מי שמתגלח בהכרח עושה זאת בגלל זה - אבל אין ספק שהרוח השולטת היום בעולם "עוזרת" לזה מאוד, גם אם רק בתת מודע."

אתה מראה שלא מספיק נוח לך עם עצמך, ושרק אם תדגיש את חולשת האחר זה יחזק אותך.

ובכלל, אפשר להרגע,

זה רק זקן.

לא צריך להפוך כל ויכוח למלחמה אידיאולוגית.

יש בו עניין קבלי והלכתי, יש בו עניין של מסורת והמשכיות,

אבל יש בו גם מימד תרבותי, שבהקשר הזה התרבות היא לא כל כך שלילית.

מי שמגדל זקן בצורה לא אסתטית בגלל ערכו של הזקן,

גם אם האסתטיקה היא עניין תרבותי,

פשוט מבזה את עצמו.

האסתטיקה היא לא דבר רע. יפיפיותו של יפת באהלי שם.

(ואולי אפשר להשוות את זה לתלמיד חכם שיש רבב בבגדו).

(גילוי נאות: אין לי זקן מטעמי קצב הצמיחה,

אבל גם אם היתה לי היכולת,

לא בטוח שהייתי מגדל אם זה היה לא יפה).

הייתי אומר שעצם הכתיבה כאן בפורום מהווה התפייסות הרבה יותר משמעותית

וחריפה עם ערכי תרבות המערב, מאשר כל גילוח שהוא.

אני מסכים שצריכה להיות תרבות דיבור, אך לא כל דיבור

קיצוני ובוטה מזוהה ישירות עם תרבות המערב.

גם בתרבותינו העשירה מצויות התבטאות הרבה הרבה יותר

אגרסיביות מאלו שנאמרו כאן, כאשר השעה הייתה צריכה לכך.

עיין למשל בהשגות הראב"ד על הרמב"ם, או בהשגות משמרת

הבית על הערות הרא"ה וכו' וכו'.

אם כבר ניתנו הדברים להיאמר, כך הם:

התרבות של הדיבור המתייפייף והנוטף נופת צופים למרות שבקרבו

ישים אורבו ובתוך תוכו הוא שוטם את אחיו בליבו, זו היא התרבות שמקורה

בתרבות לא לנו הלא היא התרבות הנוצרית.

ייאמר ברורות: אינני בעד פגיעה אישית בשום נברא בעולם. אני

בעד הצגת העמדות בצורה חדה וברורה גם אם לפעמים זה נשמע

כזלזול בעמדת האחר.

ועוד דגש: אין בדבריי אלו כדי לחוות את דעתי בגוף הנידון לשום צד.

ובכן, למרות שלא קלעת בדיוק לכוונתי הרי שאין צריך לומר

שדבריך קובעים ברכה לעצמם, והיה זה שכרי בבחינת

ליתן שכר למביאיהם.

(והגם שיש להעיר על כך שלשון נעימה לא קשורה בהכרח

עם כוונות זדוניות בליבו של האומר, עכ"פ הרי מפורש בכתובים

דנאמנים פצעי וגו' ונעתרות וגו')

עכ"פ תורף כוונתי בדבריי הדלים והעלובים דלעיל,

הוא להעיר על כך שבעצם הנכונות לכתוב כאן על בימת הפורום,

יש כאן קבלה מאליהם של כמה מוטיבים תרבותיים שהרבה יותר

נוח לאפיין בהם את הלך הרוח המערבי העכשווי מאשר את

רוח בית המדרש וישראל סבא האותנטי כפי שהתגלמה עד לימינו

אנו, ובזה גופא טמונה ההודאה שאיננו שוללים מן היסוד ומכל וכל

את תרבות המערב על סגנונה וה"כלים" שלה.

כי אם הגבת אלי,

אז לא ממש הבנתי את הקשר לתרבות דיבור.

כשדיברתי על תרבות,

התכוונתי לתרבות כמכלול ולא לתרבות דיבור דווקא.

וכשדיברתי על צורת הכתיבה,

התכוונתי לכך שצורת כתיבה כזו פשוט מצביעה על חולשתו של הכותב.

אין לי בעיה עם הצגת עמדה בצורה חותכת.

יש לי בעיה עם כתיבה שלא מסתפקת בחיזוק הדעה, אלא גם מרגישה צורך להנמיך את הגישה שמולה.

אני לא אוהבת זקן, וככה גם רוב החברות שלי..

[מדברת על זקן-זקן. זיפים וזה זה בסדר, אולי אפילו גברי משו.. אבל לא אוהבות זקן..]

ומסכימה עם כ--ל מילה של שלום ש.. כל מילה

רק צריכה לזכור כל מי שפוסלת על זקן, לא להיעלב ולא להיפגע אם אדם אחר יפסול אותה על אורך חצאית או על דברים חיצוניים אחרים (אני לא מדבר חלילה עלייך - אני לא יודע איך את מתלבשת, רק בכללי מקשר את זה לדיון שהיה פה על חצאיות קצרות וכו' - כשבנות זעקו על בנים שמה זה עניינם והם שטחיים אם הם פוסלים בת על חצאיה הקצרה. ובכן - בת שאכן לא רוצה שיפסלו אותה על חצאיתה הקצרה, הייתי מצפה ממנה שלא תפסול על מרכיבים חיצוניים כמו זקן אצל גבר. ואישה שפוסלת על זקן - שלא תצעק על כך שפוסלים אותה על חצאית קצרה וכו').

זקן-אין חולק שזה טוב ויש בזה עניין ולפי הזוהר אסור לגזור את הזקן בכלל.

חצאית קצרה-אפשר להתווכח אבל זה וודאי לא מראה על דוסיות יתר.

ואם מישהי תפסול אותי על זקן(לא שיש כל כך סתם הוא לא גודל לי)אז אני יפסול אותה על זה.....

לרב החלבן אין זקן, ולר' שריה דבליצקי שהוא גם ארי במסתרים

זקן קצוץ ודקיק מאוד.

וכן מצינו בגדולים אחרים כמו ר' יהודה גרשוני זצ"ל והרב ליכטנשטיין

שליט"א שהם מגולחים.

וכבר התווכחנו על זה שמהירושלמי משמע שאין עם זה בעיה. אבל אני מניח שתסכים איתי שהבן איש חי נחשב מקובל יותר בר סמכא ממך והוא אאל"ט מפרש את הזוהר כפשוטו שאסור לגעת בזקן כלל!

(אני זוכר שהייתי בן 18 והתגלחתי לראשונה היו לי ממש יסורי מצפון והרגשת אי נעימות, היום אני מעלה עליהם את המשחית בלי להתרגש בכלל).

ו"חסדי" לא התיימר לחדש פירוש בזוהר.

לא נעים ולא הוגן.

ואם כן - למה בסוגיית החצאיות הקצרות לא הגבת לבנות שזעקו על כך שפוסלים על חצאיות קצרות, שהן מעמידות בנים שחצאית קצרה פשוט לא מתאימה להם - במקום לא נעים ולא הוגן?

האם רק על עניין מראה יש עניין "לא להעמיד במקום לא נעים ולא הוגן"?

בסך הכל ציינתי עובדה פשוטה - לכל אחת מותר לסרב מכל טעם שבא לה, אבל ברגע שאת מסרבת מטעם חיצוני שכזה, אל לך לתמוה או לזעוק שאחרים פוסלים אותך גם על טעמים אחרים חיצוניים - מה גם שהם הרבה יותר עקרוניים כי הם לא ר-ק חיצוניים...

מה בעייתי במה שכתבתי? אשמח שתבאר לי כדי שאוכל להבין במה טעיתי ולתקן את דרכי

עשויות גם להקל בצניעות בכל הנוגע לחצאית.

כלומר, אתה מניח שבנות שזקן אינו לטעמן פחותות בהכרח ביראת שמיים

מחברותיהן המחבבות זקן גברי.

חלילה חלילה חלילה. לא התכוונתי ולו לרגע לטעון שמי שפוסלת על זקן עשויה להקל גם בצניעות וכי זה בהכרח צריך להיות קשור זה בזה. חלילה לי מלקטרג על בנות ישראל הצדיקות!

