אומרים שעד שנה של ניסיונות זה נורמלי, ויש גישות שאפילו יותר מזה (שנה וחצי-שנתיים)

שום דבר לא דפוק אצלך, את רוצה מאד בהריון וזה עדיין לא קרה, אולי יש בעיה גופנית כלשהי ואולי לא גם אם יש בעיה כלשהי לא נראה לי שכדאי להגדיר את זה כמשהו דפוק, זה סתם מחליש אותנו

בואי ננסה לעשות קצת סדר?

כל כמה זמן את מקבלת מחזור? מתי את מצליחה להיטהר?

לפעמים העניין הוא פשוט שמפספסים את הביוץ מסיבות שונות, בואי נתחיל מזה.

מהנתונים שכתבה אנונימית, נשמע דווקא שהביוץ יוצא ממש ביום הטבילה (או יום אחרי, ולפעמים יום לפני)

ובכלל לא בטוח שזו הסיבה...

בכל מקרה, טוב להיות מודעת לכך שקימת אפשרות כזו (של ביוץ לפני טבילה), ושיש דרכים מגוונות ויעילות לטיפול אם באמת יש בעיה...

בעיני, אין סיבה להחלץ, או להתערב.

אם את רוצה להיות יותר רגועה, ולבדוק מה המצב, ניתן לפנות למכון פועה עם כל הנתונים, והם ידריכו אותך, אם יש צורך בברור נוסף, או שאין...

בכל מקרה, יש הבדל בין לברר שהכל כשורה, לבין לנסות להתערב (אפילו בדרכים טבעיות...)

בשביל להרגיע את החששות ממולץ בחום לפנות למכון פועה! הם ממש נחמדים ומקצועיים! (לוקחת קצת זמן להשיג אותם בטלפון, אבל זה שווה את זה לגמרי!! ואפשר גם לשלוח שאלה באתר)

אני מקבלת לא הכי מסודר, פעם ב30 יום בערך (לפעמים פחות לפעמים יותר)

אני מצליחה להיטהר לאחר 6 ימים....

מבייצת 16 ימים אחרי המחזור (זה אומר שאם את טובלת אחרי 13 יום מהמחזור את פוריה שלושה ימים אח"כ)

הכל כמובן בערך, אבל כעקרון הבנתי שלרוב הביוץ מתרחש 14 יום לפני המחזור הבא... כמובן שיש יוצאים מן הכלל (שמעתי כבר על 9 ו 5.. אבל זה הנורמה)

מקוה שהבנת... בהצלחה!!

מתחתי... תקראי אותה, היא הרבה יותר מובנת

אפשר לשאול כל כמה זמן קיבלת וכמה ימי טהרה? מתי יודעים אם מפספסים ביוץ?

תודה

זאת אומרת שאם המחזור הוא 5 ימים ועוד 7 נקיים = 12 - יום הטבילה הינו יום הביוץ 

אז יש רק יומיים לאפשרות להיכנס להריון ??

אז פשוט לפנות לרופא ולבקש ממנו כדורים לדחיית ביוץ ? אוף למה הכול מסובך ?

יש אומרים שזה אפילו הכי טוב שהביוץ יוצא בליל טבילה כי אז הזרע חזק בדיוק בזמן הביוץ.

כדאי לעקוב עם מקלוני ביוץ אפילו (-שזה שיטה לא הכי אמינה אבל כן הכי פשוטה וזמינה) כדי לוודא שאכן הביוץ ביום ה12 ואז פשוט להירגע ולנסות כמה חודשים בנחת.

אם אחרי שוידאת שאתם לא מפספסים ביוץ לוקח יותר מחצי שנה-שנה אז הייתי פונה לבירור מעמיק יותר.

תחיה, תודה רבה על המידע המפורט!!!

ממש השקעת...

עזרת לי מאוד, אני מנסה למצוא מידע בנושא אבל הרימון לא נותן...

כתבה אלירז בפורום לנשואות בלבד-

"אם הפספוס (של הביוץ) הוא בגלל שמירת טהרה, יש הורמונים שיכולים לעזור בזה.

(לא כדורי מניעה) אלא כאלו שיאזנו את האסטרוגן הזריז שלה, או יפעילו אותו מאוחר יותר..
לשם שינוי גם איקקלומין להגברת הביוץ שייך במקרה הזה - לפי אבחון רופא.

וכמובן - רבנים שיעזרו לה לגמור את ימי הטהרה מוקדם יותר.

היא (פותחת השרשור) בקשר עם מכון פועה?"

ועוד ציטוט:

אף פעם. להילחץ זה אף פעם לא טובאלירז

3 שנים לא אומרות כלום לפעמים

ולפעמים חצי שנה שמחכים אומרת הרבה יותר.

אם חישובי הביוץ תקינים

ללכת לעשות בדיקות מקיפות, ספירת זרע, איזון של ויטמינים והורמונים

לוודא שאכן המערכת תקינה.

להיות מוכנים גם לשינוי תזונתי. 

להיות מוכנים לכל, אבל אף פעם לא להלחץ!

ה' יודע מה נכון וטוב לנו, לפעמים זה כרוך בציפייה גדולה.

(וזה בטח יעשה את זה מרגש יותר כשזה יגיע!)