רק אמרתי, שבמידה והיא פוסלת על זקן - אז אם מישהו אחר יפסול אותה על דבר חיצוני כמו אולי חצאית קצרה - ואני לא אומר בזה שזה קשור ושבהכרח תהיה לה חצאית קצרה, בהחלט אין ששום מניעה שתהיינה בנות עם חצאיות ארוכות עד למאוד שתפסולנה על זקן - אבל אני אומר שאם אותה אחת לובשת חצאית קצרה, פוסלת על זקן, ואזי פוסלים גם אותה על סמך זה - אין לה מה להלין על כך...

זה הכל.

מחילה אם הבינו אותי לא נכון קודם - אני מתנצל ממש, לא הייתה לי שום כוונה חלילה לפגוע בבנות ישראל.

שיהיה לו בתאבון.

זה עניין של מראה. לא של רמה דתית.

ולא אמרתי שאני אפסול. רק אמרתי שאני לא אוהבת.

(בררר, בתור נכדה של סבא עם זקן *ורב והסבא השני בלי זקן ולא רב.. סתם אולי בגלל זה זה תקוע לי בראש *- זה מגרד כשנותנים נשיקה לנכדים!!!!!!!! אני עד היום מתחרפנת מהנשיקות של סבא שלי מגיל 0...)

ו-

כשזה זקן מסודר זה מראה כללי של בנאדם מטופח ואני לא אזרוק אותו בגלל האורך של הזקן

וכשזה זקן 'מדובלל' או לא מסודר ומופרע זה מראה כללי של אדם 'זורק' ואני אזרוק אותו על כל הכלליות הזאת.

ועוד ועוד

אינלי כוח לכתוב פה עכשיו הכל

הקטנת האחר? אני לא מקטין א-נ-ש-י-ם. אני בהחלט מקטין את תרבות המערב. חלילה אני לא אומר שאדם כזה או אחר בוודאות עושה מעשה זה בגלל דבר כזה - אמרתי רק שבבוא בת לחשוב על בחור כזה ועל הסיבות שהוא עושה, שתחשוב על זה שאולי הוא עצמו - כלפי עצמו, לא רוצה להיכנע לתרבות הזאת. מה יש פה בלהקטין אחר? הרי אני גם לא עושה המון דברים אחרים כי הם באים מהתרבות הזאת ולא מתאימים לדרך היהודית. וכי בגלל שכתבתי "לא להכנע לתרבות המערב" - בהכרח עשיתי זאת כדי להקטין אנשים אחרים? הרי כתבתי זאת בתום לב כדי להסביר את מגמתו של המקפיד והמגדל זקן - שרוצה לברוח כמה שיותר מאםשרות של כניעה לתרבות הזאת. האין זאת רשותו לסבור על פי רבותיו שעניין הגילוח והמראה התרבותי החל בגלל תרבות המערב? (בהדגשה - תרבות המערב שורשיה נעוצים עוד בימי יוון).

איפה אתה רואה כאן הקטנת האחר?

ובעיקר - איך אתה קובע בביטחון כל כך שאני לא מרגיש מספיק נוח עם עצמי. אני אכן מרגיש מספיק נוח - אלא, כדי לענות לאלו התוהים על מראה זה, אני מפרט את הסיבות.

בערך כמו שתכתוב שרבי יהודה הלוי לא מספיק נוח לו עם זה שהוא יהודי ולכן בספרו הכוזרי לא הסתפק ברק להסביר למה טוב להיות יהודי, אלא הדגיש את הרע ואת החסר בכל שיטה אחרת, והקטין את האחר. וכי רבי יהודה הלוי "הקטין את האחר" כי לא יכל להתמודד מספיק טוב והיה קשה לו עם עצמו?

תמהני עליך.

חבל לי שלקחת את דבריי כך ואם אתה סבור שהיה בדבריי בכדי לפגוע במישהו באופן אישי - אני מבקש ממך סליחה ומתנצל בפני מי שלקח זה כתקיפה עליו. כל מגמתי הייתה רק להגן על שמם הטוב של בעלי הזקנים ולהזכיר למי ששכחו, את המעלה העצומה שיש לזקן. 

לגבי מה שאמרת שאדם מבזה עצמו אם מגדל זקן לא בצורה אסתטית בגלל הקפדתו לא לגלח כלל - ובכן, כנראה שבאומרך זאת פגעת בשמיים באופן אישי בבא סאלי שזקנו אף שלא היה ארוך, לא היה כלל וכלל מסודר ובמונחים של היום - היה בלתי אסטתי בעליל.

וכמוהו רבנים רבים נוספים שחוששים לדעת הקבלה לא נוגעים בכלל בזקנם.

וראה איזה פלא - רק לפני רגע דיברת על אדם שלא נוח לו עם עצמו ולכן "מקטין את האחר" - והנה בדיוק כמה שורות לאחר מכן אתה טורח בפה מלא להקטין את כל בעלי הזקנים שהולכים לפי הקבלה ולהצהיר קבל עם ועדה שהם מבזים את עצמם. האם ז-ה - לא הקטנת האחר, וחוסר קבלה לכך שישנם דברים שאתה לא מסכים איתם אבל ישנם רבים שנוהגים לפיהם - כמו הקבלה? וכי אתה באמת סבור שכל אדם שנוהג בזה לפי הקבלה מבזה את עצמו? 

תמהני עלייך, אחי אהובי. כואב לי.

א. לא כתבת רק את הסיבות שהובילו אותך לגדל זקן.

כתבת גם שרוב מי שמגדל זקן עושה זאת בגלל תרבות המערב ובכך ניסית לגמד אותו.

זאת כתיבה של מישהו שמרגיש שהוא במלחמה ובלי זה אין ביכלתו לנצח.

ב. זה בדיוק לב העניין: ריה"ל התעסק באמונה, שהיא הלב והבסיס של הכל.

אתה לעומתו, מתעסק בזקן(!)

וזה מה שכתבתי: זה רק זקן! אל תוציא את העניין הזה מפרופורציה.

הדיון פה לא מדגדג את קצה הנעל של הדיונים בכוזרי!

ג. לא מדובר פה על פגיעה אישית.

מדובר פה על הצורך שלך לכתוב כך.

ד. אני חושב שאתה לא עושה חלוקה בין רבנים לבין רוב האנשים.

רבנים (כמו הבבא סאלי) לא מתבזים, מכיוון שהם מקבלים את הכבוד שלהם מקדושתם וחכמתם.

אתה ואני וכל מי שמסתובב בפורומים האלה, לא נמצאים ברמה שלהם,

אבל אנחנו בכל זאת נדרשים לכבד את עצמנו, ולא להיראות מגוחכים.

כחלק מלכבד את עצמנו ולקבל כבוד מאחרים, אנחנו צריכים להקפיד על מראה חיצוני הולם.

אז אפשר להכריז מלחמה על תרבות המערב ומה שהיא מגדירה כיופי.

במלחמה כזאת אני (כמעט) איתך.

ואפשר לומר שאנחנו רוצים תרבות אחרת. זה נכון.

אבל,

לא חייבים למחוק כל דבר במציאות התרבותית הזו.

אין שום חובה להיראות כמו שנראו אבות אבותינו.

בדיוק כמו שחליפה ומגבעת אינם הכרח, כך גם גידול זקן ופאות.

מי אמר לך שבעבר זה לא נבע מהשפעה תרבותית??

אנחנו חיים בסביבה תרבותית מסויימת שבה זקן-פרא הוא לא אסתטי ולא מכובד.

זו לא תרבות שלילית, ואין צורך להילחם בה.

אתה רוצה להיות דון קישוט? בהצלחה!

אבל אל תקטין את כל מי שלא חושב כמוך וסובר שהחלק הזה בתרבות המערב הוא לא כל כך שלילי.

ה. אני מסכים איתך לגבי העובדה ש"אל תתפלאו שפוסלים על אורך חצאית".

זה בהחלט בסדר לפסול על דברים חיצוניים.

למעט העובדה שזה לא עניין של התבזות.

(ו. אני מה זה לא מתחבר ל"אחי, אהובי"...)

שכוייח.

ולעניות דעתי טל לא התכוון למלחמה אידאולוגית או לכל דבר אחר שנבע מההודעה שלך.

מוזר, כי אתה לא חדש בפורום, וידוע שההודעות של טל הן ארוכות, אולי ע"מ להסביר עצמו טוב יותר, שיהיה יותר מובן, במקום להתרכז במסר שהוא ניסה לחדד בככ הרבה מילים, אתה נתפס לכך שזה כבד ונורא, שזה לחלוטין לא נראה המסר שהוא ניסה להעביר.