הרבה פעמים מה שמונע מלהיכנס להריון זה הלחץ. הגוף צריך רוגע בשביל להיכנס להריון, ולכן כולם כתבו לך שהעיקר הוא להיות רגועה. (רואים את זה עם נשים שלא ילדו בכלל, ואז אימצו ילד וילדו אחר כך, לפעמים אחרי שאמרו להם שהם לא יוכלו ללדת. ברגע שהם נרגעו ולא נלחצו מזה הגוף שלהם יכל להיכנס להריון)

קשה לבצע, אבל חשוב מאד. תנסי לשכנע את עצמך שזה שכרגע אין ילדים זה כי כרגע זה לא טוב בשבילך, וברגע שזה יהיה לך טוב ה' ישלח לך את זה.

ווד משהו- אני לא יודעת למה אמרו לך שלרזות זה קשה יותר. בד"כ דווקא הפוך- הרבה בנות שמנות צריכות להרזות כדי שיוכלו להיכנס להריון. 

בכל מקרה ממש אל תשמיני בכח. זה ממש לא עוזר, ואפילו עלול להזיק מאד.

כן חשוב שתבדקי שאת אוכלת כמו שצריך ושיש לך מספיק ויטמינים ומינרלים, ואבות המזון כדי שהגוף שלך יהיה חזק מספיק (אבל לא לבד, אלא בייעוץ עם תזונאית)

ההמלצה הכללית היא רק אחרי שנה להתחיל לבדוק, כי לפני זה זה יכול להיות פשוט זמן שלוקח לגוף להסתגל. (הרבה רופאים לא יסתכלו עליך לפני זה ויגידו לך לבוא אחרי שנה מהנישואין, כי אין טעם להיכנס לסרטים לפני)

אלא אם כן את יודעת שיש משהו שמונע (כמו שזמן הביוץ הוא לפני הטהרה) ואז תפני עכשיו כדי לטפל.

אם את בכל זאת לא רגועה (למרות שזה מצב נורמלי בהחלט) מצטרפת בחום להמלצות לפנות למכון פועה. הם ממש מבינים ויעזרו לך, וגם יעודדו אותך. 

זו עבודה קשה, וצריך כל הזמן לחשוב שוב ושוב שזה מה שטוב לך כרגע. לכן ה' נותן לך את זה.

תחשבי על דברים אחרים תעסיקי את עצמך בתחביבים ועבודות, תנסי להתייחס אל זה בקלילות ואפילו קצת להדחיק.

(אני לא סתם אומרת, זה מנסיון. אני כבר אחרי שנה וחצי מהחתונה. אמנם הבעיה שלי שונה משלך, אבל בשביל לא להילחץ מזה צריך לחשוב את אותו הדבר. ואם משתדלים זה מצליח בסוף)

שיהיה לך בהצלחה ותפקדי בקלות!

(ואם זה מעודד אותך- אמא שלי אמרה שזה יתרון לא להיכנס בשנה הראשונה לחתונה להריון, כי ככה יש זמן לבנות את הזוגיות לפני שנכנסים לקושי של ההריון עם ההורמונים והבחילות. אולי בהמשך תביני למה זה קרה לך.)

במה את עוסקת?

האם את כל היום בבית?

זה ממש לא בריא להיות עסוקה במחשבות האלו כל היום.

כל אובססיה כזו היא לא בריאה ולא משנה מה הנושא שעומד מאחוריה.

תנסי לחשוב ולזכור - שתינוק עכשיו זה גם מסרבל

וכבר לא תוכלו לצאת לאן שאתם רוצים מתי שאתם רוצים..

כמה כיף להיות זוג צעיר.. תהני מהזמן הזה!!

כי אם לא יודעים את זה, זה נשמע קצת מתנשא..

חוץ מזה אני מסכימה 

בתור אחת שנשואה שנתיים וחצי ובטיפולים,

היתה תקופה שלא עבדתי וזה ממש לא היה טוב בשבילי

הרגשתי שאני כמעט משתגעת מרוב שחשבתי על זה כל היום.

כשעובדים זה ממש אחרת,פתאום מרגישים סיפוק ועשייה ושיש עוד דברים חוץ מזה.

בקשר ללחץ,אני לא מסכימה כ"כ עם מי שכתבו.

כי הרבה פעמים הבעיה אצל נשים שלא נפקדות זה א הלחץ,

לדוגמא אם הבעיה אצל הבעל והאישה מאוד רגועה אז זה בכל לא קשור.

יש פעמים שהלחץ לא קשור.

ומה שכן זה נסיון שקיבלנו,ואם קיבלנו אותו כנראה שיהיו לנו הכוחות לעמוד בו.

בינתיים זה זמן טוב לבנות את הזוגיות,לפתח תחביבים, ללמוד מקצוע,לעבוד וכו'.

שיהיה בהצלחה ובשורות טובות!

יש לי חברה שלקח לה שנה

שמעתי על זוגות שהביאו את הראשון ואחר כך ניסו שנים עד שהצליחו שוב

גילוי נאות, נשואה שנה וחצי ועדיין לא בהיריון.

כמו שכבר אמרו כאן, עד שנה זה בסדר וזה בטווח התקין אלא אם כן ידועה בעיה כלשהי מלפני כן או שיש מחזורים קצרים במיוחד ואז כדאי לבדוק אם יש ביוץ לפני הטבילה.

ואני רוצה לשתף בתובנות..

בהתחלה כל חודש ספרתי והתבאסתי ששוב לא... רק בחודשים האחרונים הצלחתי "להפסיק לספור" את החודשים שעוברים ולהינות מכל רגע שאני בלי ילדים ויכולה להתקדם בדברים אחרים (עם כל הרצון להריון..)