גילוי נאות: לא אוהבת זקן. כלום. גם לא זיפים. נו ואז? 

אני יודעת שיש לזה ערך. גדולי עולם היו עטורי זקנים, ואפשר לאמר שהמראה (התרבותי!) שימר את היהודי באשר הוא בגלות. אולי זה לא נצרך, אבל מנהג אבות הוא חזק דיו, בשביל לא לפסול את אלו שכן חושבים שזקן הוא נצרך.

שחברות שלי אמרו באיזה שבת כלה

יש בנות שממש נרתעות ממראה כזה,אך יש לי גם חברות שמאד מתחברות (ונראה לי שזה קשור גם לסגנון ומי שיותר דוסית בד"כ גם פחות מפריע לה אבל לא בהכרח לפעמים זה קשור לאסתטיות)

אני אישית מאד אוהבת את המראה היהודי הזה!!וקשה לי לדמיין את בעלי בלי פאות\זקן..בעז"ה שנזכה!

בעבר הייתה הסטיגמה פועלת, שמי שמגדל זקן, נשוי, ומי שלובשת מטפחת, נשואה.

היום הכל התבלבל, גם בעלי הזקן פתאום התגלו כרווקים, וגם בעלות השיער הפזור, התגלו כנשואות:-/ (?!!?)

אלא רק פעלתי לחזק אולי את ההערכה לבעלי זקנים, על ידי הבאת מקורות שאולי חלק לא יודעים.

בנוגע לחצאית - הרשילי להגיד לך שמכיוונו של הבן זה יכול להתפרש בדיוק הפוך =- זה די מטריד שבת תסתכל על זקן של בן ותמדוד אותו לפי אורך הזקן שלו, תתחיל להעריך כמה גדול וכמה מסודר הוא - ולעומת זאת, חצאית - שזה דבר הלכתי שבנפשו של בן תורה, לא צריך יותר מאשר לראות האם החצאית עומדת בדרישות ההלכתיות שאני קיבלתי על עצמי או לא.

זה כמו שתגידי שאם בת תגיע עם מחשוף לפגישה - אסור לבן להסתכל ולחשוב על זה בכלל ולקחת את זה כשיקול כי זה מטריד שהוא בכלל מסתכל עליה. וכי - הגענו לדייט בעיניים עצומות כדי לא לראות כלל את הבחורה?

אז עכשיו אחרי שאיזנתי - הרשי לי להסביר - זה גם זה בסדר. מותר לבן להסתכל על הבחורה ולראות אם החצאית שלה עומדת בדרישות ההלכתיות שהיה מצפה ממי שתהיה אישתו, ומותר לבת להסתכל על הזקן של הבחור ולהעריך האם האסתטיות שלו מתאימה ל"מסודרות" שהייתה רוצה אצל בעלה.

אז אני לא נפגע ולא כלום, רק מבהיר - חלילה לי מלפסול בשרשור הזה ו"לדכא" תחושות של בנות בנוגע לזקן - אני רק ניסיתי לפעול בדרכו של הרב קוק, ולא "להנמיך" את מי שחושבת שזקן זה איכסה, אלא להיפך - להוסיף טוב  (ראו בכרטיס אישי שלי) - להאדיר את ערך הזקן ומעלתו.

את כמובן יכולה לעשות אותו הדבר עם חצאית קצרה, לפרסם שרשור שמאדיר את ערכה - אם זה רצונך. 

חלילה כאן מלקבוע למישהו או מישהי מה לחשוב. אני, כמו שראית, בעיקר ציטטתי מקורות ואז אספתי אותם לכדי מסקנה אחת אישית שלי, שמבהירה איזה דברים טובים אני רואה בזקן...

בן דוס שחשוב לו צניעות, וייצא לדייט ולא ישים לב שהבחורה לובשת חצאית קצרה שלא עוברת את הברך והיא לא צנועה - זה יהיה בהחלט מוזר.

הוא לא מודד את הבחורה על פי החצאית שלה - האו רק רואה את אורך החצאית, לא על סנטימטרים- לא נהיה מגוחכים אבל כולנו יודעים מה זה אומר חצאית שלא עוברת את הברך, ומה זה אומר חצאית שעוברת את הברך... לא צריך להיות עם סרגל כדי לדעת את זה.

אבל, אם תצאי עם מישהו עם זקן נגיד - תצאי איתו מראש במחשבה שאם זה מתקדם הוא יהיה צריך להוריד את הזקן לבקשתך - ואם לא אז תפרדי על זה?

כלומר - האם מראש לא תיפגשי עם מישהו עם זקן? או שתיפגשי - אבל מתוך מחשבה שזה ישתנה בעזרתך או בעזרתו ובכל מקרה אם זה לא ישתנה - מבחינתך הקשר יילך לפח, או שאת תצאי עם מישהו עם זקן בכל מחיר ולא תבקשי ממנו בשום שלב להוריד אותו, ואפילו אם תתאהבי בו ותחליטו להתחתן והכל - תשלימי עם זה שהוא עם זקן.

לאיזו אופציה מהשלוש הנ"ל את מתחברת?

אני לא אצא עם מישו עם זקן בכל מחיר, בוא לא נגזים..

אבל אני כן אצא עם מישו עם זקן בלי שום תנאים.

מה שיהיה אח'כ יהיה אח'כ.

ואני מאמינה שאני אשרוד מישו עם זקן..

אבל מלכתחילה- פשוט לא אוהבת את זה

ולא חושבת שצריך לעשות כזה עסק מזקן.

מחכה ומקווה שגם מקרוני בעצמה תכתוב תשובה, כי השאלה הופנתה אליה (למרות שזה בסדר שגם את ענית )

לא נורא

מקרוניייתתת 

אין לי שום דבר נגד זקן

נראלי שיש בזקן מין משהו מחייב כזה

כך שבחור מזוקן עם מידות טובות ויראת שמים-הזקן יוסיף לו חן

ובחור מזוקן עם חוסר במידות טובות\יראת שמיים-

הזקן רק יהפוך אותו לעוד יותר "חסר חן" בעיני (כי אני ארגיש שהוא נמצא בתחפושת).

ואידך זיל גמור.

1.זה מגניב.

2.זה נוח(תתפלאו).

3.יש עניין שלא יראו את צורת ההליכה.

ולא מצאתי מקורות מבוססים וחזקים. מצטער.

כנראה שג'אלבייה זה עדיין לא כמו זקן. תנסה בעוד חמשת אלפים שנה, אולי תמצא מקורות אז.

אבל אפשר גם קפוטה.

אבל שוב, לטעמי זקן ארוך ומגודל זה דבר דוחה ומגעיל.

(אני בד"כ עם זיפים ע"י מכונת גילוח, מטעמי "עצלנות").

שלא יהיה ברור לא נכון - זה לא שאמרתי שחייבים זקן ארוך ומגודל או משהו כזה... ממש לא. לא חייבים בכלל, כאמור, ניתן כמובן להתגלח - אבל ג-ם אם מגדלים זקן, כמובן שניתן לעשות אותו מסודר ואסתטי. העניין של לא לגעת בכלל זה באמת בעיקר מהקבלה מי שהולך בזה על פי הקבלה... (ובשביל להיות בהיר יותר - מי שהולך על פי השיטה שהקבלה אומרת לא לגעת כלל. קפיש ) - אבל גם מי שרוצה בכללי להיות עם אותה "הדרת  פנים" שהזכרתי בהודעה הפותחת - זה טוב ומעולה לגדל זקן בכל אורך שהוא, מסודר. אין בזה פסול.

למעשה - אין פסול בשום דבר שהוא על פי ההלכה - גם בלהתגלח (בהנחה כמובן שהמכונה כשרה ושלא מצמידים חזק לפנים, כי אם מצמידים, כאמור, יש חשש חמור לעבירה דאורייתא... ואת זה רבני ומומחי "צומת" אומרים, לא אני ) -וגם בלגדל זקן ארוך או זקן לא ארוך, ומסודר.

העניין הוא שיש כאלו שנרתעים אוטומטית מזקן בלי לברר בכלל האם יש לו מעלה בפני עצמה ביהדות - וזה מה שניסיתי להגיד בהודעה שפתחה את השרשור - שצריכים לזכור שגם לזקן בני עצמו יש מעלה מיוחדת וחשובה ביהדות.

ולא - אם נתייחס רגע לדברים שנאמרו כאן על "ג'לאבייה" - זה ממש לא אותו דבר, די להגחיך את העסק.

חוויה שתיצור סיטואציות לדבר ולשתף?

אבל.

א. זו יכולת תקשורתית שלדעתי היא די בסיסית, והייתי רוצה לרכוש אותה.

ב. כבר מדייט שני? מרגיש לי שהתקדמות כלשהי ברמת השיח (לא רק זרימה בקשקושים, אלא שיח גבוה/עמוק יותר, להגדרתך, ברמה מסויימת) מתבקשת כבר שם.

הבאתי פעם כרטיסים לדייט שני. כרטיסים שרובם מעלים נושאים לפטפוט ולא לשיח אמיתי, כי זה לא היה כדי להעלות את רמת השיח אלא כדי לאפשר שיח בסיסי, כי היה מפגש רווי שתיקות, לא התחבר לשנינו לפטפט ונושאים מוצו במהירות. הוצאתי את זה באמצע והיה די מביך (וגם נגמר אחרי הפגישה הזו, אבל כנראה שזה היה למרות ולא בגלל הכרטיסים...).

היא גזירת מלך. 

ה' הטוב לא ימנע להולכים בתמים

לא נובע מגזרת מלך, אלא מאיך שה' ברא את עולמו

כי זה מעבר למוסר טבעי

לא הפרוץ. אלא שגם בזה יש הרבה רמות.

ואני שואל: האם לדעתכם יש לרמת השמירה השפעה על איכות הזוגיות [גם לא מדבר על הקיצוניות, שלא מאפשרת לך לחיות אפילו עם עצמך..]

למה שיהיה קשר בין הקפדה יתרה על צניעות הלבוש, הדיבור. ההתנהלות בפרהסיה - ובין איכות החיים הזוגיים והקשר הרגשי בין בני הזוג?
 

זוגיות טובה מאופיינת בתכונות טובות של תקשורת פתוחה, של יכולת ניהול קונפליקטים, הכלה והתאמה של הבדלים באופי, של לתת מקום להגשתה עצמית ופיתוח אישי, ביטחון ואמון עמוק, אינטימיות טובה

אפשר להיות מלאך כלפי חוץ ושטן בבית 🥲 

מצד כל צד מבני הזוג, אם לא מצליחים לבנות קשר זוגי הממלא את התנאים לעיל

אבל לא מבטיח שום דבר להמשך, זה תלוי בעוד הרבה גורמים כמו תקשורת, פתיחות, שיתוף, מוכנות לבקש עזרה ולמידה אחד של השנייה

שמירת השבת במהלך לימודיי באוניברסיטה כנראה פגעה בציונים, אבל עושים את מה שנכון עדיין כי יש מחויבות למה שה' ציווה.

המון מזל טוב אם הבנתי נכון

ודי עם השכל..לפעמים צריך לזרוק אותו מהחלון ופשוט להיזרק על השם בלי אנשי מקצוע ובלי מטפלים, אנחנו המטפלים הכי טובים של עצמנו.

קצת קשה לי שאם לא ה"תהליך" הזה אז יש מצב שזה היה מתפספס ושוב זה חוזר לעניין של השכל, לא צריך תהליכים זה מן חידוש של הדור שלנו-לא אומר לאף אחד איך לחיות, נותן עצה טובה לחיים. לפעמים כדאי לחיות בלי שכל.

תראי איזה דבר שגם הודעה כזאת משמחת שברוך השם זהו נגמר המרדף והצלחת להגיע לרגע המיוחל-במקום התרגשות וכיף ושמחה(שאני בטוח שאלו גם נמצאים אבל משום מה בחרת להאיר את הצד של היישוב הדעת והכל מחושב) יש מלא שכל ועצות ותהליכים. השכל הוא קר מאוד.

מזל טוב🎉🎊

תזרוק אתה את השכל מהחלון

ויהיו כאלה שישתמשו בשכל

מותר שזה יגרום לך לסלידה אבל אנשים שונים אחד מהשני ;)

ככה הקב"ה ברא בעולמו

למה? 

תזרוק ת'שכל ;)

אתה לא מתיר לי או אוסר עליי, שכחת את מקומך קצת אל תתבלבל.

השכל הוא מקום קר ויבש, שמנתק אותנו מאמונה, השכל מבורך כאשר הוא מקרב אותנו להשם, אבל כל הניתוחים והעצות והיועצים והעוזרות-כל אלו רק מרחיקים אותנו מהשם ומגבירים את כוחי ועוצם ידי והניסיון להבין הכל בשכל מדוקדק בצורה מדויקת ולדעת שהכל מסתדר לי בראש ןאם לא מסתדר לי בשכל המצומצם שלי אז אני לא פועל-וזו טעות חמורה שמקורה בגאווה ובאמונה שאני צריך לדעת ולהבין הכל ושהכל יסתדר לי כי אם משהו לא מסתדר לי קרוץ חומר שכמותי אז זה לא הגיוני, ואת זה השם לא אוהב.

גם אתה צריך לזרוק את השכל מהחלון ולדבוק בהשם ורצוי בהקדם.

ובנימה אופטימית זו

וכו'

לך מותר לאסור עלי להשתמש בשכל ולחייב אותי לקבל את דבריך הבלתי מעורערים, סליחה.

תודה רבה על מה שכתבת וששיתפת. כיף לקורא שזה לא מה השמיים וזה נעשה בדרך הטבע. באמת חשוב לזכור מה נכון לשתף פה ואיך.

בהחלט הוספת הרבה לפורום, ותודה על כך. מוזמנת להמשיך כמובן ;)

הרבה הצלחה שפע וברכת שמיים!!

מזל טוב גדול

שתזכו להקים בית נאמן בישראל

מלא באהבה שעבדו עליה קשה ומתוך זה היא יציבה ועמוקה

מזל טוב, הרבה שנים יחד בבריאות, שמחה, אהבה, רוגע ואושר, שהדרך שלכם יחד יהיה נעים, טוב ומלא בשמחה ואהבה

בהערכה גדולה!

התגובות שלך כאן הוסיפו נופך מלמד פה, תודה

ממש משמח!! ואני גם שותף להערכה על כל העצות ומה ששיתפת מאז שהצטרפת לפורום..

האמת שזה מסוג השיתופים שמציף לי הרבה שאלות אבל כפי שכתבת הוא כאן ... אז נראלי לא שייך לשאול..

אז נשארו רק השטויות.

משהו שולי - חח אי אפשר היה לנסח בהודעה את ההחלטה להתארס בצורה קצת יותר ברורה ומפורשת.. זה היה כתוב בכזאת רצינות...

משהו שולי × 2

אם הוא מהפורום לא תגלו לנו במי מדובר? ( זה לא אמור לחשוף אותו לא? הוא ישאר אנונימי גם כך)

בכל מקרה אם אתה פה אז מזל טוב גם לך..😃😀😁

מזל טוב ענקי!

שתזכו לבנות בניין עדי עד בשמחה ובאהבת עולם ❤️

איזה טוב ה' ❤️🏠🩷

תודה על השיתוף הכנה

מלמד דברים חשובים..

שתזכו לבנין עדי עד!

הוספת לפורום בתובנות שלך. נשמח לשמוע עוד..

אהבתי את מה שכתבת מאוד. משהו מאוד טבעי, שבטבע הטבע- לא מושלם. (וכמובן שגם מה שאינו מושלם, עדיין יכול להיות שלם)

ואהבתי שכתבת בצורה הזו כשאת יודעת שהוא כאן.

איזו כנות יש ביניכם! כמה אמת.

ואיזה כיף שאפשר להגיד דברים כאלו בלי לפקפק בהחלטה המשותפת להינשא. מדהימים.

ולא כתבת באופן ישיר אז גם לא אשאל, רק אביע משאלה שאת גם *שמחה* בבחירתך ושלמה איתה.

שיהא בניין עדי עד. בית של אמת, צמיחה ואמונה.

מזל טוב 

נשמע ששניכם מיוחדים.

איזה יופי

יש למה שכתבת רוח נעימה.

של יישוב הדעת.

מסדר את הראש

זה יכול לעזור לך הרבה.

האתגרים המשמעותיים של החיים עוד לפנייך,

ופה את יכולה למצוא פינה חמה לפרוק

הרבה אושר ועושר!

לדבר על הפילה שבחדר? או שזה אסור?

ואם תמצי לומר מותר, אפשר לעשות לה רשימה גם?

למי פונים בשביל כל הדבר החשוב הזה?