כן, בטן הריונית מעוררת בי כאב שאני עדיין לא שם וכל פעם שמישהי שהתחתנה לפני יולדת יש לי צביטה (לא כי אני לא שמחה בשבילה, אלא שזה מזכיר לי איפה תיאורטית יכולתי להיות...)

אבל אין לי כח לחשוב על זה, זה רק מפיל אותי.

אני בטוחה שד' דואג לי ומכוון לי את הדרך.

קשה לי ולפעמים אני בוכה. גם כי היו כמה הפלות.

אבל אין לי ספק שמשהו בזוגיות שלנו יותר עמוק יותר שלם בגלל הבנייה שמתאפשרת לנו ככה.

משהו שמעודד אותי ונותן לי קצת תקווה זה שברגע שהתחיל מחזור זה בעצם גם הרגע שמתחילים לספור את ההיריון שבטח החודש בוא יבוא בעז"ה.

כשאנחנו בלחץ הגוף שלנו מפרש ,שזה ממש לא הזמן להריון.

רמות הפורולקטין עולות(הורמון החלב) זה מונע ביוץ.

אני הייתי בחורה לחווץ הורת והרב אבינר אמר לבעלי ,תרגיע את אישתך.

ככה (בלי ילדים)0 תלמד תורה בשקט.

אז תכלס צריך להרגע.

לפי הרופאים רק אחרי שנה ,של יחסי אישות ללא אמצעי מניעה,שלא הושג הריון עושים ברור פוריות.

מה שחשוב זה התיזמון של ביוץ והביאה.

בביוץ של האשה יש הגברה של התשוקה המינית.

הריר הצווארי זה השקוף עבה וניתן למתיחה לאורך(ככה הדריכה אותה אחות לפני ההריון הראשון.

בנות להרגע לא לשים לב לחברה שנשואה שנה וחצי וכבר בהריון שני.

זה מגיע סבלנות.

כדאי למצוא אפיק חדש לעניו (שיוריד לחץ)ריקוד ,חוג בילוי.

כשלא חושביםו לחוצים מהריון הופ וזה קורה.

אני טיפוס לחוץ מלכתחילה, כל דבר מקפיץ ומבהיל אותי 

אני כרגע בבית , לא עובדת המווון זמן בגלל בוסים רעים שפיטרו אותי שבוע  אחרי חתונה 

אז איך עושים את זה , טיפים בבקשה ....

לעניות דעתי, אמונה אמיתית ועמוקה היא הכלי הבלעדי להגיע לשלווה ורוגע אמיתיים.

אבל אמונה זה דבר שצריך לעבוד עליו עבודה יומיומית.

יש משהי מדהימה ברמת בית שמש שבנתה סדנה ייחודית שלומדים בה אמונה בהשגחה פרטית לפרטי פרטים.

יש לה גם הרפיות מדהימות שמתאימות לכל מצב ומציאות והרפיות מיוחדות לקראת חגים.

ניתן להירשם לסדנא האינטרנטית אבל מדובר בהשקעה כספית לא קטנה.

הסדנא נותנת כלים אמיתיים להתמודד עם קשיים ועם דברים שאינם הולכים כרצוני.

ולא מדובר בעוד סדנת מודעות מקושקשת של העצמה אישית וחשיבה חיובית שטחית.

זה משהו ממש עמוק ויסודי לדעתי. ולא איזה משהו ניו-אייג' מפוקפק.

תודה ששיתפת

ואני מתגעגעת...

אל דאגה, זה לא עובר לאף אחד...

באמת צריך לדבר

הכי טוב זה ללמוד את הגוף כמו בשיטת המודעות לפוריות,

אבל אם לא אז מקלוני ביוץ 18 יום לפני הזמן המשוער של המחזור זה בד"כ נותן מושג כלשהו.

למצוא תעסוקה.

ואני אומרת את זה מנסיון!

אני נשואה קצת יותר משנתיים וחצי ועדיין מחכה..

היתה תקופה שהייתי כל היום בבית כי לא מצאתי עבודה

והרגשתי שאני משתגעת מרוב מחשבות על זה.

וזה טבעי שהמחשבות מגיעות כי זה משהו שמאוד רוצים.

וברגע שהתחתי לעבוד הרגשתי חיים אחרים!

אני מציעה לך או לחפש עבודה או ללמוד מקצוע אפילו משהו קצר,

זה יעשה לך כל כך טוב.

בהצלחה!

אני ובעלי היינו קוראים את זה כל חודש אחרי שהגיע המחזור והייתי מתחילה לבכות לו..

קטע מדהים של הרב זצ"ל (עין אי"ה ברכות פ"ה, עט)

תכלית התפילה- לגדל כוחות הנפש בציורי קדושה ואמת

"אמר ר' חמא בר חנינא אם רואה אדם שהתפלל ולא נענה יחזור ויתפלל, שנאמר 'קוה אל ה', חזק ויאמץ ליבך וקוה אל ה' " _(ברכות לב: )

רציתי קודם כל להגיד לכולכן תודה רבה !

אתן מחזקות כל אחת בדרכה שלה, כל אחת מראה צד אחר של העניין ולמעשה כולן עם אותן הרגשות 

תודה רבה למנהלת הפורום שיש אפשרות כזו לשפוך את הלב בדברים שמביך לדבר עליהם במילים ובדרכים אחרות.