איזה דבר מבורך, אודה להתייחסות בהקדם תודה לכם🙏

בדרך כלשהי להעלות את זה בפניו?

הלוואי הייתי שומע את זה אז

בשיחה עם בחורה? בחברותא? בשולחן שבת כשאתה מדבר עם אחותך? סתם בהליכה ברחוב? 

אני אמנם לא מיישיר מבט

אבל אני שם לב שאני חריג בזה..

שאר הגברים שאני מכיר נורמלים בהיבט הזה.

לכן הפנייה לגברים כאילו שאת תופעה הפתיעה אותי..

"מוטב שתסתכל עליה ולא תחשוב עליה, מאשר שלא תסתכל עליה ותחשוב עליה בלי הרף"

זו שאלה שכדאי להרחיב יותר מה מטרתה.

בינתיים זה נשמע מהחלל הפנוי..

למי אתה מכוון את השאלה?

לחרדים?

לחרד"לים?

למי שנפגשים בשידוך, ואחרי מספר בודד של פגישות מתחתנים?

למי שהכירו בלימודים בצורה ספונטנית, והקשר הגיע לאהבה ונישואים?

(הערת אגב, זה מצחיק [לשון סגי נהור] אותי להוסיף את המילה 'תורני', משום שזה אמור להיות בסיסי אבל זו המציאות)

אז בציבור הנ"ל, ממה שאני מכיר ולמדתי (במשפט זה נחלצתי מכל ביקורת על דבריי), לא מקובל להחמיא על חיצוניות בהתחלה [תגדיר 'התחלה' - לכל אחד יש התחלה משלו שאורכת זמן אחר] משום שזה יוצר קרבה אינטימית שאנחנו לא רוצים בדייטים הראשונים, בשלב יותר מתקדם (כגון לאחר האירוסין) אפשר להחמיא באופן כללי על הלבוש ושוב לא בצורה בוטה. 

משפטים כמו "אני אוהב אותך" ו"חיים שלי" וכו' טוב שיש רצון לומר אותם ואם לבחורה קצת קשה עם זה שהם לא נאמרים יש מקום כן לומר, אבל יש פיתרון יפה ששמעתי והוא להגיד משהו בסגנון של: יש הרבה דברים שאני רוצה לומר לך אבל אני רוצה לשמור את זה לאחרי החתונה (כמובן לסגנן את זה שלא יישמע שזה דברים שאתה מסתיר או משהו חחח אלא דברים טובים) ואז הרווחת את שני הדברים.  

על חכמה ומידות אני לא חושב שיש בעיה בכלל.

משפט אחד לפני האחרון, כל מה שכתבתי הוא לא הלכה פסוקה אלא דברים שראוי ולא ראוי לעשות, וכמובן יהיו שיחלקו ויחשבו שאלו שטויות ושזוג צריך להביע אהבה ורגשות בצורה פתוחה וכו' וכו' (הסביבות היותר פתוחות). 

לשאלות ספציפיות והרחבות בפרטי ;) סתם כי אין לי כח לפרוס את כל משנתי בנושא

זה אחרת וזה מקובל.

@נחלת ברור לי, לכן סיימתי בכך שזו לא הלכה פסוקה ושיש שיחלקו וכו' 

גם אחרי החתונה ;)

מממ חיצוניות לקראת אירוסין

פנימיות כשהולך טוב

זה ממש תלוי לא חושב שיש חוקים היו לי פגישות שמהפעם הראשונה היו מחמאות, זה ממש תלוי מה שניהם מרגישים ואם יש כיוון חיובי וטוב וכו וכו

חיצוניות אחרי החתונה , פנימיות כשמתקדם, אפילו בהתחלה האמת

האם אתה מרגיש שזה משפיע היום לטוב או למוטב?

נשמח אם תשתף

יש לי חברה שהתארסה עכשיו והיא רחוקה מלהיות בשלה אבל ה' עוזר ויעזור.

אחרת באמת חבל בשביל שניכם.

להגיד "תצא" מהצד זה הכי קל וזה ממש שיטחי.

אפילו שמעתי ת"ח שאומר ש"דייטים מיותרים" זה בין הגורמים המשמעותיים לרווקות מאוחרת.

ככה אנשים נשחקים ואז שמגיע דייט עם בחורה מתאימה הם באים פחות בטוב.

לכל אחד יש את הכלים שלו שהוא בוחן בהם הצעות אם היא ההצעה מתאימה או לא.

כדאי מאוד לשכלל את הארגז כלים הזה שבוחן הצעות. זה מאוד משמעותי כדי לצלוח את הדרך.

נשמע שגם הכל מתערבב לך.. זה טבעי ונורמלי אבל כדאי לעשות סדר.

מצב רוחני לא טוב? יכול להיות. פעם ת"ח רציני (אחר) כתב לי שצדיקות היא לא תנאי לחתונה. הקב"ה לא התנה את העניין של הקמת משפחה ברמה רוחנית כזו אחרת. אבל אם באמת אתה לא מרוצה מהמצב הרוחני שלך - תגדל מזה. תעבוד על זה. קודם כל בשבילך. ממילא שתהיה יותר שלם עם עצמך זה בודאי ישפיע גם על מערכות יחסים ופיתוח קשר זוגי בע"ה.

צריך הרבה חיבור לרגש והרבה שכל כדי לבצע התבוננות עצמית ולראות מה כדאי.

ולא רק מה הכדאי לתווך הקרוב, אלא מה כדאי לפתח בתור שיטת עבודה עם העולם הזה של הפגישות.

אומר בתור אחד שדחה כמה שנים עד שיצא לדייטים

ופנית לטיפול ועדיין לא עזר, אני מקווה שאתה לפחות מבין למה אתה לא רוצה וכדאי לשקול לחפש טיפול שיעזור.

נשמע קצת קיצוני שאין רצון בגיל 30

פחד שחולף ברגע שקופצים

כתבתי שאני נמצא במקום רוחני לא טוב ונשמע שזאת הסיבה המרכזית בגינה אני לא יוצא. ובגללה אני מרגיש לא בנח מהבחורה.

אבל יותר התכונתי לומר שעל אף שאני לא צדיק בכל מיני תחומים, כאן ספציפית אני כן מרגיש שמתעורר בי הצד המוסרי/הצדיק שאומר אל תצא כדי לנסות/לחוות כי זה לא דרך ארץ לעשות זאת על חשבון הבחורה/הבחורות שתפגש איתם..

(וכאמור מאידך יש הרבה קולות שאומרים לי אין בזה משהו לא מוסרי... כפי שכתבי בהודעה המקורית..). 

כל אדם שתפגוש יוביל אותך למשהו שתסיק שתלמד ותהפוך את עצמך לטוה יותר

בין אם זה פגישה עם בחורה או או עובר אורח ברחוב

לפעמים יש שיעורים שאתנ צריך ללמוד וזה שאתה מנסה להתחמק מהם לא פותר את זה...

אתה לא יידע מה בורא עולם מנסה ללמד אותך בזה עד שאתה עובר את זה

מה שאני מתכוינת זה שנו אז מה אם כרגע אתנה לא חזק כמו שדמיינת

מי אמר שהיא בככל גם כזאת

אני גם מצטיירת לאנשים כדוסית ואני לא

אבל אני נותנת להם את הזכות לגלות את זה

אולי גם הם כאלה יש להם מין עטיפה מבויימת ובסוף הם כמוני?? ויש כאלה

וחטץ מזה בכללי

מלא מחפשים לאו דווקא מישהו כמוהם בדיוק באותה רמה רוחנית בול

יש שיעדיפו חזק יותר חזק פחות

וגם לכל אחד והיצרים/ נסיונות שלו

אז בכלל אין לך מה לשפוט את עצמך

לעבוד על עצמך תמיד צריך אם זה בא ממקום של הבנה ורצון להתקדמות

אם זה בא רק כי זה לא דייך ומה יגידו זה לא יחזיק

ועוד דבר אל תתן לפחדים שלך לנהל אותך

נכון אתה אומר יש םה משהו שהוא לא ואהבת לרעך וכו

אבל אתה צריך לצאת וזה חלק מהתטכנית שבורא עולם תכנן לך אז תבקש מננו לפני כל דייט

בורא עולם שלא יצא חס וחלילה  שפגעתי בה בכלל זה

וגם אם זה רצון ה' ורין מה לעשות לא כל מי שכנחנו יוצאים איתו תואם לנו או בא ממקום נקי

מה תגיד על אלה דיוצאים שניה אחרי שנפרדו רק כדי לעזור לעצמם לשכוח את אותו אחד אחת??