תודה לכולן באמת !!

שנית אני מחפשת תעסוקה באמת, אז אם אתן שומעות על עבודה באיזור ירושלים אשמח לפרטים 

ובעז"ה שאני אשכיל להירגע! (שזה קצת קשה בהתחשב באופי שלי ...)

 ולבנות את הזוגיות שלי שתהיה חזקה,טובה,שמחה ובריאה 

ושבז"ה בקרוב נזכה לבשר אחת לשניה בשורות טובות 

רק דבר נוסף ואחרון :

"תחיה דולה" - תודה לך על המידע לגבי ביוץ, קשה נורא להבין מהאינטרנט את הספירה -הם נותנים שבוע של פוריות כביכול ואף פעם לא ברור מתי בדיוק , אז תודה על המידע הברור - (אשמח אם תוכלי להאיר את עיני בעוד דברים שצריך לדעת בנושא )

אמונה אמונה 

תודה על המשוב

מאחלת לך למצוא עבודה בקלות ושתיפקדו במהרה ביחד עם כל המצפות של עמ"י

להיות לחוצים ממש אין צורך יש היום דרך לטפל כמעט בכל דבר

ועד  שנה באופן טבעי זה יכול להיות 

צריך להיות עסוקים בעבודה בלימודים.

מי שבתהליך של חיפוש עבודה יכולה להתנדב במקום .

מורות שלא מצאו עבודה יכולות להתנדב מס' ימים בשבוע,וזה הרבה פעמים עוזר גם למצוא עבודה בהוראה.

זה נכון שכ את לא בהריון הרבה נשמות טובות דוחפות את האף.

צריך לאומר להם :אנחנו רוצים אבל זה לא הולך..

בד"כ התשובה הזו משתיקה רבה מאוד חצופים ודוחפי אף ומבטים.

אפשר להרגע ע"י עשית ספוט (משחרר אנדורפינים שמעלים את מצב הרוח וגורמים לרגיעה.

אני מקבלת מחזור כל 50 יום בערך 

ואנחנו מ-ת-י-ם להיכנס כבר להריון 

ויש לי בדיקת ביוץ אבל אין לי מושג מתי לבדוק כי לבדוק טווח של 50 יום זה קצת אבוד...

יש למישהי עצה??

כי זה דוקא אומר שהביוץ שלך בטוח לא נמצא בתוך ימי הטהרה.

הייתי הולכת קודם כל לרופאת נשים כדי להסדיר את המצב הלא תקין.

בדיקה של איזון הורמונלי, בדיקה של חוסר בויטמינים.

את אוכלת את כל אבות המזון?

ירקות, פירות, דגים, בשר??

לפחות לא כאלה שמתחברים לי לביוץ..

אוכלת מסודר יחסית..

איך אפשר לקצר?

מאז מצתמיד המחזור שלי ככה מגיע בטווח רחוק..

ותסתכלי בהוראות של המקלונים כתוב שם נראה לי שצריך להתחיל לבדוק 18 יום לפני הדימום או משהו כזה

אבל יותר טוב שפשוט תביני שזה ככה גם בלי לבדוק , תחכי עם הקלונים עוד קצת 

אני לא מבינה ממש...

המחזור שלי לא באמת צפוי..

הוא בערך כל 50 יום אבל אני לא יודעת באמת מתי הוא מגיע..

רק שמתחיל לכאוב לי קצת וזה הטווח של הימים..

ובחודש אחר כך תתחילי לבדוק עם המקלונים 18 ימים לפני המועד המשוער שהוסת הבאה אמורה להגיע 

אני מכירה באופן אישי (דוד שלי) אדם דתי שמתעסק בדיוק עם הדברים האלה (בצד הביולוגי, לא הרפואי, ז"א הוא לא גניקולוג אלה ביולוג ומתמחה מאוד בתחום.) ממה ששמעתי ממנו, תמיד עדיף לעשות בדיקות מ2 סיבות. הראשונה- כדי לדעת שהכל בסדר. השניה- אם יש בעיה להתחיל לטפל בה מייד במיוחד שלפעמים הבעיות הם כ"כ שטותיות וקלות לפתרון. אם תרצי פרטים בשמחה

הלוואי שיסתדר הכל לטובה

שוב חיבוק

רק רוצה להגיד בזהירות שאולי זו לא עדיפות, אלא שיש אולי משהו אצל הצד השני שאתם לא מודעים לו ולכן הם דווקא בצד הזה. לא תמיד מה שאנחנו יודעים או חושבים זו התמונה המלאה.  

וההורים לא יוציאו ילד אחד בגלל ילד אחר.. 

בוודאות זה כי נוח להם להישאר ובוודאות הם יכולים להיות בצד השני 

היה לו מילואים כמה ימים בודדים בתחילת המערכה והסתיים אז זה פשוט המשך של השהות שם מבחינתו

וההורים שלו לא מבינים מה הביג דיל מבחינתנו כי הסתדרנו עד עכשיו

והם אמרו שסבבה שלא נבוא אליהם כל החג אם לא מסתדר לנו. @ואז את תראי

רק לגבי המדרגות- אין לך אופציה לעלות רק פעם אחת ובשאר הזמן פשוט להשאר בבית? גם ככה בקושי יוצאים עכשיו בגלל המצב…

בכוונה קונה מיטות עם ארגז מצעים.

אולי יש אפשרות לאחסן אצל ההורים שלכם?

וגם בגדים במצב טוב.

לילדים קטנים אני גם שומרת קצת בגדים עם כתמים , שמה להם בזמן ווירוס בטן וזורקת.

חבל לקנות אותו דבר כמה פעמים. אם את גם ככה קונה ביד 2 , עדיף כבר לשמור 

שמה בארון למעלה.

פריטים מיוחדים שומרת גם שנתיים (מכנסיים שלמים למשל... נעליים, סנדלי שורש)

ארגזי מצעים (גם בחדר ההורים)

מעל ארונות בתוך קופסאות פלסטיק

קופסאות פלסטיק שטוחות שאפשר להכניס מתחת למיטות והספות

בתוך שקיות סגורות על מתלה על הדלת

האמת שמחסן בחצר יכול להועיל גם בלי קשר... לאחסן עגלות, כלי פסח, קרשים לסוכה וכו'. אז אם יש לכם אפשרות לקנות אז כדאי.

באופן אישי העברתי המון בגדים מילד לילד וזה חסך לי הרבה כסף והתעסקות.

תמיד קונה כמה פריטים חדשים בכל עונה אבל הבסיס יש ומאוד מיקל

אני מאחסנת בשקיות ואקום בתאי אחסון של המיטות
או בקופסאות גדולות יפות של איקאה, ומניחה מעל ארונות הבגדים בכל חדר...
מחסן לא נראה לי כדאי כי חום וקור, לחות,רטיבות וכו יכולים להרוס את הבגד... אבל אם אין ברירה הייתי שמה מחסן ומאחסנת ואוטמת טוב טוב את הבגדים.
את לא עובדת
אתם הרבה ילדים
חד משמעית לשמוחר!!!

משתנה הטעם והתינוק לא רוצה. לא חושבת שאפשר לבנות על זה, במיוחד בגיל גדול.

לא מנוסה בגמילה בגיל כזה... בהצלחה!

והנקתי בסוף 2.

אם את רוצה לגמול, אז בנתיים תעבדי על זה כלפי עצמך.

וגם לטפטף לו שבתאריך איקס מפסיקים לינוק.

ופעם אחת בחודש שישי... (לא יודעת אם השתנה הטעם או שסתם כך היונק מיצה)

בקיצור, לא כדאי לבנות על זה.

צריך לעשות שיקול של כוחות שלך מול שמירת השגרה שלו. קחי בחשבון שגם הכוחות שלך חשובים בשביל שמירת השגרה שלו...

לק"י

את יכולה להתחיל מלהוריד הנקה אחת בצהריים. ואחר כך לעבור ללילה.

בגיל הזה הם כבר ממש מבינים, ואפשר להסביר להם מתי כן ומתי לא.

את סוף ההנקה הצלחתי למסמס, ככה שיום אחד ינקו לפני השינה, יום אחד לא וכו', עד שזה נגמר סופית.

הורדתי לאט הנקות, ובחודש חמישי הפסקתי לגמרי

יש לך זמן, את יכולה לחכות קצת שנחזןר לשגרה ואז להתחיל לגמול...

אצל הגדולה, נגמר החלב כשהייתי בחודש שישי.

השני הפסיק מיוזמתו לינוק כשהייתי בחודש חמישי, כנראה בעקבות מעבר חדר ובלי קשר לחלב עצמו.

את השלישית גמלתי כשהייתי בחודש רביעי והיא היתה בת שנתיים.

היא לא היתה נרדמת בהנקה, אלא יונקת בבוקר, כשחזרה מהמעון ובערב. לא תמיד את שלושתם.

פשוט יצרתי מצב שלא יהיו לה הזדמנויות לינוק.

כמו ללכת לגן שעשועים מייד אחרי במעון, לקום לפניה וכשהיא קמה לא להביא אותה אלי למיטה וכד'.

יכול להיות שהוא יפסיק באיזשהו שלב, אבל אל תבני על זה.

אם את מחליטה שאת רוצה להפסיק, אז תגמלי אותו. הרבה פעמים זה יותר קל ממה שנדמה.

אני עם בעיה הפוכה.

עם יונק באותו גיל, אבל לא בהריון.

ובגלל שתמיד הפסקתי להניק תוך כדי הריון, קשה לי לשחרר וסתם לגמול אותו.

בקצב הזה הוא יגמל מטיטול לפני שיגמל מהנקה.

שמחתי לשמוע שאני לא לבד בגם וגם..

במשפחה שלי בכלל לא מבינים למה אני עדיין מניקה, והם עוד לא יודעים על ההיריון…

הפחד שלי שיהיה לו קשה להירדם, כי זה מה שמכניס אותו למיטה ומרדים אותו…

אולי זה הזמן כשאין מעון והוא לא מסכים לישון בצהריים-להרדים אותו בלי כי יהיה עייף מאוד… 

מעבר לכמה חודשים... הייתה שואלת בהלם: "הוא עדיין יונק?" כי זה מה שהיא הכירה...