מקווה שאני הבנתי אותך ולא סטיתי מן הנושא...

אם זה לא קשור אז מחילה...

שבזכות זה שאתה בוחר לצאת מהמעגל ולעשות צעד שונה ולעבור דרך הלא נודע, בזכות זה בע''ה ימשך התהליך שיביא בסופו של דבר אל אשתך.

אז אולי בדרך יפגעו כמה, אולי גם לא, וגם אם כן הם יזכו לפגוש נשמה מיוחדת שאכפת לה כל כך.

(היום שמעתי שחלק אינטגרלי מזוגיות זאת פגיעות, יש כל כך הרבה מצבים שזה יכול לקרות, למשל - אם אני יוצאת אם בחור שהתמונה שלו לא מספיק מדויקת לי זה אומר שאני פוגעת בו? ברצון שלי להיות פתוחה ולנסות?, למשל - אם אני יוצאת ואני בתקופה עייפה ולא רעננה ועוד...)

נשמע מראייה חיצונית, שהסיבה הזאת של לצאת לא בסדר לצאת עם מישהי במצב כזה, זה גם עוד דרך של המוח הרציונלי ''לעזור'' להישאר באותו מצב ולא להתמודד עם החסימות.

אם יש בך רצון לנסות להתחיל לצעוד, ולעשות מעשה מעבר ללחשוב על הדברים. מציעה להגיד לעצמך, שהכל נכון, אולי זה לא בסדר ככה וככה, זה אולי לא יועיל וכו' וכו' ועם כל זה אני בוחר לצאת לדייט, כי זה הצעד שבו אני רוצה לצעוד על מנת להתקדם.

וכל פעם שמחשבה כזאת עולה, להזכיר לעצמך מה המטרה הקטנה שלך - שעכשיו היא הדבר הגדול - לצאת לדייט

וזה אפילו יכול להיות נחמד, במיוחד שזאת המטרה, מבלי לחשוב על חתונה..ותראה שבורא עולם יהיה בעזרך

אני חושב שנשתל לכולנו במח שבשביל לצאת צריך להיות "ראוי" או כל מיני שטויות והבלים כאלו, וגם אם נניח שהם נכונים ואמיתיים וצודקים, מי קובע מתי אני ראוי או מה הופך אותי לראוי? אגב אני מדבר על ראוי בכל גווניו(נפשית, פיזית, רוחנית, כלכלית).

זה קצת כמו מחסום מנטלי כזה שצריך לשבור, לא כמו שאמרו לך "פשוט תצא ויהיה בסדר" , אלא תבין שאין ראוי או לא ראוי יש מציאות והיא x y z, למה אתה מצמצם את בורא עולם לרמת ה"כרגע אני לא מרגיש ראוי" ? בלי לזלזל ברגש שלך חלילה, אבל אין איתנו יודע עד מה..

בזה שאתה בוחר לא לבזבז לבחורה את הזמן כי אתה מרגיש לא ראוי או לא במקום הנכון, אתה מבזבז לאשתך את הזמן, היא מחכה לך שתבוא לקחת אותה למה הזמן שלה לא חשוב ושל אחרות שעלולות להסתכל עליך עקום כן? כי אתה החלטת? כי מישהו אמר לך? יש בורא עולם שמנהל הכל, הוא לא ציווה עליך להיות מוכן הוא ציווה עליך להשתדל לנסות ולפעול..נפלת או התרסקת? נו נו..תקום ותמשיך הלאה, עצת היצר היא להתמרמר בייאוש ובדיכאון של "איך אני מתקדם אחרי שאני כזה גרוע" המחשבה הזאת שחרוטה לך בראש לגבי "אני מפחד לבזבז לה את הזמן" היא שקר וכזב והיא היא עצמה הסטרא אחרא בכבודו ובעצמו, אנחנו עושים את שמוטל עלינו..אם הצלחנו או לא זה לא משנה, משנה שפעלנו ואני מבין את המקום שממנו אתה מדבר פשוט אני מנסה שתבין שאין לו חשיבות והוא לא נצרך..לא כי מה שאתה מרגיש לא חשוב אלא אני חושב שאתה *חי* את מה שאתה מרגיש וזה מה שתוקע אותך ויש הבדל עצום.

לא סתם נאמר על צדיקים שליבם ברשותם-הכוונה שהרגש שמתבטא בלב, נמצא בידיים שלהם, כלומר גם אם חלילה הוא מרגיש עצבות, הוא לא "חי" אותה, הוא פשוט נמצא לידה, ומביט מלמעלה, זה מאוד עמוק אבל יש בזה המון אמת.

בטוח שמעת על המון סיפורי צדיקים שפגעו בהם וחס ושלום ביזו אותם והם היו בשלוות נפש, איך? כי ליבם ברשותם, ברגע שאתה נותן לרגש לנהל אותך כלומר "אני מרגיש לא נעים לבזבז לה את הזמן" זה עצת היצר גמורה. לדוגמא-אני מרגיש לא נעים להניח תפילין כי אני חוטא בחטאים חמורים-לאף אחד לא אכפת, קום תניח תפילין. אותו כנ"ל פה..אתה לא רוצה לבזבז לה את הזמן-לאף אחד לא אכפת, קום תתחתן.

מחילה על התקיפות בתשובה היא לא כלפיך חלילה היא כלפי התפיסה.

ובנימה אופטימית זו, לי נשמע באופן אישי שזה יושב על משהו אחר, והטיעון של "אני לא רוצה לבזבז לה את הזמן כי אני לא במקום רוחני טוב" הוא לא מה שמפריע, וגם אם כלפי חוץ נראה שכן, ממליץ בחום לבצע בירור פנימי עמוק למה ועל מה זה יושב אולי תופתע לגלות המון על עצמך וזה רק יקדם אותך

מלא בהצלחה דוד🙏

איזה פיל זה בחדר, איך אפשר להתקדם ככה?

נפגשים כדי להכיר בת ישראל נחמדה, ששמעת עליה דברים טובים ובאמת מסקרן אותך להכיר את הדמות המיוחדת הזו.

זו לענ"ד גם התועלת הכי גדולה בבירורים. לשמוע עליה פרטים טכניים וקצת על האישיות זה נחמד. אל תעצור! תן לחברה שלה לשפוך עליה שבחים, כמה היא טובה, נדיבת לב, שמחה לעזור ואידאליסטית באמת!  תן לה לספר על ההשקעה שלה במהלך שהיא מאמינה בו, על המאמץ שלה לעזור לחברה שזקוקה לכך, על האווירה הטובה שהיא משרה סביבה.

אם לא קיבלת מספיק חשק להכיר, תבקש מספר של חברה אחרת.

לא נפגשים בלי רצון להכיר. אבל רק להכיר. חתונה זה רחוק, זה לא צריך להיות ברקע בפגישה ראשונה.

אתה לא מבזבז לאף אחת את הזמן. כל אחת שיוצאת לפגישה, יוצאת לנסות ליצור קשר. זה לא לבדוק אם. הקשר קיים, אלא ליצור אותו (בעומק זה לזהות אם זו הנשמה שיועדה לי 40 יום קודם יצירת הוולד, אבל הדרך לבדוק את זה היא לראות אם נוצר קשר).

בקיצור, אני מציע לקפוץ למים. גם לי זה לקח זמן. זה לא פשוט, היו הרבה פחדים, אבל אחרי בירור ודיוק הפחדים ובניית תוכנית עבודה (בסיסית מאד) התחלתי ונרגעתי (אם כתבתי על זה פה בפורום. תוכל לקרוא כאן: דייט ראשון בחיים, חייב קצת עזרה, בעיקר בנות... | ערוץ 7 )

ה' יברך אותך. בהצלחה גדולה!

אתה לא במצב רוחני טוב, סבבה

מי שאתה לא תתאים לה אז לא תתאים לה

מן הסתם יש מישהי שאתה כן תתאים לה

אם לא תחפש אתה לא תמצא אותה

אתה מחפש מישהי שכן במצב רוחני "טוב"?

אם כן לא חושב שמה שרלוונטי זה הלא נעים

אלא פשוט להצליח למצוא מישהי כזאת שתרצה להמשיך איתך למרות המצב

אם אתה מחפש מישהי שבאותו מצב כמוך, שהבפועל קשה אבל כן יש רצון לתיקון ושיפור

אז מה הבעייה?