בילדים האחרונים היא כבר התרגלה

לי יצא לאחרונה להיחשף לחברות שמניקים רק כמה חודשים, וזה הפתיע אותי מאוד כי בסביבה שלי מאוד מקובל להניק עד איזור גיל שנתיים ואפילו שלוש (יש לי אח אחד שנגמל מהנקה חודש לפני גיל שלוש), ומי שמפסיקה מוקדם יותר זה באמת לרוב כי נכנסה להריון

אצלי לא השתנה, וינקו עד שיזמתי הפסקת הנקה.
לא קל, בטח שלא במלחמה
הייתי מתייעצת עם יועצת הנקה

תעשי את שלך ותני לו לעשות את שלו

גם אם ינקה כלי כסף, כל עוד עושה את שלו לא הייתי מתערבת

מי שרוצה שינקה בעצמו

ואכן בהריון לא צריך לעבוד קשה ואולי לא לעבוד לפסח בכלל

הריון זה עבודה בפני עצמה 

אנחנו שנינו בפוסט טראומה מרוב שהאמהות שלנו היו ב OCD מהחג הזה 😂

הלכנו לקיצוניות השניה (עושים פחות מהמינימום נראה לי) ועדיין אני ככ מתוסכלת מהחג הזה ולא מבינה איך נוצרה כזאת "מפלצת" ולמה הכל כל כך מסובך.

ההתנהלות סביב פסח של הרבה אנשים מזכירה הפרעה נפשית

של חרדה ואובססיה 

גם בלי להשתגע

אני לא משתגעת בכלל ואין לי פוסט טראומה מזה

אבל טכנית כשהילדים בבית כל היום

ההורים לפעמים עובדים עד ערב החג

וצריך להפעיל מטבח משביע כל היום

אז זה ממש קשה ההחלפה הזאת של כלי פסח וחמץ.

ולדאוג שיהיה בבית את כל המוצרים הכשרים לפסח

ושיהיה בגדים לכל החג (לא מכבסים כל החג!!)

אז לא תמיד זה קשור להפרעה

יש באמת קבוצה של אנשים שאפשר להגיד שהם עושים הכנות לפסח כאלו שלא נדרשות מעיקר ההלכה

וזה גורם להתעסקות מרובה והרבה לחץ.

לחג

וכשיש ילדים גדולים ההיתר הזה לא עוזר

יש עכשיו קצת שמש

נראלי שאפשרי לכבס

ומה שאני מכבסת עכשיו עדיין לא קשור לחג..

יש עוד שבוע עד שם

אני מדברת באופן כללי על נושא ההתארגנות לחג הפסח.

זה לא רק עניין של הפרעה או נערווים או סטנדרטים גבוהים.

יש פה חג עמוס בהתארגנויות וגם מי שעושה את המינימום שצריך זה דורש הרבה

כשלוקחים את כלל הנתונים שכתבתי קודם זה יוצר לחץ והרבה עבודה.

אפילו ברמת הקניות, מאוד קשה לסגור קניות לפסח בכשרויות מתאימות במקום אחד בלבד.. אז זה מתפצל ל2-3 מקומות וזה מעמיס ממש.

וגם הכי הכי בסיס של להכשיר לפסח זה זמן ומאמץ

שינקה בעצמו

זה לא אמור להפריע לך

אנחנו סיכמנו שהוא אחראי על המקרר מקפיא תנורים מיקרוגל

ואני על הארונות של הכלים

זהו

שכל אחד יעשה כשמסתדר לו

כי הוא עצבני ומתוסכל שדברים לא מתקדמים בבית לפסח.

נכון, כי אני לא ממש יכולה לעבוד עכשיו,
לכן סיכמנו שעושים מינימום!!!

אז אל תוסיף דברים לרשימה!

תתמקד במה שחייבים וזהו!

ברור שאם יעשה כלי כסף זה יבוא על חשבון התקדמות במטבח, שזה הרבה יותר נחוץ!

דבר כזה לרשימה

וזה באמת ממש ממש מפריע לו, ממש!!

וגם מאוד מתסכל אותו שרוב הניקיון לפסח עליו(זה תמיד ככה שהוא טוב בזה יותר ממני, אבל בשנים שאני בהריון זה יותר..)

ועדיין הוא יקנה בשביל החלום שהוא יצליח להגיע לשימוש בזה. אבל זה לא שהוא יתחיל מזה על חשבון דברים אחרים.. הוא יחכה עם זה לסוף הרשימה אבל אם הוא לא יקנה לא יהיה סיכוי להגיע לזה וזה כן חשוב לו בעיקרון...

שיש עוד זמן ושיהיה בנחת

אולי קשה לו עם זה שהכל עליו

אפילו שאת בהריון,זה לא מאוד ברור מאליו שגבר לוקח על עצמו לנקות לפסח את רוב הבית בטח אם הוא לא רגיל לזה,אזתנסי להבין אותו

אם שנים קודמות היית שותפה והוא היה רגיל גם לנקות כלי כסף, מבחינתו זה אולי חלק מהדברים שהוא רוצה להספיק

תני לו לשחרר קיטור בלי לשפוט אותו. חבל להתפוצץ בשלום בית על דברים שוליים

במקום זה תראי את הטוב שבעזרה שלו ותשחררי שייקח על עצמו גם עוד אלף משימות

יש עוד זמן

הכי טוב בלי לחץ

שהיא כל כך משתוללת שאני לא מצליחה להסתכל

בקושי להחליף לה טיטול הצלחתי

לבדוק בזמן שהיא רגועה גם עוזר?

ניסיתי לראות אם היא מנסה לגרד שם אבל זה לא היה נראה

תנסי לראות אם היא מתפתלת

ואפשר להסתכל כשהיא ישנה חזק, לפעמים רואים

ושמעתי פעם (לא ניסיתי🤢) שאם משאירים טיטול מלוכלך בשמש ויש תולעים אחרי כמה דקות תראי אותם זזות.

נבדוק את זה

בתקווה שזה לא יקרה גם הלילה

אבל אם חס ושלום....

היא לא מתפתלת היא נעמדת במיטה ובוכה

וכשאנחנו באים לתת בקבוק או ללטף או לנסות להרגיע היא מתעצבנת ובורחת לצד השני של המיטה

דופקת את הראש בסורגים

מעיפה לנו את היד

זורקת את הבקבוק על הרצפה

ממש בזעם

איפה הייתם בשבת שאז במוצש זה התחיל?

מחילה אם הכיוון לא קשור

תודה!

בעיקרון יש גן אבל לא היה בגלל המלחמה ועכשיו חופשת פסח

אבל אנחנו לא עושים כלום באזעקות

זה לא מזיז לה

לא האזעקה ולא הבומים

אנחנו עצמנו גם לא ממש מתרגשים מזה

היא ישנה בהרבה אזעקות וזה לא העיר אותה

אולי מישהו חדש היה אז בקירבתה?

לא, הכל היה כרגיל

זה גם התחיל לה רק עכשיו

ואנחנו כבר שלושה שבועות מאז אז לא נראלי קשור

ממש נשמע כמו תולעים.

לא רואה שום דבר שזז

הסתכלתי חמש דקות בערך עם פנס

זה שברגע שמוציאים אותה מהמיטה לסלון

היא נרגעת בשניה

רוצה לשחק

כאילו היא לא צרחה לפני רגע

והיא עייפההה

עשיתי קצת אור יותר מהרגיל כי חשבתי שאולי היא לא רוצה חושך

לא עזר

לבת שלי היו דלקות אוזניים בלי חום.

יכול להיות גם שיניים

נזלת , קר , חם ?

היא עושה קקי? אם לא אז גם עצירות

לא היה היום רופא ילדים פה

מקווה שמחר יהיה

אולי באמת שיניים למרו שרובן יצאו כבר והיא אף פעם לא הייתה ככה כשיצאו לה שיניים

יש לה נזלת נראלי מתחילת החורף ברצף חחח אבל לא משהו קיצוני

היא עושה בטיטול אבל באמת לא בקצב שהיא רגילה

תודה! זה ממש עוזר הכיווני חשיבה

שתיקח בקבוק

הבעיה היא שכשהיא נכנסת להיסטריה גם בקבוק היא לא רוצה

אצלנו, שהתלות בבקבוק היא זו שגורמת להתעוררויות בלילה ולעצבים.

ולכן רק גמילה מבקבוק עזרה

את מי את שואלת.

אצלנו זה לקח הרבה זמן להיגמל

הסברנו שיותר אין בקבוק בלילה, ואז מכניסים למיטה, לילה טוב וזהו.

היו כמה לילות של בכי, אבל בסוף זה עבר

בחלק מהלילות ולא ראיתי הרבה הבדל

אולי רק שאחר כך כשכן נרדמה ישנה יותר חזק

אני על סף שיגעון

נעלם באותו יום כבר...

אצלה היה בערך שבועיים וזה היה סיןט סיוט, לא ראיתי אף פעם תולעים גם לא נתנה לראות ככ , בהמלצת הרופאה נתתי בלי שידענו בוודאות מה זה.

אחרי שהיא נרגעה באותו לילה לא היה לי ספק בכלל

פעם הבת שלי פחדה ממקדחה... בגלל הרעש.

לקח לנו זמן להבין שהיא נבהלת כשהיא רואה אותה.

ילדה אחרת בכתה מהשואב אבק 🙂

תפוח חתוך

מיץ תפוחים

אולי מלפפון

מנטה (חליטה)

מרק ירקות (לבדל כמה ירקות במים,  חלק מהויטמינים יוצאים למים, אז הרווחת חיזוק לגוף) 
 

לא ממש אוכל אבל לפחות משהו.

זה מה שעולה לי בתור דברים עדינים יחסית

במצבי הקאות, זה מה שעובד אצלינו. 

קולה עם לימון כנ"ל (קיים רק במצבים כאלה של הקאות בלתי פוסקות ובחילות.)

את צריכה עירוי גם אם את לא מקפיאה, סביר להניח שאת מיובשת

בע"ה שיעבור בקלות ובבריאות

מתייגת את המנוסות

@אמא טובה---דיה!

@אמא לאוצר❤

ויש עוד רק שכרגע ברח מזיכרוני.. 

הרופא כשראה אותי באמת המליץ על זופרן..

זה לא חריף מידי להריון?

זה באמת מקל גם על הבחילות?

בהריון הראשון שלי הייתי עם זופרן, ועדיין היו מלא בחילות. 

אבל כן לרמה שאפשר לאכול ולשתות מעט ולשרוד את ההריון

ולא לקחתי רק זופרן אלא בשילוב עם בונגסטה. לבד הוא לא מספיק הועיל..

ואני אגיד משהו חריף-

אולי זו תרופה שהיא לא קו ראשון בהריון

אבל הסכנה לעובר בהתייבשות ובסכנה לאמא בהתייבשות

היא גדולה יותר ולכן עדיף לקחת זופרן.