חוץ מזה שזה קשה למצוא הצעות כאלה

איך אתה בכללי עם אנשים?

אתה בכללי מפחד להרגיש עול או להפריע לאנשים?

יכול להיות שזה בעיה כללית שלא קשורה לדיירים בכלל

יש לי כמה מחשבות קצת יותר עמוקות על מה שאתה מתאר

אבל זה לא לפורום

אם זה מעניין אותך שלח מסר

לדעתי, אם אתה מרגיש שזה נטו בשביל לעבור טיפול פסיכולוגי על חשבוני לא כדאי.

אבל אם במקום מסויים בליבך אתה פתוח לאופציה שזה יתפתח, תעצים את המקום הזה ולך לפגישה.

מה שכתבת שאתה רחוק שנות אור...

אתה נשמע אדם עם לב טוב. זה מה שחשוב.

אם אתה איש טוב ממילא תעשה טוב לאנשים ובסוף זה יגיע גם לרוחניות.

עבר עריכה על ידי Shandy בתאריך ט"ו בסיוון תשפ"ו 13:44

אני אענה לך ממבט של רווקה שחברות טובות שלה נשואות פלוס ילדה כל אחת

שתדעי שאני המקום הבטוח שלהן איתי הן מדברות על כל נושא כן גם על הזוגיות והילדה שלהן

זה כמה את באה פתוחה לשיחה איתן

זה שהיא אישה נשואה לא משנה אותה למישהי אחרת

היא אוהבת עדיין את אותו אוכל אותה מוזיקה ואותם בגדים

ושתדעי כן אולי בהתחלה היא תהיה עסוקה בבניה של הבית שלה אז פחות תהיה פנויה אבל היא רוצה אותך בחייה היא אוהבת אותך ותאהב תמיד תמיד יהיה לכן על מה לדבר תשתפו אחת את השניה בכל מני דברים לא חייב רק בחורים שנפגשת איתם או שיחות על הבעל יש מלא נושאים

תצאו לדייטים גם אתן

אל תשכחי שגם לה חדש הכל ואת העוגן השפוי והמוכר שלה

אם תעזבי אותה אז בכלל היא תהיה אבודה

נכון שיש כאלה שנעלמות לפעמים אבל הן חוזרות כי בעל הוא לא תחליף לחברה

וכמה שהוא אוהב אותה

הוא לא יבין כמוך ויקשיב 100 אחוז כמוך הוא לא אישה הוא בנוי אחרת

יש לו חסרונות שהם יתרונות גם

חח

קיצר אל תלחצי תשארי את

תתענייני בה אל תתרחקי מדי אבל גם אל תתאמצי יותר מדי גם

היא לא תוותר עלייך

אני אומרת לך מנסיון.

כל אישה צריכה חברה טובה בכל זמן

אם את תלכי ותעלמי ברור שהיא תמצא אחרת אבל זה מחוסר בררה כי ויתרת עליה

קיצר תנשמי עמוק תשמחי בחתונה שלה תחגגי כי את באמת שמחה בשבילה

ותמיד תשארי לצידה

תשלחי לה הודעות מדי פעם תגיבי על פוסטים שלה או משהו

אפילו תתקשרי אחרי השבע ברכות או מתי שנח לכן

אני נגיד חגגתי לה שבע ברכות ראשון יחד עם עוד חברה וכן אני רווקה והיינו בקשר כל הזמן כאילו אנחנו כדיין רווקות חח

ויאפ אני איתה בקשר מצויין ואני כמו דודה לבת שלה ( של כל אחת מהן יש לי 3 נשואות פלוס ילד.ה) ואני יוצאת איתן לאכול ולטייל ובאה אליהן חופשי שמסתדר לשנינו... או ישנתי אצלה שבעלה במילואים כי פחדה לישון לבד.

תמיד בחיים יהיה זמן שמתרחקים ומתקרבים

זה לא חייב להיות חתונה זה יכול להיות מעבר דירה או לימודים או מציאת עבודה

תמיד יש משהו משתנה זה שאתן לא באותו סטטוס לא משנה את האופי והחיבור שלכן

ונ.ב הזאת שהכי קרובה אלי  כמו אחותי (טוב נו 8 שנים זה כבר יותר מחברה חח )אפילו התקשרה אליי שהיחתה בחדר לידה לעדכן אותי שהיא הולכת ללדת

 כי זה היה חשוב לי.

שמשהו חשוב לך ואת אוהבת את לא מוותרת😊

ותמיד תמצאי דרך להיות בסביבה.

וכנל גם עליהם

אני לא היחידה שמבקשת את הקשר

הן שואולות אם אפשר לצאת להליכה

לקפוץ אליהן לארוחת ערב כי הבעל באירוע או בעבודה

שאת פתוחה ונגישה אז גם הן מחזירות ככה בחזרה

תודה לה' עליהן

ושתדעי שהקשר הכי טוב וחזק שלי זה עם החברות הטובות שהתחתנו כי הוא נשאר כמעט אותו דבר כמעט.

הרווקות  כמוני זה סבבה והכל אבל גם הן בעולם שלהן של הלימודים השירות או מה שזה לא יהיה

כמו שכבר אמרתי לא רק חתונה מנתקת קשרים חח

זה כל דבר בחיים השאלה כמה את נלחמת ורוצה בקשר

תודה על התשובה שלך,

כן אשמח לשמוע איך עברת את התקופה שמבחינתי הכי מאתגרת -החודש הראשון אחרי החתונה.

אני יודעת שבסוף נתרגל לחברות קצת שונה

אבל איך עוברים את ההר הזה?

אני צריכה כלים.

כן היה לי מוזר בשבוע הראשון טיפה

למרות שהן הפתיעו והתקשרו בעצמן שהבעל היה בתפילה - את יודעת להיות לבד בבית לא תמיד נעים וגם הן עדיין נבוכות מכל הקטע וצריכות לפכמים תמיכה ..

אל תצפי שלא תתאכזבי אבל לי זה קרה

הן אפילו שלחו תמונות מהנסיעה לשבע ברכות שלהן ביחד.

אז זה עזר לי מעט

הייתה אחת שנעלמה לי לתקופה של חודש חודש וחצי כזה אבל אני כתבתי לה הודעות בוואצפ

שאלתי לשלומם

התעניינתי בכללי איפה היא עושה שבת

וגם מה היא הכינה לו חח ואיך היא מסתדרת בכללי במטבח כביסה וכו ( נגיד אני טובה בכביסה אז אחת מהן שיודעת את זה הרגישה בנח לשאול אותי במקום את אמא שלה)

מה עוד ?

יצאתי עם אחרות גם לא תליתי את כל הקשר החברתי בה.ן אני שמרתי על קשר גם עם רווקות / נשואות אחרות אז בזמן הזה שרציתי לדבר/ אוזן קשבת או לצאת למסעדה, הליכה היה לי עם מי

וגם זה ביה זמן לעצמי כי פתאום מיום שאת עוזרת לה בקניות/ בפלאפון איתה/ עוזרת לה בדירה לארגן נביה לך יום ריק

אז חזרתי לקרוא מלא

לטייל לבדי בים

לעשות איפוס בחדר

להשקיע בדברים שטיפה נדחקו הצידה כי החברות הייתה ממש במרכז

ותמיד תמיד תשנני ותדמייני אותה חוזרת

אל תוותרתי

אם תוותרי היא תרגיש והקשר לא יחזור כמו קודם או יחזור בכלל

באמת תקחי לכצמך את הזמן הזה

תפתחי את עצמך תעשי דברים שאת בעצמך אוהבת לשם שינוי

העולן שלך ענק ומלא בדברים שלא קשורים רק אליה

והיא תחזור והקשר יהיה יותר מעניין כי יהיה לכן על מה לספר ותאמיני לי שהיא תספר

ותאמר שהיית חסרה לה

אגב הן מקבלות בהדרכה שהבעל במקום הראשון

וזה נכון אז לא נח להן לחייג למרות שרוצות

) לא מכבד חדבר עם חברה לפחות בהתחלה שהבעל בבית. כאילו זה התעלמות ממנו😅... איר כך זה עובר מעט אבל כן נשאר כי אחרי הכל זה הזמן הזוגי שלהם והזמן לבנות את הבית אבל אל תדאגי תמיד יהיה דרך אם לא שיחה אז הודעות או םגישה באיזה בוקר)