שום כלום.
למה את ממשיכה עם הבונג'סטה אם גם ככה זה לא עוזר? נשמע שאת במצב הקשה של ההיפרמאזיס
כשלי התרופות לא עזרו, הפסקתי, וסבלתי, וישנתי כמה שיותר כי שינה זה הרגעים היחידים שלא מרגישים את הבחילות(וקבוע תמיד תמיד הייתי חולמת על אוכל, רק על אוכל, מרוב רעב)
עד שעבר בתחילת חודש רביעי

או לעזור לקום מהמיטה
באמת לצערנו...
ללעוס קרח, זה מרווה טיפה ואם זה איטי וכל כמה דקות, לעיסה- זה עזר לי להקיא אחרי שעה, ולא אחרי דקה, ואז משהו נספג בגוף...
אוכל- פיתה יבשה, ללעוס ביס כל חציי שעה לאט לאט לאט
גם אם תקיאי אחרי חצי שעה, זה נספג קצת... 

הכי שקוף שמגיע לנו ואין, הם דוחים אותנו פעם אחר פעם בטענות של שטות, הרופאים צוחקים על זה

אם יש לכם קבוצת וואצאפ הורית או יש לך קשר עם הורים אחרים שהגישו ערר באמצעות עו"ד אולי תבררי איתם?

ואני לא מבינה איך הוא שזה ממש שקוף לא מקבל כלום

אנסה לברר לך מחר עם אחת העובדות אצלנו אם היא מכירה, יש לנו כמה שמקבלות גמלה

לא יודעת עם נועצו בעו"ד, אם יהיה רלוונטי אעדכן

אפשר גם לבקש עזרה מחברים לרפואה יש להם מחלקה של מיצוי זכויות 

יש להם עו"ד מתנדב שסתם הקריא לי את הפרוטוקול וניסה להסביר וזהו, לא ראיתי ממנו כלום. עמותה נוספת סתם קישקשה ואמרה מה להביא מסמכים תומכים וכם לא הבינה איך לא קיבלנו אבל אמאה אם הם החליטו אז כנראה שהם צודקים

קיצר רוצה משהו טוב כי אני יודעת בוודאות שהוא זכאי, לכן מנסה לבדוק

אחותי פעם היתה צריכה יעוץ משפטי באיזה נושא, הם הפנו אותה לעו"ד שעובד איתם, היעוץ הראשוני היה חינם ואז אפשר להמשיך בתשלום.

שווה לדבר איתם ואז אם תקבלי יעוץ ראשוני תראי אם הבנאדם יודע על מה הוא מדבר

שווה את המאמץ את חושבת?

כי בכל מקרה עוד לא לוקח כסף עד שלא מקבלים משהו

הם אלופים בלעשות את זה

אל תוותרו

דבר ראשון זה הילד עם האסתמה והמשאפים קבועים??? מגיע לו רק על זה 100 אחוז נכות

אלא שהם עובדים קשה על למנוע ממך לקבל אותו

בכל אופן, מה הסיבה לבקשת הגמלה?

אם זה שפה אז גם אם תקבלו כשיתחיל גן מיוחד תוכלי להגיש מיד ולקבל שנה אחורה במידה ויש אבחון קלינאית מאז. אז אם האבחון נעשה ממש עכשיו אז את יכולה בנחת להיות על זה וכשיתחיל גן שפה אולי יהיה קל יותר לקבל.

אגב הייתה וועדה? הם מאוד מחזיקים מהוועדות האלה ושוללים על פיהם בקלות ממש ואין הרבה מה לעשות עם זה כשזו הסיבה לדחיה.

עכשין עשה 3 רק, יש לו אסתמה קשה ילא מאוזנת מטופל במשאפים קבוע (חזקים לא הרגילים), אנטיביטיקה קבןעה מניעתית, רופא ריאות כל 4 חודשים - רק על זה מגינ לו.

יש לו ירידה חדה בשמיעה  שרק על זה מגיע קצבה

יש לו עיכוב התפתחותי בפער גדול מאוד כמובן מטופל. וכם עיכוב שפתי ממש רציני שגם מטופל

עברתי המון פעמים על הקריטריונים ואנחנו כן זכאים בהכל.

על האסתמה דחו גם בועדת ערר בטענה שלא ביצענו ברור מקיף ואין עילה לכל הטיפול, מה אתם רציניים? אתם הרופאים שמטפלים בו? הם יחלחטו איזה טיפול ואיזה בדיקה לבצע מתי

וזה היה פחות מתיש משחשבתי 

בשביל נכות רפואית צריך לעמוד ב3 קריטריונים לפחות

לפי מה שכתבת נראה לי שהוא עומד ב3 סעיפים

1. נטילת תרופה באופן קבוע

2. רופא מומחה פעם בשנה

3. צורך בהשגחה צמודה

זה לא מספיק שהוא עומד בקריטריונים

את צריכה *להוכיח* את זה

את צריכה מכתב מרופא ריאות שבו כתוב

לוקח תרופה x מתאריך y

תרופה a מתאריך b

וככה כל התרופות

וגם כתוב

זקוק למעקב רופא ריאות פעם בשנה

וגם

זקוק להשגחה צמוד בשל התקפים בתדירות של x פעמים ביום/ שבוע

אצלנו הניסוח זה היה כל ההבדל בין לקבל קצבה לבין לא לקבל

וגם אח"כ כל ניסוח השפיע על אחוזי הנכות לאורך כל השנים

אלופה

יכולה להתייעץ איתי גם בפרטי באהבה!!!