אני כן יגיד שהמינון יורד וזה לא שיחה כל יום

אבל הקשר נמשך ומתחזק ודווקא עם יותר אמון

יש עוד שאלה או משהו

לא יודעת אם נגעתי בהכל

אבלזה בערך

וכן גם אני פחדתי ואפילו בכיתי

אבל לא וויתקתי אמרתי לעצמי אין סיכוי שהן נעלמות לי

אז השארתי עקבות וסימנים שאני פה והן חזרו ובגדול🥰

וכן תדברי איתה על זה שחשוב לך שהיא תחזור ותגידי לה שאת תמיד בשבילה בכל נושא ובכל זמן שמתאםשר גם אותה זה ירגיע

ותאמיני לי שהיא תודה בזה בעצמה

ומצטרפת לכל מילה שאמרת

דווקא מהצד של הנשואה עם החברה הרווקה

יש לי חברה ואנחנו בקשר מצויין

ממש כמו שתיארת 

וזו מתנה ענקית

כן יש תקופות שפחות בקשר אבל לא רק בגללי

גם לה יש תקופות עמוסות ואין זמן

אבל בגדול בעל לא מספק את הצורך בחברה

תני לה את הזמן שלה, תנסי לשקוע בינתיים בדברים אחרים. היא עוד תחזור בענק.

וכשאת תבני את ביתך - בכלל הקשר ייתעצם לרמות שלא היו לפני זה.

את תראי שהנתק יהיה לטובה.

השייכות שאתם מוצאות אחת בשניה לא ייעלמו.

רק משהו חשוב מאוד:

בשבילך, בשביל שכשהיא תרצה לחזור את תהיי שם, מוכנה לקבל אותה ולא צריכה להתחיל תהליך שלם של חזרה, פיוס, מחיקת כאבים ומחשבות בלי סוף של נטישה, ואכזבות - תנסי כמה שפחות להתחרבש עם המקום הזה של 'אנחנו חברות/לא/' היא חושבת עליי/היא שכחה ממני...

תנסי כמה שיותר להתנתק [לפעמים זה מה שצריך] ולחכות בסבלנות.

אבל וואו, זה קשה קשה קשה קשה...

אבל בסוף היא חוזרת, בגדול.

וגם זה קשה,

לסלוח

לאהוב מחדש

לפתוח את הלב שוב

לתת אמון מחדש.

אני נזכר איך זה היה אצלי, אני רוצה לחזור בי ממה שכתבתי לך להתנתק.

זה לא יצליח

הולכת לעבור עלייך תקופה קשה

מאתגרת.

וואו

שהשם יעזור לך לעבור אותה בשלום...

אוח, כמה שזה קשה

שורף את הלב...

עד היום לא התאוששתי מזה.

וואו,

תהיי חזקה

ממה שאני חוותי (רווקה כרגע) זה תלןי בשתיכן.

לרוב הקשר חוזר אחרי תקופה

ואם זה יברןת ממש טובוצ אז הגיוני שימשיך ישר ולא תהיה את ההפסקה הזו.

אגב כמו כל דבר גם על זה אפשר לדבר..

לדעתי חבל לוותר מראש.

לרוב הצורך הוא הדדי. 

זה לא כיף, 

תזכרי שחברות אמיתית היא כזו שיכולה לשרוד שינויים. 

בחיים יש כל מיני שינויים 

החברות לא נשארת אותה חברות כמו שהיה בימי התיכון למשל. 

תזכרי שהאיש שלה יהיה במקום הראשון. 

זה ממש לא סותר שהיא צריכה ותשמח גם בחברות שלה. 

רק שני הצדדים צריכים לזכור שהקשר מקבל גוון אחר.. 

ממליצה לך למצוא עוגנים שיעזרו לך קצת להרגיע את התקופה

ובעזרת ה' היא תשמח בשמחתך גם בקרוב 

אם יש משהו שאמא שלי לימדה אותי לשמוח באמת בשמחת האחר .. ותאמיני לי שה' ניסה אותי

תשמחי במה שיש לך

את בריאה? תודי על זה

את רווקה? נכון כואב לך במקום מסויים אבל תודי גם על זה .

גם אם הלב לא מרגיש שצריך להודות על זה תודי על זה

את יכולה לתת מקום לכל רגש אבל לקנאה.. לא אחותי זה רגש שקרן

כמובן הכל זה המלצה .. כותבת לך כאילו את חברה 

זה לא שאני מקנאה,

תאמת שאני הכי שמחה בשבילה, וגאה בה שהגיע לשלב הזה

העניין שמאתגר לי זה פתאום הלבד פתאום לא בטוחה בקשר,אני מרגישה שזה רועד

פתאום אני לא בטוחה שהיא רוצה אותי ,לא בטוחה עד כמה אני חשובה ,מאתגר שאני לא יכולה להתקשר או לצאת איתה סתם (כי היא צריכה להיות עם בעלה)

הבנת?

ואני לא באמת יעזוב 

רק השאלה איך להתמודד

הגיוני שאם היא התארסה אז יהיה לה יותר מאתגר למצוא זמן אבל גם שם.. דווקא חברות שלי היו צריכות יותר עזרה ועידוד הזמן הזה של חתונה לא פשוט בכלל.. מה שכן את צריכה לשים לב לא להיות בזה מאה אחוז מושקעת יש גם את החיים שלך .. תעשי לעצמך טוב .

נניח קניתי לחברה מתנה האירוסין קניתי גם לי מתנה (: חח 

דווקא שם הקשר שלנו התחזק והם העריכו את הקשר שלנו יותר

..

תראי יש בנות שלוקחות את זה למאה אחוז עם הבעל .. ולא משאירות זמן לקשר עם שאר העולם ..

להגיד לך שזה בריא בכלל לא אבל זה שלהן..

עם בנות כאלה את לא רוצה להיות בקשר

האם זה מאכזב? כן 

האם זה אומר שהיא תהיה כזו?? ממש לא

לי זה קרה כשהחברה הכי טובה ואחות קרובה התחתנו באותו חודש..

זה לגמרי מייצר ריק בלב וחוסר ביטחון בקשר,

אבל קודם כל טוב שאת מודעת..

מה שלי עזר-לחזק קשרים אחרים,להיות בעשייה,כן להמשיך להשקיע בקשר ולהראות שהיא חשובה לך.

וגם להתבאס אבל להבין שהקשר לא נעלם פשוט השתנה,ואחרי כמה זמן יווצר יותר איזון והיא תצליח לתת ולהשקיע גם היא בקשר בע"ה.

בהצלחה!

נראה לך שיש ביניכם קשר שמאפשר לדבר על הנושא?

נשמע שאת חוששת בעיקר על הקשר, פחות הראת בהודעה מוטיב של קנאה (שגם הוא הכי לגיטימי שבעולם).. זה העניין?

כן, זה באמת פחות הקנאה

זה יותר שמאתגר לי שמשתנה קשר שהיה מאווד חלק מחיי היום יום שלי וחלק גדול בחיים שלי ושאני לא יודעת איך הוא ישתנה

ברור שדיברתי איתה על זה . אבל תכלס זה לא עוזר כי תכלס המציאות מאתגרת...

אין יותר מדי מה להגיד לך..

בתחילת הדרך בגיל 20 היה לי חבר טוב שהתחתן וזה היה משבר מאוד חזק אצלי.

מיישרים קו למציאות הלא נעימה וממשיכים הלאה. נראה לי העיקר לפתח תקווה שיהיו עוד מערכות יחסים משמעותיות. להכנס לקבוצת שווים אם אפשר, זה מאוד חשוב.

.. יש לך שם יפהה🥰

ונדיר. אני לא נתקלת בו כמעט  ואני עובדת עם קהל גדול של בנות בטווח גילאים גדול מ6 עד 60

יכולה לספור על כף יד אחת את האיילת השחר שאני מכירה.

 חינוך.

אני עובדת עם מורות וילדות אז זה הטווח

חשבתי על זה רגע

ולא חסר

יכול להיות רפואה. שירות לקוחות. ביגוד. פסיכולוגיה.

תודה על הפרגון, זה באמת שם נדיר ביופיו.

בחרתי בו בעצמי כשהחלפתי את שם הניק הראשון שהיה לי פה לפני אי אלו שנים...

נדירים האנשים שבוחרים כניק לפורום אנונימי את שמם הפרטי.

אני לא מהנדירים האלו (: